אוצר המנהגים והמסורות לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא-מאיר נזרי-עשרת ימי תשובה ויום כיפור

עשרת ימי תשובה ויום כיפור

עשרת ימי תשובה

  • – נוהגים כדעת הרמ״א שמי שטעה ואמר ׳מלך אוהב צדקה ומשפט׳ במקום ׳המלך המשפט׳ אינו חוזר, וכן דעת מרא דאתרא יש״א ברכה.
  • אומרים ׳אבינו מלכנו׳ לאחר חזרת הש״ץ בשחרית ומנחה. החזן קורא כל קטע והקהל עונה ׳אמן׳, חוץ מחמישה קטעים שהציבור חוזר עליהם אחרי החזן:

׳אבינו מלכנו – חטאנו לפניך/ 2. ׳אין לנו מלך אלא אתה/ 3. ׳עשה עמנו למען שמך/ 4. ׳זכור כי עפר אנחנו/ 5. ׳אל תשיבנו ריקם מלפניך/

  • אומרים ׳אבינו מלכנו׳ גם בשבת שובה, אבל מדלגים על הקטעים ׳מחול וסלח/ ׳קרע רע/ ׳מחוק ברחמיך הרבים/ ׳מחה והעבד.
  • – אומרים ׳אבינו מלכנו זכור כי עפר אנחנו׳ כנדפם במחזור, ולא זכור או זכור.
  • חסידים וכמה מהמון העם, אנשים ונשים, מתענים בכל יום של עשרת ימי תשובה וסועדים את לבם בלילה
  • יש שנוהגים לצום עוד שלושה ימים לפני עשרת ימי תשובה כדי להשלים עשרה ימים במקום שני ימי ראש השנה ושבת שובה שאין מתענים בהם.
  • בשבת לפני יום כיפור הקרויה ׳שבת שובה׳ או ׳שבת תשובה׳ נאמרת דרשה על ידי חזן בית הכנסת.
  • מנהגי הכפרות
  • – נוהגים לשחוט כפרות בלילה אור לט׳ בתשרי לכל נפש במשפחה, תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה.
  • מחצית מן המשפחות עושות כפרות אחרי ערבית, ומחציתן – באשמורת לפני הסליחות.
  • בארפוד השחיטה נעשית בחצר בית הכנסת.
  • משפחות עשירות ומיוחסות ־ השוחט היה בא לבתיהן באשמורת הבוקר לכפרה ושחיטה, ובראשן משפחות אביחצירא.
  • אדוני אבי נהג לשחוט את הכפרות למרא דאתרא יש״א ברכה ולומר עבורו את נוסח הכפרות, לאחר שר׳ ישראל הפציר בו לעשות זאת.
  • בקצר א־סוק לא הייתה שחיטה מרוכזת, ור׳ אברהם לעסרי היה מכתת את רגליו מבית לבית. מתחיל לפני מנחה וגומר רק בחצות לילה, ואחר כך משכים בעמוד השחר לשחוט למיוחסים בבתיהם.
  • – כך היה גם המנהג בבצאר. השוחט ר׳ שמעון אסולין היה הולך מבית לבית מהבוקר עד הערב לכל המשפחות לשחוט להן כפרות.
  • נוהגים בערב יום כיפור ללכת לבית החיים להשתטח על קברי ההורים.
  • ערכ יום כיפור
  • . רבים הולכים למקווה טהרה, ואחר כך עושים את הסעודה המפסקת.

2 – נהגו לאכול בערב יום כיפור כמה סעודות, ויש שנתנו למספרן סימן: ׳סבע פטאוד (=שבע ארוחות), וביניהן ארוחת בוקר: מזונות ותה; ארוחת עשר: קוסקוס; ארוחת צהריים ועוד סעודות נוספות, ואחריהן הסעודה המפסקת.

  • -בסעודה המפסקת אוכלים את העופות הצלויים, ׳לגטא׳ (מין פשטידה, מאפה תנור, העשויה ביצים ורצועות של בשר טרופות) או ׳למגינה׳(מין פשטידה שמטגנים במחבת, עשויה מתפוחי אדמה טחונים וביצים טרופות) וגם ׳לכטרא׳ (סוג של עלי סלק ירוקים גדולים), ומרק.
  • את החמין למוצאי יום כיפור הרוב נהגו להטמין, אבל יש שנהגו לא להטמין, ושני הצדדים החליפו ביניהם תבשילים.

ליל כיפור ונוסח ׳כל נדרי׳

  • . מתעטפים בטלית בליל כיפור.

2 – סדר התפילה הוא ככתוב ב׳זכור לאברהם׳: ׳לך אלי תשוקתי/ ׳שמע קולי/ ׳ענה עני/ ׳כהניך ילבשו צדק׳, הוצאת ספר תורה, ׳רבץ העולמים/ ׳ברוך המקום/

3-אומרים ׳כל נדרי׳ שלוש פעמים שלושה אנשים, כל אחד פעם אחת.

