רבי דוד בוזגלו


רבי דוד בוזגלו

אשרך ארץ

 

שיר המדבר בשבחה של ארץ ישראל

מלים – רבי דוד בוזגלורבי דוד בוזגלו מבדיל על הכוס

 

אשרך ארץ שמלכך, לא ענד חרבו

אם ללחום חגרה, ופתחה בשובו

יען וביען לא הלב לבו

כי אם להניף דגל עם בחר בו

 

לעבד נמכר הוא קנין לעמו

טוב עין לכל לא פג נצח טעמו

ידיו מלאות עבודה כל יומו

עם  מוח מפיץ אור זך מחשבו

 

משמעת לו לאשר צדק יצו לו

יעיז להודות ולא בוש לקולו

ובבית מדרשו של שֵם שָם אהלו

שם צדק לבש ולבשו במסיבו

 

בפת בג מלכים לבבו לא יפתה

 וביין משתיהם ואותו לא ישתה

לצבור כעפר כספים, לא ישטה

ולא למלאות את הריו זהב

רבי דוד בוזגלו-בינו נא מורדים מאת רבי דוד בוזגלו זצ"ל לחן : באב אלוואד

בינו נא מורדים

מאת רבי דוד בוזגלו זצ"ל

לחן : באב אלוואד

 

בינו נא מורדים, רודפי קרב ורצח, לא לתת בקול

על עם שופך שיחו. מול שוכן שמיו, כל יכול לנצח

כי בצל סֻכן שם שׂם לו מבטחו

 

זכרו נא יום בן חלוף הוכן ליצירה

כת שלום בקול מר למריו

הלא הוא יציר נפשו לריב נמהרה

זאת עשו אפוא, קראו לכם שלום

 

נזר היצירה, אנוש נוצר כמלך, רק לבנות ציה

לנטוע ישימון, אך הוא שת בָתָה שדות יבול רב ערך

וימגר לארץ, עֹפל וארמון                         זכרו נא……

 

יעקב, ישר, דרש ברוך ונועם, את שלום אחיו

ואת שלום שונאיו. על צואר נרדפנו, יום חרון וזעם

ושלומים רדפנו, נחנו צאצאיו                   זכרו נא…..

 

תוך מֵי המקדש, מחקו שֵם בן ארבע, להשקות סוטָה

יום אשר קנאו להּ, למען בָרֵד את צדקהּ ונקבע

ולהשרות שלום, בינה ובין בעלה               זכרו נא

רבי דוד בוזגלו-נאום לחג העצמאות נאום שנאם המשורר רבי דוד בוזגלו ז"ל

 

נאום לחג העצמאות

נאום שנאם המשורר רבי דוד בוזגלו ז"ל

אור ליום העצמאות התשכ"ח באצטדיון בבית שאןרבי דוד בוזגלו

יש לזכור כי לא על מגן נעשו נסים לדלתותינו שלא נפתחו בפני האויב. ולא על חנם זכתה שארית ישראל להוציא את המוחזקים בה מאז ומקדם ולשבת עצמאית במקומה, אם לא למען עשות רצונו יתברך בארץ כרצוננו בעבודת לב טהור ורוח נכון ובמשמעת גמורה לקדושים אשר בארץ.

 אחרת, אי אפשר לנו להאמין כי זכות זו ששמה עצמאות תקום לנו למקנה ולדורות עולם. בפרט בראותנו כי עד עתה לא באנו אל חוף המנוחה. האויבים העוטרים את ארצנו מכל הרוחות עוינים אותנו תמיד.

עוד לא התייאשו ממנו, ועוד ידם נטויה לפרוץ פרצים במחננו ולהחריד את מנוחתנו. ושעה כשרה היא לשטן לקטרג על שונאיהם של ישראל.

