הערצת הקדו.-יהודי מרוקו-י.בן עמי


Le Musulman Lahcen qui entretient les tombes juives

LE MUSULMAN LAHCEN QUI ENTRETIENT LES TOMBES JUIVES.

Publié le 19/06/2016 à 18:01 par rol-benzaken

LA PROMESSE DE LAHCEN À MOSHÉ

Lien de l'article

Il y a plus de 60 ans que Lahcen a fait à son ami Moshé la promesse d'entretenir les tombes de ses ancêtres. Et cela fait plus de 60 ans qu'il honore, sans faillir, sa promesse à son ami.

Il y a longtemps, au début des années 1950,  Lahcen a vu, le cœur serré, partir son ami Moshé pour Israël. Obligé de quitter, avec sa famille, sa belle terre du sud qui veille sur ses aïeux, Moshé, Marocain de confession juive, a alors demandé à Lahcen, dont l’amitié s’avérera indéfectible, de s’occuper des tombes de ses ancêtres. Lahcen s’en souvient comme si c’était hier. Les deux hommes se sont dit adieu un jour d’hiver, et Moshé s’en est allé l’âme un peu moins lourde, rassuré par la promesse que lui a faite son ami de s’occuper de ses ancêtres comme il s’occuperait des siens.
Cette promesse, Lahcen l’honore depuis bientôt 70 ans. Voûté aujourd’hui sous le poids du temps, cet homme d’une infinie noblesse, un Amazigh musulman du village d’Arazan, dans la région de Taroudant, n’a en effet jamais failli à sa parole. Et, en chaque début d’année, immanquablement, il se rend sur les tombes de la famille de son ami Moshé pour les nettoyer, allant jusqu’à, malgré ses bien modestes moyens, se pourvoir de pots de peinture pour en rafraîchir les épitaphes. Des épitaphes en hébreu qu’il prendra soin de réécrire minutieusement, lui qui n’a jamais écrit une lettre de sa vie pour n’avoir jamais mis les pieds à l’école.
Et ne vous avisez surtout pas de lui dire, rapporte Omar Louzi, président du Rabat Business Club,  qu’ «il est vieux, à présent, et qu’il en a bien assez fait» car il vous répondra, immanquablement qu’ «une promesse est une promesse“: et “je continuerai à faire ce que j’ai à faire jusqu’au retour de mon ami Moshé… ou à ma mort.”

357

קסידה על מולאי איגגי שרה הגב׳ מסעודה בךשושן. הוקלט בקרית מלאכי ביוני 1973. יששכר בן עמי

  • %d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%92%d7%99

מולאי יגגי הווא סידנא (פעמיים)

הווא עזנא ועארנה

 

פזמון: זכותו תכון מעאנא

חנא וישראל כוואנא

קולו הודו לה׳ כי טוב ה׳

 

אדוננו ה׳ אדוננו

 לקח טוב נתן לנו

על ידי משה רבנו

 קולו לה׳ כי טוב

תרגום:

מולאי איגגי הוא אדוננו(פעמיים) הוא יקרנו וכבודנו

פזמון: זכותו תעמוד לנו לנו ולישראל אחינו אמרו הודו לה׳ כי טוב

 

  • קסידה
    • מר שמעון ועקנין. ההקלטה נעשתה בסמינר לקשישי מרוקו שאורגן על־ידי המרכז לחקר הפולקלור ביוני 1973 בשיתוף עם ועד העדה המערבית ועיריית ירושלים.

 

חית טלאענא לטריק אביאד – אביאד הוא הר ליד מולאי איגי

 באנו אל חזאיין כיף אלקיאד

כא איפארחו פשבות או לעיאד

וזכות מוואלין דאד

 

חית רגבאת מן אביאד

סופת לחזאיין כיף אלקיאד

פלוס ליהוד מסאו פשבות או לעיאד

עלא זכות מוואלין דאד

פזמון: זכותו…

 

מן זרקתאן ואנא עלא רזלייא

אלחאקת מולאי ימי אול חאזה מקדייא

אביאד הוא הר ליד מולאי איגגי.

פזמון: זכותו…

 

סידי בועיסא דמרה אוא איתמא סלסנא

 בזאו איתסופלה

אוי רצלזיד אמולאנא

 בלאג דלמק סוד אמולאנא

 

תרגום:

כאשר הלכנו בדרך לאביאד

 נראו החזנים כמו נגידים

שמחים בשבתות ובחגים

בזכות מוואלין דאד

 

כאשר השקפתי מן אביאד

 ראיתי חזנים כמו נגידים

כספי היהודים מוצאים לשבתות ולחגים

לזכות מוואלין דאד

פזמון: זכותו…

 

מזרקתאן ואני הולך

 הגעתי למולאי איגגי

 והדבר נעשה

פזמון: זכותו…

 

סידי בועיסא ושבעת האחים

 תעזור לכל מי שבא אליך במה שהוא רוצה

 מביא אנשים טובים מלא בקשתנו הו אדוננו,

פיוט על ר׳ יחייא לחלו – הערצת הקדושים – יששכר בן-עמי

  1.  פיוט על ר׳ יחייא לחלוtagra

 

[1]          פיוט זה הוקלט מפי ר׳ אברהם לעסרי ב־28.11.76. לפי דברי האינפורמנט המחבר הוא ר׳ יצחק אביטאן מאיזור דרע, ואכן לפי טורי השיר יוצא ״אני יצחק״.

 

אספר בקדוש ונורא

אספר בקדוש ונורא

 ייקרא בשם רבי יחייא לחלו

הקבור בחיק עיר מתאגרא (פעמיים)

נעים ודורש בחדרי  תורה (פעמיים)

דברו וחן שפתיו ברור למולו

בקיא בעיון וסברה (פעמיים)

 יוב ביאו לתוך ארץ מתאגרא (פעמיים)

 שני אנשים עוברים באים למולו

למשפט ודיני התורה (פעמיים)

יצא האחד חייב כשורה

קם מחרף ומגדף ויאמר לו(פעמיים)

צדיק ענהו ביני בגמרא (פעמיים)

 בעת מחר ימות

אורתא למעבד עיקורה (פעמיים)

חסיד בראותו המשפט הנוראי

 קם ולבש בגדיו

אשר היו לו

יצאה נשמתו בטהרה (פעמיים)

קדוש נתעלה בתוך אוירה

ועיני כולם רואים

שבים שבים לו

עין ונקי כנורא (פעמיים)

 באו הזרים לחפור קבורה (פעמיים)

ומצאו דמות גמל סביב סביב לו

ברחו ונסו במורא (פעמיים)

 טמונים בבור והם בצרה (פעמיים)

כולם נודרים תשורה לו

אחרי למעבד עקירה (פעמיים)

אני אשיר בשיר ואוסיף

נבחר מזהב וכסף

לכבוד בן מכלוף בן־יוסף

משפחת אביחצירא

פיוט לכבוד ר׳ יעקב אביחצירא-מימון רווח

. פיוט לכבוד ר׳ יעקב אביחציראאביר יעקב

  • פיוט זה נמסר לי בכתב־יד מידי המחבר מימון רווח. בהתחלת הדף כתוב: בס״ד [בסייעתא דשמייא] י״ח בטבת תש״מ. חיברתי את השיר הזה לכבוד ראש ועטרה ר׳ יעקב אביחצירא זיע׳׳א שהלילה מלאו לו מאה שנה להסתלקותו ״מאת עבדכם מימון רווח״. פיוטים וקסידות רבים נכתבו לכבוד ר׳ יעקב אביחצירא. הפיוט והקסידה שיובאו להלן חוברו לכבוד ההילולה לקדוש, שנערכה ברמלה ביום שני, י״ח בטבת, תש״מ. ההילולה היתה צריכה להתקיים בעצם ביום שלישי, י׳׳ט בטבת, אבל עקב נסיעתם של בני משפחת אביחצירא, וביניהם השר אהרון אביחצירא, ביום שלישי למצרים, הוקדמה ההילולה המשפחתית ברמלה והתקיימה כדברי ההזמנה ״ברוב פאר והדר״ באולמי דולפין שכרמלה. להילולה באו אלפים רבים מכל הארץ. הוועדה הציבורית לציון שנת המאה להסתלקותו של המלוב״ן רבינו יעקב אביחצירא זצוקלל״ה זיע״א ברשותו של י׳ כנפו, סגן ראש עיריית לוד, ארגנה תערוכה מיוחדת שכללה ספרים וכתבי־יד של הרב הקדוש וכן תשמישי קדושה ממרוקו ומבית משפחת אביחצירא. הוועדה חלקה לבאי החגיגה דפדפת שכללה תמונה של הקדוש, קורות חייו, שני פיוטים של הקדוש שהופיעו בספרו ״יגל יעקב״, פסק דין בכתב־ידו של הקלוש עם חתימתו, תמונת מקום קבורתו, תמונת הקבר וכן הכתובת שעל מצבת קברו. במעמד זה נכחו שרים ואנשי ציבור רבים. כמה להקות מרוקניות ופייטנים הנעימו את הערב. בביקורי הראשון בדמנהור, שנערך ב־26.10.1979 יחד עם משלחת של הפדרציה הספרדית העולמית בראשות נשיאה ניסים גאון, נוכחתי לדעת שהמצרים לא נגעו לרעה בקבר הקדוש. בדרכנו לשם לא היה ערבי, כולל ילדים, שלא ידעו היכן קברו של ״שייך אביחצירא״. רשמי הביקור הזה הועלו על־ידי חבר המשלחת דוד סיטון, יו׳׳ר ועד עדת הספרדים בירושלים, בשתי רשימות שהתפרסמו בגליונות 227 ו־228 של ״במערכה״ (נובמבר 1979 ודצמבר 1979). מאז קיום היחסים בין ישראל למצרים מתקיימת כל שנה בכי בטבת הילולה בדמנהור בנוכחות קהל רב מהארץ, צרפת, מרוקו, ארה״ב וקנדה. בכי בטבת תשמ״ג נסעתי עם תלמידיי מהסמינר ״פולחן הקדושים בקרב יהודי מרוקו״ של החטיבה לפולקלור של האוניברסיטה העברית, ירושלים, לדמנהור, ותיעדנו את הטקס.
  • אפצחה פי בשירה ובזמרה
  • בתוך עדה הטהורה

לכבוד צדיק ונורא

רבי יעקב אביחצירא

 

פזמון: הרב נודע בניסים לאנשים ונשים

 אשר המה מבקשים

רבי יעקב אבוחצירא"

 

טרח יגע בתורה

מקרא משנה וגמרא

 חכמה ודרך ישרה

רבי יעקב אבוחצירא

 

פזמון: הרב נודע בניסים…

 

הודו לאל שבח לאל

יחי לנו – איעשלנא – רבי ישראל

אשר זיכה את נתיבות

וגם את ארץ ישראל

  • פזמון: הרב נודע בניסים…
  • נאה בכל מידותיו בחוקיו ובתורותיו גם גברו מעלותיו רבי ישראל אבוחצירא
  • פזמון: הרב נודע בניסים…
  • ישר הצדיק ועניו חוט של חסד על פניו כל רואיו אמרו אשריו רבי ישראל אבוחצירא
  • פזמון: הרב נודע בניסים…
  • לאלא שמי היקרה. חייה בצנעה־ ובטהרה. כך ה׳ אותה ברא תינצל מכל צרה: תתברך מבעלה רבי ישראל אבוחצירא
  • פזמון: הרב נודע בניסים…
  • אל אדיר נאזר בגבורה יוציאנו לאורה בזכות הצדיק הנורא אבי יעקב אביחצירא
  • פזמון: הרב נודע בניסים…
  • בזכות רבן גמליאל יחי לנו רבי יחיאל אשר זיכה את רמלה ואת כל המושבים
  • פזמון: הרב נודע בניסים…
  • ונזמר לעליון על כל אודות ב׳׳ה יש לנו שר הדתות בזכות אביו בעל המידות בן הצדיק רבי יצחק אבוחצירא
  • פזמון: הרב נודע בניסים…

אהרון נקרא שמו ללא מרים נקראת אימו אשריו ואשרי חילקו75 רבי יצחק אבוחצירא

פזמון: הרב נודע בניסים…

כל יודעיו אומרים אשריו כי מלא את מקום הוריו רבי יחיאל הרב עכשיו רוב ברכות יטה אליו

פזמון: הרב נודע בניסים…

בעיר יבנה היקרה היה להם לאורה הרב הראשי גדול נקרא רבי אברהם אבוחצירא

פזמון: הרב נודע בניסים…

צדיק ועניו כל ימי חייו שכינה תמיד לפניו אשרי בניו ובני בניו של רבי יעקב אבוחצירא

פזמון: הרב נודע בניסים…

ימי קדם עת אזכרה עץ חיים כתר ועטרה ישב ועסק בתורה רבי יעקב אבוחצירא

פזמון: הרב נודע בניסים…

רבי ישראל הצנוע ושבחיו אשמיע אני שרגיל אצלו קבוע ברכתו ככמיע

פזמון: הרב נודע בניסים…

זכות הצדיק תגן עלינו ועל כל ישראל אחינו לראות בבנין מקדשינו

זכות ר׳ יעקב אבוחצירא אבינו

פזמון: הרב נודע בניסים…

אפצחה פי בשירה ובזמרה מפי רווח ביראה ובאהבה לכבוד הצדיק הנורא ולכבוד משפחת אבוחצירא.

קסידה על ר׳ יעקב אביחצירא-ממני עבד ה׳ רווח מימון מבית דגון.

  1. קסידה על ר׳ יעקב אביחציראאביר יעקב

קסידה זו נמסרה לי בכתב־יד מידי המחבר מימון רווח. כותרת השיר: ״האד לקסידא לעזיזא עלא סידנא צדיק אבוחצירא זיע״א. מנענדי אנא ע״ה רווח מימון מבית דגוך. תרגום: קסידה יקרה זו על אדוננו הצדיק אבוחצירא זיע״א. ממני עבד ה׳ רווח מימון מבית דגון.

 

כזר פינה בעין אררדא ועפינא

פינהאר אדדיק ולחסירא

קדמנא ליק דאק לעזיז עלינא

סידנא אררב אבוחצירא

 

תרגום.

התרגום נעשה בהתייעצות עם המחבר

הבט עלינו בהבנה וסלח לנו

בים הלחץ והמחסור

שליחינו אליך הוא אהובנו

 אדוננו רבי אבוחצירא

 

ראה חנה זינא בלקלב מקסור

בשפאוות לקלב ווניא

מזאווגין פימנבע אנור

אביחצירא זין סמיא

פזמון: וונעישו ונפרחו כאמלין

בזכות הקדוש רבי

בזכות הקדוש רבי

 בזכות הקדוש רבי יעקב אביחצירא

 

תרגום : הנה באנו עם לב שבור עם טוהר הלב והתום מתחננים לאור הפורץ אביחצירא פאר השמים

פזמון: נחיה ונשמח כולנו בזכות הקדוש רבי בזכות הקדוש רבי בזכות הקדוש רבי יעקב אביחצירא

 

