מגילת היטלר – מיכל שרף

[anti-both]
עמוד 2 מתוך 3123

מגילת היטלר – מיכל שרף

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

4. קול ברומא נשמע ביללה קול נהי מברלין עיר המק[ו]ללה

המחבר חותם שמו בראשי תיבות: נ.ד. חסר ציון מקום ושנת ההדפסה. החיבור כולל 4 עמודים. אישור הצנזור: 3094 Visa de Censure No. (אוסף מכון בן צבי סי׳ צ 68).

יצירה פארודית דו־לשונית, הכתובה עברית וערבית־יהודית, ובנויה י״א מחרוזות במבנה שיר הקצידה המרוקאי; מחרוזות בנות ארבעה טורים כל אחת בחריזה אאאב גגגב וכוי.

היצירה מבטאת את השמחה הרבה לאידם של האויבים מברלין(הגרמנים) ומרומא (האיטלקים) שהחלו לסגת מפני בנות הברית, שהגיעו לצפון אפריקה. מובעת שמחה על שובה של צרפת למעמדה ולחירותה, ועמה החופש ליושבי אפריקה. המחבר אינו יודע דבר על שואת יהודי אירופה, ואינו מתאר כלל את סבלות היהודים בצפון אפריקה. הוא מתרכז בעיקר בתיאור ראשית הנסיגה.

להלן נביא את הטקסט העברי של השירה בשלימותו. טקסט זה מובא בראש כל מחרוזת, ואחריו משובץ תרגומו לערבית־יהודית.

 

 רומא תייליל רבו מצֵירָי

 וברלין תזעק איה בחורי

 גבורי בשבי נשמו ערי

היטליר הממני ואני אומללה

 

אהה עלי מי ינוד לנודי

כי יד שלחתי בעם היהודי

אויבי גבר ובא שודדי

מיום שנאתי עם סגולה

 

רומא תבכה מי יריב יריבי

 וברלין תקונן רבו מחריבי

אוהבי יחד נהפכו לי אויבי

פלאים ירדתי ואויבי עלה

 

אוי כי גדול מנשוא עוני

 כי בטחתי ברוב נשקי ואוני

כליון קראתי על הפולני

אבדון לאירופא המהוללה

 

מאִיי בריטניה יצאה הישועה

לבת אירופא גולה ונועה

גרמניה האדירה הזדעזעה

והאיטלקים הלכו בגולה

 

העם הבריטי וארצות הברית

 יצמיתו כל תנועה היטלירית

על האבץ [כוחות הציר] הקדישו מלחמה אוירית

 ומעם הרוסים תבוא גאולה

 

מי אלה רצים אצים ונסים

 חיילי הוירמאש מפני הרוסים

 על ראשם ירד דם החמסים

 וכח מהם נסע ונגלה

 

צרפת לעם כמלפנים

תשוב באבדן כל הגרמנים

 ושיר חדש נשיר ברננים

כי לצרפת עמד ריוח והצלה

 

מה יפה את הריפובליקא

עמך בא חופש ליושבי אפריקא

ואויבי אנגליא ואמיריקא

בושו ולבשו כמדם קללה

 

הצמיתו עדת הדיקטטורים

אבדו כליל כת ההיטל ירים

 הדימוקרטיה חוקיה ישרים

רקמו שמה בלבבכם סלה

 

היטליר ומוסוליני שמם ימח

ותבל כולה תגיל ותשמח

חרב לא יראה עוד ורומח

ובת יהודה תרון בצהלה.

מגילת היטלר – מיכל שרף

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

. הגדה די היטליר

מחבר ההגדה הוא נסים בן שמעון, והיא נדפסה ברבט, בדפוס Simon Coiffeur [שמעון הספר]. בחוברת 13 עמודים. אישור הצנזור: -Visa de la Cen7216 sure No (אוסף מלג״ה, מכון הברמן למחקרי ספרות). 

הגדה די היטלר

רשע היטלר דאלם אס הוואי קול

לכדמא ולעדאב כללהא אליהוד

ליהוד אולייאם אילו

ועלא די חבת תכרז רוחה בלגרראמגילת היתליר

 

כפר פליהוד

חתתא טאלין כאי גזז סנאנו ויקול אילו

פלאליבי ולאפריך תקאדאתלי לעדדא

אילו וךייאם אילו

ולוכאן מא תבבעתך מא נחצלו בזוז

 

תם לאמיריך למליח אס הוואי קול

אס באדא ותקול אילו

גיר ברופלאניס דיאלנא נפככו דניא כאמלא

מן ייד לעדו

והי פארודיה על ההגדה של פסח. כידוע, פארודיות על הגדה של פסח נכתבו בספרותנו הרבה, ונראה כי צורה ספרותית זו לא היתה זרה למחבר ׳הגדה די היטליר׳. לפנינו סאטירה על מלחמת העולם השניה והשלכותיה על יהודי מרוקו. המחבר פותח כל ׳דיבור המתחיל׳ במילה עברית אחת מתוך ההגדה, וההמשך הוא תיאור המלחמה בלשון הערבית, בסגנון ההגדה. רוב הקטעים מחורזים בצורות מורכבות, החריזה לעתים מסורגת ולעתים רגילה. נדגים את דברינו בקטעים נבחרים:

׳עבדים: עביד כוננא להיטליר לעדו, ופככונא ליזאליי מן יידו, בייד קוייה ובדרע ממדודא, ואלוכאן, מא זא לינגליז ולאמיריכאן, מא ענדנא פככאן, לא חנא ולא ולאדנא, ולא ולאד אולאדנא…׳ [עבדים: עבדים היינו להיטלר האויב, ויוציאונו בנות הברית מידיו, ביד חזקה ובזרוע נטויה, ואילו לא הגיעו האנגלים והאמריקאים לא היינו נפדים, לא אנו ולא בנינו ולא בני בנינו…]

מגילת היטלר – מיכל שרף

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמגילת היתלירמו לאחרונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשף ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

׳אמר רבי אליעזר: קאל מוסיו רוזוילט פדיסכור טראני, אנא כיף ולד סבעין סנא, וזכית לי מדבור…׳ [אמר מר רוזוולט בנאומו: הרי אני כבן שבעים שנה, וזכיתי שיאמר…]

׳והיא שעמדה: הייא רוסיא די וקפת לזהדנא ולינה, די לאייס היטליר בוחדו ואקף עלינא ליפנינא אילא מוסוליני וזיד וזיד ואקפין עלינא ליפניונא, וליזאליי מבארכין הומא פככונא מן ידיחום…׳. [והיא שעמדה: היא רוסיה שעמדה לאבותינו ולנו. שלא היטלר לבדו עמד עלינו לכלותנו, אלא גם מוסוליני ואבות אבותיו עומדים עלינו לכלותינו, וצבאות בנות הברית מצילים אותנו מידיהם].

