מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים

עמוד 2 מתוך 512345

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאב

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " 

המורהמאחורי הקוראן

לפי הקוראן קיבל מוחמד את הקוראן מחכם:

״הקוראן שלוח אליך מעם חכם ויודע״ (כז, ו).

 

وَإِنَّكَ لَتُلَقَّى الْقُرْآنَ مِن لَّدُنْ حَكِيمٍ عَلِيمٍ

הקוראן שלוח אליך מעם ( אלוה ) חכם ויודע

סורה 27, פסוק 6

 

 

לאחר שהנחנו שה׳קוראן׳ הוא השם שנתן מוחמד לתורת משה, יש לזכור כי בתקופה ההיא רק יהודים ומעט נוצרים הכירו אותה. אם כן מסתבר שהחכם שלימד את מוחמד את ה׳קוראן׳ היה רב יהודי, ייתכן שהיה כומר נוצרי, וגם ייתכן שהיו לו שני מורים: הראשון, בעיר מכה – יהודי, ובכל אופן אידיאליסט רציני; והשני ־ בעיר מדינה – נוצרי או יהודי משומד. הראשון כתב – או פעל שיכתבו ־ ספר בערבית וקראו ׳קוראן׳, והוא גם שחיבר את החלק הראשון של ה׳יומן׳. וראו בסוף הפרק על כך שהמורה היה תלמיד חכם ושמו ורקה.

מורהו של מוחמד לימדו את התורה ואף ביקש ממנו שידרוש מן הערבים להאמין בה׳ ובתורה, ושיזהירם בעונשי שמים אם לא יחזרו בתשובה. כן הנחה אותו כיצד להתפלמס עם הערבים במכה.

מוחמד ומורו

ננסה להבין את סיפורו של מוחמד, כפי שעולה מתוך הקוראן, שכאמור נכתב ברמזים, תוך הסתייעות במסורת המוסלמית. מוחמד, הילד היתום שניתן למינקת, ברח ממנה. החכם ורקה מצאו והכניסו לביתו. מסתבר שעבר את ימי ילדותו אצל חכם זה:( או אצל זקנו של מוחמד שהיה מקורב לחכם ) ״הלא מצאך יתום ואספך, ומצאך תועה והדריכך״ (צג, ו־ז).

סורה 73 – המתעטף – פסוק 6-7

إِنَّ نَاشِئَةَ اللَّيْلِ هِيَ أَشَدُّ وَطْءًا وَأَقْوَمُ قِيلًا

שעות הלילה מגבירות את הריכוז ומקילות על הקריאה הנכונה

ומורו שידך לו אישה אמידה, שהיתה בת דודתו של ורקה: ״ומצאך נזקק והעשירך״(צג, ח).

במשך שעות היום מוחמד טרוד בעסקיו השונים, בייחוד בתחום המסחר. מעוטף במעיל היה לומד מדי ערב את ה"קוראן׳ עד חצות הלילה, ולעתים אף מאוחר יותר:

״הוי המתעטף! עמוד בתפילה לילה שלם בקירוב, או מחציתו או פחות במקצת, או יותר, וקרא את הקוראן אט־אט. הן אנחנו מטילים עליך דברים כבדי משקל. שעות הלילה מגבירות את הריכוז ומקילות על קריאה נכונה, ואילו ביום מתרוצץ אתה שעות ארוכות״! ״הוי, המתכסה…״ (עג, א-ז; עד, א).

הערת המחבר : המורה רומז כאן למאמר תלמודי במסכת עבודה זרה ג, ב, ובמדרש רבה על שיר השירים ה, יא, המדברים על חשיבותן של שעות הלילה ללימוד ולתפילה.

המסורת המוסלמית יודעת לספר שהמלאך גבריאל נתגלה למוחמד, וזה רץ לאשתו וצעק: ״עטפו אותי! כסו אותי!״ לאחר שהתעטף במעיל או בשמיכה בא אליו הדיבר האלוקי, וקרא את הסורה הזאת. ייתכן שהמסורת הזאת הושפעה משורשים יהודיים, כי חכמיהם נהגו להתעטף טרם לימוד מעשה המרכבה; גם הנביא אליהו היה לבוש מעיל. לדעתנו נראה פירושו של חנא זכריאס: המורה רצה שמוחמד יתעטף במעיל כדי שלא יחלה בלימודו בלילות הקרים שבמדבר. ועוד; כדי שיסתיר את פניו לבל יכירוהו הערבים של מכה, ולא ילעגו לנער בן הערבי ההולך ללמוד אצל חכם יהודי.

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

 

מוחמד וחבריו לומדים להתפלל

 

מוחמד וחבריו מתפללים אצל מורו במשך הלילה:מאחורי הקוראן

״ריבונך יודע כי עומד אתה בתפילה קרוב לשתי אשמורות של הלילה, מחציתו או אשמורת אחת שלו, עם קבוצה מאנשיך׳(עג, כ).

19 إِنَّ رَبَّكَ يَعْلَمُ أَنَّكَ تَقُومُ أَدْنَى مِن ثُلُثَيِ اللَّيْلِ وَنِصْفَهُ وَثُلُثَهُ وَطَائِفَةٌ مِّنَ الَّذِينَ مَعَكَ وَاللَّهُ يُقَدِّرُ اللَّيْلَ وَالنَّهَارَ عَلِمَ أَن لَّن تُحْصُوهُ فَتَابَ عَلَيْكُمْ فَاقْرَؤُوا مَا تَيَسَّرَ مِنَ الْقُرْآنِ عَلِمَ أَن سَيَكُونُ مِنكُم مَّرْضَى وَآخَرُونَ يَضْرِبُونَ فِي الْأَرْضِ يَبْتَغُونَ مِن فَضْلِ اللَّهِ وَآخَرُونَ يُقَاتِلُونَ فِي سَبِيلِ اللَّهِ فَاقْرَؤُوا مَا تَيَسَّرَ مِنْهُ وَأَقِيمُوا الصَّلَاةَ وَآتُوا الزَّكَاةَ وَأَقْرِضُوا اللَّهَ قَرْضًا حَسَنًا وَمَا تُقَدِّمُوا لِأَنفُسِكُم مِّنْ خَيْرٍ تَجِدُوهُ عِندَ اللَّهِ هُوَ خَيْرًا وَأَعْظَمَ أَجْرًا وَاسْتَغْفِرُوا اللَّهَ إِنَّ اللَّهَ غَفُورٌ رَّحِيمٌ

״ריבונך יודע כי עומד אתה בתפילה קרוב לשתי אשמורות של הלילה, מחציתו או אשמורת אחת שלו, עם קבוצה מאנשיך׳ אלוהים הוא הקוצב את משך הלילה והיום, ויודע כי אין בכוחכם להמשיל לעמוד במלוא מכסתו, ועל כן שב מכעסו עליכם, קִראו אפוא בקוראן ככל שתוכלו. יודע הוא כי עלולים להיות בכם חולים, ואחרים הנוסעים בארץ בבקשם להם פרנסה מעִם אלוהים, ואחרים הלוחמים למען אלוהים, על כן קִראו בו ככל תשוכלו, וקיימו את התפילה ותנו את הזכּת, והַלוו לאלוהים בעין יפה, כל טובה אשר תקדימו לעשות, בַקשו את מחילת אלוהים, כי הוא סולח ורחום.  סורה 73 – פסוק 19.

הלוו לאלוהים : ייתן למטרות הכלל, כגון למימון הג'יהאד ולצדקה.

