סוד הפמוט-צאצאי אנו.ספ- ופורט-ב. כרמי

בתיה כרמי

סוד הפמוט

צאצאי האנוסים בספרד ובפורטוגל מחפשים את זהותם היהודית.

הפרקים שלפניכם, הם לקט ראיונות עם אנשים שחקרו ונפגשו עם צאצאי האנוסים מספרד ומפורטוגל. דיווחיהם מגלים מנהגים מיוחדים, המאפיינים את האנוסים. התמונות האותנטיות, מגלות מעבר מחיי רוח-יהודיים עשירים, לקיום מצוות יהדות בסיסיות במסתרים.

הפרקים נכתבו בתמציתיות, כך שכל קורא יבין, מה היה לפני הגירוש ומה היו השלכות הגירוש והאינקוויזיציה ולסיכום – סגירת המעגל והתחדשות החיים היהודיים בספרד כיום.

הטלאי הצהוב בספרד

הארץ הראשונה, שדרשה מיהודים להצמיד לבגדיהם טלאי צהוב, הייתה ספרד.

גלי יפמן, היא מורה לצרפתית העוסקת להנאתה ביצירת דגמי שמלות מימי-הביניים.

במסגרת כנס בינלאומי לשירת ספרד, שנערך באוניברסיטת בר-אילן, הוצגה גם תערוכת הבובות של גלי יפמן. בין היתר הוצגה בתערוכתה, בובה בגלימה שחורה. את הבובה יצרה, לאחר שמצאה בספרי ההיסטוריה, שבשנת 1412 הוציאה כנסיית העיר וידוליד שבספרד, צו המורה לכל היהודים והמוסלמים, להתעטף בגלימה שחורה שעליה עיגול צהוב.

גלי יפמן, איננה בטוחה שאכן הצו קויים. שכן, כשהוסיפה לחקור, התברר לה עוד, שבשנת 1432 הוציאו רבני העיר וידוליד בקשה שהופנתה אל הנשים. הרבנים ביקשו, שהנשים לא תלבשנה בגדים עם קישוטי קטיפה ותכשיטים, כדי שלא למשוך את תשומת לב הנוצרים לעושרן ובכך לעודד אנטישמיות.

על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה

אנו מתירין להתפלל עם העבריינים.

זהו קטע הפתיחה לתפילת ״כל נדרי״ הנאמרת בערב יום הכיפורים. סוברים שהפתיחה הזאת חוברה בתקופת האנוסים בספרד, שביום הכיפורים נאספו לתפילה בציבור במרתפים, מפחד בלשי האינקוויזיציה ותוך סיכון עצמי.

במשך כל השנה הם חיו כלפי חוץ כנוצרים ולכן נתחברה תפילה המתירה להתפלל עם העבריינים.

גם את המנגינה המסורתית המרגשת של תפילת ״כל נדרי״ מייחסים ליהדות ספרד.

הגורם לאניסות

הגחלת היהודית לעולם לוחשת. הפרקים הבאים מביאים זאת לביטוי. מעגל שנות קיום חיים יהודיים בספרד, מתחיל עוד בתקופה הרומית, עובר דרך תקופת החיים היהודיים התוססים בספרד, שנות הפריחה הרוחנית, הכלכלית והחברתית של יהודי ספרד, תקופת ״תור-הזהב״.

זוהי תקופת חיי תרבות ורוח, שמור

בתיה כרמי

שתם מלווה בגאווה רבה ויצירות ענקי הרוח מתקופה זו שמורים עמנו.

לפני 100 שנה, ביקש דוד ילין, שיקימו את בית-הספרים הלאומי בירושלים, כזכר לגירוש ספרד וכסמל להתחדשות הספרות בארץ-ישראל.

הוא רצה שהקורא יתלהב משירת ספרד והעמידה כמודל למשורר המודרני. כך הוקם בית-הספרים הלאומי בירושלים.

כולנו מכירים את כתבי הרמב״ם, את פיוטי המשוררים הגדולים כמו-רבי שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא, ורבי יהודה הלוי, עם שירו המרגש – ״ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך״ שיר, המביא לביטוי את רגשות האומה כולה, בכיסופיה לציון וספר הכוזרי שכתב, כדי להגן על הדת היהודית המושפלת.

מפרשי המקרא, שאת פירושיהם נמצא במקראות הגדולות, כמו פירוש אבן עזרא, פירוש הרמב״ן פירוש הרד״ק ופירוש אברבנאל .

המעגל עובר דרך תקופות, בהן נערכו ויכוחים פומביים בין נוצרים ויהודים. מטרת הנוצרים בוויכוחים הייתה, לערוך השוואה בין שתי הדתות ולהוכיח את צדקת הנצרות.

היו ויכוחים שנמשכו ימים אחדים, כמו ויכוח הרמב״ן בברצלונה, או ויכוח שנערך בטורטוסה ונמשך כשנתיים.

הכנסייה השתדלה מאוד להכניס את היהודים תחת כנפיה. כשהדת הקתולית הפכה לשלטת בספרד, השתנה מצבם של היהודים לרעה.

בשנת 1492 הוצא נגדם צו גירוש ע״י המלך פרדינאנד והמלכה איזבלה.

שני מנהיגים יהודים, דון יצחק אברבנאל ואברהם שניאור, ניסו לבטל את הגזירה, אבל המלך חתם על צו הגירוש. כ-200,000 איש גורשו. רבים מהם טבעו בים בבריחתם, חלקם ביקשו מקלט במקום הקרוב ביותר – בפורטוגל. אבל גם שם, הוצא נגדם בשנת 1496 צו גירוש, שהוחלף בצו המרת הדת. ליהודים שרצו להישאר בספרד, ניתנה האפשרות להישאר, אבל בתנאי שימירו את דתם. מי שהמיר את דתו, היה נתון להשגחת האינקוויזיציה. מוסד הכנסייה, ששלח בלשים כדי לבדוק, אם אכן מקיימים את הדת הנוצרית.

תקופת האינקוויזיציה, שנמשכה כ-300 שנה, הולידה את האניסות. יהודים, שכלפי חוץ – המירו את דתם ונקראו – ״נוצרים חדשים״ אך שמרו על יסודות מנהגי ומצוות היהדות בסתר. מי שנתפס ע״י האינקוויזיציה והואשם בשמירת מנהגי יהדות, נחקר, עונה בעינויים אכזריים ונענש בעונש האכזרי של העלאה על המוקד. אבל, בסופו של דבר מתברר, שהגחלת היהודית המשיכה ללחוש ולו גם בסתר.

האנוסים שמרו על יסודות היהדות בחדרי חדרים ובמרתפים.