גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא

עמוד 3 מתוך 41234

גאוני מש. אביחצירא- שלמה מיארה

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

באדיבותו של מר שלמה מיארהגאוני משפחת אביחצירא

הערת המחבר : להלן תרגום המעשה כלשונו: מעשה התרחש בימי אדוננו רבי מכלוף בן יוסף המכונה אביחצירא זיע״א, שהיה גר בעיר פאס והלך לעיר תארגלליל שבמחוז דרעא והתגורר שם. פעם אחת היה בעיר פאס מלך אחד, והיה לו רק ילד אחד, ועמדו האויבים ושכרו חוטב עצים אהד כדי להורגו(לילד המלך), ויטילו את האשם על היהודים בעה״ר (בעונותנו הרבים). והלך החוטב ותפס את ילד המלך והוליכו לחוץ לעיר והרג אותו ושם אותו באגודת עצים, ולקח אותו לבית של יהודי אחד והניחו שם. המלך לא מצא את בנו ואמר ליהודים אתם שהרגתם את בני הביאוהו ואם לא אחת דתכם להמית.

 אמרו לו אדוננו תן לנו זמן ארבעים יום, המלך הסכים עמם, וקמו ושלחו גוי שליח אצל החכם. והלך עשרים וארבע יום דרך עד שהגיע לעיר החכם. סיפר לחכם את הגזירה שגזר עליהם המלך והלה השיבו יש זמן, וקרא שם המפורש ושלח את הגוי לפאס והוא ישב עד יום מלאת ארבעים יום, וקרא שם המפורש ועשה קפיצת הדרך ובא לפאס, ונכנס לפני המלך ואמר לו: הבא את כל המחנה שלך.

 ונאסף כל המחנה. ואמר להם החכם: לכו לבית היהודי פלוני והביאו משם את אגודת העצים. והביאוה. והוציא ממנה את הילד, ואמר לו: קום רשע, שלוש פעמים, וחי. ואמר לו: הזכר (זהה) מתוך כל הקבוצה הזאת מי הרג אותך? וקם הילד והחל מתהלך עד שמצא את החוטב. ואמר לו: זהו שהרגני, וחזר למיתה. והמלך ביקש מהחכם שהילד ישאר חי. ואמר לו: לא יוכל להשאר חי, ואני רק הראתי לך את האור מן החושך. והחוטב יצא דינו לשריפה, כן יאבדו כל אויבך. והחכם ביטל את הגזירה על ישראל, וחזר החכם בקפיצת הדרך לעירו, והנסים שלו רבים מאוד, זכותו תעמוד לנו ולכל ישראל אחינו בכל מקום שהם אכי״ר.

תחיית המתים

הערת המחבר : בשונה מהערה הבאה שהודפס תרגום המעשה ככתבו וכלשונו, כאן העתקתי המעשה כלשונו של רבי מכלוף אביחצירא בסוף ספרו מכלל יופי.

מתוך מסמך עתיק שנכתב תקופה מאוחרת יותר נחשפת פרשה המתארת האיך רבי מכלוף בן יוסף בכח קדושתו ותורתו הציל את כלל ישראל מגזירת מיתה שנגזר ע״י המלכות וז״ל.

להלן תרגום המעשה ללשון הקדש.

מלך מרוקו שהוא תמיד גר בפאס, שהיא היתה עיר הבירה. המלך היה אוהב את רב העיר הרבה, והיה לו (למלך) בן יחיד והיה מתדבק בהרב להוליכו עמו לביתו יען שהיה להרב שני ילדים כגיל בנו של המלך.

וכשראה המלך שהבן דבק עם בני הרב אזי המלך פחד על בנו וציוה להרב לקחתו אצלו להיות עם בניו וכשירצה אביו לראותו, ידבר להרב להביאו לו ונתן צו ופקודה להציע חדר אחד בהצעות כיד המלך לבנו עם שני בני הרב וכן היה.

והנה ביום אחד היה בעיר יום הולדת ויצאו כל אנשי העיר חוצץ. קטון וגדול שם הוא. ובתוכם ובכללם יצאו גם בן המלך עם בני הרב ובאמצע הזמן באה רוח סערה גדולה מאד. והמשנים למלך הנקראים לויזארא בערבית היו שונאים את הרב בשביל הקורבה שמקרבו המלך יותר מהם.

והיו מבקשים לו איזה עלילה ובאותה שעה של הרוח סערה אמרו המשנים ביניהם אין זמן יותר מזה. ואחד מהם קרב אצל בן המלך ועיטף אותו בבגדו וחנק אותו בידו שלא ידבר והוציאו לחוץ הרבה והפיל אותו ארצה לשחטו ופקח עניו בו, אמר לו: עשה טובה רבי אין לאבי רק אני.

אמר לו: שתוק ושחט אותו, עד שהפריד הראש מן הגוף, ושם אותו בכיס אחד ואותו כיס הוליכו ושמו בתוך אגודת עצים, ונתן לאחד והוליך אותו ושם אותו למעלה בעליית הרב בין אגודות העצים.

וכשחזרו מהפיסטא הז׳ בני הרב בקשו את בן המלך ולא מצאו. וכשראה הרב בבית שבניו חזרו ובן המלך לא חזר התחיל ממרט בזקנו ונמלך ואמר: מה זו שתיקה וקם והלך לפני המלך אמר לו אדוני המלך הבן יצא עם בני ולא חזר עמהם. יען שאותה רוח סערה שהיתה שם כשנגמרה הסערה בקשו הילדים את בנך ולא מצאו.

ויהי כשמוע המלך כן תכף שלח שלוחים בסוסים לבקש בדרכים וחזרו ולא מצאו.

ואותו זמן היה עשרה לניסן אזי אמר המלך לרב אם בתוך חמשה ימים ימצא בני מה טוב ומה נעים ואם לא ביום ס״ו לחודש שהוא ראשון לפסח אזי אעשה כליה לשונאי ישראל בכלל. אז השיב הרב הנה אנחנו כשה לטבח ביד אדוני המלך וכוי.

ובערב פסח היה הקדוש רבי מכלוף בן יוסף יושב בבוקר בגינה שלו בפתח תארגליל, והנה אליהו ז״ל לקראתו אמר לו:

קום מהר ללכת לעיר פאס להציל את העם מההורג וסיפר לו כל המעשה מראש ועד סוף.

אזי קם הקדוש ונכנס לבית ולקח בגדיו ויצא וקרא שם המפורש ונמצא בפתח ביה״כ בפאס. וכשבא שמש ביה׳׳כ בקש ממנו הרב הקדוש בכדי להוליכו אצל רב העיר.

אזי כשמוע השמש דבריו כעס עליו אמר לו איך, מחר הכל מזומן להורג ואתה אומר לראות את הרב שתוק וכו' ופתח ביה״כ ואמר להקדוש: תצא אני רוצה לסגור, אמר לו הרב: זו ליל פסח אצל מי נלך? השיבו השמש אם תרצה ללכת עמי בוא עמי.

אזי הלך הרב עם השמש ונתנו לו לקדש והתחיל לקדש וקול מלאכי מרום היה בגרונו עד שרעדו כל אנשי הבית וגמר כל הסדר עם חד גדיא ושיר השירים וכו׳ וישב לו בקרן זוית ללמוד עד אור הבוקר. וכראות השמש כל זה אזי הלך במרוצה אצל הרב וסיפר לו כל הענין.

אזי נענה הרב לבקשתו לראותו אחר התפלה ובגמר התפלה הוליכו השמש והעמידו לפני הרב.

אזי רבי מכלוף ע״ה אמר לרב חג שמח א״ל הרב מי שמעותד למיתה איך יאמר חג שמח. השיבו הקדוש:

שמע נא דברי, כל המעשה כבר הוגד לי ועתה קום על רגליך ותלך לפני המלך ותגיד לו ככה אדוני המלך תעשה לי דין ומשפט והנה המורשה שלי עמי ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך. והרב שמע לדברי הקדוש והוא אחריו.