  • בארפוד החזן אומר ׳כל נדרי׳ פעם ראשונה, ואחריו – שני אנשים אחרים נכבדים.
  • – בריסאני אומרים ׳כל נדרי׳ שלושה אנשים: החזן, חתן ׳וזאת הברכה׳ וחתן ׳בראשית/
  • בקצר א־סוק החזן אומר ׳כל נדרי׳ שלוש פעמים, וכן המנהג בגיגלאן.
  • ׳כל נדרי׳ – המילה ׳כל׳ בקמץ קטן בתנועה הנשמעת כחולם (כל), משורש כל״ל, כמו ׳כל דבר׳, במובן ׳כל הנדרים' ולא בקמץ גדול משורש כל׳׳ה ובמובן ׳כלו הנדרים/20
  • בקהילות תאפילאלת אומרים נוסח ׳כל נדרי׳ ייחודי הרשום בכתבי יד.
  • המילים המודגשות נאמרות על ידי הקהל, והחזן חוזר עליהן.
  • להלן הנוסח בכל קהילות תאפילאלת:

בישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא, ועל דעת הקהל הקדוש הזה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינין.

כל נדרי ואסרי. וחרמי. ושבועי. וקונמי וקונחי וקונסי. די נדרנא. ודי אסרנא. ודי חרמנא. ודי אשתבענא על נפשתנא. מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה הבא עלינו לשלום. כולהון אתחרטנא בהון יהון מופרין. שביתין.שביקין. לא שרירין ולא קיימין.

אם נדר נדרנו – אין כאן נדר. אם איסר אסרנו – אין כאן איסר. אם חרם חרמנו – אין כאן חרם. אם שבועה נשבענו – אין כאן שבועה. בטל הנדר מעיקרו. בטל האיסר מעיקרו. בטל החרם מעיקרו. בטלה השבועה מעיקרה. אין כאן לא נדר ולא אסר ולא חרם ולא שבועה, אבל יש כאן מחילה וסליחה וכפרה כדכתיב ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה.

שרוי לנו ומחול לנו ומותר לנו(פעם אחת החזן ופעם אחת הקהל שלוש פעמים). שרוי לכם, ומחול לכם, ומותר לכם(כנ״ל, שלוש פעמים).

שרוי לנו ולכם ולכל ישראל, ומחול לנו ולכם ולכל ישראל, ומותר לנו ולכם ולכל ישראל(כנ״ל, שלוש פעמים).

שרוי לנו מפי בית דין של מטה, ומחול לנו מפי בית דין של מעלה (כנ״ל, שלוש

פעמים).

ונאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכם חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו.

  • המשך תפילת ערבית: ברכת ׳שהחיינו׳ אומר החזן. אחר כך קורא את הזוהר 'קם רבי שמעון׳. ׳מי שברך׳ לקהל, ׳מי שברך׳ לחתני התורה, ׳הנותן תשועה למלכים׳, ׳ימלוך׳ שתי פעמים, החזרת ספר התורה להיכל בליווי ׳מזמור לדוד הבו לה״, סגירת ההיכל, ׳שובה למעונך׳, ׳והוא רחום׳, ׳ברכו׳, ואין אומרים קדיש לפני ׳ברכו׳.

יום כיפור

  • המשכימים קום אומרים ׳כתר מלכות׳ לר׳ שלמה בן גבירול, אבל מדלגים על כל הקטעים המתחילים ב׳מי׳: ׳מי ימלל גבורותיך׳, ׳מי יחוה גדולתיך׳ וכו׳.
  • דרוש לכיפור נאמר על ידי החזן לפני ׳ה׳ מלך.
  • גם ביום כיפור אין מעמידים סומכים ליד החזן, אלא החזן הוא המסדר את כל התפילה וקורא את כל הקטעים שבחזרה, כולל ׳ובכן נקדישך מלך׳ וכיו״ב.
  • גם במוסף ממעטים בפיוטים. מבין שלושת הפיוטים ׳אשרי עין׳ שבמוסף אומרים רק את זה של ר׳ אברהם אבן עזרא.
  • בתקופה קדומה בארפוד נהגו לכרוע בכריעה בסדר העבודה עד לרצפה, אבל בתקופה החדשה לא נהגו בכל קהילות תאפילאלת לעשות כן.
  • מבין כל הפיוטים שבין מנחה למוסף אין אומרים אלא ׳בן אדמה׳, ואם נותר זמן אומרים גם את התוכחה ׳ברכי נפשי׳, ולפני מנחה אומרים ׳עת שערי רצון׳.
  • מוצאי יום כיפור
  • מברכים את ברכות ההבדלה, כולל'מאורי האש, על נר ששבת, אבל בלי בשמים, ואחריה אומרים ׳ברכת הלבנה׳ במוצאי יום כיפור.
  • המנהג בקהילות דרום תאפילאלת אצל הרבה משפחות שאין מבעירים אש ואין מחממים ומבשלים במוצאי יום כיפור, אלא אוכלים ממה שהוטמן בערב יום כיפור.
  • בקהילות דרום תאפילאלת, בסעודה שאוכלים במוצאי יום כיפור יש שני מנהגים: יש הנוהגים לאכול ארוחה רגילה, ויש שנהגו לאכול רק תבשילים ששהו בתנור השכונתי מערב יום כיפור.
  • תפריט זה כלל חמין, חומוס, תפוחי אדמה, ביצים ותה, כל פריט בסיר נפרד, כנהוג בתאפילאלת.
  • בין שתי הקבוצות יש שנהגו לעשות חליפין. הנוהגים להשהות תבשילים בתנור הביאו מהם לקרוביהם שלא נהגו כן: ביצים, קערה של חמין וקערה של תפוחי אדמה.
  • מחרתו של יום כיפור קרוי ׳יום שמחת כהן,, וקוראים אחר שיר של יום ולפני ׳הושיענו׳ את המזמור ׳למנצח לבני קרח מזמור רצית ה׳ ארצך׳.
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
ספטמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוג    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30