התרגום הנ"ל מספרו של פרופסור אורי רובין

כפי הנראה התפילות שהתפלל הן התפילות המסורתיות של עם ישראל, שכן פעמים רבות מובאים בקוראן קטעים ומשפטים מתוך תפילות ישראל. היהודים מתפללים בכל בוקר בתפילת שחרית: ״יוצר אור ובורא חושך״, ובכל לילה בתחילת תפילת ערבית: ״גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור״. מילים אלה נמצאות בקוראן (לה, יד). היהודים אומרים בתחילת העמידה שלש פעמים ביום: ״ונאמן אתה להחיות מתים״, והמקבילה בקוראן: ״ושעת הדין בוא תבוא – אין ספק בה – ואלוקים יעורר את שוכני הקברים״ (כב, ז).

היהודים מתפללים אחרי ׳קריאת שמעי: ״מלכנו… לדור ודור הוא קיים ושמו קיים וכסאו נכון ומלכותו ואמונתו לעד קיימת ודבריו חיים וקיימים לעד… ואין לנו עוד אלוקים זולתך… ברום עולם מושבך ומשפטיך וצדקתך עד אפסי ארץ… אתה הוא הראשון ואתה הוא האחרון ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע… משפיל גאים עדי ארץ מגביה שפלים עדי מרום מוציא אסירים ופודה ענווים ועוזר דלים בעת שוועם אליו… מי כמוך באלים השם״. מאמרים אלו מצויים בקוראן לרוב. לדוגמה:

״אלוקי, אדון המלוכה. בכוחך לתת את המלוכה לאשר תחפוץ וליטול את המלוכה מאשר תחפוץ ולהאדיר את אשר תחפוץ ולהשפיל את אשר תחפוץ. בידך כל הטוב ואתה כול-יכול. אתה מבליע את הלילה בתוך היום ומבליע את היום בתוך הלילה, ומוציא את החי מתוך המת ואת המת מן החי, ומכלכל בכל חשבון את אשר תחפוץ״; ״הוא אשר נתן נשמת חיים באפכם, אחר ימיתכם ואחר ישוב ויחיה אתכם״(ג, כו-כז; כב, סו).

היהודים חוזרים בכל בוקר בתפילת שחרית על פסוק הנביא:

״לך השם הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך השם הממלכה והמתנשא לכל לראש. והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכול ובידך לגדל ולחזק לכול״ (דברי הימים א כט, יא).

אמירה זו חוזרת ונשנית בקוראן. לדוגמה: ״לו כל אשר בשמים׳/ (כב, סד).

היהודים אומרים בכל בוקר: ״והאופנים וחיות הקודש משבחים ואומרים: ברוך כבוד ה׳ ממקומו״; והמקבילה בקוראן:

״אז תראה את המלאכים סובבים את כס הכבוד, משבחים ומהללים את ריבונם. ישפטו ביניהם בצדק, וקול יישמע באומרו התהילה לא־ל ריבון העולמים״; ״הנושאים את כס הכבוד והסובבים אותו, משבחים ומהללים את ריבונם ומאמינים בו״ (לט, עה; מ, ז).

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאבמאחורי הקוראן

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " 

פעמים רבות מובאים בקוראן פסוקים מתוך הפרקים החותמים את ספר תהלים, אותם קוראים היהודים בכל בוקר, והנקראים ״פסוקי חמרה״. הברכה שנאמרת לפני פסוקי דזמרה היא: ״ברוך שאמר והיה העולם, ברוך הוא, ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקיים, ברוך עושה בראשית, ברוך מרחם על הארץ, ברוך מרחם על הבריות, ברוך משלם שכר טוב ליראיו, ברוך חי לעד וקיים לנצח, ברוך פודה ומציל, ברוך שמו. ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם הא-ל האב הרחמן המהולל בפה עמו משובח ומפואר בלשון חסידיו ועבדיו ובשירי דוד עבדך. נהללך השם אלוקינו בשבחות ובזמירות ונגדלך ונשבחך ונפארך ונזכיר שמך מלכנו אלוקינו יחיד חי העולמים מלך משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול. ברוך אתה השם מלך מהולל בתשבחות״. מוטיבים אלו מפוזרים לרוב בפסוקי הקוראן, כמעט באותן המילים. וכך חותמים היהודים את פסוקי תמרה: ״ישתבח שמך לעד מלכנו הא-ל המלך הגדול והקדוש בשמים ובארץ…״. לשון זה מובא בקוראן פעמים רבות כפתיחה של סורה.

התרגום מערבית לעברית לקוח מספרו של אורי רובין " הקוראן " 

57 סורת  – הברזל – الحديد

 

سَبَّحَ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ وَهُوَ الْعَزِيزُ الْحَكِيمُ

שוכני השמים והארץ מספרים בשבח אלוהים, הוא האדיר והוא החכם

 1 لَهُ مُلْكُ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ يُحْيِي وَيُمِيتُ وَهُوَ عَلَى كُلِّ شَيْءٍ قَدِيرٌ

לו מלכות השמים והארץ הוא מחיה וממית והוא כל יכול

 2 هُوَ الْأَوَّلُ وَالْآخِرُ وَالظَّاهِرُ وَالْبَاطِنُ وَهُوَ بِكُلِّ شَيْءٍ عَلِيمٌ

הוא ראשון והוא אחרון, הוא נגלה והוא נסתר ; כל דבר הוא יודע

59 – ההגליה – الحشر

 

سَبَّحَ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَمَا فِي الْأَرْضِ وَهُوَ الْعَزِيزُ الْحَكِيمُ

שוכני השמים והארץ מספרים בשבח אלוהים, והוא האדיר והחכם

61 – שורות, שורות – الصف

 

سَبَّحَ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَمَا فِي الْأَرْضِ وَهُوَ الْعَزِيزُ الْحَكِيم

שוכני השמים והארץ מספרים בשבח אלוהים, והוא האדיר והחכם

 

62 – יום השישי – الجمعة

 

يُسَبِّحُ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَمَا فِي الْأَرْضِ الْمَلِكِ الْقُدُّوسِ الْعَزِيزِ الْحَكِيمِ 1

שוכני השמים והארץ מספרים בשבח אלוהים, המלך, הקדוש, האדיר והחכם

 

64 – הנופלים בפח – التغابن

 

يُسَبِّحُ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَمَا فِي الْأَرْضِ لَهُ الْمُلْكُ وَلَهُ الْحَمْدُ وَهُوَ عَلَى كُلِّ شَيْءٍ قَدِيرٌ 1

שוכני השמים והארץ מספרים בשבח אלוהים, לו המלכות ולו התהילה, הוא כל יכול

 

בתפילה בבוקרו של יום השבת, מתפלל עם ישראל: ״לא-ל אשר שבת מכל המעשים וביום השביעי נתעלה וישב על כיסא כבודו״. בקוראן מובא נוסח זה כמה פעמים:

 

סורה 10 פסוק 2 – יונה

 

2 إِنَّ رَبَّكُمُ اللّهُ الَّذِي خَلَقَ السَّمَاوَاتِ وَالأَرْضَ فِي سِتَّةِ أَيَّامٍ ثُمَّ اسْتَوَى عَلَى الْعَرْشِ يُدَبِّرُ الأَمْرَ مَا مِن شَفِيعٍ إِلاَّ مِن بَعْدِ إِذْنِهِ ذَلِكُمُ اللّهُ رَبُّكُمْ فَاعْبُدُوهُ أَفَلاَ تَذَكَّرُون

 

״ריבונכם הוא אלוקים אשר ברא את השמים ואת הארץ בשישה ימים, אחר ישב בגאון על הכס״.בכוונו את מהלך הדברים, לא יקום מליץ יושא בלא רשותו, זהו אלוהיכם וריבונכם. על כן עִבדהו, האם לא תיזָכרו ? 