אזי הרב נפל על רגלי המלך ודרש משפט. ענהו המלך: מי הוא המורשה שלך?

אזי קרב אליו רבי מכלוף וכך אמר לו:

אדוני המלך רוצה לראות את בנו? אמר לו כן.

עמוד על רגליך ותשלח לקרוא לכל המשנים שלך וקצת המשרתים ותלך אחרי אני אראה לך את בנך. אזי המלך קיבל כל הדברים בשתיקה ושלח תכף אחר המשנים וכוי.

 

 

והתחיל רבי מכלוף ללכת במקומות שמעולם לא ראה אותם והמלך אחריו והמשנים וכוי עד שהגיעו לפתח בית הרב והתחיל רבי מכלוף עולה במדרגות לעליית בית והמלך והמשנים אחריו. כשעלו לעלייה אמר רבי מכלוף אדוני המלך תן צו לאחד המשרתים לעלות לגג. וכן היה כשעלה לגג אמר לו תביא אותה אגודה הראה לו באצבע והביאה.

אמר לו תפתח אותה, וכן היה ונפל הכיס מתוכה אמר לו תפתח הכיס, ופתח ויצא העגל בן המלך הראש לחוד והגוף לחוד.

אזי אמר לו(לילד המת) רבי מכלוף עמוד על רגליך ותגיד למלך מעשה שהיה.

אזי קרב הראש לגוף ועמד על רגליו, והשתחווה לאביו. אמר לו אדוני אבי, הרב היה מכבד אותי מאד. וזה המשנה הוליך אותי והשכיב אותי לשחיטה והתחננתי לפניו ולא קיבל ושחט אותי.

כשגמר הדברים אמר לו רבי מכלוף שוב לעפרך. וכן היה.

והמלך נתעלף עד שהקימוהו ואמר להרב אני מוכן לתת לך חצי המלכות ותניח הבן חי.

השיבו הקדוש אדוני המלך אין ממית ומחיה רק מלכו של עולם. ואני באתי רק להראות לך שהרב והיהודים נקיים ודוק ואין לי שום רשות אחר.

גאוני-מש.-אביחצירא-

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

בתקופה מאוחרת יותר חובר פיוט לזכרון המעשה ע״י הגה״ק רבי גאוני משפחת אביחציראיצחק אביטן זי״ע הידוע בגאונותו וחסידותו בקרב אנשי מחוז הדרעא.מלבד חיבוריו של הרב בחכמת הנסתר, חיבר ג״כ ספר שירות ותשבחות בשם 'זימרת יה', שם מופיע הפיוט הנז׳:

אשירה נא ואביעה בתוך קהל עדתנו שבח צדיק ואודיעה.

הקבור בתוך ארצנו.

 שמו נודע בשערינו.

 נשיא אלהים בתוכינו.

 זכותו תגן עלינו הוא הצדיק רבי מכלוף:

נאה לדרוש נפלאותיו.

אשר עשה מימי קדם. בשומענו פעולותיו.

 פעל עשה ליהודים.

 הוא נמנה בקהל חסידים צדיקים נבחרים ישרים זכים נכבדים הוא הצדיק רבי מכלוף:

יום קמו אויבים בעצה להרוג את בן המלך לחמוס חמס בנאצה.

על ישראל בני מלך. הרגו טמנו בתוך חיליך ולא נודע לאן הולך קצף יצא מפי מלך.

 לולא הסדיר רבי מכלוף

: יצאו הלכו השלוחים. להגיד את הגזירה. לפני כולל השבחים.

כי המלך מלא עברה על ישראל אפו חרה

. לאמר בני ירה ירה.

 עיניהם נשאו במהרה עליך איש רבי מכלוף:

 צדיק בשומעו הדבר קפץ ובא אל מקומם החיה המת אשר קבר קם והגיד לו את שמם הם הרגוני בהעלימם על ישראל הוא זממם שקר ענו בם להומם על עמך רבי מכלוף:

 חסיד בראותו כי גמר. גזר אומר לשוב אל עפר שב למקומו במאמר.

 מונה צבאיו במספר. זכותו עם ישיני עפר.

 תגן על עם נמשל לעפר יעתיר לאל אמרי. שפר הוא הגאון רבי מכלוף:

קרב האל קץ ישועה. כי באו בנים עד משביר. תקע בשופר תרועה.

 קבץ נדחים ותחבר. שה פזורה הן אל כביר.

 מלכות זדון מהר שבר תפלתי לאל אביר. ישמע בזכותו רבי מכלוף.                                                                

אזי המלך נתן צו וחתכו אותו המשנה, חתיכות חתיכות והשליכוהו לכלבים, וביתו ורכושו ניתן להרב והגזירה על היהודים נתבטלה וכל אחד הלך למקומו. ובעבור החג הלך לו הקדוש על הבהמה עד הגיעו למקומו לשלום, ע׳׳כ היה המעשה הנורא של תחית המתים, וזי״ע ועל כל ישראל, עכ׳׳.

באר מים חיים

ליד מקום מנוחתו של הק׳ רבי מכלוף בן יוסף, בחצר ביתו שבכפר תארג׳ליל, קיים באר מים חיים עתיק, מעיין נובע. באר זה שמש בימים ההם את יהודי המקום כמקור מים חיים לשתייה.

תקופות של בצורות קשות פקדו את האיזור. כתוצאה מכך הבאר ששמשה מקור מים לשתייה נסתתמה וסבל רב עבר על יהודי המקום שכן לא יכלו יותר להשתמש במי הבאר.

והנה בחלום לילה נתגלה הק׳ רבי מכלוף ליהודי שמטפל באחזקת הקבר, ויצו עליו, כי ליום המחרת יגש אל הבאר הסתומה ולא יחסוך מעצמו כל מאמץ לשוב ולחפור בבאר, למצוא בה מים.

הבקר אור, והיהודי הלזה, לצוואת הרב סר, והוא ניגש לחצר ביתו של הקדוש רבי מכלוף, שם נמצאת הבאר, ע׳׳מ לחפור בה למצוא מים. ולקח עמו כלי חפירה. והנה בהגיעו לציון הק׳, לנגד עיניו עומד ערבי שהיה ממונה על השמירה. וירא היהודי והנה ליד השומר הגוי מונחים כלי חפירה.

אזי שאלו היהודי להגוי: למה לו הכלים?

ויספר לו הגוי כי בחלום הלילה נגלה לו אדם עטור שיבה, ויצוהו ללכת לעזור ליהודים לפתוח את הבאר שנסתתמה מן העפר. והיה הדבר לפלא בעיני היהודי שלשניהם נגלה הקדוש בחלום ויצו על אודות הבאר.

ויעשו שניהם במלאכה, ויחפרו בכלי עבודתם ומיד עם תחילת חפירתם החלו מים לזרום אל תוך הבאר".

גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'גאוני משפחת אביחצירא

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

ושאבתם מים בששון

עוד יסופר אודות הבאר הנזכר.

פעם אחרת אירע, שהיהודים המתגוררים בסמיכות לציון הק׳, נזקקו למי שתייה. בני הכפר החלו לחפור הבאר ותכבד העבודה. משהתחילו להעמיק ולחפור הנה נתגלתה סלע גדולה וקשה שמנעה מהם את המשך החפירה, וכל נסיונם עלה בתוהו.

בכפר הסמוך לציון הק׳ התגורר ערבי גיבור חיל בעל בשר וארוך קומה אשר חיתתו מוטלת על כל הבריות, ובהליכתו ברחובות העיר כולם היו נסים מפניו ונחבאים מיראתו כי נפל פחדו עליהם.

ויהי היום ויהודי המקום רואים אותו גוי עומד ובידו פטיש ליד ציונו של הקדוש. המה ראו ויראו כי בהלה אחזתם ויקרא אליהם וידבר עמם בלשון רכה גושו נא אל תראו מפני.