׳ויוציאנו: וכרזזנא זיניראל דו־גול…׳. [ויוציאנו: ויוציאנו גנרל דה־גול…].

כיד חזקה: בייד קוייא האדא טאנג… כא ידכל פלכיל, פלחמיר, פזמאל, ופלבגר, טאנגאט קויין בזזאף…׳ [ביד חזקה: ביד חזקה הוא הטנק… שנכנס בכל, בחמור, בגמל, בפרות, טנקים חזקים מאד…]

׳אלו: האדו עשר דרבאת די זאבו ליזאליי עלא לאלמאן, והאדו הומא: לאפרופאגאנד, לבומבארדמאן… טפיאן דאוו, ליתראנשי… תכביאת פלאכאב, למארשי נואר. רבי מושינכו כאן יעמל פיהום לימאייר: דצ״ך עד״ש באח״ב׳. [אלו: אלו עשר המכות שהביאו צבאות בנות הברית על הגרמנים, ואלו הן: התעמולה, ההפגזות… כיבוי האורות, השוחות… הסתתרות במרתפים, שוק שחור. רבי מושינכו היה נותן בהם סימנים: דצ״ך עד״ש באח״ב].

׳לפיכך: לכדאלך חנא מלזומין, נסכרו פררוסיא, נסבבחו לסתאלין, נבההזו פלינגליז, נפככרו פלאמיריך, נררפעו פלגוליסת, ונקלסו דויגול, די עמל זהדו לזדודנא ולינא, פזמיע תזריבאט האדו, כררזונא ליזאלי מן לעבודייא לתחריר…׳ [לפיכך: לפיכך אנחנו חייבים להודות לרוסיה, להלל את סטלין, לשבח את האנגלים, לפאר את האמריקאים, לרומם את הגוליסטים, לקלס את דה גול, שעשה בכוחו לאבותינו ולנו, את כל הנסים הללו: הוציאונו בנות הברית מעבדות לחרות…].

מגילת היטלר – מיכל שרף

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

משטר וישי - הנקודה השחורה במלחמה

משטר וישי – הנקודה השחורה במלחמה

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחרונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשף ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

מגלת המלחמה וישראל –

׳היסטוריה של המלחמה משנת 1939 עד 1945: נצחון בעלי ברית והרוסים האדירים על הגרמנים והפסיסתים [הפשיסטים], נפילת גרמניה והיטלר האכזר המן השני יש״ר. המחבר הוא יצחק הלוי, בן צפת. קזבלנקה תש״ה, ל״ב עמודים. אישור הצנזור: 7141 Visa de Censure No. (אוסף מלג״ה. מכון הברמן למחקרי ספרות).

לעומת ה׳הגדה די היטליר׳ שנכתבה – בערבית – בתבנית ההגדה של פסח,

תחברה בשפה העברית ׳מגלת המלחמה וישראל׳ בתבנית של מגילת אסתר: ׳בשביל שיבינו את התוכן וענין הנס הגדול שנעשה בימינו באחד עשר בנובאמבר שנת 1942 על ידי האמריקאים והאנגלים שהצילום מיד היטלר האכזר… ובאמת ראינו שהנס שנעשה לנו במרוקו ואלזיר הוא גדול מהנס שנעשה בימי מרדכי ואסתר, שבימיהם המן יש״ו לא זכה לעשות אף מעט מחפצו ורצונו ביהודים, והיהודים עוד לא היו ביכולתו ועדיין לא נתנה רשות למחבל, אבל בימינו אלה היטלר יש״ו כבר לקח תחת ידו כמעט כל יהודי אירופה ועשה בהם כחפצו ורצונו. גם קראתי ליום אחד עשר בנובאמבר ״יום הצלה״… וראוי להיות נקבע לדורות ליום משתה ושמחה ומקרא מגלה זו במרוקו ואלזיר׳(מן ההקדמה).

מגילה זו נכתבה בתום המלחמה, כאשר נודעו כבר תוצאותיה המחרידות: ׳אויבינו האכזר שבקש לכלות כל זרעינו חלילה והצליח בראשונה בהריגת כחמשה מליונים מבני עמנו…

המגילה מכילה עשרה פרקים. היא מספרת את קורות מלחמת העולם השניה משנת 1939 ועד שנת 1945. בפרק ט׳ מונה המחבר את עשרת בני המן ביניהם: ׳ואת היטלד׳ הנאצי טבע ונטמן בארץ הוא ואיוה בדאון אשתו… ואת הימליד ראש הגיסתאפו אבד עצמו לדעת בסם המות רועץ… ואתקסילרינג ראש הרוצחים לקחו אותו חי בעלי ברית ואסרו אותו…׳ הוא מסיים בברכה אחרונה של המגילה: ׳ברוך שנתן כח ועצמה לבעלי בריתנו להחריב את ערי גרמניה.״׳, ומסכם את פסוקי המגלה: ׳מאה ושבעים וארבעה, בא סימן ותקות היטלר והנאצים אבדה…׳ ולבסוף מסיים ב׳ארור היטלר הנאצי המן השני יש״ו׳וכו׳ כנגד ׳ברוך האדון דוזוולט ז״ל יושב ראש הדמוקרטים וארצות הברית׳.

מגילת היטלר – מיכל שרף

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחרונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשףמגילת היטלר ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

======================================================

[1] מגלת המלחמה וישראל –

7. מגלת היטליר

חיבר אותה פ׳ חסין, מורה לעברית, הוא אשר חסין, ח״כ לשעבר, המתגורר כיום בבת ים. המגילה נדפסה בקזבלנקה, ועשויה בתבנית פיזית של מגילה(נייר מגולגל). אישור הצנזור: 2669 Visa de la Censure No. (אוסף מלג״ה. מכון הברמן למחקרי ספרות).