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאב

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " מאחורי הקוראן

עלי לציין שכל המובא בשפה הערבית, הינו תוספת שלי ועל אחריותי בלבד………

ואלה קטעי הסיום הקבוע של כל תפילות היהודים: ״עלינו לשבח… ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים לפני מלך מלכי המלכים… ועל כן נקוה לך… להעביר גילולים מן הארץ והאלילים כרות ייכרתון… יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תישבע כל לשון… ככתוב בתורתך: השם ימלוך לעולם ועד. והיה השם למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד׳. הם מוזכרים בקוראן לרוב.

אין למוסלמים סידור תפילה רשמי ומגובש. בתפילה במסגד הם קוראים את סורת אל-פאתִחה:

 

بسم الله الرحمن الرحيم

الْحَمْدُ للّهِ رَبِّ الْعَالَمِينَ 2 الرَّحْمـنِ الرَّحِيمِ 3   مَـلِكِ يَوْمِ الدِّينِ 4 إِيَّاكَ نَعْبُدُ وإِيَّاكَ نَسْتَعِينُ

 5 اهدِنَــــا الصِّرَاطَ المُستَقِيمَ  6 صِرَاطَ الَّذِينَ أَنعَمتَ عَلَيهِمْ غَيرِ المَغضُوبِ عَلَيهِمْ وَلاَ الضَّالِّينَ

 

״בשם אלוקים הרחמן והרחום. התהילה לאיל ריבון העולמים, הרחמן והרחום, המולך ביום הדין. אותך נעבוד ולישועתך נקווה. נסנו באורח מישרים, אורחם של אלה אשר נטית להם חסד, לא של אלה אשר ניתכה הרומה עליהם ולא של התועים״.

שבעה פסוקים קצרים אלה הם סיכום מפרק הראשון של תהלים, הספר שמזמוריו משמשים מקור מרכזי לתפילות היהודים. הקוראן מצטט במקומות אחרים את שאר פסוקי מזמור זה.

[1]   ״אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב… על

כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים. כי יודע השם דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד״. ספר תהלים נקרא בקוראן בשם ׳זבור׳.

ספרי המסורות האסלאמיות מציינים שבצעירותו נהג מוחמר מנהגי התבודדות ופרישות, ותפילותיו נקראו תחנות׳. מורו צווה לו שיתפלל בזמנים שונים:״הזכר בוקר וערב את שם ריבונך בלבך, בתחנונים ובחרדת קודש, ואל תישא קולך ואל תהיה במסיחים את דעתם״; ״קיים את התפילות מנטות השמש ועד אשר יחשיך הלילה, ולעת קריאת שחרית. קריאת שחרית, עדים רבים לה״! עוד אמר לו: ״ומן הלילה תיקח זמן לתפילה לא מחויבת״; ״ותיזהר בתפילה התיכונה״.

הוראות אלה דומות לאלה שבתלמוד. יהודי חייב להתפלל שתי פעמים ביום: תפילת שחרית בבוקר ותפילת מנחה לפנות ערב: ובלילה נוהגים להתפלל תפילת ערבית, אף על־פי שאיננה חובה גמורה; החסידים מוסיפים להתפלל תפילה תיכונה בחצות הלילה. וכבר העיר חוקר יהודי: ״קשה להשתחרר מן הרושם שאנו כאן באווירה יהודית טהורה״.

אף־על־פי שאלה הן הוראות הקוראן, מכל מקום נוהגים המוסלמים להתפלל כל יום חמש תפילות: הם סומכים עצמם בזה העניין על החדית׳.

סורה 7 – פסוק 205

وَاذْكُر رَّبَّكَ فِي نَفْسِكَ تَضَرُّعاً وَخِيفَةً وَدُونَ الْجَهْرِ مِنَ الْقَوْلِ بِالْغُدُوِّ وَالآصَالِ وَلاَ تَكُن مِّنَ الْغَافِلِينَ 205

הַזכֵּר וקר וערב את שם ריבונך בלבך, בתחנונים ובחרדת קודש, ואל תישא קולך ואל תהיה במסיחים את דעתם

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאב

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " מאחורי הקוראן

מוחמד דורש ברבים

לאחר שמוחמד למד היטב את דברי התורה והיה בקי בה, ביקש ממנו מורו להשמיע לערבים את דברי המוסר שלמד:

״הוי המתכסה, קום והזהר, ואת ריבונך פאר״; ״קרא בשם ריבונך״, (עד, ב; צו, א).

הערת המחבר : התלמוד אכן מצווה שאין להגביה את הקול בתפילה: ״המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני

אמנה, המגביה קולו בתפילתו הרי זה מנביאי השקר״ (ברכות כד, כ).

اقْرَأْ بِاسْمِ رَبِّكَ الَّذِي خَلَقَ 1

קרא בשם ריבונך אשר ברא

אפשר לפרש את המילה יקרא׳ בשני אופנים; או שהוא ציווי לקרוא איזה כתב, או שהוא ציווי להשמיע איזה דבר לאחרים. המסורת האסלאמית בחרה לפרש כפירוש הראשון, והיא רואה בסורה זו את ההתגלות הראשונה של המלאך גבריאל למוחמד. המלאך נגלה למוחמד במערה, כששהה שם לצורך תחנות׳, הראה לו אריג כתוב בערבית ודרש ממנו לקרוא אותו. מוחמד השיב לו כי אינו יודע לקרוא, והמלאך לחץ עליו כדי שיקרא. האסלאם רואה בכך את הנס העיקרי של מוהמד; ולנו נראה כפירוש השני.

מורו של מוחמד ממריץ אותו להזהיר את ערביי מכה לחדול מעבודת אליליב שהורגלו בה, כפי שעשה נח לאנשי דורו:

״נח אמר: ריבוני, הם המרו את פי… ואמרו: אל תיטשו את אלוהיכם, אל תיטשו את וֵּד, סֻוָּאע, יָג׳וּת׳, יָעוּק ולא את נַסְר׳׳.

קוראן עא, כא-כג. רובין, עמי 488, כותב כי מדובר בחמישה אלילים מתקופת נח, שלפי המסורת המוסלמית המשיכו שבטי ערב לעבוד להם בתקופה הקדם-אםלאמית. לגבי פולחן אלילים בחצי האי ערב בעת הופעתו של מוחמד, ראו ארמסטרונג, עמי 71-66.

قَالَ نُوحٌ رَّبِّ إِنَّهُمْ عَصَوْنِي وَاتَّبَعُوا مَن لَّمْ يَزِدْهُ مَالُهُ وَوَلَدُهُ إِلَّا خَسَارًا 21

נח אמר, ריבוני, הם המרו את פי והלכו בעקבות אלה אשר רכושם ובניהם לא הוסיפו להם דבר זולת אבדון

 

 وَمَكَرُوا مَكْرًا كُبَّارًا 22

הם חרשו מזימה נוראה

 

 وَقَالُوا لَا تَذَرُنَّ آلِهَتَكُمْ وَلَا تَذَرُنَّ وَدًّا وَلَا سُوَاعًا وَلَا يَغُوثَ وَيَعُوقَ وَنَسْرًا 23

ואמרו, אל תטשו את אֵלֵיכם את וד, סואע, יגות, יעוק, ולא את נסר

התלמוד מזהה את נסר כאליל העיקרי של ארץ ערב; גם התנ״ך מאשר כי אלף שנה לפני מוחמד כבר היה נהוג בארצות המזרח לעבוד את נסר בתורת אל. מורו של מוחמד שם מילים אלו בפיו של נח, כי עובדי אלילים קדומים האמינו שהקרש, נסר, שנמצא באיזה בית אלילים, יש בו מן האלוהות מפני שבא מתיבתו של נח אשר ניצל מן המבול.

