L'esprit du Mellah-J.Toledano

LE SEL AU CARRE

Thak haynssi el mout

Le rire fait oublier la mort

 Proverbe marocain

"Les Sephardes n'ont pas d'humour — ils n'en ont pas besoin!" a ecrit un jour de grande verve un celebre ecrivain juif frangais, tombant, par ignorance, dans le piege commun qu'il n'y a d'humour que juif et juif qu'Achkenaze. L'humour juif universellement connu et reconnu est ne, selon ses exegetes dans les conditions particulieres des ghettos d'Europe Orientale, sur fond de detresse et de capacite de se moquer de soi. Hors du malheur pas d'humour digne de ce nom, sans l'angoisse et la tragedie — pas d'humour juif. La plus courte definition de cet humour est le libelle du telegramme juif: "Commencez a vous inquieter — lettre suit." Et moi je vous dis "finissez de vous inquieter, il existe un humour sepharade et j'ai meme rencontre son sosie marocain!

UNE ETINCELLE DIVINE

Comme on est genereux au Maroc, nous donnerons a l'humour un sens beaucoup plus large que ne lui concede le Petit Larousse: "Gaiete qui se dissimule sous un air serieux et qui est pleine d'ironie, d'imprevu", pour l'etendre a la capacite de rire, ce rire qui selon Pascal est le propre de l'homme, ce qui le distingue le plus nettement de l'animal et le rapproche le plus de la divinite.

 "Voltaire a ecrit que Dieu nous a donne pour supporter le monde, le sommeil et l'espoir, il aurait du y ajouter le rire". (Kant). Beaucoup de grands philosophes ont estime que le rire etait une affaire trop serieuse pour etre laissee aux humoristes et ont developpe des theories qui, si elles ont enrichi la philosophic, n'ont pas beaucoup augmente la bonne humeur de leurs lecteurs. Aussi n'aurons-nous pas l'audace d'y ajouter la notre — mais sans un peu de philosophie il n'y a point de plaisir.

Le reve inaccessible de l'homme — voler, se detacher de la terre et de ses asperites, de sa pesanteur immobilisante — l'humour le lui offre au meilleur prix. L'humour c'est la capacite de distanciation, de detachement de la gangue de la realite, la faculte de dedoublement, de se voir vivre et de pouvoir en rire comme s'il s'agissait d'un spectacle exterieur.

 L'humour c'est selon la belle formule de Daniel Sibony "l'ouverture de lignes de fuite". Les astronautes connaissent bien cette ivresse de l'a-pesanteur. Autre technique de fuite de la realite, son depassement par le sentiment de domination. Je ris —donc je suis superieur, ou au moins je me sens superieur. Paradoxalement c'est justement en se detachant de la realite qu'on la saisit, qu'on la comprend le mieux. Comme l'astronaute voit mieux la terre au fur et a mesure qu'il s'en eloigne, l'humour permet de jeter sur une societe, une civilisation, une culture, le regard le plus penetrant.

 L'humour peut etre a la sociologie ce que l'intuition est a la science, cette capacite "d'une connaissance claire, droite immediate, de verites qui pour etre saisies par l'esprit, n'ont pas besoin de l'intermediaire du raisonnement". Un trait d'humour eclaire mieux qu'un long discours, une anecdote que de savantes statistiques. C'est dans cette optique que Freud a defini l'humour comme "une economie d'energie psychologique qui procure du plaisir".

 Et s'il y a possibilite d'economie comment s'etonner que les Juifs aient ete les premiers preneurs. . . Toujours de Freud: "Je ne connais pas d'autre peuple aussi capable de se moquer de soi comme le peuple juif, d'humour ou il y ait une telle confusion entre 1'auteur des moqueries et son sujet". Ce don commun a tous les Juifs, sous toutes les latitudes, a ete porte a son paroxysme, a sa perfection, en Europe Orientale, trouvant dans la langue yidich un moule complice.

 Traditionndlement en butte a l'hostilite, a la haine, au mepris du milieu ambiant. !'Emancipation, en outr'ouvrant les portes de la societe, y a ajoute une part — plus ou moins consciente — de haine de soi. Cessant de se voir uniquement a travers ses propres yeux, il a souvent interiorise le regard de l'autre jusqu'a la definition caricaturale de Sartre: "Est juif celui dont les autres disent qui est juif. "Ballotre entre le masochisme et le sentiment de superiorite, le Juif d'Europe a trouve dans l'humour une echappatoire salutaire.

ET NOUS AUTRES ?

Au risque de paraitre beatement idealiser, force est de reconnaitre que cette dimension du malheur d'etre juif n'est pas une composante dominante de la conscience collective de la communaute juive marocaine. Non pas que les malheurs aient manque — il suffit de relire le "Temps du Mellah" — mais ils n'ont pas pris dans la conscience collective la meme dimension obsetionnelle. L'hostilite indeniable du milieu ambiant n'etait ressentie directement que sporadiquement, lors des grandes emeutes, mais dans la vie quotidienne elle etait mise en sourdine.

