מגילת היטלר – מיכל שרף

גם פייטננו הלך במסורת פיוטי ׳מי כמוך׳ אלה, ובפיוטו הוא מספר לנו בקצרה מאד על נס הצלת יהודי מרוקו מידי היטלר ומוסוליני ב-11 בנובמבר, עם כניסת צבאות בנות הברית למרוקו.

כדוגמת פיוטו של ריה״ל, גם פיוטנו עשוי טורים במבנה הבית המרובע של שירת ספרד: המחרוזות הן בנות ארבעה טורים קצרים, שלושת הטורים הראשונים חורזים זה בזה בחריזה המתחלפת ממחרוזת למחרוזת. הטור הרביעי שחרוזו מבריח את כל סופי המחרוזות, מכיל פסוק או שיבוץ מקראי ומסתיים במילת האפיפורה ה׳.

הפתיחה ׳מי כמוך׳ ו׳אין דומה לך׳, היא מסורתית, ומתקשרת לסוף הפיוט ׳מי כמוך באלים ה״(שמות טו 10).

הפיוט הקצר ׳מי כמוך׳ כאן, משמש פתיחה לקצירה שבאה בהמשך, והיא שיר עלילה בעל מבנה פואטי חופשי וגמיש, הכתוב ערבית־יהודית בניב מרוקאי. תבנית הקצירה: 36 מחרוזות, בנות ארבעה טורים כל אחת, בחריזה אאאת בבבת גגגת וכר. (למעשה מבנה ה׳בית המרובע׳).

תוכן הקצירה: המשורר קורא למאזינים: ׳אדו תשמעו מא סאר, פייאם היטליר לגדדאר – בואו ושמעו מה שקרה בימי היטלר הבוגד. בהמשך הוא מספר את קורות עלייתו של היטלר לשלטון, השתלטותו על אוסטריה, צ׳כוסלובקיה, הולנד, רומניה, יוון, פולניה והונגריה, והתאחדות צבאות בנות הברית נגדו.

 האנגלים שלטו בים, האמריקאים – באוויר, והצרפתים – ביבשה, וביחד הצליחו למגר את האויב. למרוקו נכנסו האמריקאים ב-11 בנובמבר, וכניסתם שמחה את היהודים. נראה כי בשעת כתיבת החיבור נמצאו יהודי מרוקו עדיין במצוקה, אם כי אין בשירנו תיאור מפורט של סבל העם היהודי במרוקו, ונראה כי המשורר אף לא ידע עדיין על שואת יהודי אירופה.

המחבר מבקש מה׳ שיסלק במהרה את הגרמנים ממרוקו כדי להביא פדות לנוצרים, ליהודים ולמוסלמים: ׳ותזיבלנא לחורייא נצארא ויהוד ומסלמיך. הוא מוסיף ומבקש מה׳ שיסייע לרוזוולט, צ׳רצ׳יל, סטלין ודהיגול. יצויין כי הברכות העיקריות שלוחות לצרפת, ערש החוק והחרות וידידת היהודים: ׳צאחבתנא הייא פראנצייא, מולאת לחקק ולחורייא׳.

 גם ברכה לשליט המוסלמי לא נעדרת, לו ולבניו: ׳אללאה ינצר סידנא צולטאן, חפיד מולאי לחאסאן, ויעיש דימה פלאמאן, מעא אולאדו כאמלין׳. – ה׳ ינצור את אדוננו הסולטאן, נכד מולאי אלחסאן, ויחיה תמיד בשלום ובשלווה עם בניו]. בסיום מתפלל המחבר לה׳, שיאחד את עמו בארץ פלסטין ויניחם בני חורין: ׳יזמע ישראל כאמלין, פי ארצֹהום פאליסתין, ונרזעו מן למחררין.

שער החוברת

קצידא די היטליר

האדד לקצידא אנא מתחיה גן סמחון נצֹמתהא ,ועלא היטליר זבדתהא , עלא מא דווז עלא ליהוד בדיההא וקאדיטהא ועלאייד למכ׳זן טבעתהא י ואנא. גיד תפכירא עמלתהא עלא נס די עמל מעאנא שי׳׳ת ומעא למארוק כוללהא , נרגבכום יא קאריינהא רדדו באלכום תנסאוהא

פלחן די תחבו עלא סבת מרבעא

מי נמוך אב הרהמן / ואין דומה לך האל הנאמן / מציל תמיד עם לא אלמן /  מיד אויביך הי :  בימי היתליר האויב השודד הוא ורעו מוסוליני הבוגד, תשבו להשמיד ולאבד ,  אח עם ה׳; באחד עשר לנוואמבר גמלני חסדים ־ על יד האליי הנאהבים על כן אשיר שירים , על גאולת עם ה׳ : אדון חסדיך אזכירה, ולנגדך תמיד נשירה אזי לשמך אזמרה מי כמוך באלים ה'

.סופו היתליר נעמאתליה

 משא לרופיא וזבדהא עליה

 מא נואש באיין תגלב עליה

 ותרדדו פין לכאצרין

אזיו תשמעו מא האר

 פייאם היתליר לגדדאר

 בקא כא ימשי ויכּבאר

 התא הכם עלא לאלמאן כאמלין

נברא בהיתליר וחכאייתו

 עלא מא עמל בתכמימתו

הווא וזמיע רבאעתו

כממו יחכמו עלא לאלמן כאמלין

צנעטו כאן גיר טללאי

נהאר כאמל מאשי וזאיי

 התא טלעלו ואחד ראיי

דכל לעצכר לאלמאניין

מן לוול בדא כא יכממם

באן יקייר ויזממם

 כולסי ענדו טרצצם

 באס יפני ליהוד כאמלין

פלעאם לוולא פחכמתו

בדא יווררי תכמימתו

כיף גלם עלא מרתבתו

קאל  אנא מין למכּכּברין

בדא עמל ואחד לפיספא

פי וקת לברד וססתא י

כול ואחד גאלם עלא סייתא

 ומצוורין ביה כאמלין

קאללהום ואס תעארפו מא בינא

  די עמלו ליהוד עדיאננא

  קתלו זדודנא זעבאו מאלנא

  כממו יפניונא כאמלין

  כבאר עדיאננא הומא ליהוד

   האדסי מן ייאם זדוד

  מא ענדו קיאץ ואלא חדוד

  כממו יפניונא כאמלין

  ואזבוה ועפאוה ראיי ואחד

קאלולו בדא תעדד

  עמל כולסי כתיר בזזה­ד

באם נקאדיו לעדיאן כאמלין

בדא אוזזד לאביואנט

וצצוב חתתא לבומבאט

 וזאד חתא טאנגאט

כא יכליו ציאד כאמלין

ברא מן לאוטריס ותסיקוסלובאקיא

וזזאד. לולאנד ורומאניא

 לגריג פולרניא ולונגריא

תעדדא עליהום כאמלין

Recent Posts
  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון

    פרק שני המקהלה ב״שירת הבקשות״ את מעמד הבקשות מלווה מקהלה שציינתי בפרק הראשון. המקהלה מורכבת מהפיטן הראשי הנקרא ״אל מקדם אל כביר״, הפיטנים המשניים, חבורת הבקשות והקהל. המקהלה ב״שירת הבקשות״ פועלת באופן שונה מהמקהלה המוכרת לנו מהתקופה העתיקה. אז המקהלה הופיעה כגוף העומד מן הצד ואינה משתתפת בפעילות העלילה (אם מדובר במחזה). היא מביעה הרהורים, מסיקה מסקנות של ״מוסר השכל״, מביעה את רחשי הנפש והתגובות של הציבור או של הגיבורים במחזה, מייעצת לדמות הראשית ומשמשת לו פה, אם הוא מתלבט. המקהלה גם משמיעה את דעת המחבר ומציגה את עמדתו לגבי הקורה במהלך המחזה. המקהלה שאני מציג מורכבת מקבוצת גברים המבצעים

  • סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905)-אליעזר בשן

    סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905) תעודות 38-35 סטלה דוראן קורקוס (1858 — קזבלנקה 1948) היא מהדמויות הבולטות במרוקו בתחום החינוכי והציבורי. אביה, אברהם דוראן, היה סוחר מצליח באנגליה ואמה רבקה מונטיפיורי (לונדון 1929-1831), אחיינית השר משה מונטיפיורי. סטלה היתה אשתו השנייה של משה קורקוס, יליד אלג׳יר (1845), ונישאה לו בלונדון. היא רכשד ניסיון בתור מורה, והחזיקה בית־ספר פרטי בצפון לונדון. ב־1884 הגיעה עם בעלה למוגדור. הוא היה סוחר מצליח ופעיל בתחום החינוך, ב־1888 נזכר שמו כחבר ההנהלה של בית־הספר בעיר זו. אביו, ר׳ אברהם, היה רב בקהל הפורטוגלים בלונדון. הודות ליוזמתו של הרב יוסף אלמאליח

  • נשות חיל יהודיות במרוקו  אליעזר בשן-נשים עובדות, המשאירות את ההכנסות לעצמן.

    זמרת החצר אצל מוחמד החמישי. בפאס הייתה זמרת ורקדנית מפורסמת בשם שברה בן חמו, שכונתה זוהרה אלפאסייה. האישה, שהייתה גם ראש להקה וכונתה " א-שיכה זוהרה " או " למעללמא זוהרה " חיברה שירים הלחינה אותם והייתה גם זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ששלט בין השנים 1927 – 1961. לעת זקנתה עלתה ארצה, חיה באשקלון ושרה בטלביזיה. ארז ביטון הקדיש לה שיר, שקטע ממנו מובא להלך : שיר זוהרה אלפסיה זוהרה אלפסיה / זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ברבת במרוק אומרים עליה שכאשר שרה / לחמו חיילים בסכינים, לפלס דרך בהמון להגיע אל שולי שמלתה / לנשק את קצות אצבעותיה

  • יהדות מרוקו עברב ותרבותה-אליעזר בשן-מס פרוגרסיבי: לפי ממון ותקרת המס

    מסים החובה להשתתף בעול המסים לקהילה חלה לפי הדין לאחר י"ב חודש של מגורים במקום, ואם אדם קנה בה דירה הוא נחשב מיד כאנשי העיר (בבא בתרא, פרק ראשון משנה ה, בתלמוד, דף ז, ע״ב), חלו עליו החובות והוא נהנה מהזכויות של שאר חברי הקהילה. בענייני מסים היה צריך ללכת אחרי מנהג המקום. הקהילה נקטה אמצעים נגד המתחמקים מתשלומי מסים. המנהג הפשוט בכל הגולה שכל מי שמחריב מס לקהל, חובשין אותו בבית הסוהר ואין מביאין אותו לבית דין אלא טובי העיר דנים אותו כפי מנהגם ואינו יוצא משם עד שיפרע או יתן ערב או ישתעבד בשטר. (יצחק אבן דנאן, 1836־1900,

  • פגיעות בחיי הדת והתאסלמות במרוקו-אליעזר בשן

    שיכור התאסלם בביוגרפיה שחוברה על ר' משה ויזגאן (1996-1906) שכיהן כדיין במוגדור החל בשנת 1946 עד 1963 ומאז במראכש במשך עשרים שנה, מסופר כי במראכש קרה ב-1983 שיהודי השתכר, כמעט השתטה והתאסלם. והחכם ביודעו את צער המשפחה, השתדל אצל המושל והקאדי כדי להחזירו ליהדות, אבל הם סירבו. רק אחרי מאמצים ועריכת מגבית, בה השתתפו כל יהודי מראכש, ויחד עם משפחתו נשלח לארץ, וכך חזר ליהדות. המתאסלם אינו מקובל על ידי המוסלמים נהוראי מאיר שיטרית בן המאה ה-20 מספר על שני מקרים של יהודים במרוקו שהחליטו לעזוב את היהדות ולהתאסלם, 'עזב את עירו ועבר להתגורר בעיירה גוראמה, לבושתם וצערם של יהודי

  • הערצת הקדושים- אולאד זימור

    ר׳ אהרון הכהן(דמנאת) נקרא בפי היהודים גם סייד אהרון כהן, וסייד אהרון, ובפי המוסלמים סידי הארון או סירי מול לברכאת, היינו, אדוני בעל הברכות. באותו מקום קבורים גם מוואלין אל־גומרא.157 נערץ גם על־ידי המוסלמים. עדות של מר דוד א׳ (מראכש) ואחרים: פלאמאן-דמנאת, עמי 108, כותב שההילולה שלו נערכת במחצית ינואר, ומביא מסורת שלפיה ביקש הרב לפני מותו שיעשו את הרחיצה במקווה לפני קבורתו. בשעת הרחיצה, עמד והתרחץ בעצמו אפילו שהיה כבר מת. כאשר נשאו את גופתו דיבר וציווה שהתהלוכה תעצור במקום מסוים וששם יקברו אותו, במקום שהיה בית־הקברות העתיק של דמנאת: מאושאן עמי 178, מציין שהתמחותו של הקדוש היא ריפוי

  • אנוסים-זהות כפולה ועליית המודרניות-ירמיהו יובל

    ח׳ליפות קורדובה במאה העשירית הגיעה התרבות המוסלמית בספרד לשיא כוחה. בימי עבד א־רחמן השלישי הייתה מדינתם של בני אומיה לח׳ליפות רבת עוצמה, שהתחרתה עם גדולתו של האסלאם במזרח ועם עוצמתן של שתי האימפריות הנוצריות, הביזנטית והלטינית. עבד א־רחמן השלישי היה אוטוקרט מתוחכם, תקיף, סובלני בענייני דת ומוכשר ביצירת שיווי משקל בין ידידים, אויבים ובייחוד מיעוטים. מבירתו הזוהרת קורדובה, שהמבקרים בה כיום עדיין יכולים להתפעל מיער הקשתות שבמסגד הגדול, שלט א־רחמן השלישי חמישים שנים תמימות(961-912) והעניק לאל־אנדלוס (ספרד המוסלמית) יציבות פוליטית, ממשל יעיל, כלכלה משגשגת, יוקרה בינלאומית, עוצמה צבאית וברק תרבותי. ״מעולם לא הייתה קורדובה משגשגת כל כך, אל־אנדלוס עשירה כל

  • הראשונים לציון, אברהם אלמליח

    מבוא קשה מאד לקבוע בדיוק מתימטי, את התאריך בו התחילו רבני ירושלים להעניק לרב־הראשי הספרדי בא״י את התואר ״ראשון לציון״, בשעת הכתרתו למשרה רמה זו בירושלים, מחוסר מקורות ומסמכים רשמיים על כך. כותבי־התולדה מהתקופות הראשונות עד היום לא השאירו בכתב שום דבר ברור על כך, מלבד כמה ידיעות מקוטעות וקלושות שאי־אפשר לסמוך על אמתותן ודיוקן, ולקבוע על פיהן כי משנה פלונית ואילך התחילו להעניק את התואר ״ראשון לציון״ לראש רבני אה״ק, ומה היו סמכויותיו, תפקידיו וערך תוארו זה. יש אומרים שהתואר ״ראשון לציון״ לא היה תואר רשמי שהוענק אך ורק לראש־הרבנים בא״י, אלא אחד מהמון התוארים שבהם היו מתארים את

  • Tikoun Hatsot-,תיקון חתות-שרשים-יהדות-מסורת ופולקלור יהודי מרוקו-משה גבאי

    TIKOUN HATSOT Il était de coutume de se lever au milieu de la nuit pour se lamenter sur la destruction du Temple et prier pour !,arrivée du Messie. TIKKUN CHATZOT It is an ancient custom In Israel to awaken at midnight, to sit on the ground and say lamentations by candlelight, for the destruction of Jerusalem, for the Holy Temple which was destroyed and for the Shchina — the Holy Spirit In exile. תיקון חצות יהודים נהגו לקום באשמורת הלילה, כדי לקונן על חורבן בית המקדש ולהביע כמיהה לשיבת ציון ולגאולת עם ישראל. CHAPITRE III: LA TRADITION C'est une coutume

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט-מהו מנהג ״שירת הבקשות״?

    פרק ראשון מהו מנהג ״שירת הבקשות״? מנהג ״שירת הבקשות״ הקיים אצל יהודי מרוקו מושרש אצלם מזה מאות בשנים. למנהג זה ישנם שורשים קדומים מצפת של המאה ה־16. כיצד מגיע מנהג מצפת של המאה ה־16 למרוקו, הארץ הרחוקה שבמגרב? מה יכול להביא מנהג שהיה מקובל, בצורתו הראשונה, על קבוצה מצומצמת (הקבליסטים מימי האר״י הקדוש) להיות נחלתם של כלל הקהילות היהודיות במרוקו? מן הראוי שאתן בשלב זה הסבר על אופי המנהג. ההסבר המפורט שיובא להלן יקל בודאי על הקוראים להכיר את מהותו. יהודי מרוקו נוהגים לקום בלילות שבת לאחר חצות הליל בסביבות השעה 03:30-03:00 ולהתכנס בבתי הכנסת לצורך שירה ופיוט לפני הקדוש־ברוך־הוא.


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 117 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031