מגילת היטלר – מיכל שרף

[anti-both]
עמוד 1 מתוך 212

מגילת היטלר – מיכל שרף

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחרונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשף ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

המחקרים ההיסטוריים מסתמכים בעיקר על חומר דוקומנטארי (מסמכים, תעודות, קטעי עיתונות, דו״חות, כרזות פרסומת וכוי ) מאותה תקופה והמצויים כיום בארכיונים ובספריות בארץ ובעולם. כן מתבססים המחקרים על ספרי זיכרונות ויומנים שנכתבו על ידי פעילי מחתרות ויהודים ששמשו בתפקידים מרכזיים, ולכל אלה נוספו עדויות בעל־פה שנאספו על ידי מכוני המחקר למיניהם.

נשאלת השאלה, כיצד השתקפה מציאות זו בחיבורים ספרותיים שנתחברו על ידי היהודים בארצות צפון אפריקה?

בספרות היהודית שחוברה בצפון אפריקה ( מרוקו ותוניסיה ) בתקופת מלחמת העולם השנייה, נמצא יצירות ספרותיות עממיות, שעסקו בנושאים אקטואליים, כגון: עליית הגרמנים לשלטון ויחסם אל היהודים בגרמניה, כיבוש צפון אפריקה על ידי צבא גרמניה, מצב היהודים בצפון אפריקה בתקופת המלחמה, ושחרור צפון אפריקה על ידי צבאות בנות הברית.

מתברר כי התפתח ז׳אנר של חיבורים פארודיות, שחוברו בעיקר בשפה העברית ובשפה הערבית־יהודית, והתייחסו למאורעות השעה מתוך גישה ספרותית־פואטית.

היצירות בשפה הערבית־יהודית, נכתבו באות העברית עם נקודות דיאכריטיות מעל לאותיות מסויימות. ליצירות שחוברו בתוניסיה נוסף גם תעתיק לועזי, וזאת לנוחיות דוברי הערבית אשר לא קראו אות עברית. תופעה זו אינה מצויה ביצירות שחוברו במרוקו.

ליצירות אלה היה לחן, ואנו מוצאים ברוב היצירות את שם הלחן או הלחנים לפיהם הושרה היצירה.

יצויין כי היצירות שנדפסו במרוקו נושאות אישור הצנזור להדפסתן. הדבר מוכיח כי הן נדפסו בעיצומה של המלחמה.

למעשה, החיבורים שנוצרו במלחמת העולם השנייה ממשיכים מסורת של חיבורים כאלה שנכתבו כבר בעקבות מלחמת העולם הראשונה. לדוגמה: חיבורו של מלמד התינוקות רבי ישועה בן חמו מתלמסן שבאלג׳יריה, שחיבר ׳קינה׳ על מלחמת העולם הראשונה.

בשערו של חיבור נדיר ועלום זה כתוב: ׳קינה עלא לגיררה די בדאת מן 2 אוט 1914׳ [קינה על המלחמה שהחלה ב-2 לאוגוסט 1914- בתאריך זה התקיפה גרמניה את צרפת].

החיבור הנדיר, שלא נזכר עד כה ברשומות, נדפס בתוניס ללא ציון שנת ההדפסה, והוא מכיל 16 עמודים.

המחבר היה שליח ציבור של החברה הקדושה של גמילות חסדים, ומלמד תינוקות של עיר תלמסאן יע״א ישמרם צורם ויעזרם׳(מן השער). אותיות שמו הפרטי ׳ישועה׳ שזורות גם בין המחרוזות של הקינה:

׳ליו"ד יא רבי סידנא / אשי"ן שפק עלינא

 לוא"ו וגמע שמלנא / לעיי"ן עאווננא

לה"י האדי טליבתנא…׳ 

תבנית הקינה ותוכנה: שיר שוה חרוז, עשוי מחרוזות בנות ארבעה טורים כל אחת, בחריזה של אאאב, גגגב, דדדב. הקינה מתייחסת באריכות למלחמת העולם הראשונה, קורותיה, תלאותיה וסבלות היהודים בגינה. המחבר הציע לשיר את הקינה בלחן שיר עברי ׳ציון הלא תשאלי׳ ולחלופין בלחן שיר ערבי: ׳יא לאיים לאש תלום, כף מלאמף ענני׳.

והנה, כעבור שלושים שנה בערך, במלחמת העולם השנייה, אנו מוצאים אצל יהודי צפון אפריקה גל של יצירות דומות, המתייחסות למלחמה ולגורל היהודים בה – אם מבחינת הסבל הלאומי הכללי, אם מבחינת המצב המקומי־האזורי של קהילות היהודים בארצות צפון אפריקה שנכבשו ע״י מעצמות הציר גרמניה ואיטליה ושוחררו ע״י בעלות הברית בשנת 1943.

יצויין כי לא ברור אם תוכניות הגרמנים לגבי היהודים בצפון אפריקה כללו השמדה המונית או הכחדה טוטאלית כמו הטבח של יהודי אירופה.

למעשה, עד 8.11.1942 שלט משטר וישי בצפון אפריקה, בראשותו של המארשל הצרפתי פטן. ראש הממשלה פטן היה מקורב בדעותיו לאידיאולוגיה הפאשיסטית והנאצית, וזה דחף אותו לשיתוף פעולה עם הגרמנים.

על יהודי צפון אפריקה הוטלו גזירות אנטישמיות מיוזמת המשטר הצרפתי, שכללו: פטורי עובדים, הפסקת לימודים, הסתה אנטי יהודית, נישול מנכסים והעברת יהודים לעבודת כפיה במחנות עבודה שהוקמו במדבר סהרה.

ב-8.11.1942 נחתו האמריקאים בחוף אלג׳יר והשתלטו על העיר. בתגובה לכך נחתו מטוסים גרמנים בתוניס, כבשו אותה והחזיקו בשליטתם בתוניסיה כששה חודשים עד 7.5.43.

היהודים במרוקו ובאלג׳יר סברו שהכיבוש האמריקאי ישפר את מצבם, אך לא כך היה הדבר. החוקים הגזעניים לא בוטלו והפגיעות ביהודים התרבו, והשתתפו בהם הצרפתים והמוסלמים, אזרחי המקום.

מאידך, הכיבוש הגרמני בתוניסיה הביא לשורה של פגיעות ביהודים, שכללו: החרמת דירות, פינוי יהודים מדירותיהם, מעצר של ראשי הקהילה והחרמת רכוש. הקפידו להחרים את מקלטי הרדיו כדי שלא יאזינו ל׳קול צרפת החופשית׳ ששודר מלונדון.

כן הוטלו קנסות כספיים גבוהים על קהילות שלמות כגון: נאבל, ג׳רבה, ספאקס, ואלפי יהודים נשלחו למחנות לעבודת כפיה, שהוקמו ב-30 אתרים שונים ברחבי תוניסיה. כעשרים פעילים פוליטיים נשלחו למחנות השמדה באירופה ושם ניספו. בסך הכול ניספו כמאה קורבנות כתוצאה מהפצצות אויר, תאונות עבודה וכוי.

נציג כאן יצירות אחדות מספרותם העממית של יהודי מרוקו ותוניסיה, חלקם בקיצור ואחדים בהרחבה.

מגילת היטלר – מיכל שרף

קצידות, הגדה ושתי מגילות ממרוקו

מובא כאן תאור של שבע יצירות ספרותיות, שחוברו במרוקו בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה.

1.                 קצידא די היטיליר

היצירה חוברה על ידי מתתיה בן סמחון, יליד מוגדור, והיום תושב הארץ. נדפסה בקזבלנקה וכוללת 4 עמודים. אישור הצנזור האזורי: Visa fait par le Service du Controle Regional des Informations. (אוסף מלג״ה, מכון הברמן למחקרי ספרות).

הקצירה מורכבת משני חלקים: חלק ראשון כתוב בעברית ועשוי בתבניתם של פיוטי ימי כמוך׳, כפי שהתפתחו בגלגולם החדש בצפון אפריקה, והחלק השני, הכתוב בשפה הערבית־יהודית מרוקאית, עשוי בתבנית שיר הקצידה המרוקאי. וזה לשונו של החלק הראשון:

מי כמוך אב הרחמן

ואין דומה לך האל הנאמן

מציל תמיד עם לא אלמן

מיד אויביך ה׳

 

בימי היטליר האויב השודד

הוא ורֵעו מוסוליני הבוגד

חשבו להשמיד ולאבד

את עם ה׳

 

באחד עשר לנוואמבר גמלני חסדים

על יד האליי [בנות הברית les allies ] הנאהבים

על כן אשיר שירים

על גאולת עם ה׳

 

אדון חסדיך אזכירה

ולנגדך תמיד אשירה

אזי לשמך אזמרה

מי כמוך באלים ה׳

כידוע, פיוטי ימי כמוך׳ שנתחברו על ידי משוררי קהילות היהודים בצפון אפריקה, הם פיוטים המספרים על מעשי נסים שארעו לקהילתם. רובם הלכו בדרכו של רבי יהודה הלוי, שסיפר את נס פורים בפיוטו ׳מי כמוך׳ לשבת זכור.