היצירה כתובה בשפה העברית, והיא פארודיה על מגילת אסתר. על פי עדותו של המחבר אף נהגו לקרוא אותה בבית הכנסת. וכה דבריו אל ידידיו הקוראים: ׳חושב אני כי חובה עלינו לקרוא מגלה זו בכל שנה ושנה באחד עשר לנובאמבר ולחג פורים קטן שאחרי שתגמר המלחמה נקבע אותו לפורים גדול.

המגלה הזאת לא למגלת התולים וצחוק תחשב כי אם למגלה רצינית, מגלה ממש, כי על פי סגנונה יכולים אתם להכיר שהיא מושפעת ממגלת אסתר שלנו ולכן צריך לקרותה בנגון כנגון מגלת אסתר. הערה: באמצע המגלה כתוב וירא היטליר כי בחדש כסליו אבל גדול היה ליהודים: מה היה?

מת רבנו הקדוש מת אליעזר בן יהודה מת הסופר הגדול יעקב אשר אברמוביץ ועוד הרבה סופרים וחכמים מתו בחדש זה… בני המן שמתו הם שנים עשר הקצינים שנאסרו באפריקא, כאשר תתחילו הקריאה ותשמעו שמות הארורים תכו ותצוו לבניכם להרעיש ברעשנים כמו שעושים בקריאת מגלת אסתר…׳

המגילה עשויה בתבנית מגילת אסתר, ופרקיה הם:

א.  ׳ויהי בימי היטליר הצבע הוא הקאפוראל המושל על כל גרמניא שבע עשרה מדינות…׳

ב.  ׳אחר הדברים האלה בראותו היהודים נסים וחמתו עודנה יוקדת בקרבו ונקמת זקניו אמר עוד לא נקמתי….׳

ג.   ׳אחר הדברים האלה גדל המושל היטליר את הימליר האגגי וינשאהו וירם את כסאו מעל כל שרי הגיסטאפו אשר לו.״׳

ד.  ׳ויהודי הערים האלה ידעו כל אשר נעשה, ויקרעו בגדיהם וילבשו שק ואפר כי יראו לנפשותם ויברחו מן הערים האלה בזעקות גדולות ומרות…׳

ה.         ׳ויהי בשנה השלישית למלחמה וילבשו האמריקאים נקמה ויבואו לעזרת בריטאניא…׳

ו.   ׳בלילה ההוא נדדה מנוחת השליט רוזווילט ויאמר להציל הערים האלה ולהגן עליהן…׳

ז.   ׳בחודש השני הוא חודש אייר בשלשה ימים בו נכנסו לתוניסיא וביזירת [Bizerte], מלטו האסורים והשביעו הרעבים…׳

לבסוף מונה המחבר את ׳עשרת בני המך, ביניהם היטלר, מוסוליני, הגסטאפו, יועצי היטלר ושונאי ישראל. הוא קובע את יום ה-11 בנובמבר ׳יום נצחון הצרפתים יהיה לחג גדול וקבוע ועתה נכפלה השמחה׳.

מגילת היטלר – מיכל שרף

 

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחמגילת היטלררונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשף ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

המחקרים ההיסטוריים מסתמכים בעיקר על חומר דוקומנטארי (מסמכים, תעודות, קטעי עיתונות, דו״חות, כרזות פרסומת וכוי ) מאותה תקופה והמצויים כיום בארכיונים ובספריות בארץ ובעולם. כן מתבססים המחקרים על ספרי זיכרונות ויומנים שנכתבו על ידי פעילי מחתרות ויהודים ששמשו בתפקידים מרכזיים, ולכל אלה נוספו עדויות בעל־פה שנאספו על ידי מכוני המחקר למיניהם.

===================================================

 כידוע, מגילות ספרותיות היסטוריות נכתבו הרבה על ידי יהודי המזרח, וספרות המגילות היתה מן הסוגים הספרותיים הנפוצים הרבה בימי הביניים. וכבר עמד ד״ר צבי מלאכי בספרו ׳סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים׳(תל־אביב תשל״א, עמי 83-11), על סוגי מגילות ספרותיות, כגון מגילת איגרת ומגילת סיפורי מעשה, ואף דן בהרחבה במגילות ספרותיות היסטוריות המצויות בספרותנו.

אין ספק שמגילת אסתר, ׳אם המגילות׳, שימשה דוגמא למחברי המגילות הנדונות כאן, שרצו לספר ספור מעשה ועלילת דברים, ובחרו בצורה הספרותית הזו, שהיתה מקובלת ונפוצה בספרות העברית, ומוכרת להם. כבודה של המגילה הותיקה שרה גם על החדשות, ואיפשר החדרתן לבית הכנסת בטכסטים דתיים. ועוד, הכתיבה בצורת מגילת אסתר, שיש לה מנגינה לקריאה בציבור, איפשרה התאמת המגילות החדשות לקריאה בציבור באותה מנגינה ידועה. בשתי המגילות נמצא מאפיינים ספרותיים דומים: מחבר המגילה אינו מופיע כמדבר בגוף ראשון, ואינו עומד במרכז המגילה. הוא מוסר את עלילת הדברים באופן אוביקטיבי לכאורה, ובלי מעורבות אישית. מאידך גיסא, בהקדמה לקורא מובעת במפורש מטרתו של מחבר המגילה: ׳בשביל זה עשיתי מגלה זו כדי לבאר את הנם הנז׳ לזכור אותו תמיד שלא ישכח גם לדורות הבאים וראוי להיות נקבע לדורות ליום משתה ושמחה.״׳(מן ההקדמה ל׳מגלת המלחמה וישראל׳). וכן: ׳…חושב אני כי חובה עלינו לקרוא מגלה זו בכל שנה ושנה באחד עשר לנובאמבר ולחג פורים קטן…׳(מן ההקדמה ל׳מגלת היטליר׳).

המגילות עשויות בתבניתה של מגילת אסתר, פרקים פרקים כפרקי המגילה, משובצים בקטעי פסוקים ממגילת אסתר. כן מופיע מניין עשרת בני המן. ׳ברכה אחרונה של המגילה׳ ו׳סיכום פסוקי המגילה׳ מסיימים את המגילה, כאילו היתה מגילה מכתבי הקודש, שיש לספור מספר פסוקיה ולתת להם סימן בגימטריא…

שתי קינות ושתי גנאיית מתוניסיה

נרחיב כאן דברים על ארבע יצירות ספרותיות עממיות, שחוברו בתוניסיה בזמן מלחמת העולם השניה ואחריה. נביא כאן את היצירות מקרא ותרגום עם הערות קצרות.

