הרב-א.אסולין-הלכות חכמי מרוקו

בסייעתא דשמיא – המאמר במלואו……..

קונטרס

דובב שפתי ישנים

בו יבואו ברינה, בעזרת שוכן מעונה,

מקום ציוני הצדיקים, בארץ המה קדושים,

אשר זה ברחוק היו פזורים, ועתה נקבצו מפוזרים,

והעתקו מקום קדשם לארעא קדישא,

לעשות נח"ר לכל חסידא וקדישא,

ונקבצו כאן לתועלת הרבים, וזכותם נהיה מזכירים

לוקט ונערך בסייעתא דשמיא בזכות הצדיקים ע"י

אברהם בלאמו"ר דוד אסולין

יוצא לאור עולם על ידי מכון תורת אמך.

כל הזכויות שמורות

כתובת להערות והארות:

מכון תורת אמך שע"י מוסדות תפארת מיכאל

ת. ד. בעלי התוס' 9/9 אלעד

ת"ד אלקטרוני:

a0527145147@gmail.com

טלפון : 0527145147

אל תמנע טוב מבעליו

כאן המקום לבקש מכל מי שיכול לתרום מידע שאינו כתוב בקובץ זה

שיצור עימנו קשר בכתב או בע"פ ויבורך מן השמים

דבר המכון

הן ידועה מעלת השטתחות על קברי צדיקים, וכבר מצינו זאת בכלב בן יפונה ע"ה, שהשתטח על קברי אברהם יצחק ויעקב בכדי לינצל מעצת המרגלים )סוטה לד:(, וכן איתא בבבא מציעא )פה:( "אמר רב חביבא,אשתעי לי רב חביבא בר סורמקי חזי ליה ההוא מרבנן דהוה שכיח אליהו גביה, דלצפרא הוו שפירן עיניה ולאורתא דמיין כדמיקלין בנורא, אמרי ליה מאי האי ואמר לי דאמרי ליה לאליהו אחוי לי רבנן כי סלקי למתיבתא דרקיע, אמר לי בכולהו מצית לאסתכולי בהו לבר מגוהרקא דר' חייא דלא תסתכל ביה. מאי סימנייהו, בכולהו אזלי מלאכי כי סלקי ונחתי לבר מגוהרקא דר' חייא דמנפשיה סליק ונחית. לא מצאי לאוקמא אנפשאי אסתכלי בה, אתו תרי בוטיטי דנורא ומחיוהו לההוא גברא וסמינהו לעיניה. למחר אזלי אשתטחי אמערתיה, אמינא מתנייתא דמר מתנינא ואתסאי".

 וכן איתא בתענית )כג:(: "רבי מני בריה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה\ אישתטח על קברא דאבוה אמר ליה אבא אבא הני מצערו לי יומא חד הוו קא חלפי התם, אינקוט כרעא דסוסוותייהו עד דקבילו עלייהו דלא קא מצערו ליה".

 

והענין הוא, שע"י ההליכה וההשתטחות על קברי הצדיקים, אזי גורם לנפש דעשיה של הצדיק הטמון באותו מקום תסייעו בעבודת ה', וכנודע )ועי' בזה בזוה"ק שלח ק"ע ע"א(.

וביותר ע"פ מאמר חז"ל הקדושים בכמה מקומות, שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, והיינו כפשוטו ממש, וכדאיתא בזוה"ק )פ' אחרי מות עא ע"ב( דשכיחי צדיקיא בהאי עלמא בתא אסתלוקתייהו יתיר

מבחיוהי שהצדיקים נמצאים בעוה"ז אחרי פטירתם יותר ממה שהיו מצויים מבחייהם, וביאור הענין כיון שכל צדיק וצדיק אף שהוא מושלם בכל מידה נכונה וזיכך גופו וכו', הרי סוף סוף עדיין הנפש אזוקה וכבולה

בחבלי הגוף הגשמי ואינה יכולה לפעול כמו אחרי הפטירה כאשר הנפש תשוב אל האלוקים וממילא אין כבר מחיצות גופניות וחומריות, ועי"כ גדולים מעשיהם יותר מבעלמא הדין בחיים חיותם.

וכבר כתבו הפוסקים שאין בזה חשש דורש אל המתים חלילה, כיון שמתפלל להשי"ת רק בכוח וזכות הצדיקים, ולא מתפלל אליהם דייקא,ואכמ"ל.