מגילת היטלר – מיכל שרף

מי כמוך

מתוך ויקיטקסט

פיוט לפורים מאת רבי יהודה הלוי, נקרא בשבת זכור בעדות המזרח.

מי כמוך ואין כמוך, מי דומה לך ואין דומה לך

על סדר א"ב

אדון חסדך בל יחדל
אמתך מבצר עוז ומגדל
כי היית מעוז לדל
ומעוז לאביון בצר לו (ישעיהו כה ד)

בימי חרפי (איוב כט ד) מקדמוני
בי דבר רוח ה'
והיום אם גרשוני עווני
דודי לי ואני לו (שיר השירים ב טז)

גמלני מאז טובות
גלויות ידועות ללבבות
גם אם יהיו הצרות קרובות
אשרי כל חוכי לו (ישעיהו ל יח)

דמי מתקוממי אזה
ודגלי ארים בדבר כל חוזה
הנה אלהינו זה
קוינו לו (ישעיהו כה ט)

היום אביעה חידות
היו מני קדם עתידות
נפלא בם המבין צפוני סודות
יוצרי מבטן לעבד לו (ישעיהו מט ה)

ויהי בימי אחשורוש (אסתר א א)
מלך הוקם על כברוש
נשא ורם על כל קצין וראש
וה' הניח לו (שמואל ב ז א)

זמן בשנת שלוש למלכותו
להראות לכל עבדיו תכונתו
ואבני נזר מתנוססות על אדמתו
ועפרות זהב לו (איוב כח ו)

חלק לכל בני שושן נתן
והקדיש קרואיו כחתן
בחצר גנת ביתן (אסתר א ה)
אוה למושב לו (תהלים קלב יג)

טעם עשות רצון כל איש ויצרו
ואין אונס לאיש יין עברו
ולתת לכל שואל די מחסורו
אשר יחסר לו (דברים טו ח)

יחד אוספו כל הנדרשים
גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים (אסתר א ט)
ומשתה הנשים כאנשים
שבעת ימים יספרו לו (יחזקאל מד כו)

כטוב לב המלך ביין (אסתר א י)
אמר להביא לפניו את יפת העין
ותמאן בדבריה לאמר אין
העזה פניה ותאמר לו (משלי ז יג)

ליושבים לפניו עלי כָן
שאל וייעצהו ממוכן
הוא המן לפורענות מוכן
לבו יקבץ און לו (תהלים מא ז)

מועצותיו כדת נתונות
היו לעמי רפואות צפונות
כי לולי אגרות ראשונות
גם פלטה לא היתה לו (יואל ב ג)

נועץ לקרוא לכל המוניו
להביא כל יפת תואר לפניו
והנערה אשר תיטב (אסתר ב ד) בעיניו
מהור ימהרנה לו (שמות כה טו)

סנסן ליאיר האיר וזרח
ישיש כגבור לרוץ אורח (תהלים יט ו)
טרם מכה ציץ רפואה פרח
כי הפלה ה' חסיד לו (תהלים ד ד)

עמו נאמנה הדסה תמה
היא אסתר בת דודו (אסתר ב ז) ברה כחמה (שיר השירים ו י)
ובמות אביה ואמה
לקחה מרדכי לו (אסתר ב ז)

פגעה חן ותלך והלום
ותלקח אסתר אל המלך גזרת יהלום
ומרדכי צוה לה לכי לשלום
כי הוא אדוניך והשתחוי לו (תהלים מה יב)

צדק לבשה בממלכתה
לא הגידה אסתר עמה ומולדתה
והמלך אהבה וירב תפארתה
כי מה' היתה לו (מלכים א ב טו)

קשב רב קשב צרור המור (שיר השירים א יג)
מסריסי המלך הקבועים לשמור
והנם חושבים על המלך לאמר
הבה נתחכמה לו (שמות א י)

(הבית הבא אינו מריה"ל ויש אומרים שהוא מרבי אברהם אבן עזרא)
רצה האחד לשמור כפלים
משמרתו ומשמרת חברו שתי ידים
והשני סם בספל המים
שׁם שׂם לו (שמות טו כה)

רחשה אסתר למלך באמרי שפר (בראשית מט כא)
בשם מרדכי ונכתב בספר
בקש ונמצא לפני צבי עופר
כי בול הרים ישאו לו (איוב מ כ)

שניהם נתלו על העץ
כי שמע מרדכי לשונם בהוועץ
נשקה למלך סם המות רועץ
אולי יפותה ונוכלה לו (ירמיהו כ י)

תשועה זאת צפונה לדור אחרון
נכתבה על ספר הזכרון
להיות לו מן המלך תגמול ויתרון
כי פועל אדם ישלם לו (איוב לד יא)

מגילת היטלר – מיכל שרף

גם פייטננו הלך במסורת פיוטי ׳מי כמוך׳ אלה, ובפיוטו הוא מספר לנו בקצרה מאד על נס הצלת יהודי מרוקו מידי היטלר ומוסוליני ב-11 בנובמבר, עם כניסת צבאות בנות הברית למרוקו.

כדוגמת פיוטו של ריה״ל, גם פיוטנו עשוי טורים במבנה הבית המרובע של שירת ספרד: המחרוזות הן בנות ארבעה טורים קצרים, שלושת הטורים הראשונים חורזים זה בזה בחריזה המתחלפת ממחרוזת למחרוזת. הטור הרביעי שחרוזו מבריח את כל סופי המחרוזות, מכיל פסוק או שיבוץ מקראי ומסתיים במילת האפיפורה ה׳.

הפתיחה ׳מי כמוך׳ ו׳אין דומה לך׳, היא מסורתית, ומתקשרת לסוף הפיוט ׳מי כמוך באלים ה״(שמות טו 10).

הפיוט הקצר ׳מי כמוך׳ כאן, משמש פתיחה לקצירה שבאה בהמשך, והיא שיר עלילה בעל מבנה פואטי חופשי וגמיש, הכתוב ערבית־יהודית בניב מרוקאי. תבנית הקצירה: 36 מחרוזות, בנות ארבעה טורים כל אחת, בחריזה אאאת בבבת גגגת וכר. (למעשה מבנה ה׳בית המרובע׳).

תוכן הקצירה: המשורר קורא למאזינים: ׳אדו תשמעו מא סאר, פייאם היטליר לגדדאר – בואו ושמעו מה שקרה בימי היטלר הבוגד. בהמשך הוא מספר את קורות עלייתו של היטלר לשלטון, השתלטותו על אוסטריה, צ׳כוסלובקיה, הולנד, רומניה, יוון, פולניה והונגריה, והתאחדות צבאות בנות הברית נגדו.

 האנגלים שלטו בים, האמריקאים – באוויר, והצרפתים – ביבשה, וביחד הצליחו למגר את האויב. למרוקו נכנסו האמריקאים ב-11 בנובמבר, וכניסתם שמחה את היהודים. נראה כי בשעת כתיבת החיבור נמצאו יהודי מרוקו עדיין במצוקה, אם כי אין בשירנו תיאור מפורט של סבל העם היהודי במרוקו, ונראה כי המשורר אף לא ידע עדיין על שואת יהודי אירופה.

המחבר מבקש מה׳ שיסלק במהרה את הגרמנים ממרוקו כדי להביא פדות לנוצרים, ליהודים ולמוסלמים: ׳ותזיבלנא לחורייא נצארא ויהוד ומסלמיך. הוא מוסיף ומבקש מה׳ שיסייע לרוזוולט, צ׳רצ׳יל, סטלין ודהיגול. יצויין כי הברכות העיקריות שלוחות לצרפת, ערש החוק והחרות וידידת היהודים: ׳צאחבתנא הייא פראנצייא, מולאת לחקק ולחורייא׳.

 גם ברכה לשליט המוסלמי לא נעדרת, לו ולבניו: ׳אללאה ינצר סידנא צולטאן, חפיד מולאי לחאסאן, ויעיש דימה פלאמאן, מעא אולאדו כאמלין׳. – ה׳ ינצור את אדוננו הסולטאן, נכד מולאי אלחסאן, ויחיה תמיד בשלום ובשלווה עם בניו]. בסיום מתפלל המחבר לה׳, שיאחד את עמו בארץ פלסטין ויניחם בני חורין: ׳יזמע ישראל כאמלין, פי ארצֹהום פאליסתין, ונרזעו מן למחררין.

שער החוברת

קצידא די היטליר

האדד לקצידא אנא מתחיה גן סמחון נצֹמתהא ,ועלא היטליר זבדתהא , עלא מא דווז עלא ליהוד בדיההא וקאדיטהא ועלאייד למכ׳זן טבעתהא י ואנא. גיד תפכירא עמלתהא עלא נס די עמל מעאנא שי׳׳ת ומעא למארוק כוללהא , נרגבכום יא קאריינהא רדדו באלכום תנסאוהא

פלחן די תחבו עלא סבת מרבעא

מי נמוך אב הרהמן / ואין דומה לך האל הנאמן / מציל תמיד עם לא אלמן /  מיד אויביך הי :  בימי היתליר האויב השודד הוא ורעו מוסוליני הבוגד, תשבו להשמיד ולאבד ,  אח עם ה׳; באחד עשר לנוואמבר גמלני חסדים ־ על יד האליי הנאהבים על כן אשיר שירים , על גאולת עם ה׳ : אדון חסדיך אזכירה, ולנגדך תמיד נשירה אזי לשמך אזמרה מי כמוך באלים ה'

.סופו היתליר נעמאתליה

 משא לרופיא וזבדהא עליה

 מא נואש באיין תגלב עליה

 ותרדדו פין לכאצרין

אזיו תשמעו מא האר

 פייאם היתליר לגדדאר

 בקא כא ימשי ויכּבאר

 התא הכם עלא לאלמאן כאמלין

נברא בהיתליר וחכאייתו

 עלא מא עמל בתכמימתו

הווא וזמיע רבאעתו

כממו יחכמו עלא לאלמן כאמלין

צנעטו כאן גיר טללאי

נהאר כאמל מאשי וזאיי

 התא טלעלו ואחד ראיי

דכל לעצכר לאלמאניין

מן לוול בדא כא יכממם

באן יקייר ויזממם

 כולסי ענדו טרצצם

 באס יפני ליהוד כאמלין

פלעאם לוולא פחכמתו

בדא יווררי תכמימתו

כיף גלם עלא מרתבתו

קאל  אנא מין למכּכּברין

בדא עמל ואחד לפיספא

פי וקת לברד וססתא י

כול ואחד גאלם עלא סייתא

 ומצוורין ביה כאמלין

קאללהום ואס תעארפו מא בינא

  די עמלו ליהוד עדיאננא

  קתלו זדודנא זעבאו מאלנא

  כממו יפניונא כאמלין

  כבאר עדיאננא הומא ליהוד

   האדסי מן ייאם זדוד

  מא ענדו קיאץ ואלא חדוד

  כממו יפניונא כאמלין

  ואזבוה ועפאוה ראיי ואחד

קאלולו בדא תעדד

  עמל כולסי כתיר בזזה­ד

באם נקאדיו לעדיאן כאמלין

בדא אוזזד לאביואנט

וצצוב חתתא לבומבאט

 וזאד חתא טאנגאט

כא יכליו ציאד כאמלין

ברא מן לאוטריס ותסיקוסלובאקיא

וזזאד. לולאנד ורומאניא

 לגריג פולרניא ולונגריא

תעדדא עליהום כאמלין

מגילת היטלר – מיכל שרף

 

מן צבאח חתתא לוקה לפטור

 סייג עליהום לבומב ולכּור

כללא דממהום כא יפור

 ועלא לארד מקתולין

 

. דזאזת חתתא .איטיליא

עאוגתו פהאד לחרבייא

זאת עליהא זגבייא

ורועת מין לכאצרין

 

סבאב כטייתו הייא רוסיא

מא כממם באיין קוייא

פסתלינגראד תממא עיא

ורזע מין לכאצרין

 

לינגליז קוי פלבחר

 חד עליה מא יקדר

 .בלפרגאטאת כולסי חצר

 עלא בלדאנהום כאמלין

 

לאמיריךּ קוי פלהוא

 צרבתו מא ענדהא דוא

 לבומב כתיר בלקווא

ליל ונהאר גיר פאיקין

 

 

פרנצא קוייא פלברד

חד עליהא םא יקרר

חתתא מן זיהת  לעצכּר

׳מחררב ענדהא כאמלין

 

נסאו לגיררא דלכאאמורז

כ'ממם לאלמאן באם ידוז

לפאריז בלא לפזוז

פסאעא רזע מן לכאצרין

 

לפראנץ וינגליז ואמריכּא

דארבו לאלמאן פאלפריכּא

עמלוה פואחד דיקא

ורזעו הומא דואבהין

 

נהאר 11 נוומבר

זא דכל לאמריך בלעצכּר

ודאז מן זיהת לבחר

פרחו ביה למארוךּ כּאמלין

 

היתליר הוא לעדו

מן בוה חתתא לזדדו

יא רבי נתי תבעערו

עלא בלאננא כּאמלין

 

יא רבי טיירו דניא

וחייד האד לבלייא

ותזיבלנא לחורייא

נצארא ויהוד ומסלמין

 

 

גורינג הימליר וגובילם

האדו מן אולאד יבליס

חד פיהום מא יעים

מן האד זרע כּאמלין

 

 

לינגליז ולאמיריף ופראנציא

 תחארבו מעא איטליא

עבאולהא סיסיליא

 וכללאוהא מין לכאצרין

 

 

כממת תקצם מעא לאלמאן

פי למדון ולבלדאן

סאעא רזעת מן לעדיאן

דליזאליי כּאמלין

 

כּבירהום מוסוליני

הווא והיטליר עדיאני

 עדדבו ליהוד כואני

 חווצו מאלהום כּאמלין

 

מן אלמאניא זא כּא יזרי

 למארוךּ ולאלזיריי

חבּ יקבדהום עלא בכּרי

דגיא דכלו לאמיריכּאניין

 

רוזוילת סורסיל וסתאלין

 וזמיע צחאבהוס כּאמלין

 תעאונהום יא רב לעלאמין

חתתא יג'לבו עדיאנהום כּאמלין

 

דו־גול זירו וכּאטרו

כול ואחד יבקא בכאטרו

 הומא די נכטארו

 חוכּאם עלא פראנצא כּאמלין

 

צאחבתנא הייא פראנציא

 מולאת לחקק ולחוררייא

רבי יזידלהא פלענאיא

יגללבהא עלא לעדיאן כּאמלין

 

אללאה ינצר סידנא צולטאן

חפיד מולאי מולאי אלחסאן

ויעיש דימא פאלמאן

מעא אולאדו כּאמלין

 

חתא סידנא לגלאווי לבאשא

דימא מידתו מפררצא

פי וצט ריאד דילערסא

הווא וצחאבו כּאמליןנטלבו לרבי אלחנין

יזמע ישראל כאמלין

פי ארצ'הום פאליסטין

ונרזעו מן למהדרין

 

אנא מול האד לקאצייא

ישמי הווא מתתיה

בן סמחון הייא לכּניא

תעאונו יא רב לעלאמין

כאן תנבאע בזזמלא ובתסקיט ענד מתתיה בן סמחון פדרב למערה נומרו 6 קזבלנקה

Visa fait par le Service Régional du Contrôle des Informations

מגילת היטלר – מיכל שרף

 

לקצירה זו יצאה מהדורה נוספת, (אוסף מכון בן צבי סי׳ מ׳ 2795) זהה בכל לראשונה, פרט לשינוי קל בשער הקצירה, בו מצויין: ׳קצידא די היתליר: פלחן די מי כמוך ופלחן די תחבו עלא סבת מררבעא׳ [קצירה של היטלר; בלחן(הפיוט) ״מי כמוך״, ובכל לחן שתרצו, שכן השיר מרובע].

כותרת זו שונה מכותרת המהדורה הראשונה שם צויין ׳קצידא די היטיליר… פלחן די תחבו עלא סבת מרבעא׳ [קצירה של היטלר, בכל לחן שתרצו שכן השיר מרובע].

עיצוב השער של הקצירה השנייה הוא דיקורטיבי, כולל ציור של שני מניני דוד, ושתי דמויות נושאות שלט ובו דברים על הקצירה.

מעאודא פלחן די מי כמוך עלא היתליר [סיפור בלחן ׳מי כמוך׳ על היטלר]

 

מחבר ה׳מעאודא׳ חותם בראשי תיבות: י׳ פי. נדפס בקזבלנקה בדפוס ׳ספרית האחים חאדידא׳. אין ציון של שנת הדפסתה, והיא כוללת 5 עמודים. אישור הצנזור: 2920 Visa de Censure No. (אוסף מכון בן צבי סי׳ צ 45).

תבנית היצירה הזו זהה לגמרי ל׳קצידא די היטיליר׳ שתוארה לעיל וכמוה מורכבת משני חלקים: החלק הראשון כתוב בעברית ועשוי בתבנית פיוטי ׳מי כמוך׳, החלק השני כתוב בערבית־יהודית בתבנית של שיר הקצידה המרוקאי.

הפיוט הקצר בתבנית ׳מי כמוך׳, משמש פתיחה לקצירה הארוכה ומסכם בקצרה את תוכנה: היטלר הרשע ביקש להשמיד את היהודים, ה׳ נחלץ לעזרת עמו, ושלח את האמריקאים לצפון אפריקה ב-8 לנובמבר 1942.

׳המעאודא׳ עצמה מכילה 52 מחרוזות בנות ארבעה טורים כל אחת בחריזה אאאב, ננגב וכוי.

תאריך כניסת בנות הברית לצפון אפריקה שונה בשני החיבורים. ב ׳קצידא די היטיליר׳ רשום התאריך 11.11.42. בחיבורנו רשום 8.11.42. בכל אופן שני המחברים לא ידעו עדיין דבר על גורל היהודים בגרמניה הנאצית, והם מתרכזים בעיקר בתיאור השמחה על ראשית נפילת הגרמנים בפני בנות הברית.

תוכן ה ׳המעאודא׳: היא פותחת בדברי שבח ותהילה לה' שאינו שוכח את עמו ומציל אותו מכל צרה. בהמשך בא תיאור מפורט של התעצמות היטלר ואופן השתלטותו על יהודי אירופה: הוא צבר כוחות והקיף את עצמו בשונאי ישראל: גורינג, הימליר, גובילם, ריבינטרוף, מוסוליני ואחרים.

 יחד טיכסו עצה כיצד להשמיד את ישראל. וכך עשו: ׳תראיאו ליכררזו ליהוד מן לחכומא / מן אטב, ולאבוגאדוץ וזמיע לכדמא / וחתא דרארי מן סקוילאת דתעלימא / ובקאו פזנאקי דאיעין / … וזאדו עללקולהום ליטואל / באס יכונו מערופין׳ [הם נישלו את היהודים מכוחם, על ידי פיטורי רופאים, עורכי דין ושאר בעלי מקצוע, גם את הילדים סילקו מבתי הספר, והללו הפכו למשוטטים בסימטאות… והוסיפו ותלו עליהם טלאי, כדי שיהיו ניתנים לזיהוי](מחרוזות 15-14).

גם בחזית הכללית המשיכו בכיבושיהם: הם פלשו לאוסטריה, ב-1938 ספחו את צ׳כוסלובקיה ומשם המשיכו וכבשו את פולין, דנמרק, נורבגיה, בלגיה והולנד וצרפת. בארצו השליט היטלר דיקטטורה, ואף נחלץ לעזרת בן בריתו האיטלקי שכמעט הפסיד במלחמתו עם יון.

הוא אילץ את יוגוסלביה לתת לאיטלקים דרך מעבר, וכך נוספה יוגוסלביה לשרשרת כיבושיו. בינתיים החליטו הצרפתים והאנגלים להכריז מלחמה על גרמניה, והצטרפו להם הרוסים והאמריקאים.

האנגלים והאמריקאים פילסו דרך בים והגיעו לחופי אפריקה, שם התאחדו עם הצרפתים. בנות הברית הגיעו למרוקו, אלג׳יר ותוניס והצליחו להבריח את הגרמנים והאיטלקים. הם אף גרשום מסיציליה, קורסיקה וסרדיניה. המלחמה, בשעת כתיבת היצירה, הייתה עדיין בעיצומה.

המחבר מסיים בתפילה לה׳ שיהיה בעזרת בנות הברית ויגביר אותם על אויביהם, וכך ישובו לארצם שלמים ובריאים. הוא חותם שירו בתפילה: ׳נטלב מן רב למולא / יפך אדניא מן האד לבלא / ויקררבלנא לגאולה / אמן יא רב לעאלמיך. [אבקש מאל עליון, שיציל את העולם מצרה זו, יקרב לנו את הגאולה, אמן! אדון העולמים].

מי כמוך אב הרחמים . ואין דומה לך חי העולמים ׳

בי חסדיך מרובים ־ רחום וחנון ה׳ :

 אדון חסדיך אזכור • תמיד בכל דור ודור ־

ולעד לא אגמור . תהלות ה׳ :

בימי היטליר האכזר. רצה  לאבד העם הנפזר

כי כן משפטו גזר ־ גמולו ישלם ה׳ ;

 גמלגי טובו כפלים ׳ בביאת האמיריקאים

 באלף תשע מאות'ארבעים ושתים • בשמונה לנובאמר אשירה לה׳

מגילת היטלר – מיכל שרף

מעאודה פלחן די מי כמוך

עלא היתליר

מן כיף אללאה אילאהנא

דאיים ראד באלו עלינא

 ומן כול דיקא׳ פאכּנא

 רבּנא רחים וחנין :

 

אסייד ישמו אנא נשכּר

 ועזאייבו אנא נדכּר

וכירו דימא נתפכּר

 חתתא לזיול לאכריין

 

פייאם היטליר לגדדאר

 וצחאבו אלכּפפאר

 פכּנא מן אדדל ולעאר

 יהוד.לאפריךּ כּאמלין

כאפאני כירו לכתיר

 מערוף ענד לככיר וסגיר

תמניא פי נואמביר

 נתפככרוה טול שנין

 

מא   קרא מא רבח גראדו

מא   כללאוהלו זדורו

גיר  בלחילא די ענדו

רזע מן לחאכמין

 

וכאן פייאם היטליר

 בעד כאן סבּאג פזזיר

 דכללו תכמאס כתיר

 ודכל לחבס מעא למסאזין

 

אוזזד פלחכס לפלאן

 באס יחכם זמיע לבלדאן

 וליהוד יפניהום פניאן

יכללצו רב לעאלמין

 

קרעא עטא לזמיע לצחאב

וזמעהום בעאד וקראב

 ורתתב עליהום תרתאב

 יעמלו לפרופאגאנד ללוכרין

 

ראיי עמל מעא אהלו

באס יעזל לפארטי דיאלו

 נאציונאל סוציאליסט  סממאהאלו

 עדיאן ליהוד ולאד אמיין

 

אזמעי תזמעו זמיע למנדוםין

היץ גורינג והימליר פלחין

 חתתא גובילס וריבינטרוף לכסין

 וזמיע נאס אצ'אלמין

מגילת היטלר – מיכל שרף

 

קסידא דלגיררא [קצידה על המלחמה]

הקצידה נדפסה ברבט בדפוס 'Simon Coiffeur' [שמעון הספר]. מחברה אנונימי וחסרה שנת ההדפסה שלה. לקצידה 4 עמודים, ומאיירים אותה שלוש קריקטורות החתומות על ידי Mag B, עם כיתוב תחתון הלקוח מגוף הקצידה. אישור הצנזור: 7750 Censure No. (אוסף מכון בן צבי סי׳ צ32,1).

הקצידה בנויה מחמישה חלקים בני שלוש מחרוזות כל אחד, לכל מחרוזת שני טורים. החריזה אב אב אב משתנה בכל חלק. בקצידה לחנים (קאמים) שונים לחמשת החלקים, בראש כל חלק רשום המקאם המוסיקאלי שלו, כדלקמן: מוואל עיראק, מוואל זארקא, נואח, מוואל עיראק, מוואל זארקא. בסוף כל חלק מופיע קטע המכונה ׳כרוז׳ (׳יציאה׳). ה׳כרוז׳ מורכב משלוש מחרוזות בנות ארבעה טורים, שהרוזן גגגד הההד וווד. בסה״כ יש בקצידה חמישה קטעים בני ששה טורים כל אחד, וחמישה ׳כרוז׳ בני שנים עשר טורים כל אחד, הרי שהקצירה כולה מכילה 90 טורים.

תוכן הקצידה: המחבר האנונימי פותח ומספר על היום בו הגיעו החדשות מגרמניה המספרות עלילות היטלר הרשע: הוא החל להשתלט על אוסטריה שפחדה מאד מעוצמת האויב, בינתיים האנגלים הזדרזו להתייעץ בצרפתים על דרך המלחמה בגרמנים. היטלר המשיך בהשתוללותו כמו שד משחת, בשיתוף האיטלקים שהצטרפו אליו. הם הרסו ושרפו, וקברו ללא רחמים אנשים חיים. המחבר מתאר את סבלות הנפגעים: נשים מקוננות על ילדיהן, אנשים הרוגים, אחרים פצועים ורבים נעדרים. בעיקר התנכל האויב ליהודים; הרג רבים מהם, ואחרים עינה בלב אכזר שעלה על אכזריותו של המן הרשע. גם ילדים לא הצליחו להינצל מהגורל האכזר כאשר הופצצו בתי ספר ונגרמו אבידות רבות.

במעשיהם הרעים הוסיפו הגרמנים אבל ויגון בכל עיר. נשים קוננו על ילדיהן ובעליהן, ולבות האמהות היה מר עליהן. נשים וילדים, נמלטו על נפשם רגלי ואחרים נסו בדרכים אחרות, מפני אכזריותו של האויב שביקש לשרוף את העולם ולהכחידו.

המחבר פונה לה׳ המשקיף ממרומים, שיחוס על העולם ועל יצוריו. בינתיים המשיכו הגרמנים ועינו את היהודים בעבודה קשה, בגזילת רכושם, בכליאתם ובקבורתם.

לנגד עיניהם של הגרמנים והאיטלקים עמד החלום הגדול, שהוא השתלטות על העולם. אך לא לעולם חוסן! האמריקאים הגיעו לצפון אפריקה עם הארמיה השמינית, רוסיה, ודד,־גול הצרפתי היקר – כולם יחד הצליחו למגר את האויב האכזר.

הקצידה מעוטרת בשלוש קריקטורות שנלקחו כנראה מעיתונות מקומית, או מקובץ קריקטורות, וממוספרות במספרים 11399-11397. בכל קריקטורה מובא בסוגריים תיאור קצר של תוכנה, והכיתוב בשוליה מכיל ציטוט שתי שורות מטורי הקצידה:

קריקטורה אי: תמונת ה׳גלובוס׳ – המתארת את היטלר משמאל ומוסוליני מימין חופנים בידם את כדור הארץ וחולמים על השתלטותם על כל העולם. אך לא לעולם חוסן, צ׳רצ׳יל מכה בפטיש בראשו של מוסוליני וסטלין קוצר במגל את צוארו של היטלר.

קריקטורה ב׳: תמונת הים – מתארת את נצחון בנות הברית על היטלר בצפון אפריקה. היטלר טובע בים, ושלוש אוניות של בנות ברית המניפות דגל אמריקאי, דגל צרפתי ודגל בריטי מקיפות וסוגרות על הטובע.

קריקטורה גי: תמונת ההרוגים – הגרמנים הצליחו להשמיד יהודים רבים ולענותם בלב אכזר. בתמונה: היטלר ומוסוליני דורכים במגפיהם על גוויות ההרוגים, כשפניהם מביעות רוע, אכזריות ושמחה לאיד.

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

4. קול ברומא נשמע ביללה קול נהי מברלין עיר המק[ו]ללה

המחבר חותם שמו בראשי תיבות: נ.ד. חסר ציון מקום ושנת ההדפסה. החיבור כולל 4 עמודים. אישור הצנזור: 3094 Visa de Censure No. (אוסף מכון בן צבי סי׳ צ 68).

יצירה פארודית דו־לשונית, הכתובה עברית וערבית־יהודית, ובנויה י״א מחרוזות במבנה שיר הקצידה המרוקאי; מחרוזות בנות ארבעה טורים כל אחת בחריזה אאאב גגגב וכוי.

היצירה מבטאת את השמחה הרבה לאידם של האויבים מברלין(הגרמנים) ומרומא (האיטלקים) שהחלו לסגת מפני בנות הברית, שהגיעו לצפון אפריקה. מובעת שמחה על שובה של צרפת למעמדה ולחירותה, ועמה החופש ליושבי אפריקה. המחבר אינו יודע דבר על שואת יהודי אירופה, ואינו מתאר כלל את סבלות היהודים בצפון אפריקה. הוא מתרכז בעיקר בתיאור ראשית הנסיגה.

להלן נביא את הטקסט העברי של השירה בשלימותו. טקסט זה מובא בראש כל מחרוזת, ואחריו משובץ תרגומו לערבית־יהודית.

 רומא תייליל רבו מצֵירָי

 וברלין תזעק איה בחורי

 גבורי בשבי נשמו ערי

היטליר הממני ואני אומללה

אהה עלי מי ינוד לנודי

כי יד שלחתי בעם היהודי

אויבי גבר ובא שודדי

מיום שנאתי עם סגולה

רומא תבכה מי יריב יריבי

 וברלין תקונן רבו מחריבי

אוהבי יחד נהפכו לי אויבי

פלאים ירדתי ואויבי עלה

אוי כי גדול מנשוא עוני

 כי בטחתי ברוב נשקי ואוני

כליון קראתי על הפולני

אבדון לאירופא המהוללה

מאִיי בריטניה יצאה הישועה

לבת אירופא גולה ונועה

גרמניה האדירה הזדעזעה

והאיטלקים הלכו בגולה

העם הבריטי וארצות הברית

 יצמיתו כל תנועה היטלירית

על האבץ [כוחות הציר] הקדישו מלחמה אוירית

 ומעם הרוסים תבוא גאולה

מי אלה רצים אצים ונסים

 חיילי הוירמאש מפני הרוסים

 על ראשם ירד דם החמסים

 וכח מהם נסע ונגלה

צרפת לעם כמלפנים

תשוב באבדן כל הגרמנים

 ושיר חדש נשיר ברננים

כי לצרפת עמד ריוח והצלה

מה יפה את הריפובליקא

עמך בא חופש ליושבי אפריקא

ואויבי אנגליא ואמיריקא

בושו ולבשו כמדם קללה

הצמיתו עדת הדיקטטורים

אבדו כליל כת ההיטל ירים

 הדימוקרטיה חוקיה ישרים

רקמו שמה בלבבכם סלה

היטליר ומוסוליני שמם ימח

ותבל כולה תגיל ותשמח

חרב לא יראה עוד ורומח

ובת יהודה תרון בצהלה.

מגילת היטלר – מיכל שרף

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

. הגדה די היטליר

מחבר ההגדה הוא נסים בן שמעון, והיא נדפסה ברבט, בדפוס Simon Coiffeur [שמעון הספר]. בחוברת 13 עמודים. אישור הצנזור: -Visa de la Cen7216 sure No (אוסף מלג״ה, מכון הברמן למחקרי ספרות). 

הגדה די היטלר

רשע היטלר דאלם אס הוואי קול

לכדמא ולעדאב כללהא אליהוד

ליהוד אולייאם אילו

ועלא די חבת תכרז רוחה בלגררא

 

כפר פליהוד

חתתא טאלין כאי גזז סנאנו ויקול אילו

פלאליבי ולאפריך תקאדאתלי לעדדא

אילו וךייאם אילו

ולוכאן מא תבבעתך מא נחצלו בזוז

 

תם לאמיריך למליח אס הוואי קול

אס באדא ותקול אילו

גיר ברופלאניס דיאלנא נפככו דניא כאמלא

מן ייד לעדו

והי פארודיה על ההגדה של פסח. כידוע, פארודיות על הגדה של פסח נכתבו בספרותנו הרבה, ונראה כי צורה ספרותית זו לא היתה זרה למחבר ׳הגדה די היטליר׳. לפנינו סאטירה על מלחמת העולם השניה והשלכותיה על יהודי מרוקו. המחבר פותח כל ׳דיבור המתחיל׳ במילה עברית אחת מתוך ההגדה, וההמשך הוא תיאור המלחמה בלשון הערבית, בסגנון ההגדה. רוב הקטעים מחורזים בצורות מורכבות, החריזה לעתים מסורגת ולעתים רגילה. נדגים את דברינו בקטעים נבחרים:

׳עבדים: עביד כוננא להיטליר לעדו, ופככונא ליזאליי מן יידו, בייד קוייה ובדרע ממדודא, ואלוכאן, מא זא לינגליז ולאמיריכאן, מא ענדנא פככאן, לא חנא ולא ולאדנא, ולא ולאד אולאדנא…׳ [עבדים: עבדים היינו להיטלר האויב, ויוציאונו בנות הברית מידיו, ביד חזקה ובזרוע נטויה, ואילו לא הגיעו האנגלים והאמריקאים לא היינו נפדים, לא אנו ולא בנינו ולא בני בנינו…]

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחרונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשף ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

׳אמר רבי אליעזר: קאל מוסיו רוזוילט פדיסכור טראני, אנא כיף ולד סבעין סנא, וזכית לי מדבור…׳ [אמר מר רוזוולט בנאומו: הרי אני כבן שבעים שנה, וזכיתי שיאמר…]

׳והיא שעמדה: הייא רוסיא די וקפת לזהדנא ולינה, די לאייס היטליר בוחדו ואקף עלינא ליפנינא אילא מוסוליני וזיד וזיד ואקפין עלינא ליפניונא, וליזאליי מבארכין הומא פככונא מן ידיחום…׳. [והיא שעמדה: היא רוסיה שעמדה לאבותינו ולנו. שלא היטלר לבדו עמד עלינו לכלותנו, אלא גם מוסוליני ואבות אבותיו עומדים עלינו לכלותינו, וצבאות בנות הברית מצילים אותנו מידיהם].

׳ויוציאנו: וכרזזנא זיניראל דו־גול…׳. [ויוציאנו: ויוציאנו גנרל דה־גול…].

כיד חזקה: בייד קוייא האדא טאנג… כא ידכל פלכיל, פלחמיר, פזמאל, ופלבגר, טאנגאט קויין בזזאף…׳ [ביד חזקה: ביד חזקה הוא הטנק… שנכנס בכל, בחמור, בגמל, בפרות, טנקים חזקים מאד…]

׳אלו: האדו עשר דרבאת די זאבו ליזאליי עלא לאלמאן, והאדו הומא: לאפרופאגאנד, לבומבארדמאן… טפיאן דאוו, ליתראנשי… תכביאת פלאכאב, למארשי נואר. רבי מושינכו כאן יעמל פיהום לימאייר: דצ״ך עד״ש באח״ב׳. [אלו: אלו עשר המכות שהביאו צבאות בנות הברית על הגרמנים, ואלו הן: התעמולה, ההפגזות… כיבוי האורות, השוחות… הסתתרות במרתפים, שוק שחור. רבי מושינכו היה נותן בהם סימנים: דצ״ך עד״ש באח״ב].

׳לפיכך: לכדאלך חנא מלזומין, נסכרו פררוסיא, נסבבחו לסתאלין, נבההזו פלינגליז, נפככרו פלאמיריך, נררפעו פלגוליסת, ונקלסו דויגול, די עמל זהדו לזדודנא ולינא, פזמיע תזריבאט האדו, כררזונא ליזאלי מן לעבודייא לתחריר…׳ [לפיכך: לפיכך אנחנו חייבים להודות לרוסיה, להלל את סטלין, לשבח את האנגלים, לפאר את האמריקאים, לרומם את הגוליסטים, לקלס את דה גול, שעשה בכוחו לאבותינו ולנו, את כל הנסים הללו: הוציאונו בנות הברית מעבדות לחרות…].

מגלת המלחמה וישראל –

׳היסטוריה של המלחמה משנת 1939 עד 1945: נצחון בעלי ברית והרוסים האדירים על הגרמנים והפסיסתים [הפשיסטים], נפילת גרמניה והיטלר האכזר המן השני יש״ר. המחבר הוא יצחק הלוי, בן צפת. קזבלנקה תש״ה, ל״ב עמודים. אישור הצנזור: 7141 Visa de Censure No. (אוסף מלג״ה. מכון הברמן למחקרי ספרות).

לעומת ה׳הגדה די היטליר׳ שנכתבה – בערבית – בתבנית ההגדה של פסח,

תחברה בשפה העברית ׳מגלת המלחמה וישראל׳ בתבנית של מגילת אסתר: ׳בשביל שיבינו את התוכן וענין הנס הגדול שנעשה בימינו באחד עשר בנובאמבר שנת 1942 על ידי האמריקאים והאנגלים שהצילום מיד היטלר האכזר… ובאמת ראינו שהנס שנעשה לנו במרוקו ואלזיר הוא גדול מהנס שנעשה בימי מרדכי ואסתר, שבימיהם המן יש״ו לא זכה לעשות אף מעט מחפצו ורצונו ביהודים, והיהודים עוד לא היו ביכולתו ועדיין לא נתנה רשות למחבל, אבל בימינו אלה היטלר יש״ו כבר לקח תחת ידו כמעט כל יהודי אירופה ועשה בהם כחפצו ורצונו. גם קראתי ליום אחד עשר בנובאמבר ״יום הצלה״… וראוי להיות נקבע לדורות ליום משתה ושמחה ומקרא מגלה זו במרוקו ואלזיר׳(מן ההקדמה).

מגילה זו נכתבה בתום המלחמה, כאשר נודעו כבר תוצאותיה המחרידות: ׳אויבינו האכזר שבקש לכלות כל זרעינו חלילה והצליח בראשונה בהריגת כחמשה מליונים מבני עמנו…

המגילה מכילה עשרה פרקים. היא מספרת את קורות מלחמת העולם השניה משנת 1939 ועד שנת 1945. בפרק ט׳ מונה המחבר את עשרת בני המן ביניהם: ׳ואת היטלד׳ הנאצי טבע ונטמן בארץ הוא ואיוה בדאון אשתו… ואת הימליד ראש הגיסתאפו אבד עצמו לדעת בסם המות רועץ… ואתקסילרינג ראש הרוצחים לקחו אותו חי בעלי ברית ואסרו אותו…׳ הוא מסיים בברכה אחרונה של המגילה: ׳ברוך שנתן כח ועצמה לבעלי בריתנו להחריב את ערי גרמניה.״׳, ומסכם את פסוקי המגלה: ׳מאה ושבעים וארבעה, בא סימן ותקות היטלר והנאצים אבדה…׳ ולבסוף מסיים ב׳ארור היטלר הנאצי המן השני יש״ו׳וכו׳ כנגד ׳ברוך האדון דוזוולט ז״ל יושב ראש הדמוקרטים וארצות הברית׳.

מגילת היטלר – מיכל שרף

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחרונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשףמגילת היטלר ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

[1] מגלת המלחמה וישראל –

7. מגלת היטליר

חיבר אותה פ׳ חסין, מורה לעברית, הוא אשר חסין, ח״כ לשעבר, המתגורר כיום בבת ים. המגילה נדפסה בקזבלנקה, ועשויה בתבנית פיזית של מגילה(נייר מגולגל). אישור הצנזור: 2669 Visa de la Censure No. (אוסף מלג״ה. מכון הברמן למחקרי ספרות).

היצירה כתובה בשפה העברית, והיא פארודיה על מגילת אסתר. על פי עדותו של המחבר אף נהגו לקרוא אותה בבית הכנסת. וכה דבריו אל ידידיו הקוראים: ׳חושב אני כי חובה עלינו לקרוא מגלה זו בכל שנה ושנה באחד עשר לנובאמבר ולחג פורים קטן שאחרי שתגמר המלחמה נקבע אותו לפורים גדול.

המגלה הזאת לא למגלת התולים וצחוק תחשב כי אם למגלה רצינית, מגלה ממש, כי על פי סגנונה יכולים אתם להכיר שהיא מושפעת ממגלת אסתר שלנו ולכן צריך לקרותה בנגון כנגון מגלת אסתר. הערה: באמצע המגלה כתוב וירא היטליר כי בחדש כסליו אבל גדול היה ליהודים: מה היה?

מת רבנו הקדוש מת אליעזר בן יהודה מת הסופר הגדול יעקב אשר אברמוביץ ועוד הרבה סופרים וחכמים מתו בחדש זה… בני המן שמתו הם שנים עשר הקצינים שנאסרו באפריקא, כאשר תתחילו הקריאה ותשמעו שמות הארורים תכו ותצוו לבניכם להרעיש ברעשנים כמו שעושים בקריאת מגלת אסתר…׳

המגילה עשויה בתבנית מגילת אסתר, ופרקיה הם:

א.  ׳ויהי בימי היטליר הצבע הוא הקאפוראל המושל על כל גרמניא שבע עשרה מדינות…׳

ב.  ׳אחר הדברים האלה בראותו היהודים נסים וחמתו עודנה יוקדת בקרבו ונקמת זקניו אמר עוד לא נקמתי….׳

ג.   ׳אחר הדברים האלה גדל המושל היטליר את הימליר האגגי וינשאהו וירם את כסאו מעל כל שרי הגיסטאפו אשר לו.״׳

ד.  ׳ויהודי הערים האלה ידעו כל אשר נעשה, ויקרעו בגדיהם וילבשו שק ואפר כי יראו לנפשותם ויברחו מן הערים האלה בזעקות גדולות ומרות…׳

ה.         ׳ויהי בשנה השלישית למלחמה וילבשו האמריקאים נקמה ויבואו לעזרת בריטאניא…׳

ו.   ׳בלילה ההוא נדדה מנוחת השליט רוזווילט ויאמר להציל הערים האלה ולהגן עליהן…׳

ז.   ׳בחודש השני הוא חודש אייר בשלשה ימים בו נכנסו לתוניסיא וביזירת [Bizerte], מלטו האסורים והשביעו הרעבים…׳

לבסוף מונה המחבר את ׳עשרת בני המך, ביניהם היטלר, מוסוליני, הגסטאפו, יועצי היטלר ושונאי ישראל. הוא קובע את יום ה-11 בנובמבר ׳יום נצחון הצרפתים יהיה לחג גדול וקבוע ועתה נכפלה השמחה׳.

כידוע, מגילות ספרותיות היסטוריות נכתבו הרבה על ידי יהודי המזרח, וספרות המגילות היתה מן הסוגים הספרותיים הנפוצים הרבה בימי הביניים. וכבר עמד ד״ר צבי מלאכי בספרו ׳סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים׳(תל־אביב תשל״א, עמי 83-11), על סוגי מגילות ספרותיות, כגון מגילת איגרת ומגילת סיפורי מעשה, ואף דן בהרחבה במגילות ספרותיות היסטוריות המצויות בספרותנו.

אין ספק שמגילת אסתר, ׳אם המגילות׳, שימשה דוגמא למחברי המגילות הנדונות כאן, שרצו לספר ספור מעשה ועלילת דברים, ובחרו בצורה הספרותית הזו, שהיתה מקובלת ונפוצה בספרות העברית, ומוכרת להם. כבודה של המגילה הותיקה שרה גם על החדשות, ואיפשר החדרתן לבית הכנסת בטכסטים דתיים. ועוד, הכתיבה בצורת מגילת אסתר, שיש לה מנגינה לקריאה בציבור, איפשרה התאמת המגילות החדשות לקריאה בציבור באותה מנגינה ידועה. בשתי המגילות נמצא מאפיינים ספרותיים דומים: מחבר המגילה אינו מופיע כמדבר בגוף ראשון, ואינו עומד במרכז המגילה. הוא מוסר את עלילת הדברים באופן אוביקטיבי לכאורה, ובלי מעורבות אישית. מאידך גיסא, בהקדמה לקורא מובעת במפורש מטרתו של מחבר המגילה: ׳בשביל זה עשיתי מגלה זו כדי לבאר את הנם הנז׳ לזכור אותו תמיד שלא ישכח גם לדורות הבאים וראוי להיות נקבע לדורות ליום משתה ושמחה.״׳(מן ההקדמה ל׳מגלת המלחמה וישראל׳). וכן: ׳…חושב אני כי חובה עלינו לקרוא מגלה זו בכל שנה ושנה באחד עשר לנובאמבר ולחג פורים קטן…׳(מן ההקדמה ל׳מגלת היטליר׳).

המגילות עשויות בתבניתה של מגילת אסתר, פרקים פרקים כפרקי המגילה, משובצים בקטעי פסוקים ממגילת אסתר. כן מופיע מניין עשרת בני המן. ׳ברכה אחרונה של המגילה׳ ו׳סיכום פסוקי המגילה׳ מסיימים את המגילה, כאילו היתה מגילה מכתבי הקודש, שיש לספור מספר פסוקיה ולתת להם סימן בגימטריא…

שתי קינות ושתי גנאיית מתוניסיה

נרחיב כאן דברים על ארבע יצירות ספרותיות עממיות, שחוברו בתוניסיה בזמן מלחמת העולם השניה ואחריה. נביא כאן את היצירות מקרא ותרגום עם הערות קצרות.

1       אברהם הטל במאמרו: על גרמניה הנאצית בשירה עממית של יהודי תוניסיה, פעמים 28 תשמ״ו, עמי 130-126, מונה שתי יצירות נוספות: ׳קינת עדאב אליהוד פי אלמאניא – קינה באלקאפיה ואלתפנין׳. [קינה על סבלות היהודים בגרמניה – קינה בחרוזים ובמליצות] מחברה הוא שמעון די יעקב הכהן, והיא נדפסה בסביבות שנת 1933. ׳קינת היתליר – קינה תוצף היתליר שיך אלאמאן ומא פעל באליהוד נאס אלאלמאן נפסהו תבקנטת מעא נפס המן ואככרתהו בלא שף חיראן׳. [קינה על היטלר – קינה על מנהיג גרמניה ומה שעשה ליהודי גרמניה שנפשו דבקה בנפש המן וסופו ללא ספק יהיה כסוף קודמו]. נדפסה בסוסה בסביבות שנת 1938.        

2     שתי תעודות אישיות בשפה הערבית־יהודית העשויות כיומן אישי, חוברו בתוניסיה, והן שופכות אור על תקופה זו: הראשונה היא: ׳תדכרת אלכדדאמה אליהוד תחת גל אלמאניה פי תונס׳, [זכרון לפועלים היהודים (במחנות העבודה) שהיו תחת עול הגרמנים בתוניסיה] מאת פרגי חי גצטון בן אליהו גז, דפוס וזאן, תוניס 1946. הספר משלב יומן אישי של המחבר עם ספר זכרון לנופלים במלחמה. מצויים בו פרסים היסטוריים חשובים כגון: תאור כניסת הגרמנים לתוניסיה, השתלטותם על היהודים, הקמת מחנות עבודה וכן רשימת המקומות בהם הוקמו, מספר העובדים במחנה וסוג העבודה, יחס המוסלמים אל היהודים, שמות הנופלים במלחמה וסיבת המוות. הספר כתוב בערבית־יהודית ובצרפתית. התעודה השניה היא של יצחק מאמו מנאבל שבתוניסיה, שתרגם בתקופת פלישת הגרמנים לעירו, את הרומן ׳עיט צבוע׳ לאברהם מאפו. בהקדמה לתרגום, המצוי עדיין בכתב יד, מתאר מאמו את קורות העיר נאכל תחת שלטון הגרמנים. התאור הוא בשפה הערבית-יהודית, ותורגם לצרפתית על ידי אברהם הטל. ראה מאמרו: Les traductions en Judeo-Arabe tunisien des oeuvres d'Abraham' 139-142 .Mapu'. REJ 1975, p

מגילת היטלר – מיכל שרף

 

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחרונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשף ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.מגילת היטלר

1    קינת היתליר

בשער החיבור כתוב: ׳קינת היתליר; אלעדו אלדי קאם גדיר צד אליהוד ויאכד בקעת המן פי אלעוד. מן קלם י.ב\ [קינת היטלר: האויב החדש שקם נגד היהודים ויתפוס את מקומו של המן על העץ. מאת י.ב.]. היא נדפסה כחוברת בת 8 עמודים בתוניס, בדפוס קאסטרו, ללא ציון שנת ההדפסה, אולם מסתבר שהופיעה בתחילת הנאציזם. (אוסף מלג״ה. מכון הברמן למחקרי ספרות).

י.ב. הוא יוסף ביג׳אוי מתונים (1945-1890), שעסק תחילה במקצוע החייטות אך התלהב מעבודת העתונאות והפך לעיתונאי. את דבריו פירסם ב-11 עתונים ובעיקר התמיד לכתוב בעיתון ׳אליהודי׳(החל הופיע בשנת 1936). כן הדפיס 13 חיבורים, ביניהם תרגומים מצרפתית כמו ׳בנת אלמארכיז׳(בת המרכיז). קינת היתליר היא מחיבוריו המקוריים, בערבית־יהודית.

הקינה בנויה 16 מחרוזות, בכל מחרוזת ארבעה בתי שיר בעלי דלת וסוגר. כל הדלתות במחרוזת חורזות במאונך בחרוז אחד, והסוגרים – בחרוז שני. החריזה מתחלפת ממחרוזת למחרוזת. הצלעיות האחרונות שבכל המחרוזות חורזות בחרוז מבריח. בראש הקינה פזמון־מדריך, שחרוז סוגריו חורז עם סופי כל המחרוזות.

תוכן הקינה: קינה זו מתארת בעיקר את סבלם של יהודי גרמניה תחת רודנותו של היטלר. התיאור נעשה על סמך ידיעות שהגיעו למחבר: היטלר הצליח לדכא את היהודים בעזרת העם הגרמני עליו השתלט, למרות שלא היה גרמני במוצאו אלא אוסטרי פשוט, צבע במקצועו. הוא הצטרף לצבא הגרמני והצליח להתגדל ולעלות בסולם הדרגות. הוא החדיר בלב הגרמנים רגשי גדלות ושנאה, ובעזרתם הצליח לדכא את היהודים: נישל אותם ממשרותיהם הבכירות, ועינה אותם בדרכים שונות: הריגה, חנק, כליאה, טביעה בים וכו'. המחבר משווה את העם הגרמני לבהמה ולחיית־אדם שרק זנב חסר לה. העם הגרמני התדרדר לתחתיות מבחינה אנושית והגיע לשפל המדרגה. המחבר מזכיר להיטלר את סופם של פרעה, טיטוס והמן הרשע, ומאחל לו תלייה על עץ כתלייתו של המן.

קינת היתליר

רדדה: אלעאלם כלהו מחייר

 קום אליהוד קלבהו תגייר

 

פזמון: העולם כולו חרד

 לב האומה היהודית נפגע

 

בעד מא כאנו פי חרריה

 ג'אתהם גסרה קוויה

טבבה ואווכאתיה

 חככאם וקציה שרעייה

 

אחרי שהיו [שזכו להיות] בני חורין

 הגיעתם צרה גדולה

 רופאים ועורכי דין

 שופטים ואנשי משפט

 

היתליר ואחד נמסאוי

 לא עאלם ולא ראוי

קאללהם אנא אלמודאוי

בייה אלוטן ירזע צ'אווי

 

היטלר, אחד אוסטרי

לא משכיל ולא נבון

 אמר להם [לגרמנים]: ״אני המרפא

 בעזרתי תשוב המולדת [לגדולתה] ותאיר

מגילת היטלר – מיכל שרף

 

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאציםמגילת היתליר

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחרונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשף ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

כבברוני תשופו אלעצאיב

נמנעכם מן אלנואיב

עדוכם ירצע כאיב

 ישופכם וקלבהו דאיב

 

גדלוני ותראו נפלאות [שאחולל]

 אצילכם מן הבעיות

 אויבכם ישוב ריקם

יראכם [בנצחונכם] ולבו דואב

 

פי אלחין אלכל טאעוהו

 פי אקואלהו תבבעוהו

ואלדי קאל כלהו סמעוהו

 פי צראידהם טבעוהו

 

הכל הסכימו לו מיד

 צייתו לדבריו

 וכל מה שאמר שמעו לו

 הדפיסו [כתבו עליו דברים] בעתונים

מן אלמאניא צאת אלאכבאר

 מן היתליר עדו גדדאר

 

[כי] מגרמניה הגיעו חדשות

 מהיטלר האויג הנוגדן

 

מחסובין בין אלעבאד

 אנטרחו מן כלפת אלבלאד

 מוהנדזין ומועללמין אולאד

 לא עאד אסמהם ידכאר

 

ונחשבים בין האומות

 [והם] פוטרו ממשרותיהם בעיר

 מהנדסים ומורים לילדים

לא עוד יזכר שמם

 

בדדל צנסו ורגע אלמאן

צנעתהו יכדם דאהאן

 נעלם גמלת אלאלואן

ונצונו מן כל אכטאר

 

החליף עורו והפך גרמני

במקצועו עובד כצבע

יודע את כל התרופות

 ואשמור אותה מכל הסכנות

 

אידא חצצלת אלמקאם

 ומן אידין אלצללאם

 עלא טול אלאייאם

 ותולליו אגניה אחראר

 

אם אתפוס מקום [ראוי בצמרת]

 ומידי הרשעים

 לאורך ימים

ותהיו עשירים וחופשיים״

 

וטלעוהו פי אלדרגאת

ופי גמיע אלנצבאת

טאעו אכבר אלטאעאת

 וכממו חצצלו אלאנוןצאר

 

והעלוהו [בסולם] הדרגות

 בכל ההזדמנויות [נאומים?]

 ונכנעו לו בתכלית הכניעה

 וסברו שזכו בנצחון

מה נשתנה הלילה הזה מליל תְּרַאנְת נוף ? אבישי בר אשר-פעמים 114 – 115

פעמים 114 – 115

אבישי בר-אשר

מה נשתנה הלילה הזה מליל תְּרַאנְת נוף ?

הגדה די היטליר ממרוקו

בפתח הדברים ברצוני להודות לפרוסור דויד רוסקיס, שדרכו התוודעתי לראשונה אל החיבור הנדון כאן, ושבעידודו החלטתי להעמיד תרגום עברי של החיבור. תודה רבה מקרב הלב להוריי היקרים, רות ומאיר, שסייעוני במלאכת התרגום ובפענוח מושגים קשים במקומות רבים.

 תודה רבה גם לדודי, פרופסור משה בר־אשר, שקרא כתב־יד של התרגום והשיא לי עצות חשובות ומועילות. תודתי נתונה גם לפרום׳ מיכאל אביטבול, לד"ר חיים סעדון ולקורא האנונימי מטעם המערכת, על הערותיהם המחכימות.

הגדה די היטלר, שנתחברה במרוקו במהלך מלחמת העולם השנייה, שייכת לקבוצה של יצירות ספרותיות וחיבורים עממיים שנכתבו בצפון אפריקה באותה עת. חלק הארי של חיבורים אלה נתחבר בצורה מובחנת יותר לציון מאורעות השיא במלחמה ־ אירועים קשים ושמחים כאחד.

 המאפיין המובהק ש לחיבורים אלה הוא עיצוב של תיאור היסטוריוגרפי של המאורעות, כפי שהכירום מחבריהם, במסגרת סוגות דתיות ועממיות, על פי רוב סוגות המעוגנות במסורת התפילה או טקסטים אחרים הנקראים במעגל השנה

 עם הסוגות הבולטות שבהן בחרו מחברים וסופרים יהודים בצפון אפריקה נמנים הקינה, הקצירה וסיפורי מעשה, אשר הולבשו בדרך כלל בצורות ספרותיות מסורתיות, כגון קינות לתשעה באב ומגילת אסתר.

 לעומת זאת כבל הידוע לבד מן ה׳ הגרה די היטליר ׳ לא נתחברה במרוקו יצירה שבסיסה הספרותי הוא ההגדה של פסח, ומבחינה זו היצירה שלפנינו ייחודית הבחירה הספרותית בהגדה של פסח כטקסט היסוד לחיבור וכמופת לחיקוי, כפי שמעידה גם היצמדותו הקשיחה של המחבר למבנה הצורני של ההגדה, מעוררת שאלות שונות, והמרכזית שבהן נוגעת לתוכן הבחירה: מה צורך ראה המחבר לבחור בטקסט דתי מסורתי ? ומשבחר בטקסט כזה, מדוע ביכר דווקא את ההגדד ב­פסה ?

עיון בחיבורים הרבים מן הסוגה הספרותית שאליה שייכת ׳הגדה די היטליר׳ מלמד על ההתלהבות הרבה שהניעה יהודים להעמיד חיבורים חדשים בנוסחאות מסורתיות, אשר באמצעותם יוכלו לציין לדורות את המאורעות הכבירים ורבי הרושם שאירעו לבני עמם.

בחלק מן המקרים אפשר להצביע על קשר ישיר בין הדחף הספרותי לבין המגמה הדתית־התרבותית לקבוע בלוח השנה ימי חג וזיכרון חדשים לציון המאורעות לדורות, כדוגמת ׳פורים היטליר שניתָקן ונחוג בקזבלנקה, ושהונהגה בו קריאת מגילה מיוחדת המגוללת את  פרשת הצלת היהודים ב־11 בנובמבר 1942 ( ב׳ בכסלו תש״ג ) בעקבות נחיתת כוחות בעלות הברית במרוקו ובאלג׳יריה.

מעמדו המסורתי של " פורים שני "  וחיבור שתי מגילות שונות לקריאה בבתי הכנסת ביום זה, הם עדות לכוונה  הדתית שבבסיס כתיבת החיבורים ברוח זו. וכפי שהציעה מיכל שרף, " כבודה של המגילה הותיקה שרה גם על החדשות "  עד שהנוהג לקרוא בה במעמד דתי נתקבל על הקהל.

ואולם נראה כי דינה של " הגדה די היטליר " אינו כן, ומבחינות רבות היא חורגת מן האווירה המסורתית שאפיינה חיבורים אחרים. ראשית, ככל הידוע לא נקבע מעולם בלוח השנה ׳פסח די היטליר׳ או מועד מעין זה.

 שנית, כפי כ­שיובהר בהמשך, החיבור שלפנינו אינו מתהדר בכמה מן הסממנים המסורתיים  והשמרניים הצפויים להימצא בטקסט שנועד לעצב תודעה מסורתית, ומבחינות  רבות אפשר לראות בו ניגוד גמור לכך.

 לפיכך אין הכרח להניח שמחבר ׳הגדה די היטליר׳ ביקש לייסד באמצעותה מנהג חדש שייקבע לדורות, ונדמה לי  שהמניע לכתיבתה היה ספרותי הרבה יותר מאשר מסורתי או דתי. מנגד אם תכלית בחירתו של המחבר הייתה ספרותית גרדא ולא נבעה מכוונות דתיות או מסורתיות, נשאלת השאלה מדוע בחר דווקא באחד הטקסטים המוכרים והשגורים ביותר ועם זאת התאוצנטריים ביותר במחזור הקריאה היהודי כטקסט היסוד לחיבורו.

שאלה זו מעוררת שאלה אחרת, באשר ליחסו של המחבר להגדה של פסח ולפונקצייה הדיסקורסיבית –

שמילאה בעבורו ההגדה אם אכן מילאה בעבורו פונקצייה כזאת – לצורך מסירת רעיונותיו. זאת ועוד האם אכן מדובר ב׳סטירה על מלחמת העולם השנייה והשלכותיה על יהודימרוקו׳ וב׳פרודיה ביזארית ואקזוטית׳, בהגדרותיהם של מיכל שרף ויוסף חיים ירושלמי?

דיסְקוּרְסִיבִי

ל (ת') [מלטינית: discursus דיון 
1. מַחְשַׁבְתִּי, הֶגְיוֹנִי, שֶׁנַּעֲשָׂה מִתּוֹךְ שִׁקּוּל דַּעַת.
2. [בתורת ההיגיון] הַמֻּרְכָּב מִשּׁוּרַת הֲנָחוֹת שֶׁכָּל אַחַת תְּלוּיָה בְּקוֹדַמְתָּהּ וּמַתְנָה אֶת זוֹ הַבָּאָה אַחֲרֶיהָ: חֲשִׁיבָה דִּיסְקוּרְסִיבִית.

[דִּיסְקוּרְסִיבִית, דִּיסְקוּרְסִיבִיִּים, דִּיסְקוּרְסִיבִיּוֹת]

עמוד 1 מתוך 212

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

ספטמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוג    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30