הערת המחבר : ״חמשה בתי עבודת כוכבים קבועין הן… נשרא שבערביא״ (עבודה זרה יא, ב).

״ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו״ (מלכים ב יט, לז).

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאב

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " מאחורי הקוראן

פירוש הערות המחבר הינו תוספת שלי גם בערבית וגם בעברית – א.פ

אבל ערביי מכה לא שמעו לאזהרותיו של מוחמד ולא שעו להטפותיו. מורו מצווהו להזהירם שאללה יכול להפוך את עירם אם לא ישמעו בקולו, כפי שקרה לדורות קדומים שלא שמעו בקול נביאיהם: בני דורו של נח נשטפו במבול, סדום ועמורה הושמדו מפני שתושביהם סנטו בלוט הצדיק על שהזהירם לתקן את דרכיהם.97 המורה מלהיב אותו גם בסיפורו של מלחמה שיש בה פילים:

״הלוא ראית מה עולל ריבונך לבעלי הפיל: הן שם מזימתם לאל, ולהקות עופות שלח מעלף לרוגם באבני גוויל, ועשה אותם כמוץ נאכל״ (סורה קה).

בסיפורו חיבר המורה שני מאורעות שונים. הכוונה לשתי מלחמות בשתי תקופות שונות, שהתקיימו במקום אחד ־ בית חדרון, ובשתיהן הושיע ה׳ את עם ישראל. המלחמה הראשונה היתה כשיהושע כבש את ארץ ישראל. כעבור למעלה מאלף שנה, באותו מקום, בבית חורון, ניצחו החשמונאים את היוונים, אשר באו למלחמה עם פילים."

הערת המחבר : " ויהי בנוסם מפני ישראל הם במורד בית חורון והשם השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימותו. רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב… ויאמר (יהושע) לעיני ישראל: שמש בגבעון דום, וירח בעמק אילון… ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע השם בקול איש, כי השם נלחם לישראל״ (יהושע י, יא-יד). לדברי מורו של מוחמד, נזרקו אבני הברד על־ידי להקת עופות.

הערת המחבר : מכבים א ג, כד: מכבים א ו, ל. המוסלמים מייחסים מאורע זה לקרב שלדבריהם נערך בשנת 570 לספירה בין המושל החבשי־נוצרי של תימן ובעלי בריתו הערבים לבין קורייש ובעלי בריתם. הצבא החבשי פנה לכבוש את מכה, כשכמה מחייליו רכובים על־פילים. כשעמד הצבא לתקוף את מכה, סירבו הפילים לעלות על העיר ה׳קדושה׳ ונסוגו. לזכר פרשה זו קרויה שנת 570 ׳שנת הפיל׳, ולפי המסורת המוסלמית נולד במהלכה מוחמד. ראו מ״י קיסטר, ״מכה בתקופת המעבר שבין הג׳אהליה לאסלאם״, בתוך: לקר, מחקרים בהתהוות האסלאט, עמי 39-30. כנראה הוצרכו המוסלמים להמציא אגדה זאת כדי לפרש פסוקי קוראן אלו, כיוון שלא הכירו טוב את ההיסטוריה הכתובה והמסורה הנ״ל של עם ישראל.

יש מקומות נוספים בקוראן בהם חוברו שני מאורעות שונים כאילו היו מאורע אחד. הנה דוגמה: פרעה ביקש מעבדו המן שיבנה מגדל לעלות וללחום נגד אלוקים; אבל, בניית המגדל בבבל היתה בימי אברהם. פרעה מלך מצרים, שהקוראן מזכיר כדוגמה של מורד נגד אלוקים, חי כ־400 שנים לאחר מכן, והמן היה ראש ממשלת פרס 900 שנה לאחר פרעה, כמובא בספר אסתר. הפערים הכרונולוגיים והמרחקים הגיאוגרפיים לא מונעים מן הקוראן לעשות שימוש בדמויות אלו. עיקר המסר שלימד המורה לתלמידו היה המכנה המשותף שלהם, היותם רשעים וכופרים שמרדו נגד ה'.

הערת המחבר : א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם–אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ. 

 

הערת המחבר : סורה 28 פסוק 38 :

وَقَالَ فِرْعَوْنُ يَا أَيُّهَا الْمَلَأُ مَا عَلِمْتُ لَكُم مِّنْ إِلَهٍ غَيْرِي فَأَوْقِدْ لِي يَا هَامَانُ عَلَى الطِّينِ فَاجْعَل لِّي صَرْحًا لَّعَلِّي أَطَّلِعُ إِلَى إِلَهِ مُوسَى وَإِنِّي لَأَظُنُّهُ مِنَ الْكَاذِبِينَ 38

אמר פרעה, הוי מועצת הנכבדים, איני מכיר אלוה ראוי לכם מלבדי, הָמָן, שׂרוף לי לבֵנים של חֵמָר ובנה לי מגדל, למען אשקיף אל אלוהיו של משה.חושב  אני כי הוא במשקרים

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאב

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובמאחורי הקוראןעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " 

כששמעו הערבים את דברי מוחמד, חשבו אותו למשוגע, כמי שבודה מלבו סיפורים; הם אף כינוהו ׳משורר׳, הבודה עניינים מלבו או מקריא דברים שלמד מבשר־ודם כמוהו.102 אך מוחמד אמר להם שהכול אמת, ושהוא קיבל את הקוראן(התורה) מחכם: ״כאן נמצאים האותיות של הקוראן והכתב המובן״; ״הוא [אללה] הוריד אליך [באמצעות מורו] את הכתב, למען יגלה את האמת ויאשר את אשר לפניו. הוא הוריד את התורה ואת האוונגליון למען הביא הדרכה לאנשים״; ״כתב זה [התורה] – אין ספק בו ־ מקור הדרכה הוא ליראים״; ״זהו כתב אשר הורד אליך״; ״אלה אותות הכתב מלא החוכמה״; ״כתב אשר אותיותיו נאמרים במפורש״; ״אלה אותות הכתב, אשר הורד אליך מעם ריבונך הוא האמת, ואולם מרבית האנשים (הערבים) אינם מאמינים״! ״היש דומה למחזיק בראיה מעם ריבונו? מאחוריו עומד עד מאתו – מורו היהודי של מוחמד – ,ולפניו ספרו של משה אשר היה מופת ומקור רחמים״.      

הערת המחבר : אם מורו הראשון היה רב יהודי, ולא נוצרי, יש לומר שאזכור האוונגליון לא היה במקור, אלא נוסף בעת חיבור הקוראן על־ידי סופרים נוצרים (או ממוצא נוצרי) שסבבו את הח׳ליף עות׳מאן. בהמשך נעסוק בתהפוכות השונות ובהשתלשלות המאורעות שאירעו בהמשך בימי מוחמד וממשיכי דרכו.

הערת המחבר : מורו היהודי, ולפי המסורת המוסלמית זה המלאך גבריאל

אנשי מכה שאלו את מוחמד: מדוע רבך אינו מדבר עמנו ישירות? ומוחמד השיב שמורו

לא מכיר היטב את השפה הערבית : – שהרי הוא יהודי או נוצרי –

״יודעים אנו כי הם אומרים: הלוא רק בשר ודם מלמד אותו, ואולם לשונו של האיש (מורו) אשר אליו יכוונו בהלעיזם אינה ערבית, ואילו זה [דבריו של מוחמד] ניתן בלשון ערבית צחה״(טז, קג).