1       אברהם הטל במאמרו: על גרמניה הנאצית בשירה עממית של יהודי תוניסיה, פעמים 28 תשמ״ו, עמי 130-126, מונה שתי יצירות נוספות: ׳קינת עדאב אליהוד פי אלמאניא – קינה באלקאפיה ואלתפנין׳. [קינה על סבלות היהודים בגרמניה – קינה בחרוזים ובמליצות] מחברה הוא שמעון די יעקב הכהן, והיא נדפסה בסביבות שנת 1933. ׳קינת היתליר – קינה תוצף היתליר שיך אלאמאן ומא פעל באליהוד נאס אלאלמאן נפסהו תבקנטת מעא נפס המן ואככרתהו בלא שף חיראן׳. [קינה על היטלר – קינה על מנהיג גרמניה ומה שעשה ליהודי גרמניה שנפשו דבקה בנפש המן וסופו ללא ספק יהיה כסוף קודמו]. נדפסה בסוסה בסביבות שנת 1938.

2        

שתי תעודות אישיות בשפה הערבית־יהודית העשויות כיומן אישי, חוברו בתוניסיה, והן שופכות אור על תקופה זו: הראשונה היא: ׳תדכרת אלכדדאמה אליהוד תחת גל אלמאניה פי תונס׳, [זכרון לפועלים היהודים (במחנות העבודה) שהיו תחת עול הגרמנים בתוניסיה] מאת פרגי חי גצטון בן אליהו גז, דפוס וזאן, תוניס 1946. הספר משלב יומן אישי של המחבר עם ספר זכרון לנופלים במלחמה. מצויים בו פרסים היסטוריים חשובים כגון: תאור כניסת הגרמנים לתוניסיה, השתלטותם על היהודים, הקמת מחנות עבודה וכן רשימת המקומות בהם הוקמו, מספר העובדים במחנה וסוג העבודה, יחס המוסלמים אל היהודים, שמות הנופלים במלחמה וסיבת המוות. הספר כתוב בערבית־יהודית ובצרפתית. התעודה השניה היא של יצחק מאמו מנאבל שבתוניסיה, שתרגם בתקופת פלישת הגרמנים לעירו, את הרומן ׳עיט צבוע׳ לאברהם מאפו. בהקדמה לתרגום, המצוי עדיין בכתב יד, מתאר מאמו את קורות העיר נאכל תחת שלטון הגרמנים. התאור הוא בשפה הערבית-יהודית, ותורגם לצרפתית על ידי אברהם הטל. ראה מאמרו: Les traductions en Judeo-Arabe tunisien des oeuvres d'Abraham' 139-142 .Mapu'. REJ 1975, p

מגילת היטלר – מיכל שרף

 

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחרונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשף ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

====================================================מגילת היטלר

1    קינת היתליר

בשער החיבור כתוב: ׳קינת היתליר; אלעדו אלדי קאם גדיר צד אליהוד ויאכד בקעת המן פי אלעוד. מן קלם י.ב\ [קינת היטלר: האויב החדש שקם נגד היהודים ויתפוס את מקומו של המן על העץ. מאת י.ב.]. היא נדפסה כחוברת בת 8 עמודים בתוניס, בדפוס קאסטרו, ללא ציון שנת ההדפסה, אולם מסתבר שהופיעה בתחילת הנאציזם. (אוסף מלג״ה. מכון הברמן למחקרי ספרות).

 

י.ב. הוא יוסף ביג׳אוי מתונים (1945-1890), שעסק תחילה במקצוע החייטות אך התלהב מעבודת העתונאות והפך לעיתונאי. את דבריו פירסם ב-11 עתונים ובעיקר התמיד לכתוב בעיתון ׳אליהודי׳(החל הופיע בשנת 1936). כן הדפיס 13 חיבורים, ביניהם תרגומים מצרפתית כמו ׳בנת אלמארכיז׳(בת המרכיז). קינת היתליר היא מחיבוריו המקוריים, בערבית־יהודית.

 

הקינה בנויה 16 מחרוזות, בכל מחרוזת ארבעה בתי שיר בעלי דלת וסוגר. כל הדלתות במחרוזת חורזות במאונך בחרוז אחד, והסוגרים – בחרוז שני. החריזה מתחלפת ממחרוזת למחרוזת. הצלעיות האחרונות שבכל המחרוזות חורזות בחרוז מבריח. בראש הקינה פזמון־מדריך, שחרוז סוגריו חורז עם סופי כל המחרוזות.

 

תוכן הקינה: קינה זו מתארת בעיקר את סבלם של יהודי גרמניה תחת רודנותו של היטלר. התיאור נעשה על סמך ידיעות שהגיעו למחבר: היטלר הצליח לדכא את היהודים בעזרת העם הגרמני עליו השתלט, למרות שלא היה גרמני במוצאו אלא אוסטרי פשוט, צבע במקצועו. הוא הצטרף לצבא הגרמני והצליח להתגדל ולעלות בסולם הדרגות. הוא החדיר בלב הגרמנים רגשי גדלות ושנאה, ובעזרתם הצליח לדכא את היהודים: נישל אותם ממשרותיהם הבכירות, ועינה אותם בדרכים שונות: הריגה, חנק, כליאה, טביעה בים וכו'. המחבר משווה את העם הגרמני לבהמה ולחיית־אדם שרק זנב חסר לה. העם הגרמני התדרדר לתחתיות מבחינה אנושית והגיע לשפל המדרגה. המחבר מזכיר להיטלר את סופם של פרעה, טיטוס והמן הרשע, ומאחל לו תלייה על עץ כתלייתו של המן.

 

קינת היתליר

 

רדדה: אלעאלם כלהו מחייר

 קום אליהוד קלבהו תגייר

 

פזמון: העולם כולו חרד

 לב האומה היהודית נפגע

 

 

בעד מא כאנו פי חרריה

 ג'אתהם גסרה קוויה

טבבה ואווכאתיה

 חככאם וקציה שרעייה

 

אחרי שהיו [שזכו להיות] בני חורין

 הגיעתם צרה גדולה

 רופאים ועורכי דין

 שופטים ואנשי משפט

 

 

היתליר ואחד נמסאוי

 לא עאלם ולא ראוי

קאללהם אנא אלמודאוי

בייה אלוטן ירזע צ'אווי

 

היטלר, אחד אוסטרי

לא משכיל ולא נבון

 אמר להם [לגרמנים]: ״אני המרפא

 בעזרתי תשוב המולדת [לגדולתה] ותאיר

המשך……

מגילת היטלר – מיכל שרף

 

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאציםמגילת היתליר

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחרונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשף ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

===================================================

 

כבברוני תשופו אלעצאיב

נמנעכם מן אלנואיב

עדוכם ירצע כאיב

 ישופכם וקלבהו דאיב

 

גדלוני ותראו נפלאות [שאחולל]

 אצילכם מן הבעיות

 אויבכם ישוב ריקם

יראכם [בנצחונכם] ולבו דואב

 

פי אלחין אלכל טאעוהו

 פי אקואלהו תבבעוהו

ואלדי קאל כלהו סמעוהו

 פי צראידהם טבעוהו

 

הכל הסכימו לו מיד

 צייתו לדבריו

 וכל מה שאמר שמעו לו

 הדפיסו [כתבו עליו דברים] בעתונים

מן אלמאניא צאת אלאכבאר

 מן היתליר עדו גדדאר

 

[כי] מגרמניה הגיעו חדשות

 מהיטלר האויג הנוגדן

 

מחסובין בין אלעבאד

 אנטרחו מן כלפת אלבלאד

 מוהנדזין ומועללמין אולאד

 לא עאד אסמהם ידכאר

 

ונחשבים בין האומות

 [והם] פוטרו ממשרותיהם בעיר

 מהנדסים ומורים לילדים

לא עוד יזכר שמם

 

בדדל צנסו ורגע אלמאן

צנעתהו יכדם דאהאן

 נעלם גמלת אלאלואן

ונצונו מן כל אכטאר

 

החליף עורו והפך גרמני

במקצועו עובד כצבע

יודע את כל התרופות

 ואשמור אותה מכל הסכנות

 

אידא חצצלת אלמקאם

 ומן אידין אלצללאם

 עלא טול אלאייאם

 ותולליו אגניה אחראר

 

אם אתפוס מקום [ראוי בצמרת]

 ומידי הרשעים

 לאורך ימים

ותהיו עשירים וחופשיים״

 

וטלעוהו פי אלדרגאת

ופי גמיע אלנצבאת

טאעו אכבר אלטאעאת

 וכממו חצצלו אלאנוןצאר

 

והעלוהו [בסולם] הדרגות

 בכל ההזדמנויות [נאומים?]

 ונכנעו לו בתכלית הכניעה

 וסברו שזכו בנצחון

המשך……..

מגילת היטלר – מיכל שרף

 

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמהיטלרנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחרונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשף ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

המחקרים ההיסטוריים מסתמכים בעיקר על חומר דוקומנטארי (מסמכים, תעודות, קטעי עיתונות, דו״חות, כרזות פרסומת וכוי ) מאותה תקופה והמצויים כיום בארכיונים ובספריות בארץ ובעולם. כן מתבססים המחקרים על ספרי זיכרונות ויומנים שנכתבו על ידי פעילי מחתרות ויהודים ששמשו בתפקידים מרכזיים, ולכל אלה נוספו עדויות בעל־פה שנאספו על ידי מכוני המחקר למיניהם.

נשאלת השאלה, כיצד השתקפה מציאות זו בחיבורים ספרותיים שנתחברו על ידי היהודים בארצות צפון אפריקה?

בספרות היהודית שחוברה בצפון אפריקה ( מרוקו ותוניסיה ) בתקופת מלחמת העולם השנייה, נמצא יצירות ספרותיות עממיות, שעסקו בנושאים אקטואליים, כגון: עליית הגרמנים לשלטון ויחסם אל היהודים בגרמניה, כיבוש צפון אפריקה על ידי צבא גרמניה, מצב היהודים בצפון אפריקה בתקופת המלחמה, ושחרור צפון אפריקה על ידי צבאות בנות הברית.

מתברר כי התפתח ז׳אנר של חיבורים פארודיות, שחוברו בעיקר בשפה העברית ובשפה הערבית־יהודית, והתייחסו למאורעות השעה מתוך גישה ספרותית־פואטית.

מה נשתנה הלילה הזה מליל תְּרַאנְת נוף ? אבישי בר אשר

פעמים 114 – 115

אבישי בר-אשר

מה נשתנה הלילה הזה מליל תְּרַאנְת נוף ?היטלר

הגדה די היטליר ממרוקו

בפתח הדברים ברצוני להודות לפרוסור דויד רוסקיס, שדרכו התוודעתי לראשונה אל החיבור הנדון כאן, ושבעידודו החלטתי להעמיד תרגום עברי של החיבור. תודה רבה מקרב הלב להוריי היקרים, רות ומאיר, שסייעוני במלאכת התרגום ובפענוח מושגים קשים במקומות רבים.

 תודה רבה גם לדודי, פרופסור משה בר־אשר, שקרא כתב־יד של התרגום והשיא לי עצות חשובות ומועילות. תודתי נתונה גם לפרום׳ מיכאל אביטבול, לד"ר חיים סעדון ולקורא האנונימי מטעם המערכת, על הערותיהם המחכימות.

הגדה די היטלר, שנתחברה במרוקו במהלך מלחמת העולם השנייה, שייכת לקבוצה של יצירות ספרותיות וחיבורים עממיים שנכתבו בצפון אפריקה באותה עת. חלק הארי של חיבורים אלה נתחבר בצורה מובחנת יותר לציון מאורעות השיא במלחמה ־ אירועים קשים ושמחים כאחד.

 המאפיין המובהק ש לחיבורים אלה הוא עיצוב של תיאור היסטוריוגרפי של המאורעות, כפי שהכירום מחבריהם, במסגרת סוגות דתיות ועממיות, על פי רוב סוגות המעוגנות במסורת התפילה או טקסטים אחרים הנקראים במעגל השנה

 עם הסוגות הבולטות שבהן בחרו מחברים וסופרים יהודים בצפון אפריקה נמנים הקינה, הקצירה וסיפורי מעשה, אשר הולבשו בדרך כלל בצורות ספרותיות מסורתיות, כגון קינות לתשעה באב ומגילת אסתר.