לפיכך אמרנו מהיות טוב, לאשר רבים וטובים מייחלים בכל ליבם לעלות על קברי אבותיהם ורבותיהם הקדושים אדירי הלבנון וגדולי התורה אשר חיו במרוקו, ונמנעים מחמת טומאת ארץ העמים וכדו' כל או"א טעמו ונימוקו עימו.

 

לכן קיבצנו כאן כעמיר גורנה את צדיקי וגדולי מרוקו אשר זכו והועלו עצמותיהם הקדושות לארעא קדישא הדין, וכבר נתבאר בדברי חסידות דמקום ציון צדיק בארץ העמים הרי הוא קדוש בקדושת ארץ ישראל

ממש*(, ואם כן הרי על אחת כמה וכמה כשזכו ומקום קבורתם הועתק אחר כבוד לאר"י ממש.

התודה והברכה לכבוד הגאון הגדול ראב"ד מקודש כמוהר"ר משה אוחנונא שליט"א, ראש ואב בית הדין בעיר פתח תקוה, אשר עזרנו ועודדנו במאוד לחשיבות הדברים.

ויה"ר שנזכה לראות במהרה בביאת משיחנו, ובתחיית המתים, ותחזינה עינינו בשובו יתברך לציון בחסד וברחמים, אמן.

בברכת התורה,

מכון תורת אמך

• נ"ב. ואגב אורחיה מצאנו לזה מקור ע"ד אפשר, דהנה במקומות רבים מוזכר צדיק בתואר "נר המערבי", וביאר בעל הנועם אלימלך זי"ע שהוא מכיון שבלול ו"מעורב" הוא בכל מיני טובות, וא"כ הרי שלפ"ז נראה לבאר הא דבכל מקום שמוזכרת ארץ ישראל בתלמוד קרי ליה "מערבא", שמלבד הא דקאי למערבה של בבל, הרי שי"ל דקרי לה הכי מחמת שמעורבת בכל מיני טובות, ודו"ק, וא"כ מצינו קשר מסויים בין קדושת ציון צדיק לקדושת אר"י.

פתיחה – מעשיות והנהגות בקברי הצדיקים

קבר

ביום פטירת הצדיק רבי שלום הלוי זצ"ל, כשבאו הח"ק לחפור לו קבר, כל מקום שניסו לחפור, האדמה הראתה שהיא קשה ולא הצליחו, עד שאמרו אולי ננסה לקברו ליד אביו, ומיד שהחלו לחפור הרגישו בקלילות גדולה כשהקבר הולך ונחפר לפניהם בלא קושי, למרבית הפלא, בכל השנים מיום פטירתו של רבי דוד, ניסו הח"ק מספר פעמים לקבור לצידו איזה חכמים ובכל פעם שהיו מנסים היו החופרים טוענים שהאדמה קשה כסלע…וכך עזבו את אותה החלקה, ורק עתה כשהיו צריכים את המקום לרבנו שהיה קשור

בעבותות האהבה, הסכימה הקרקע להתרכך. בשעת פטירתוהיו מחייכות. וכבר אמרו בגמרא )כתובות קג, א(, מת מתוך שחוק סימן יפה לו )הקדמה לספר נתיבות שלום הלוי(.

קברי צדיקים

מעשה בזקנתי מאמא רחל אוחנונא ע"ה, שהיתה נוהגת לצאת עם בני ביתה לעלות לציוני הצדיקים למשך שבוע ימים, באחד הפעמים התכוננה לצאת לציונו של רבי דניאל השומר זצ"ל, ולקחה בסלה מספר בקבוקים ריקים, שאלה בנה יבדל"ח הגאון רבי משה: אמא לדרך צריכים בקבוקים רק עם מים, למה את לוקחת בקבוקים ריקים, אמרה לו בני תבא לציון הצדיק ותראה מה אני ראיתי אל אבותיו.

בתום ביקורם בציון הצדיק יצאו מים מהקבר ואמא ממלאה מים בבקבוקים הריקים, ואותם נותנות לבני המשפחה לשתות, מים אלו ראו בהם סגולה לרפואה והצלחה )פניני המידות(.

 

עצירת גשמים

שנה אחת הייתה שנת בצורת קשה, הערבים לא ידעו את נפשם, בצער להם פנו ליהודים שיתפללו, היהודים בכפר בקשו פר חשוב, שישחטו לסעודת מצוה לכבוד הצדיקים השוכנים באלכהוניא, יהודי הכפר בראשות הרה"צ רבי כליפה אלמליח זיע"א לעבר אלכהניא, שהגיעו למערה קשרו לילדים את ידיהם מחוברים אחד לשני, ואז פרצו הילדים בבכי, ואז פנו המבוגרים לילדים תבכו על שאין לנו מים לשתות. בעודם מדברים בנתים שחטו את הפר לכבוד הצדיק לקיים במקום סעודה הודיה, בביטחונם שתפלתם לא תשוב ריקם, ומיד בשחיטת הפר, התקדרו השמים בעבים וארובות השמים נפתחו והתחיל ליפול על המתפללים, גשם עז, כל

המתפללים נסו על נפשם, ומשאירים את הפר השחוט על הארץ. מעשה זה גרם לקדוש השם על כל הגויים בכפר ]מפי חנינה כהן שהיה מהילדים שנוכח במעשה )קונטרס אולדמנצור וחכמיה([.

מנהגנו בימים מיוחדים ללכת לבית החיים:

א. נהגו ללכת על קברי צדיקים ערב ר"ה ויוה"כ. וכתב הרמ"א סימן תקפא ה"ד(, ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות ונותנים שם צדקה לעניים. ובבאר היטיב כתב דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפילה נתקבלה ביותר.והמתפלל על קברי הצדיקים אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר. כתב האריז"ל בשער רוח הקודש שהזמן המסוגל ביותר לפקוד בקברי הצדיקים או ביום ההילולא הצדיקים או בכל

ערב ראש חודש או טו' לחודש. ובזוהר הקדוש ואיתא במסכת סוטה )לד.(, כלב הלך להשתטח על קברי אבות, ואמר אבותי בקשו עלי רחמים )תורת אמך אלול(.

ב. ביום תשעה באב, אחר חצות היום, הולכים להתפלל על הקברים ומבקשים מהצדיקים לפעול להחשת הגאולה. כדאיתא במסכת תענית )דף טז(, שאלו למה יוצאין לבית הקברות ר"ל בעצירת הגשמים, כדי שיבקשו המתים רחמים עלינו. וכתבו התוספות מכאן נוהגין בכל מקום לילך לבית הקברות בתשעה באב שהרי ט"ב הוי תענית ציבור כמו שהיו עושין מפני הגשמים. ולכן מנהגנו לילך ל"בית החיים" לבקש

מהצדיקים לפעול להחשת הגאולה, וכתב בספר מהרי"ל )עמוד רמז(, מנהג יפה לילך על קברי מתים בט' באב, כי גם הצדיקים בקברם מתאבלים על חורבן ירושלים, כדאיתא באיכה רבתי. כמובא ברמ"א )סימן תקנט ס"י(, וז"ל: והולכים על הקברות מיד שהולכים מבית הכנסת )ב"י ע"פ התוספתא פ"ב דתענית טז, ד"ה יוצאין(. ובספר נתיבות המערב, מוזכר טעם המנהג, כדי לבקש רחמים, ולשבור ליבו של האדם.

)תורת אמך פרק תשעה באב סעיף כא(.

הנהגות בקברי הצדיקים

הליכת נשים לבית העלמין. כתב הזוהר הקדוש )פרשת ויקהל דף קצו ע"א(, דיש למנוע הנשים מלצאת לבית הקברות מפני שאם יוצאות גורמות רעה לעולם. וכן כתב הגר"א באגרת ותשמור שלא תלך לבית קברות כלל וכלל, ששם מתדבקין הקליפות מאד וכל שכן בנשים, וכל הצרות והעוונות באים מזה. וידועה ההנהגה שבצפון אפריקא שום אשה בטומאתה אינה נכנסת לבית העלמין.

ומנהג המערב שאין הנשים נדות נכנסות לבית עלמין. ומקורו, כתב בפתחי תשובה )סימן תקצה סק"יט(, בשם החמודי דניאל שלא לילך לבית עלמין בימי נדתן, ובספר אבני שהם )ח"א עמוד תרכב(, הביא בשם הספר כנסת יחזקאל )מערכת הנו"ן עמוד פט( שמנהג בגדאד שאפילו על קברי הצדיקים אין הנדות משתטחות עד שיטבלו. מנהג הנשים שללא לילך לבית הקברות בימי נדתן, עד שיטבלו, ראה בספר נוהג בחכמה )עמוד קעד אות טז(.

