הפזורה היהודית ספרדית אחר הגירוש

 

מעניין להביא את מבטו של רבי אברהם זכות, האסטרולוג הגדול, על מדע האסטרולוגיה. " וזה לא שיהיה כוח הכוכב לפעול בזה העולם, אלא שה' יתברך כשברא את העולם וידע כל מה שעתיד להיות, עשה רשמים בשמים להודיענו מה שיורה גדולתו לעשות, שנשוב לפניו באמצעות ידיעתנו מה שמורה המזל והכוכב ברצון האלקי ". כלומר, הבורא עשה מערכות הכוכבים סימנים למהלך ההיסטוריה שנקבע מראש. בעזרת האסטרולוגיה ניתן לפענח את הסימנים ו " לשוב לפניו " סוף סיפורה של משפחת זכות.

השלטונות המוסלמיים  לא הציבו בדרך כלל שום מכשול בפני כניסת הפליטים היהודים לשטחיהם., בין אם מדובר במלך פאס, מוחמד אל-שייך, " המלך הגדול, חסיד מחסידי אומות העולם ", או בנציגו בבאדיס, או במושלים של תלמסאן ואלג'יר. לפיכך, הייסורים והסבל הרב, שעליהם התלוננו המגורשים מיד לאחר הגעתם למרוקו ולאלג'יריה, נגרמו מפעולותיהם  של המלחים והנציגים האירופיים בחוף הצפון אפריקני וכן מתגובתה של האוכלוסייה המקומית, שגילתה לא פחות נוקשות כלפי המוסלמים הספרדים, אשר באו לבקש מקלט במגרב.

על כל הסבל הזה יש להוסיף את הרעב, פגעי מזג האוויר, המגפות והשריפות, שדלדלו את הרבעים היהודים של פאס, תלמסאן ואוראן. אסונות טבע אלה גרמו נזקים כה גדולים, עד כי בפאס ובתלמסאן, למשל, החליטו מגורשים רבים, מיואשים וחסרי כל, לחזור לספרד ולהמיר את דתם.

גברים, נשים וילדים – גולי ספרד שהגיעו לצפון אפריקה – השתייכו לכל השכבות החברתיות, והיו ביניהם תלמידי חכמים דגולים וכמה בעלי אמצעים. אחד מאלה, יצחק  פרדוניל, שהיה יועצו של מלך גרנדה, הצליח להביא לתלמסאן, בתוקף היתר מיוחד מטעם המלכים הקתוליים, את כל רכושו  – ברהיטים רבים, תכשיטים, זהב, כסף, מטבעות וחפצים שווי כסף -. מוצרים שבמפורש נאסר על כלל הגולים להוציאם מספרד על פי פקודת הגירוש.

עם זאת, המקורות שבידינו אינם מאפשרים לנו לקבל מושג מדויק, יהיה דל ככל שיהיה, לגבי המצב החברתי והכלכלי של כלל הגירה זו, שהטביעה חותם בל יימחה על הקהילות היהודיות במגרב. היא הייתה, מכל מקום, מגוונת למדי, היו בה רופאים דוגמת בני משפחה אל-אשכר, שמוצאם מסביליה וממלגה, והתיישבו בתלמסן ובערים אלג'יריות אחרות, או בני משפחת גבישון, שבאו מגרנדה לתלמסאן יחד עם מאתיים משפחות יהודיות אחרות – ביניהן פרשני מקרא ומשוררים ידועי שם -. סוחרים בעלי כישרונות רבים אשר, בדומה לאברהם בן זמירו שהתיישבו בסאפי, יעקב רוזלס ויעקב רותי בפאס או יעקב קנסינו באוראן -, מילאו תפקידים דיפלומטים חשובים אצל שלטונות מרוקו, פורטוגל וספרד, טכנאים מעולים, כגון חואן רוזלס שמוצאו מטולדו ושהיה מנפח זכוכית במקצועו, אשר אחרי ששהה זמן קצר  בתיטואן חזר ליהדות בפאס בשנת 1530 לערך.

אנשי צבא כמו רוי מסקרניאס, שהובאו על ידי יעקב רותי מליסבון לפאס דרך ארזילה, חזרו ליהדות והציעו את שירותיהם למלך מרוקו, ואף הרפתקנים שעלילותיהם ראויות לרומנים הטובים ביותר. הנה, לדוגמה, פרציסקו מילאן, שנולד בפורטוגל להורים גולים מספרד. " נוצרי חדש " זה הגיע לאזמור שבמרוקו כדי להתמסר למסחר בבדים, אף אחרי כמה שנים של עיסוק אינטנסיבי במסחר החליט לצאת  לאמריקה המרכזית שבפמלייתו פילגש ערבייה. גורלו שלא שפר עליו, ב – 1538 נעצר על ידי האינקוויזיציה במכסיקו והוצא להורג.

כמובן, היו בין המגורשים שהשתקעו במגרב הרבה אנשים פשוטים, ללא אפיונים מיוחדים, , שכל רצונם היה לחיות כיהודים. למשל רוי לופס " נוצרי חדש " ששירת בחיל המצב הפורטוגלי –  cabo de gher 

ואשר בא במגע עם הקהילה היהודית המקומית, על פי עדות שנמסרה ב 1530 לבית הדין של האינקוויזיציה בלאס פלמאס שבאיים הקנאריים, הוא השתדל בכל מאודו להעביר את שני אחיו הצעירים מטברה לפאס כדי ללמוד את עיקרי  " החוק היהודי " אצל רבני המקום. 

למעשה, מאז כינון האינקוויזיציה בליסבון, מספרם של ה " נוצרים החדשים " שעברו ליהדות במרוקו לא פסק מלגדול, עד כדי כך שנציג מלך פורטוגל בפאס ביקש ב 1542 לאסור עליהם לנסוע אל פנים הארץ, או לחלופין, לאסור עליהם לעזוב את הסביבה הקרובה לבסיסים הפורטוגלים ששכנו לאורך החוף המרוקאי, אך לא חלף זמן רב עד שתקנה זו התגלתה כבלתי מספיקה, בתואנה של מעבר מבסיס פורטוגלי למשנהו הצליחו " הנוצרים החדשים " להערים על הקצינים הפורטוגלים, וכשהם נעזרים בנהגי פרדות מוסלמים, הגיעו לתיטואן ששכנה כמה קילומטרים בלבד מארזילה, שם באו במגע עם הקהילה היהודית המקומית והתגיירו.   

                   רבי משה ב"ר שם טוב די ליאון והמחלוקת על מקור ספר הזוהר

רבי משה די ליאון מחכמי ספרד הוא האיש אשר הועידה ההשגחה העליונה לגלות את ספר הזוהר ברבים. וזאת לאחר כאלף שנים מאז נכתב על ידי רבי שמעון בר יוחאי והועבר מדור לדור בסתר. ספר הזוהר היה נחלתם של יחידי סגולה, ורבים מגדולי ישראל בדורות שעברו לא זכו ליהנות מאורו, כמו רבי אלעזר מוורמייזא, הרמב"ן,  הרשב"א ועוד.

הידיעות הביוגרפיות על רבי משה די ליאון הינן מעטות מאוד, חלק גדול מספריו בקבלה מצויים עדיין בכתבי יד ושניים מהם הופיעו גם בדפוס – ספר " הנפש החכמה " וספר " שקל הקודש ". בהקדמות לספרים אלו מצוינים הזמנים והמקומות של חיבורם.

התאריכים הם משנת ה' אלפים מ"ו – 1286 – עד שנת נ"ג – 1293 -, ובספרים שנתחברו עד שנת נ"ב רשום שמקום חיבורם הוא וואד אל חג'ארה. על שנות חייו לפני שנת מ"ו ידוע פרט אחד בלבד והוא שבשנת מ"ד – 1264 – הועתק כתב יד של המורה נבוכים בתרגום עברי בשביל " המשכיל רבי משה די ליאון ".

לגבי שנת מותו ישנן שתי סברות, האחת  – עדותו של רבי יצחק דמן עכו, המובאת בספר היוחסין – קובעת שרבי משה נפטר בשנת 1305, והדעה האחרת מקדימה את שנת פטירתו ל  נ"ג, אך יש ראיה לכך שהתאריך הנכון הוא שנת ס"ה, שכן מתוך כתב היד של הספר " משכיות כסף " שלו, מוכח שנתחבר אחר שנת נ"ג.

Recent Posts
  •  לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים-פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב- רבי דוד בן אהרן חסין

     לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים                     פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב   לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים אָבוֹא בָּם אוֹדֶה שׁוֹכֵן מעונים   אַזְכִּיר חַסְדֵי אֶל וְנִפְלְאוֹתָיו אשר שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו וְגַם קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אַרְבָּעָה מִינִים   נוֹדַעַת לָנוּ חִבָּה יְתֵרָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה כְּדִבְרֵי אֶל חַי נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה אֶל הָאִישׁ מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים   יִקַּח אִישׁ לוּלָב בַּיָּד יְמִינוֹ פְּרִי עֵץ הָדָר בִּשְׂמֹאל דִּינוֹ עֲצֵי יַעַר אָז יְרַנְּנוּ מִלִּפְנֵי אָדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים   דְּעוּ לָכֶם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים דִּין אַיֵּהוּ הָדָר מְחֻבָּרִים נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה מְאִירִים טַעַם וְרֵיחַ שְׁנֵיהֶם חוֹנִים   וּלְעֻמַּת לוֹמְדֵי דָּת יקותיאל כַּפּוֹת תְּמָרִים

  • אוצר המנהגים לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא"- מאיר נזרי – סוכות ושמחת תורה

    סוכות ושמחת תודה הימים שכין יום כיפור לסוכות מנהג ייחודי בקהילות דרום תאפילאלת אצל חלק מהמשפחות שלא לבשל מאכלים בין יום כיפור לסוכות, ואלו שנהגו לבשל העבירו אוכל מבושל לאלו שלא נהגו לבשל. ייתכן שהעניין קשור בייחודיות של הימים האלה. הערות המחבר: דוגמאות לכך הן מסעודה אשת אברהם סבאג מארפוד, שנהגה לבשל והעבירה אוכל לבית סבי שבו לא נהגו לבשל(מפי אדוני אבי), ובני משפחת באשי בן חיון מריסאני, שהביאו חמין לבני משפחת ר׳ מכלוף ב״ר יצחק שטרית שלא נהגו לעשות חמין(מפי ר׳ יצחק שטרית). אלה הם ימים המחברים בין יום כיפור לבין חג הסוכות, בבחינת פתיחת דף חדש. לפנים בישראל

  • Roots-racines-Kippour-Moche Gabbay

      KIPPOUR Le tableau est divisé en deux parties: la prière et ce qui la précède. En bas à droite une femme enceinte apporte trois poulets: un pour elle, un coq et une poule pour le bébé qui est dans son ventre; la flagelation au bain rituel; bénédiction des petits-fils par les grands-parents avant le jeûne; alluamge des cierges par les femmes. YOM KIPPUR This painting is divided into two sections: The spiritual — the prayers, and the preparatory stages leading up to Yom Kippur day. On the bottom right a pregnant woman is bringing three fowls for slaughter —

  • שרשים -משה גבאי- יום הכיפורים

    יום הכיפורים תיאור התמונה   מחולקת לשניים: החלק הרוחני — התפילה, ושלבים לפני יום הכיפורים. למטה מימין: אשה הרה מביאה שלושה עופות לשחיטה — אחד בשבילה, ותרנגול ותרנגולת לתינוק שבבטנה; מלקות במקוה; ברכת הנכדים על־ידי הסבא והסבתא לפני תחילת הצום! הנשים מדליקות נרות חג ונר נשמה.  מלקות הוא עונש גופני לעבריינים שעברו על מצוות התורה; מלקים אותם ברצועה של עגל ארבעים מכות פחות אחת(היינו 39). מי שהיה ראוי למלקות, היו רופאים אומדים אותו כמה גופו יכול לספוג ותמיד קצבו לו מנין המתחלק לשלשה. מנהג המקובל עד היום בין יהודי מרוקו לספוג ארבעים חסר אחת מלקות בערב יום הכיפורים בבית המרחץ, אחרי

  • Racines-Roots-Judaism Tradition-Moche Gabbay

    LES KAPAROT: Les Juifs du Maroc sont fidèles à la coutume des kaparot la veille de Kippour. Chaque membre de la famille sacrifie un coq (pour les mâles) ou un poulet (pour les femelles) en substitution. Le rabbin avant d'égorger l'oiseau le fait tourner plusieurs fois au-dessus de la tête du fidèle en récitant "ceci est ton échange, ce coq sera sacrifié et toi … tu jouiras d'une longue vie". L'animal est ensuite offert aux pauvres ou racheté au moyen de dons aux indigents. Cette coutume est très ancienne et date du temps du Talmud où on faisait kapara non

  • שרשים-יהדות-מסורת ופולקלור יהודי מרוקו-מנהג הכפרות

    מנהג הכפרות תמונה-יהודיה בפתח הגטו מביאה תרנגולת לשחיטה אצל השוחט. הכפרות. יהודי מרוקו נהגו לעשות ״כפרות״ בערב יום הכיפורים. לכל אחד ואחת מבני המשפחה לוקחים עוף — תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה, ומסובבים אותו על ראש המתכפר כמה פעמים ואומרים עליו פסוקים מסוימים בצירוף המלים: ״זה חליפתך, זה תמורתך, זה כפרתך, זה התרנגול ילך למיתה ואתה — פלוני בן פלוני — תיכנס לחיים ארוכים.״ אחר כך שוחטים אותו ונותנים אותו לעניים, או פודים אותו בכסף ומחלקים הכסף לצדקה. מנהג זה הוא עתיק יומין, הוזכר לראשונה בתלמוד, ולאו דווקא כפרה בתרנגול. נהגו לפדות נפשם בממון, שהיו נותנים צדקה לעניים בערב יום הכפורים,

  • מסמך על קופת הצדקה של קרקעות לעניים-יוסף טובי

    ד. סיכום דאה שהמוסד של הקדש קרקעות העניים היה ייחודי לקהילות היהודיות במרוקו בתוניסיה, לפחות בתוניס הבירה. אמנם בכל קהילות ישראל תמכה ההנהגה בעניים בנצרכים מסוגים שונים (חולים, ״הכנסת כלה״, מלמדי תינוקות וכיוצא בזה), ולשם כך אף נגבה מס מיוחד על שחיטת בהמות או על מוצרי צריכה אחרים, אלא שאין המדובר בהקדשות מיוחדים של הקרקעות שנוהלו על ידי ועד מיוחד שמינתה הנהגת הקהילה, ורק מדמי השכירות שהועלו מן הרכוש הקרקעי הזה חולקו כספים לעניים באופן סדיר ועל פי כללים מוגדרים. כך דרך משל היה מקובל בקהילות היהודיות הגדולות בתימן צנעא, רדאע וד׳מאר – שהקצבים היו מעבירים לרשות הקהילה ולטובת ענייה

  • Moché Amar L’adaptation du droit hébraïque à la réalité quotidienne

    Moché Amar L’adaptation du droit hébraïque à la réalité quotidienne La majeure partie des Takanot – ordonnances rabbiniques – éditées au Maroc est consacrée au droit personnel, droit commercial et droit social. Cette littérature juridique permet de mieux connaître la vie de la société juive, ses préoccupations quotidiennes face aux réalités de l’existence. Les Takanot -ordonnances rabbi­niques- sont un des moyens pour la Halakha – réputée intangible – de trouver des solutions aux problèmes nouveaux. Tout au long des siècles les rabbins en écrivirent un grand nombre: ceci est le témoignage de la vitalité de la vie communautaire et de

  • משפחת בן ישו-בן יזאח-אוגניש-משפחת בן חמו-יחס דבדו-אליהו רפאל מרציאנו

      משפחת אוגניש משפחה רמה ועתיקה מוזכרת בתעודות הקהילה. האדמו״ר המלוב״ן רבינו יעקב אבוחצירא זיע״א בזמן היותו מבקר בדברו, נהג לסמוך על שחיטת הרב יוסף מרציאנו די אוגניש ז״ל. איש צדיק תמים, גזע תרשישים ומיוחסים, מוכתר בנימוסין, אילן ששורשיו מרובין, גומל חסדים טובים, נכבד ונעלה, הצדיק ר׳ שלמה הוליד: יוסף, דוד, סליטנא, מאחא, מרימא, עווישא. החכם הותיק והכולל, בישראל להלל, דחיל חטאין ועביד טבין, זוכה ומזכה את הרבים, פיק מפיק מרגליות, שוחט מתא מובהק, מוקיר רבנן, החסיד הצדיק ר׳ יוסף הנז׳ הוליד: שלמה, ר׳ אהרן, סתירא, מאחא, עווישא. המרוחם הצדיק, בר אבהן ובר אוריין, מתהלך בתומו, מלמד תורה לבני ישראל,

  • מאת: הרב משה אסולין שמיר כִּּי בַיֹּום הַזֶּּה יְכַפֵּּר עֲלֵּיכֶּם, לְטַהֵּר אֶּתְכֶּם מִּכֹּל חַטֹּאתֵּיכֶּם,

    יום הכיפורים. מאת: הרב משה אסולין שמיר כִּּי בַיֹּום הַזֶּּה יְכַפֵּּר עֲלֵּיכֶּם, לְטַהֵּר אֶּתְכֶּם מִּכֹּל חַטֹּאתֵּיכֶּם, לִּפְנֵּי יְהוָה תִּּטְהָרוּ (ויקרא טז, ל). סליחה, כפרה וטהרה ביום הכיפורים – תהליך ההזדככות לפני ה', ביום הקדוש והנורא. תשוב ה = לשוב אל ה'. – עבר ה = לעבור על דברי ה'. – "שבת תשובה": במילה תשובה כלולה המילה שבת + ו ה (שתי אותיות י ה ו ה). – – – עלינו לשוב בתשובה על חילולי שבת של כל השנה. – "כשיושב ה' על המשפט, הוא מעמיד אותו על תילו. וכשבא להשתלם מתרצה ברחמים – ומתפייס בתחנונים… כשבא אדם ומתחנן אל רחום וחנון ירחמהו".


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
ספטמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוג    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30