وَلَقَدْ نَعْلَمُ أَنَّهُمْ يَقُولُونَ إِنَّمَا يُعَلِّمُهُ بَشَرٌ لِّسَانُ الَّذِي يُلْحِدُونَ إِلَيْهِ أَعْجَمِيٌّ وَهَـذَا لِسَانٌ عَرَبِيٌّ مُّبِينٌ

טעם נוסף מדוע לא דיבר מורו של מוחמד עם הערבים ישירות: משום שהיו גסי רוח,

ולא יקבלו מוסר מפי איש זר. הוא קיווה שבאמצעות מוחמד, בשר מבשרם, ייאותו לקבל

דברי מוסר:

״אילו הורדנו אותו אל אחד הלא-ערבים, והיה קורא אותו לפניהם, לא היו מאמינים בו״!

وَلَوْ نَزَّلْنَاهُ عَلَى بَعْضِ الْأَعْجَمِينَ 198

فَقَرَأَهُ عَلَيْهِم مَّا كَانُوا بِهِ مُؤْمِنِينَ 199

 ״הוא [מלך העולם] אשר שלח אל בני אומות העולם שליח מקרבם למען יקרא בפניהם את אותותיו, ויזככם וילמדם את הכתב והחוכמה, שהרי לפנים היו בהתעייה גמורה״(כו, קצח-קצט; סב, ב).

هُوَ الَّذِي بَعَثَ فِي الْأُمِّيِّينَ رَسُولًا مِّنْهُمْ يَتْلُو عَلَيْهِمْ آيَاتِهِ وَيُزَكِّيهِمْ وَيُعَلِّمُهُمُ الْكِتَابَ وَالْحِكْمَةَ وَإِن كَانُوا مِن قَبْلُ لَفِي ضَلَالٍ مُّبِينٍ 2

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאבמאחורי הקוראן

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים "

מאז הקמתה מצויה מדינת ישראל בבעיה קיומית, רוב האומות הערביות-מוסלמיות מסרבות להשלים עם עצם קיומה של תנועה לאומית ציונית. התנגדות זו קדמה בעשרות שנים לכינון מדינת ישראל או להופעתה של בעיית הפליטים הפלסטינים.

אין ספק, התנגדות זו נובעת, בחלקה הגדול, מתוך האסלאם עצמו; מדינה יהודית בארץ-ישראל עומדת בסתירה לעקרונות־יסוד אסלאמיים, דבר היוצר תשתית רחבה לעוינות מצד מדינות ערב וארצות האסלאם כלפי היהודים בכלל וישראל בפרט.

==================================================

 

מוחמד סומן על היהודים ועל רבניהם כדי לאמת את דבריו

במשך כל תקופת שהותו במכה היה מוחמד משוכנע שהיהודים מכירים את תורתם היטב:

 ״אם מקנן בלבך ספק בדבר כל אשר הורדנו אליך, שאל את אלה הקוראים את הכתב שנגלה לפניך. הגלתה בפניך האמת מעם ריבונך״; ״הורדנו אליך את הכתב למען יגלה את האמת ויאשר את הכתבים, אשר נגלו לפניו ויהיה נאמן לשומרם״; ״הוא מצוי בכתבי הקדמונים. האם לא יראו אות בכך שבני ישראל מזהים אותו?; ״אלה, אשר נתנו להם את הכתב לפניו, מאמינים בו״.

סורה 10 – יונה –   , פסוק 94

فَإِن كُنتَ فِي شَكٍّ مِّمَّا أَنزَلْنَا إِلَيْكَ فَاسْأَلِ الَّذِينَ يَقْرَؤُونَ الْكِتَابَ مِن قَبْلِكَ لَقَدْ جَاءكَ الْحَقُّ مِن رَّبِّكَ فَلاَ تَكُونَنَّ مِنَ الْمُمْتَرِينَ 94

״אם מקנן בלבך ספק בדבר כל אשר הורדנו אליך, שאל את אלה הקוראים את הכתב שנגלה לפניך. הגלתה בפניך האמת מעם ריבונך״;

סורה 5 – השולחן הערוך – פסוק 49

وَأَنزَلْنَا إِلَيْكَ الْكِتَابَ بِالْحَقِّ مُصَدِّقًا لِّمَا بَيْنَ يَدَيْهِ مِنَ الْكِتَابِ وَمُهَيْمِنًا عَلَيْهِ فَاحْكُم بَيْنَهُم بِمَا أَنزَلَ اللّهُ وَلاَ تَتَّبِعْ أَهْوَاءهُمْ عَمَّا جَاءكَ مِنَ الْحَقِّ لِكُلٍّ جَعَلْنَا مِنكُمْ شِرْعَةً وَمِنْهَاجًا وَلَوْ شَاء اللّهُ لَجَعَلَكُمْ أُمَّةً وَاحِدَةً وَلَـكِن لِّيَبْلُوَكُمْ فِي مَآ آتَاكُم فَاسْتَبِقُوا الخَيْرَاتِ إِلَى الله مَرْجِعُكُمْ جَمِيعًا فَيُنَبِّئُكُم بِمَا كُنتُمْ فِيهِ تَخْتَلِفُونَ

״הורדנו אליך את הכתב למען יגלה את האמת ויאשר את הכתבים, אשר נגלו לפניו ויהיה נאמן לשומרם. על כן שפוט ביניהם על פי כל אשר הוריד אלוהים ממרומים, ואל תיטה אחר משוגות לבם לסור מן האמת אשר נגלתה בפניך, לכל אחד בכם נתנו חוק ומנהג, ואילו חפץ אלוהים היה עושה את כולכם אומה אחת, ואלם חָפֵץ הוא כיצד תנהגו בכל אשר נתן לכם, על כן שאפו להיות ראשונים במעשים טובים, כי אל אלוהים תשובו כולכם, ואז יודיעכם את כל הדברים אשר נחלקתם בהם 

[1]          י, צד: ה, מח! כו, קצז-קצה: כה, נב. גם בהיותו במדינה אמר: ״אלה, אשר הענקנו להם את הכתב, מכירים אותו בהכירם את בניהם״ (ב, קמו).

כדי לשכנע את קהל שומעיו הערבים באמיתות דבריו מסתמך מוחמד על רבנים יהודים כעדים:

סורה 26 – המשוררים – פסוקים 192-197

وَإِنَّهُ لَتَنزِيلُ رَبِّ الْعَالَمِينَ 192 نَزَلَ بِهِ الرُّوحُ الْأَمِينُ 193 عَلَى قَلْبِكَ لِتَكُونَ مِنَ الْمُنذِرِينَ 194 بِلِسَانٍ عَرَبِيٍّ مُّبِينٍ 195 وَإِنَّهُ لَفِي زُبُرِ الْأَوَّلِينَ 196 أَوَلَمْ يَكُن لَّهُمْ آيَةً أَن يَعْلَمَهُ عُلَمَاء بَنِي إِسْرَائِيلَ 197

״זהו חזון אשר הורד מעם ריבון העולמים. הרוח הנאמנה הורידה אותו על לבבך למען יהיה במזהירים בלשון ערבית צחה. הוא מצוי בכתבי הקדמונים. האם לא יראו אות בכך שחכמי בני ישראל מזהים אותו [את הכתב]ז״; ״נתנו למשה תשעה אותות נהירים [עשר המכות או עשרת הדיברות]. שאל את בני ישראל!״ (כו, קצב-קצז; יז, קא).