אני תפילתי כי תהיה אמת זו מגמתנו, והדרך לעבודת בוראנו וקיום מצוותינו תהיה סלולה וכבושה לנו ולכל הבאים אחרינו, מעתה ועד עולם, אמן , כן יאמר ה'

רבי דוד בוזגלו-שיר — לכבוד ארץ הקודש  מילים — המשודר יצחק רואש לחן – עלא קטעיך יא וורדא

 

שיר — לכבוד ארץ הקודש

 מילים — המשודר יצחק רואש

לחן – עלא קטעיך יא וורדא

 

אשיר לך ארץ חמדה, בלב חשוק, את ארץ נבחרה

את משושי כל תבל, כי בורא דוק, דר בך קבע דירה (4)

 

תמיד עיני צופיה, עפרך אני שוקק,

בתוכך שוכן י־ה,השופט בצדק (4)   אשיר לך וכו'

 

כּמה רועה נאמן, אותך חשק,

 ולראותך לא נתן, רק ממרחק,

ובתוכך לא נטמן, כך אל חקק. (2)   אשיר לך וכו'

 

דורך בך ארבע אמות, ארץ צבי, (2)

סולח לו אשמות, צור משגבי, (2)

אנא בורא נשמות, גואל תביא (2)

יתמו המלחמות מסביבי(2)             אשיר לך וכו׳

רבי דוד בוזגלו-אתם יוצאי מערב – 119-120

שירי דודים לרבי דוד בוזגלו.

הפייטן רבי מאיר אלעזר עטיה שליט"א

אתם יוצאי מערב – 119-120

 

שיר – לליל המימונא

לחן – בר יוחאי – סיכא

מלים – רבי דוד בוזגלו

 

אתם יוצאי מערב / מארוק אנשי אמונה

הללו אל בעם רב / יום זה יום אלמימונא

 

אתמול פער לועו / ים סוף לנגד פרעה

עם כל רכבו בנסעו / ולקחם לו למנה

 

ועברו בין בתריו / צאן ישראל עבדיו

עת נערמו משבריו / על ידי רעיא מהמנא

 

ורכוש רודפיו ומושליו / שׂם ישראל אל כליו

מתוך הים וגליו / נתן לו למתנה

 

ושמה על כל מדרך / איש את רעהו ברך

חבר תהיה מבורך / בכל חדשי השנה

 

ובמארוק לדור דורים / ככה יאמרו העברים

בברכה לחברים / ארבח יא כאי ולג'ינה

 

ובני ניכר, נוזליהם נבקעו תוך כליהם

ותפול שם עליהם / יראת שוכן מעונה

 

ומשאות על משאות / מלאו כל טוב ותבואות

הובאו מארבע פאות / לעמו אשר קנה

 

ויליד ערב דרכו / עד עתה תוך מארוקו

וליהודים כערכו / יקריב מנחה שמנה

 

שאור ודבש ותבואה / חלב פרה בריאה

דגים נענע וחמאה / עם פרחי בר וגנה

 

שמה עברים וערבים / יחדיו כלם מסובים

ואת לבם מטיבים / עם כלי שיר ונגינה

 

ולבשה העבריה / תלבושת ערביה

וגבר עם אדרעיא / וקטורת מור ולבונה

 

ולא נכר העברי / לפני אחיו ההגרי

אם עירוני או כפרי / רוח כלם נכונה

 

שם טושטשו התחומים בים ישראל לעמים

אלמלא אנשי דמים / אשר על המדינה

 

המה המגוגים / מוסרים עמם להורגים

כי לכתרם דואגים / לא לנפש נענה

 

עזבו ריבות ומרורים / לעד ולדורי דורים

ועל שלום ודרורים / קריאות הוי תחדלנה. 