 כתב מרן הגר"י משאש זצ"ל בספר אוצר המכתבים  )ח"א מכתב של"ה(: נמנעו הנשים בימי נדתם מללכת לבית הקברות, וכן נהגו גם בעירנו )מכנאס(, ומשמים אותו הנשים לאסור חמור, וזכורני שראיתי כתוב בכתבי האריז"ל הקדוש זיע"א, ויש נשים שאחר שפסק הוסת, למרות שעדין לא טבלו, נכנסות לבית עלמין )הרב שלמה אבן דאנן והרב מאיר אסולין( ]-תורת אמך אבלות סעיף כח[.

ג. יש שנהגו בהנחת אבנים על המצבה ויש שלא נהגו. כתב בספר נהגו ברינה )עמוד ריג(, בביאור מקור ברוך הערה ב', כשירצה לילך מלפני הקבר, יניח עשב או צרור על קברו להראות שהוא היה שם על הקבר, וזה משום כבוד המת.

ומרן הגאון הרב שלום משאש זצ"ל אמר שמנהג מכנאס שאין מניחים, בהנחת אבנים ע"ג המצבות )מפי הגר"א אברז'ל(. ושמעתי ממרן הגר"י מאמאן שליט"א שבעירם צפרו נהגו להניח אבנים על המצבה, והוסיף הרב שבקטנותו שמע מפי רבו הגאון הגדול רבי דוד עטר זצ"ל שהטעם שאם הנשמה לא נמצאת, ששבה וראוה אבן, היא יודעת מי היה ומה בקשתו.

במוגאדור לא הניחו אבנים )ר' חיים אסרף(. ובכפרי הדרום גם לא הניחו אבנים )ר' שלמה שקורי(.

ג. כתב בספר פלא יועץ )ערך טהרה(, וז"ל: אזהרה שמענו כשהולך לבית הקברות לקבורת מת וכדומה, כדי שלא יתאחזו בו הקליפות ורוח הטומאה, שאם הוא טמא מצא מין את מינו ונעור, וכן ביותר צריך להיזהר כשחוזר מבית הקברות, תכף יטבול להעביר רוח הטומאה מעליו.

רשימת קברי הצדיקים שהועלו עצמותיהם ארצה

בית החיים הר המנוחות:

א. הגאונים הצדיקים רבי אברהם ורבי שלמה לבית

משפחת טאנז'י זלה"ה, קבורים בהר המנוחות.

ב. הגאון הצדיק רבי ראובן אג'ייני זלה"ה מחכמי

צפרו, מחבר הספר "שפתי רננות".

ג. הגאון הצדיק רבי יעקב נחמני זלה"ה מחכמי

מראכש, מחבר הספרים "מעט דבש ובית יעקב"

ולקח יעקב.

ד. רבי חביב טולידאנו זלה"ה מחכמי מכנאס, קבור

בהר המנוחות סמוך לצדיקי טאנז'י.

 

ה. המשורר הנודע הגאון הצדיק רבי רפאל דרעי

זלה"ה מהעיר מכנאס, בעל כנף רננות – פיוטים.

ו. הגאון הצדיק רבי יעקב ביטון זלה"ה רב ודיין באזור

תיפנות תלמיד הגאון רבי אלעזר הלוי ממרכאש

ומנוחתו כבוד בהר המנוחות.

ז. הגה"ק רבי מסעוד בן שבת זלה"ה רב ומורה צדק

באזור תארודאנת, מחבר הספר עונג שבת על

התורה. ומנוחתו כבוד בהר המנוחות.

ח. הגה"ק רבי מכלוף שטרית זלה"ה תלמיד כ"ק מרן

הגה"ק רבי דוד אבוחצירא זלה"ה הי"ד. מחכמי

העיר גורמא ונפטר באגדיר, ומנוחתו כבוד בהר

המנוחות. בנו הוא הגאון הרב יהודה שטרית זלה"ה

רב העיר עפולה ומחבר שו"ת מנחת יהודה ב"ח וכן

קול יהודה על התורה.

 

ט. ברחבה הראשית של בית העלמין הר המנוחות צד

ימין טמונים:

א. מרן פוסק הדור הגאון הגדול הרב שלום

משאש זלה"ה רבה של ירושלים מגדולי

הפוסקים בדורנו ורב העדה בארץ ובחו"ל,

מחבר השו"ת שמש ומגן ד"ח תבואות שמש

ד"ח, חם השמש על התורה ב"ח.

 

ב. מרן הגאון הגדול הרב דוד עובדיה זלה"ה

רב העיר צפרו וחבר לשכת הרבנות ירושלים,

ההדיר כתבי יד מחכמי המערב, התפרסם

בספרו נהגו העם מנהגי מרוקו, נקבר בסמוך

להגאון רבינו שלום משאש.

ג. בסמיכות לציון הראש"ל הגה"צ רבי מרדכי

אליהו זלה"ה, קבור הגאון הצדיק הרב משה

בן טוב זלה"ה שקירב אלפים למצות, וכן

הקים מכון להכשרת מדרכות טהרה למאות.

 

בית החיים – קרית מלאכי

א. הגה"ק המקובל האלקי רבינו שלום בוזאגלו

זצוק"ל מגדולי מקובלי מרוקו מהעיר מרכאש,

מלפני מאתים שנה. מחבר הספרים, מקדש מלך,

הוד מלך, כסא מלך, פני מלך. נפטר בלונדון, עם

השנים רצו השלטונות להרוס את שטח בית

העלמין, והעלו את עצמותיו לארץ לעיר קרית

מלאכי.

 

ב. וכן טמון בבית העלמין רבינו אברהם בן מלכא

זיע"א בן להגה"ק המלוב"ן רבי כליפה בן מלכא

זלה"ה )בעל כף נקי(, המכונה "הנזיר".

 

ג. על ידו טמון הגאון הקדוש רבי שלמה פינטו זלה"ה

ראש שושלת משפחת פינטו.

 

בית החיים– נתיבות

א. הגאון הצדיק רבי שלום אביסרור זלה"ה מהעיר

אקא שבחבל הסוס. מחברה הספר נתיבות שלום

על התורה, ומנוחתו כבוד בעיר נתיבות.

 

ב. אהל צדיקי בית משפחת מלול: הגה"צ רבי יוסף

מלול זלה"ה, רב בכפרי דרום מרוקו, ובנו הגה"צ רבי

דוד מלול זלה"ה רבה הראשי של ירוחם, בנו הגה"צ

רבי מנשה מלול זלה"ה רבה של אור עקיבא, וחותנו

הגה"צ רבי רפאל אבירז'ל זלה"ה.

ג. הגאון הצדיק רבי שלמה אצרראף זלה"ה רב דק"ק

אולד ברחיל שבמרוקו.

ד. כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק רבי ישראל אביחצירא

זלה"ה, מנהיג יהדות מרוקו בארה"ק וראב"ד

תאפילאלת וארפוד ואגפיהן.

ה. אדמו"ר הגה"ק כמוהר"ר שלום איפרגאן זלה"ה.

ו. הגאון הצדיק רבי יעקב דדון זלה"ה.

בית החיים– אשדוד

א. הגה"ק רבינו וידאל הצרפתי זלה"ה מחכמי פאס בן

רבי יצחק ונין ונכד לרבינו וידאל הראשון זיע"א,

מנוחתו כבוד בארץ בבית החיים אשדוד.

 

ב. הגאון הצדיק רבי משה הכהן זלה"ה מרבני מאזגאן,

ג. בשני ציונים טמונים הגאון הצדיק רבי עיוש פרץ

זלה"ה והגאון הצדיק השד"ר רבי אלעזר תורי זהב

זלה"ה מהכפר תאמערופת.

ד. אדמו"ר הגה"צ רבי משה אהרן פינטו זלה"ה בן כ"ק

מרן רבי חיים פינטו זלה"ה.

בית החיים– שדרות

א. הגאון הצדיק רבי שלום בר חנין זלה"ה רב ודיין

בעיר נטיפא ומנוחתו כבוד בעיר שדרות.

ב. הגאון הצדיק רבי יעקב שיטרית זלה"ה רב העיר

ריס' שבמחוז תאפילאלת, מחבר ספר זבחי יעקב

ב"ח, ומנוחתו כבוד בעיר שדרות, הוקם במקום

אהל.

 

בית החיים – מושב תירוש

הגאון הצדיק רבי משה זאגורי זלה"ה רב דיין וראש

ישיבה במחוז תלוואת בהרי האטלס, ומנוחתו כבוד

בישוב תירוש שבדרום.

בית החיים– עוצם

הגאון הצדיק רבי שלמה אבן חמו זלה"ה, רב הרי

האטלס למעלה ממאה שנה, קבור בארץ בדרום

ישוב עוצם. אהל במקום.

 

בית החיים– קרית גת

הגאון הצדיק רבי יהודה שטרית זלה"ה רב

תאמעופת )יהוקרן(, ומנוחתו כבוד בבית החיים

קרית גת.

בית החיים – פתח תקוה

הועלו עצמותיו של הגאון הצדיק רבי יצחק חזיזה

זלה"ה ראב"ד בעיר דמנאת במרוקו, יחד עם

אשתו. קבורים בכניסה לבית העלמין סגולה, וכן

טמון שם רבה של פתח תקוה הגאון הגדול רבי

משה מלכה זלה"ה אשר כיהן במספר מקומות

המרוקו, חיבר שו"ת מקוה המים "ו"ח והשיב משה

על התורה, נטיפי מים ועוד.

בית החיים – חיפה

א. הגאון הקדוש רבי משה זריהן זלה"ה אב"ד בעיר

מרכאש, ומנוחתו כבוד בבית החיים חיפה.

ב. מרן הגאון הגדול רבי יוסף משאש זלה"ה, ראב"ד

תלמסאן וחיפה.

 

בית החיים – צפת ת"ו

א. הגה"ק המקובל האלקי רבינו יוסף אוחיון זלה"ה

מהעיר תיזנית )אית זראר(, מחבר הספר אבקת

רוכל על התורה, פטירתו ערב ראש חודש אלול.

מנוחתו כבוד בארץ בשיפולי בית העלמין בעיר

צפת סמוך ונראה לציונו של רבי פנחס בן יאיר.

 

ב. הגאון הקדוש רבי אברהם אלקבץ זלה"ה מחכמי

העיר מוגאדור, העלו עצמותיו ארצה, ומנוחתו

כבוד בבית החיים צפת ת"ו.

בית החיים – טבריא ת"ו

מור זקני הגאון הצדיק רבי שלמה אוחנונא זלה"ה,

יליד הכפר סידי רחאל, ומחכמי מראכש.

בית החיים– יבנה

א. הגאון הצדיק רבי רחמים מלול זלה"ה דיין ורב העיר ל'קצר

שבצפון מרוקו.

ב. הגאון הצדיק רבי מכלוף הלוי זלה"ה רב העיר גורמא

שבחבל תאפילאלת, בשו"ת מנחת יהודה נכתב אודות

החכם, בין הדברים צויין המלומד בניסים, מנוחתו כבוד

ביבנה.

 

ג. הגאונים הצדיקים רבי דוד רבי שלום הלוי זלה"ה רבני העיר

טהלה שבמרוקו.

 

ד. הגאון הצדיק רבי יוסף ב"ר מכלוף אבוחצירא, רב העיר.

לסיום ארדוף אצ'יג'ה נא מכתב שהתקבל מאת הרה"ג רבי פנחס בן

שמעון שליט"א בענין זה, וזה לשונו:

 

לכבוד הרה"ג המופלא וכבוד ה' מלא כמוהר"א אסולין יחשל"א

הנה אנא כהנא זעירא, גר באשדוד העירה, ובאמת ענין הזיארה,

גדלה ומאירה, להציל מצוקה וצרה, ומכל רוח סועה מסערה, אין יודע

שכרה, משופרא דשופרא, תהי עלינו סתרה, היכא דליכא דררא,

דממונא וביטול תורה, או הפסד תפילה ומצוות וטהרה, וכן כשרות

המאכל והעינים בשמירה, מה גם דאיכא טירחא דאורחא וצערא,

ועתה רחש לבו לחונן שוכני עפרה, של ארצנו הבהירה, לקדושים

אשר באו ממערב לאוירא, דישראל מחכים ושפירא, ואם יחפוץ כי

הברר, שמות הטמונים באשדוד הברר, יודיעני נא מהרה, ואחישה

מפלט לחקורה, ולהשיבו דבר פשרא, בעגלא ובזמן קריב אמן

נאמרה.

בברכה, הרב פנחס בן שמעון החונה פה אשדוד

תם ולא נשלם, שבח לא'ל בורא העולם:__