סורה 17 – המסע הלילי – פסוק 101

وَلَقَدْ آتَيْنَا مُوسَى تِسْعَ آيَاتٍ بَيِّنَاتٍ فَاسْأَلْ بَنِي إِسْرَائِيلَ إِذْ جَاءهُمْ فَقَالَ لَهُ فِرْعَونُ إِنِّي لَأَظُنُّكَ يَا مُوسَى مَسْحُورًا 101

נתנו למשה תשעה אותות נהירים, שאל את בני ישראל כיצד בא אליהם פרעה ואמר לו, סבור אני כי אחוז כישוף אתה

הערבים תמהים ושואלים אותו: אם הכול כבר נכתב בתורה, מדוע הוא מספר את הדברים בצורה קטועה? ולמה הוא נצרך ללמוד ולשאול כל הזמן את מורו? מוחמד עונה להם שמורו מלמדו בהדרגה וביסודיות כדי שיקלוט ויבין היטב את הדברים:

״אמרו הכופרים: מדוע לא הורד אליו הקוראן בבת־אחתי הורדנו אותו כך, למען סגל אליו את לבך, על כן מסרנוהו קמעא קמעא״; ״הן אנו הורדנו אליך את הקוראן, חזור והורד״ (כה, לב; עו, כג).

ביומן, שבו רשם מורו את הדברים, הוא מכנה את בורא עולם בלשון רבים: ׳אנו׳, ׳אנחנו׳. באומרו: ׳קמעא קמעא׳ ויחזור והורד׳ כוונתו: אללה הוריד לך את התורה ־ באמצעות רבך, הדוד שלך – שמלמד אותך בהדרגה ובאטיות. כיוון שמוחמד משבח כל כך את תורת משה ומסורת היהודים, היה ניתן לשער שהמוסלמים, ממשיכי דרכו של מוחמד, יכבדו ויקראו וילמדו את כתבי הקודש של היהודים; אולם בפועל אין להם זיקה אליהם, וספרים אלו אינם מצויים כלל בבית מוסלמי או במסגדים. הם לא לומדים בכתבי הקודש היהודיים ואינם מכירים אותם. אם יש מוסלמי המעיין בהם או מצטט מתוכם, הרי זה בדרך כלל בניסיון לקטרג עליהם ולהשתמש בהם כאפולוגטיקה למען האסלאם.

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאב

בירורים בעניין יצירת הקוראן ומאחורי הקוראןבעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " 

המורה יוזם כתיבת ספר בערבית שבו סיפורי התורה

קהל שומעיו הערבים של מוחמד לא מרפה ממנו; הם רוצים לראות ולמשש בידיהם את הספר שממנו מוחמד שואב את דבריו. המורה דוחה את הרעיון:

״אילו היינו מורידים אליך כתב על גבי מגילה, והיו ממששים אותו בידיהם, גם אז היו הכופרים אומרים: אלה כשפים בעליל״ (ו, ז).

 

סורה 6 פסוק 7 – وَلَوْ نَزَّلْنَا عَلَيْكَ كِتَابًا فِي قِرْطَاسٍ فَلَمَسُوهُ بِأَيْدِيهِمْ لَقَالَ الَّذِينَ كَفَرُواْ إِنْ هَـذَا إِلاَّ سِحْرٌ مُّبِينٌ 7

 

הוא אומר להם שספר התורה קדוש ונמצא ביד היהודים, וכי על האדם להיות טהור כדי לכותבו, למששו וללמוד בו. וכיוון שהסופרים היהודים שומעים בקול רבניהם, על כן אינם מוסרים אותה לאחרים שאינם טהורים, ועל כן אינו יכול למלא את רצון הערבים: ״זהו קוראן נכבד, בכתב שמור, רק המטוהרים יגעו בו״; ״כל החפץ יזכור – רשום בגווילים נאצלים, נישאים וטהורים, בידי סופרים נכבדים וברי לב״ (נו, עז-עט; פ, יב-טז).

סורה 56

إِنَّهُ لَقُرْآنٌ كَرِيمٌ 77

זהו קוראן נכבד

 فِي كِتَابٍ مَّكْنُونٍ 78

בכתב שמור

 لَّا يَمَسُّهُ إِلَّا الْمُطَهَّرُونَ 79

רק המטוהרים יגעו בו

סורה 80 :

فَمَن شَاء ذَكَرَهُ 12

כל החפץ יזכור

فِي صُحُفٍ مُّكَرَّمَةٍ 13

רשום בגווילים נאצלים

 مَّرْفُوعَةٍ مُّطَهَّرَةٍ 14

נישאים וטהורים

 بِأَيْدِي سَفَرَةٍ 15

בידי סופרים

 كِرَامٍ بَرَرَةٍ 16

נכבדים וברי לבב

בתלמוד אכן מבואר, שאין להתעסק בתורה וללומדה בלי ליטהר לפני זה.

לאחר שערביי מכה מתעקשים לראות את הספר, יוזם מורו כתיבת ספר בשפה הערבית, שבו יובאו בקיצור סיפורי התורה ומוסריה, והוא קורא לספר בשם ׳קוראן ערבי׳:

 

״הורדנוהו כקוראן ערבי למען תשכילו להבין״; ״[אשבע] בכתב המובן! עשינו אותו קוראן ערבי למען תשכילו להבין. הוא אצלנו, באם הספרים, עליון ומלא חכמה״.

סורה 12 :

إِنَّا أَنزَلْنَاهُ قُرْآنًا عَرَبِيًّا لَّعَلَّكُمْ تَعْقِلُونَ 2

הורדנוהו כקוראן ערבי למען תשכילו להבין

סורה 43 :

حم 1 وَالْكِتَابِ الْمُبِينِ 2

( אשבע ) בכתב המובן

 إِنَّا جَعَلْنَاهُ قُرْآنًا عَرَبِيًّا لَّعَلَّكُمْ تَعْقِلُونَ 3

עשינו אותו קוראן ערבי למע8 תשכילו להבין

وَإِنَّهُ فِي أُمِّ الْكِتَابِ لَدَيْنَا لَعَلِيٌّ حَكِيمٌ 4

הוא אצלנו, באֵם הספרים, עליון ומלא חכמה

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

 

 

מאחורי הקוראן

חי בר-זאב

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " מאחורי הקוראן

הערבים תמהים על שהספר לא נכתב בשפת האם, לשון הקודש: הוא עונה שאין תועלת בדבר, שהרי אין הם מכירים לשון עברי, וממילא לא היו יכולים להבינו:

״אילו היינו עושים אותו קוראן לא ערבי, היו אומרים: מדוע לא הוצגו אותיותיו אחד אחד [בערבית]? [ספר בלשון] לא ערבי, וערבי [יבין אותו]? אמור: הוא למאמינים מקור הדרכה ומרפא. אשר לא יאמינו – כבדו אזניהם משמוע וטחו עיניהם מראות. כמוהם כמי שקוראים אליו מרחוק. נתנו למשה את הספר״ (מא, מד-מה).

