חכמי המערב בירושלים-ש.דיין

מאות בשנים הגיעו למרוקו שד"רים מד' ארצות, ירושלים, חברון, צפת וטבריה. שד"רים אשר שמם הולך לפניהן כגדולי תורה וחכמה ובעלי סגולות ובעלי מופת. הים כונו בשם " רב דלכולל ", כלומר הרב של הכולל.

ואם בעיני יהודי הגותה השד,ר סימל את ירושלים עיר הקודש והמקדש, והוא אשר היווה את הקשר האמיץ בין ארץ הקודש ליהודי הגולה, הרי שבעיני יהודי מרוקו משמעות הדבר בא לידי ביטוי במשנה תוקף. מתעדי השד"רים של ארץ ישראל, מצביעים על כך כי ארצות צפון אפריקה שימשו כאחד מאזורי השליחות החשובים ביותר לשד"רי ארץ ישראל.

עם זאת יש לציין כי למרות מצוקותיהם הקשות מכל הבחינות, יהודי צפון אפריקה, בזמן שנתבעו לתרום, הם תרמו ביד רחבה לחיזוק היישוב היהודי בארץ ישראל. בנוסף לתרומתם הכספית הם שלחו עולים רבים לארץ ישראל בכל התקופות ובכל הזמנים.

הסופר הנודע רבי אברהם אלמאליח ז"ל, מתאר באחד ממאמריו על תרומת יהודי צםון אפריקה לתרבוטת ישראל, וכך הוא כותב :

…….שליחי ארץ ישראל בצפון אפריקה היו תמיד הקו המקשר את ארץ ישראל לגולה, הם0 היו מביאים את דבק ארץ ישראל לגולה ואת דברי הגולה לארץ ישראל, והם היו מלהיבי הלבבות ולא נתנו לאש האהבה לארץ שתכבה.

להם אנו חייבים הרבה על ההתעוררות הכבירה שקמה בין היהודים בצפון אפריקה למען ארץ ישראל, אחדים מהן היו זוכים למלא את תפקידם שם באמונה ולחזור בשלום לארצם, ואחרים לא היו זוכים לראות שוב בעיניהם את אץ מולדתם והיו מתים בגולה מיתה טבעית או שהיו נהרגים על ידי שודדים ולסטים ומותם היה עושה רושם כביר על היהודים, ושמם נשאר חקוק בכל הלבבות ומשמש פולחן עד היום.

כמו למשל רבי עמרם בן דיוואן מחברון, שעל קברו נערכות הילולות בכל שנה, ומכל ערי המערב נוהגים יהודים לאלפים, ממש כמו להילולא של רבי שמעון בר יוחאי במירון. לפי כתבי יד שנתגלו בזמן האחרון, היו משולחים מיוחדים מיהודי פולניה פונים לאחיהם בצפון אפריקה בבקשת תרומות ונדבות.

בשנת 1720, למשל, בקרו משולחים אשכנזים מפולניה בצפון אפריקה לשם איסוף כספים לפדיון שבויים. בשנת 1728 סבלו יהודי לבוב מעלילת דם נוראה, שבסופה נהרגו כמה יהודים על קידוש מהשם, ומשולחים יהודים מפולניה פנו לאחיהם שבצפון אפריקה, וקבלו מהם תרומות הגונות לפדיון השבויים. 

ראשית התיישבות יהודי צפון אפריקה בארץ ישראל.

אש הדת וההכרה הישראלית שקוננה תמיד בלבות יהודי צפון אפריקה הלהיבה אותם להשתתף בצורה פעילה, גם בהתחדשות היישוב בארץ ישראל, ובכל מקום שאתה מוצא ניסיון לקומם תרבות יישוב הארץ, שם אתה מוצא גם יהודים צפון אפריקנים שלא היו אחרונים לשיבת ציון.

יוסף בן מתתיהו ואחרים מספרים שקהילות ישראל בצפון אפריקה היו רגילים לשלוח את כסף השקלים, תרומה לבית המקדש, ביד אצילי בני ישראל שנבחרו לעריהם בכל שנה לעלות לרגל לירושלים, ובכל עיר ועיר הייתה קופה מיוחדת לזה.

 גם אחרי חורבן בית המקדש היו מאספים את התרומה הזאת לצרכי בית הנשיא, והסנהדרין בגליל, עד המאה הרביעית לחורבן, וזה נעשה באמצעות " שליחי ציון ", שהיו עוברים בכל ארצות הגולה והיו מחזקים בתקפו את הקשר הין חכמי ישראל בארץ ישראל ובין אחיהם שבגולה.

מארצות צפון אפריקה הייתה תמיד עלייה מתמדת לארץ ישראל, והיישוב המרוקני בה לא פסק אפילו לפני גלות ספרד. אפשר להגיד בבטחה שהיישוב היהודי בארץ ישראל במובנו הרחב, נוסד על ידי צפון אפריקה ובייחוד על ידי עולי מרוקו.

המשורר רבי יהודה אלחריזי מספר כי בביקורו בארץ ישראל מצא בירושלים " את הקהילה החשובה מן המערבים " שבראשה עמד רבי אליהו המערבי.

בימי רבנו עובדיה מברטנורא בשנת הרמ"ה – 1485, היו מתפללים בירושלים " לפח מנהג המערביים שנוהגים כדברי הרמב"ם ופוסקים באיסור והיתר לדעתו ". תייר אחד מספר שגם בצפת מצא יותר משלוש מאוש בעלי בתים ולהם שלושה בתי כנסיות : אחד של הספרדים, אחד של מוריסקים ואחד של " מערבים ".

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוגוסט 2018
א ב ג ד ה ו ש
« יול    
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031