 Le mepris non plus n'a pas manque mais il n'a jamais ete interiorise. Le Juif — jusqu'a la modernisation et l'arrivee des Francais — ne s'est jamais regarde a travers les yeux des autres et ne pouvait donc interioriser la moindre parcelle de haine de soi. Isole, mais tolere, il n'a jamais eu a se poser de questions sur son identite. Theoriquement done aucun des ingredients necessaires a l'eclosion d'un humour n'est present, il n'y a ni sujet ni objet.

 Ajoutez a cela la reticence, pour ne pas dire plus, de la tradition hebrai'que envers les moqueurs: "Heureux l'homme qui ne suit pas le conseil des mechants et ne prend point place dans la societe des railleurs" (Les Psaumes), et on devrait avoir une societe sans humour. Et pourtant elle baignait dans 1'humour cette societe ou les bons mots etaient aussi appreciees que les citations talmudiques, et la compagnie de l'amuseur aussi recherchee que celle du rabbin! Au lieu de chercher a percer ce mystere, nous preferons le raconter: 1'humour ne s'analyse pas, il se prouve.

 Mais puisque Hillel a accepte de donner la definition du judai'sme debout sur un seul pied, prenons nous notre courage a deux mains et essayons de definir en quelques phrases cet humour juif a la marocaine. Sa premiere caracteristique est d'etre oral. Destine a etre raconte il n'a jamais ete ecrit, avec les inevitables consequences sur le degre de sophistication. Mais aussi l'extreme difficulte de traduction: comme en peinture meme la meilleure reproduction ne vaudra jamais l'original.

Alors chaque fois que vous rirez ajoutez cinquante pour cent si vous voulez etre juste envers l'original! La difficulte est encore plus grande car c'est un humour du vecu et non de l'imaginaire. Une histoire est d'autant plus amusante qu'elle est authentique, qu'on en reconnait les personnages, qu'elle a vraiment eu lieu car si elle n'est qu'imaginaire quel merite? Avant de raconter une histoire on aimait en citer l'auteur conformement au commandement talmudique: "Celui qui rapporte une citation du nom de son auteur est comme celui qui sauve le monde entier".

Son second charme: sa naivete qui n'est pas niaiserie, mais plutot fraicheur, innocence, candeur d'une societe pre-industrielle. C'est 1'humour d'une societe satisfaite d'elle-meme, parfaitement integree a son entourage tout en s'en sentant differente, superieure, armee d'une foi sans failles, aimant la vie et eloignee de tout fanatisme.

Mais aussi portee qu'elle l'etait pour 1'humour, la societe juive marocaine ne passait tout de meme pas son temps a en savourer les delices. Pour saisir son humour il faut le replacer dans son contexte, non raconter la vie de 1'humour, mais 1'humour dans la vie. Ce livre ne se veut done pas un recueil de blagues, mais une intrusion dans l'ame d'une communaute a travers les dedales de son humour. L'humour est a la vie ce que le sel est a la cuisine: il n'est supportable qu'a petites doses. C'est pour cela que l'on dit que l'humour est le sel de vie. Retrouver le sel du Mellah, c'est un peu le sel au carre . . .

Par petites touches, histoire apres histoire, un peu de folklore un peu d'humour, de cette mosaique sortira plus surement que d'une lampe magique, cet Esprit du Mellah . .

Recent Posts
  • הערצת הקדושים- אולאד זימור

    ר׳ אהרון הכהן(דמנאת) נקרא בפי היהודים גם סייד אהרון כהן, וסייד אהרון, ובפי המוסלמים סידי הארון או סירי מול לברכאת, היינו, אדוני בעל הברכות. באותו מקום קבורים גם מוואלין אל־גומרא.157 נערץ גם על־ידי המוסלמים. עדות של מר דוד א׳ (מראכש) ואחרים: פלאמאן-דמנאת, עמי 108, כותב שההילולה שלו נערכת במחצית ינואר, ומביא מסורת שלפיה ביקש הרב לפני מותו שיעשו את הרחיצה במקווה לפני קבורתו. בשעת הרחיצה, עמד והתרחץ בעצמו אפילו שהיה כבר מת. כאשר נשאו את גופתו דיבר וציווה שהתהלוכה תעצור במקום מסוים וששם יקברו אותו, במקום שהיה בית־הקברות העתיק של דמנאת: מאושאן עמי 178, מציין שהתמחותו של הקדוש היא ריפוי

  • אנוסים-זהות כפולה ועליית המודרניות-ירמיהו יובל

    ח׳ליפות קורדובה במאה העשירית הגיעה התרבות המוסלמית בספרד לשיא כוחה. בימי עבד א־רחמן השלישי הייתה מדינתם של בני אומיה לח׳ליפות רבת עוצמה, שהתחרתה עם גדולתו של האסלאם במזרח ועם עוצמתן של שתי האימפריות הנוצריות, הביזנטית והלטינית. עבד א־רחמן השלישי היה אוטוקרט מתוחכם, תקיף, סובלני בענייני דת ומוכשר ביצירת שיווי משקל בין ידידים, אויבים ובייחוד מיעוטים. מבירתו הזוהרת קורדובה, שהמבקרים בה כיום עדיין יכולים להתפעל מיער הקשתות שבמסגד הגדול, שלט א־רחמן השלישי חמישים שנים תמימות(961-912) והעניק לאל־אנדלוס (ספרד המוסלמית) יציבות פוליטית, ממשל יעיל, כלכלה משגשגת, יוקרה בינלאומית, עוצמה צבאית וברק תרבותי. ״מעולם לא הייתה קורדובה משגשגת כל כך, אל־אנדלוס עשירה כל

  • הראשונים לציון, אברהם אלמליח

    מבוא קשה מאד לקבוע בדיוק מתימטי, את התאריך בו התחילו רבני ירושלים להעניק לרב־הראשי הספרדי בא״י את התואר ״ראשון לציון״, בשעת הכתרתו למשרה רמה זו בירושלים, מחוסר מקורות ומסמכים רשמיים על כך. כותבי־התולדה מהתקופות הראשונות עד היום לא השאירו בכתב שום דבר ברור על כך, מלבד כמה ידיעות מקוטעות וקלושות שאי־אפשר לסמוך על אמתותן ודיוקן, ולקבוע על פיהן כי משנה פלונית ואילך התחילו להעניק את התואר ״ראשון לציון״ לראש רבני אה״ק, ומה היו סמכויותיו, תפקידיו וערך תוארו זה. יש אומרים שהתואר ״ראשון לציון״ לא היה תואר רשמי שהוענק אך ורק לראש־הרבנים בא״י, אלא אחד מהמון התוארים שבהם היו מתארים את

  • Tikoun Hatsot-,תיקון חתות-שרשים-יהדות-מסורת ופולקלור יהודי מרוקו-משה גבאי

    TIKOUN HATSOT Il était de coutume de se lever au milieu de la nuit pour se lamenter sur la destruction du Temple et prier pour !,arrivée du Messie. TIKKUN CHATZOT It is an ancient custom In Israel to awaken at midnight, to sit on the ground and say lamentations by candlelight, for the destruction of Jerusalem, for the Holy Temple which was destroyed and for the Shchina — the Holy Spirit In exile. תיקון חצות יהודים נהגו לקום באשמורת הלילה, כדי לקונן על חורבן בית המקדש ולהביע כמיהה לשיבת ציון ולגאולת עם ישראל. CHAPITRE III: LA TRADITION C'est une coutume

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט-מהו מנהג ״שירת הבקשות״?

    פרק ראשון מהו מנהג ״שירת הבקשות״? מנהג ״שירת הבקשות״ הקיים אצל יהודי מרוקו מושרש אצלם מזה מאות בשנים. למנהג זה ישנם שורשים קדומים מצפת של המאה ה־16. כיצד מגיע מנהג מצפת של המאה ה־16 למרוקו, הארץ הרחוקה שבמגרב? מה יכול להביא מנהג שהיה מקובל, בצורתו הראשונה, על קבוצה מצומצמת (הקבליסטים מימי האר״י הקדוש) להיות נחלתם של כלל הקהילות היהודיות במרוקו? מן הראוי שאתן בשלב זה הסבר על אופי המנהג. ההסבר המפורט שיובא להלן יקל בודאי על הקוראים להכיר את מהותו. יהודי מרוקו נוהגים לקום בלילות שבת לאחר חצות הליל בסביבות השעה 03:30-03:00 ולהתכנס בבתי הכנסת לצורך שירה ופיוט לפני הקדוש־ברוך־הוא.

  • תקנות מגורשי קטיליה בפאס למניעת עיגון במצבי ייבום-אלימלך וסטרייך

    השוואה לחקיקה המגורשים בסדר קידושין ביטוי לכך ולהיבטים נוספים שהעלינו עד כה ניתן למצוא בתקנה הראשונה הפותחת את קורפוס החקיקה של המגורשים. תקנה א קובעת: תקנו ח״ק ז״ל ששום בר ישראל לא יקדש לשום בת ישראל כי אם דוקא במנין עשרה ובתוכם חכם מחכמי העיר הנפרעים מהקהל או דיין מדייני העיר וכן בכניסתם לחופה ואם יהיה באופן אחר מעתה אנו מפקיעין אותם הקידושין. תקנה זו נדונה בהרחבה בחיבורו המונומנטלי של א״ח פריימן הי״ד, והוא קבע את הממצאים האלה: ראשית, מבחינת התוכן נדרשה נוכחות של חכם המכהן בפועל בקהילה בעת טקס הקידושין או הנישואין כדי שאלה יהיו תקפים. לפי ממצאיו של

  • מנהג " שירת הבקשות " אצל יהודי מרוקו דוד אוחיון

    מתוך הספר  מנהג " שירת הבקשות " אצל יהודי מרוקו דוד אוחיון הקדמה תהפוכות שונות עובר האדם במהלך חייו. יש ואירוע אחד מביא לשינוי משמעותי בחייו. אהבתי הרבה לנושאי מורשת מרוקו הינה חלק מחיי הכרה בערכה ובחשיבותה. תמיד הייתי חדור ברגשות עזים כלפי העבר שהושאר במרוקו. ידיעותיי לא חפפו תמיד את מודעותי לגבי חשיבותה של מורשת זו. ידעתי כי יש עושר רב מאחורי המשפט אשר כה השתמשתי בו ״תרבות יהודי מרוקו עשירה ומפוארת״, אך לא ידעתי עד כמה ובמה. ביולי 1995 ביקרתי עם קבוצת חברים במרוקו, ביקור שהשאיר בי רושם עז, ודומה כי מאז נתהפכו אורחות חיי. מאז שחזרתי לארץ

  • יהדות המגרב-רפאל בן שמחון-שבתות מיוחדות

    שבתות מיוחדות מלבד יום השבת, שהוא יום המנוחה השבועי וגם יום קדוש ומכובד, ישנם עוד מספר שבתות בשנה הנושאות אופי מיוחד והמציינות מאורעות מיוחדים, כגון: שבת בראשית היא השבת הראשונה שלאחר חג הסוכות בה פותחים מחזור חדש בקריאת התורה בפרשת ״בראשית״. הגאונים קראו לה ״ראש השנה לפרשיות״ . בשבת זו נוהגים להעלות לתורה את ״חתן־בראשית״ ולכבדו שוב, הגם שכבר ביום שמחת־תורה, כבדו אותו בעליה. לרגל המאורע, משנים את סדר ההפסקות שבפרשה (סדר העליות). לעולה הראשון לתורה, קורא החזן מ״בראשית״ עד ״ויהי ערב, ויהי־בקר יום אחד״. לעולה השני, עד ״יום שני״ והעולה האחרון (משלים) הוא חתן־בראשית, אשר מכבדים אותו בקריאה בתורה

  • לא תקיפו פאת ראשכם……ויקרא יט, כז התספורת הראשונה לאחר תשעה חודשים-לכסווא דל-כ'מס סנין

    לא תקיפו פאת ראשכם……ויקרא יט, כז התספורת הראשונה לאחר תשעה חודשים במלאת תשעה חודשים לילד, הוריו הזמינו את ספר המשפחה לבית וגילחו את ראש תינוקם בנוכחות בני המשפחה והקרובים. בהזדמנות זו ערכו חגיגה קטנה בבית וכיבדו את האורחים בתה, בעוגות ובמשקה. אולם היו משפחות שערכו את חגיגת התספורת בבית-כנסת, בחול המועד פסח או סוכות, או בל״ג בעומר. כאשר התספורת נערכה בל״ג בעומר, הטכס התקיים ליד קברו של הצדיק אשר בזכותו זכתה המשפחה בילד. כל הזמן שהספר גוזז את שערותיו של התינוק, ה-זג'ראתאת משמיעות קריאות שמחה וצהלה והאב מתפלל לבריאות בנו. יש שנהגו לנקב את תנוך אוזנו של הילד ליד קבר

  • להתהלך באור החיים – לפרשת לך לך, ויום ההילולה של רחל אמנו.   מאת: הרב משה אסולין שמיר.  

                                           להתהלך באור החיים – לפרשת לך לך, ויום ההילולה של רחל אמנו. מאת: הרב משה אסולין שמיר. להאיר באור החיים – לערב שבת קודש. "ויאמר יהוה אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך,   אל הארץ אשר אראך" (בר' יב, א).   "לך לך" – קריאת כיוון – ללכת לארץ ישראל. אברהם אבינו – העולה החדש הראשון, פתח את שערי העליה לארץ – לכל הדורות.   "והאמין ביהוה – ויחשבה לו לצדקה" (בר' טו, ו). המאמין הראשון בה' –  פתח את שערי האמונה במלכות ה' בעולם. "אתה מוצא שלא ירש אברהם העולם הזה והעולם הבא,  אלא בזכות


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 117 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031