 לעומת זאת כבל הידוע לבד מן ה׳ הגרה די היטליר ׳ לא נתחברה במרוקו יצירה שבסיסה הספרותי הוא ההגדה של פסח, ומבחינה זו היצירה שלפנינו ייחודית הבחירה הספרותית בהגדה של פסח כטקסט היסוד לחיבור וכמופת לחיקוי, כפי שמעידה גם היצמדותו הקשיחה של המחבר למבנה הצורני של ההגדה, מעוררת שאלות שונות, והמרכזית שבהן נוגעת לתוכן הבחירה: מה צורך ראה המחבר לבחור בטקסט דתי מסורתי ? ומשבחר בטקסט כזה, מדוע ביכר דווקא את ההגדד ב­פסה ?

עיון בחיבורים הרבים מן הסוגה הספרותית שאליה שייכת ׳הגדה די היטליר׳ מלמד על ההתלהבות הרבה שהניעה יהודים להעמיד חיבורים חדשים בנוסחאות מסורתיות, אשר באמצעותם יוכלו לציין לדורות את המאורעות הכבירים ורבי הרושם שאירעו לבני עמם.

בחלק מן המקרים אפשר להצביע על קשר ישיר בין הדחף הספרותי לבין המגמה הדתית־התרבותית לקבוע בלוח השנה ימי חג וזיכרון חדשים לציון המאורעות לדורות, כדוגמת ׳פורים היטליר שניתָקן ונחוג בקזבלנקה, ושהונהגה בו קריאת מגילה מיוחדת המגוללת את  פרשת הצלת היהודים ב־11 בנובמבר 1942 ( ב׳ בכסלו תש״ג ) בעקבות נחיתת כוחות בעלות הברית במרוקו ובאלג׳יריה.

מעמדו המסורתי של " פורים שני "  וחיבור שתי מגילות שונות לקריאה בבתי הכנסת ביום זה, הם עדות לכוונה  הדתית שבבסיס כתיבת החיבורים ברוח זו. וכפי שהציעה מיכל שרף, " כבודה של המגילה הותיקה שרה גם על החדשות "  עד שהנוהג לקרוא בה במעמד דתי נתקבל על הקהל.

ואולם נראה כי דינה של " הגדה די היטליר " אינו כן, ומבחינות רבות היא חורגת מן האווירה המסורתית שאפיינה חיבורים אחרים. ראשית, ככל הידוע לא נקבע מעולם בלוח השנה ׳פסח די היטליר׳ או מועד מעין זה.

 שנית, כפי כ­שיובהר בהמשך, החיבור שלפנינו אינו מתהדר בכמה מן הסממנים המסורתיים  והשמרניים הצפויים להימצא בטקסט שנועד לעצב תודעה מסורתית, ומבחינות  רבות אפשר לראות בו ניגוד גמור לכך.

 לפיכך אין הכרח להניח שמחבר ׳הגדה די היטליר׳ ביקש לייסד באמצעותה מנהג חדש שייקבע לדורות, ונדמה לי  שהמניע לכתיבתה היה ספרותי הרבה יותר מאשר מסורתי או דתי. מנגד אם תכלית בחירתו של המחבר הייתה ספרותית גרדא ולא נבעה מכוונות דתיות או מסורתיות, נשאלת השאלה מדוע בחר דווקא באחד הטקסטים המוכרים והשגורים ביותר ועם זאת התאוצנטריים ביותר במחזור הקריאה היהודי כטקסט היסוד לחיבורו.

שאלה זו מעוררת שאלה אחרת, באשר ליחסו של המחבר להגדה של פסח ולפונקצייה הדיסקורסיבית –

שמילאה בעבורו ההגדה אם אכן מילאה בעבורו פונקצייה כזאת – לצורך מסירת רעיונותיו. זאת ועוד האם אכן מדובר ב׳סטירה על מלחמת העולם השנייה והשלכותיה על יהודימרוקו׳ וב׳פרודיה ביזארית ואקזוטית׳, בהגדרותיהם של מיכל שרף ויוסף חיים ירושלמי?

דיסְקוּרְסִיבִי

ל (ת') [מלטינית: discursus דיון 
1. מַחְשַׁבְתִּי, הֶגְיוֹנִי, שֶׁנַּעֲשָׂה מִתּוֹךְ שִׁקּוּל דַּעַת.
2. [בתורת ההיגיון] הַמֻּרְכָּב מִשּׁוּרַת הֲנָחוֹת שֶׁכָּל אַחַת תְּלוּיָה בְּקוֹדַמְתָּהּ וּמַתְנָה אֶת זוֹ הַבָּאָה אַחֲרֶיהָ: חֲשִׁיבָה דִּיסְקוּרְסִיבִית.

[דִּיסְקוּרְסִיבִית, דִּיסְקוּרְסִיבִיִּים, דִּיסְקוּרְסִיבִיּוֹת]

"מגילת היטלר" אלי ביטון

מי כמוך עלא היטלר 001

 

"מגילת היטלר"
אלי ביטון

 

 

יהודי מרוקו, אשר ניצלו מגורלם של יהודי אירופה עם פלישת ארצות הברית ב-1942, הזדהו עם אחיהם, ועם אלו אשר נמלטו לקזבלנקה מפולין, ב-1946 נהגו לקרוא בבית הכנסת את "מגילת היטלר" פראפרזה על מגילת אסתר ועל הצלתו של העם היהודי.

 

 

במהלך מלחמת העולם השנייה, החלו להגיע ולזרום לידיעת היהודים במרוקו בשורות איוב

רעות וקשות על גורל אחיהם בשואה, מכל אירופה ומפולין בפרט. יהודי מרוקו, שהיו מיעוט חסר מעמד מדיני, ללא כח פיזי ובעצמם היו על סף שואה, לא יכלו אלא, להביע את הזדעזעותם, צערם וכאבם העמוק, בהכרזת יום תענית וצום בכל בתי הכנסת, כדי להביא את הבשורה הקשה לידיעתם ולתודעתם של כל יהודי מרוקו. בשורות השואה הרעות, החלו לחלחל למודעותם של היהודים במרוקו ובעיקר בעיירות ובערים הגדולות, שם היו יותר אמצעי-תקשורת זמינים. אחרי שיהודי מרוקו הפנימו את גורל אחיהם בשואה באירופה ובגבור הדאגה וההזדהות עם גורל אחיהם, החלו להגיב בדרך היחידה שעמדה בפניהם-דרך הכתיבה.

רבבות יהודים הצליחו, איכשהו להימלט מפולין ולהגיע לחופי מרוקו. רובם התגוררו בערים הגדולות ובעיקר בקזבלנקה. בזמן שנציגי הגסטפו בחסות ממשלת וישי הבוגדנית, הסתובבו חופשי בכל רחבי מרוקו, כדי להכין את "תשתית" ההשמדה, ולהחילה על צפון-אפריקה כולה. הם חלקו שאלונים לבתי ועסקי היהודים, שכללו שאלות: על מספר הנפשות בכל משפחה כמות הכסף והרכוש, קשרים עם

בנקים, כתובות, יחסי-קירבה בין המשפחות, בישוב ובין הישובים למיניהם. קשרים עם קרוביהם בחו"ל. השמועות מספרות שכל השאלונים שכללו מידע אודות יהודי מרוקו, נשלחו במטוס לברלין, אשר הופל מעל הים-התיכון. נס נעשה ליהודי מרוקו ולאחיהם מפולין אשר הגרו למרוקו בעל כורחם, עת פלש צבא ארה"ב למרוקו, דרך נמלי קזבלנקה ופדלה, בנובמבר 1942.

 

מגילת היטלר.

 

היהודי אשר [פרוספר] חאסין, היה מורה לעברית וערבית בקזבלנקה. בעלותו ארצה היה לאיש ציבור

וח"כ. בשנת 1946 חיבר מגילה בשם מגילת היטלר. המגילה כתובה עברית, כוללת 13 עמודות, 7  פרקים ועשויה בתבנית פיזית של מגילה מגולגלת. עשויה נייר, בתבנית מגילת אסתר. המחבר מודה לאלוהים על הנס שעשה ליהודי מרוקו בימים ההם-1942. כמו כן, המחבר משבח את פלישת ארה"ב ובנות הברית למרוקו והנס שקרה כמו בזמן מרדכי ואסתר ומשווה את היטלר להמן. המגילה דנה ברשע- היטלר ובה מובע צערם וכאבם של קהילת יהודי מרוקו.

כותב המחבר בעמוד הראשון: "ויהי בימי היטליר [היטלר] הצבע, הקורפורל [רב-טוראי] המושל

על כל גרמניה 17 מדינות: בימים ההם האכזר הזה, אשר על כסא ממשלתו אשר בברלין הבירה.

שכח עוניו ודוד הצבעים שהיה על שכמו, עוני ובגדיו קרועים וחצרות הבתים ששם היה לו.

זכור לא זכר ימי צום וחיי נדודים. ביום אכלהו חורב וקרח בלילה ואנשים טובים לביתם סחפוהו:

ויתאכזר וישמן ויבעט כחזיר. בהמשך ולאורך כל המגילה, ממשיך המחבר ללעוג ולגנות את היטלר

החזיר והפושעים שחברו אליו ופונה אליהם בלשון גינוי: ארור היטלר, ארור מוסוליני, ארור גבלס.

לעומת זאת הוא מברך את ראשי בנות הברית: ברוך רוזוולט, צ’רצ’יל וכו’.

המחבר מעיד שאת המגילה הזאת נהגו לקרוא בבתי הכנסת במרוקו. דבריו אל ידידיו הקוראים:

"חושב אני כי עלינו לקרוא מגילה זו בכל שנה ושנה באחד עשר לנובמבר ולחוג פורים קטן-ואחרי

שהמלחמה תיגמר, נקבע אותו לפורים גדול".

שמות חמישה פרקים מתוך המגילה:

א. ויהי בימי היטליר הצבע הוא הקורפורל המושל על כל גרמניה שבע-עשרה מדינות.

ב. אחר הדברים האלה בראותו היהודים נסים וחמתו עודנה יוקדת בקרבו ונקמת זקניו

אמר לא נקמתי.

ג. אחר הדברים האלה גדל המושל היטליר את הימליר האגגי וישאהו וירם את כסאו מעל

כל שרי הגיסטפו אשר לו.

ד. ויהודי הערים האלה ידעו כל אשר נעשה, ויקרעו בגדיהם וילבשו שק ואפר כי יראו לנפשותם

ויברחו מן הערים האלה בזעקות גדולות.

ה. ויהי בשנה השלישית למלחמה וילבשו האמריקנים נקמה ויבואו לעזרת בריטאניא.

"והמקרה הטוב שאחד-עשר לנובמבר יום ניצחון הצרפתים יהי לחג גדול וקבוע ועתה נכפלה השמחה: ברוך אתה מושיענו הרב את ריבנו והלוחם לוחמינו וגואלנו מכל צרה ונזק.

ברוך אתה האל העונה לעמו ישראל בכל צרותיו: ארור היטליר. ארור מוסוליני. ארור טוין.

ארור הימליר. ארור גורינג. ארור גובילס. ארור היץ. ארור דארקיי דו-פילפוא. ארורים כל הרשעים."

מגילה זו מופקדת כיום במכון יצחק בן-צבי, בירושלים. העתקה נמסר לי באדיבות המכון.

 

מגילת היטלר – מיכל שרף

קינת היטלר

הגדה די היטליר – אבישי בר אשר. פעמים 114 -115

על המחבר.מגילת היתליר

הגדה די היטליר,נתחברה בידי נסים שן שמעון, וראתה אור ברבאט באישור הצנזורה הצרפתית. בשער המהדורה הנדפסת לא צוין מועד ההוצאה לאור. אולם המאורעות ההיסטוריים הנזכרים בהגדה מסייעים לקבוע כי נתחברה בשנת 1943.

זהותו של המחבר אינה ידועה לנו מתעודות אחרות, ולהוציא שמו העברי, המופיע בשער ההגדה ללא ציון שם משפחתו וללא שמו הצרפתי, אין בידינו מידע על אודותיו. למעשה רק החיבור עצמו יכול לסייע באפיון כללי של דמותו ושל סביבתו.

נדמה לי שאין סיבה לפקפק בכך שהחיבור ראה אור בקרבת מקום מגוריו של המחבר, דהיינו העיר רבאט או בנותיה. מסקנות ממוקדות יותר באשר למוצאו של המחבר תוכלנה להתבסס על סיווג לשוני של נוסח השרח שאחז בידו, כל כמה שאפשר לאפיינו על סמך הטקסט החדש.

את גילו קשה לקבוע, וההכרעה בעניין זה תלויה במידה רבה באינטואיציה. חוש ההומור החד, הסטירה החריפה והאירונית הנועזת שבאים לידי ביטוי בחיבור לכל אורכו, מחזקים בקרבי את התחושה שמחבר היה אדם צעיר ברוחו.

עיון בטקסט מעלה מיד כי לשונותיו של מחבר ההגדה היו הערבית־היהודית של יהודי מרוקו והצרפתית, ששימשוהו כנראה זו לצד זו וכן בערבוביה. נוסף על כך ניכרת ידיעתו את הערבית־היהודית הכתובה, שהכיר בין השאר מן השרה להגדה של פסח, ואשר בה בחר לחיבור יצירתו. עם זאת היעדרם של כללי כתיב ותעתיק מדויקים מעורר ספק עד כמה היה האיש דק פורתא בלשון זו. אשר ללשון הקודש, שוליותו של המרכיב העברי בלשונו של המחבר יש בה כדי להעיד כי העברית לא הייתה שגורה בפיו ברמה גבוהה.

הערת המחבר : משה בר־אשר הצביע על ארבע קבוצות שונות של דוברים שנבדלו זו מזו מבחינה חברתית, כפי שמלמד גם יחס! ללשו׳ העברית. על פי הצעת החלוקה הזאת יש למנות את נסים ב­שמעון עם ׳בני הקבוצה השנייה, קהל היודעים קרוא וכתוב אשר 'לא ידעו הרבה מעבר לקריאה רהנסה של העבריה הבסיסית', ראו: בר־אשר, מסורות, עמי 151.

זאת ועוד, בכמה מקומות ביצירה נראה כי העיצוב הצורני של הטקסט – כמו החריזה ומשחקי המילים – נשען על היכרות חלקית ועל הבנה מועטה של הטקסט העבר־המקורי של ההגדה של פסח. חיזוק לרושם שהמחבר לא היה בקיא בעברית יש בבחירתו לכתוב את חיבורו בערבית־יהודית. אפשר לשער שלו הייתה הלשון העברית שגורה היטב בפיו, היה מבכר אותה על פני הערבית, כפי שנהגו יוצרים אחרים בספרות זו, אם כי כמובן אין לחרוץ בעניין זה מסקנה מחייבת. על פי האמור עד כה אני משער כי המחבר קיבל בילדותו ובנעוריו השכלה מסורתית טובה ואולי אף קנה לו גרסא דינקותא. עם זאת נראה כי לא היד תלמיד חכם, ואפשר לקבוע כמעט בוודאות שלא היה אישיות רבנית, גם בשל רוח הביקורתיות והאירוניה הדתית ביצירתו, המוסבות גם כלפי שמיא. בהתחשב במגמות ההיסטוריות ששלטו בזמנו ובסביבתו של המחבר, אפשר להניח שזיקתו למנהג ולמסורת הייתה או נעשתה רופפת, בהשפעת רכישת השכלה צרפתית ובעקבות מגמות של חילון.

מחבר ההגדה היה ללא ספק בקיא באירועי המלחמה, ומן הסתם מקור ידיעותיו היה בעיקר בעיתונות הצרפתית בת התקופה. הוא ידע מונחים טכניים (כגון שמות כלי מלחמה), שמות של אישים מרכזיים רבים שפעלו במלחמה ושמות מקומות שהתחוללו בהם אירועים חשובים. עם זאת נראה כי רמת ידיעותיו לא חרגה מרמת הידיעות של משכיל ממוצע.

האירועים הפוליטיים שסקר ביצירתו ואופן הצגתם מורים על מידה לא מבוטלת של מודעות פוליטית. אין כמובן תמה על כך שהכותב הביע בכל מקום תמיכה גלויה בבעלות הברית ובמנהיגיהן. עם זאת בולטת  מאוד הזדהותו המלאה עם הגנרל שרל דה־גול, עם הגוליסטים ועם תנועת ה׳ר־זיסטנס׳  LA Resistance תנועת ההתנגדות לשלטון הנאצי שפעלה במחתרת בצרפת, והערצתו אותם. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בתיאורים שבהם גילה המחבר את משאלות לבו, כגון תיאור מלחמתו של דה־גול בנאצים בצרפת(!) (שורות 229-214) ותיאור מאבקם של אנשי תנועת ה׳חיסטנם׳ בנאצים (שורות 401-393). סביר להניח שעמדתו של המחבר משקפת את מקורות המידע המרכזיים שלו – שידורי הרדיו המחתרתיים והעיתונות של ׳צרפת החופשית׳, הכוחות הצרפתיים שפעלו מחוץ לצרפת בהנהגתו של דה־גול נגד גרמניה ־מדינות הציר, ואולי יש בכך אף לרמז על השתייכותו לתנועה פרו־גוליסטית. לעומת זאת ההתייחסות המצומצמת לרעיון החזרה לארץ־ישראל וכן אופייה – ההיסטורי בעיקרו ולא אידאולוגי – מעידים לדעתי על זיקה רופפת של המחבר לפעילות הציונית.

 

בבהילו                                                           בבהילו

בזרבא זאוו לאמיריכאן                                    במהרה באו האמריקנים

הא לחמא                                                         הא לחמא

האד לוזה דעאף                                                 הפנים החלשות האלה

די כאנו ענד זדדודנא בלכלעא די היטלר                  שהיו לאבותינו בבהלה מהיטלר

זמיע זיעאן יתסארא ויכאף                                   כל דכפין יתהלך ויפחד

זמיע למחדאז בררעדא כא יטיר                             כל דצריך ברעדה מתעופף

האד סנא הנא                                                    השתא הכא

סנא זאייא פלהנא                                               לשנה הבאה בשלווה

האד סנא הנא בלמארסי נואר                                השתא הכא בשוק השחור

סנא זאייא פי פאליסתין אולאד לחראר                    לשנה הבאה בפלשתינה בני חורין

עמוד 2 מתוך 3123

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 103 מנויים נוספים

Translate:

רשימת הנושאים באתר

ינואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

Translate: