דמנאת העיר-א. בשן-יהודים בדמנאת תבעו פיצויים על רכושם

דרומונד האי מחכה למסקנות החקירה שהסולטאן החליט עליה

דרומונד האי כתב ב-7 במרס 1885 לאדם בשם סמית, ובין שאר הפרטים הוא מזכיר כי לאחרונה הוא עסוק בנקיטת צעדים כדי להשיג צדק ליהודי דמנאת, אשר מאשימים את המושל ביחס אכזרי כלפי היהודים. הוא מחכה יום יום למסקנות החקירה שהסולטאן החליט עליה לפי בקשת השגריר. שגריר איטליה פעל בתיאום אתו, ומאז שהגיע שגריר צרפתי חדש בשם Feraud שוחח אתו על נושא זה והביע נכונותו לשתף פעולה עם הכותב. וכי לאחר שילמד את הנושא ישתף אותו בענין. יומיים לאחר מכן פנה וזיר לדרומונד האי וכתב לו כי הסולטאן ביקש מהשגריר שישפיע על המשלחת היהודית שהגיעה לטנגייר, שתחזור לדמנאת.

שני חברים נוספים לועדה החוקרת את התנהגות המושל

ב-13 במרס 1885 פורסם ב- JC, כי שני חברים נוספים הצטרפו לועדה החוקרת את התנהגותו של המושל. שמותם מכלוף הראר ומאיר עמאר. עמדתם העצמאית נוסכת תקוה לגילוי האמת. מאז שהם בדמנאת, הם מנותקים מהמושל. דו״ח מפורט ניתן לדרומונד האי שהציע ועדה זו. באותו יום פורסם שם, כי המשלחת שיצאה מדמנאת והגיעה לפאס, הצליחה להגיע לטנגייר והיא מביאה אתה מכתב חתום על ידי הרב של פאס המופנה לכי״ח.

יהודים בדמנאת תבעו פיצויים על רכושם

ב-17 במרס 1885 הגישו מספר יהודים אמידים בכפרים כולל בדמנאת תביעה על סך 150 אלף דולר שלדבריהם זהו שווי הרכוש שנגנב מהם בעת הפרעות. דרומונד האי טען כי צריך הוכחות שרכוש זה היה בידי היהודים לפני הפרעות. התברר לדיפלומט הבריטי שכמה מהתובעים היו חסרי רכוש, ובעקבות זאת הוא התעלם מתביעתם.

הצעות הנציגים הדיפלומטיים של שלוש מדינות למשלחת היהודית: תביעת פיצויים מהסולטאן על  הפסדים כספיים ונטישת תביעות אחרות

כתב הודיע מטנגייר ב-18 במרס 1885 בעקבות קבלת מברק מגיברלטר, כי יהודי דמנאת הסכימו להצעות  הנציגים הדיפלומטיים במרוקו. משלחתם הוזמנה למשרדים של השגרירים דלקמן: בריטניה, צרפת ואיטליה. נציג ארה״ב היה חולה. הם אמרו כי לפי בקשת האגודות היהודיות באירופה פנו הדיפלומטים לסולטאן, ונערכו תחקירים שהוכיחו את אמיתות טיעוניהם. עתה ידרשו היהודים פיצויים. השגרירים יהוו כעין כתובת לאחריות מוסרית לביצוע ההצעות. אם היהודים יסרבו, ירדו מהנושא.

התנאים שנדרשו מהיהודים: א. הם ינטשו כל תביעה על התנכלות, רצח, הלקאה או מאסר. ב.עליהם להכין רשימה על ההפסד הכספי שנגרם להם כתוצאה מהמעשים של המושל, והם ישלחו זאת לסולטאן. ג. על המשלחת להגיע לפאס עם מכתבים מהשגרירים, ויישבו את בעייתם עם הסולטאן. ד. היהודים יבחרו נציגות שתעמוד תחת חסותן של שלוש המדינות הנ״ל, ואלה ינהלו מו״ם בקשר לכל פרט בנושא. ניתנו עשרים וארבע שעות למשלחת לשקול אם לקבל הצעות אלה. הם התיעצו עם העו״ד ל״א לוי כהן שהציע  לקבלן. המשלחת הודיעה לנציגה של איטליה כי הם מקבלים את ההצעות, ומינו את הרב דוד עמאר כנציגם וכדוברם. אם ההצעות הנ״ל יתקבלו, תתחיל תקופה חדשה. המושל אמנם לא יפוטר. אבל כמו שדרומונד האי אמר, המושל יהיה כמו'חתול שננזף', העתון משבח את קונסול ארה״ב שפעל למען היהודים  וכן את מר Feraud השגריר של צרפת.

אספקת מוצרים ועבודות כפויות שחלות על יהודי דמנאת

בכתב העת של המיסיונרים האנגליקנים שפעלו גם במרוקו פורסמו הדברים הבאים במרס 1885 : בעלי המקצוע היהודים בדמנאת, ביניהם בורסקאים, מבשלי סבון, נגרים ומחסנאים נאלצים לספק מוצרים לממשל. אחרים חייבים לבצע עבודות לממשל גם בשבתות ובחגי ישראל, ביניהן גרירת תותחיםת וגם לשלם לחיילים.

פריצות לחנויות של יהודים, יהודים הולקו ונכלאו

לפי ידיעה מהכתב של הJC בטנגייר ושל היטיימס' הלונדוני המושל של דמנאת הממלא תפקיד זה כבר שמונה שנים הוא אדם אכזרי, דבר שבא לידי ביטוי כבר בתחילת תפקידו. בעת שאביו היה המושל, יהודים בדמנאת שילמו מס לשומרים שהוצבו בלילות בפתחי חנויותיהם. המושל החדש לקח לעצמו את הכסף ששילמו. החלו גנבות, ועשרים ואחת חנויות של יהודים נפרצו. לפני שנתיים נפרץ ביתו של דוד בוחבוט בין שאר הנשדדים. היהודים ציפו להתערבות המושל, אבל למחרת תפש עשרה צעירים יהודים, שניים מהם עתה בטנגייר. שמותיהם מסעוד תועזר ושלמה אביקסיס. האחרון העיד כי הולקה ועונה על ידי חיילים בנוכחות המושל, ואחר כך הושלך לכלא. המושל דרש 1100 דולר לשחרורו והשיג רק 1065 מצויות עדויות נוספות של יהודים על מעשים דומים.

פעילות הקהילה היהודית בלונדון

ב-20 במרס 1885 פורסמו הדברים הבאים בשבועון היהודי בלונדון:

בפגישה של ועד שלוחי הקהילות נקרא מכתב ממשרד החוץ הבריטי מה-5 במרס 1885 שהופנה לברון וורמס נשיא 'אגודת אחים' וא. כהן חבר הפרלמנט ונשיא ועד שלוחי הקהילות, כתשובה למכתבם מה- 5 במרס. דו״ח על מכתבו של דרומונד האי מה-13 בפברואר המחכה לדו״ח של סיד בובקיר.

שני יהודים נרצחו בדמנאת

במכתבו של דרומונד האי לשר החוץ ב-26 במרס 1885 נאמר, כי נרצחו שני יהודים ורכושם נשדד. אשה הוכתה, וכדי להינצל ברחו יהודים למקום קדוש. נציגו של הסולטאן הוא קורקוס, אבל היהודים נותנים יותר אמון בסיד בובקיר מאשר באדון קורקוס, למרות היותו יהודי.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
אפריל 2018
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  
רשימת הנושאים באתר