41 – המוצגים אחד אחד – فصلت

وَلَوْ جَعَلْنَاهُ قُرْآنًا أَعْجَمِيًّا لَّقَالُوا لَوْلَا فُصِّلَتْ آيَاتُهُ أَأَعْجَمِيٌّ وَعَرَبِيٌّ قُلْ هُوَ لِلَّذِينَ آمَنُوا هُدًى وَشِفَاء وَالَّذِينَ لَا يُؤْمِنُونَ فِي آذَانِهِمْ وَقْرٌ وَهُوَ عَلَيْهِمْ عَمًى أُوْلَئِكَ يُنَادَوْنَ مِن مَّكَانٍ بَعِيدٍ 44

 وَلَقَدْ آتَيْنَا مُوسَى الْكِتَابَ فَاخْتُلِفَ فِيهِ وَلَوْلَا كَلِمَةٌ سَبَقَتْ مِن رَّبِّكَ لَقُضِيَ بَيْنَهُمْ وَإِنَّهُمْ لَفِي شَكٍّ مِّنْهُ مُرِيبٍ 45

 

כל ההסברים הללו לא משכנעים את הערבים, והם נותרים ספקניים, לועגים למוחמד וטוענים כי חברים מלמדים אותו את ההבלים האלה בוקר וערב:

״הכופרים אמרו: אין זה [הסיפורים של התורה] אלא שקר אשר בדהו, ואנשים אחרים סייעו בידו. בני עוולה הם ומוליכי שולל. הם אמרו: אלה סיפורי מעשיות של קדמונים, אשר ביקשו כי יירשמו למענו והם מוקראים לו בוקר וערב״(כה, ד-ה).

 

25 – الفرقان– הפורקאן

 

وَقَالَ الَّذِينَ كَفَرُوا إِنْ هَذَا إِلَّا إِفْكٌ افْتَرَاهُ وَأَعَانَهُ عَلَيْهِ قَوْمٌ آخَرُونَ فَقَدْ جَاؤُوا ظُلْمًا وَزُورًا 4

وَقَالُوا أَسَاطِيرُ الْأَوَّلِينَ اكْتَتَبَهَا فَهِيَ تُمْلَى عَلَيْهِ بُكْرَةً وَأَصِيلًا 5 

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאב

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " מאחורי הקוראן

             הערת המחבר : המסורת המוסלמית מזהה את ׳אם הכתבים׳ עם ׳הלוח הגנוז׳, השמור במרומים, וממנו נלקחו התורה, הברית החדשה והקוראן. הם השוו דבריהם לדברי המדרש (תנחומא בראשית א), לפיו התורה (של היהודים) נמצאת בשמים, חרותה באש לבנה על גבי אש שחורה.

מוחמר עומד על שלו. הוא מכריו בנחרצות שספרו של משה הוא ספר אמיתי, וספרו־שלו

אינו אלא תרגום לערבית, והיהודים (ואולי גם הנוצרים.) שמחים שהערבים קיבלו את הספר בערבית:

 ״לפניו היה כתבו של משה למופת ורחמים, וזהו כתב המאשר [את קודמו] וניתן בלשון ערבית״; ״אלה אשר נתנו להם את הכתב שמחים באשר הורד אליך… כך הורדנוהו: חוכמת משפט בלשון ערבית… אלוקים מוחה או משאיר את אשר יחפוץ, ואצלו אם-הכתבים… הכופרים אומרים: מעולם לא נשלחת. אמור: די באלוקים כעד ביני וביניכם ובמי שדעת הכתב בידו״ (מו, יב; יג, לו-מג).

מוחמד לומד מרבו אין ניתנה התורה לעם ישראל בהר סיני

 

המורה מוסיף ומספר על מתן התורה בהר סיני לישראל על־ידי משה:

״נתנו למשה את הספר, אחרי שאיבדנו דורות הראשונים, (  דור המבול, הפלגה וסדום ועמורה. ) כדי שיאיר את האנשים, אור ורחמים, כדי שיזכרו. אתה לא היית בצד המערבי [של הר סיני] כשציוונו את הציוויים למשה; אתה לא היית בין העדים [כמו שהיו היהודים], ולא היית בצד ההר כשקראנו״; ״הזכר בספר את משה. הוא היה בר-לבב והיה שליח ונביא. קראנו אליו מצדו הימיני של ההר וקירבנוהו אל סוד-שיחנו״; ״נועדנו עם משה שלושים יום, והוספנו עשרה אליהם, וכך מלאו ארבעים יום להיוועדותו עם ריבונו״(כח, מג-מו; יט, נא-נב; ז, קמב).

وَلَقَدْ آتَيْنَا مُوسَى الْكِتَابَ مِن بَعْدِ مَا أَهْلَكْنَا الْقُرُونَ الْأُولَى بَصَائِرَ لِلنَّاسِ وَهُدًى وَرَحْمَةً لَّعَلَّهُمْ يَتَذَكَّرُونَ 43

נתנו למשה את הספר לאחר שהשמדנו את הדורות הראשונים למען יאיר את עיני האנשים ויביא הדרכה ורחמים ולמען יזכּרו

وَمَا كُنتَ بِجَانِبِ الْغَرْبِيِّ إِذْ قَضَيْنَا إِلَى مُوسَى الْأَمْرَ وَمَا كُنتَ مِنَ الشَّاهِدِينَ 44

אתה לא נכחתָ בצד המערב כאשר ציווינו למשה את דבר השליחות, ולא הייתָ עֵד

לא נכחת :  העדרו של מוחמד מו האירועים המתואריםבפסוקים אלה משמש הוכחה לכך שנודע לו עליהם רק במסגרת התגלות נבואית

 

הוא מזכיר שמשה לא קיבל את התורה לבדו, אלא שבעים איש ליווהו: ״אז בחר משה שבעים איש מבני עמו לבוא במועד שקבענו "

הערת המחבר : קוראן ז, קנה. דבר זה אכן מבואר בתורה: ״ואל משה אמר עלה אל השם אתה ואהרן נדב ואביהו ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחוק״ (שמות כד, א). גויטיין, בספרו האסלאם של מוחמד, עמי 178-177, מייחס את חישוב המועדים של משה בהר סיני כשלושים יום ועוד עשרה ימים למסורת יהודית, הגורסת כי משה היה על ההר כל חודש אלול וגם בעשרת ימי התשובה

הוא גם מזכיר בדבריו את מה שמבואר בתלמוד – שבשעת מתן תורה איים אלוקים

לקבור את עם ישראל תחת ההר סיני, אלמלא יקבלו את התורה:

״עקרנו את ההר ונשאנו אותו כסוכך מעליהם, והם דימו כי הנה הוא נופל עליהם, – אחזו היטב באשר נתנו לכם וזכרו את אשר בו למען תהיה בכם יראה״ (ז, קעא).

סורה 7 – الأعراف ממרום החומה – הרו במכה

وَإِذ نَتَقْنَا الْجَبَلَ فَوْقَهُمْ كَأَنَّهُ ظُلَّةٌ وَظَنُّواْ أَنَّهُ وَاقِعٌ بِهِمْ خُذُواْ مَا آتَيْنَاكُم بِقُوَّةٍ وَاذْكُرُواْ مَا فِيهِ لَعَلَّكُمْ تَتَّقُونَ 171

עקרנו את ההר ונשאנו אותו כסוכך מעליהם, והוא דימו כי הנה הוא נופל עליהם – אֶחֱזו היטב באשר נתנו לכם וזכרו את אשר בו למען תהיה בכם יראה.

הערת המחבר : ובתלמוד: ״כפה הקב״ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, הוא ואם לאו, שם תהא קבורתכם״ (שבת פח, א).

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאב

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " מאחורי הקוראן

הוא גם מציין בדבריו כי התורה ניתנה לעם ישראל כירושה:

״נתנו למשה את דרך הישר והנחלנו את הכתב לבני ישראל. הוא מקור הדרכה ואות הזכרה לנבוני הלב״ (מ, נג-נד).

סורה 40 – وَلَقَدْ آتَيْنَا مُوسَى الْهُدَى وَأَوْرَثْنَا بَنِي إِسْرَائِيلَ الْكِتَابَ 53

נתנו למשה את דרך הישר והנחלנו את הספר לבני ישראל

 هُدًى وَذِكْرَى لِأُولِي الْأَلْبَابِ 54

הוא מקור הדרכה ואות הזכרה לנבוני הלב

 

זה כעין הנאמר בחומש:

״תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב״(דברים לג, מא).

הוא מספר איך ניתנו הלוחות למשה, וכי הם היו עוד מצויים בימי המלך שאול:

״משה! אני בחרתיך להיות מעל האנשים בשולחי אותך ובדברי אליך. אחוז באשר נתתי לך והיה במודים. כתבנו לו בלוחות מוסר השכל מכל סוג, דבר דיבור על אופניו. אחוז בהם היטב וצווה על בני עמך כי ייטיבו לאחוז בדבריהם הנאים״; ״זהו קוראן [תורה] רב תפארת, בלוח גנוז״; ״אמר להם נביאם [שמואל]: האות למלכותו [של שאול] יינתן לכם בבוא ארון הברית אליכם, ובו השכינה מעם ריבונכם ושרידים שהשאירו בני ביתו של משה ובני בית אהרן ".

 

הערת המחבר : פסוק זה מרמז לסיפור המבואר בספר שמואל א, פרק ו, ולדברי המדרש (על שמואל א פרק ד פסוק יב) על שאול המלך, שהצליח לתפוס את הלוחות מיד גלית הפלשתי שהמס את הארון במלחמה, ועל הנס שנעשה כשהביאו הפרות את הארון שעל גבי הקרון, וכמו שמבואר בפירוט בתלמוד (עבודה זרה כד, ב).

כדי להעניק יתר תוקף לדבריו נוקט מוחמד לשון שבועה בחפצים הקדושים:

״[אשבע] בהר, ובכתב המסתורין, על קלף פרוש, ובבית הנושב [בית המקדש]!״; ״[אשבע] בתאנים ובזיתים ובהר סיני!״; ״ועץ שמוצאו בהר סיני, אשר יניב שמן ותבלין לאוכלים״, (נב, א-ד; צה, א־ב; כג, כ).

وَالطُّورِ 1 وَكِتَابٍ مَّسْطُورٍ 2 فِي رَقٍّ مَّنشُورٍ 3 وَالْبَيْتِ الْمَعْمُورِ 4 وَالسَّقْفِ الْمَرْفُوعِ 5 وَالْبَحْرِ الْمَسْجُورِ 6 إِنَّ عَذَابَ رَبِّكَ لَوَاقِعٌ 7 مَا لَهُ مِن دَافِعٍ 8

1 -אשבע בהר

2 – ובספר שנכתב

3 – על קלף פרוש

4 – ובבית הנושָב ( הכעבה, ויש גורסים שמדובר בנבואתה המימית של הכעבה של מטה היא מכונה " הבית הנושב " בשל היותה מוקפת תמיד בחוגגים ובמלאכים.)

5 – ובתקרה הגבוהה – כינוי לרקיע

6 – ובים הגואה

7 – קרב ובא העונש מעִם רבונך

8 – דבר לא יעצור בעדו

כוונתו למה שמבואר בחומש – שאהרן הכהן ובניו נמשחו בשמן זית בהיותם על־יד הר סיני, וגם אכלו שם את מצות המנחה שמשוחות בשמן זית. דרך זו של נקיטת לשון שבועה בחפצים קדושים רווחת אצל היהודים, ואכן במקומות רבים בתלמוד מצויים 'שונות שבועה אלו שנקטו הדוברים כדי לחזק את דבריהם.

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאבמאחורי הקוראן

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " 

המורה מנחם את מוהמד

מוחמד מצטער עד מוות על שהערבים אינם מאמינים לו:

״התהילה לאלוקים אשר הוריד אל עבדו את הספר ולא עשה אותו נפתל, כי אם ישר ־למען יזהיר מפני זעם קשה שיבוא מאתו, ולמען יבשר למאמינים העושים את הטוב, כי שכר נאה שמור למענם, אשר לעולם ועד יבלו בו… התמית עצמך מצער לאחר שסרו מעליך ולא האמינו באומר זה?״(יח, א־ו).

18 – الكهف – המערה

 

الْحَمْدُ لِلَّهِ الَّذِي أَنزَلَ عَلَى عَبْدِهِ الْكِتَابَ وَلَمْ يَجْعَل لَّهُ عِوَجَا 1 قَيِّمًا لِّيُنذِرَ بَأْسًا شَدِيدًا مِن لَّدُنْهُ وَيُبَشِّرَ الْمُؤْمِنِينَ الَّذِينَ يَعْمَلُونَ الصَّالِحَاتِ أَنَّ لَهُمْ أَجْرًا حَسَنًا 2 مَاكِثِينَ فِيهِ أَبَدًا 3 وَيُنذِرَ الَّذِينَ قَالُوا اتَّخَذَ اللَّهُ وَلَدًا 4 مَّا لَهُم بِهِ مِنْ عِلْمٍ وَلَا لِآبَائِهِمْ كَبُرَتْ كَلِمَةً تَخْرُجُ مِنْ أَفْوَاهِهِمْ إِن يَقُولُونَ إِلَّا كَذِبًا 5 فَلَعَلَّكَ بَاخِعٌ نَّفْسَكَ عَلَى آثَارِهِمْ إِن لَّمْ يُؤْمِنُوا بِهَذَا الْحَدِيثِ أَسَفًا 6

בשם אלוהים הרחמן והרחום

1 – התהילה לאלוהים אשר הוריד אל עבדו את הספר ממרו7מים ולא עשה אותו נפתל.

2 – כי אם ישר – למען יזהיר מפני זעם קשה שיבוא מאתו, ולמען יבשר למאמינים את הטוב כי שכר נאה שמור למענם .

3 – אשר לעולם ועֵד יבלו בו

4 – ולמען יזהיר את הטוענים כי אלוהים הוליד בן.

5 – אין הם יודעים על כך דבר ואף לא אבותיהם. נוראות הן המלים היוצאות מפיהם ; רק שקר הם בודים

6 – התמית עצמך מצער לאחר שסרו מעליך ולא האמינו באומֶר זה ?

אבל אנשי מכה מבקשים אות שיוכיח את אמיתות דבריו:

״אמרו: מדוע לא הורד אות מעם ריבונו? אמור: אלוקים יכול יוכל להוריד אות, ואולם מרביתם לא יודעים״ (ו, לז)

מוחמד מצטער צער רב שאין ביכולתו לעשות בפניהם אות:

״ואם התרחקותם מכבידה עליך, מצא לך, אם תוכל, מחילה אל מעמקי האדמה או סולם השמימה, והבא להם אות. אם יחפוץ אלוקים יכול יוכל לכנס את כולם אל דרך הישר״(ו, לה).

כלומר, רבו של מוחמד הסביר לו, כי הנס הגדול של אללה יהיה כשכולם יתחייבו ללכת

בדרך הישר, דהיינו שיקיימו מצוות ומעשים טובים.

המורה מבקש לנחם את מוחמד. על כן הוא מספר לו סיפורים מן התורה, שבהם לעגו

כופרים לצדיקים עד שבא להם ישועתו של אללה:

״כבר לפניך הוכחשו אזהרות השליחים, והם נשאו בעוז רוח את ההכחשות והפגיעות, עד אשר ניתן להם הניצחון מאתנו״ (ו, לד).

עמוד 2 מתוך 512345

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 104 מנויים נוספים

Translate:

רשימת הנושאים באתר

ינואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

Translate: