פתגמים ואמרות ממקורות שונים


פתגמים…חכמות ערב 1001 משלים, אמרות ופתגמים ערביים

 

מתוך הספר " חכמות ערב 1001 משלים, אמרות ופתגמים ערביים

פתגם מצרי

كلب سايب ولا سبع مربوط

כאלב סאייב ולא סבע מרבוט

מוטב כלב חופשי מאשר אריה קשור

מוטב לחיות חיים עלובים ( חיי כלב ) אך חופשיים, מאשר לחיות חיים טובים אך נטולי חופש

פרק האדם והחברה

פתגם כלל ערבי

لا يستقيم الظل إذا اعوج العود

לא יסתאקים אל ט'יל, איד'א אעאג' אלעוד

אין הצל יכול להיות ישר, אם המקל הוא עקום

לא ניתן להסתיר מעשים רעים.

לא ניתן לחפות על מגרעת או על מום

אמרות אחרות

אהבה ושיעול אין לנעול במנעול – חנניה רייכמן, פתגמים ומכתמים

האהבה והחטוטרת אי אפשר להסתיר – תנניה דהאן, אוצר הפתגמים על יהודי מרוקו – 1331

 

 

פתגמים…חנניה דהן – " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו "

מתוך ספרו של חנניה דהן – " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו "

בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים – כרך א'

פרק א' – אבות ובנים

אב ואם

1 – אידא מאת אל בו, אוזאד ארכבה

ווידא מאת אל-לום, אוזאד אלעתבא

במות האב, חזק ברכיך, ובמות האם הכן ביתך

אם מתה אשתו של אדם ויש לו בנים גדולים, לא יישא אישה אחרת עד שישיא אבניו – בראשית רבה פרק ט'

 

2 – אלי מאתלו בוה ואומו, מה תרעבו ציחא

מי שמתו עליו אביו ואמו אינו נבהל מצעקה

למודת שכול אינה מתייראת עוד ממות – כתובות סב'. 

 

3 – מא נערפו חק אלוואלדין, חטא יכ'טאוונא

לא נכיר בערך ההורים אלא בחסרונם 

כאשר יהיה האדם תחת האדמה יוודע ערכו – משלי ערב

 

4 – מן די ימותו אל-וואלדין, עאד נערפו חכהום

במות ההורים, אז נדע ערכם

 

5 – מא תעארף ב-חק אומך, חתא תזיך מראת בוק

תכיר בערך אמך, רק בבוא אם חורגת

לא נכיר את הטוב אלא בחסרונו – מלאכת מחשבת פרשת ויחי

לא נכיר מעלת השמש, כי אם בכסות אותו העננים – מחברות עמנואל 675

ערכו של דבר ניכר בחסרונו 

לא ידע את טעם המתוק, עד שיטעם המר – זוהר פרשת תזריע מג'

אין מכירים בערך האור, אלא בראות השמש – מפתגמי יהודי מרוקו הספרדית 

פתגמים…חנניה דהן – " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו "

מתוך ספרו של חנניה דהן – " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו "

בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים – כרך א'

פרק א' – אבות ובנים

אב ואם

6 – אל אום מא תבדל בלכ'אלא

דודה, אינה תחליף לאם 

 

7 – פחאל לי בדל בוה, בכ'שבא

כמחליף אביו בבול עץ

 

8 – אל אום הייא אלחנינא

האם היא הרחמנית

 

אמרות אחרות 

הכל ניתן להחליף, אבל להחליף זהב בכסף, שטות – פתגם ערבי

יש רק אהבת אם, כל היתר הבל – פניני ספרד

האם זו אם, והיתר זה רוח – פתגמי יהודי מרוקו הספרדית 

פתגמים….חנניה דהן – " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו "

מתוך ספרו של חנניה דהן – " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו "

בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים – כרך א'

פרק א' – אבות ובנים

אב ואם

 

9 – ריחת אימא תחייני, וואכ'א תכון ד-סם, תסקיני

ריחה של אמי יחייני, גם אם רעל הוא – ישקני

המחסה הכי בטוח, היא חיק האם – פלוריאן

 

10 – לוכאן מא כאנת אמה פ-נסא, תזיהום כאנסא

לולא הייתה אימה בין הנשים, תבוא עליהן כליה

אילו העולם היה ללא נשים, הארץ הייתה משכנם של אלילים – CANTON

ואישה אחת מכל אלה לא מצאתי – קהלת ז' 28

 

11 – כ'ויא מן אומי, פחאל אל עסל פ-פומי

כ'וא מן באבא, פחאל א-סבא

אח מאמי – כדבש לפי – אח מאבי – כנתר בפי

נתר – מלח המורכב בעיקר מפַּחְמַת נַתְרָן (סוֹדְיוּם קַארְבּוֹנַאט). מצוי במכרות כמִרְבָּץ טִבעי. 

שבת שלום ומבורך

פתגמים

 

 

מאמרותיה של אמא

אמא באל-כסואה אל כבירא

 

כל שבת בבוקר בין השעות שמונה ועשר, נוהג אני לבלות עם אמי בשיחות חולין בעיקר עי העבר

כיוון שאני הבן הבכור שלה, יחסית עליתי ארצה בגיל די גדול, ואני זוכר הרבה דברים מהתקופה בה שהינו במרוקו

לכן יש לנו שפה משותפת בהעלאת זיכרונות העבר.

 

לאחר תקופה של מחלה קשה תודה לאל החלה אט אט לחזור לעצמה, ומנצל אני כל הזדמנות להביא בפניכם חלק מאמרותיה

של אמא. וככה זה הולך…אנו מדברים על נושא מסוים ואז…היא אומרת :

 

אימא, ללאה ירחמא, כאן תקול : ואז בא הפתגם

להלן שני פתגמים ששמעתי ממנה היום בבוקר

 

1 – " קאלת לבנת לאומהה, אי אימא, אזי נפכ'מו

אואזבתהה אומהא, תסינא יא בנתי חתא ימותו האדוך די תאי-ערפונא

תרגום מילולי :

אומרת הבת לאימה, אימה הבא נשוויץ  ( במה שיש לנו )

אימה עונה לה – חכי בתי, עד שימותו אלה שמכירים אותנו

דהיינו – אין נביא בעירו – אם אתה רוצה להלל את עצמך, עשה זאת במקום שאיש אינו מכיר אותך

 

2 – אלי פיה יקפיה – אילא תזידלו ימות

תרגום : מה שיש לו זה מספיק אם תוסיף לו הוא ימות

דהיינו – אל תוסיף לבן אדם עם צרות עוד צרה, שאולי זו האחרונה תמוטט אותו

מפיה של אמי שתחיה ימימה פילו

פתגמים..אמרות בערבית  כיתוב באותיות לועזיות ותרגום לצרפתית

אמרות בערבית 

כיתוב באותיות לועזיות ותרגום לצרפתית

ايلا أنت بحرأنـا حوتـة فيك ويلا أنت جنان أنا وردة فيك وايلا أنت تحبني أنا نموت عليك

 

ila anti abhar ana houta fik wa il anti adjnen ana warda fik wa ila anta athabni ana anmout aâlik 

Si tu es la mer, moi je suis un poisson qui nage dans ton eau, et si tu est un jardin, moi je suis une fleur plantée dans ta terre et si tu m’aimes, moi je meurs d’amour pour toi

אם את ים, הרי שאני כמו דג בתוך מימיך, 

אם את גינת פרחים, הרי שאני כמו פרח השתול באדמתך

ואם תאהבי אותי   אזי אמות מאהבתי אליך

פתגמים

الشمش ما تتغطاش بالكف

 

אלשמס מא תתע'טאש באלכף

את השמש לא ניתן להסתיר בכף היד

השמש גדולה ומפיצה אור רב, ואין שום אפשרות להסתירה..

.דבר ברור וגלוי ( טוב או רע ) לא ניתן להסתירו ולטשטשו

 

עוף השמים יוליך את הקול – קהלת י', 20

פתגמים

 

12 – המּ והמּ, פ-דאר בוי ולא

אם רק צרות וצרות, מוטב לי בבית אבי

 

14 – אל מרא בלא אולאד – כ'ימא בלא אותאד

אישה בלי ולדות, כאוהל בלי יתדות

 

15 – דאר בלא אולאד – כ'מא בלט אותאד

בית בלי ולדות – כאוהל בלי יתדות

 

16 – אל אולאד – הומא אל  אותאד

הבנים הם היתדות ( של הבית )

פתגמים- אוצר הפתגמים-חנניה דהן

17 – דאר אסלאהם, כ'יר מן דאר אדראהם

בית מלא מעילים טוב מבית  מלא נכסים

 

18 – דאר רזאל, כ'יר מן כ'זין אל מאל

בית שיש בו גברים, טוב מטאוצר הון

 

19 – דאר בשוואשי, ולא דאר בל-כ'נאשי

בית הכובעים, ולא בית מלא שקים ( של כסף )

 

20 – אלמרא באולאדהא

מא תוואלמהא גיר בלאדהא

אישה עם בנים, רק העיק שלה מתאימה לה.

 

21 – תאזר אידא טלב לאולאד, יזיה אלמאל

אל מסכין אידא טלב אלמאל, יזיווה לאולאד

עשיר כי יבקש בנים – יבוא לו הון

עני כי יבקש הון – יבואו לו בנים

פתגמים-אוצר הפתגמים -חנניה דהן

22 -כלאם אל־בבאר, תציבו ענד א־סגאר.

 דברי הגדולים, תמצא אצל הקטנים.

 

23 – כ׳באר א־דאר,יעטיווה א־סגאר.

 סוד הבית, יגלוהו הקטנים.

 

24 -אידא חבתי כ׳באר א־דאר, סוול א־סגאר.

 בית שסודו נעלם ממן, שאל הילדים ויגידו לן

 

25 – א־נאגא ג׳אבת א־זראע – וולדהא אש ג׳א יעמל?

הנאקא הביאה את החיטה, בנה מה בא לעשות?

 

 

26 אל־אולאד כּא יכ׳וולו.

הבנים דומים לאחי-אימם.

 

27 פיצנעת בוך,מא יגלבוך.

במקצוע אבין, איש לא ינצח אותך

פתגמים-אוצר הפתגמים חנניה דהן

 

28 – מנאיין דאך אל־ערייק? מן דאו תרייק.

מנין אותו ענף? מאותר עץ.

29 – אולאד אל־עבד, בלהום עביד.

 ילדי הכושי, כולם כושים.

30 – ולאד זהרא, גאע נפאחאת.

בניה של זהרא, כולם נפחים

31  – ל־אולאד, אלי ראווהא כּלהא דיאלהום,

 ולי מא ראווהאש ענדהום פיהא נוץ.

מה שהילדים רואים, כולו בשבילם,

 ומה שאינם רואים – המחצית בשבילם.

פתגמים

 

 

1 – ايلا أنت بحرأنـا حوتـة فيك ويلا أنت جنان أنا وردة فيك وايلا أنت تحبني أنا نموت عليك

ila anta abhar ana houta fik wa il anta adjnen ana warda fik wa ila anta athabni ana anmout aâlik

Si tu es la mer, moi je suis un poisson qui nage dans ton eau, et si tu es un jardin, moi je suis une fleur plantée dans ta terre et si tu m’aimes, moi je meurs d’amour pour toi

 

2 – الشاب طالع يفطر والعاتق طالعة تنشر تلاقات العين فالعين والقلب تكسر

Acheb talaâa yaftar, wa el âatek talâa tanchar, atlaket el âayn fi el âayn wa el kalb atkassar

Le jeune homme monte pour manger et la jeune fille pour étaler le linge, les yeux se sont croisés et le cœur s'est brisé

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

 

32 – וולדנא אולאד בוייד/ קולתו – ״אולאד אל־יהוד״,

 וולדנאהום בוחל, קולתו – ״אולאד אל־עביד״.

 

כשאנו מולידים בנים לבנים קוראים להם ״בני יהודים״,

וכשהם שחורים קוראים להם ״בני עבדים״.

 

 33 – א־קלב אל־קדרא עלא פומהא,

תסבהּ אל־בנת ל־אומּהא.

כמכסה לקדרה ישווה, כן הבת לאמה תדמה.

 

 

34 אל־וויל על דאר, אלי פיהא אל־בגאת.

אוי לבית שיש בו בנות.

Recent Posts

  • חלוצים בדמעה- אברהם מויאל האיש ופועלו-חנה רם-מצוקת גדרה ויסוד המעלה

    מצוקת גדרה ויסוד המעלה לעומת פתח־תקוה שיצאה למרהב, נותרה מושבת הביל״ויים גדרה באותו מצב בו השאירה מויאל טרם מונה לתפקידו. למעשה מצבם אף הוחמר, כי על־פי הנחייה ויסוצקי נשללה מהם גם התמיכה החודשית. עוד בהיותו בארץ העדיף ויסוצקי את פתח־תקוה על־פני גדרה בטענה, כי איכרי פתח־תקוה הם בעלי משפחות ואילי הביל״ויים, שהם רווקים, ימצאו את דרכם בכוחות עצמם. עוד מצא ויסוצקי פסול בגדרתים שאין ביניהם, כמקובל לחשוב, סטודנטים ובעלי השכלה גבוהה. ומשנותרו הביל״ויים בחוסר כל, אף לא עיבדו את אדמתם מהעדר ציוד לכך, הציע ויסוצקי תחילת לפזרם כפועלים שכירים במושבות ולהושיב במקומם מהפליטים שהגיע׳ ארצה ב־1882. כעבור זמן קצר כתב

  • עלית יהודי אטלס (מרוקו)-יהודה גרניקר-ברית יוצאי מרוקו

    יצחק בן שמש משדה חמד מספר : " הייתי נציג המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית במרוקו. עבדתי מחודש מאי ועד יוני 1956. בראש מחלקת העלייה במרוקו עמד אז עמוס רבל, חבר קיבוץ דוברת. אברהמי היה הגזבר, ווילנר – הקשר עם השלטונות הצרפתיים ברבאט. זכיתי לעבוד במחיצתו של יהודה גרינקר אשר בין יתר התפקידים שהוטלו עליו במרוקו, בא לטפל בכפרי האטלס ולארגן מהם גרעינים להתיישבות. יחד פעלנו, יחד רשמנו ויחד נדדנו…. בפנקסו של גרינקר היה רשום כל כפר וכפר ואפילו הנידח ביותר שמימינו לא שמעונו עליו. בנדונינו הרבים לא נתן לפסוח על אף כפר ואפילו היו בו משפחות בודדות. הוא קיים

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון

    פרק שני המקהלה ב״שירת הבקשות״ את מעמד הבקשות מלווה מקהלה שציינתי בפרק הראשון. המקהלה מורכבת מהפיטן הראשי הנקרא ״אל מקדם אל כביר״, הפיטנים המשניים, חבורת הבקשות והקהל. המקהלה ב״שירת הבקשות״ פועלת באופן שונה מהמקהלה המוכרת לנו מהתקופה העתיקה. אז המקהלה הופיעה כגוף העומד מן הצד ואינה משתתפת בפעילות העלילה (אם מדובר במחזה). היא מביעה הרהורים, מסיקה מסקנות של ״מוסר השכל״, מביעה את רחשי הנפש והתגובות של הציבור או של הגיבורים במחזה, מייעצת לדמות הראשית ומשמשת לו פה, אם הוא מתלבט. המקהלה גם משמיעה את דעת המחבר ומציגה את עמדתו לגבי הקורה במהלך המחזה. המקהלה שאני מציג מורכבת מקבוצת גברים המבצעים

  • סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905)-אליעזר בשן

    סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905) תעודות 38-35 סטלה דוראן קורקוס (1858 — קזבלנקה 1948) היא מהדמויות הבולטות במרוקו בתחום החינוכי והציבורי. אביה, אברהם דוראן, היה סוחר מצליח באנגליה ואמה רבקה מונטיפיורי (לונדון 1929-1831), אחיינית השר משה מונטיפיורי. סטלה היתה אשתו השנייה של משה קורקוס, יליד אלג׳יר (1845), ונישאה לו בלונדון. היא רכשד ניסיון בתור מורה, והחזיקה בית־ספר פרטי בצפון לונדון. ב־1884 הגיעה עם בעלה למוגדור. הוא היה סוחר מצליח ופעיל בתחום החינוך, ב־1888 נזכר שמו כחבר ההנהלה של בית־הספר בעיר זו. אביו, ר׳ אברהם, היה רב בקהל הפורטוגלים בלונדון. הודות ליוזמתו של הרב יוסף אלמאליח

  • נשות חיל יהודיות במרוקו  אליעזר בשן-נשים עובדות, המשאירות את ההכנסות לעצמן.

    זמרת החצר אצל מוחמד החמישי. בפאס הייתה זמרת ורקדנית מפורסמת בשם שברה בן חמו, שכונתה זוהרה אלפאסייה. האישה, שהייתה גם ראש להקה וכונתה " א-שיכה זוהרה " או " למעללמא זוהרה " חיברה שירים הלחינה אותם והייתה גם זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ששלט בין השנים 1927 – 1961. לעת זקנתה עלתה ארצה, חיה באשקלון ושרה בטלביזיה. ארז ביטון הקדיש לה שיר, שקטע ממנו מובא להלך : שיר זוהרה אלפסיה זוהרה אלפסיה / זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ברבת במרוק אומרים עליה שכאשר שרה / לחמו חיילים בסכינים, לפלס דרך בהמון להגיע אל שולי שמלתה / לנשק את קצות אצבעותיה

  • יהדות מרוקו עברב ותרבותה-אליעזר בשן-מס פרוגרסיבי: לפי ממון ותקרת המס

    מסים החובה להשתתף בעול המסים לקהילה חלה לפי הדין לאחר י"ב חודש של מגורים במקום, ואם אדם קנה בה דירה הוא נחשב מיד כאנשי העיר (בבא בתרא, פרק ראשון משנה ה, בתלמוד, דף ז, ע״ב), חלו עליו החובות והוא נהנה מהזכויות של שאר חברי הקהילה. בענייני מסים היה צריך ללכת אחרי מנהג המקום. הקהילה נקטה אמצעים נגד המתחמקים מתשלומי מסים. המנהג הפשוט בכל הגולה שכל מי שמחריב מס לקהל, חובשין אותו בבית הסוהר ואין מביאין אותו לבית דין אלא טובי העיר דנים אותו כפי מנהגם ואינו יוצא משם עד שיפרע או יתן ערב או ישתעבד בשטר. (יצחק אבן דנאן, 1836־1900,

  • פגיעות בחיי הדת והתאסלמות במרוקו-אליעזר בשן

    שיכור התאסלם בביוגרפיה שחוברה על ר' משה ויזגאן (1996-1906) שכיהן כדיין במוגדור החל בשנת 1946 עד 1963 ומאז במראכש במשך עשרים שנה, מסופר כי במראכש קרה ב-1983 שיהודי השתכר, כמעט השתטה והתאסלם. והחכם ביודעו את צער המשפחה, השתדל אצל המושל והקאדי כדי להחזירו ליהדות, אבל הם סירבו. רק אחרי מאמצים ועריכת מגבית, בה השתתפו כל יהודי מראכש, ויחד עם משפחתו נשלח לארץ, וכך חזר ליהדות. המתאסלם אינו מקובל על ידי המוסלמים נהוראי מאיר שיטרית בן המאה ה-20 מספר על שני מקרים של יהודים במרוקו שהחליטו לעזוב את היהדות ולהתאסלם, 'עזב את עירו ועבר להתגורר בעיירה גוראמה, לבושתם וצערם של יהודי

  • הערצת הקדושים- אולאד זימור

    ר׳ אהרון הכהן(דמנאת) נקרא בפי היהודים גם סייד אהרון כהן, וסייד אהרון, ובפי המוסלמים סידי הארון או סירי מול לברכאת, היינו, אדוני בעל הברכות. באותו מקום קבורים גם מוואלין אל־גומרא.157 נערץ גם על־ידי המוסלמים. עדות של מר דוד א׳ (מראכש) ואחרים: פלאמאן-דמנאת, עמי 108, כותב שההילולה שלו נערכת במחצית ינואר, ומביא מסורת שלפיה ביקש הרב לפני מותו שיעשו את הרחיצה במקווה לפני קבורתו. בשעת הרחיצה, עמד והתרחץ בעצמו אפילו שהיה כבר מת. כאשר נשאו את גופתו דיבר וציווה שהתהלוכה תעצור במקום מסוים וששם יקברו אותו, במקום שהיה בית־הקברות העתיק של דמנאת: מאושאן עמי 178, מציין שהתמחותו של הקדוש היא ריפוי

  • אנוסים-זהות כפולה ועליית המודרניות-ירמיהו יובל

    ח׳ליפות קורדובה במאה העשירית הגיעה התרבות המוסלמית בספרד לשיא כוחה. בימי עבד א־רחמן השלישי הייתה מדינתם של בני אומיה לח׳ליפות רבת עוצמה, שהתחרתה עם גדולתו של האסלאם במזרח ועם עוצמתן של שתי האימפריות הנוצריות, הביזנטית והלטינית. עבד א־רחמן השלישי היה אוטוקרט מתוחכם, תקיף, סובלני בענייני דת ומוכשר ביצירת שיווי משקל בין ידידים, אויבים ובייחוד מיעוטים. מבירתו הזוהרת קורדובה, שהמבקרים בה כיום עדיין יכולים להתפעל מיער הקשתות שבמסגד הגדול, שלט א־רחמן השלישי חמישים שנים תמימות(961-912) והעניק לאל־אנדלוס (ספרד המוסלמית) יציבות פוליטית, ממשל יעיל, כלכלה משגשגת, יוקרה בינלאומית, עוצמה צבאית וברק תרבותי. ״מעולם לא הייתה קורדובה משגשגת כל כך, אל־אנדלוס עשירה כל

  • הראשונים לציון, אברהם אלמליח

    מבוא קשה מאד לקבוע בדיוק מתימטי, את התאריך בו התחילו רבני ירושלים להעניק לרב־הראשי הספרדי בא״י את התואר ״ראשון לציון״, בשעת הכתרתו למשרה רמה זו בירושלים, מחוסר מקורות ומסמכים רשמיים על כך. כותבי־התולדה מהתקופות הראשונות עד היום לא השאירו בכתב שום דבר ברור על כך, מלבד כמה ידיעות מקוטעות וקלושות שאי־אפשר לסמוך על אמתותן ודיוקן, ולקבוע על פיהן כי משנה פלונית ואילך התחילו להעניק את התואר ״ראשון לציון״ לראש רבני אה״ק, ומה היו סמכויותיו, תפקידיו וערך תוארו זה. יש אומרים שהתואר ״ראשון לציון״ לא היה תואר רשמי שהוענק אך ורק לראש־הרבנים בא״י, אלא אחד מהמון התוארים שבהם היו מתארים את


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 117 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031