הפזורה היהודית ספרדית אחרי הגירוש

ואשר לשאר נוסעי השיירה, הם המשיכו במסעם, בשמונה ספינות, עד לנמל ארזילה  על החוף המרוקאי, שממנו ניסו להגיע לממלכת פאס.

ארזילה הייתה הנמל העיקרי שאיליו הגיע המספר הגדול ביותר של אניות מכל הלאומים שעל סיפונן פליטים מספרד. חשיבותה הייתה רבה יותר מזו של באדיס, שעל החוף הים תיכוני של מרוקו, שממנה ניתן להגיע לפאס, לתלמסן ולאוראן, ורבה עוד יותר ממקומות כמו מרס אל-כביר, שממנה אפשר לעבור לאלג'יר ולבוג'י, שלא לדבר על טנג'ר, אל עריש וסלא, שאליהן הגיעו מעט מאוד מגורשים.

ארזילה הקרובה יותר לחוף האיברי, שוכנת קילומטרים בלבד מתיטואן, שאפשוואן ואל קצר אל-כביר ששימשו תחנות מעבר עבור הגולים בדרכם לפאס. היא גם נשלטה על ידי פורטוגל, ולפיכך שימשה ארזילה הן את המגורשים שבאו הישר מספרד והן את האנוסים.

" הנוצרים החדשים " הפורטוגלים, שפקדו אותה באופן חוקי במהלך המחצית הראשונה של המאה ה – 16, וניצלו את קרבתה לפאס ולמרכזים יהודיים אחרים כדי לחזור ליהדות. לארזילה הגיעו בין היתר ב – 1498 " שבעה קדושי עליון " פליטי שמד פורטוגל שהמשיכו את דרכם לפאס, וכן אברהם זכות, אשר אחרי שסייע להכנת מסעות הגילויים של וסקו דה גמה, הותר לו לצאת לצפון אפריקה, וממנה, אחרי שהות מסוימת בתלמסן ואחר כך בתוניס, יצא להשתקע במזרח התיכון.

ספר נהדר ומומלץ לחובבי ההיסטוריה, " הנוצרים החדשים בפורטוגל במאה העשרים " מאת שמואל שוורץ בהוצאת מרכז שזר.

רבי אברהם סבע (רא"ס), מחבר 'צרור המור' ו'אשכול הכופר', מגדולי חכמי הגירוש מספרד ופורטוגל היה. הוא נמנה בין "שבעת קדושי עליון", שהגיעו מספרד לצפון אפריקה. בליסבון איבד רא"ס את אשתו ואת בניו, ששומדו בתוך אלפים רבים ביום מר ונמהר. בודד וחולה, כאוב ושבור פיזית, מגיע רא"ס לצפון אפריקה. אך אמונתו העמוקה בנצח ישראל מחזקת אותו ומחשלת אות רוחו, ותוך תקופה קצרה מאוד, כשלרשותו רק חמישה חומשי תורה, מעלה על הכתב מתוך הזיכרון את ביאורו 'צרור המור' על חמשה חומשי תורה. נוסף על כל אלה : בתוך ביאורו משלב רא"ס קטעים היסטוריים חשובים שעניינם הוא גירוש ספרד ושמד פורטוגל, וכן ביאורים-פירושים חדשים שהשפעת המאורעות מבצבצת בין שיטיהן. 

רבי אברהם סבע

המקובל מגדולי הפרשנים רבי אברהם סבע נולד בקסטיליה והיה בין מגורשי ספרד בשנת 1492. עם גירוש ספרד נדד לפורטוגל, אולם אף כאן לא הונח לו, וכעבור חמש שנים גורש מפורטוגל, אחרי נדודים רבים הגיע לצפון אפריקה, לעיר פאס שבמרוקו.

כאן הוא כותב את ספרו " צרור המור " על חמישה חומשי תורה, ו " אשכול הכופר " על מגילת רות ושיר השירים. ספרו " צרור המור " נדפס בפעם הראשונה בוונציה בפעם הראשונה בשנת רפ"ב, נתחבב עד מהרה, וחזר ונדפס אחר כך עוד שלוש פעמים.

רבי אברהם סבע שתה את כוס פורענות הגירוש עד תומה. את סיפור תולדות חייו הוא רוקם בין שיטי פירושו. אץ כל ייסוריו מקבל באהבה. ספריו ," צרור המור " , ו " אשכול הכופר " שחיברם אחרי הגיעו לחוף מבטחים תחת מלכות ישמעאל, הם למעשה חלק ממה שזכר מתוך ספריו הרבים שחיבר בארץ הדמים, פורטוגל, כל ספריו הלכו לאיבוד בעת הגירוש, ובכל זאת אזר עוז בעת זקנתו, לחזור ולכתוב שנית מתוך הזיכרון.

וכה מספר רבי אברהם בהקדמתו לספרו " אשכול הכופר "

" והנה בהיותי בפורטוגל מגורש מגירוש קסטיליה, הדל באלפי, זעירא  דמן חבריא, אברהם סבע, עלה בדעתי לפרש חמש מגילות ופרשתי אותן. ואז חרה אף ה' בעמו בגירוש שני של פורטוגל, וציווה המלך לקחת את כל הספרים. והנחתי את כל ספרי בעיר פורטו ושמתי עצמי בסכנה גדולה להביא עמי בהיחבא  לליסבונה  פירוש התורה שחיברתי בעיר פורטוגל עם פירוש חמש מגילות ופירוש מסכת אבות עם חיבור צרור הכסף שחיברתי בימי נעורי בעניין הדינים.

ובהגיעי לליסבונה באו אלי אנשים יהודים ואמרו לי, שהעבירו קול במחנה שמי שימצא עמו ספר, אחת דתו להמית. ומיד הלכתי וטמנתי אותם תחת זית אחד, וקראתי לו אלון בכות, לפי ששם קברתי כל מחמד עיני : פירוש התורה והמצווה הנחמדים מזהב ומפז רב, לפי שבהם הייתי מתנחם על שני בני שהיו קירות לבי, שלקחום בעל כורחם להמיר דתם, לפי שמיד השליכוני בבית הסוהר ועמדתי שם מרעיד קרוב לשישה חודשים.

ואחרי שזיכני ה' בעבור זכות אבות והביאני למלכות פאס, עלה בדעתי להחזיר עטרה ליושנה ולהזכר קצת ממה שהיה כתוב שם. וברוך ה' שזיכני לחזור ולפרש פירוש התורה, אבטח בה' שיעזרני לזכור קצת ממה שכתבתי, כי אני יודע שהעיקר חסד מן הספר ממה שהיה כתוב בראשונה.

בעת הגירוש בשנת 1492, עברו רבים ממגורשי ספרד לארץ פורטוגל. העיר פורטו, השוכנת בחוף המערבי של פורטוגל הייתה עיר מקלט ליהודים מגורשי קסטיליה, התיישבו בה כמאה אלך יהודים, והמתינו עד שימצאו ספינות למחוז חפצם.

חמש שנים ישבו מגורשי קסטיליה בשלווה בארץ פורטוגל. עם עלות המלך מנואל על כס המלוכה בפורטוגל, הוא בא בקשר נישואין עם אזבלה, מלכת ספרד. היא נשבעה, שרגלה לא תדרוך על אדמת פורטוגל, כל עוד יימצאו בה יהודים.  

המלך מנואל נתן צו גירוש על כל היהודים במלכותו, וכל יהודי שיישאר אחרי דצמבר 1497 – כ"ט כסלו רנ"ח, ייהרג ורכושו יוחרם. הוא גם הוציא גזרה, להעביר לשמד נגד רצון הוריו כל ילד וילדה עד לגיל עשרים שנה. ילדים אלו הוצאו מחיק משפחתם והיו ניזונים על חשבון הממשלה.

והיה שמד גדול בשנה ההיא, שלא היה מעולם. על פי צו המלך התנפלו עושי רצונו על בתי היהודים ביום ראשון של חג הפסח רנ"ז – 1497 – ויחטפו את הילדים מזרועות אבותם להטבילם לשמד. את הילדים שהתנגדו בכוח, העבירו הרשעים לאיי ים נידחים, ובהטיל עליהם פחדים העבירם על דתם.

תגובה אחת על הפזורה היהודית ספרדית אחרי הגירוש

עמוד 1 מתוך 11
  • מאת leon Nahon‏:

    אירוע מכונן בארזילה הוא העבדים היהודים שלקחו איתם הפורטוגזים לליסבון ו שנפדו על ידי דון איצחק אברבנל ו היחזיר אותם למקמם אחרי שחזרו ליהדות

עמוד 1 מתוך 11

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
יולי 2018
א ב ג ד ה ו ש
« יונ    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031