ויגשו וישאלוהו פשר הדבר. ויען ויאמר:

כי בהיותו עובר ליד הציון, הנה הוא רואה אדם בעל צורה זקן נשוא פנים, מעוטר בשיבה, ויצווהו ליקח פטיש בידו ולשבר הסלע שבעומק הבאר. ואכן לקח הוא הפטיש ומיד בהלקותו בסלע נשבר לרסיסים ויזובו מים. וישמחו כולם שמחה גדולה, וגם הגוי ההוא מאותו היום והלאה נהפך לאוהב היהודים.

אחרי מות הכהן הגדול

לימים סיפר הגה׳׳ק רבי מאיר זי״ע, שעד לעת עתה גם הערבים משתטחים על קברו, ורועדים מקדושתו, וכה היה.

פעם אירע ריב בין שני ערבים, האחד נושה בחבירו והלה מכחישו. התובע ויתר מליקח את הנתבע לדין ולמשפט, רק ביקשו לילך עמו על קברו של הרב ולישבע לו. הנתבע נעתר לבקשתו, והלך עמו ואכן נשבע לו על קברו של רבי מכלוף. אולם האמת היתה עם הנושה, והנתבע לשקר נשבע.

מיד נשמעה קול ירייה מבלי לראות מהיכן יצא הדבר, ונהרג הנשבע לשקר.

בתקופה מאוחרת יותר חובר פיוט אודות רבי מכלוף בן יוסף, מתוך פיוט זה ניתן לשפוט הן על גדלותו של הרב ועוסקו בכל תחומי התורה, הן על מדותיו ומעשה נפלאותיו בחיו ובמותו. בפיוט זה נזכר ג״כ מה שסיפר הגה״ק הבבא מאיר זי׳׳ע(ראה לעיל) שגם הערבים יראים מדמותו של הק׳:

אני בשיר ואוסיף נבחר מזהב וכסף. לכבוד רבי מכלוף בן יוסף ממשפחת אביחצירא:

נודע שמו בשערים במדינות ובכפרים מצויינים ומוכתרים מראהו כמלאך נורא:

ידע פרדס התורה. במשנה וגם גמרה תורתנו זכה וברה אבן יקרה מאירה:

מלא בדעת וחכמה. תורתו תורה תמימה. ויראה וענוה שלמה דרכו דרך ישרה:

שפתיו ברור מלילו. בל שאלות יבואו לו. וישיב לכל שואל לו. תשובה זכה וברה:

הנה מקום דירתו בתארג׳ליל קבורתו, בישיבה עליונה מנוחתו, נשמתו בצרור החיים צרורה:

בטבת עושים הילולא ושמחים כל הלילה. כי נדר בו רם ונעלה. כל הלילה עוסקים בתורה

נרתעים הגויים ממנו. כולם עושים רצונו. איש לא ירים ידו ולשונו. נפלה עליהם אימה ויראה:

יבואו חולה ועקרה. צדיק מבין מהרה. עולה שועתם לאל נורא. נרפא חולה ועקרה הרה:

דיין כל העולם עניני. זוכרני ופוקדיני בבנים זכרים חניני. למען שמן גדול ונורא:

חסין קדוש עונה אותו. כל שמבקש מאתו. גוזר והוא מבטל גזירה. כרשב׳׳י קדוש ונורא:

חזק עמך מכאל. ושלח לנו משיח הגואל. יבוא ויגאל ישראל. אומה קדושה וטהורה. לכבוד רבי מכלוף בן יוסף ממשפחת אביחצירא.

גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא

פרק ג….

שלשלת היחסגאוני אביחצירא 3

מכתב מאליהו

אילן גדול זה – משפחת אביחצירא, ענפיו מרובים, סבוכים ומסועפים. המשפחה כולה בכללותה, זרועה על פני אדמות שונות ורחוקות האחת מחברתה בארץ מולדתם, גידולם וטיפוחם. אדמת הארץ ההיא, ארץ מרוקו. ענפיה ארזי אל, מהם גדולי תורה ויראה, בעלי צדקה ורודפי חסד, יושבים על מדין, פרנסי צבור העוסקים באמונה ושאר אנשים כאחד העם.

מגילת היוחסין של משפחת אביחצירא, החלה מרבי עיוש זלה״ה. היחוס מרבי עיוש ולמעלה בקודש, אביו רבי יחייא הראשון. סבו רבי מכלוף בן יוסף, המכונה: אביחצירא. סב אביו, רבי יוסף. וסב סבו, הק׳ רבי שמואל אלבאז – אביחצירא. אינו חקוק במגילת היוחסין שנשתמרה בקרב בני המשפחה, ועיקרו מבוסס עפ״י המסורת בלבד. שלא כן מרבי עיוש זלה״ה ולמטה ממנו, בניו ובני בניו וכוי, כולם חקוקים וכתובים עלי ספר.

הראשון שמעלה על גבי הכתב את יחוס המשפחה, מרבי עיוש והלאה, הלא הוא מרן רבי יעקב זיע״א. הדבר אירע כשנה וחודשים קודם פטירתו, שנת תרל׳׳ט, אז הופנתה להרב שאלה, משני קרובי משפחתו, האחים: יוסף ודוד אביחצירא, שהתגוררו בעיר מקנאס, אודות יחוסה של המשפחה. הרב נטל את קולמוסו והחל מעלה על גבי הכתב את אשר למעלה ממנו.

הערת המחבר :ראה בהקדמתו של הגה״ק רבי אהרן, לס׳ דורש טוב. שם מזכיר הרב שראש המשפחה היה רבי שמואל אלבאז, ואחריו היה רבי מכלוף בן יוסף, הו"ד לעיל בפי הביטו אל צור חוצבתם, ובפי ברית כהונת עולם.

לאחר כשלוש עשרה שנה, אלול תרנ״ב. השלים את המלאכה, קרוב אחר מבני המשפחה שהתגורר בעיר פאס – רבי אליהו אביחצירא, ונקרא כל הכתב והמכתב הלזה על שם גומרו: מכתב מאליהו.

אותו כתב יחוס שמפרט מרן רבי יעקב ממנו ולמעלה עד לרבי עיוש, כדלהלן. הביא את חלקם של בני המשפחה לחקוק את היחוס הנ״ל, על שטרות כתובותיהם. ניתן למצוא זאת בכתובות שנכתבו ע׳׳י יוצאי ירך יעקב, מענף הבן השני הגה״ק רבי אהרן.

הכתובה הראשונה נכתבה בכת״י של הגאון ראב׳׳ד מקודש, רבי מכלוף אביחצירא זצ״ל, נכדו של רבי אהרן, עבור בתו תחי׳. בשטר הכתובה כותב הרב את היחוס עד רבי עיוש. לא זאת בלבד, אלא כאשר מגיע הרב לרבי יחייא שהיה סבו של אביו של מרן רבי יעקב, הוסיף לכתוב ג״כ את שם אחיו, הגאון הקדוש רבי יעקב שזכה לגילוי אליהו, והיינו רבי יעקב הקדמון, ככל הנראה ההוספה הלזו מחמת הערכתם והערצתם כלפיו, שכן רבי יעקב הנ״ל היה רבו של רבי מסעוד אביו של מרן רבי יעקב זי״ע. שטר הכתובה השני, נכתב בכת״י של הרה״ג רבי שמעון אביחצירא זצ׳׳ל, נכדו של רבי אהרן, עבור בתו.

מלבד כתובות אלו, ניתן לראות ג״כ את היחוס העולה ומטפס עד לרבי עיוש בכתובותיהם של בני משפחת אביחצירא מהעיר פאס.

גאוני-מש.-אביחצירא-שלמה מיארה

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארהגאוני משפחת אביחצירא

לאחר כשלוש עשרה שנה, אלול תרנ״ב. השלים את המלאכה, קרוב אחר מבני המשפחה שהתגורר בעיר פאס – רבי אליהו אביחצירא, ונקרא כל הכתב והמכתב הלזה על שם גומרו: מכתב מאליהו.

אותו כתב יחוס שמפרט מרן רבי יעקב ממנו ולמעלה עד לרבי עיוש, כדלהלן. הביא את חלקם של בני המשפחה לחקוק את היחוס הנ״ל, על שטרות כתובותיהם. ניתן למצוא זאת בכתובות שנכתבו ע׳׳י יוצאי ירך יעקב, מענף הבן השני הגה״ק רבי אהרן.

הכתובה הראשונה נכתבה בכת״י של הגאון ראב׳׳ד מקודש, רבי מכלוף אביחצירא זצ״ל, נכדו של רבי אהרן, עבור בתו תחי׳. בשטר הכתובה כותב הרב את היחוס עד רבי עיוש. לא זאת בלבד, אלא כאשר מגיע הרב לרבי יחייא שהיה סבו של אביו של מרן רבי יעקב, הוסיף לכתוב ג״כ את שם אחיו, הגאון הקדוש רבי יעקב שזכה לגילוי אליהו, והיינו רבי יעקב הקדמון, ככל הנראה ההוספה הלזו מחמת הערכתם והערצתם כלפיו, שכן רבי יעקב הנ״ל היה רבו של רבי מסעוד אביו של מרן רבי יעקב זי״ע. שטר הכתובה השני, נכתב בכת״י של הרה״ג רבי שמעון אביחצירא זצ׳׳ל, נכדו של רבי אהרן, עבור בתו.

מלבד כתובות אלו, ניתן לראות ג״כ את היחוס העולה ומטפס עד לרבי עיוש בכתובותיהם של בני משפחת אביחצירא מהעיר פאס.

שלא כן בכתובות אחרות של בני המשפחה שהסתפקו לכתוב את יחוסם עד לראש בית אב הידוע לנו, מרן רבי יעקב אביחצירא. בעיקר ניתן לראות זאת בכתובותיהם של בני המשפחה מצד הענף של הגה״ק רבי מסעוד זי״ע, בנו בכורו של מרן רבי יעקב.

הכתובה הראשונה נכתבה עבור בתו השלישית של מרן קה״ק המלך דוד זי״ע, הרבנית מרת שמחה, ״ללה מוח״ תחי׳. הכתובה השנייה, נכתבה עבור הגה׳׳ק הבבא סאלי זי׳׳ע, כאשר נשא את אשתו הצדקת, הרבנית סימי תחי׳. הכתובה השלישית נכתבה עבור בנו בכורו של הבבא חאקי הגה״צ רבי אברהם המכונה: ״בבא הנה״, עם רעייתו הצדקנית הרבנית רחמא תחיי, בתו של הגה״ק הבבא סאלי.

מלבד זאת ניתן לראות ג״כ במספר כתובות אחרות מזרעו של הגה״ק רבי אהרן, שהסתפקו ביחוס עד למרן רבי יעקב, ראה כתובת בנו של רבי אהרן רבי יוסף, וכן בשטר כתובת בתו של הגאון רבי שלום זצ״ל, ובשטר הנחלה שלה, עליו חתם הגאון רבי מסעוד אצראף, מגדולי תלמידיו של רבי אהרן.

לעומת זאת, בכתובות אחרות של בני המשפחה, מהענף של הגה״ק רבי אברהם אביחצירא, בנו השלישי של מרן רבי יעקב. יחוס המשפחה לא נרשם כלל, אפי׳ שלא עד למרן רבי יעקב והסתפקו בשם אבי הכלה לחוד. כפי שנראה משני שטרי הכתובות של שתי בנותיו של הגה״ק רבי יחייא אביחצירא זלה״ה.

להלן שטרי הכתובות הנז' שנתנו באדיבות בני המשפחה הי״ו:

גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארהגאוני משפחת אביחצירא

המכתב הנ׳׳ל – מכתב אליהו, נדפס בראש ספר מעגלי צדק. להלן לשון המכתב, פענוחו והנוסף עליו. על מנת להקל במלאכת הפרק הזה, חלקתי המכתב הנ״ל לקטעים בודדים, עם פתיח בראש כל קטע. את הפתיח חלקתי לפי אותיות, ע׳׳מ לקל מעל הקורא להבין את יתר הפרק כדלהלן. וזה דבר המכתב:

פתיחה למכתב מאת: רבי אליהו אביחצירא, מהעיר פאס:

א. מבאר המקורות המורים על חיוב האדם, להתחקות אחרי שורשו:

לעיני כל ישראל יריעה נאמנה נכוחה למבין וישרה למוצאי דעת, חובת הלבבות לכל איש ישראל לדעת מבטן מי יצא ומרחם מי חולל. הלא היא כתובה בספר תורת אלוקים(במדבר א, יח): ״ויתילדו על משפחותם לבית אבותם״. ושנוי בנביאים(ישעיה נא, א): ״הביטו אל צור חוצבתם״. ומפורש ברבותינו

זכרונם לברכה(ילקוט שמעוני במדבר פרק א רמז תרפד): הביאו לפני ספר יוחסין.

ב. מבאר: א. הסברא המורה על חיוב האדם, להתחקות אחרי שורשו. ב. שמרן רבי יעקב כתב את היחוס הנ״ל:

גם מחק המוסר להתחקות אנוש על שורשו, לאחוז מעשה אבות ללכת בנתיבות ישרים. לזאת לא אכחד אשר נמצא באמתחתי מגילת יוחסין שב׳ח משפחה היא לנו, מגלילות יד הקודש עטרת ראשינו פאר משפחתנו, הרב הגדול המקובל האלוקי קדוש יעקב אביחצירא זיע׳יא. ולמען תעמוד ימים רבים כי לא תשכח מפי זרענו, אמרתי לאדפוס׳י הדריא על שפת היריעה בספריו הקדושים, וזה נוסחה אות באות:

להלן כתב היחוס מאת: מרן רבי יעקב אביחצירא:

ג. מביא את הסיבה שראה לעלות על גבי הכתב את יחוס המשפחה:

הן אמת שביקש ממני היקר יוסף אביחצירא הוא והיקר דוד אחיו ישמרם צורם, להגיד להם רשום בכתב את היחס שלנו. ונומיתי להם: כן הדבר. וזהו היחס שלנו:

ד.    מביא שראש האילן, הוא רבי עיוש. ובנו האחד הוא רבי יעקב הקדמון. ושזכה רבי יעקב לגילוי אליהו. ושהיה רבו של רבי מסעוד אבי של הכותב מרן רבי יעקב:

אבינו הראשון הוא החכם השלם כולל כל מיני ענוה וחסידות, הדר הוא כמה׳׳ר עיוש אביחצירא זלה״ה. והיו לו שני בנים: האחד המיוחד החכם השלם והכולל החסיד בכל מיני חסידות, והעניו בעל מיני ענוה, הדר הוא לכל חסידיו כמהר״ר יעקב אביחצירא זלהי׳ה. וקבלה בידינו אמיתית וביד כל קהל ישראל שבעירנו, שנגלה אליו אליהו ז׳׳ל. ומר אבי זלה׳׳ה היה תלמידו, והגיד לי ששמע מפיו רמז שבו ניכר בפשיטות שנגלה לו אליהו ז״ל. ומר אבי זי׳ל אמר לי הרמז, ופשוט בעיני שנגלה אליו אליהו ז״ל.

ה.                זרעו של רבי יעקב הקדמון:

וכמהי׳ר יעקב זלהי׳ה הניח אחריו בן החכם השלם והכולל הדו״מ כמה״ר דוד אביחצירא זלהי׳ה, שהיה רב ודיין בתאפילאלת יע׳׳א.

ו. מדבר אודות הבן השני של רבי עיוש, אחיו של רבי יעקב הקדמון, רבי יחייא. ואודות שלשת בניו הרבנים: אברהם, משה ויוסף:

ואחיו של כמה״ר יעקב זלהי׳ה שהוא הבן השני לכמה׳׳ר עיוש זלה׳יה הוא החכם השלם כהה״ר יחייא אביחצירא זלה׳׳ה. והוא הוליד שלושה בנים, ואלה שמותם: החכם השלם והעניו כהה׳׳ר אברהם זלה״ה, והחכם השלם והעניו כהה״ר משה זלה׳׳ה, והיקר החשוב ה׳׳ר יוסף ז״ל.

גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

נגאון הגדול ראב"ד מקודש רבי שלמה אבן דנאן זצ"ל - אמצע - מימין - הגאון רבי אהרן בוטבול משמאל - הגאון רבי מתתיהו סירירו אוסף אברהם אביחצירא, פריז

נגאון הגדול ראב"ד מקודש רבי שלמה אבן דנאן זצ"ל – אמצע –
מימין – הגאון רבי אהרן בוטבול
משמאל – הגאון רבי מתתיהו סירירו
אוסף אברהם אביחצירא, פריז

ז. מדבר אודות היחס שלו(ר״ל, של רבי יעקב), שהיה מהענף של רבי יחייא דרך בנו רבי אברהם:

וכההי׳ר אברהם זלה׳יה הוא היה אביו של מר אבי זלהי׳ה, ומר אבי זלה׳יה הוא החכם השלם והכולל הדד"מ כמהר״ר מסעוד אביחצירא זלהי׳ה.

ח. מדבר אודות הבן האחר של רבי יחייא, רבי משה, ושני בניו הרבנים: שלמה ויעקב. ושהם השורש הנטוע בעיר מקנאס:

וכהה׳יר משה זלה׳׳ה, הוא אבי שני האחים שהיו במכנאס יע״א, שם האחד משכיל ונבון כהי׳ר שלמה אביחצירא ז׳׳ל, ושם השני תם וישר היקר יעקב אביחצירא ז״ל.

ט. מדבר אודות היחוס של רבי יעקב, מהעיר מקנאס. בנו של רבי משה הנז׳:

ובני האחים הנזכרים: הלא הם החשוב המעולה היקר יוסף אביחצירא יצ׳יו. ושני בניו: הרב הכולל החריף כמה״ר מרדכי ז׳יל, והחכם השלם והכולל כמה׳יר אברהם הי״ו. והיקר דוד אחיו יצ״ו, שהם עדיין בחיים. אלה תולדות היקר יעקב ז׳׳ל הנזכר.

י. מדבר אודות הבן האחר של רבי משה, רבי שלמה, שגם הוא כאחיו רבי יעקב מהעיר מקנאס:

וכה״ר שלמה הנזכר הוליד שני בנים: היקר יחייא ז״ל שנלב׳׳ע וחיי לרבנן וכל ישראל שבק, והשני היקר משה שעדיין בחיים.

יא. במעלת רבי משה הנז״ל, בנו של רבי יחייא:

וכהה״ר משה זלה׳׳ה שהוא אבי אבותם הנזכר, אין די לבאר שבחיו, הוא היה זקן ונשוא פנים ותורתו אומנותו לא פסיק גרסא מפומיה, והיה חסיד בכל מיני חסידות מדקדק אפילו על דבר קל כחוט השערה, והיה עניו בכל מיני ענוה, וקנה שם טוב ביתר שאת ויתר עוז.

יב. רומז על הענפים שבפאס, מנח רבי יוסף, הבן השלישי של רבי משה:

ועוד יש לנו שורשים וענפים אחרים שהם קרובים לנו כעין הקורבה הנזכר, ולא רצינו להאריך. והשורשים והענפים יש בהם תלמידי חכמים, יש מהם שנלב׳׳ע ויש מהם שעדיין בחיים. תהילות לה׳ יתברך המשפחה הזאת שלנו מלאה על כל גדותיה מחכמים חדשים גם ישנים, האל בחסדיו וברחמיו יקיים בנו ובכל עמו ישראל : " לא ימושו " וכו'

גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא

 

יג. חתימת הרב: בשבת – בשבוע. ואעשך לגוי גדול ואברכך – שחל בו פרשת לך לך. שנת ולבני ישראל לפ״ק – תרל׳׳ט. היינו שנה וחודשים בערך קודם פטירתו, שכן נתבש״מ בשבת דפרשת ויחי שנת צדיק כ:תמי״ר, ראה הקדמת בנו רבי אהרון לקמן בפרק אהרון ובניו, עוד ראה בליקוטי אמריה לקמן בפרק אילת השחר.

נגאון הגדול ראב"ד מקודש רבי שלמה אבן דנאן זצ"ל - אמצע - מימין - הגאון רבי אהרן בוטבול משמאל - הגאון רבי מתתיהו סירירו אוסף אברהם אביחצירא, פריז

נגאון הגדול ראב"ד מקודש רבי שלמה אבן דנאן זצ"ל – אמצע –
מימין – הגאון רבי אהרן בוטבול
משמאל – הגאון רבי מתתיהו סירירו
אוסף אברהם אביחצירא, פריז

כה דברי החותם בשבת: ״ואעשן לגוי גדול ואברכך״ וכר. שנת ״ולבני ישראל״ לפ״ק והכל שריר ובריר וקיים.

להלן פירוט שורשי הענף שבפאס מאת: רבי אליהו אביחצירא, מהעיר פאס:

יד. מביא שכאן סיום דברי מרן רבי יעקב, ושהכל מקוים בביה״ד במקנאס:

עד כאן אמרי פה קדוש בחתימת יד, ומקויימת בבית דין הצדק של עיר ואם בישראל מכנאס

יע״א.

טו. מבאר: א. טעם מה שמרן רבי יעקב פירש רק השורש ממקנאס. ב. במעלת בנו השלישי של רבי משה, רבי יוסף שורש המשפחה מהעיר פאס:

והואלתי לבאר, כי כבוד הרב זצ״ל נדרש לשואלו דבר במכנאס יע״א, ולכן לא ביאר זולת שני ענפים חסר מגזע כהה״ר משה ז ׳׳ל. אכן, הענף השלישי אשר היה דר פה פאס יע״א הכחיד תחת לשונו, טמון ברמז מאמר? ועוד יש לנו שרשים וכר והלא הוא עט״ר מר זקני נודע בשערים שמו. נדיב נדיבות, ביתו פתוח לרווחה, לחמו נתן מימיו נאמנים פיזר נתן לאביונים, הגביר המרומם ויראת ה׳ היא אוצרו כה׳׳ר יוסף אביחצירא ז״ל בן כהה׳׳ר משה הנזכר ז׳׳ל.

טז. אודות זרעו של רבי יוסף, מצד בנו רבי דוד:

ויולד ליוסף שלשה בנים: היקר וחשוב ה״ר דוד הי״ו. ובניו הם החכם השלם והותיק כמה׳יר משה ואחיו היי׳ו.

יז. אודות זרעו של רבי יוסף, מצד בנו רבי אברהם:

והבן השני מר אבי החכם השלם והותיק הנדיב כמה׳יר אברהם הי״ו, ופרי בטנו פי המדבר אני ואחי היקר נבון וחכם הר׳ אהרן, ואחינו הקטן הי׳׳ו.

יח. אודות זרעו של רבי יוסף, מצד בנו רבי יצחק:

והבן השלישי צרור המר דודי לי הגביר המרומם ונעלה לשם טוב ולתהילה, איש נבון וחכם הירא את דבר ה/ רודף צדקה וחסד כהי׳ר יצחק הי׳יו ושלשת בניו הי׳׳ו. יהי נועם ה׳ אלקינו עלינו, והצליחה משפחתנו ועשתה פרי למעלה, בתורה ויראת חטא. לישרים נאוה תהילה, כן יהי רצון אמן.

יט. תאריך חתימת ההוספה ע״ד מרן רבי יעקב הנז״ל, ע״י המוסיף רבי אליהו אביחצירא מהעיר פאס:

נאום החותם פה פאס יע׳׳א באלול התרנ׳יב. רב זעירא אליהו אביחצירא הי״ו, בן לאדוני אבי החכם השלם כהה״ר אברהם הי׳יו.

גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

וילך אחרי אליהו

(שייך לאות ה׳ בפתיח) רבי יעקב הקדמון, הניח אחריו בן בשם רבי דוד. רבי דוד שמש כדיין בתאפילאלת, כפי שמצויין ביחס הנכתב לעיל: ״החכם השלם והכולל הדו׳׳מ כמה"ר דוד אביחצירא זלה׳׳ה שהיה רב ודיין בתאפילאלת יע״א". תקופת כהונתו של רבי דוד, היתה חופפת לתקופת כהונתו של רבי מסעוד, אביו של מרן רבי יעקב. ניתן ללמוד על כך ממש״כ רבי שאול ישועה אביטבול זצ׳׳ל מצפרו. הרב הביא מעשה שאירע בתאפילאלת ולאחר זאת מנה את חכמי העיר. בתוך אותה רשימה של חכמי העיר הזכיר: וה״ר מסעוד ן׳ אברהם אביחצירא (הוא אביו של מרן האביר יעקב) וכהה״ר דוד ן׳ יעקב אביחצירא…

ראה לקמן שבין גדולי הדורות התחולל פולמוס אודות הלימוד בס׳ חמדת הימים. לפי השערתנו שם, סביר היה להניח שמרן רבי יעקב השתמש בס׳ חמדת הימים. מלבד מה שנכתב שם, יש לחזק עוד את השערתנו זאת, שכן מסתבר לומר שרבי דוד הנז׳ לא היה לומד בספרים שלא לרוחו של אביו, הק׳ רבי יעקב, הקדמון. מתוך עדות ראייה נראה, שרבי דוד למד בס׳ חמדת הימים, שכן בספרייתו של הרב נמצא הספר הנ״ל, עם חתימת יד״ק על דף השער.

להאמור, מסתבר שגם מרן רבי יעקב למד בס׳ הנ״ל, שכן מסתבר לומר, שרבי יעקב ומשפחתו, לא חלקו על הנהגותיו של רבי יעקב הקדמון, שהיה רבו של אביו, כפי שמצויין בדבריו. ולא זאת בלבד אלא שמתו״ד של מרן רבי יעקב בכתיבת היחוס, רואים שהערכה רבה והתבטלות מוחלטת היתה לו כלפי דמותו הנערצת והקדושה של רבי יעקב הקדמון. ואם אכן הלימוד בס׳ חמדת הימים, היה על דעתו של רבי יעקב הקדמון כנז׳, הרי מתחזקת ההשערה שגם רבי יעקב למד בספר הנ״ל. (שייך לאות ו׳ בפתיח) אודות רבי יחייא ראה בס׳ מלכי רבנן, ז״ל:

אחד מחכמי תאפילאלת וביחס הכתובה מצאתי כתוב בזה׳׳ל: החה׳׳ש והכולל, אין גומרין עליו את ההלל, גזע ישישים בנש״ק איש חיל רב פעלים פריו קדש הלולים כמה״ר יחייא זצ״ל עכ׳׳ל.

משפחת אביחצירא מקזבלנקה

מרן רבי יעקב הזכיר במכתב הנ׳׳ל, שהק׳ רבי יעקב המכונה: רבי יעקב הקדמון, היה בן בשם רבי דוד כנז"ל.

לפי הנראה רבי יעקב הניח אחריו עוד כמה בנים מלבד הבן הנז', רבי רוד. מהם: רבי יחייא. רבי יחייא קבור בכפר ׳יונילן׳ סמוך לכפר ׳תלוואת׳ שבמחוז וארזאזאת שבמרוקו. מצב״ק של רבי יחייא נמצאת תחת מבנה אחד עם רבי אלעזר הכהן שהיה שד״ר מירושלים. והגאון רבי דוד פרץ זצ׳׳ל בעל המגן דוד.

רבי יחייא הניח אחריו בן יחיד ונקרא על שם סבו רבי עיוש. רבי עיוש הניח אחריו שני בנים ושש בנות. חלק מבניו ובנותיו של רבי עיוש עזבו את מקום היוולדם וקבעו מגוריהם בעיר קזבלנקה. יצויין שהענף הנ״ל, הוא שורשה של משפחת אביחצירא בקזבלנקה.

רבי עיוש קרא לבניו על שם אביו ועל שם סבו: רבי יעקב ורבי יחייא. בנותיו: ימנה, איז׳ה, תמו, עלייה אסתר וחנה. בתו איז׳ה ע״ה נשאת להגאון הק׳ רבי דוד פרץ. רבי יעקב הניח אחריו בן יחיד בשם ר׳ דוד. גם אחיו של רבי יעקב, רבי יחייא, הניח אחריו בן יחיד בשם רבי שלמה. רבי שלמה ירא ה׳ וסר מרע.

כאשר עלה ארצה הגיע להתגורר בעיר אשדוד, ובהתנדבות מלאה עסק בחסד של אמת ללא כל נטילת שכר. רבי שלמה היה מנאמניו של הגה׳׳ק הבבא מאיר, מלבד היותו בן משפחתו. יצויין שהגה״ק הבבא מאיר כאשר היה רואה את רבי שלמה היה מכבדו במיוחד וקוראו בשם: ״דוד״.

בנו של רבי שלמה, ר׳ אברהם הי״ו אף הוא הידק את יחסיו עם הגה״ק הבבא מאיר ושימש כש״ץ ופייטן אצל הרב כחצי יובל שנים. יצויין שהגה״ק רבי מאיר תמיד היה מציין בפני ר׳ אברהם ואביו ר׳ שלמה: ״אנחנו מרבי יעקב השני ואתם מרבי יעקב הראשון״.

רבי דוד פרץ היה איש אלוקים קדוש, חסיד וגאון מופלג. לא השאיר זר״ק אולם הניח אחריו את חיבורו: ״מגן דוד״, המושתת על תורת הקבלה. בחיבורו נו״נ בדברי הזוה״ק והמקובלים ובפרט בדברי רבנו האר״י בפלפולים אמיתיים עד שמעמיד בנין אמת ויציב. רבי דוד העמיד תלמידים הרבה, מהם: רבי מאיר זאגורי, מחב״ס ירים משה. רבי שמעון הכהן. רבי דוד סוויסא. רבי דוד דרעי. רבי שלמה לעזיז ביטון, שהביא לדפוס לראשונה את ספרו של רבו מגן דוד. רבי יוסף פרץ. רבי חיים הכהן. רבי שמעון מלכא ורבי מאיר הכהן.

על גדלותו של רבי דוד פרץ ראה באורך בהקדמת תלמידו רבי שלמה לעזיז ביטון, לספר מגן דוד. ובמבוא הספר מגן דוד.

גאוני משפחת אביחצירא, עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

גאוני אביחצירא 3

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

משפחת אביחצירא מרבאט

(שייך לאות ט׳ בפתיח) רבי מרדכי הנז׳, בנו של רבי יוסף. לפי הנראה מדברי מרן רבי יעקב, היה חכם וחריף, כמש׳׳כ: הרב הכולל החריף כמה׳׳ר מרדכי ז״ל. רבי מרדכי הניח אחריו בן בשם רבי שמואל. עם פטירתו של האב רבי מרדכי, רבי אברהם אחיו, לקח לביתו את בנו של רבי מרדכי הנז׳, רבי שמואל וגדלו וחינכו בביתו. רבי שמואל התפרנס מיגיע כפיו, והיה שקדן ות׳׳ח חשוב שלא הניח ספרו בשעת הפנאי. יצויין שבאמתחתו של רבי שמואל נמצאו הערות וחידושים שהרב כתב על ספר הזוה״ק (אי״ ה יודפסו בספרים הבאים כספר בפ׳׳ע).

יצויין שרבי שמואל, הוא הראשון אשר ממנו החל הענף של משפחת אביחצירא ברבאט.

לימים רבי שמואל נשא לאשה את הרבנית רחל ע׳׳ה. משפחתה של הרבנית רחל ע׳׳ה, היתה מן המשפחות המיוחסות שבארץ מרוקו, משפחת חסין הידועה, והיתה דור חמישי להגאון המשורר הנודע רבי דוד חסין. אחיה של מרת רחל ע״ה, היה הגאון רבי אהרון חסין.

שתי אחיות היו לה למרת רחל ע״ה, מרים ויוכבד. אחותה מרת מרים ע״ה, אף היא נשאת לאחת המשפחות המפורסמות והחשובות שידעה יהדות המזרח, משפחת טולידנו. בעלה של מרת מרים ע״ה, היה איש ירא ה׳ בתכלית, סר מרע ובעלי החסד של העיר, כמוהר״ר אברהם טולידנו, בנו של הגאון הדיין דמקנאס רבי שמואל טולידנו. ברבי אברהם נתקיים דברי חז׳׳ל: מאן דרחים רבנן הויין ליה בנים צורבא מרבנן. ואכן מבניו המפורסמים היו הגאונים: רבי ברוך טולידנו, המכונה "רבי ברוך הקטן", שהיה מדייני מקנאס, ושימש כדיין בביה״ד של הגאון רבי יהושע בירדוגו ורבי רפאל ברוך טולידנו. בנו האחר של רבי אברהם ומרת מרים ע״ה, היה הגאון רבי שלמה טולידנו שנשא לאשה את הרבנית רחל ע״ה, בתו של הגאון ראב׳׳ד רבי רפאל ברוך טולידנו זצ״ל. [רבי שלמה ורעייתו מרת רחל, הם הוריהם של הרבנים: הגאון רבי גבריאל טולידנו, ראש ישיבת"אור ברוך". אחיו רבי מיכאל טולידנו. אחיותיהם: הרבנית עמר אשת חבר להגאון רבי אברהם עמאר, נינו של הגה״ק רבי שמואל עמאר, בעל ה״שמע שמואל׳, שהיה בידידות גדולה עם מרן רבי יעקב (ראה לקמן פ׳ אילת השחר, חלק מהמכתבים שהוחלף בין מרן רבי יעקב להגאון רבי שמואל עמאר. עוד יצויין שהגאון רבי רפאל ברוך טולידנו נשא לאשה את הרבנית מרת רחל ע׳׳ה, נכדתו של הגאון בעל ה״שמע שמואל", בתו של רבי שלום עמאר ואחותו של רבי מרדכי עמאר שהוא אביו של רבי אברהם המי, חתנו של רבי שלמה טולידנו). הרבנית שוקרון, שנשאת למשפי הצרפתי, מסטרא דנוקבא נכד של רבי אבנר הצרפתי השני, שהיה בנו של הגאון רבי וידאל הצרפתי].

רבי שמואל נתבש׳׳מ בשנת תשי״ח (1958). ורעייתו כשנתיים לאחר מכן בשנת תר״כ (1960). זרעו לברכה, ארבעה בנים וארבע בנות. בניו: ר׳ מרדכי, ר׳ יוסף, ר׳ שלום ור׳ יעקב. בנותיו: פורטונה, אסתר שמחה ורנה. רבי אברהם הנז׳ בנו של רבי יוסף, היה הגאון האדיר רבי אברהם אביחצירא זצ״ל, ששימש כדיין בבית הדין בקזבלנקה, יחד עם הגאון המשמ״ח אליקים.

משפחת אביחצירא מפאס

(שייך לאות טו׳ בפתיח) רבי יוסף עסק בכריכת ספרים, על אותם ספרים שכרך, הטביע על גבי הכריכה כמין חותם בצורת כוכב, ובתוכו חתם: זה מלאכתי אע״ה יוסף בכ׳׳ר משה אביחצירא.

(שייך לאות טז׳ בפתיח) מבניו של רבי יוסף, היה רבי דוד אביחצירא. לרבי דוד שני בנים: ר׳ משה ואחיו. מתוך פנקס המוהלים של רבי אליהו כהן מפאס עולה שלרבי משה היה לכה׳׳פ שני בנים שנולדו האחד בתרנ״ג והשני בתרנ״ט. הבן הראשון נקרא יוסף, ז״ל: ביום 5 (חמישי) 12 (י״ב) אלול מלתי בן לכה״ר משה אביהצירא הי"ו וקרוא שמו יוסף אביהצירא הי״ו. על ראש העמוד הנ״ל נכתב השנה: מאורו׳׳ת נתן לפ׳׳ק(תרנ״ג).

הבן השני לפי מה שעולה מתוך הפנקס הנז׳, נקרא חיים, ז׳׳ל: ביום 3 (שלישי) 4 (ד׳) אדר מלתי בן לכה״ר משה אביחצירא וקרוא שמו חיים אביחצירא הי"ו, נימול עי׳י שלום אביחצירא י"צ. גם על ראש העמוד הנ״ל נכתב השנה: הולך תמים ופועל צדק ודוב׳׳ר אמ׳׳ת בלבבו לפ׳יק(תרנ׳׳ט).

גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא

גאוני מש.אביחצירא.ר.יוסף לוי

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

גם על ראש העמוד הנ״ל נכתב השנה: הולך תמים ופועל צדק ודוב׳׳ר אמ׳׳ת בלבבו לפ׳יק(תרנ׳׳ט).

(שייך לאות יז׳ בפתיח) אחד מבניו של רבי יוסף, היה רבי אברהם אביחצירא. מלאכתו של רבי אברהם לא ידועה לנו, אולם ניתן לשער ששמש בבית הדין כסופר בית דין(שכן לא ידוע על דיינים בפאס ממשפחת אביחצירא). השערה זאת מבוססת מכח שטר שנמצא חתום ע״י רבי אברהם אביתצירא, כדלהלן:

השטר הנז׳ א. מהווה עדות על מכירה שנעשתה ע׳׳י הגאון רבי אבנר ישראל הצרפתי. ב. תאריך חותם השטר בשנת תרכ״ז. ג. מלבד רבי אברהם הנ׳׳ל, חתום על השטר ג״כ, רבי משה אלבאז. יצויין שרבי משה הנ׳׳ל, המכונה רבי משה אלבאז השני, היה מחכמי פאס. לאור הנתונים הנ״ל מסתבר, שרבי אברהם החתום השני, התגורר בעיר פאס.

רבי אברהם הנז׳, בנו של רבי יוסף. לפי הנז׳׳ל היה מתושביה של העיר פאס. זאת ועוד שלפי סדר ומשוואת בני משפחת אביחצירא מכל הענפים, רבי אברהם הנ״ל משתווה לפי קו היחוס לאותם שנים שחי מרן רבי יעקב, שכן סבו של רבי אברהם היה רבי משה, אחיו של רבי אברהם סבו של מרן רבי יעקב. כמו כן ראה בליקוטי אמרים הנז׳ בפי הקודם, שם הוזכרו רבי אברהם ובנו רבי אליהו, ותאריך אותה עדות שנת תרמ״ח. להאמור הרי עדות שרבי אברהם הנז׳ היה בשנת תרכ״ז.

אם אכן כנים הדברים, הרי שרבי אברהם המי,        

הוא החותם השני על השטר הנ״ל משנת תרכ׳׳ז. וא״כ הרי מתחזקת ההשערה שעיסוקו של רבי אברהם היה בבית הדין.

רבי אברהם הניח שלושה בנים: ר׳ אליהו, ר׳ אהרון ור׳ שלמה. מלבד אלו הניח שתי בנות: מרת עמרה, שנשאת לרבי אליהו לוי. ומרת מסעודה שנשאת למשפחת בן זמרה.

ר׳ אליהו, בנו של רבי אברהם, הוא בעל המכתב מאליהו. כמו כן ראה בפרק הקודם אילת השחר, שם הודפס ליקוטי אמרים, מאת הגאון רבי דוד הלוי תלמידו של מרן רבי יעקב. בסו״ד כותב: כתבתי זאת לתשוקת ואהבת ידי׳ץ אי׳ח עצמי אי׳ח בשרי כהרי׳ר אליהו אבי חצירא ה״ו לתשוקת מר אביו ה״ר אברהם נר״ו ולאהבת ידי״ן ה״ד יצחק אבי חצירא מר דודי הי׳׳ו, משפחה של בני עליה היושבים בעי׳׳ת פאט יע׳׳א.

לפי הנראה, רבי אליהו היה נמנה מבין הת״ח החשובים שבעיר הולדתו, פאס. ניתן לשפוט על כך מתוך העובדה שהביא הגאון רבי יוסף חיים ילה זצ״ל (ראה בס׳ תולדות אליהו עמי 14), אודות אביו הגאון הגדול ראב״ד מקודש רבי אליהו ילוז, ז״ ל:

ביום השמיני כתם ימי שמחתו(ז׳ ברכות של הרב) חתן יצא מחופתו וישב על משמרתו משמרת הק׳ על למוד התורה לעבדה ולשמרה ויחל לכתוב ולסדר את שני דרשותיו הנ״ל על ספרו אשר קרא שמו ״פתח אליהו״, יען הוא ראשית בכורי חיבוריו ובהמשך הזמן נאספו בו עוד כמה דרושים שונים אשר עלו למספר כ׳׳ו דרושים בעניינים שונים…

…גם בעת צאתו שד׳׳ר לערי מארוקו(פעם אי) בשנת התרנ״א בהיותו אז כבן ל׳ שנה, ויתן חנו בעיני שועי ושרי ישראל לא זכר למו במושב זקנים ולא עלה על דל שפתותיו. אפס בבואו אל עיר המהוללה עוב״י פאס יע״א, עיר גדולה של חכמים וסופרים, במבחן חקירה שם נבעו מצפוניו ויראו את גודל חכמתו ועומק חריפותו וסברתו במקצוע הדרש בחקירותיו הנפלאים ופלפוליו השנונים העוקר הרי הרים וטחנן זה בזה ויסעמו מפריו המתוק לחיכם ומאוד גדלה תשוקתם העזה להדפסת ספרו הנז׳ עד אשר רבים מהם הדריכוהו ובראשם הרב הגדול בנש״ק…

גאוני משפחת אביחצירא – עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

גאוני משפחת אביחציראגאוני משפחת אביחצירא-רבי יוסף לוי

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

לאחר זאת מביא הרב את מכתבי ההסכמה שהודפסו בראש הספר הנז' מהם: מכתבם של גאוני טבריה ומכתבו של הגאון רבי רפאל ן׳ צור מפאס. מלבד אלו המכתבים שנדפסו בראש הספר הנז׳, מביא הרב עוד מכתב אחר שנשלח לאביו מרבי אליהו אביחצירא, קרי בעל המכתב מאליהו, ז״ל:

גם אלה דברי רב אחד אשר לרוב אהבתו ותשוקתו אליו כתב ומסר בידו: כזרוח השמש בתקופתה, האיר אל עבר פנינו מור ניהו רבה, כליל המדעים, נחמד ונעים הרב המובהק, כבוד מעלת הרב רבינו אליהו ילוז הי״ו. הביאני המלך חדריו לעומת מחברתו אשר דרוש דרש בסוד קדושים רבה, דברים העומדים ברומו של עולם.

גם שארית חיבוריו היקרים הממולאים בפז נאים הדברים למי שאמרן, ויען כי הוצק חן בשפתותיו דברי קודש מתוקים מדבש ונופת צופים מלהיבים עין רואיהם, מאוד השתדלנו עמו להדפיסם בישראל יהי רצון ה׳ ישלח עזרו מקדש ויפוצו מעיינותיו חוצה כדי שיאותו לאורו ויקויים בנו לא ימוש ספר התורה וכו'.

נאום החו״פ פאס יע״א בתשוקת לב וחשק נמרץ בחדש שבט התרנ״ג

והוא ע״ה אליהו אביחצירא הי״ו,

בלא״א החה״ש והעניו כהר׳׳ר אברהם ז״ל.

גאוני מש.אביחצירא.ר.יוסף לוי

ביומן כת״י של הגאון בעל מלכי רבנן רבי יוסף בן נאים זצ״ל. מסופר, שרבי אליהו נתבש״מ באותו יום יחד עם אביו. היה זה במוצ״ש בשנת תרס׳׳א (1901) כאשר השתוללה בעיר פאס מגפה קשה ממנה נהרגו כשלושת אלפים איש. אותו העת נספו ג׳׳כ רבי אברהם ובנו רבי אליהו, ז׳׳ל:

אוי לעינים שכך רואות, במוצי׳ש שני מטות ת׳׳ח, האב והבן, רבי אברהם ובנו רבי אליהו.

רבי אהרון, בנו של רבי אברהם, הניח אחריו שלושה בנים ושלוש בנות, ואלו הן בשמותן: משה, אברהם, שמעיה, רחל, אסתר וז׳מילה.

״אחינו הקטף׳ המוזכר בדברי רבי אליהו, בעל המכתב מאליהו, הוא אחיו, רבי שלמה אביחצירא. רבי שלמה נשא לאשה את מרת מסעודה לוי, אחותו של החסיד הקדוש רבי יוסף לוי, מפאס. רבי יוסף, היה ידוע כחסידא קדישא. והיה מחשובי הת״ח בער פאס. ככל הנראה שמש כמו״ץ ושו״ב בעירו, שכן, כל בהמה שנשחטה במקומו, לא היתה ניתרת לאכילה, עד שהריאה תבדק ע׳׳י רבי יוסף בעצמו.

אחותם של רבי יוסף ומרת מסעודה, היא מרת אסתר ע״ה, שנשאת למשפחת הצרפתי, אחד הענפים ממשפחת הצרפתי הידועה, המיוחסת עד לרש״י. בנה של אסתר, היה הגאון רבי רפאל הצרפתי השני. רבי רפאל הצרפתי השני היה ידוע ומוכר כרב בעיר מזגן ובעיר אוז׳דה, וחיבר כמה חיבורים

הפיוט שנתחבר אודות הק' רבי מכלוף בן יוסף

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

אני בשיר ואוסיף נבחר מזהב וכסףגאוני אביחצירא 4. לכבוד רבי מכלוף בן יוסף ממשפחת אביחצירא:

נודע שמו בשערים במדינות ובכפרים מצויינים ומוכתרים מראהו כמלאך נורא:

ידע פרדס התורה. במשנה וגם גמרה תורתנו זכה וברה אבן יקרה מאירה:

מלא בדעת וחכמה. תורתו תורה תמימה. ויראה וענוה שלמה דרכו דרך ישרה:

שפתיו ברור מלילו. בל שאלות יבואו לו. וישיב לכל שואל לו. תשובה זכה וברה:

הנה מקום דירתו בתארג׳ליל קבורתו, בישיבה עליונה מנוחתו, נשמתו בצרור החיים צרורה:

בטבת עושים הילולא ושמחים כל הלילה. כי נדר בו רם ונעלה. כל הלילה עוסקים בתורה

נרתעים הגויים ממנו. כולם עושים רצונו. איש לא ירים ידו ולשונו. נפלה עליהם אימה ויראה:

יבואו חולה ועקרה. צדיק מבין מהרה. עולה שועתם לאל נורא. נרפא חולה ועקרה הרה:

דיין כל העולם עניני. זוכרני ופוקדיני בבנים זכרים חניני. למען שמן גדול ונורא:

חסין קדוש עונה אותו. כל שמבקש מאתו. גוזר והוא מבטל גזירה. כרשב׳׳י קדוש ונורא:

חזק עמך מכאל. ושלח לנו משיח הגואל. יבוא ויגאל ישראל. אומה קדושה וטהורה. לכבוד רבי מכלוף בן יוסף ממשפחת אביחצירא.

עמוד 3 מתוך 41234

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 103 מנויים נוספים

Translate:

רשימת הנושאים באתר

ינואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

Translate: