הערצת הקדו.-יהודי מרוקו-י.בן עמי


הערצת הקדו.-יהודי מרוקו-י.בן עמי

 

שיר על ר׳ מאיר בעל הנסרבי מאיר בעל הנס

 

אנא נשכר ונרפד עלאם. ונזיד פשכראני ונדדם

לכלאם. פוזה לחכם ר׳ מאיר עליה סלאם

סללמו עליה יא נאם לעאלאם.         רבי מאיר (פזמון)

 

אני אשבח וארים דגל, אוסיף להלל ולחרוז דברים למען

 החכם ר׳ מאיר עליו השלום. דרשו בשלומו הו תושבי

 העולם   רבי מאיר

 

ברשותכם נקול כלמא. עלאס בעל הנס תשמא. מיילו

אודניכוס למואלין לחוכמא. יא לגאלס פשמא. זכותו

תכון מעא לעאלאם.          רבי מאיר

ברשותכ אגיד מלה, למה בעל הנס נקרא, הטו אוזניכם

לבעלי החוכמה, הוא יושב בשמים, זכותו תעמוד לדרי העולם רבי מאיר

 

רדו באלכּום להאד לקצייא. לוקת די תשאבת כתהא די

ברוריה. חב רבי מאיר יפכהא בנייא. חב יבדקהא ואס

 הייא נקייה, וטהורה קדאם מול לעולם.        רבי מאיר

 

שימו לב למעשה הזה, בעת שנשבתה אחותה של ברוריה, רצה

 ר׳ מאיר לשחרר אותה באמת, רצה לבדוק אם היא נקייה וטהורה

לפני בורא עולם

רבי מאיר

 

התחכם באס יגויהא. לדבר עבירה תבעהא. באש יזרבהא.

קאלתלו פנדה דייאלהא. אסידי מא ענדי מעאך כלאם.  רבי מאיר

 

התחכם כדי לפתותה, לדבר עבירה שידלה,

כדי לנסותה, ענתה לו שהיא בנידתה, אדוני אין לי מה לדבר אתך רבי מאיר

 

מערוף טריק נסא יאם שבעה. תעדהום מלוקת לוקת ומשאעה

 לשעה, עטאהא רבי עקל ושפאעה. באס ואזבת האד לחכם.      רבי מאיר

 

ידוע שדרך הנשים, ימים שבעה, תספור אותם מזמן לזמן

ומשעה לשעה, אלוהים נתן לה שכל ורצון כדי להשיב בטעם לחכם רבי מאיר

 

אמת בפמו קאל והודה. צדיקת הייא וטהורה וחסידה, קאל

יפכהא בזמיע לפדדא. יכרזהא מדין לחראם.  רבי מאיר

 

אמת מפיו יצאה והודה כי צדיקה היא וטהורה וחסידה,

החליט שיצילה בכל סכום כסף, יוציאה מן החטא                                 רבי מאיר

 

מאל כתיר עבא פידו. לבואב דנסא באס ירגבו וישוחדו.

עטאה למאל באם יתלקהא מענדו. יכררזהא מן דלאם. רבי מאיר

 

כסף רב לקח איתו לשוער הנשים, כדי לבקשו ולשחדו

נתן לו כסף כדי שישחררה, יוציאה מהחושך                                       רבי מאיר

 

סאף לבואב וקאל אנא כאייף מן אסידי אצולטאן. לאמא

יקטע ראצו בסאייף. הז עיניה בעל הנס ודמוע מן עינו

 חאייף. צללא קדאם מול לעולם.     רבי מאיר

 

ראה השוער ואמר אני מפחד מאדוני המלך שמא יערוף את ראשו, הרים עיניו בעל הנס ודמעות זורמות מעיניו התפלל לאדון עולם                                                                                  רבי מאיר

 

לסוף קאללו זרבני. רפד חזרא ודרב ביהא סי כלאב וזראו

 וחאבו יאכלוני. אלהא דמאיר עניני הרבו בעד סמעו האד לכלאם.          רבי מאיר

 

לוזאב קאללו אפהמני. האגדא תקול ישמי והאגדא תדכרני.

אלהא דמאיר עניני ראה עיטתך ישמעהא מול לעולם.   רבי מאיר

 

מן די סאף לבואב כלאם משתאמנין. לכלאב מא נבחו, מא

 הזו פיה לעינין. לאמאנא רדהא פלחין מסאת מעא

רבי מאיר עליה סאלאם.    רבי מאיר

 

משראה השומר שדבריו אמת, הכלבים לא נבחו ולא הרימו עיניהם, אליו החזיר את המשכון כאשר הלכה עם

רבי מאיר עליו השלום                                                                   רבי מאיר

 

טאל לייאם וטאל זמאן. נפדח לכלאם. ונשמע פידאר צלטאן.

זאבו לבואב מן דאך לוטאן. קאלו עאודלינא כלאם.      רבי מאיר

 

לבסוף אמר לו נסני, קח אבן וזרוק על הכלב רצו ורצו לאכול אותו, אלהא דמאיר ענני ברחו

בשמעם מלים אלה                                                                        רבי מאיר

 

עאוד לכואב כיף סאר. קאל האד יתעלק. ויקצם בלמיצאר.

בעד תעללק דבר שים תדכאר. אלהא דמאיד עניני יא מול לעולם,           רבי מאיר

 

אמר לו הסבר לי בטוי זה, כך תאמר את שמי וכך תזכרני, אלהא דמאיר ענני, אדון עולם ישמע

את צעקתך                                                                                   רבי מאיר

 

רדו לצולטאן לוזאב, קאלולו אזי תסוף האד לעזאב, בעד

תעללק דכר לחיזאב. שרטאן טארו וסיף נכצאר. האדא

הווא תחקיק לכלאם.         רבי מאיר

מסרו לשולטן, אמרו לו בוא ותראה את הפלא, בשעת התלייה

הזכיר משפט, החבלים עפו והחרב נשברה, זוהי האמת                         רבי מאיר

 

צלטאן טלע פיה לגדב ויתנהאד. קאל סחאר רצמו צורתו פי

באב לבלאד, בעד תחכמוה כונו שדאר. דאז רבי מאיר וראיהום נעדאם.   רבי מאיר

 

עלה כעסו של המלך ונאנח, אמר למשרתים, ציירו תמונתו על שער העיר וכאשר תתפסו אותו תהיו גבורים, עבר ר׳ מאיר ועצתם הופרה רבי מאיר

 

אליהו פשביהת מרא תשבאה. חכם פרבי מאיר וקאללו

 ידזע מעאה. מא יסופו נאס די חדאה. בעיניהום יסופו ומא ירדו לכלאם.   רבי מאיר

 

אליהו בדמות אשה הופיע, החזיק בר׳ מאיר ואמר לו, חזור אתי,

אנשים לא יבחינו מה שלידו, עיניהן תראנה ולא יוכלו לדבר רבי מאיר

 

תמא מן סיאדנא קאלו קולא, רבי מאיר דאייז וסאף טעאם

 דנבילה מד צבעו ודאק לאכור בלחילא. באס מא יערפוה

 אומות העולם.     רבי מאיר

 

כמה מרבותינו אמרו מאמר, ר׳ מאיר עבר וראה אוכל של נבלה,

הושיט אצבע זו וטעם באחרת בזריזות, כדי שלא יכירוהו אנשים רבי מאיר

 

פהאדיך שאעה מסא בזרבא. לבלאד בבל קרית ליאמה

 ולכתאבא תחת דללו נדלל דאבה אנא וישראל די פלעאלם

מערוף ישמו פלמדון. סתם משנה הוא רבי מאיר האדון.

 ברוריה בנת ר׳ חנניה בן תרדיון כולהום עליהום סאלאם.

בזכות התנא רבי מאיר יתנקם מן עדייאנא דאייר סאייר.

ויקרב ביאת הגואל. ואלינו פניו יאיר. זכות המאיר לעולם.

 ע״ה אברהם אמסללם הי״ו

 

באותה שעה הלך בבהילו לבבל, קרית החכמים והסופרים, תחת צילו נחסה עכשיו, אני וכל עם ישראל, שמו ידוע במדינות, סתם משנה היא ר׳ מאיר האדון, ברוריה בת ר׳ חנניה בן תרדיון, על כולם השלום, בזכות התנא ר׳ מאיר יתנקם באויבנו שמסביב, ויקרב ביאת הגואל, ואלינו פניו יאיר, זכות המאיר לעולם — ע׳׳ה אברהם אמסללם הי״ו

קצצת סידנא מולאי יגגי – קסידה על הקדוש מולאי איגגי

MoulayIghi2

קצצת סידנא מולאי יגגי

קסידה על הקדוש מולאי איגגי

הערת המחבר :    קסידה זו מופיעה על דף בודד שחולק בהילולה של הקדוש. נוסחה אחרת של אותו סיפור מעשה מופיעה בספר ישמ׳׳ח צדיק, עמי 22-20.

אכואני נעאוד מעשה. מא זרא למולאי יגגי תאז ראשי. ידידי, אענדנו לראשי. כתר ועטרה:  ידידי

אחי, אספר מעשה, מה שקרה למולאי איגגי כתר ראשי, ידידי, אענדנו לראשי, כתר ועטרה;           ידידי

נשמת מולאי יגגי בצרור החיים צרורה, ידידי ובחיי נפשך קום נלך

למולאי יגגי:                                                                                  ידידי

נשמת מולאי איגגי בצרור החיים צרורה, ידידי ובחיי נפשך קום נלך למולאי איגגי: ידידי

נשכר אנא ונדכר. סאיין עאודו אלווליין נתפכר. עלא סידנא ר׳ דוד אלשקר. הווא ואחד מן אלעשרה:

                                                                                                 ידידי

אשבח אני ואזכיר, ומה שסיפרו ראשונים אזכור אודות אדוננו ר׳ דוד אלשקר הוא שהיה אחד מעשרה:         ידידי

יום כרז סידנא מן מדינת אלסלאם. וצל לתלואת יום לכמיס ענד אלעלאם. ידידי פלילת אלזמעא זאה אלמגיד פלמנאם. קאללו וצל וקת לפטירה:                                                                                      ידידי

ביום בו יצא אדוננו ממדינת השלום [ירושלים] הגיע ביום חמישי לתלואת לפנות ערב, ידידי, ליל שישי

בא אליו המגיד בחלום ואמר לו הגיעה שעת הפטירה:                            ידידי

אמר מולאנא קבלו אלמקודש. קאם פלפזר וגלאס. ופאהלין תלואת פתשו פתאש. ועשרין מננהום מכטארין בלכטרא:    ידידי

אדוננו אמר קבלו את המקודש, קם בשחר וישב, תושבי תלואת חיפשו וחיפשו ועשרים מהם מובחרים:

 

בתביין קאללו אלמגיד פלמנצאר. לימארא הייא אלעמוד דננאר. ידידי האד אלנאס ינצרוה נצאר ולוכרין מא ינצרוה נצרא:        ידידי

במפורש אמר לו המגיד בחלום, והסימן הוא עמוד האש, ידידי, אנשים אלו יראו אותו ואחרים לא יראו אותו:

אלדב סאבק לקדדאמהום. ולעמוד דננאר לחצרתהום. ידידי / צוור סידנא וסקצאהום. קאלולו ואיינא עמודא דינורא:     ידידי

הרב התקדם והלך לפניהם, ועמוד האש לידם, ידידי, פנה אדוננו ושאלם, אמרו לו, איפה עמוד האש?

הצר סידנא מעאהום בתבאתא. קאללהום תמשיו תדפנו ואחד אלמטה. ידידי טאלעין פלזבל ותסחאבלהום וטא. קאלולו יא סידנא חבנא נהצרו הצרא:                                                                                         ידידי

דבר אחד, אדוננו ביישוב הדעת אמר להם, לכו לקבור נפטר, ידידי, טפסו על ההר וחשבו שהוא בקעה אמרו לו, אדוננו רוצים אנו לומר מלה:

מא בקא חאל פאיין נרזעו. רבעו קדדאמו ובאיעו. ידידי רצמלהום שמש וקאללהום הנה תבקא חתתא תרזעו. מא גצבו ומא הצרו הצרא:   ידידי

לא נותר לנו זמן לחזור, כרעו והשתחוו לפניו, ידידי, פקד על השמש ואמר להם, היא תישאר כאן עד שתשובו, הם לא נפגעו ולא הוסיפו מלה:

אכואני בעד וצלו וגלסו תממא. נזל סידנא ועמל טבילה תממא. ידידי נזלו תכריכין מן שמא ולבסהום בפרחא כתירא:     ידידי

אחי, כשהגיעו וישבו שם, ירד אדוננו ועשה טבילה, שם ירדו תכריכים מן השמים ולבש אותם בשמחה יתירה.

משאוו ליגגי בני החברה. קאללהום חפרו לקבורה. דכל לקברו יחיד ונורא. פהאדיך סאעא תרבאטת עליה לקבורה:     ידידי

הלכו לאיגגי בני החברה, אמר להם חיפרו קבר, נכנס לשם יחיד ונורא, באותה השעה נסגר עליו הקבר:        ידידי

סוף דבר לבלאדהום רזעו רזעא. צאבו שמש באקייא פמוצעהא. ידידי עאודלהום די עמל רב פריך סאעא. ועמלו עליה להספד בני החברה:                                                                                                  ידידי

סוף הדבר חזרו האנשים לכפרם, והשמש עומדת במקומה, ידידי, סיפרו מה שעשה הרב באותה שעה ובני החברה הספידוהו:     ידידי

קדראמו נטלב ועלא קברו נתחנן. ידידי יטוול עמרי ועמר האד אלצאירין. ועלאס מא זאו חאזתהום מקדייא:    ידידי

ליד קברו נבקש ועל קברו נתחנן, יאריך 'ימי וימי הנוכחים וכל מבוקשם יתמלא

 

חין נמשי נזור מעא אלזייאר. זכותו תגבלני תגבאל. נטלע וננזל פהאדוך אלזבאל. חתתא ואחד מא ינצר צררא:

כאשר אלך לבקר עם החוגגים, זכותו תקדים לקבלני

אעלה וארד בהרים אלה ואף אחד לא יינזק:                                        ידידי                                                                                               

זכותו כבירא בזזאף. די עייט ביה עממרו מא יכאף. ידידי וחין נוצלו לאביאץ יזרר. ונסופו מולאי ימיתך לכצר. והווא רבי דוד אלשקר:      ידידי

זכותו גדולה מאוד ומי שיצעק אליו מעולם לא יחשוש, ידידי, וכאשר. נגיע אל אביאץ יזרר – שמות מקומות הקרובים למקום קבורתו –  אשרי המבקר,

ונראה ימיתק הירוק והוא ר׳ דוד אלשקר:                                           ידידי

זהו שיר עממי המשלב בתוכו מוטיבים מאגדות הקשורות למותו של מולאי איגגי. בשיר תמש־עשרה מחרוזות כאשר בכל מחרוזת שלושה טורי סטרופה וטור אמור אחד. החריזה: אאאב, גגגב….

שירי ההילולה והזייארה

 

6. קסידה

האד אל כאס פוק תיבה

האד אל כאס פוק תיבה

 

ותיבה עליהא אל היבה

ר׳ עמרם מול אל היבא

פזמון: זכותו תכון מעאנא חנא וישראל כוואנה הודו לה׳ כי טוב

 

האד אזבאל זבאל אל גלאוי

האד אזבאל זבאל אל גלאוי

פיה וואחד טביב כא אידאווי

 אסמו ר׳ שלום אזאווי.

תרגום:

כוס זו על התיבה (פעמיים) ולתיבה יש הדר ר׳ עמרם בעל ההדר

פזמון: זכותו תעמוד לנו לנו ולישראל אחינו הודו לה׳ כי טוב

הרים אלה הרי הגלאוי(פעמיים) בו שוכן רופא המרפא ושמו ר׳ שלום זאווי.

הערת המחבר : שיר זה נמסר לנו על־ידי הגב׳ חסיבה. כדאי לציין ששירים אלה למכירת כוסות אינם בעלי מלים קבועות על אף שיש גרעין של מוטיבים הקשורים לכל קדוש וקדוש.

 

7. קסידה

כוואנא ללאה איהדיכום

על לפלוס מא איעזביכום

 ר׳ דוד ומשה איכאלף ליקום

 שארבת לכאס ואנא מאשי(פעמיים)

בזכות ר׳ דוד ומשה

פזמון: זכותו תכון מעאנא חנא וישראל כוואנא הודו לה׳ כי טוב 

מן מירון וואנא עלא רזלייא (פעמיים)

 זורת רשב׳׳י אול עאדא מקדייא

פזמון: זכותו…

האד לכאס בל מאחייא ביצ'א (פעמיים)

 זכות ר׳ אליהו מול דאר אל בידא

פזמון: זכותו…

תרגום:

אחי ה׳ ינחכם אל תתעצבו על הכסף ר׳ דוד ומשה יחזיר לכם שתיתי כוס ואני הולך (פעמיים) בזכות ר׳ דוד ומשה

פזמון: זכותו תעמוד לנו

לנו ולישראל אחינו, הודו לה׳ כי טוב

ממירון הולכת אני(פעמיים) עליתי לרגל לרשב׳׳י לפי המנהג

פזמון: זכותו…

כוסנו מלאה מחייא לבנה (פעמיים) לזכותו של ר׳ אליהו בעל קזבלנקה

פזמון: זכותו..

הערצת הקדו.-יהודי מרוקו-י.בן עמי

 

לעילוי נשמתו של המחבר – יששכר בן עמי תנצב"ה

  1. קסידה על ר׳ דוד ומשה.

הערת המחבר : קסידה זו הוקלטה מפי דניאל פרץ מארבע טוגאנה בהילולה של רבי דוד ומשה שנערכה ב-19/12/1973 במושב זנוח

אביאד ר׳ דוד ומשה ואביאד מן זארו / עממאר אל מאל מא יכטא דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטה על קברו מעולם הכסף לא יחדל מביתו

 

אביאד ר׳ דוד ומשה ואביאד מן זאר / סמאעא כאדרא חמרא פי דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטח על קברו נר ירוק ונר אדום בביתו.

 

אביאד ר׳ דוד ומשה ואביאד מן זארו /  עממאר אל עזארא מא כטאו דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטה על קברו מעולם הבחורים לא יחדלו מלהיות בביתו

 

אביאד ר׳ דוד ומשה ואביאד מן זארו /  עממאר צדיקים אלכבאר מא כטאו דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטה על קברו מעולם צדיקים גדולים לא יחדלו מביתו

 

אביאד ד׳ דוד ומשה ואביאד מן זאדו /  עממאר כול מחלה מא תרטא דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטח על קברו מעולם לא תבקר מחלה בביתו

  1. קסידה על ר׳ דוד ומשה ודניאל השומר

גם שיר זה הוקלט מפי דניאל פרץ

אישם אללאה אנבארכ בנהאר ובליל

 סאלאמו עליכ יא רבי דניאל

 אביאד אומו ואביאד די וולדתו

איית שומר הייא קבילתו

 תכון מעאנא זכות תורתו

חנא ושאמעין וזמיע ישראל

אנדכר סימן עזאיבו אל כבאר

שם אלוהים אברך. ביום ובלילה שלום עליך או ר׳ דניאל אשרי אמו ואשרי יולדתו משפחת שומר היא משפחתו תעמוד לנו זכות תורתו לנו, לכל השומעים ולכלל ישראל אזכיר מפלאיו הגדולים

 תשמעו ותסקטו אנתום יא זייאר

 ר׳ דניאל השומר חאדר

 יכון לוואקת מעא ישראל

שמעו והקשיבו אתם הבאים להשתטח על קברו ר׳ דניאל השומר נוכח יהיה בכל עת עם ישראל

איית שומר ויזור

ויקרא תממא מייא וכמסין מזמור

 פוק אל קבורה די ר׳ דניאל.

יבוא להשתטח על קבר משפחת השומר ויקרא שם מאה וחמישים מזמורי תהילים על קברו של ר׳ דניאל.

פיוט על ר׳ אברהם תורג׳מן

 

פיוט על ר׳ אברהם תורג׳מן

אערוך ניבי לכבוד מר רבי עד שבנה נביא רבי אברהם

נפשו בהר המור צרור בצרור המור והכל במזמור שבח אברהם

אערוך ניבי לכבוד מר רבי עד יבנה נביא רבי אברהם

יגע ומצא תמימה דרישה תורה קדושה קנה אברהם

אערוך ניבי לכבוד מר רבי עד יבנה נביא רבי אברהם

שירי אחבר שבח אדבר ראש לכל משבר היה אברהם

אערוך ניבי לכבוד מר רבי עד יבנה נביא רבי אברהם

אערוך ניבי לכבוד מר רבי עד יבנה נביא רבי אברהם

(מלה לא ברורה) חמלה עלי נתמלא לחם ושמלה נתן אברהם

אערוך ניבי לכבוד מר רבי

שמע קל והנך רבי אברהם

למד בשקידה תורה ותעודה בוא בש״ס תלמודא רבי אברהם

אערוך ניבי לכבוד מר רבי עד יבנה נביא רבי אברהם

[…] רכה תורג׳מן חניכה: אשרי מי שכך בעם אברהם

בעיני שר ומלך בעיני המלך [חסרה שורה] שבח אברהם

פיוט על ר׳ אברהם תורג׳מן-הערצת הקדושים בקרב יהודי מרוקו – יששכר בן עמי.

 

  1. פיוט על ר׳ אברהם תורג׳מןAsilah

פיוט זה הוקלט מפי פייטן בהילולה של ר׳ מרדכי תורג׳מן שנערכה בבאר־שבע אצל צאצאי הקדוש. בפיוט ארבע־עשרה מחרוזות כאשר בכל מחרוזת שלושה טורי סטרופה וטור איזור אחד (המסתיים תמיד במלה אברהם). החריזה היא אאאב, גגגב, וכו'.

 

אערוך ניבי

לכבוד מר רבי

עד שבנה נביא

רבי אברהם

 

נפשו בהר המור

 צרור בצרור המור

והכל במזמור

 שבח אברהם

 

אערוך ניבי

לכבוד מר רבי

עד יבנה נביא

רבי אברהם

 

יגע ומצא

תמימה דרישה

 תורה קדושה

קנה אברהם

 

אערוך ניבי

לכבוד מר רבי

עד יבנה נביא

 רבי אברהם

 

שירי אחבר

שבח אדבר

 ראש לכל משבר

 היה אברהם

 

אערוך ניבי

לכבוד מר רבי

 עד יבנה נביא

רבי אברהם

 

אערוך ניבי

לכבוד מר רבי

עד יבנה נביא

 רבי אברהם

 

(מלה לא ברורה) חמלה

 עלי נתמלא

לחם ושמלה

 נתן אברהם

 

אערוך ניבי

לכבוד מר רבי

שמע קל והנך

 רבי אברהם

 

למד בשקידה

תורה ותעודה

בוא בש״ס תלמודא

רבי אברהם

 

אערוך ניבי

לכבוד מר רבי

עד יבנה נביא

 רבי אברהם

 

[…] רכה

 תורג׳מן חניכה:

 אשרי מי שכך

בעם אברהם

 

בעיני שר ומלך

בעיני המלך

 [חסרה שורה]

 שבח אברהם

הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו-י.בן עמי

קבר של קדוש

  1. פיוט על ר׳ משה חאליווה

פיוט זה הוקלט בהילולה בירושלים אצל צאצאי ר׳ משה חאליווה. הפיוט מורכב משש מחרוזות כאשר שתי המחרוזות האחרונות הן ביהודית־מוגרבית. המחרוזת היא של שלושה טורי סטרופה וטור איזור אחד המסתיים תמיד במלה משה.

 

אשירה נא/ שבחי תנא/ בגן עדן חנה/ רבנו משה

נשיט לו חופה/ בעולם הבא /בצלו נשבה/ ויגדל משה

 

פזמון: אשירה נא שבחי תנא

בגן עדן חנה רבנו משה

 

יום הילולתו/ תעשו שמחתו/ על עילוי נשמתו/ עלה עלה משה

אכפה נתאווא/ מאלו בלענאווא מה קבלת חלווא /הווא רבנו משה

פזמון: אשירה נא…

 

תרגום:

נקל ונשקול פנו בענווה לא קבלתי עוגה הוא ר׳ משה

פזמון: אשירה נא…

 

דימא ליל ונהאר/ גיר מחבוש פדדאר/ פלמשנה ידאההר /אה בייאד רבי משה

פזמון: אשירה נא…

 

תרגום:

יומם ולילה הוא כלוא בבית במשנה מעיין אשרי ר׳ משה

פזמון: אשירה נא

2. קסידה על ר׳ דוד הלוי דראע

  1. 2. קסידה על ר׳ דוד הלוי דראע

    בית הכנסת רבי דראע הלוי

    בית הכנסת רבי דראע הלוי

קסידה זו הוקלטה בערבית מפי המחבר ר׳ דוד אוחיון, המכונה בן־זואה, ב־17.3.74. היא נכתבה לרגל

הנס שקרה בהילולה של הקדוש בשעה שגג התמוטט ולא נפגעו האנשים הרבים שעמדו עליו. ראה

סיפורים מס׳ 3.132 ו־16.132.

 

אזיו תשמעו האד אל קאסייא

 לי טראת לי אנא לייא

 לי מעא אזמאעייא

וכאן ספר פיצ'צ'יא

נהאר תנין פלעסייא

פאס טראת האד אל קאסייא

טיחת מעא דנאדנייא

ופכנא ר׳ דוד הלוי דאוו עינייא

יתמחא זכר עמלק

שמעו האד אל כלאם אל חקיק

תא ואחי מה כארז [י]

בזכות ר׳ דוד הלוי אסדדיק

מולאנא עלינא עפא

ודווזהא בלא ספא

חית אזלאנא מאפא

טאח סקאף דל בית ונאס ואקפא

בשעה מולאנא אושאע

 בשעת דיכ דגרדעא

פכנא האדאכ סבבאע

די איסמו ר׳ דוד אדראע

האדסי עממלתו בפממי

ולוכאן אנא אמסממי

מא ברדליס אנא דממי

מיאת ראס דל ג'נמי

אנא נסכאר ונדכר

 (— ) ונתפככר

 ר׳ דוד הלוי זין אל מנדאר

 די טאח אסקאף ביהום ותפככו בלעמאר

בל פייטנים זאבו ספר מגראב

וכאנת אל פרחה פילקלאב

אל נהאר אל תנין פי ענד אל מגרב

באס תאחו אל כסאב

קדדאס די בנאדם טאח

וחתא ואחי מה דזארח

 רדו באלכום פי האד אל קלאם

ופניס די עמיל מעאנא אל חכם

 זכותו באס ואקפא אל עולם

 הא איזיוו אנאס יזורוה פי קול עאם

 זכותו כבירא בזזאף

ודי גייט עליה עאמרו מא יכאף

 ודי זא ענדו עמרו מא יזעאף

אל בנין די סלא עמלוה מליח

תא סי מה פיה קביח

ואקף עליה הווא שמש דוד אוחיון ויצחק אלמליח

 מולאנא יכלליה סחיח

קדדאס די בנאדם טאח

וחתא ואחי מה דזארח

נתעאמלו מאעאנא נסים [סחאח]

מפיה תפככו סחאל מן רוואח

הווא כממאל אל חאזא

הא תפעו עליה חמשה תיראן

 ר׳ דוד הלוי כממאל אל רזא

 פלחין זאוו דיינים מן דאר אל בידא

 וזאוו יפרחו ויעמלו סעודה

יפרחו בסלא אל זדידה

 יפכהום אל חכם מן האד אל קדא

אל חכם עמל מעאנא זכותו

 ראס ישראל יפילתו

כול ואחי זעאף עלא מראתו

 מה פככנא גיר גיטו

זכות האדאכ אל מזיאן

 קא איזיווה אנאס מלבלדאן

 והאד אל גזירה זראת בראש חודש חשון

והאד אל גזירה תבטלת בראש חודש חשון

אל חכם עמאל מעאנא זכותו

 

[1] לאחר גמר שירת קסידה זו חזר הזמר ושר בתים נוספים וביניהם אחד הנראה כמקבילה לבית זה. הנוסח

  הבא נראה לנו הנכון, כי החרוז מתאים:

 סדדיק כממאל אל חאזה

כא תזיה אנאס ובלמעזזא

כא ירבחו עליה חמשה תיראן ומיאת מעזא

רבי דוד הלוי כממאל אל רזא

תרגום הקטע של ההערה……

הצדיק גומר כל דבר

אנשים באים אליו בכבוד רב

שוחטים חמישה שוורים ומאה כבשים

 ר׳ דוד הלוי המשלים את הבקשה

 

באס ישראל יפילתו

כל ואחי [טאח] בערימתו

 מא פככנא ג'יר ג'יטו

פם אל פוקי אוקפו

בראוו יזגרתו ויסאקפו

לוזה סלא כא יחסאפו

חתא פל קאע אל בית תאחו

בנאדם מאזאל כא יפטאר

מייאת רזאל אוו כתר

האדא בתעריזה בן זוואה בטאר

תאחו פל בית יבקא אל עמאר

רדו באלבום

ר׳ דוד הלוי יסבאק קדאמהום

ופוסט אל חאפרא אוקאף חתא פככהום

מלגזירה די כאנת זאוהום

 מולאנא ירדכום בתשובה

וירדכום אל תורה

 ויתזי לישועה דאבא

זכות ר׳ דוד הלוי כביר אל טבבא

מלי טאח אראזל

 כאנת אל מרא מאסי תהבאל

מלי ראת ראזלהא חסאל

האד אל קאסייא זבדהא דוד אוחיון ומשה אברגל

 מולאנא יעתילכום דאוו פל עין

תא וואחי מה יכון מגבין

ושמש הווא דוד אוחיון

 האד אל קסידא חלווא וילדידא

 וחאדרו פיהא יהוד דאר אל בידא

ותאמנהא לירה לוחידא

תורה ענדנא עזיזה

חביבה ועזיזה

וקראלהום ר׳ עקיבא

אל תלמידים לישיבה

 זכות הרב ר׳ עקיבא

זכותו תכון מעאנא

הערת המחבר : מחבר הקסירה, שאותו הקלטנו בארץ, לא שם לב שהשתמש במטבע ישראלי. במקור היה כנראה פרנק אחד.

חנא וישראל כוואנא

הודו לה׳ כי טוב

מסא אל עייא נזי עייאן

 ולמריד כא ירזאע ברייאן

האד סי סופנאה בלעיאן

 זכות הרב חוני המעגל

רבי עמרם בן דיוואן

יפככ ישראל מל עדייאן.

קסידה על ר׳ דוד הלוי דראע-תרגום לעברית

קסידה זו הוקלטה בערבית מפי המחבר ר׳ דוד אוחיון, המכונה בן־זואה, ב־17.3.74. היא נכתבה לרגלדמויות יהודים ממרוקו בירושלים

הנס שקרה בהילולה של הקדוש בשעה שגג התמוטט ולא נפגעו האנשים הרבים שעמדו עליו. ראה

סיפורים מס׳ 3.132 ו־16.132.

תרגום:

בואו והאזינו למאורע זה שקרה לי

לי ולהמון

כאשר ספר תורה היה בידי

יום שני בערב

אז קרה מאורע זה

נפלתי אני והנגנים

 הציל אותנו ר׳ דוד הלוי מאור עיני

 יימחה זכר עמלק

שמעו אמרים אלה אמיתיים

 אף אחד לא יצא (נפגע)

 בזכות ר׳ דוד הלוי הצדיק

אלוהינו הציל אותנו

 העביר [הילולה] ללא סכנה

אם קץ ימינו טרם הגיע

נפל הגג והאנשים עמדו

בשעה זו הציל אותנו אלוהינו

 בשעת הסכנה

ה״אריה״ הציל אותנו

ושמו ר׳ דוד אדראע

 זאת סיפרתי בפי

 ולולא היה לי שם

 דמי לא היה מתקרר

מאה ראשי כבש

אני משבח ומזכיר

—) ונזכיר

ר׳ דוד הלוי יפה התואר

כאשר נפל הגג וניצלו חייהם

 ספר תורה הובילו עם פייטנים מרחוק

והשמחה היתה בלבבות

יום שני בשעת הערביים

כאשר נפלו העמודים

כמה אנשים נפלו

ואף אחד לא נפצע

שימו לב לדברים אלה

ובנם שעשה לנו החכם

 בזכותו העולם עומד

כל השנה באים אנשים לבקרו

 זכותו גדולה עד למאוד

ומי שיקרא לו מעולם לא יחשוש

 ומי שבא אליו לא שב ריקם

בניין בית־הכנסת עתה נאה

אין בו פגם

ומי שאחראי היה השמש דוד אוחיון וכן יצחק אלמליח

ה׳ יברך אותו בבריאות

כמה אנשים נפלו

 ואף אחד לא נפגע

נעשו לנו ניסים [גדולים]

כמה נפשות ניצלו

 הוא גומר כל דבר

הוציאו לכבודו חמישה שוורים

 ר׳ דוד הלוי השלים את הבקשה

כאשר באו דיינים מקזבלנקה

באו לשמוח ולערוך סעודה

לשמוח בבית־הכנסת החדש

והחכם הציל אותם מהגזרה הזו

החכם הראה לנו את זכותו

כדי שישראל יינצל

כל אחד דאג לאשתו

מה שהציל אותנו זה הקריאה אליו

 בזכות זה הנאה

באים אנשים מכל הערים

 גזירה זו היתה בר״ח חשוון

וגזירה זו התבטלה בר״ח חשוון

החכם הראה לנו את זכותו

כדי שישראל יינצל

כל אחד נפל בערמתו

ומה שהציל אותו זוהי הקריאה אליו

 בפתח הקומה הראשונה עמדו

התחילו לעשות זגארית ולמחוא כפיים

אנשים מול בית־הכנסת נאספו

 עד שנפלו מתוך החצר

והאנשים עוד סועדים

 מאה אנשים היו ואולי יותר

זה עם תוף ובן-זוואה עם מצילתיים

 נפלו בחדר והחיים נותרו

שימו לב

ר׳ דוד הלוי הקדים אותם

 ובאמצע הבית עמד עד שהצילם

 מן הגזירה שבאה אליהם

 אלוהים ישיב אתכם בתשובה

וכן לתורה

 ותבוא מיד הישועה

בזכות ר׳ דוד הלוי גדול הרופאים

כאשר האיש נפל

האשה כמעט יצאה מדעתה

כאשר ראתה בעלה תקוע

קסידה זו חוברה על ידי דוד

 אוחיון ומשה אברגל

 ה׳ יתן לכם אור בעיניים

 אף אחד מכם לא יהיה עצוב

 השמש הוא דוד אוחיון

קסידה זו מתוקה וטעימה

נכחו בה יהודי קזבלנקה

ומחירה [לירה] אחת

התורה אצלנו יקרה

חביבה ויקרה

 הקריא להם ר׳ עקיבא

 לתלמידים בישיבה

זכות הרב ר׳ עקיבא

 זכותו תעמוד לנו

לנו ולישראל אחינו

הודו לה׳ כי טוב

הלכה העייפות ואני בא עייף

החולה שב בריא

זאת ראינו במו עינינו

 זכות הרב חוני המעגל

 ורבי עמרם בן־דיוואן

יציל ישראל מאויבים.

 

 

קסידה על מולאי איגגי-הערצת הקדו.-יהודי מרוקו-י.בן עמי

קסידה על מולאי איגגירבי שלום משאש קבר

סרבת אל כאס וסכן דמאג' (פעמיים)

כאל ואחי בלג'א כא ילגי

זכות ר׳ דוד אלשקר מולאי יגגי

זכותו תכון מעאנא

חנא וישראל כוואנא הודו לה׳ כי טוב.

 

תרגום:

שתיתי את הכוס ומוחי התחמם (פעמיים)

כל אחד בלשונו מדבר

 זכות ר׳ דוד אלשקר מולאי יגגי

זכותו תעמוד לנו

לנו ולישראל אחינו הודו לה׳ כי טוב.

 

קסידה על ר׳ חנניה הכהן

חית ארגאבת מן אל כותובייא (פעמיים)

אידזאדלכּום דאוו פי עיניכום ופעינייא

סבאע מראקש ר׳ חנינא

זכותו תכון מעאנא

חנא וישראל כיואנא

הודו לה׳ כי טוב.

 

תרגום :

כשאר השקפתי מהכותובייא ( פעמיים ) ייווסף אור בעיניכם ובעיני

האריה ממראכש ר' חנניה

זכותו תעמוד לנו

לנו ולישראל אחינו

הודו לה' כי טוב.

קסידה על ר׳ דוד ומשה.הערצת הקדו.-יהודי מרוקו-יששכר בן עמי

  1. קסידה על ר׳ דוד ומשה.חכמי מרוקו 001

קסידה זו הוקלטה מפי ר׳ שמעון דרעי, יליד תלואת, שהוא גם המחבר.

אנא שמעת אנס פי האד לעאם זרא (פעמיים)

אל ואחד סדדיקה או הייא מרא

 תעמאת מן עיניהא וילא תסוף סי ארזא

 יא רבי דוד ומשה

בכלאמתהא קאלת אל ראז׳ל

אולי מא כבאת סי

 חאבת נמסי נזור ר׳ דוד ומשה

וידאוויני מן עינייא ויזוואל מחאסי

אל ראזל קאל איכה מן האד אל כלאם

 ואס אל עמייא תמסי בדלאם פ

ליל זא פלמנאם ר׳ דוד ומשה

אל וואחר ליהודיה זראת ואחר אלג׳דדה

די גדאבת מה כלית פסעודה

עתאווהא אל חאם זיאדא

תלסאק פתאקהא ומה תפרקסי

 בסדדיק תעייט ותקול אנא מתאייבא

עממרני מהאד נהאר ואלא נגדאב גדבא

זוואלי האד אל ג׳ריבה יא ר׳ דוד ומשה.

 

תרגום:

שמעתי על הנם של השנה (פעמיים)

לאחת צדקת והיא אשה

 התעוורה ותקוותה תמצא

 הו ר׳ דוד ומשה

כך אמרה לבעלה

ולא הסתירה מאומה

רוצה אני להשתטח על קבר ר׳ דוד ומשה

 הוא ירפא את עיני ויסלק כאבי

הבעל אמר, דבר זה לא יהיה

 האם העיוורת תלך בחושך?

בלילה בא בחלום ר׳ דוד ומשה

ליהודיה קרה אסון

כאשר שיקרה שלא אכלה בסעודה

 הוסיפו לה מנת בשר

נדבק לחיכה ולא ירד

לקדוש צעקה וביקשה סליחה

מיום זה לא אשקר

 הוצא ממני דבר זה הו ר׳ דוד ומשה.

פיוט על מולאי איגגי הוקלט מפי רבי שמעון דרעי, שהוא גם המחבר.

פיוט על מולאי איגגי

הוקלט מפי רבי שמעון דרעי, שהוא גם המחבר.Asilah

נודע שמו בשערים

סיני ועוקר הרים

אליו לימדו נסתרים

 בקי בחדרי תורה

ואגיד מקצת שבחיו

מה שסיפרו ראשונים עליו גם

אני […]

מלאתי דבריהם […] ויצלח

מעיר כי עשב פרח על יד המלך המשיח

 וזכותו תבוא במהרה

 תחזיר ליושנה עטרה

 ויקבצנו אל ארץ טהורה

בזכות הרב בן גבירה

 ר׳ דוד אלשקר שמו נקרא

צדקתו וקדושתו

 גלעד מצבת קבורתו

ישפיע לי ניצנוץ מנשמתו

אפילו חלק מעשרה

קרבן טלאים וגדיים

הנקרא בעדי עדיים

יערב לפניך כעורות גדיים

 עת הגיע זמן הפטירה

 הלך הרב על רגליו בגילה

עד מקום הקבורה

 אמר להם תהיו בטהרה

בא מתלואת אל איגגי

אמר לשמש דום

 עד שיבואו בני החברא

 ירד אדוני לקברו

 לעשות רצון בוראו

החזיר ימינו על שמאלו

ופשט רגליו כרגל ישרה

נשמתו שלח בטהרה

לפני אל נאזר בגבורה

 בלא פשע ועברה

כאשר הפקידה אצלו טהורה

 זקני שקנה התורה

עת שטבל טבילה ישרה

ירד ושכב במערה טהורה

אמר להם החזירו תינארה54 [— ] פירוש המילה –סלע, אבן

אופנים ושרפים קנה התורה [— ]

עופפים ויבשת אותו בשורה [— ]

אליך אדוננו

עד עלותך אצל מלכנו [— ]

 בגן עדנו

 עם כל מלאכי מעלה

כסא כבוד חוצבה

אליו תשוב וערבה

נשמתך באהבה ובראשך כתר ועטרה

 זכות אבות אבותם

 תעמוד לנו ולראשותם

ובזכות משה בן עמרם

יבוא משיח במהרה.

 אם כי לי נראית האפשרות הראשונה קרובה יותר. משפחת אלשקר קיימת גם במרוקו, יתכן והם צאצאים של ענף נוסף, או שמא הם משתייכים לענפים הקודמים. מפורסמים ביותר הם הרבנים: הצדיק מולאי איגגי, הנקרא על שם מקום קבורתו, כפר איגגי באזור גלאווא מרחק כ־100 ק״מ מדמנאת. מלומד בנסים ובאים להשתטח על קברו ממרחקים יהודים ומוסלמים.

קסידות לשעת מכירת הכוסות בהילולה-הערצת הקדושים-יהודי מרוקו-י.בן עמי

  1. קסידות לשעת מכירת הכוסות בהילולהחכמי מרוקו

סרי האד אל כאס (פעמיים)

אס תא תסאנא

 ותרבאח ארבחא לדידא

עלא נרות מולאי ר׳ אליהו די דאר אלבידא

 זכותו תכון מעאנא

 

סרי האד אל כאס (פעמיים)

אם תא תסאנא

 ומולאה יעתיכ די כא תמננא

זכות מולאי רשב׳׳י התנא

זכותו תכון מעאנא

 

סרי האד אל כאס (פעמיים)

 האד אל כאס חלו פחאל סוכר

ונסריה מעאנד אל עטר

עלא זכות מולאי ר׳ מרדכי בךעטר

זכותו תכון מעאנא

 

סרי האד אל כאס (פעמיים)

 האד אל כאס מקטטר ברריס

 ולי יראה ירבאה ויעיש

עלא זכות מולאי מאיר בעל הנס

זכותו תכון מעאנא

 

האד אל כאס וזגארתו (פעמיים)

נסארבוה בזכותו

זכות דרבי חיים פינטו

 

האד אל כאס מעממר בלימון

 ונסארבוה פרבי שמעון

זכותו

 

ר׳ דניאל מול אלהיבה

אנתי תעוונה הינה

 בללאה ובסדדיק הינה

 

מולאי יגגי הווא סידנא

הווא סבענא ועארנא

ימינה אימינא – מילים ללא פירוש, באות רק לשם חריזה בלבד ( המחבר )

 

ר׳ חיים פינטו הווא סידנא

ימינה אימינא

ר׳ חיים פינטו התא חביבנא

תרגום

קנה כוס זו(פעמיים) למה אתה מחכה תרוויח רווח חדש בזכות הקדוש ר׳ אליהו מקזבלנקה זכותו תעמוד לנו

קנה כוס זו (פעמיים) למה אתה מחכה בעליו ימלא את בקשתך בזכות הקדוש רשב״י התנא זכותו תעמוד לנו

קנה כוס זו (פעמיים) כוס זו מתוקה כמו סוכר אקנה אותה ממוכר הבשמים בזכות הקדוש ר׳ מרדכי בן־עטר זכותו תעמוד לנו

קנה כוס זו (פעמיים) כוס זו מזוקקת בנוצות מי שיקנה אותה ירוויח ויחיה בזכות הקדוש מאיר בעל הנס זכותו תעמוד לנו

כוס זו ושמחתו(פעמיים) נשתה לזכותו זכות ר׳ חיים פינטו

כוס זו מלאה לימון נשתה אותו לחיי ר׳ שמעון

ר׳ דניאל בעל ההדר אתה תעזור לנו בשם ה׳ ובצדיק

מולאי איגגי הוא אדוננו הוא האריה והוא כבודנו ימינה אימינא

ר׳ חיים פינטו הוא קדושנו ימינה אימינא

ר׳ חיים פינטו הוא אהובנו

 

לאחר השתייה אומרים:

שתה הכל עד גמירה

 בזכות ר׳ חיים פינטו

מא תכללי פיהא חתא קטירה

 

האד אל כאס וזגארתו

 איסארבו אליהו חתא [-]

 זכות ר׳ דוד בן ברוך וזכותו

 

תרגום:

שתה הכל עד גמירה בזכות ר׳ חיים פינטו אל תשאיר אף טיפה

כוס זו ושמחתו אליהו ישתה אותה עד [— זכות ר׳ דוד ק־ברוך וזכותו.

Recent Posts

  • יהודי פאס תרל"ג-תר"ס- 1900-1873 –אליעזר בשן

    מעורבות הדיפלומטים. ב-10 ביוני 1886 כתב דרומונד האי לשר החוץ על התפרצות קנאים בפאס, שבקושי דוכאה על ידי השלטונות, והיהודים חיים בפחד ובחשש מפני שחיטה המונית.  הוא העביר לשר החוץ העתק מכתבו של הסולטאן שנשלח לוזיר הראשי סיד אמפדל גרניט על האירוע, ונאמר בין השאר שהסולטאן מבקש למנוע כל מעשה שאינו מועיל לטובת הכלל. הוזיר הנ"ל תיאר במכתבו ב-21 ביוני את הרקע להתפרצות הקנאית נגד היהודים, כפי שדווח לו מפאס. יהודי ניסה ב-10 ( צ"ל 23 ) במאי להיכנס לבניין ממשלתי בפאס אלג'דידה ( החדשה ) ושומר הניצב בשער מטעם המושל מנע זאת ממנו. כתגובה תקפו היהודי וחבריו את השומר

  • להאיר באור החיים – לפרשת "ויצא" – מאת הרב שמיר-אסולין

    להאיר באור החיים – לפרשת "ויצא". דברי התורה מוקדשים – לעילוי נשמת אמו"ר הרה"צ רבי יוסף בר עליה ע"ה, שעלה לגנזי מרומים ביום א' בשבת יב' כסלו, לסדר: "ויצא יעקב {יוסף} מבאר שבע… והנה יהוה – ניצב עליו". וכן, להצלחת חיילי צה"ל העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהנו. "ויצא יעקב מבאר שבע, וילך חרנה" (בר' כח, י). "יציאת צדיק מן המקום, עושה רושם.  שבזמן שהצדיק בעיר – הוא הודה, הוא זיוה, הוא הדרה. יצא משם – פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה" (רש"י בר' כח י). מבוא: פרשת "ויצא", מספרת לנו על יעקב אבינו היוצא לגלות חרן בגיל 63 לאחר

  • דברי הימים של פאס-מאיר בניהו-כולל תרגום ליהודית מגרבית

    שט"ו – 1554 -1555 ואחר כך בא מולאי מחמד אשייך אשריף הנזכר למעלה ונלחם על תאפיללאלת ולכדה ולקח אחיו מולאי אחמד וכל בניו והוליכם עד לנהר תאדלא ושחט ארבעה בנים, אחיו מולאי זידאן ושלשה אחיו, ובא להלחם על פאס מולאי עבדאללאה בן מולאי מחמד אשייך ונשבר וברח ועזב פה את הנוודים מסוס, ומשבט רחמאנא ואלודאייא ( שבטי נוודים של עמק הסוס, הרי רחמאנא והואדיות ), עם גדול מאד שלא יספיק לו מים לשתות ולא לחם לאכול ונשארו מושלכים מחזרים על פתחי הבתים של היהודים, ומתו מהם הרבה שלא יסופר. אחר כך יצא להלחם על פאס מולאי מחמד אשייך הנזכר ויצא

  • Le Pogrome des Fes ou Tritel-1912-Paul B.Fenton

    Le samedi 27 avril, l’événement se résuma en un simple entrefilet en première page du Matin annonçant que: «Fez est calme» et qu’une «commission formée de notables arabes, européens et israélites va se charger de l’assainissement de la capitale. Des sommes importantes ont été réunies pour secourir les israélites affamés. Le sultan a donné 10 000 francs, Mr Régnault 5 000 francs et diverses personnalités marocaines 10 000 francs.» Enfin un reportage anonyme sur le sort des Juifs, paru dans l’hebdomadaire L’Illustration en date du 11 mai, fit le tour du monde grâce aux photographies fort impressionnantes, prises par le

  • הפרעות בפאס או התריתל-התרע"ב-יוסף ינון פנטון-סיכום

    סיכום מאה שנה לאחר אירועים מטלטלים אלו, מה תוכל להיות המסקנה בעניין הפרק הטרגי הזה בקורותיהם של יהודי מרוקו? במבט לאחור, דעותיהם של המשתתפים הראשיים בתקופה ההיא מן הצד האירופי מפתיעות בתמימותן המדומה ומעוררות רושם של העמדת פנים: דיפלומטים ואנשי צבא מאשימים זה את זה בעיוורון על שלא חזו את הסימנים המקדימים לתנועת המרד. לנוכח כך עולות שאלות אחדות: איך ייתכן שהסמכות הצבאית הצרפתית בחרה להעלים עין מאותות אלו בתואנה של היעדר ׳ראיות מוצקות להישען עליהן׳? ומדוע היא הניחה לרוב הגדודים לעזוב את העיר, בעוד שאנשי המודיעין ידעו היטב שהידיעה על עזיבתם הקרובה הופצה לשבטים העוינים סביב העיר? רייניו, ציר

  • Il était une fois le Maroc-David Bebsoussan-Qu'en fut-il de la presse spécifiquement juive?

    Il y avait cependant une grande influence britannique au Maroc… Le Times ofMorocco fut fondé par l'écrivain Edward Meakin. Il dévoila la corruption tangéroise. Son fils Budgett Meakin fut l'auteur de livres importants sur le Maroc dont The Moorish Empire publié en 1899 et The land ofthe Moors paru en 1901. Le style critique de Meakin père et fils finit par les faire comparaître par-devant le Tribunal consulaire. Le journal fut racheté en 1893 par le Gibraltarien G.T. Abrines, propriétaire de Moghreb al Aksa, et se fit le défenseur de la politique britannique. Avant d'être racheté, le Times of Morocco

  • גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא-עם המשמ"ח אליקים חלק ב'

    כל אותה תקופה בעוד הר׳ אזולאי מקנטר בלשונו את הגאון המשמ״ח ברמה האישית, הגאון המשמ״ח בחר להימנות מכת הנעלבים ואינם עולבים, ואחז בפלך השתיקה, אולם חכמי ורבני העיר החליטו למחות על כבודו ולפרסם כנגד הר׳ אזולאי קונטרס בשם ״מלחמת המגן״. בראש הקונטרס חתום הגאון רבי אברהם אביחצירא. ככל הנראה ע״מ לחזק דבריו הוסיף בחתימתו וכתב ״ממשפחת הרה״ג המפורסם המקובל האלקי בוצינא דנהורא כקש״ת יעקב ביחצירא זצוק״ל״. בקונטרס הנז׳ שולחים הגאונים רבי אברהם ועמו הגאון רבי דוד אדהן חבר ביה״ד, מכתב המשתרע על פני כמה עמודים להגאון רבי משה שתרוג ומביעים תמיהה על הסכמתו על דברי הר׳ אזולאי עיי״ש. מלבד זאת

  • גאוני משפחת אביחצירא-עם המשמ״ח אליקים-חלק א'-ר-יוסף-אביחצירא-

    עם המשמ״ח אליקים מגדולי הגאונים שידעה יהדות המזרח, היה זה הגאון המופלג, המושלם והמוכתר בכל מידה טובה, רבי משה מאיר חי אליקים זצ׳׳ל(המשמ׳׳ח), לימים ראב״ד בעיר קזבלנקה. הרב המשמ״ח זצ״ל, נולד ביום ט״ו טבת תרל׳׳ב בעיר טבריה, לאביו הגאון רבי ניסים אליקים(יליד העיר טבריה בשנת תר"י 1850 ) הרב היה בן יחיד והתייתם מאביו בעודנו ילד קטן, כפי שמתאר בתו״ד שכתב על גבי שער הספר ׳חדד נא״ה׳ שחברו אביו, ז״ל: לקטתי מכתיבותיו של עט״ר ישעי ומשגבי משארית הנמצאה מעט מהרבה כי שטף הזמן גרפם והעש האכזר והריקבון חגרו כוחם לכלות מחמדי עין והיו לאין… הרב המובהק העניו המדוכא ביסורין גדולים,

  • תהלה לדוד –הוצ' אורות המגרב- לוד – מעמד המשורר בקהילה.

    מעמד המשורר בקהילה. עבור בני זמנו היה דו בן חסין לא רק משורר אלא תלמיד חכם המקדיש מזמנו ללימוד תורה. פיוטים שנכתבו לסיום שישה סדרי משנה ולסיום מסכת או כדי להלל את מעלותיהם של נדיבים המחזיקים בידי לומד התורה מלמדים כי הוא היה חלק מחבורת לומדים קבועים שחבריה קיבלו תמיכה צנועה. בין 1773 ל – 1781 הוא למד יחד עם רבנים אחרים במכנאס וביניהם  זכרי בן משאש, בנו מרדכי ומרדכי אצבאן, בשיעורים שקיים הרב השליח הידוע מחברון, רבי עמרם בן דיוואן הנערץ ( במיוחד עלי – הערה אישית שלי אלי פילו ) , שנאלץ לשהות בעיר בעקבות מלחמות הבלתי פוסקות

  • עקיבא אזולאי-איש ירושלים – ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״

    ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״ מדברי עקיבא ״מאז ומתמיד אהבתי לרקום יחסים כנים בין חברים, ללא הבדל חברה, עדה ועם. בזכות יחסים אלה קיבלתי בשובי ארצה תפקיד פיקטיבי של הממונה על השרברבים היוצאים לעבודות חוץ. הייתי משוטט בכפרים, קונה נשק ממבריחים בדואים. תחום עבודתי היה מיריחו עד שכם, ובמקביל עסקתי בריכוז מידע מודיעיני על הכפרים הערביים. בשנת 1936 התגייסתי לנוטרות, והייתי בין הגפירים הראשונים בירושלים. מתוך 500 מועמדים נבחרו 34 נוטרים. רוב פעילותי התרכזה סביב ערביי ירושלים, אשר כינוני ״אבו דאוד״, ״אבן אל ערב״. קיבלנו רובים, והופקדתי לשמור על שתי תחנות חצץ בבית וגן. נשארתי מופקד על תחנות אלה עד


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930