הערצת הקדו.-יהודי מרוקו-י.בן עמי


מתוך ספרו של יששכר בן עמי " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

מתוך ספרו של יששכר בן עמי " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

הוצאת ראובן מס ירושלים – תשל"ו – 1976

רבי דניאל השומר

מעשה נסים. רבי דניאל השומר אשכנזי.

תופעה נפוצה בין המאמינים הנמנים עם שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות היא הזיקה החזקה לצדיק, לקדוש, על פי רוב לאחר פטירתו של הלה, קשר הבא לידי ביטוי בדרכים שונות. קשה לעמוד על המורכבות של תופעה זו. האם בני האדם מרגישים את עצמם כה רחוקים מאלוהים שהם נזקקים לדמות ביניים שתתווך בינם ובין האלוהים ?

פולחן הצדיקים פרץ גדר זו ובהרבה מקרים שם את הצדיקים כמטרה לעצמה. הצדיק הוא עתה מקור הכוח והוא הוא הנעתר לבקשות הנצרכים. בעיית יחסי הגומלין בין האדם לצדיק ובין הצדיק לאלוהים עדיין פתוחה, ואין ספק, שהיא תוסיף להעסיק חוקרים שונים.

ברצוננו לתרום לדיון זה כמה עבודות פולקלוריות הקשורות בצדיק אחד, רבי דניאל אשומר אשכנזי הקבור במרוקו. אחד הדברים המאפיינים את יהדות מרוקו היא המשיכה והנהירה לקברי קדושים שונים. קשר זה יונק בוודאי משורשים קדומים.

הערת המחבר בקשר לשם האם  " השומר " או " אשומר ". ידועים רבנים בשם זה ( אשומר ) במרוקו עצמה. רבי אברהם אשומר נזכר בספרו של בירדוגו, נופת צופים. בן נאיים בספרו " מלכי רבנן " עמוד מה, מזכיר את רבי היודה אשומר, מחכמי פאס, שחי במאה החמישית. קוריאט אברהם בספרו " זכות אבות, מזכיר את השם בן אשומר.

רבי דניאל השומר אשכנזי ארבע טוגאנה – מתוך הספר , צדיקי מרוקו ונפלאותיהם "

אחד הקדושים הנערצים ביותר על ידי יהודי מרוקו,שנהרו לקברו בכל ימות השנה, במיוחד נודע ברבים עקב הנסים שחולל בריפוי הפרעות נפשיות למיניהן.

לפי המסורת, מוצאו מארץ ישראל והגיע למרוקו בתקופה קדומה. נערץ גם על ידי המוסלמים שקוראים לו סידי דניל. בארץ, ממשיכים יהודי מרוקו במקומות רבים לערוך הילולה לרבי דניאל השומר בראש חודש אלול.

רבי דניאל אשומר אינו ידוע, יחסית, אצל רוב רובה של הידות מרוקו. רק החל משנת 1944 התחילה להתקיים שם הילולה המונית. באותה נשה הוציא משה עמאר חוברת קטנה בשם " מעשה נסים " כתובה ביהודית ערבית, ובה כמה וכמה עניינים הקשורים בקדוש זה.

החוברת יצאה לאור במהדורה של 200 עותקים, והוים קשה להשיגה, בסעיף הסמוך נביא את הטקסט של " מעשה נסים כלשונו, וכן את תרגומו.

  מעשה נסים

פרק ראשון

פהאד למצחאף מכתובין נסים די זראוו

פצדיק הרב הכולל המלומד בנסים

שמו נודע בשערים כמוהר"ר

דניאל השומר אשכנזי זיע"א

די מנהום יפהם בנאדם לכוח דצדיקים זכותם תגן עלינו ועל כל עמו ישראל אכי"ר.

אנא משה עמאר כא נטלב מן ישראל כוואננא באש די יקבד האד אלמצחאף יחדאז יקראה מן אלוול חתתא אללככאר. ויררד באלו מליח באש יסוף נסים דצדיק הרב הכולל המלומד בנסים כמוהר"ר דניאל השטומר אשכנזי זיע"א אכי"ר.

תעארפו יא כוואננא באס אנא משה הנזכר מן די כונת סי נקדר נעקקל עלא ראצי ולפמיללייא דיאלי. עבאאוני אלהאד צדיק למדכּור, ופשעה די קררבת לצדיק חללת עינייא וברית פהאדיק סאעא שבח לאל פחאל אילא מא כאן ענדי חתתא סי מרצ' כלל.

תרגום.

בספר זה כתובים נסים שקרו אצל הצדיק הכולל המלומד בנסים שמו נודע בשערים כמוהר"ר דניאל זיע"א. שמהם ובין האדם את כוחם של הצדיקים זכותם תגן עלינו ועל כל עמו ישראל אכי"ר.

אני משה עמאר מבקש מישראל אחינו שמי שיקח ספר זה חייב לקראו מן ההתחלה ועד הסוף, וישים לב היטב על מנת שיראה את נסי הצדיק הרב הכולל המלומד בנסים כמוהר"ר דניאל השומר אשכנזי זיע"א אכי"ר.

ידוע לכם, אחי, שאני משה הנזכר משהייתי בן 14 חליתי במחלה קשה לא אליכם, עד כדי כך שלא יכולתי לזכור מאומה. משפחתי לקחה אותי לאותו צדיק הנזכר, ומאותו רגע שהתקרבתי לצדיק פקחתי עיניים ונרפאתי מיד שבח לאל כאילו לא הייתי חולה כלל וכלל.

ופרחת אנא אלפאמילייא דיאלי וזורת מן צדיק ורזעת בריאן שבל לאל, וכממת פי באלי באס אילא עאווני השי"ת נבני בית פצדיק הנזכר. ונהאר חבני השי"ת ווצל לוקאת פאש בתבבת נדר דיאלי ובדית כא נבני פיהאדאק טינפו ציבת למסלמין כא יחרתו האדיק למערה דצדיר הנזכר.

וחתא יהודי מם האדוק לכפרים די קראב לצדיק מא כא יקדר סי יהדר מעאהום ויקוללהום באס מא יחרטו סי פלמערה. ועמלת זהדי בחכמה מעא למסלמין, וקולתלהום עלאס כא תחרתו פלמערה די הייא דליהוד.

ועיית נעמל בחכמה באש נמננעהום מן האדאך לחרט ומא קדרת שי. וטלבלתהום באש יביעולי האדאך למוצ'ע, וטלבולי ואחד לעדאד כתיר. ומן די כא נסוף מא מקדר סי נעטי האד סך די טלבולי, דכ'לת לצדיק כא נבכי וכא נקרא תהילים.

וכא נטלב לצדיק באש יעאוונני וביינלי סי טריק באש נקדר נחייד מן ידיהום האד למערה ומא יבקאוו שי יחרתו פיהא.

תרגום

ושמחתי אני ומשפחתי וביקרתי בקבר של הצדיק וחזרתי בריא שבח לאל וחשבתי שאם השי"ת יעזור לי אבנה בית לצדיק. וביום שרתה השי"ת הגיעה העת לקיים את נדרי. והלכתי בראש חודש אייר בשנת תש"ד וקניתי מקום מן המוסלמים על מנת לבנות בית והתחלתי בבנייה.

ובאותו זמן גיליתי, שהמוסלמים היו מעבדים את אדמת בית הקברות, ושום יהודי מאותם הכפרים הקרובים לצדיק לא היה יכול לדבר אתם ולומר להם , שלא יעבדו את אדמת בית הקברות. השתדלתי לנהוג בחכמה עם אותם מוסלמים, והוכחתי אותם על שהם עובדים בבית הקברות היהודי.

השתדלתי רבות על מנת למנוע מהם את העבודה החקלאית, ולא הצלחתי. ביקשתי מהם, שימכרו לי את המקום, והם ביקשו סכום מופרז.

וכשראיתי שאיני יכול לתת מה שביקשו ממני, נכנסתי לצדיק, ובכיתי וקראתי תהילים ביקשתי מן הצדיק שיעזור לי, ויראה לי דרך על מנת שאוכל להוציא מידיהם את בית הקברות.

וקבל מא נמשי ביומאיין באש נבני לבית כאנת ואחד למסלמא מאתלהא בנהא לא אליכים, ומשאת רפדת תלאתא דלחזור מן אוצט אלמערה, ןסקקפת ביהום לקבי די בנהא ופליל זאהא ואחד פלחלום וכא ידרבהא וקאללהא עלאש תרפד לחזאר מן למערה.

ופצבאח זאת לענדי וכא תקוללי כיף תעמאל באש יסמחלהא לחכם ראה רפדת לחזאר מן למערה וקולתהא לאזם תררד לחזאר למוצ'עהום. ותזיב דביחא ללחכם ויסמחלהא וכן היה. זאבת לחזאר וזאבת לדביחה וכא תטלב סמאחא מן צדיק, ומא בקא שי יזיהא חתתא שי עדאב פליל ובראת.

תרגום פרק 2

יומיים לפני שהתחלתי לבנות סביב קבר הקדוש נפטר בנה של מוסלמית לא אליכם, והיא הלכה ולקחה שלוש אבנים מאמצע בית הקברות, ובנתה בעזרתם את קבר בנה. בלילה בא אליה אחד בחלום, היכה אותה והציק לה ואמר לה : למה לקחת אבנים מבית הקברות  ?

למחרת באה אלי ושאלה אותי איך תעשה על מנת שהחכם יסלח לה על לקחה את האבנים. אמרתי לה, את חייבת להחזיר את האבנים למקומן, ולהביא קרבו לחכם ואז יסלח לה וכן היה. היא הביאה את האבנים ואת הקרבן וביקשה סליחה מן הצדיק ושוב לא הציקו לה בלילה, והיא הבריאה.


הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

פרק 3

ופהאדאק זמן די כונת כא נבני כאנו יזיו למסלמין וכא יעאודלי בסחאל דנסים די כא יזראלהום פצדיק " לגוי לולי די זאני, הוא בציר מן עיניה לא אליכם וסאכן חדא צדיק. וכא יעאודלי באיין כאנו זאווה זוז דלמסלמין סחחארין. וקאלולו באיין כאיינא ואחד לכ'זנא פהאדאק סייד דליהוד. וקאלולו באש ימשי מעאהום פליל וירפדו לכ'זנא מן צדיק והאדאך כאן.

וגיר הומא אוצלו ללמערה ועטאולו לפאס פידו באס יחפר חדא למצבה דצדיק לאיין הווא מול לבלאד ומא יתכ'לעס. ורצמולו למוצ'ע פאיין יחפר. וגיר הוא בדדא כא יחפר, והווא כא ישמע ואחד לחסס חדא אודניה, פחאל אילא שאווה שי מחאלל דלעסקר ותכ'לע. ומא כאיין חתתא שי קצם דלמאגאנא. חתתא דזבאדלו ואחר לייד מם האדיך למצבה וטרתו עלא עיניה. וטלע פהאדיך שאעא עמא לצ'ארו. כן יאבדו כל אויביך ה'.

תרגום פרק 3

באותו פרק זמן שבניתי היו באים המוסלמים ומספרים לי את הנסים שקרו להם אצל הצדיק. הגוי הראשון היה סגי נהור לא אליכם והיה גר ליד הצדיק. הוא סיפר לי, שבאו אליו שני מכפשים מוסלמיים ואמרו לו שיש אוהל ליד צדיק היהודים.

וכאשר הגיע ליד בית הקברות, נתנו לו מכוש על מנת שיחפור ליד מצבת הצדיק, ואמרו לו שהוא בעל המקום ואין לו ממה לחשוש. הם תחמו לו את מקום החפירה. אך התחיל הוא שמע רעש באוזניו, כאילו הגיעו אליו מחנות צבא, והא פחד.

ולא עברו אפילו חמש דקות עד שהופיעה יד מן המצבה וסטרה לו על עיניו. והא חזר עיוור לביתו, כן יאבדו כל אויביך ה'

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

פרק 4

גם כן כאן יעאודלי עלא ואחד לגויה מרא שיבאנייא די כא תזיאה פלפמילייא באיין ואחד נהאר כאנת תקטע אסזר מן חדא למצבה דצדיק. ודזבאדולהא פחאל זוז דסבועא וכאנו יעצצוהא וימרמדוא. וקטטועא טראף ורפדוהא מן הנאך מייתא כן יאבדו כל איביך ה'.

תרגום.פרק 4

גם כן סיפרו על גוֹיה, אשה זקנה, קרובת משפחתו, שיום אחד הייתה עוקרת עצים ליד המצבה של הצדיק ויצאו מעין שני אריות, והיו נושכים אותה ומשסעים אותה וחתכו אותה חתיכות חתיכות וכך לקחו אותה משם מתה. כן יאבדו כל אויביך ה'.

פרק 5

גם כן עאודלי באיין זא ואחד ליהודי מן מראקיס כּאן זהחאף מן ידיה ורזליה. והווא עשיר וזא מעא לפמילייא דיאלו, ובאת לילא אוחדה פלחכם. ושבח לאל ברא קאם כא יתסארא עלא רזליה. וזאתו פרחא כבירא וקאללהום מה ירכּבס עלא לבהימא.

ובקא יתסארא שלא רזליה. טריק כאמלא וברא ומשא פרחאן לצ,ארו שבח לאל וכול עאם כא יזורו מן צדיק הווא ולפמילייא דיאלו ונאש די שמעו האד נסים.

תרגום פרק 5

גם כן מסרו לי על אודות יהודי ממראכש משותק בידיו וברגליו. הוא היה עשיר. הוא בא עם משפחתו ולן לילה אחד ליד הקדוש השבח לאל. הוא הבריא והתחיל לצעוד על רגליו, והייתה לו שמחה גדולה. הוא אמר להם שלא ירכב על הבהמה, והלך ברגך כל הדרך.

הבריא והלך שמח לביתו. שבח לאל כל שנה מבקר את הצדיק הוא ומשפחתו ואנשים ששמעו על הנסים האלה.

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

פרק 6

גם כן ואחד לגוי די כאן יבני ואחד לבית די יהוד זאוית סידי ראחאל, פצדיק הנזכר. ומן כתרת לגאוה די כאנת פיה ומא טללע חסאב לצדיק, קבד ק'אפיתירא דלמא פידו ומשא חתתא לפוק למצבה וגלס כא ותווצ'צ'א באש יצללי, ובזכות דצדיק זמיע למוצ'ע פלחמו די כא יכב עליה למא מא יתנפך וכא יטלב שרע.

וזארו לפאמילייא דיאלו וצאבוה מנפוך פאוצט לחכם ועאודלהום די זראלו, ואחד מן לולאד משא זאב ליהודי מול בית מן זאוויא, ומן די צאבו נאגדאך מנפוך כא יעטי שבח לקב"ה. וקאלו לולאדו יזיבו דביחא ידבחוהא עלא לחכם וכן היה.

משאו זאבו דביחה ודבחוהא ותדררע ותחאטא קדדאם צדיק וברא. ותכ'לע ומא חבבס יכממל לבניאן ומשא פחאלו לצ'ארו. ונהאר שבע אייאם זאה ואחד פלחלום וכא יצ'רבו מכות אכזריות. וקאם פצבאח ציפד עלא ליהודי ועאודלו כאלסי.

וקאללו ליהודי לאזם יכממל לבניאן עאד יכון האני. ופנאדאך נהאר טלע ללחכם ובדא יבני חתתא כממל לבניאן ומשא לצ'ארו. וחתתא מן לזיארא דלבניאן מא חבבס יתכ'ללץ פיהא. ומול לבית די הווא יצחק אוחיון הווא די עאודלנא עלא מא תעמאל פהאדאך למסלם. כן יאבדו כל אויביך ה'.

תרגום פרק 6

גם כן גוי אחד היה בונה חדר בשביל היהודים מכפר סידי ראחאל ליד הצדיק הנ"ל, ומרוב גאווה שהייתה לו זלזל בצדיק. הוא לקח קומקום מים והלך עד למצבת הצדיק וישב עליה והתחיל להתרחץ על מנת להתפלל.

ובזכות הצדיק כל מקום בגופו שעליו שפך מים היה מתנפח והוא היה מבקש דין מן צדק. בני משפחתו באו ומצאו אותו מנופח, והוא סיפר להם מה שקרה לו. אחד מבניו הלך לקרוא ליהודי בעל החדר, וכשראה אותו כך, התחיל לשבח את הקב"ה.

הוא ביקש ממנו להביא בהמה ולשחוט ליד הצדיק, וכן היה. הביאו בהמה ושחטוה. פרש האיש וכפיו והתוודה ליד הצדיק והבריא. הוא פחד ולא רצה להמשיך בבנייה וחזר לביתו. וביום השביעי בא לו אחד בחלום והיה מכה אותו מכות אכזריות, ולמחרת החל לקרוא ליהודי, וסיפר לו הכל.

והיהודי אמר לו, שהוא חייב להשלים את הבניין, ואז ורווח לו. ובאותו יום הלך לצדיק והתחיל לבנות עד שגמר את הבנייה, ואז שב לביתו. והוא לא רצה לקחת מאומה תמורת העבודה. ובעל החדר שהוא יצחק אוחיון הוא שסיפר לנו מה שקרה למוסלמי. כן יאבדו כל אויביך ה'.

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

פרק 7

 

גם כם פלעאם 1943 ואחד לגוי כאנת פיה לגאוה וכאן שונא הדת. ומן כתרת לקבאחא דיאלו זללבתלו באש משא כא יבני ואחד צ'אר דיאלו פלמערה דליהוד. וכאן ירפד לחזאר דלבניאן מן אוצט למערה וכאנו יזיו למסלמין וליהוד וקוללולו מאווסי מסיאן האד שי ראה לחכם מא יקבלס האש שי.

וכאן יואזבוהום בלקבאחא ויקוללהום מא כא יתכ'לע שי מן צדיק ומא כא יטללע חסאב לשומר דיאלהום. וקבל מא יכממל לבניאן כאנת ואחד רעדא באמר אלל"ה ופלליל מא צאב פאיין יתדררג מן אסתא. ומשא לחדא ואחד לבית דלחכם וכאן גיר אוחדו.

וכ'רזלו ואחד אסבע מן לקבורה דלחכם וצ'ארבו עלא כרסו. וקבדו האדיך לילא, ולאג'דדא קבל מא ימות עאווד ללמסלמין אס זראלו פלליל פצדיק ז"ל. ומא כממל נהאר חתתא מאת. כן יאבדו כל אויביך ה' וחתתא האדיך צ'אר די כאן יבני פהאדאך לילא תרייבת ותכ'לאו לחיוט דיאלהא. וליום למוצ'אע דיאלהא פאש כיינא לגרנא.

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

גם כן ואחד לחכם כאן סאכן פצ'אר לביצ'א פדרב לפנדק נומירו 59 ושמו רבי דוד עשור ומא כאנו זי ענדו לולאד. כאנו ענדו גיר לבנאת, ומשא יזור מן מולאי יגי זיע"א. וזאה מולאי יגי פלחלום, וקאללו באיין דווא דיאלו ימשי יזור מר רבי רפאל הכהן זיע"א פחוז מראקיס.

ופצבאח רכּבו ומשאו, ומן די לחקו עמלו סעודה. וגלס כא יקרא תהלים, ופליל זאה רבי רפאל הכהן פלחלום קאללו באיין אדוא דיאלו ימשי יזור מן רבי דניאל השומר אשכנזי זיע"א. ופצבאח גם כן רכּב ומשא לרבי דניאל השומר אשכנזי הווא ומראתו, ובעד לחקו ללחכם כא יזורו וכא יקרא תהלים ובא יבכי יתדררע קדדאם צדיק הווא ומראתו בקלב מקצ'ור.

ופסאעא די כאן יעמל סעודה תזבאדו תלאתא דלפרארז מן אוסט אסזאר דצדיק וזאו כא יאכלו מעאהום מן סעודה. פחאל אילא מרביינהום, ומא יערפוהום מנאיין כ'רזו . והמא פהמו מן האדוך לפרארז באיין לחכם ציפדהום, בתלאתא דלולאד.

וראללהא למראתו באיין לחכם ואזבוהום, וקאמו מן חדא למצבה דלחכם. ומשאו ללבית ותבעוהום האדוך לפרארז. ופרחו בזאף הבהאד נס לכביר די תעמאל מעאהום וחתתא מן די רכבו עלא לבהאיים דיאלהום באש יצאפרו תבעוהום האדוך לפרארז חתתא דאזו לחדאדא דלמערה.

ומא בקאו סאפוהום, ומן בעד זא לצ'אר לביצ'א זאה לחכם פלחלום וקאללו באיין יכונו ענדו תלאתא דלולאד. וחייבו באש כול וולד די יכ'לאקלו יזיבו יזוורו מן צדיק. ופחאל די נאם הווא, האגדאך נאמת חתתא מראתו.

ופחאל מא קאללו לחכם האגדאך כאן כלאקולו תלאתא דלולאד, ופכול עאם כא ימשי יזור צדיק הווא ולפמילייא דיאלו. האדא הווא לכלאם די עאודלי וכתבהולי בידו.

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

ופשאעא די כונת נבני לבית דיאלי ציבת ואחד תאריך די מכתוב פואחד לחזר פאוצט למערה, ומכתוב בזה הלשון.

מת מימון בר מוסי בשנת חמשת אלפים

ומאתיים ושתי שנים בחודש אייר

והאד תאריך באקי קיים פלמוצ'ע די פפאש ציבתו בנית

עליה מצבה בלבוצלאנא. ופאוצטהא תאריך הנזכר די

מכתוב פלחזור.

נרזעו לכלאם ללוולי מו די סאלית לבניאן פראש חודש אייר די עאם תש"ד ורזעת פחאלי חצ'אר לביצ'א ופלילת ראש חודש סיון גאלס פליל ובא נכ'מם כיף נעמאל באס נפך האד למערה מןן יד לסלמין די כא יחרטוהא.

וזאני לחכם פלחלום וקבדני מן ידי וגללסני מן לפראץ וכא נסוף לבית צ'אוייא עלייא פחאל אילא מסעולין פיהא לבולאט דצ'אוו בזזאף. מן כתרת שכינה, וקבדני ובארכני בברכת הכהנים. וקאללי שבח לאל באיין לחואייז כאמלין די נטלב מננו ראה מקדיין.

וציפדוני לואחד לגוי די כאן חדא לחאנות דיאלי והווא כתאתבי מליח בלפראנציץ ופצבאח אנא גאלס פחאנותי וכא נכ'מם פהאד לחלום. וההוא דאז האדאך לגוי וצאבני כא נכ'מם, וקאללי עלאב כא תכ'מם ? זמיע למקדייאת די תחב אנא מוזוד נקדיהומלך ובקא מעאיא חתתא קולתלו כא נכ'ממם גיר פואחד למערה כיף נעמאל חתתא נפכהה מן ייד לסלמין די כא יחרטוהא.

וקבדני ועבבאני ללבירו דיאלו דלכתאב כתבלי ברא ללק'ונטרול. די כא יחכם עלא האדיך לבלאד דצדיק וציפדטהא לקונטרול. ובזכות הצדיק כיך כ'לטת דיך לברא לייד לקונטרול ציפד למסלמין די סאכנין חדא למערה, ועמל עליהום ואחד לאנקיט וקאלולו באיין חתתא מערה מא כיינא פהאדיך לבלאד ומא כאיין גיר מוצ'ע לקבורה דצדיק בוחדו.

ומא אמנהום סי, ועמל גם כן לאנקיט וסקצא ללמסלמין די בעאד מן למערה די מא כא יחרטו סי פיהא. וקאלולו באיין כאיינא למערה דליהוד. ומן די תחקק באיין כאיינה למערה וגדבו עליה, פוותהום פשרע. ומננעהום באס מא יקדרו סי באקי יחרטו פלמערה הנזכרת.

וק'ללף עלא לקאיד דלבלאד וססיך באס יטלעו יעמלו להאדא. וירצמו למוצ'ע די כא יתסממא מערה באש מא יבקאוו סי יחרטוהא למסלמין וציפדלי לקונטרול לברא באיין עמל זהדו. וקאלי באש נטלע נוקף עלא לחדאדא דלמערה.

ןכיך לחקתני האד לברא פרחת בזזאף ועאוותני זכות דלחכם. ומשית נהאר 27 תמוז 5504 ותצ'רת חתתא תעמאלת לדאדא. וטלבת לקונטרול באש נכון נעמל להלולא פכול עאם וסאעדני פטליבאט דיאלי. ורזעת פחאלי שמח וטוב לב די תפככת האד למערה עלא ידי ומא בקאו שי יחרטוהא כלל.

וציפדת בראוואת ללבלדאן עלממהום בהאד נסים דצדיק זיע"א. ותעמאלת להלולא פראש חודש אלול די האדאך לעאם ופרחו זמיע אזאיירין, ומן הנאך אלגדדאם כא נעמלו להלולא פראש חודש אלול די כול עאם. וכא נטלב מן כ'ואננא ימשיו יזורו ויקבדו גוסטו קביר.

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

פרק 10

גם כן פלהלולא לוולא די עאם 5704 ( 1944 ) כאן ואחד ליהודי יסמו מרדכי עשור די סאכם פצ'אר לביצ'א, וכאן מריץ' ותזחחף מן ידיה ורזליה. די סמאע בנסים דצדיק זיע"א משא מעא לפמילייא דיאלו לצדיק שבע אייאם קבל מן ראש חודש אלול.

ומן די ללקוה לצדיק, גלססוה חדא למצבה דצדיק וכא יבכי ויתדררע. ונהאר כממל שבע אייאם משית אנא משה עמאר באש נגבבל לחכם זייאר די ימשיו יזורו. וציבת מרדכי עשור הנזכר, כא יבכי וקאלי באיין זאה לחכם פלחלום וקאללו נקבדו מן יידו ונהזזו.

והגדאק כאן. קבדתו מן יידו ותסארית ביה חדא למצבה וכא נעבביה ונזיבו שבע מרראת פחאל מא כא יקוללי סאף פלחלום ומן האדיך סאעא בדא כא יברא וכא ימשי עלא רזליה שבח לאל.

פרק 11

גם כן הנזכר זא ואחד לגוי הווא לעשיר דלבלאד וענדו ואחד לוולד דיאלו די כא יקבדו אסלאי לא אליכם וכא יכ'רז עקלו. וזאני פלעשרא דלליל וטלב מנני באש נעמללו חדא למצבה, ומשא זאבו מכתתף מן ידיה ורזליה.

וגללסו חדא לקבורא דלחכם וחתתא מסלם מא כלליתו יגלס חדאה. ושבח לאל פתנאץ דלליל באנו נסים דצדיק, וקאם האדאך לגוי וכא יטלב שרע. וקאללי גיר נטלקו מן תכתאף, ותלקתו ומשא בריאן להאד שאעא. ושבל לאל כול אחד די ענדו כא יברא בזכות המדיק, סוא גוי סוא יהודי.

פרק 12

גם כן פזמן הנזכר ואחד ליהודי די כאן פצ'אר לביצ"א די ענדו ואחד לוולד דיכאן מרץ' לא אליכם, ומן די ברא מן למרץ' ותזנזל לא אליכם, ומא כאן סי יהדר. זאבו לצדיק הנזכר באש יזור. ומן די עבבאה לחדא למצבה דל חכם וצאב לחכמים כא יקראוו תהלים די הומא רבי ברוך אסבאג זצ"ל. ויוסף שלום מלכה הי"ו די זטאט ופהאדיך סאעא זאבת ואחד ליהודייא סעודה. וזא בוה די האד לוולד, וקאללהום להאדוך לחכמים באשי יטלבולו עלא האדאך לוולד באש יברא.

וקאלולו אס ענדו ועאודלהום כיף זראלו. וטלבו עליה חדא צדיק וקאלו יהיה רצון בזכות הצדיק מא נאכלו האד סעודה חתתא יביין צדיק נסים דיאלו פהאד לוולד ויברא ויבארך הווא לוולי עלא האד סעודה חתתא והאגדאך כאן.

בעד סאלאו טליבא רפדו סעודה וכא יקולולו לברכה להאדאך לוולד וכא יקול לברכה כלמא בכלמא חתתא בארך וכל מן האדיך סעודה ושבח לאל ברא מן האדיך סאעא ורזע כא יהדר. ופרח ביה ופרח מול סעודה די טרא האד נס עלא ידו ופרחו האס כאמלין בהאד נס לעזיז.

תרגום פרק 12.

גם כן בזמן הנזכר היה יהודי אחד שגר בקזבלנקה, שהיה לו ילד חולה. משהבריא הילד ממחלתו הוא נהפך לאילם לא אליכם, לא היה יכול לדבר. הביאו אותו לצדיק הנזכר על מנת שיבקרו. ומשהביאו אותו לצדיק, היו שם ליד מצבת הצדיק חכמים שקראו תהילים והם רבי ברוך אסבאג ז"ל, ויוסף מלכא הי"ד מן העיר סטאט.

באותה שעה הביאה יהודייה סעודה. אז הופיע אבי הילד וביקש מאת החכמים שיתפללו לרפואת בנו. שאלו אותו למחלתו, והוא סיפר להם. ביקשו רחמים עליו ליד הצדיק ואמרו : " יהי רצון בזכות הצדיק, לא נטעם מסעודה זו עד שיגלה הצדיק את נסיו בילד זה. ויבריא, ויברך הוא ראשון על הסעודה ".

וכך היה. משגמרו לשטח את בקשתם הגישו את הסעודה לילד והוא אמר את הברכה מלה אחרי מלה עד שסיים את הברה ואכל מן הסעודה. ושבח לאל הבריא באותה שעה והתחיל לדבר. אביו שמח, ושמח בעל הסעודה שהנס קרה באמצעותו, וכל האנשים שמחו על נס יקר זה.

פרק 13

גם כן פכ'מכסתאמס די שנת 5705 זא ואחד ליהודי כא יקולולו דוד בן אמגאר מן בלאד מספיוא מן למללאח די " יגי נישנאיין " והווא עשיר וזאב ואחד לבהמה די כאן נידרהא באס ידבחא פצדיק, ומן די מא צאבס שוחט די ידבחהאלו, קאם ואחד לגוי קאללו אילא יחב יעטילו רבעאדריאל ימשי יזבלו שוחט מן למללאח די קריב לצדיק וקאלתלו מראתו מא יחדאז סי תכ'צר רבעא דריאל לאיין צדיק כא יחב גיר דם.

עליהא קטע גיר לאודן דלבהימא ידזבאד מננו דם פצדיק. ועבבי לבהימא חתתא לבלאד ודבחהא. והאדאך כאן, ומן די חב ירדדהא קאלולו אלמסלמין די כאנו מעאה ראה מא עמלש מליח.

ומן די נידרתיהא לצדיק לאזמו ידבחהא פצדיק ומא סמעלהומס ורדדהא, ובעד לחק לצ'ארו ודבח האדיק לבהימא, וגיר בדא יאכל מננהא, פהאדיק סאעא קבדו אוזע טמא תלקו חתתא מאת פהאדאך נהאר, וכ'ללא לממון דיאלו כאמל לא אליכם.

תרגום פרק 13.

גם כן בחמישה עשר של אב 5705 בא יהודי אחד בשם דוד בן אמגאר מאזור מספויא, מהמללאח של " יגי נשנאיין ". הוא היה עשיר. הוא הביא בהמה שנדר לשחוט אותה ליד הצדיק. ומשלא מצא שוחט שישחט, קם גוי אחד ואמר לו שאם יתן לו ארבע ריאל הוא ילך וישוב עם שוחט המללאח הקרוב לצדיק.

אשתו אמרה לו : אין צורך לבזבז ארבע ריאל מפני שהצדיק אינו רוצה אלא בדם ועל כן חתוך אוזן הבהמה, וכך יצא דם ליד הצדיק. וקח את הבהמה למקום אחר ושם תשחט אותה. וכך היה. ומשרצה להחזיר את הבהמה אמרו לו המוסלמים שהיו אתו שאינו עושה טוב, ומשנדר לצדיק, חייב הוא לשחוט ליד הצדיק.

הוא לא שמע להם והחזיר את הבהמה. כשהגיע לביתו שחט את הבהמה. כשהתחיל לטעום ממנה, באותה שעה נתקף בכאבים ואלה לא הרפו ממנו עד שמת באותו היום, והוא השאיר את כל ממונו ל"א.

פרק 14

האדו הומא נסים פיהום די שמעת מן נאס, ופיהום די סופתהום אנא בעינייא, מן הנה יא כוואננא תפהמו קדאש הומא נסים דצדיקים שיע"א. ושבח לאל די האד צדיק כול ואחד די כא ימשי יזורו כא יתואזב דגיא סוא יהודי סוא גוי. נסא ורזאל ושבל לאל מדיק מגבל מליח, ותעמאלו פיה בזזאף דלחואייז די הומא דצלאח, ובניאן וטריק  ועוד…

ולפקידים כוללהום מגבלין צלאח דמצדיק כיף יחדאז לשם שמיים וכא יעטיו לפלוס מן ענדהום זכות צדיק תוקף מעאהום ומעא קהל ישראל בכלל.

די יחב יזור צדיק רבי דניאל השומר וקבד טריק מראקיס חתתא לצדיק50 קילומטר עלא טריק מולאי יגגי פבלאד תגאנא ענדנא גוסטו באש ליהוד כ'ואננא ימשיו יזורו מן האד צדיק פלהלולא די הייא כא תכון דימא פראש חודש אלול. ודי חב סי קופה דמדיק יטלבהאלנא ונעטיהאלו וזכות צדיקים תגן עלינו ועליכם ועל כל עמו ישראל ויקרב גאולתנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.

תרגום פרק 14.

אלה הם הנסים ששמעתי מאנשים, וכמה מהם ראיתי אני במו עיני. מכאן תבינו, אחי, כמה היו נסים של צדיקים זיע"א. ושבח לאל שהצדיק הזה כל אחד שהולך לבקרו מקבל מיד את מבוקשו בין אם הוא יהודי בין אם הוא גוי, נשים וגברים.

ושבח לאל השטח מטופח יפה ונעשו שם הרבה דברים נחוצים ; בנייה וכביש וכו……והצדיקים עוסקים בענייני הצדיק כמו שצריך לשם שמים והם גם תורמים כסף. זכות הצדיק תעמוד להם ולכל קהל ישראל בכלל.

מי שרוצה לבקר את הצדיק רבי דניאל השומר ייסע חמישים קילומטרים בכביש המוביל ממראכש לצדיק דרך מולאי יגני באזור תגאנא

אנו מבקשים שהיהודים אחינו ילכו לבקר את הצדיק בהילולא שלו שהיא תמיד בראש חודש אלול. ומי שרוצה קופה מהצדיק יבקשנה ויקבלה. זכות הצדיקים תגן עלינו ועליכם ועל כל עמו ישראל ויקרב גאולתנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו-יששכר בן עמי " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

מתוך ספרו של יששכר בן עמי " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

הוצאת ראובן מס ירושלים – תשל"ו – 1976

רבי דניאל השומר

מעשה נסים. רבי דניאל השומר אשכנזי.

רבי דניאל אשומר בפי העם

על חייו ומעשיו של רבי דניאל אשומר ידוע מעט מאוד. המקורות העומדים לרשותנו הם כולם מקורות שבעל פה. ברם, יש כאן אפשרות לבדוק באיזה מידה ניתן להסתייע רק ממקורות שבעל פה.

קברו של רבי דניאל נמצא כחמישים קילומטרים מדרום למראכש, בדרך המובילה לוורזאזאת . שני המרכזים היהודים הקרובים אליו ביותר הם ארבע טיגאנה ותאחסאנאת . בשנת 1949 היו בארבע טיגאנה 23 משפחות כ-160 נפש, ובשנת 1943 היו בתחסאנט 40 משפחות. כמה משפחות מכפרים אלה גרות כיום במושב זנוח. ( הספר נכתב בשנת 1976 ).

מוצאו של רבי דניאל אשומר אשכנזי לוטה בערפל. הראינו לעיל שהשם אשומר מצוי במרוקו. בקונטרס המובא להלן מופיע " השומר " ולא אשמור, שהוא נכון יותר. השם אשומר מצוי בכמה מקורות,ידועים גם רבנים בשם זה במרוקו עצמה.

רבי אברהם אשומר נזכר בספרו של בירדוגו, נופת צופים. בן נאים בספרו " מלכי רבנן ", מזכיר את רבי יהודה אשומר מחכמי פאס שחי במאה הה'. קורייאט אברהם בספרו " זכות אבות " מזכיר את השם בן אשומר.

זאת ועוד, באזור שבו נמצאת לפי המסורת מצבת הצדיק שכן פעם מללאח של היהודים, שנקרא איית שומר שמשם הם גורשו.קבר הצדיק נמצא בתוך בית קברות יהודי עתיק, ונמצאה שם מצבה מן המאה הט"ו. לפי עדות אחת קבורה אמו של רבי דניאל אשומר לידו. 

אחד מתושבי כפר ארבע טיגאנה, הגר כיום במושב זנוח, סיפר לי את המקרה הזה : בחוזרו פעם מהילולה אצל רבי דניאל נתקף בנו ( שהיה בריא לפני כן ) בהתקפה, והוא נפל ארצה והתחיל מדבר. הבן ביקש מהאב לשלוח מכתב לקזבלנקה ולהודיע לאחרים על קבר הצדיק כי במקום שעליו הוקם בית המטבחיים קבורה אמו של הצדיק רבי דניאל אשומר, וכי דם הבהמות הנשחטות נשפך על מיטתה, ורבי דניאל אינו מרוצה מכך. לפי עדות התושב העתיקו האחראים את בית המטבחיים למקום אחר.

נראה כי אשומר אשכנזי, הוא המונח ביסוד הטענה, שרבי דניאל אשומר הוא שד"ר אשכנזי שבא מארץ הקודש, אבל אין ספק שיש לנו כאן עניין עם קדוש מקומי.

כידוע אשכנזים שבאו למקומות שגרו בהם ספרדים בשם המשפחה " אשכנזי " כגון רבי אשכנזי בצלאל בעל שיטה מקובצת. יש משפחות ספרדיות רבות הנושאות שם זה, כמו רבי יעקב אשכנזי די קורונא, למשל, או רבי יהודה אשכנזי בעל " יישא ברכה ".

שליחים רבים בשם " אשכנזי " נשלחו מארץ ישראל והרי כמה מהם : רבי עזריה חיים אשכנזי, רבי חיים אשכנזי, רבי אברהם בן רבי שמעון אשכנזי, רבי יהושע מרדכי אשכנזי, רבי יצחק בן רבי ירחמיאל הלוי אשכנזי, וכו…..

בשנת 1604היה באלג'יריה רבי יחיאל אשכנזי. בשנת 1801 שלחו חסידים שבטבריה את רבי דוד בן רבי ישראל אשכנזי. בשנים 1808 – 1809 היה רבי אברהם אשכנזי. באמצע המאה ה-19 בצ"א רבי חיים אשכנזי.

יהודי מראכש מספרים, שרבי דניאל אשומר בא לפני כמאה וחמישים שנה כשד"ר. שם זה אינו מופיע בספרו של א. יערי, שלוחי ארץ ישראל.

רבי דניאל אשומר נערץ גם על ידי המוסלמים, והוא נקרא בפיהם סידי דניל. הם טוענים, שהקבר הוא מוסלמי, והיו תקופות שלא אפשרו ליהודים לגשת אליו. החוקר וואנו משייך אותו לקבוצה של קברי קדושים שהיהודים והמוסלמים טוענים כאחד שהם שייכים להם. מן השורות שלהלן תעלה מאליה המסקנה שהקבר הוא יהודי.

קיים עוד קדוש הנקרא אשכנזי, והוא רבי יעקב נחמיאס המכונה גם מול אנאמי, דהיינו, בעל אנמאי ( המקום נקרא עתה סידי רחאל ). רבי יעקב נחמיאס שייך לרשימה של שבעה או עשרה רבנים שבאו פעם למרוקו. את קברו שיפצו ובנו בשנת 1946 וזו לשון בכתובת שעל קברו :

Ceci est la tombe du Rabbin dont le nom est connu dans toutes les villes et les villages. La demande de ceux qui viennent aupres de sa tombe est exaucee. Son nom est le Grand Rabbin Jacob Askenazi dit Moulay almay.

הרבה קדושים הנערצים על ידי היהודים ממרוקו מוצאם מארץ ישראל. מעמדם וכן הסדרים בכל הקשור לחלוקה הוסדרו לרוב על ידי תקנות.

מול אנמאי הוא רבי דוד אשכנזי או רבי שמואל אשכנזי. להלן רשימת הקדושים שמוצאם מארץ שיראל לפי ספרו של וואנו : חזן הרון כהן, רבי יחייא לחלו, סידי בן לנוואר, ירהיר יזיד, רבי עמרם בן דיוואן, רבי יחייא בן יחייא, מולאית מראן, צול אל בית, מולאי אינגירד, מולאי תונאבית, מול אל בורדז', סידי כירא, סידי חיים, דוד דראע, מולאי יגגי, שלמה בן לחנס, רבי חביב, רבי יהודה בן ישראל לוי, מול אזדה, רבי יונה אדוואדי, רבי שאול כהן, רבי משה כהן, רבי חיים דיוואן, באבא יהודה, רבי יצחק לוי, תוקשושת, רבי יוסף פינטו, איית אל כהן, רבי מכלוף בן יוסף אביחצירה, רבי מכלוף בן יוסף נסים, סידי וואלכנאס. זכותם תגן על כל עם ישראל באשר הוא.

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

עדיין יש להכין רשימה מלאה של קברי צדיקים שהיו במרוקו וכן המסורות שהיו קשורות אליהם. ספרו של וָואנו בהחלט אינו מספיק. אם כי הספר פורסם בשנת 1948 נראה, שהמחבר התחיל לעסוק בנושא משנת 1909 ועד סוף שנות העשרים.

שיבושים רבים חלו בשמות הניתנים על ידי וואנו, שומות רבים גם חסרים. להלן רשימה של צדיקים המוזכרים בספרו של בן נאיים ואינם מוזכרים על ידי וואנו :

חיים פינטו, חנניה הכהן, יהודה זבאלי, יחיאל לכדר, יצחק אבטון, יששכר ישראל, מסעוד נחמיאס, מסעוד בר מימונא, שלמה ב-ברירו, שלמה תמשות, דוד בוסידאן. גם רשימה זו בוודאי אינה שלמה.

בעיה מעניינת כשלעצמה היא ההזדקקות לאותם הקדושים עצמם, הן על ידי היהודים והן על ידי המוסלמים, תופעה שחוזרת בארצות רבות, כולל ארץ ישראל. כדאי לציין, שמוסלמים מזדקקים הרבה יותר לקברי קדושים יהודים מאשר להיפך. ביחס למרוקו, למשל, המספרים הניתנים על ידי וואנו הם כאלה :

31 קברי קדושים שזהותם אינה ברורה ; הן מוסלמים הן יהודים טוענים שהקבר של הקדוש שייך להם ; 14 קברי קדושים מוסלמים שיהודים מבקרים בהם ; 54 קברי קדושים יהודים שמוסלמים מבקרים בהם. נוסף לכך יש עוד 6 קברי קדושים שוואנו טוען לגבם, שבחלקם מבקרים גם מוסלמים.

אם ניקח בחשבון שבתוך 31 קברי הקדושים שוואנו טוען לגבם, כי זהותם אינה ברורה, וכי רובם קדושים יהודים, כגון רבי דניאל אשומר אשכנזי, נראה, שההזדקקות לקבר של קדוש מדת אחרת היא גדולה בהרבה, יחסית, אצל המוסלמים מאשר אצל היהודים. 

בעיה נוספת היא התקדשותו של קבר הצדיק. אין לנו פרטים רבים על כך, אבל יש רבנים שנהפכים לקדושים בחייהם, אחרים במותם ורבים אחרים זמן רב אחרי מותם. במקרים אחרים מתקדש הקבר בעקבות " מעין התגלות ", ונראה שכך נתקדש גם קברו של רבי דניאל אשומר.

מסורת מפי כמה יהודים מאזור קרוב לאזור שבו קבור רבי דניאל מספרת, שלפני זמן רב נתקף אחד התושבים ב " התקפה " ( הכוונה כנראה לאפילפסיה ) ותוך כדי התקפה אמר, שבמקום פלוני קבור הרב דניאל אשומר, והנה כשהגיעו למקום פרצו ממנו מים. זה היה האות. במקרים אחרים גם מופיע הקדוש בחלום, וכך הוא מתוודע לאנשי קהילתו. מרובות העדויות של התגלות מסוג זה.

מן הנעשה בקברו של הצדיק.

מי הלך לבקר את קברו של רבי דניאל אשומר ?

ר׳ דניאל אשומר. מסורת בפי כמה יהודים מאיזור קרוב לאיזור שבו קבור ר׳ דניאל מספרת, שלפני זמן רב נתקף אחד התושבים ב״התקפה״ (הכוונה, כנראה, לאפילפסיה), ותוך כדי התקפה אמר, שבמקום פלוני קבור הרב דניאל אשומר, והנה כשהגיעו למקום פרצו ממנו מים. זה היה האות. במקרים אחרים גם מופיע הקדוש בחלום, וכך הוא מתוודע לאנשי קהילתו. מרובות העדויות על התגלות מסוג זה.

מי הלך לבקר את קברו של ר׳ דניאל אשומר בראש וראשונה תושבי כפרים הסמוכים לו. אלה נהגו ללכת לפחות אחת לשנה, בט״ו באלול, ואת המסורת הזאת הם ממשיכים כאן בארץ.1 מלבד ביום זה יכולים לבוא במשך כל השנה לשם קיום נדר או לרגל ריפוי מופלא או כשרוצים לשטח בקשה מיוחדת בפני הצדיק. במרוצת הזמן, כאשר מתפשט שמעו של הצדיק, באים מכל רחבי הארץ.

 יש מבקרים המזדקקים להתמחות הספציפית של הקדוש. אחד הצדיקים ידוע במיוחד כמרפא עקרות. ר׳ דניאל אשומר ידוע כמרפא ממחלת הנפילה ומשיתוק. באים לקבר הקדוש גם כשהתינוק הוא בן שנה, ושם מספרים אותו לראשונה.

כאשר קבריהם של שני צדיקים סמוכים זה לזה, פוקדים את הראשון אחרי שחוזרים מן הקבר האחר. בדרד־כלל קשורה כל משפחה לקדוש מסוים, אם־כי לא נמנעים מלבקר קברים של קדושים אחרים.

על־פי־רוב מגיעים לקבר הקדוש רכובים על בהמה (חמור, פרד), ולפעמים גם ברגל. רק החל משנות הארבעים אורגנו הסעות מיוחדות ברכב.

לפני שהתחיל משה עמאר לבנות בניין ליד הקבר של ר׳ דניאל אשומר היתה, רק מעין ערימת אבנים בין שני שיחים גדולים. ליד קבר הצדיק היו שרידים של מצבות וכן של כמה מבנים שהעידו שלפני כן עמד שם כפר.

כשאנשים מגיעים לקבר הם מתיישבים בחדרים העומדים לרשותם, ואם התמלא המקום נוטעים אוהלים. הם נכנסים למקום שקבור בו הצדיק, מדליקים נרות, וקוראים תהילים. במקום מתנהלת מכירה של נרות שמדליקים ליד הקבר וכן של כוסות יין.

 הנר הראשון הוא, כמובן, היקר ביותר. ההכנסות מוקדשות לחלוקה לעניים הרבים הפוקדים את הקבר, לתלמידי חכמים וכן לשוחט.

אלפי נרות שדלקו ליד קבר הקדוש היו מצטרפים לפעמים ללהבה גדולה. לא פעם מסרו מבקרים שראו את דיוקנו של הקדוש כאשר הופיע מתוך הלהבות.

אחד הטקסים החשובים הוא שחיטת הבהמה ליד הקבר. יש שהביאו עמם את הבהמה ויש שקנו -אותה בכפר ליד הקבר. המוסלמים שהכירו היטב את מנהגי היהודים היו מרכזים את הבהמות בימים הסמוכים ליום ההילולא.

בהתחלה נהגו לשחוט בהמות ליד הקבר, לקהת מן הדם ולפזר אותו ליד הקדוש, אבל לאחר־מכן הוקם בית־מטבחיים. בשעת השחיטה נהגו להחזיק את ראש הבהמה בכיוון מצבת הצדיק ולמלמל ברכה אישית הקשורה לנדר או לבקשה כל־שהיא. מן הבשר מכינים סעודה שמחלקים אותה לעניים שם, ואת העור השאירו בדדך־כלל בידי השוחט. אדם שנדר נדר או הביא בהמה חייב לשחוט אותה במקום.

     דברים הרבה הנאמרים כאן על הצדיק יפים גם לצדיקים אחרים.

            שתי משפתות ממושב זנוח עורכים בביתם מדי שנה׳ הילולא של הקדוש בט״ו באלול. משה עמאר קבע את ההילולא דווקא בראש חודש אלול, אך לא היתה לקביעה זו שום סיבה מיוחדת. כדאי לציין, שאנשים רבים ממשיכים במסורת זו בארץ.

העדויות של ריפוי מחלות אנושות ואחרות הן רבות, ובחלקן אושרו על־ידי עדים בלתי חשודים. חומר זה עדיין מצוי רק במסורות שבעל־פה, ואין ספק, שיש ללקט את כל המסורות הללו על־ידי איסוף שיטתי בעבודת שדה מאומצת.

ר׳ דניאל אשומר ריפא, כאמור, ממחלת הנפילה ומשיתוק, אבל גם משבר, מעקרות וממחלות־רוח. את הנגועים במחלה אחרונה זו היו קושרים ומשכיבים בלילה ליד קברו של הצדיק. ובכלל, השינה ליד קברו של הקדוש היא תרופה בדוקה לכל מיני חליים. היו משותקים שהובאו לקדוש, ואחרי שהות של לילה או כמה ימים קמו על רגליהם והלכו.

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

נסים ליד הקדוש 

סיפורים רבים מתהלכים על זרימת־מים פתאומית מקבר הקדוש. מים אלה היו מבוקשים ביותר ושימשו לתרופות־פלא.

הקדוש היה מגן על יהודי המקום ולזכותו זקפו את השקט היחסי ששרר בינם למוסלמים. כאשר עלו ארצה נפרדו יהודים הכפריים האלה מן הקדוש.

מן הראוי לציין את נסיונם של המוסלמים לספח לעצמם את הקדוש. כן יש להזכיר, כי המוסלמים חיללו את מצבות הקבורה בבית העלמין הסמוך לקבר הצדיק. העובדה עצמה שעסקו בעבודה חקלאית ליד הקבר הקדוש רק מאשרת, שהם מודעים לכך, שבית־הקברות, וכנראה גם קבר הצדיק, שייכים ליהודים, כי לולא כן לא היו מרשים לעצמם לעבד את הקרקע במקום.

אין ספק, שעם דלדול האוכלוסייה היהודית במארוקו והתרוקנותם של אזורים שלימים מיהודים יוכלו המוסלמים לחדש את מאמציהם כדי לספח את הקדושים או לחסל את בתי־הקברות. כדאי לציין, שנסיונות אלו נעשו תמיד, ובכל המרחב המוסלמי, ורק מעשי נסים שחוללו קדושים הללו הרתיעו את כל אלה שביקשו לדחוק את רגלי היהודים. כן מצויה בכל מקום ההזדקקות לאבנים שבבית־הקברות לשם בנייה.

כאן כדאי לציין מעשה מופלא שאינו זקוק לפירושים. וכך היה הדבר. בקיץ 1971 נזדמן לארץ מר ד״ח היושב, כאמור, במארוקו ונושא שם בתפקיד רשמי. ביקשתיו שיתעניין בקבר הצדיק וישלח לי תמונות, אם הדבר אפשרי. ב־28.2.72 קיבלתי מכתב שנשלח ממאראקש ב־1.11.71 ובו כתב: ״מספרים לי שלפני שלשה חדשים בערך, אדם בשם מ׳ ח׳, איש עסקים הנמצא בחו״ל, חלם שמצבת הצדיק חוללה.

הוא כתב למר ב׳ ממרקש ובקש ממנו שילך לבדוק את המצבה ובאם החלום התגשם, לערוך את התיקונים על חשבונו. ומיד הלכו מר ב׳, כ׳ וז׳ לקדוש. הכל שם חולל: המצבות נהרסו, זו של הקדוש נהרסה לגמרי, החדרים נהרסו… בשעה זו מצבה חדשה, בציון שם הקדוש מוכנה ותבוא במקום זו שנהרסה, וכל זה ביוזמתו של מר ז׳ שהתנדב לכסות את כל ההוצאות הכרוכות בתקון זה…״

ד. שירים וקינות לכבוד ר׳ דניאל השומר.

 פייטנים רבים נוהגים לחבר שירים או קינות לכבוד הקדושים. שירים אלה מתפרסמים אם בדפים בודדים ואם בחוברות. במקרה של ר׳ דניאל אשומר יש לנו שיר, מודפס על דף, שנכתב על־ידי אברהם אמסללם (להלן שיר מסי 2) ועוד אחד בספר ישמ״ח צדיק (מס׳ 1). השיר השלישי (מס׳ 3) הוקלט על ידינו. את הפיוטים רגילים לשיר בזמן מכירת ה״כוסות״ לכבוד הצדיק.

לכבוד הרב כמוהר״ר דניאל אשכנז

 הנקרא השומר זיע״א

אשיר ואודה לאל יקרב ביאת הגואל

 לעם אשר בחר ישראל. בזכות הרב א

שכנז דניאל השומר שמו נקרא אבן

פטדה מאירה. רבנן.

שרי האד אלכאס ענדך לא תחדאז

בללדא וננסמא שרב ואתפזזאז

 רבח ענדאך פחאל ילא ציבתי כנאז

 תרבה בזכות רבי דניאל השומר אשכנז

 זכותו תגין עלינו

ועל ישראל אחינו הודו…

תרגום

קנה כוס זו שתהיה אצלך ולא תצטרך

 בטעם ובריח שתה ותתענג

השכר אצלך כאילו מצאת אוצר

הצליח בזכות רבי דניאל השומר אשכנז

 זכותו תגן עלינו ועל ישראל אחינו

 הודו…

[1] נערך על־ידי שלמה אוחאנא והופיע בשנת 1945. בספר יש פיוטים של עשרים צדיקים. ר׳ דוד חסין מן הפייטנים המפורסמים שביהודי מארוקו (המאה הי״ח) כתב שירים לכבודם של שישה שליחים מארץ־ישראל (ר׳ עמרם דיוואן, ר׳ משה שפירא, ר׳ צבי הלוי, ר׳ שלום עמאר, ר׳ דוד בן מרגי, ור׳ יעקב עייאש) שהתפרסמו בספרו תהלה לדוד, אמשטרדם 1787. גם ר׳ יעקב ברונו פרסם פיוטים לכבוד שני שליחים מן הארץ (ר׳ יוסף מצליח ור׳ רפאל פנאנקי) שהופיע בספרו קול יעקב, לונדון 1844.

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

להלן השירים שכתב רבי דוד בן אהרן חסין, פייטנה של מרוקו לכבוד הצדיקים שהוזכרו לעיל

18 – אזיל דמעה

 קינה קוננתי אל השמועה כי באה אל הלקח החכם השלם הכולל שליחא דרחמנא כבוד הרב הגדול רבי עמרם דיוואן זכרו לחיי העולם הבא. זיע"א

 

אזיל דמעה / אל שמועה כי לא טובה

חסרא ארעא / דישראל גברא רבא

 

נהי נהיה / תאניה ואניה

בייא, בייא / תזעק ארץ צביה ( בייא, בייא  מילות קריאה של צער בארמית )

האניה / להשבר חשבה                                   חסרא

 

ימררון /  בכי עדת ישורון

יעדרון / מהם שמחות ורון

על עיר חברון / איכה בדד ישבה                      חסרא

 

דורש אין לה / קרית ארבע רב חבלה

כי סר צלה / חשך ונעתם הלה

תרים קולה / אין שלום ליוצא ולבא                  חסרא

 

והוא על נ / דיבות יקום יחנה

מאת בני / ישראל צדקות נותני

מצוות קונה / עובד האל מאהבה                      חסרא

 

דור, דור רושיו / דור, דור ופרנסיו

ואנשיו / שוקקים שומעים מדרשיו

ופירושיו / אמירה נעימה יהיבא                      חסרא

 

בשליחותו / זריז עומד על משמרתו

ותשובתו / הרמתה כי שם ביתו

חניתו / לבני הישיבה מקרבא                         חסרא

 

נקי דעת / זכה וברה נובעת

ומכרעת / תבחן אזן שומעת

וקולעת / אל השערה לא יחטיא בה                 חסרא

 

אב רחמן / כדרדע וכלכל והימן

ציר נאמן / ללומדי תורה מזֻמן

ונעמן / במדבר בערבה                                חסרא

 

היא דינא / נחית לעמקא דדינא

שם טוב קנה / שליחא דרחמנא

באמונה / ידו היד המרבה                            חסרא

 

רב טביומי / טוביינא דחכימי – מחכמי התלמוד, משמע שמו נדרש על רבי עמרם, שהוא הטוב בחכמים

חזיה יומי / לבר אלהין דמי

לית ליה טימי / כמרגניתא טבא                   חסרא

 

נפלו אימים / עלי ומעי הומים

צדיק תמים / איך נקבר בארץ העמים

צור עולמים / זו היא ביאה זו היא שיבה       חסרא

 

עמרם נבחר / נקי כצמר צחר

כבן שחר / אורו נבקע כשחר

טוב ממסחר / דכספא ודהבא                     

חולק טבא / יתרימי ליה לעולם הבא

 

זך צור, אהיה / מלך ממית ומחיה

זרעו יהיה / חיים ארכים יחיה

ואף גם י- / גדל יזכה ברא כאבא

ועד שיבה / לא תהיה לו עזיבה

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

 

85 – אערך שיר מהללי

 פיוט יסדתי לכבוד יקרת הלת שליחא דרחמנא הרב הכולל כמה"ר עמרם דיוואן יצ"ו סימן אני דוד בן חסין חזק

 

אערך שיר מהללי

לפני יוצרי מחוללי

לכבוד חכם, שמחת גילי / אשכול הכופר דודי לי

 

נפלאת אהבתך נשגבה

בוערת כאש להבה

במדבר ובערבה / מאד מאד נעמת לי

ידידותך חושקת

נפשי, ותמיד שוקקת

אדם פטדת וברקת / גם נזם זהב וחלי

 

דומה דודו במקהלים

לצבי ולעפר אילים

אליו אקר נעם חובלים / יקר תפארת כלילי

 

ןאני תפלה לאל

ישימך ראש בישראל

במימיך יבוא גואל / על אדום אשליך נעלי

 

ידידים, רעים, אהובים

לדבריו היו מקשיבים

עטרוהו בזהובים / אעדנו עטרות לי

 

דבש ונפת צופים

רך וטוב במענהו

מאת אשאל ישמרהו / ישמע מהיכלו קולי

 

בורא ארץ ושמים

יוסיף לך שנות חיים

טובים בעדי עדיים / ותרבי ותגדלי

 

נטע יפה, פרח רטב

אחי נעם ואחי טוב

שונאך יקטף קטוב / אלהים ה' חילי

 

חסין קדוש צור עולמים

יתן לך בנים חכמים

בתלמוד מחכמים / בירושלמי ובבבלי

 

חנוטן היה יהיה הווה

חסדיו לך יצוה

ויצילך מכל מדוה / גם מכל מכה וחלי

 

זכות משה ואהרן

תגל תשמח גם תרן

בקרית ארבע היא חברון / עם כל שיראל קהלי

 

קום בתוך עם גדול ורם

אדוני צדק אדוני רם

לקרא דת משה בן עמרם / ברך לצור גואלי

Recent Posts

  • דברי הימים של פאס-מאיר בניהו-כולל תרגום ליהודית מגרבית

    שט"ו – 1554 -1555 ואחר כך בא מולאי מחמד אשייך אשריף הנזכר למעלה ונלחם על תאפיללאלת ולכדה ולקח אחיו מולאי אחמד וכל בניו והוליכם עד לנהר תאדלא ושחט ארבעה בנים, אחיו מולאי זידאן ושלשה אחיו, ובא להלחם על פאס מולאי עבדאללאה בן מולאי מחמד אשייך ונשבר וברח ועזב פה את הנוודים מסוס, ומשבט רחמאנא ואלודאייא ( שבטי נוודים של עמק הסוס, הרי רחמאנא והואדיות ), עם גדול מאד שלא יספיק לו מים לשתות ולא לחם לאכול ונשארו מושלכים מחזרים על פתחי הבתים של היהודים, ומתו מהם הרבה שלא יסופר. אחר כך יצא להלחם על פאס מולאי מחמד אשייך הנזכר ויצא

  • Le Pogrome des Fes ou Tritel-1912-Paul B.Fenton

    Le samedi 27 avril, l’événement se résuma en un simple entrefilet en première page du Matin annonçant que: «Fez est calme» et qu’une «commission formée de notables arabes, européens et israélites va se charger de l’assainissement de la capitale. Des sommes importantes ont été réunies pour secourir les israélites affamés. Le sultan a donné 10 000 francs, Mr Régnault 5 000 francs et diverses personnalités marocaines 10 000 francs.» Enfin un reportage anonyme sur le sort des Juifs, paru dans l’hebdomadaire L’Illustration en date du 11 mai, fit le tour du monde grâce aux photographies fort impressionnantes, prises par le

  • הפרעות בפאס או התריתל-התרע"ב-יוסף ינון פנטון-סיכום

    סיכום מאה שנה לאחר אירועים מטלטלים אלו, מה תוכל להיות המסקנה בעניין הפרק הטרגי הזה בקורותיהם של יהודי מרוקו? במבט לאחור, דעותיהם של המשתתפים הראשיים בתקופה ההיא מן הצד האירופי מפתיעות בתמימותן המדומה ומעוררות רושם של העמדת פנים: דיפלומטים ואנשי צבא מאשימים זה את זה בעיוורון על שלא חזו את הסימנים המקדימים לתנועת המרד. לנוכח כך עולות שאלות אחדות: איך ייתכן שהסמכות הצבאית הצרפתית בחרה להעלים עין מאותות אלו בתואנה של היעדר ׳ראיות מוצקות להישען עליהן׳? ומדוע היא הניחה לרוב הגדודים לעזוב את העיר, בעוד שאנשי המודיעין ידעו היטב שהידיעה על עזיבתם הקרובה הופצה לשבטים העוינים סביב העיר? רייניו, ציר

  • Il était une fois le Maroc-David Bebsoussan-Qu'en fut-il de la presse spécifiquement juive?

    Il y avait cependant une grande influence britannique au Maroc… Le Times ofMorocco fut fondé par l'écrivain Edward Meakin. Il dévoila la corruption tangéroise. Son fils Budgett Meakin fut l'auteur de livres importants sur le Maroc dont The Moorish Empire publié en 1899 et The land ofthe Moors paru en 1901. Le style critique de Meakin père et fils finit par les faire comparaître par-devant le Tribunal consulaire. Le journal fut racheté en 1893 par le Gibraltarien G.T. Abrines, propriétaire de Moghreb al Aksa, et se fit le défenseur de la politique britannique. Avant d'être racheté, le Times of Morocco

  • גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא-עם המשמ"ח אליקים חלק ב'

    כל אותה תקופה בעוד הר׳ אזולאי מקנטר בלשונו את הגאון המשמ״ח ברמה האישית, הגאון המשמ״ח בחר להימנות מכת הנעלבים ואינם עולבים, ואחז בפלך השתיקה, אולם חכמי ורבני העיר החליטו למחות על כבודו ולפרסם כנגד הר׳ אזולאי קונטרס בשם ״מלחמת המגן״. בראש הקונטרס חתום הגאון רבי אברהם אביחצירא. ככל הנראה ע״מ לחזק דבריו הוסיף בחתימתו וכתב ״ממשפחת הרה״ג המפורסם המקובל האלקי בוצינא דנהורא כקש״ת יעקב ביחצירא זצוק״ל״. בקונטרס הנז׳ שולחים הגאונים רבי אברהם ועמו הגאון רבי דוד אדהן חבר ביה״ד, מכתב המשתרע על פני כמה עמודים להגאון רבי משה שתרוג ומביעים תמיהה על הסכמתו על דברי הר׳ אזולאי עיי״ש. מלבד זאת

  • גאוני משפחת אביחצירא-עם המשמ״ח אליקים-חלק א'-ר-יוסף-אביחצירא-

    עם המשמ״ח אליקים מגדולי הגאונים שידעה יהדות המזרח, היה זה הגאון המופלג, המושלם והמוכתר בכל מידה טובה, רבי משה מאיר חי אליקים זצ׳׳ל(המשמ׳׳ח), לימים ראב״ד בעיר קזבלנקה. הרב המשמ״ח זצ״ל, נולד ביום ט״ו טבת תרל׳׳ב בעיר טבריה, לאביו הגאון רבי ניסים אליקים(יליד העיר טבריה בשנת תר"י 1850 ) הרב היה בן יחיד והתייתם מאביו בעודנו ילד קטן, כפי שמתאר בתו״ד שכתב על גבי שער הספר ׳חדד נא״ה׳ שחברו אביו, ז״ל: לקטתי מכתיבותיו של עט״ר ישעי ומשגבי משארית הנמצאה מעט מהרבה כי שטף הזמן גרפם והעש האכזר והריקבון חגרו כוחם לכלות מחמדי עין והיו לאין… הרב המובהק העניו המדוכא ביסורין גדולים,

  • תהלה לדוד –הוצ' אורות המגרב- לוד – מעמד המשורר בקהילה.

    מעמד המשורר בקהילה. עבור בני זמנו היה דו בן חסין לא רק משורר אלא תלמיד חכם המקדיש מזמנו ללימוד תורה. פיוטים שנכתבו לסיום שישה סדרי משנה ולסיום מסכת או כדי להלל את מעלותיהם של נדיבים המחזיקים בידי לומד התורה מלמדים כי הוא היה חלק מחבורת לומדים קבועים שחבריה קיבלו תמיכה צנועה. בין 1773 ל – 1781 הוא למד יחד עם רבנים אחרים במכנאס וביניהם  זכרי בן משאש, בנו מרדכי ומרדכי אצבאן, בשיעורים שקיים הרב השליח הידוע מחברון, רבי עמרם בן דיוואן הנערץ ( במיוחד עלי – הערה אישית שלי אלי פילו ) , שנאלץ לשהות בעיר בעקבות מלחמות הבלתי פוסקות

  • עקיבא אזולאי-איש ירושלים – ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״

    ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״ מדברי עקיבא ״מאז ומתמיד אהבתי לרקום יחסים כנים בין חברים, ללא הבדל חברה, עדה ועם. בזכות יחסים אלה קיבלתי בשובי ארצה תפקיד פיקטיבי של הממונה על השרברבים היוצאים לעבודות חוץ. הייתי משוטט בכפרים, קונה נשק ממבריחים בדואים. תחום עבודתי היה מיריחו עד שכם, ובמקביל עסקתי בריכוז מידע מודיעיני על הכפרים הערביים. בשנת 1936 התגייסתי לנוטרות, והייתי בין הגפירים הראשונים בירושלים. מתוך 500 מועמדים נבחרו 34 נוטרים. רוב פעילותי התרכזה סביב ערביי ירושלים, אשר כינוני ״אבו דאוד״, ״אבן אל ערב״. קיבלנו רובים, והופקדתי לשמור על שתי תחנות חצץ בבית וגן. נשארתי מופקד על תחנות אלה עד

  • סיפור וקמע-תופעות בעולם הרז והנסתר-כתב עוזיאל חזן-צייר רפאל אבוקסיס

    הקמעות, צורותיהם ומבנ״הם: ישנם קמעות חומריים, הזרים בדרך כלל ליהדות, וקמעות שבכתובים, קמעות שכוחם המאגי בטיב החומר ממנו הם עשויים ובמקורו של חומר זה. אחרים כוחם בכתוב בהם. הקמעות החומריים עשויים מאברי בעלי חיים, מצמחים ומפירות, מתכשיטים, פיסות קלף, שיער, שרידי אדם שניספה באסון ועוד. הקמעות נועדו לתליה על הקיר, לענידה על הצוואר או לצרירה בכים. צורותיהם וציוריהם הם: מגן דוד, מנורה ושבעת הקנים, דמויות של מלאכים, צורת ה״חמסה״, אותיות וחותמות מאגיות, מטבעות עתיקים ועוד. החומרים: נחושת, כסף, זהב, קלף, נייר, חרס וכדומה. הקמעות החומריים, בעיקר אלה מהתקופות הקדומות, שייכים יותר לתחום עבודת האלילים והאמונות התפלות מאשר לתחום האמונה וכוח

  • עם ר"ם-שושלת רבני משפחת מאמאן לבית הרמב"ם-ק"ק צפרו מאת הרב ד"ר רפאל עמרם ממן

    Ainsi les valeurs morales et les principes sociaux et humains se transmettent de père en fils. L'essentiel se situe lors de la plus tendre enfance et dès les premiers jours dans la maison paternelle. Se transmettent alors les concepts éternels de la reconnaissance d'autrui. Et c'est par la force parentale qu'apparaît pour la première fois l'image divine retranscrite grossièrement dans le matériel de ce bas monde.»Ecoute les principes moraux de ton père et n'abandonne pas la Torah de ta mère», ceci est une règle importante dans la théorie du devoir culturel de l'homme. Et ainsi que l'écrit le Rav Ben-Tsion


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930