יאחבאבי לוכאן ריתו

אעזאיב צדיק פיחיאתו

כלא לעזב לפאמילתו

פניתיבות ורמלה מישפחתו

פזמון: וונעישו ונפרחו…

יקירי לו ראיתם פלאי הצדיק בעודו חי כושר הנס הוריש למשפחתו בנתיבות ורמלה משפחתו

פזמון: נחיה ונשמח…

 

תאפילאלת אסלנא

פארפוד כברנא

פישראל תזזמענא

מישפחת אביחצירא

פזמון: וונעישו ונפרחו…

 

תאפיללת היא מוצאנו בארפוד גדלנו בישראל התקבצנו משפחת אביחצירא

פזמון: נחיה ונשמח …

 

סרב האד לכאס מאתכפסי מן אלחירא

תברא ותמסי מננק זמיע אדרורא

זכות סידנא צדיק

רבי יעקב אביחצירא

פזמון: וונעישו ונפרחו…

 

שתה מהכוס הזו ואל תפחד מהמרירות

תבריא ויסתלקו ממך כל הכאבים

זכות סידנא צדיק

רבי יעקב אביחצירא

פזמון: נחיה ונשמח …

 

 

וולי זא בקלבו סאפי

 וויסיב חזתו מקדייא

וונתי יא צדיק מנדמנהור

רחמנא ועפינא

פזמון: וונעישו ונפרחו…

 

מי שבא ולבו טהור תימלא משאלתו

ואתה הצדיק מדמנהור רחם עלינו וסלח לנו

פזמון: נחיה ונשמח …

 

בסחאל דערב מרדו ווהבלו

מסאוו לצדיק ותארו

כל מא טלבולו. כל וואחד

רזע סחיח וופרחאן לדארו

פזמון: וונעישו ונפרהו…

 

כמה ערבים חלו והשתגעו הלכו לצדיק לבקרו כל מה שביקשו כל אחד חזר בריא ושמח לביתו

פזמון: נחיה ונשמח …

 

לילא נסרבו כיסאאן מאחיא

מעא לעזיז די רבי יחיא

 יטלב עלינא וועליכום בלחיא

סידנא רבי יעקב אביחצירא

פזמון: וונעישו ונפרחו…

 

היום נשתה כוסות מחייא עם היקר ר׳ יחייא יבקש עבורנו ועבורכם חיים אדוננו ר׳ יעקב אביחצירא.

פזמון: נחיה ונשמח …

 

 

וולי כאן עזיז ענד אנאס ווסאבו מא ענדו קיאם רבי יצחק מול תאז זכותו תכון מעאנא

פזמון: וונעישו ונפרחו…

מי שהיה יקר בעיני האנשים והלכותיו הטובים ללא גבול רבי יצחק בעל הכתר זכותו תעמוד לנו

פזמון: נחיה ונשמח …

 

וולי מערוף מין סחרא חסיד וותבת זמיע תורה עזאיבו פידוניא מסהורא רבי יעקב אביחצירא

פזמון: וונעישו ונפרחו…

וזה הידוע מסהרה חסיד שהשלים את לימוד התורה פלאיו בעולם ידועים רבי יעקב אביחצירא

פזמון: נחיה ונשמח …

 

חנה למארוקאן כאמלין כנמותו על צדיקים ובלאבאס מא יכד לגאייבין וויעישלנה רבי ישראל מול לחסד ולחן

פזמון: וונעישו ונפרחו…

אנחנו המרוקאים כולם מתים על הצדיקים בל ייפקד מושבם של הנעדרים יחיה לנו ר׳ ישראל בעל החסד והחן

פזמון: נחיה ונשמח …

 

נטלבו יא רבי מולאי אנתי תקבלנה האד ראיי בזהדק נמשיו לעאם זאי לצדיק בוחצירא יא כאי

פזמון: וונעישו ונפרחו…

נבקש הו רבי אדוני אתה תקבל את משאלתנו

בזכותך נלך בשנה הבאה לצדיק אביחצירא, הו אחי

פזמון: נחיה ונשמח …

 

יא כוואני למארוקאן כאמלין פלוסנא מסאוו פצדיקים יהי רצון תבקאוו עאישין וובזכות צדיק פלוסכום מכלופין

פזמון: וונעישו ונפרחו…

הו אחי כל המרוקאים כספנו הלך עבור הצדיקים יהי רצון תמשיכו לחיות ובזכות הצדיק כספכם יוכפל

פזמון: נחיה ונשמח …

 

יא כואני שמחו פיכולסי ראה דניא מאדומסי מורו צדיק פמאצר ונטללבו על גאייב וולחדר

פזמון: וונעישו ונפרחו…

הו אנשים שימחו בכל כי העולם אינו נצחי נבקר את הצדיק במצרים ונבקש גם עבור הנעדר והנוכח

פזמון: נחיה ונשמח …

 

פררח קלבי לאתכלה מקהיר מתכלינס פיהאד למחאיין מדרור וונתי יא רבי יעקב אביחצירא לי סבאן פידמנהור

פזמון: וונעישו ונפרחו…

שמח את לבי אל תשאירו עצוב אל תניחנו מדוכאים בצרות אתה הו רבי יעקב אביחצירא השוכן בדמנהור

פזמון: נחיה ונשמח …

 

לי מאשאב אוולאד פיאמו ימשי יזור ווחל חזאמו כיף תחל טריק קדאמו לרבי יעקב אביחצירא

פזמון: וונעישו ונפרחו…

מי שלא ראה ילדים בימיו ילך ויבקר ויפתח את כיסו כאשר תיפתח לו הדרך לרבי יעקב אביחצירא

פזמון: נחיה ונשמח …

 

פישראל ענדנא לבטחון לעסא עליק פאיין מאתקון יחדינא ויחדיכום רבי שמעון מול האד לקסידא רווח מימון מבית דגון.

בישראל יש לנו בטחון שמירה יש בכל מקום ר׳ שמעון ישמור אותנו ואתכם בעל הקסידה, רווח מימון מבית דגון

הערצת הקדושים-יששכר בן עמי-הארגון הקהילתי סביב המקומות הקדושים׳

הארגון הקהילתי סביב המקומות הקדושים׳

קיומם של מאות קברי קדושים והפעילות הדתית והחברתית הקשורה בהם מחייבים לכאורה ארגון קהילתי הדואג להפעלה סדירה של מקומות אלה. נשאלת איפוא השאלה, אם אכן יצרה מציאות זו דפוסים מוסדייס־ארגוניים ומה היתה התפתחותם. מקורות שבכתב באו אלינו החל משנות העשרים של המאה הנוכחית, ומה שקדם לתקופה זו ניתן לשחזר על סמך עדויות ומסורות עממיות וכן על סמך ידיעות חלקיות, המופיעות במקורות יהודיים ולא־יהודיים.

אין ספק שהמציאות הגיאוגרפית, החברתית והכלכלית קבעה במידה לא קטנה את הסדרים שהיו קיימים במשך תקופה ממושכת. מן הראוי לציין ששנות השלושים, ובעיקר שנות הארבעים של המאה הנוכחית, היו תקופות השיא מבחינת פיתוח התשתית הפיזית של סביבת קבר הקדוש והגישה אליו, שכלל הקמת בנינים, שרותים וכבישי גישה. באותה תקופה חלה הגדלה ניכרת במספר החוגגים ובהיקפן של הילולות מסוימות.

עד לבואם של הצרפתים למרוקו והפיכתה של מרוקו לארץ חסות, פולחן הקדושים בקרב יהודי מרוקו היה לרוב עניין אישי ומקומי. הרבה מאוד קדושים היו קבורים ליד כפרים קטנים והיו מוכרים רק לתושבי הכפר הקרוב. מספר קטן של קדושים פרצו מחסום אזורי זה וזכו לביקורים של יהודים ממקומות אחרים. קשיי התחבורה בתור ובין ״בלאד אל סיבא״ ו׳׳בלאד אל,מכזן״, ומצבם הכלכלי הירוד של יהודי האטלס באיזור שבו נמצא הריכוז הגדול ביותר של קברי קדושים, לא איפשרו את קיומם של מרכזים גדולים לזיארה כמו אלה הידועים במאה העשרים. תנאים אלה השתנו באופן קיצוני מאז שנות השלושים. ר׳ דניאל השומר, קדוש אלמוני שהפך בן־יום לקדוש מפורסם בכל מרוקו, הוא דוגמא מצוינת של התפתחות מעין זו. הגורמים הצנטריפטליים הידועים לנו ממודל זה מסבירים היטב את התופעה. היה כאן ללא ספק רקע דתי־חברתי מתאים, שהיה מוכן לקלוט את המסר אודות אותו נער, שניצל על־ידי הקדוש ונדר להיטיב עמו. התנסות אותו נער מאוחר יותר במבחני מלחמה כאשר הקדוש מגן עליו, חלומותיו עם הקדוש, רווחתו הכלכלית והחלטתו הנחושה ל״בנות״ את הקדוש מבחינת התשתית הפיזית במקום קבורתו, תוך שימוש בפרסום ובהפצה מרוכזת של ניסי הקדוש — כל אלה הביאו לשינוי משמעותי בפעילות הקשורה לקבר הקדוש. מודל זה, בשינויים מסוימים שב והופיע במקומות רבים. פיתוח המקומות הקדושים וריבוי המבקרים בהם הביאו להכנסות גדולות כתוצאה מתרומות וממכירת מצוות. בעקבות כך נוצר הצורך לנהל עניינים אלה בצורה מסודרת. כמעט בכל מקום היתה יוזמה אישית6 שהביאה לפיתוח המקום, ושכתוצאה ממנה הוקם לאחר מכן ועד ליד הקבר הקדוש.7 עם הזמן הוקמו ועדים כאלה ליד כל קבר קדוש. הועד היה מורכב מנשיא, פקידים וגזבר והיו לו תפקידים שונים.

 

הערות המחבר: ב־31.5.1936 הגיש יצחק אלמליח בקשה לשלטונות הצרפתיים להתיר לו להכשיר על חשבונו שביל שיוביל מסוק אל־ארבע שליד דמנאת עד לקברו של ר׳ דוד הלוי דראע. כתוצאה מפנייה זו נערכו פגישות רבות בין הפונה ובין הנציגים הצרפתיים והמוסלמים באיזור. ב־28.8.1936 ביקש יצחק אלמליח מהמושל הצבאי באיזור, הסרן גוטייה, עשרה ק״ג של חומר נפץ, שהיו דרושים לשם הכשרת אותה דרך. כל הפרק הזה מבוסס על מאות מכתבים ומסמכים שבארכיון הפרטי שלנו.

״בלאד אל מכזן נקרא האיזור שהיה כפוף לשלטון השריפים וקיבל את מרותו. לעומתו, ״בלאד אל סיבא״ — ארץ החופש, היה איזור עצמאי למעשה, שנשלט על־ידי ראשי השבטים הברבריים וכן המראבוטים. עיין: ח״ז הירשברג, תולדות היהודים באפריקה הצפונית, כרך ב', ירושלים תשכ״ה, עמי 207 ואילך: מ׳ אביטבול, משפחת קורקוס וההיסטוריה של מארוקו בזמננו, ירושלים תשל״ח, עמי טז; 1888 Charles de Foucauld, Reconnaissance au Maroc 1883-1884, Paris מחלק את היהודים בפרק המוקדש להם לשתי קבוצות: היהודים בבלאד אל מכזן והיהודים בבלאד אסיבא.

 

הועד המקומי דאג לארגון ההילולות. בדרך כלל נתקיימו שתי הילולות: אחת בל״ג בעומר והשנייה לאחר סוכות. נבנו חדרים שהוזמנו על־ידי בעל־אמצעים, ולשאר החוגגים הוקמו אוהלים רבים, שחלקם הועמדו בחינם לרשות הבאים וחלקם הושכרו. לפעמים דאג הועד גם לבניית כביש גישה למקום ולסדרי התחבורה. מדי שנה הוא הפיץ מודעות וחוברות כדי להזמין אנשים להשתתף בהילולה. בשבוע ההילולה היה הועד אחראי לסדר. הוא ניהל מכירת מצוות, נרות וכוסות ודאג לחלוקת כסף לעניים ולנושאי תפקידים, כגון רבנים, חזן, פייטנים, שוחט, שומרים בשכר וכר. הועדים היו צריכים לעמוד בפני ביקורת ציבורית ופקידים אחראים נהגו כל שנה לחלק לבאים דף מודפס, שפירט את ההכנסות וההוצאות של השנה שעברה.

דפים אלה הם יקרי־מציאות ואינם כמעט בנמצא. הם נכתבו תמיד בערבית באותיות עבריות.

הערות המחבר:   לגבי קברו של ר׳ דניאל השומר באה היוזמה מצד מר משה עמאר(ראה סיפור מס׳ 5.149), לגבי ר׳ דוד ומשה ובר׳ דוד הלוי דראע ממר יצחק אלמליח.

   תופעה בעלת אופי שונה ועל רקע דתי גרידא היתה הקמת חברות על שם הקדוש בערים שונות, כדוגמת קצר אל־סוק, שם פעלה חברה על שם ר׳ יחייא לחלו. חבריה היו לומדים תהילים כל מוצאי שבת. בשושן פורים, ביום ההילולה של הקרוש, היו עושים מסיבה גדולה בהשתתפות כל אנשי העיר ולמחרת היו עולים להשתטח על הקבר של ר׳ יחייא (ראה סיפור מס׳ 7.250).

    מן הראוי לציין את השוויוניות הסוציאלית המציינת את החוגגים והמארגנים. החדרים שנבנו עכור העשירים עמדו לרשותם בזמן ההילולה או בכל ביקור שערכו במקום, אך כאשר נתפנו חדרים אלה, הועמדו לרשות כל חוגג. בר׳ דוד ומשה נבנו למעלה משבעים חדרים ובר׳ דוד הלוי דראע נבנו כתשעים חדרים.

         הכוונה לעניים שבאו להשתתף בהילולה כדי להנות מחלוקה זו וכן לעניים שהיו גרים בכפרים שבסביבת הקדוש. החלוקה היתה מסודרת והעניים היו מתאספים לפי מוצא עירם. לפעמים היו אנשים לא־עניים מנסים להנות מחלוקה זו(ראה סיפור מס׳ 5.149 מפי מר מ׳ עמאר). במסמך־פטיציה, שאושר בבית־המשפט ונעשה בקזבלנקה ב־9 ביוני 1963, אנו שומעים בפעם הראשונה שלא רק עניים יהודיים מקבלים עזרה אלא גם עניים מוסלמים. והרי תוכן המסמך: ״אנו הח״מ, חוגגים מהעיר קזבלנקה שמבקרים מדי שנה בקבר של ר׳ דור הלוי רראע, מבקשים שהאדון יצחק אלמליח יטפל באופן בלעדי בקבר. אנו מכירים את מר יצחק אלמליח מלפני הרבה זמן. זהו אדם בעל מוסר, ישר ונאמן. אנו יודעים איזה עבודות הוא עשה במקום הקרוש וכן מה שעשה למען עניי האיזור, הן מוסלמים והן יהודים בהילולה האחרונה שבה הגיש מר אלמליח סעד לעניי האיזור, היו הן המוסלמים והן היהודים מרוצים והם הלכו מלאי סיפוק לביתם. כל אחד קיבל את חלקו בכסף ובמזון. מזמן לא קיבלו עניים אלה את חלקם״(במסמך מופיעות כחמש־עשרה חתימות וביניהן וו של נשיא הקהילה היהודית בקזבנלקה וזו של הנשיא ברבאט [מסמך זה שייך לאוסף הפרטי של המחבר).

Recent Posts

  • יהודי פאס תרל"ג-תר"ס- 1900-1873 –אליעזר בשן

    מעורבות הדיפלומטים. ב-10 ביוני 1886 כתב דרומונד האי לשר החוץ על התפרצות קנאים בפאס, שבקושי דוכאה על ידי השלטונות, והיהודים חיים בפחד ובחשש מפני שחיטה המונית.  הוא העביר לשר החוץ העתק מכתבו של הסולטאן שנשלח לוזיר הראשי סיד אמפדל גרניט על האירוע, ונאמר בין השאר שהסולטאן מבקש למנוע כל מעשה שאינו מועיל לטובת הכלל. הוזיר הנ"ל תיאר במכתבו ב-21 ביוני את הרקע להתפרצות הקנאית נגד היהודים, כפי שדווח לו מפאס. יהודי ניסה ב-10 ( צ"ל 23 ) במאי להיכנס לבניין ממשלתי בפאס אלג'דידה ( החדשה ) ושומר הניצב בשער מטעם המושל מנע זאת ממנו. כתגובה תקפו היהודי וחבריו את השומר

  • להאיר באור החיים – לפרשת "ויצא" – מאת הרב שמיר-אסולין

    להאיר באור החיים – לפרשת "ויצא". דברי התורה מוקדשים – לעילוי נשמת אמו"ר הרה"צ רבי יוסף בר עליה ע"ה, שעלה לגנזי מרומים ביום א' בשבת יב' כסלו, לסדר: "ויצא יעקב {יוסף} מבאר שבע… והנה יהוה – ניצב עליו". וכן, להצלחת חיילי צה"ל העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהנו. "ויצא יעקב מבאר שבע, וילך חרנה" (בר' כח, י). "יציאת צדיק מן המקום, עושה רושם.  שבזמן שהצדיק בעיר – הוא הודה, הוא זיוה, הוא הדרה. יצא משם – פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה" (רש"י בר' כח י). מבוא: פרשת "ויצא", מספרת לנו על יעקב אבינו היוצא לגלות חרן בגיל 63 לאחר

  • דברי הימים של פאס-מאיר בניהו-כולל תרגום ליהודית מגרבית

    שט"ו – 1554 -1555 ואחר כך בא מולאי מחמד אשייך אשריף הנזכר למעלה ונלחם על תאפיללאלת ולכדה ולקח אחיו מולאי אחמד וכל בניו והוליכם עד לנהר תאדלא ושחט ארבעה בנים, אחיו מולאי זידאן ושלשה אחיו, ובא להלחם על פאס מולאי עבדאללאה בן מולאי מחמד אשייך ונשבר וברח ועזב פה את הנוודים מסוס, ומשבט רחמאנא ואלודאייא ( שבטי נוודים של עמק הסוס, הרי רחמאנא והואדיות ), עם גדול מאד שלא יספיק לו מים לשתות ולא לחם לאכול ונשארו מושלכים מחזרים על פתחי הבתים של היהודים, ומתו מהם הרבה שלא יסופר. אחר כך יצא להלחם על פאס מולאי מחמד אשייך הנזכר ויצא

  • Le Pogrome des Fes ou Tritel-1912-Paul B.Fenton

    Le samedi 27 avril, l’événement se résuma en un simple entrefilet en première page du Matin annonçant que: «Fez est calme» et qu’une «commission formée de notables arabes, européens et israélites va se charger de l’assainissement de la capitale. Des sommes importantes ont été réunies pour secourir les israélites affamés. Le sultan a donné 10 000 francs, Mr Régnault 5 000 francs et diverses personnalités marocaines 10 000 francs.» Enfin un reportage anonyme sur le sort des Juifs, paru dans l’hebdomadaire L’Illustration en date du 11 mai, fit le tour du monde grâce aux photographies fort impressionnantes, prises par le

  • הפרעות בפאס או התריתל-התרע"ב-יוסף ינון פנטון-סיכום

    סיכום מאה שנה לאחר אירועים מטלטלים אלו, מה תוכל להיות המסקנה בעניין הפרק הטרגי הזה בקורותיהם של יהודי מרוקו? במבט לאחור, דעותיהם של המשתתפים הראשיים בתקופה ההיא מן הצד האירופי מפתיעות בתמימותן המדומה ומעוררות רושם של העמדת פנים: דיפלומטים ואנשי צבא מאשימים זה את זה בעיוורון על שלא חזו את הסימנים המקדימים לתנועת המרד. לנוכח כך עולות שאלות אחדות: איך ייתכן שהסמכות הצבאית הצרפתית בחרה להעלים עין מאותות אלו בתואנה של היעדר ׳ראיות מוצקות להישען עליהן׳? ומדוע היא הניחה לרוב הגדודים לעזוב את העיר, בעוד שאנשי המודיעין ידעו היטב שהידיעה על עזיבתם הקרובה הופצה לשבטים העוינים סביב העיר? רייניו, ציר

  • Il était une fois le Maroc-David Bebsoussan-Qu'en fut-il de la presse spécifiquement juive?

    Il y avait cependant une grande influence britannique au Maroc… Le Times ofMorocco fut fondé par l'écrivain Edward Meakin. Il dévoila la corruption tangéroise. Son fils Budgett Meakin fut l'auteur de livres importants sur le Maroc dont The Moorish Empire publié en 1899 et The land ofthe Moors paru en 1901. Le style critique de Meakin père et fils finit par les faire comparaître par-devant le Tribunal consulaire. Le journal fut racheté en 1893 par le Gibraltarien G.T. Abrines, propriétaire de Moghreb al Aksa, et se fit le défenseur de la politique britannique. Avant d'être racheté, le Times of Morocco

  • גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא-עם המשמ"ח אליקים חלק ב'

    כל אותה תקופה בעוד הר׳ אזולאי מקנטר בלשונו את הגאון המשמ״ח ברמה האישית, הגאון המשמ״ח בחר להימנות מכת הנעלבים ואינם עולבים, ואחז בפלך השתיקה, אולם חכמי ורבני העיר החליטו למחות על כבודו ולפרסם כנגד הר׳ אזולאי קונטרס בשם ״מלחמת המגן״. בראש הקונטרס חתום הגאון רבי אברהם אביחצירא. ככל הנראה ע״מ לחזק דבריו הוסיף בחתימתו וכתב ״ממשפחת הרה״ג המפורסם המקובל האלקי בוצינא דנהורא כקש״ת יעקב ביחצירא זצוק״ל״. בקונטרס הנז׳ שולחים הגאונים רבי אברהם ועמו הגאון רבי דוד אדהן חבר ביה״ד, מכתב המשתרע על פני כמה עמודים להגאון רבי משה שתרוג ומביעים תמיהה על הסכמתו על דברי הר׳ אזולאי עיי״ש. מלבד זאת

  • גאוני משפחת אביחצירא-עם המשמ״ח אליקים-חלק א'-ר-יוסף-אביחצירא-

    עם המשמ״ח אליקים מגדולי הגאונים שידעה יהדות המזרח, היה זה הגאון המופלג, המושלם והמוכתר בכל מידה טובה, רבי משה מאיר חי אליקים זצ׳׳ל(המשמ׳׳ח), לימים ראב״ד בעיר קזבלנקה. הרב המשמ״ח זצ״ל, נולד ביום ט״ו טבת תרל׳׳ב בעיר טבריה, לאביו הגאון רבי ניסים אליקים(יליד העיר טבריה בשנת תר"י 1850 ) הרב היה בן יחיד והתייתם מאביו בעודנו ילד קטן, כפי שמתאר בתו״ד שכתב על גבי שער הספר ׳חדד נא״ה׳ שחברו אביו, ז״ל: לקטתי מכתיבותיו של עט״ר ישעי ומשגבי משארית הנמצאה מעט מהרבה כי שטף הזמן גרפם והעש האכזר והריקבון חגרו כוחם לכלות מחמדי עין והיו לאין… הרב המובהק העניו המדוכא ביסורין גדולים,

  • תהלה לדוד –הוצ' אורות המגרב- לוד – מעמד המשורר בקהילה.

    מעמד המשורר בקהילה. עבור בני זמנו היה דו בן חסין לא רק משורר אלא תלמיד חכם המקדיש מזמנו ללימוד תורה. פיוטים שנכתבו לסיום שישה סדרי משנה ולסיום מסכת או כדי להלל את מעלותיהם של נדיבים המחזיקים בידי לומד התורה מלמדים כי הוא היה חלק מחבורת לומדים קבועים שחבריה קיבלו תמיכה צנועה. בין 1773 ל – 1781 הוא למד יחד עם רבנים אחרים במכנאס וביניהם  זכרי בן משאש, בנו מרדכי ומרדכי אצבאן, בשיעורים שקיים הרב השליח הידוע מחברון, רבי עמרם בן דיוואן הנערץ ( במיוחד עלי – הערה אישית שלי אלי פילו ) , שנאלץ לשהות בעיר בעקבות מלחמות הבלתי פוסקות

  • עקיבא אזולאי-איש ירושלים – ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״

    ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״ מדברי עקיבא ״מאז ומתמיד אהבתי לרקום יחסים כנים בין חברים, ללא הבדל חברה, עדה ועם. בזכות יחסים אלה קיבלתי בשובי ארצה תפקיד פיקטיבי של הממונה על השרברבים היוצאים לעבודות חוץ. הייתי משוטט בכפרים, קונה נשק ממבריחים בדואים. תחום עבודתי היה מיריחו עד שכם, ובמקביל עסקתי בריכוז מידע מודיעיני על הכפרים הערביים. בשנת 1936 התגייסתי לנוטרות, והייתי בין הגפירים הראשונים בירושלים. מתוך 500 מועמדים נבחרו 34 נוטרים. רוב פעילותי התרכזה סביב ערביי ירושלים, אשר כינוני ״אבו דאוד״, ״אבן אל ערב״. קיבלנו רובים, והופקדתי לשמור על שתי תחנות חצץ בבית וגן. נשארתי מופקד על תחנות אלה עד


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930