זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל


זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

שבוע טוב חברים

ביוזמתה ובעידודה של מדריכת התיירות ענת לוי-כהן, אני מביא כאן בפניכם את סיפורו של חנניה לוסקי ז"ל

את האיש לא הכרתי באופן אישי ולא ראיתיו מימי. 

את כל המובא כאן נמסר לי על ידי ענת לוי, היא שהכירה אותו אישית במסגרת נסיעותיה הרבות לארץ מארוק והיא המביאה כאן את סיפורו ואת תמונותיו ולכן אתן למלים שלה לספר אודות האיש מיהודי מראכש. 

להלן מייל שקיבלתי מענת היום : 

הייתי רוצה להתחיל את דברי הפתיחה שליבפרק  מספר תהלים 

פרק א' 

קברו של חנניה לוסקי ז"ל

 (א) אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב: 
(ב) כִּי אִם-בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה:
(ג) וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ: 
(ד) לֹא-כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם-כַּמּץ אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ: 
(ה) עַל-כֵּן לֹא-יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים: 
(ו) כִּי-יוֹדֵעַ יְהוָה דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תּאבֵד:

 
זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל
את חנניה לוסקי זצ"ל הכרתי לפני כ-4 שנים בתוקף היותי מדריכת טיולים למרוקו.
חנניה היה מוותיקי העיר מרכש ,נולד במרכש יש לו אחות שעלתה לארץ והקימה משפחה ,
יש לו אח ששמו  מכלוף לוסקי זצ"ל שקבור בבית החיים במרכש .
חנניה לוסקי זצ"ל היה סמל של בית הכנסת במלא מובן המילה ,איש יקר עניו,פשוט  אוצר בלום של ידע אודות מרכש ותולדותיה
אשר החליט להקדיש את חייו ולשמור על בית הכנסת ולהיות חלק בלתי נפרד 
מהקהילה היהודית ומבית הכנסת אלעזמה .
ימים שעברו ושלא יחזרו עוד לעולם.
את חנניה ראיתי כסבא איש נעים הליכות ,צנוע ,מסביר פנים מוכן להסביר לכל על חיי הקהילה
 ובית הכנסת.
פעם שאלתי אותו מדוע הוא לא עולה לא"י הוא ענה לי שהוא רוצה לשמור על בית הכנסת ולפתוח אותו 
למבקרים וזה מה שעושה לו טוב לראות יהודים מכל העולם מגיעים לכאן ולראות את ההיסטוריה של 
יהודי מרכש .
 אני באופן אישי נקשרתי מאד אליו גם כשלא הייתי מגיעה למרוקו שמרתי עמו על קשר רצוף בטלפון או הייתי מתקשרת למר מרדכי פרץ בסקייפ.
מר מרדכי פרץ אמר לי פעם שחנניה ראה בי כבתו שכל הזמן מתעניינת בשלמו ודואגת לו ..
בחצי שנה האחרונה חנניה נראה יותר ויותר חלש חולה ואף אושפז בבית חולים.,
כחודש לפני שהוא נפטר הגעתי למרוקו
ובטיול היה עמי נוסע בשם שלום ועקנין חבר ילדות שלו הלכנו ביחד לבית הכנסת ושניהם ישבו והעבירו 
חוויות מהילדות שלהם המעמד הזה כל כך ריגש אותי
חשבתי לעצמי מי יודע אולי זו פגישתם האחרונה וכך היה .
שלום ועקנין כתב כמה מילים לזכרו של חבר שיפורסם כאן.
מר מרדכי פרץ סיפר לי 
"באותו בוקר של יום שבת ,השוטר שמע את חנניה צועק ואומר למישהו בחדר שלו לך מכאן אל תבוא 
לקחת אותי ,כאשר השוטר נכנס ושאל אותו מה קרה ? 
הוא סיפר לשוטר שמישהו בא לקחת אותו והוא גירש אותו,השוטר אמר לו
אל תדאג אני כאן אשמור עליך ויצא מהחדר . 
לאחר כחצי שעה השוטר נכנס לבדוק אם הכל בסדר אתו והוא גילה שהוא מת.
חנניה היה צדיק הוא נפטר בשבת בבוקר והלוויתו נערכה בא' תשרי כך שלא ישבו עליו שבעה …
 
במוצאי שבת 15.9.2012 הטלפון בביתי מצלצל ומאחורי הקו מר מרדכי פרץ מבית הכנסת אלעזמה במרכש 
בקול בכי קורע לב מודיע לי את הנורא מכל …
חנניה לוסקי החזיר את נשמתו לבורא 
היום בשבת כ"ח אלול 
בשעה 05:30 לפנות בוקר 
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים והשלום
יהיה זכרו ברוך 
כיום כשאני מגיעה לבית הכנסת ורואה את הכיסא  בו ישב חנניה לוסקי זצ"ל 
ריק ומיותם ועליו מונחת המניפה שלו ,מציפים אותי  געגועים לאיש היקר ודמעות זולגות מעיניי ללא הרף.
ואסיים
חנניה לוסקי זצ"ל היה אוהב שלום ורודף שלום ,אוהב את הבריות .
אזכור אותו לעד 

ענת לוי כהן

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

להלן מייל שקיבלתי  מבן אחותו של חנניה לוסקי ז"ל

אוסיף גם בתמונות באדיבותה של ענת לוי-כהן 

ענת לוי-כהן הי"ו וחנניה לוסקי ז"ל

הודעה: אלי שלום
אני כותב לך בשם אימי ביטון סבין שגרה בעפולה היא הנצר האחרון לבית משפחת לוסקי אבי אימי ברוך לוסקי היה דמות מאוד ידוע במלאח במארקש הוא היה בעל חנות תבלינים לו נולדו שלושה ילדים מכלוף,חנניה ז״ל ואימי שתבל״ח חנניה נולד בשנת 1935 במארקש הוא למד ראיית חשבון והיה משכיל ומלומד מאוד הוא היה עילוי בתורה ושמר על אורח חיים דתי .

הוא לא נישא מעולם את כל חייו לאחר עליית אחותו  בשנת 1965 לישראל לטיפול באביו שחלה לאחר מות האב בשנת 1971 וקבור בבית העלמין במארקש לא רחוק מאשתו ובנו מכלוף החליט לא לעלות לישראל בשום מקרה וקיבל החלטה לטפל ולשמור על בית הכנסת במלאח ולה הקדיש את כל חייו עד יומו האחרון חנניה היה איש למופת עניו צנוע ואיש תורה ומצוות לפני כשנה ביקרנו אימי ובנה גד את חנניה במארקש כי נודע לנו על הדרדרות במצבו הבריאותי.

אני יכול רק להגיד (אחיינו גד) כי התחננו אליו שיעזוב הכל ויעלה עמנו לארץ אחר הוא דחה זאת על הסף הוא אמר שהוא יקבר ליד אחיו ודאג מתוקף היותו גם איש חברת קדישה במארקש שדאג לכל הקהילה היהודית במארקש כי המקום ליד אחיו ישאר אך ורק ליום מותו לזכות ולהיקבר לידו.

רבים מהאנשים שפגשנו במארקש אומרים כי איש מיוחד כמהו לא נראה מעולם דור שפשוט נכחד  חנניה דאג תמיד לבקר את החולים בבתי חולים כל מי שהייתה לא בעיה מול הממסד תמיד הושיט יד לעזרה דאג לכולם תמיד שמישהו חיפש איזה קבר של קרוב משפחה ידע לעזור ולכוון עשה השכבות לכל יהודי שנטמן בבית העלמין במארקש.

דאג בבית הכנסת לתפילות שחרית מנחה וערבית שיהיה מניין ואין דבר שהתריד אותו יותר מבית הכנסת בימים אלה אנו בישראל אימי ואני אחיינו בסיוע של מר יצחק אוחיון חברו הטוב איש יקר שמסייע לנו רבות ומתגורר במארקש לאסוף כמה שיותר צילומים ופרטים על הדוד המיוחד שלא זכינו כל כך להכיר ביום החודש לפטירתו הגענו למארקש ועשינו לא כבוד גדול על פועלו באזכרה רבת משתתפים לעילוי נשמתו בביתו של רבי פנחס הכהן זצ״ל ובאזכרה נכחו רבים וטובים מחבריו בימים אלה אנו התחלנו בכתיבת ספר תורה לעילו נשמתו ואנו נעדכן בהמשך על ההתקדמות בכתיבת הספר שמגיע לאיש צדיק זה על פועלו.

יהי זכרו ברוך

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

הדלקת נר לעילוי נשמתו של חנניה לוסקי ז"ל

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

קברו של חנניה לוסקי ז"ל
צילמה ענת לוי-כהן הי"ו

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

 

 

 

 

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

באדיבותה של ענת לוי-כהן

באדיבותה של ענת לוי-כהן

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

 

לעילוי נשמתו של חנניה לוסקי ז"ל

התמונות באדיבותה של ענת לוי-כהן הי"ו

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

קברו של חנניה לוסקי ז"ל

באדיבותה של ענת לוי-כהן

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

באדיבותה של ענת לוי-כהן

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

באדיבותה של ענת לוי-כהן

 

 

 

"איש צדיק היה"

רבי חנניה לוסקי בן רבקה זצ"ל

חנניה ז"ל נולד חי וגדל כל חייו בעיר "מרכש" שבמרוקו

מאז עמד חנניה ז"ל על דעתו היה חבר מן המניין "בחברא הקדישא" המקומית,ללא שכר כמובן.

"חסד של אמת"

להיות חבר בחברא קדישא היה בזמנו לא רק פעולות הקבורה אלא הרבה מעבר לכך,כמובן ששירותי הרפואה בזמנו[שנות ה-40]לא הייתה במיטבה על כן כשהבחינו בקהילה באדם שהיה על ערש דווי[שכיב מרע],היו החברא קדישא מגיעים לביתו ויושבים לצידו וכל זה רק בכדי שכשתצא נשמתו יוכלו לקרוא איתו

"שמע ישראל ה'אלוקינו ה' אחד"

 ופעולה זו יכולה הייתה להימשך ימים ארוכים,ואפע"כ חנניה ז"ל היה תמיד המתנדב הראשון להיות על השכיב מרע עד צאת נשמתו,ואז היו ממשיכים בפעולות הרחיצה התכריכים והקבורה,וגם אז לא תמה השליחות של אנשי החברא קדישא,אלא גם היו סועדים את בני ביתו של המנוח לאורך כל הדרך.

חנניה ז"ל בין עיסוקיו היה סוחר בצעירותו,ולאחר מכן היה מורה בת"ת של ביה"כ ,"סלאת לעזמא" ולאחר שנים מונה חנניה ז"ל לשמש ביהכ"ס "סלאת לעזמא",חנניה ז"ל כאמור נולד גדל וחי בעיר מרכש כל חייו, היה לו זיכרון פנומנלי לפרטי פרטים.

שמות,מקומות, אירועים, דבר שהוא מאוד נדיר אצל אדם מצוי,מבקרים שהיו מגיעים לביקור ידעו תמיד שיש "היסטוריון במרכש הלו הוא חנניה ז"ל.

חנניה ז"ל היה איש טוב לב ובעל חסד "במתן בסתר" תמיד כך.

תכלה היריעה ושבחיו של חנניה ז"ל לא יכלו,מי שהכיר אותו ידע איזו אבידה היא הסתלקותו מן העולם.

האיש הצדיק הזה נקבר בערב ראש השנה,ומצב זה מבטל את יום השבעה ואת יום ה-30,כמו שהוא לא רצה להטריח אף אחד.

מהשמים רק לצדיקים משלימים ימיהם בערב ראש השנה .

רב חנניה לוסקי, או איך שקראנו לו בביתנו " דוד חנניה" איש יקר לנו גם בחייו וגם לאחר מותו,"אדם" בכל מאודו.

אם היה אדם חולה בקהילה היה רבי חנניה מיד נרתם למבצע ביקור חולים ולסיוע למשפחת החולה שלא יחסר כלום .

אני אישית מכיר את רבי חנניה האדם/האיש,זה 5 שנים בלבד,איש נעים הליכות ג'נטלמן אמיתי עדין נפש מאין כמותו מעטים הם האנשים שכמותו הוא מאחרוני "אנשי אמונה" האלו,משכים ומעריב בבית הכנסת,הראשון לפתוח את בית הכנסת ולהתחיל את התפילה, והאחרון לצאת ולסגור .

גבאי/שמש/דוד, מסור ונאמן

בביתנו הוא היה בן בית עד יום מותו . 

"יהי זכרו ברוך ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים והשלום"

 

הכותב בצער וים של געגועים

מרדכי פרץ

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

 

 

 

לוסקי 8

 

באדיבותה של ענת לוי-כהן

Recent Posts

  • יהודי המזרח בארץ ישראל- חלק ב' מ.ד.גאון

    אברהם אביחצירא מרבני טבריה. חתום על הסכמה בספר מלחמת המגן להרב משה מאיר חי אליקים. הוציא לאור מספרי אביו הרב, ביניהם גנזי המלך ירושלים תרמ״ט, והוא פירושים בקבלה. והסכימו עליו רבני הזמן המרפ״א ויש״א, והרב יוסף ויטאל מראשי ק״ק חסידים בית אל בעת ההיא. את הקדמתו לספר הנ״ל מסיים הרב: פי המדבר בן לאדמו״ר הרב המחבר כותב וחותם פעה״ק טבריה ת״ו, בחדש תמוז התרמ״ח בסדר אתה תקום ת׳ריח׳ם' דוד אביחצירא נולד בתאפילאלת בשנת תרנ״ו. ידוע בכל ערי המערב לפרוש וצדיק גדול. בנו של הרב מסעוד אביחצידא, ונכדו של הרב יעקב אביחצירא ז״ל. ר׳ יוסף בן נאים כותב עליו: לספר קדושתו

  • הקהילה היהודית בצפאקץ במלחמת העולם השנייה-חייס סעדון-תקופת וישי – יוני 1940 – נובמבר 1942

    תקופת וישי – יוני 1940 – נובמבר 1942 תקופת וישי נמשכה מיוני 1940 ועד סוף 1942. בפועל לא בוטלו חוקי וישי גם בתקופת הכיבוש הגרמני, אך בשל חילופי השלטון בתוניסיה ואירועי המלחמה נתפסה התקופה הגרמנית כתקופה שונה. חוקי וישי הוחלו על צרפת ועל השטחים שהיו תחת שלטונה בצפון אפריקה, אולם יישום החוקים והצווים בתוניסיה היה בעייתי, שכן הדבר עלול היה לפגוע קשות בשירותים חיוניים כמו שירותי הבריאות, שירותים עירוניים, מכס ובנקאות, שרבים מן המועסקים בהם היו יהודים. אין לנו מידע מדויק כיצד יישמו המושלים בערי תוניסיה את הוראות החוק. מסמך שהגישה הקהילה היהודית בצפאקץ ב-4 במאי 1943 למפקח האזרחי של

  • רדיפה והצלה – יהודי מרוקו תחת שלטון וישי-יוסף טולדאנו-חרם על מוצרי גרמניה

      שבוע לאחר מכן הצטרפה הבירה למחאה. ברחובות רבאט הופץ כרוז הקורא לכל האוכלוסייה להצטרף לתנועה המחאה ולחרם על המוצרים הגרמנים: ״גרמניה של המאה ה-20 נסוגה לזמנים הברבריים, היא רודפת עכשיו את יהודיה, מיעוט חסר ישע. אנו פונים אל העמים התרבותיים! אל הצרפתים שבמרוקו! אל המוסלמים והיהודים: אל תקנו דבר מהגרמנים כל עוד היטלר והאספסוף האנטישמי שלו לא יפסיקו עם מעשי העושק שלהם״. הפגנה בממדים חסרי תקדים נערכה בקולנוע רנסנס, ובה השתתפו יותר מ-2000 איש. היומון "לקו דו מרוק״(L'Echo du Maroc}, שייצג את החוגים הקולוניאליים שאהדו את החרם מטעמיהם שלהם, העניק לה כיסוי רחב. הרב רפאל אנקאווה, ראש בית הדין

  • דפים מיומן-ג'ו גולן-תשס"ו 2005

    מתל אביב לביירות בתל אביב של 1931 היה המשבר הכלכלי בעיצומו. שפל שרר ברחבי הארץ. יאשה היה מחוסר עבודה. חברת היבוא־יצוא שהוא היה מנהלה המסחרי מאז שובו ממצרים נאלצה לסגור את שעריה. סבתא שרה, שנישאה מחדש זמן קצר אחרי שהגיעה לפלסטינה, גרה בביירות. בית המלון של בעלה השני, שלום רבינוביץ׳, ניצב על המצוק הצופה לים, ושימש מועדון למושבה הרוסית של ביירות. שרה ביקשה מיאשה להצטרף אליהם. רוב המבקרים הקבועים במלון היו מנהלים של מפעלים או חברות. היא הציגה את בנה יאשה לאורחיה. ידידות נקשרה בינו לבין אחד, מסייה בזרגי. בזרגי הציע ליאשה משרה בחברת ״זינגר״ למכונות תפירה, שהוא היה מנהלה

  • דבדו עיר הכהנים- תולדות קהילה במרוקו ממגורשי סיביליה ומורסיה שבספרד-אליהו מרציאנו

      פרק 16: פיוטים פיוט ר׳ סעדיה אדאתי ר׳ סעדיה אדתי אשרי יולדתו, פספאנייא היתה דירתו, ופנאדור היא קבורתו, ועלינו תגן זכותו. ר׳ סעדיה אור המנורה, בצרור החיים היא צרורה, נשמתו הטהורה בישיבה של מעלה שורה, נהנה מזיו השכינה. ר׳ סעדיה צ׳ווי עינייא, בזכותו רבי יחייד לבלייא, עלינא וועלא ליהוד די פדנייא, ויג׳ינא למשיח ואליה. ר׳ סעדיה צווי לאה תמשי קול אולייה, ותגי בחאג׳תהא מוקדייא, זכותו תדרג עלייא. במתיבתא דרקיעא, לכבודו שפתי אביעה, מלא משאלותי אל גדול דעה, ובטל מעלנו גזירה רעה. ר׳ סעדיה מן גירוש קשטיליא, חין גזרו על ליהוד לפניא, ווהווא מן עשרא די כרג׳ו דגייא, פלמרכב רקבו

  • Michel Knafo-Le département d'immigration, le Mossad et autres organismes

    Le département d'immigration, le Mossad et autres organismes Depuis que Kadima, l'organe du département d'immigration, avait été dissous sur ordre des autorités du Maroc indépendant, l'émigration des Juifs vers Israël s'est poursuivie sous diverses formes. Ils quittaient le pays de manière légale ou illégale, avec l'accord des autorités ou malgré leur interdiction, par la négociation ou l'activité clandestine. Des caravanes plus ou moins grandes d'émigrants étaient organisées – recevaient des instructions nécessaires et on les transportait, clandestinement, au-delà des frontières. Derrière toutes ces activités la main directrice de l'Etat d'Israël. La participation du département de la Alyah dans l'organisation de

  • קורות היהודים בספרד המוסלמית-א.אשתור

    כשם שהכרוניקות הישנות משאירים יותר סתום ממה שהם מפרשים בדבר הדרך שבה באו המוסלמים בדברים עם תושבי הערים הנכבשות, נוצרים ויהודים, כך ברורים ומפורשים הם סיפוריהם על הביצוע של שיתוף־הפעולה עם היהודים. כפי שאנו למדים מדבריהם ריכזו הכובשים את היהודים בכל מקום. הם העבירו את היהודים שנמצאו בסביבת עיר גדולה לתוכה ובעיר גופא ריכזו אותם בשכונה אחת. זה היה קל מאד בימים ההם, משום שבתים רבים היו ריקים מאדם לאחר בריחת האצילים והעשירים, ומצד שני היה זה הכרח צבאי. המחבר של כרוניקה עתיקה אומר: ״כאשר מצאו יהודים בגליל, ריכזו אותם בעיר הראשית שלו״ והיסטוריון ערבי אחר מספר: ״נהיתה זאת השיטה

  • אעירה שחר-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-שבת ויצא-שיר לשבת

    שבת ויצא בקשה — אעיר כנשר, או: זכור שבת לשמרה — בקשה — סי׳ אני סעדיה שוראקי חזק פרטים אחדים מתולדות חייו ושירתו של ר' סעדיה שוראקי, שחי ופעל באלג'יריה במאה ה-17 – המאה ה-18 תלמיד חכם, פייטן ובעל השכלה כללית רחבה. חיבר ספר במתמטיקה בשם "מונה מספר" וכן פירוש לספר תהלים שבראשו שיר רחב שבו הוא מתאר את שיטתו בפרשנות. שירים שלו נקלטו בקובץ "שיר ידידות". פיוטיו מצטיינים בנשימה אפית וביכולת תיאור נאה. דוגמאות בולטות לכך הן שירו "סדרי בראשית יוצרו" המפרט את סדר בריאת העולם, ושירו "סיני מאור עיני", המפרט את שבחי התורה ולומדיה.     אעיר כנשר

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט

    פרק רביעי הרכיבים השונים של מעמד שירת הבקשות מעמד שירת הבקשות עבר שינויים לא מעטים מאז שהובא למרוקו ע״י השדר״ים במהלך המאה ה־17. השינויים הרבים שעבר מנהג זה הם תוצאה של תנאים היסטוריים וחברתיים שהתפתחו: 1- ראשיתו של המנהג בצפת של ימי הקבלה והאר״י הקדוש ־ המחצית השניה של המאה ה־16. 2 – יהודי מרוקו, קיבלו מנהג זה מהשדר״ים שהגיעו למרוקו מאז ראשית המאה ה־17 ועד למאה ה־19. 3 – שינויים שהוכנסו במנהג זה במרוקו מראשית המאה רד20. בפרק זה יוצגו השנויים שעבר המנהג בשלושת התקופות דלעיל, כפי שהם באים לידי ביטוי בקבצים ״רני ושמחי״ ו״שיר ידידות״. המנהג בצפת הקבליסטית

  • תכשיטים אצל נשות יהודי מרוק- תערוכה מוזיאון ישראל קיץ 1973

    עגילי־תליונים – התמונה הימנית טנג׳ר ; כנראה סוף המאה הי״ח, ואולי לפני־כן לדעת הצורף היהודי שהיה בעליו זהו עדי עתיק מאוד — דוגמה נדירה של עבודתם המצוינת של צורפיה היהודים של טנג׳ר זהב, פניני־בארוק, אבני אודם ואזמרגד האורך: 22.5 ס׳׳מ אוסף פרטי, פאריס (431)   עגילי־תליונים — ׳׳עקראש״ התמונה האמצעית פאס ; כנראה המאה הי״ז או הי״ח טיפוס עתיק, שאינו עוד בשימוש ; בצד האחורי יש דגם של שריגים ופרחים מעשה חקיקה וחירור זהב, אבני אזמרגד, אמתיסט, אגרנט ופניני־בארוק האורך: 11.5 ס״מ המוזיאון לאמנויות אפריקה ואוקיאניה, פאריס ראה : אידל, מילון, עמ׳ 9 ; בזאנסנו, תלבושות, לוח מס׳ 28 ;


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930