רבי דוד בוזגלו

שלום לך שלם

 

לחן — מַזמום

נועם ומילים מר"ד בוזגלו

 רבי דוד בוזגלו מבדיל על הכוס

פזמון — שלום לך שלם מפי בניך

 אשר את־נפשם בַּכַּף ישימו

 למען פזר עצמות חוניך

 כי בדם נקי כֻלם האדימו

 

לא עוד יתיַמר חוסיין כנסיכך,

 סאדת לא יהין לפלש אל־תוכך,

 וברשתו אשר טמן למשכך

 נלכד וצבאיו דֹם נאלמו,

פזמון

 

אוי לך בת עירק, כי חילך הֻתקף

יום צה״ל עליו בפגזיו נשקף,

כיון שכרע שוב לא עוד זקף,

ועל מַפָלתו רואיו נשמו,

פזמון

 

ואיך תעדי עוד חליה ונזמה

סוריה יום כמים שֻפך דמה

 נסתם הגולל על תקות עַמָהּ

בן לילה היו ובן לילה תמו,

פזמון

 

משבית מלחמות יהּ צוד עולמים,

הזעיק ערב־רב להיות לוחמים,

בעם נמנעים מבֹא בדמים,

ועם שונאיהם השלם ישלימו,

פזמון

 

הוא אמר ויהי למען הביא,

מקצוי הבל כל יושבי שבי

 לגבולם אל תו־ך נחלת צבי

 וישֻרון עד נצח עזם יקומו.

פזמון

 

עד בא בן-ישי, חולש על גוים,

 ובגרונו קול אלהים חיים,

 יקרא שובו עד מתי פתאים,

 אל־מול עם עולם יֶדְכֶם הרימו.

פזמון

רבי דוד בוזגלו – הפייטן רבי מאיר אלעזר עטיה שליט"א-אערוך שיר תהילה.  לחן – חג'אז אלכביר נועם – ימינך תסעדני

שירי דודים לרבי דוד בוזגלו.

הפייטן רבי מאיר אלעזר עטיה שליט"א

אערוך שיר תהילה. 

לחן – חג'אז רלכביר

נועם – ימינך תסעדנירבי דוד בוזגלו

מילים – סימן אני דוד ( חסין )

פיוט למילה

אערוך שיר תהילה / לצור אשר אין בלתו

בחר בעם סגולה / קראם נחלתו

חתם/ אותם/ חותם / בבשרם אות בריתו

      ובים השמיני ימול בשר ערלתו.

 

נחמד יפה אף נעים / לפני אל גדול דעה

עת שעושים עם ידועים / מצות מילה ופריעה

כמה / רמה / קדמה / עלי שם יה אמרתו           וביום השמיני………..

 

יחיד שוכן שמים / רצה להבדילנו

מכל שאר הגויים / במילת ערלתנו

גדלה / מילה / מעלה /משמירת שבתו.          ובוים השמיני………

 

דמה נחשב כעולה / לפני צור עוטה אורה

ופני שומרה בגילה / יאירו מאת תורה

יאיר / יזהיר / ינהיר / כשמש בגבורתו          וביום השמיני…….

 

ובזכותה יקבץ / ישראל צור משגבי

יעלה לנוה מרבץ / את עמו מבית שבי

יוציא / חופשי / יפצה / מיני שחת עדתו.          וביום השמיני………..

 

דודי, חזק את בדקי / ובנה מהר זבולי

ה' מנת חלקי / אתה תומיך גורלי

חמול / גמול / אמול / השיבהו לקדמותו

אזי שמך יתגדל / ותראה מלכותו.

רבי דוד בוזגלו

רבי דוד בוזגלו

רבי דוד בוזגלו

רבי דוד בוזגלו זצ"ל…..מפי בנו ד"ר מאיר בוזגלו

רבי דוד בוזגלו

רבי דוד בוזגלו מבדיל על הכוס

רבי דוד בוזגלו-מדם בשרי ארים תרומה

 

שירים לברית מילה

מדם בשרירבי דוד בוזגלו מבדיל על הכוס

לחן — משרקי

 נועם — דךּ אלהאנא ואסוּרוּר

מילים — סימן משה זכות

מדם בשרי ארים תרומה, אל יה תהלל כל־הנשמה.

 שדי מרחם נגלה לעבדו, הן אז מרחם קִדֵש לדידו,

הפליא והגדיל אל חי בחסדו, זאת אות יסודו סוד תעלומה.

זכר זכותו יגן עליכם, ותהי בריתו חותם בבשרכם.

הנה למען ירבו ימיכם, וימי בניכם על האדמה.

תם

חיש צורי

לכבוד אליהו הנביא.

 לחן — משרקי

מילים — מסעוד חזק

לקוח מתוך השיר ״אומד לה׳ מחסי״(דאה ישיר ידידות׳ שיר מס׳(146))

 

חיש צודי יום בשורת אליהו, יבוא יבשר

לפני בוא יום יי הנורא הוא, ארחי יְיַשר,

 

מה נאוו על ההרים ביום ההוא, רגלי מבשר

קול דודי הנה זה בא, באהבה, דגול מרבבה,

הנחילנו ארץ טובה ורחבה, לא תחסר כל טוב,

אליהו הנביא זכור לטוב, מה נעים מה טוב.

רבי דוד בוזגלו-סיפורו של הפנתר השחור שידליק משואה ביום העצמאות

 

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/458/272.html

סיפורו של הפנתר השחור שידליק משואה ביום העצמאות

פרופ' מאיר בוזגלו מהלך על הקו הדק שבין כור ההיתוך לקשת הדמוקרטית המזרחית, בין האמונה למדע ובין גבעת רם להר הצופים. המשואה שידליק ביום העצמאות מסמלת בעבורו את המאחדמאיר בוזגלו בין הקטבים של חייו

רבי דוד בוזגלו-חן י־ה

 

חן י־ה

לחן — משרקי

נועם — אל אדון ברצותו

 מילים — משה חזק

 רבי דוד בוזגלו

חֹן י־ה על ילד נכנס בבריתך

 זכהו להיות חכם בתורתך

קדשהו לעבד עבודתך

ויהיה. שלם בכל־מדה טובה

 רץ למצוותיך בשמחה רבה.

אגילה, אגילה בך

פיוט — למילה

 לחן — יא לילה

מילים — סימן אברהם

 

אגילה, אגילה בך צור אגילה

עדתך תוחילה החזר כלילה

ברך צור משגבי לעם הבוחר בו, למענך חביבי, כי שמך בקרבו

 רחמן בך אוחיל, חמל על עמלך, ובנה ארץ צבי אגיד בה מהללך.

 

הרם בת יחידה, והכרת כל אויב לך תתן הודה, כל בקר וערב.

 ממרחק תביא לחמה, ושפע לה תוריד החזר נא למקומה, למלכות בית דוד

 

 

אעריך צהלה

 

פייט — למילה

סימן — אני יהודה (קוריאט)

 לחן — משתנה

 

אעריך צהלה, בתוך עם סגלה,

 לכבוד מצות מילה, זאת אות הברית,

                                               וברוך ה' כורת הברית

 

נודה לאלהינו, אשר קדשנו

חתם בבשרנו, חותם הברית

                                               וברוך ה׳ כורת הברית

 

יסוד צדיק עולם, בפריעה, הוא נעלם,

מלכותו על כלם, חרב גוזרת

                                               וברוך ה׳ כורת הברית

 

יחוד שני שמות, הויה ואדנות,

 על המילה חונות, צבי עטרת

                                              וברוך ה׳ כורת הברית

 

הויות כפלים, מספר בן בינתים

שליש ופעמים מדת תפארת

                                              וברוך ה׳ כורת הברית

 

ובשכר זאת אל־חי, יקבץ נדַחַי

וירצה בשבחי, כמלח ברית

                                              וברוך ה׳ כורת הברית

 

דרך מצויתיך, ארוץ ובתורתך,

 עמקי סודותיף, חונן שארית

                                              וברוך ה׳ כורת הברית

 

הושיעה ימינך, ובנה אולמך

יתגדל שמך, שומר הברית

                                              וברוך ה׳ כורת הברית

רבי דוד בוזגלו-שיר — לכבוד אליהו הנביא

שירי דודים לרבי דוד בוזגלו.

הפייטן רבי מאיר אלעזר עטיה שליט"א

יא רבי פין

שיר — לכבוד אליהו הנביא

לחן — מוואל רמל אלמאייא :רבי דוד בוזגלו מבדיל על הכוס

ועם — גולולי פין

מילים — רבי דוד בוזגלו

פזמון: יא רבי פין

 

ראח דאך לי חבו קלבי, וין הווא מכבּי

אליהו איימתא יזי, ופאזילי קאלבי

 

סעאדת כול מן חלם ביה, ויתמתע פי כייאלו

עשאק אידא יפרח ביה, ויזאוובו עלא סואלו

יאך סעדו עטאלו, מרדי ענד כאלקו ידום

ומחבובו ענדי רבי………פזמון

 

הוא לי חיא צבי, פדאר דיך למרא למוחולא

צללא עלא טעאמהא, וכאנת צלאתו מקבולה

כאמלא ומכמולא, האגדאך, תנקל צלאת

כול מן בג'א אליהו הנביא……..פזמון

 

אמר לכאלק ואפקו, תלת שנין בלא שתא

פי דנוב אחאב, לי עבד למעאבד ואלה רתא

ופי טריק רבבנא אכטא, חתא ליום ליפאס קאל

יא רבי ג'פר לי דנובי…………….פזמון

 

אמא זינו נהאר פאש, יאמר אללאה ויזינא

קבל יתזללא משיחנא, ולציון ידינא

כיף ליום לחנינא, אוו כיף אלבו נעא בנו

לי פלכנאת מרבבי…….פזמון

Recent Posts

  • תנועה השבתאית במרוקו-אליהו מויאל-

    לאחר שמנה את כל התלאות, היסורין והסבלות שעברו על היהודים בתפוצות שונות, מביע התלמיד תמיהה על דברי בן־סעדון, על איזה עובדות הסטוריות הוא מסתמך כאשר הוא קובע באגרת: ״ומזה יצא לנו טוב טעם לבני מערבנו(מרוקו) ומכל שכן לבני אמסטרדם והמבורג שאין שמד״ ותלמידו של ששפורטש שואל: ״האם זה וכיוצא לא יספיקו לקרות זמן זה איכה שמד במקום ידוע לקבעו צום וחובה?״ במלים אחרות אומר התלמיד, האם המאורעות, הרדיפות והנגישות שצוינו לעיל, אין בהם די כדי לקבוע שבזמן זה יש אכן שמד במקום מסוים, וחייבים לקבוע את צום תשעה באב בחובה? את מכתבו מסיים התלמיד בהערה כאילו צדדית, אך נוקבת, המתיחסת

  • יהודי המזרח בארץ ישראל חלק א'- מ.ד.גאון – מבוא

    מבוא: כליון הגעגועים לציון ולארץ הקדושה, תסס במשך כל ימי הגלות הארוכה בלבות יהודי ארצות הקדם, וילמדם להתקומם באף ובחימה נגד דורשי רעתם, וכן נגד כל אלה שנסו לשלל מהם את חופשתם האישית והלאומית. השעבוד המדיני החיצוני לכאורה – גדר בעדם, והוא הועיל לבצר את עמדתם הרוחנית שנתרופפה. בעטיו של זה, הם הפנו תשומת לבם אל עולם האצילות גדל המרחבים, המלא אור ודרור ונוחם, ובו מצאו את החפש והמרגוע שאליהם ערגה נפשם הנהלאה. תוך כדי חפושיהם המתמידים איך לשחרר את העם מעבדותו הגו והרגישו, כאלו רקעליהם בלבד הוטל התפקיד המסובך, האחראי ורב הכובד, להיות לשומרי גחלת האלהים באומה, לדאג ולהשגיח

  • הרפורמה במוסדות היהודיים במרוקו-דניאל שרוטר ויוסף שטרית

    פקיד אחר, שאינו חותם את שמו, טען גם הוא נגד צירוף שני נכבדים לשלושת הדיינים: ראשית, משום שמבחינת ידיעותיהם בהלכה אין הם מסוגלים לעזור לליבון הבעיות המשפטיות שיידונו בבתי הדין; שנית, ובעיקר, משום שלשיטתו של סלושץ הרכב מעורב כזה של בתי הדין היהודיים אמור לדון בבוא הזמן גם בעניינים אזרחיים ובעניינים פליליים הנוגעים ליהודים במטרה להוציאם מן השיפוט של בתי הדין המוסלמיים של המח׳זן, ולכך, סבור היה הפקיד, יש להתנגד בכל תוקף. ההצעה נשלחה גם לחוות דעתם של אישים ידועים בקרב יהדות מרוקו, וביניהם שתי דמויות בולטות במיוחד. הראשון היה יחיא זגורי, נשיא ועד הקהילה היהודית של קזבלנקה מאז ייסודו

  • יהודי המזרח בארץ ישראל-משה דוד גאון

    יהודי המזרח בארץ ישראל משה דוד גאון… אל הקוראים. בטרם עלותי לא״י מבוסניה ארץ מגורי לפנים, לא ידעתי פירושה של ההגדרה -יהודי המזרח״, אם כי הנני ספרדי מלידה אף גדלתי בסביבה מרובת אוכלוסים יהודים׳ שרב בה היסוד הספרדי הלשאנן והשלו, על האשכנזי התוסם והקודח. אלה עם אלה דברו ביניהם על פי רב שפה אחת, ובנוסח ובסדור משותף ערכו תפלותיהם לאל מרום. לעתים רחוקות קלטה אזני איזה ניב והגה על דבר ההבדל במנהגים שבין יהודים ליהודים, הבדל שיסודו בהרגלים ומסורות בלבד׳ אשר בשום פנים אינם עשויים כדי להרחיק ולפלג. רק בבואי לירושלים הקדושה, שלפני כך דמיתיה וחזיתיה בעיני רוחי כמקום הנועד

  • La création de la Misguéret et l’activité du Mossad au Maroc 1955-1964-Michel Knafo

       Deuxieme partie Dans les structures de l'autodefense et de l'immigration clandestine  La création de la Misguéret et l’activité du Mossad au Maroc 1955-1964 Une nouvelle phase du rassemblement des exilés Eliezer Shohani Eliezer Shoshani est né en 1905, en Russie, et a immigré en Erets-Israël avec ses parents en 1912. La famille s'est installée à Tel-Aviv, et Eliezer a été élève du gymnase Herzliya. En 1917, les autorités turques ont exilé la famille a Ségéra (A) où elle a vécu un an et demi. En 1927, Eliezer a fait partie du groupe fondateur de Kfar Yéhochoua où il a

  • אוצר המנהגים לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא"- מאיר נזרי

    ארבעה מינים אתרוגים מהודרים מגיעים לתאפילאלת מערי מרוקו: אגאדיר, צווירה, תארודאנת ופגיג. האתרוגים אינם מורכבים, הם צהובים כמו לימונים, בעלי פיטם וחלקים ללא כל פגם. לאחר העלייה לארץ הנטייה של חכמי אביחצירא היא להעדיף אתרוגי ארץ ישראל על אתרוגי מרוקו המהודרים. באשר להדס, אין מקפידים בכל קהילות תאפילאלת על שלושה ענפים במדויק, ולא על הדס משולש, אלא לוקחים כמה ענפי הדס שוטים. ביום א׳ של סוכות המתפללים נוהרים בכל קהילות תאפילאלת, וביניהם נוער רב, לחצר בית הכנסת כדי לעסוק באגידת ארבעת המינים. את הלולב מקשטים בחוטי רקמה רחבים או ברצועות בד מצוירות שכורכים מסביב ללולב מראשו לסופו, וסימנך ׳זה אלי

  • מועדי ישראל – חג הסוכות.   מאת: הרב משה אסולין שמיר

    מועדי ישראל – חג הסוכות. מאת: הרב משה אסולין שמיר "חג הסוכות תעשה לך…              ושמחת בחגך… והיית אך שמח" (דב' ט"ז, יג-טו). "ולקחתם לכם ביום הראשון… ושמחתם לפני ה' אלוקיכם…" (ויקרא כ"ג מ). מהות השמחה בחג הסוכות.  "אור זרוע לצדיק – ולישרי לב שמחה" (תהלים צז יא).  האור המסמל את הצדיק, והשמחה המסמלת את ה-ישרי לב, מסמלים את חגי תשרי: בעקבות אור התשובה אותו זרע הצדיק  בראש השנה וכיפור, {הפס' הנ"ל פותח את תפילת כיפור}. הוא זוכה לשמוח בחג הסוכות – בבחינת "והיית אך שמח". הקשר הפנימי בין חגי תשרי:  "תקעו בחודש שופר בכסה {ר"ה וכיפור} – ליום חגינו"

  •  לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים-פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב- רבי דוד בן אהרן חסין

     לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים                     פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב   לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים אָבוֹא בָּם אוֹדֶה שׁוֹכֵן מעונים   אַזְכִּיר חַסְדֵי אֶל וְנִפְלְאוֹתָיו אשר שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו וְגַם קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אַרְבָּעָה מִינִים   נוֹדַעַת לָנוּ חִבָּה יְתֵרָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה כְּדִבְרֵי אֶל חַי נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה אֶל הָאִישׁ מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים   יִקַּח אִישׁ לוּלָב בַּיָּד יְמִינוֹ פְּרִי עֵץ הָדָר בִּשְׂמֹאל דִּינוֹ עֲצֵי יַעַר אָז יְרַנְּנוּ מִלִּפְנֵי אָדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים   דְּעוּ לָכֶם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים דִּין אַיֵּהוּ הָדָר מְחֻבָּרִים נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה מְאִירִים טַעַם וְרֵיחַ שְׁנֵיהֶם חוֹנִים   וּלְעֻמַּת לוֹמְדֵי דָּת יקותיאל כַּפּוֹת תְּמָרִים

  • אוצר המנהגים לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא"- מאיר נזרי – סוכות ושמחת תורה

    סוכות ושמחת תודה הימים שכין יום כיפור לסוכות מנהג ייחודי בקהילות דרום תאפילאלת אצל חלק מהמשפחות שלא לבשל מאכלים בין יום כיפור לסוכות, ואלו שנהגו לבשל העבירו אוכל מבושל לאלו שלא נהגו לבשל. ייתכן שהעניין קשור בייחודיות של הימים האלה. הערות המחבר: דוגמאות לכך הן מסעודה אשת אברהם סבאג מארפוד, שנהגה לבשל והעבירה אוכל לבית סבי שבו לא נהגו לבשל(מפי אדוני אבי), ובני משפחת באשי בן חיון מריסאני, שהביאו חמין לבני משפחת ר׳ מכלוף ב״ר יצחק שטרית שלא נהגו לעשות חמין(מפי ר׳ יצחק שטרית). אלה הם ימים המחברים בין יום כיפור לבין חג הסוכות, בבחינת פתיחת דף חדש. לפנים בישראל

  • Roots-racines-Kippour-Moche Gabbay

      KIPPOUR Le tableau est divisé en deux parties: la prière et ce qui la précède. En bas à droite une femme enceinte apporte trois poulets: un pour elle, un coq et une poule pour le bébé qui est dans son ventre; la flagelation au bain rituel; bénédiction des petits-fils par les grands-parents avant le jeûne; alluamge des cierges par les femmes. YOM KIPPUR This painting is divided into two sections: The spiritual — the prayers, and the preparatory stages leading up to Yom Kippur day. On the bottom right a pregnant woman is bringing three fowls for slaughter —


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 121 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

ספטמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוג    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30