רבי דוד בוזגלו


רבי דוד בוזגלו

אשרך ארץ

 

שיר המדבר בשבחה של ארץ ישראל

מלים – רבי דוד בוזגלורבי דוד בוזגלו מבדיל על הכוס

 

אשרך ארץ שמלכך, לא ענד חרבו

אם ללחום חגרה, ופתחה בשובו

יען וביען לא הלב לבו

כי אם להניף דגל עם בחר בו

 

לעבד נמכר הוא קנין לעמו

טוב עין לכל לא פג נצח טעמו

ידיו מלאות עבודה כל יומו

עם  מוח מפיץ אור זך מחשבו

 

משמעת לו לאשר צדק יצו לו

יעיז להודות ולא בוש לקולו

ובבית מדרשו של שֵם שָם אהלו

שם צדק לבש ולבשו במסיבו

 

בפת בג מלכים לבבו לא יפתה

 וביין משתיהם ואותו לא ישתה

לצבור כעפר כספים, לא ישטה

ולא למלאות את הריו זהב

רבי דוד בוזגלו-בינו נא מורדים מאת רבי דוד בוזגלו זצ"ל לחן : באב אלוואד

בינו נא מורדים

מאת רבי דוד בוזגלו זצ"ל

לחן : באב אלוואד

 

בינו נא מורדים, רודפי קרב ורצח, לא לתת בקול

על עם שופך שיחו. מול שוכן שמיו, כל יכול לנצח

כי בצל סֻכן שם שׂם לו מבטחו

 

זכרו נא יום בן חלוף הוכן ליצירה

כת שלום בקול מר למריו

הלא הוא יציר נפשו לריב נמהרה

זאת עשו אפוא, קראו לכם שלום

 

נזר היצירה, אנוש נוצר כמלך, רק לבנות ציה

לנטוע ישימון, אך הוא שת בָתָה שדות יבול רב ערך

וימגר לארץ, עֹפל וארמון                         זכרו נא……

 

יעקב, ישר, דרש ברוך ונועם, את שלום אחיו

ואת שלום שונאיו. על צואר נרדפנו, יום חרון וזעם

ושלומים רדפנו, נחנו צאצאיו                   זכרו נא…..

 

תוך מֵי המקדש, מחקו שֵם בן ארבע, להשקות סוטָה

יום אשר קנאו להּ, למען בָרֵד את צדקהּ ונקבע

ולהשרות שלום, בינה ובין בעלה               זכרו נא

רבי דוד בוזגלו-נאום לחג העצמאות נאום שנאם המשורר רבי דוד בוזגלו ז"ל

 

נאום לחג העצמאות

נאום שנאם המשורר רבי דוד בוזגלו ז"ל

אור ליום העצמאות התשכ"ח באצטדיון בבית שאןרבי דוד בוזגלו

יש לזכור כי לא על מגן נעשו נסים לדלתותינו שלא נפתחו בפני האויב. ולא על חנם זכתה שארית ישראל להוציא את המוחזקים בה מאז ומקדם ולשבת עצמאית במקומה, אם לא למען עשות רצונו יתברך בארץ כרצוננו בעבודת לב טהור ורוח נכון ובמשמעת גמורה לקדושים אשר בארץ.

 אחרת, אי אפשר לנו להאמין כי זכות זו ששמה עצמאות תקום לנו למקנה ולדורות עולם. בפרט בראותנו כי עד עתה לא באנו אל חוף המנוחה. האויבים העוטרים את ארצנו מכל הרוחות עוינים אותנו תמיד.

עוד לא התייאשו ממנו, ועוד ידם נטויה לפרוץ פרצים במחננו ולהחריד את מנוחתנו. ושעה כשרה היא לשטן לקטרג על שונאיהם של ישראל.

אני תפילתי כי תהיה אמת זו מגמתנו, והדרך לעבודת בוראנו וקיום מצוותינו תהיה סלולה וכבושה לנו ולכל הבאים אחרינו, מעתה ועד עולם, אמן , כן יאמר ה'

רבי דוד בוזגלו-שיר — לכבוד ארץ הקודש  מילים — המשודר יצחק רואש לחן – עלא קטעיך יא וורדא

 

שיר — לכבוד ארץ הקודש

 מילים — המשודר יצחק רואש

לחן – עלא קטעיך יא וורדא

 

אשיר לך ארץ חמדה, בלב חשוק, את ארץ נבחרה

את משושי כל תבל, כי בורא דוק, דר בך קבע דירה (4)

 

תמיד עיני צופיה, עפרך אני שוקק,

בתוכך שוכן י־ה,השופט בצדק (4)   אשיר לך וכו'

 

כּמה רועה נאמן, אותך חשק,

 ולראותך לא נתן, רק ממרחק,

ובתוכך לא נטמן, כך אל חקק. (2)   אשיר לך וכו'

 

דורך בך ארבע אמות, ארץ צבי, (2)

סולח לו אשמות, צור משגבי, (2)

אנא בורא נשמות, גואל תביא (2)

יתמו המלחמות מסביבי(2)             אשיר לך וכו׳

רבי דוד בוזגלו-אתם יוצאי מערב – 119-120

שירי דודים לרבי דוד בוזגלו.

הפייטן רבי מאיר אלעזר עטיה שליט"א

אתם יוצאי מערב – 119-120

 

שיר – לליל המימונא

לחן – בר יוחאי – סיכא

מלים – רבי דוד בוזגלו

 

אתם יוצאי מערב / מארוק אנשי אמונה

הללו אל בעם רב / יום זה יום אלמימונא

 

אתמול פער לועו / ים סוף לנגד פרעה

עם כל רכבו בנסעו / ולקחם לו למנה

 

ועברו בין בתריו / צאן ישראל עבדיו

עת נערמו משבריו / על ידי רעיא מהמנא

 

ורכוש רודפיו ומושליו / שׂם ישראל אל כליו

מתוך הים וגליו / נתן לו למתנה

 

ושמה על כל מדרך / איש את רעהו ברך

חבר תהיה מבורך / בכל חדשי השנה

 

ובמארוק לדור דורים / ככה יאמרו העברים

בברכה לחברים / ארבח יא כאי ולג'ינה

 

ובני ניכר, נוזליהם נבקעו תוך כליהם

ותפול שם עליהם / יראת שוכן מעונה

 

ומשאות על משאות / מלאו כל טוב ותבואות

הובאו מארבע פאות / לעמו אשר קנה

 

ויליד ערב דרכו / עד עתה תוך מארוקו

וליהודים כערכו / יקריב מנחה שמנה

 

שאור ודבש ותבואה / חלב פרה בריאה

דגים נענע וחמאה / עם פרחי בר וגנה

 

שמה עברים וערבים / יחדיו כלם מסובים

ואת לבם מטיבים / עם כלי שיר ונגינה

 

ולבשה העבריה / תלבושת ערביה

וגבר עם אדרעיא / וקטורת מור ולבונה

 

ולא נכר העברי / לפני אחיו ההגרי

אם עירוני או כפרי / רוח כלם נכונה

 

שם טושטשו התחומים בים ישראל לעמים

אלמלא אנשי דמים / אשר על המדינה

 

המה המגוגים / מוסרים עמם להורגים

כי לכתרם דואגים / לא לנפש נענה

 

עזבו ריבות ומרורים / לעד ולדורי דורים

ועל שלום ודרורים / קריאות הוי תחדלנה. 

רבי דוד בוזגלו

שלום לך שלם

 

לחן — מַזמום

נועם ומילים מר"ד בוזגלו

 רבי דוד בוזגלו מבדיל על הכוס

פזמון — שלום לך שלם מפי בניך

 אשר את־נפשם בַּכַּף ישימו

 למען פזר עצמות חוניך

 כי בדם נקי כֻלם האדימו

 

לא עוד יתיַמר חוסיין כנסיכך,

 סאדת לא יהין לפלש אל־תוכך,

 וברשתו אשר טמן למשכך

 נלכד וצבאיו דֹם נאלמו,

פזמון

 

אוי לך בת עירק, כי חילך הֻתקף

יום צה״ל עליו בפגזיו נשקף,

כיון שכרע שוב לא עוד זקף,

ועל מַפָלתו רואיו נשמו,

פזמון

 

ואיך תעדי עוד חליה ונזמה

סוריה יום כמים שֻפך דמה

 נסתם הגולל על תקות עַמָהּ

בן לילה היו ובן לילה תמו,

פזמון

 

משבית מלחמות יהּ צוד עולמים,

הזעיק ערב־רב להיות לוחמים,

בעם נמנעים מבֹא בדמים,

ועם שונאיהם השלם ישלימו,

פזמון

 

הוא אמר ויהי למען הביא,

מקצוי הבל כל יושבי שבי

 לגבולם אל תו־ך נחלת צבי

 וישֻרון עד נצח עזם יקומו.

פזמון

 

עד בא בן-ישי, חולש על גוים,

 ובגרונו קול אלהים חיים,

 יקרא שובו עד מתי פתאים,

 אל־מול עם עולם יֶדְכֶם הרימו.

פזמון

רבי דוד בוזגלו – הפייטן רבי מאיר אלעזר עטיה שליט"א-אערוך שיר תהילה.  לחן – חג'אז אלכביר נועם – ימינך תסעדני

שירי דודים לרבי דוד בוזגלו.

הפייטן רבי מאיר אלעזר עטיה שליט"א

אערוך שיר תהילה. 

לחן – חג'אז רלכביר

נועם – ימינך תסעדנירבי דוד בוזגלו

מילים – סימן אני דוד ( חסין )

פיוט למילה

אערוך שיר תהילה / לצור אשר אין בלתו

בחר בעם סגולה / קראם נחלתו

חתם/ אותם/ חותם / בבשרם אות בריתו

      ובים השמיני ימול בשר ערלתו.

 

נחמד יפה אף נעים / לפני אל גדול דעה

עת שעושים עם ידועים / מצות מילה ופריעה

כמה / רמה / קדמה / עלי שם יה אמרתו           וביום השמיני………..

 

יחיד שוכן שמים / רצה להבדילנו

מכל שאר הגויים / במילת ערלתנו

גדלה / מילה / מעלה /משמירת שבתו.          ובוים השמיני………

 

דמה נחשב כעולה / לפני צור עוטה אורה

ופני שומרה בגילה / יאירו מאת תורה

יאיר / יזהיר / ינהיר / כשמש בגבורתו          וביום השמיני…….

 

ובזכותה יקבץ / ישראל צור משגבי

יעלה לנוה מרבץ / את עמו מבית שבי

יוציא / חופשי / יפצה / מיני שחת עדתו.          וביום השמיני………..

 

דודי, חזק את בדקי / ובנה מהר זבולי

ה' מנת חלקי / אתה תומיך גורלי

חמול / גמול / אמול / השיבהו לקדמותו

אזי שמך יתגדל / ותראה מלכותו.

רבי דוד בוזגלו

רבי דוד בוזגלו

רבי דוד בוזגלו

רבי דוד בוזגלו זצ"ל…..מפי בנו ד"ר מאיר בוזגלו

רבי דוד בוזגלו

רבי דוד בוזגלו מבדיל על הכוס

רבי דוד בוזגלו-מדם בשרי ארים תרומה

 

שירים לברית מילה

מדם בשרירבי דוד בוזגלו מבדיל על הכוס

לחן — משרקי

 נועם — דךּ אלהאנא ואסוּרוּר

מילים — סימן משה זכות

מדם בשרי ארים תרומה, אל יה תהלל כל־הנשמה.

 שדי מרחם נגלה לעבדו, הן אז מרחם קִדֵש לדידו,

הפליא והגדיל אל חי בחסדו, זאת אות יסודו סוד תעלומה.

זכר זכותו יגן עליכם, ותהי בריתו חותם בבשרכם.

הנה למען ירבו ימיכם, וימי בניכם על האדמה.

תם

חיש צורי

לכבוד אליהו הנביא.

 לחן — משרקי

מילים — מסעוד חזק

לקוח מתוך השיר ״אומד לה׳ מחסי״(דאה ישיר ידידות׳ שיר מס׳(146))

 

חיש צודי יום בשורת אליהו, יבוא יבשר

לפני בוא יום יי הנורא הוא, ארחי יְיַשר,

 

מה נאוו על ההרים ביום ההוא, רגלי מבשר

קול דודי הנה זה בא, באהבה, דגול מרבבה,

הנחילנו ארץ טובה ורחבה, לא תחסר כל טוב,

אליהו הנביא זכור לטוב, מה נעים מה טוב.

רבי דוד בוזגלו-סיפורו של הפנתר השחור שידליק משואה ביום העצמאות

 

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/458/272.html

סיפורו של הפנתר השחור שידליק משואה ביום העצמאות

פרופ' מאיר בוזגלו מהלך על הקו הדק שבין כור ההיתוך לקשת הדמוקרטית המזרחית, בין האמונה למדע ובין גבעת רם להר הצופים. המשואה שידליק ביום העצמאות מסמלת בעבורו את המאחדמאיר בוזגלו בין הקטבים של חייו

רבי דוד בוזגלו-חן י־ה

 

חן י־ה

לחן — משרקי

נועם — אל אדון ברצותו

 מילים — משה חזק

 רבי דוד בוזגלו

חֹן י־ה על ילד נכנס בבריתך

 זכהו להיות חכם בתורתך

קדשהו לעבד עבודתך

ויהיה. שלם בכל־מדה טובה

 רץ למצוותיך בשמחה רבה.

אגילה, אגילה בך

פיוט — למילה

 לחן — יא לילה

מילים — סימן אברהם

 

אגילה, אגילה בך צור אגילה

עדתך תוחילה החזר כלילה

ברך צור משגבי לעם הבוחר בו, למענך חביבי, כי שמך בקרבו

 רחמן בך אוחיל, חמל על עמלך, ובנה ארץ צבי אגיד בה מהללך.

 

הרם בת יחידה, והכרת כל אויב לך תתן הודה, כל בקר וערב.

 ממרחק תביא לחמה, ושפע לה תוריד החזר נא למקומה, למלכות בית דוד

 

 

אעריך צהלה

 

פייט — למילה

סימן — אני יהודה (קוריאט)

 לחן — משתנה

 

אעריך צהלה, בתוך עם סגלה,

 לכבוד מצות מילה, זאת אות הברית,

                                               וברוך ה' כורת הברית

 

נודה לאלהינו, אשר קדשנו

חתם בבשרנו, חותם הברית

                                               וברוך ה׳ כורת הברית

 

יסוד צדיק עולם, בפריעה, הוא נעלם,

מלכותו על כלם, חרב גוזרת

                                               וברוך ה׳ כורת הברית

 

יחוד שני שמות, הויה ואדנות,

 על המילה חונות, צבי עטרת

                                              וברוך ה׳ כורת הברית

 

הויות כפלים, מספר בן בינתים

שליש ופעמים מדת תפארת

                                              וברוך ה׳ כורת הברית

 

ובשכר זאת אל־חי, יקבץ נדַחַי

וירצה בשבחי, כמלח ברית

                                              וברוך ה׳ כורת הברית

 

דרך מצויתיך, ארוץ ובתורתך,

 עמקי סודותיף, חונן שארית

                                              וברוך ה׳ כורת הברית

 

הושיעה ימינך, ובנה אולמך

יתגדל שמך, שומר הברית

                                              וברוך ה׳ כורת הברית

רבי דוד בוזגלו-שיר — לכבוד אליהו הנביא

שירי דודים לרבי דוד בוזגלו.

הפייטן רבי מאיר אלעזר עטיה שליט"א

יא רבי פין

שיר — לכבוד אליהו הנביא

לחן — מוואל רמל אלמאייא :רבי דוד בוזגלו מבדיל על הכוס

ועם — גולולי פין

מילים — רבי דוד בוזגלו

פזמון: יא רבי פין

 

ראח דאך לי חבו קלבי, וין הווא מכבּי

אליהו איימתא יזי, ופאזילי קאלבי

 

סעאדת כול מן חלם ביה, ויתמתע פי כייאלו

עשאק אידא יפרח ביה, ויזאוובו עלא סואלו

יאך סעדו עטאלו, מרדי ענד כאלקו ידום

ומחבובו ענדי רבי………פזמון

 

הוא לי חיא צבי, פדאר דיך למרא למוחולא

צללא עלא טעאמהא, וכאנת צלאתו מקבולה

כאמלא ומכמולא, האגדאך, תנקל צלאת

כול מן בג'א אליהו הנביא……..פזמון

 

אמר לכאלק ואפקו, תלת שנין בלא שתא

פי דנוב אחאב, לי עבד למעאבד ואלה רתא

ופי טריק רבבנא אכטא, חתא ליום ליפאס קאל

יא רבי ג'פר לי דנובי…………….פזמון

 

אמא זינו נהאר פאש, יאמר אללאה ויזינא

קבל יתזללא משיחנא, ולציון ידינא

כיף ליום לחנינא, אוו כיף אלבו נעא בנו

לי פלכנאת מרבבי…….פזמון

Recent Posts

  • יהודי המזרח בארץ ישראל- חלק ב' מ.ד.גאון

    אברהם אביחצירא מרבני טבריה. חתום על הסכמה בספר מלחמת המגן להרב משה מאיר חי אליקים. הוציא לאור מספרי אביו הרב, ביניהם גנזי המלך ירושלים תרמ״ט, והוא פירושים בקבלה. והסכימו עליו רבני הזמן המרפ״א ויש״א, והרב יוסף ויטאל מראשי ק״ק חסידים בית אל בעת ההיא. את הקדמתו לספר הנ״ל מסיים הרב: פי המדבר בן לאדמו״ר הרב המחבר כותב וחותם פעה״ק טבריה ת״ו, בחדש תמוז התרמ״ח בסדר אתה תקום ת׳ריח׳ם' דוד אביחצירא נולד בתאפילאלת בשנת תרנ״ו. ידוע בכל ערי המערב לפרוש וצדיק גדול. בנו של הרב מסעוד אביחצידא, ונכדו של הרב יעקב אביחצירא ז״ל. ר׳ יוסף בן נאים כותב עליו: לספר קדושתו

  • הקהילה היהודית בצפאקץ במלחמת העולם השנייה-חייס סעדון-תקופת וישי – יוני 1940 – נובמבר 1942

    תקופת וישי – יוני 1940 – נובמבר 1942 תקופת וישי נמשכה מיוני 1940 ועד סוף 1942. בפועל לא בוטלו חוקי וישי גם בתקופת הכיבוש הגרמני, אך בשל חילופי השלטון בתוניסיה ואירועי המלחמה נתפסה התקופה הגרמנית כתקופה שונה. חוקי וישי הוחלו על צרפת ועל השטחים שהיו תחת שלטונה בצפון אפריקה, אולם יישום החוקים והצווים בתוניסיה היה בעייתי, שכן הדבר עלול היה לפגוע קשות בשירותים חיוניים כמו שירותי הבריאות, שירותים עירוניים, מכס ובנקאות, שרבים מן המועסקים בהם היו יהודים. אין לנו מידע מדויק כיצד יישמו המושלים בערי תוניסיה את הוראות החוק. מסמך שהגישה הקהילה היהודית בצפאקץ ב-4 במאי 1943 למפקח האזרחי של

  • רדיפה והצלה – יהודי מרוקו תחת שלטון וישי-יוסף טולדאנו-חרם על מוצרי גרמניה

      שבוע לאחר מכן הצטרפה הבירה למחאה. ברחובות רבאט הופץ כרוז הקורא לכל האוכלוסייה להצטרף לתנועה המחאה ולחרם על המוצרים הגרמנים: ״גרמניה של המאה ה-20 נסוגה לזמנים הברבריים, היא רודפת עכשיו את יהודיה, מיעוט חסר ישע. אנו פונים אל העמים התרבותיים! אל הצרפתים שבמרוקו! אל המוסלמים והיהודים: אל תקנו דבר מהגרמנים כל עוד היטלר והאספסוף האנטישמי שלו לא יפסיקו עם מעשי העושק שלהם״. הפגנה בממדים חסרי תקדים נערכה בקולנוע רנסנס, ובה השתתפו יותר מ-2000 איש. היומון "לקו דו מרוק״(L'Echo du Maroc}, שייצג את החוגים הקולוניאליים שאהדו את החרם מטעמיהם שלהם, העניק לה כיסוי רחב. הרב רפאל אנקאווה, ראש בית הדין

  • דפים מיומן-ג'ו גולן-תשס"ו 2005

    מתל אביב לביירות בתל אביב של 1931 היה המשבר הכלכלי בעיצומו. שפל שרר ברחבי הארץ. יאשה היה מחוסר עבודה. חברת היבוא־יצוא שהוא היה מנהלה המסחרי מאז שובו ממצרים נאלצה לסגור את שעריה. סבתא שרה, שנישאה מחדש זמן קצר אחרי שהגיעה לפלסטינה, גרה בביירות. בית המלון של בעלה השני, שלום רבינוביץ׳, ניצב על המצוק הצופה לים, ושימש מועדון למושבה הרוסית של ביירות. שרה ביקשה מיאשה להצטרף אליהם. רוב המבקרים הקבועים במלון היו מנהלים של מפעלים או חברות. היא הציגה את בנה יאשה לאורחיה. ידידות נקשרה בינו לבין אחד, מסייה בזרגי. בזרגי הציע ליאשה משרה בחברת ״זינגר״ למכונות תפירה, שהוא היה מנהלה

  • דבדו עיר הכהנים- תולדות קהילה במרוקו ממגורשי סיביליה ומורסיה שבספרד-אליהו מרציאנו

      פרק 16: פיוטים פיוט ר׳ סעדיה אדאתי ר׳ סעדיה אדתי אשרי יולדתו, פספאנייא היתה דירתו, ופנאדור היא קבורתו, ועלינו תגן זכותו. ר׳ סעדיה אור המנורה, בצרור החיים היא צרורה, נשמתו הטהורה בישיבה של מעלה שורה, נהנה מזיו השכינה. ר׳ סעדיה צ׳ווי עינייא, בזכותו רבי יחייד לבלייא, עלינא וועלא ליהוד די פדנייא, ויג׳ינא למשיח ואליה. ר׳ סעדיה צווי לאה תמשי קול אולייה, ותגי בחאג׳תהא מוקדייא, זכותו תדרג עלייא. במתיבתא דרקיעא, לכבודו שפתי אביעה, מלא משאלותי אל גדול דעה, ובטל מעלנו גזירה רעה. ר׳ סעדיה מן גירוש קשטיליא, חין גזרו על ליהוד לפניא, ווהווא מן עשרא די כרג׳ו דגייא, פלמרכב רקבו

  • Michel Knafo-Le département d'immigration, le Mossad et autres organismes

    Le département d'immigration, le Mossad et autres organismes Depuis que Kadima, l'organe du département d'immigration, avait été dissous sur ordre des autorités du Maroc indépendant, l'émigration des Juifs vers Israël s'est poursuivie sous diverses formes. Ils quittaient le pays de manière légale ou illégale, avec l'accord des autorités ou malgré leur interdiction, par la négociation ou l'activité clandestine. Des caravanes plus ou moins grandes d'émigrants étaient organisées – recevaient des instructions nécessaires et on les transportait, clandestinement, au-delà des frontières. Derrière toutes ces activités la main directrice de l'Etat d'Israël. La participation du département de la Alyah dans l'organisation de

  • קורות היהודים בספרד המוסלמית-א.אשתור

    כשם שהכרוניקות הישנות משאירים יותר סתום ממה שהם מפרשים בדבר הדרך שבה באו המוסלמים בדברים עם תושבי הערים הנכבשות, נוצרים ויהודים, כך ברורים ומפורשים הם סיפוריהם על הביצוע של שיתוף־הפעולה עם היהודים. כפי שאנו למדים מדבריהם ריכזו הכובשים את היהודים בכל מקום. הם העבירו את היהודים שנמצאו בסביבת עיר גדולה לתוכה ובעיר גופא ריכזו אותם בשכונה אחת. זה היה קל מאד בימים ההם, משום שבתים רבים היו ריקים מאדם לאחר בריחת האצילים והעשירים, ומצד שני היה זה הכרח צבאי. המחבר של כרוניקה עתיקה אומר: ״כאשר מצאו יהודים בגליל, ריכזו אותם בעיר הראשית שלו״ והיסטוריון ערבי אחר מספר: ״נהיתה זאת השיטה

  • אעירה שחר-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-שבת ויצא-שיר לשבת

    שבת ויצא בקשה — אעיר כנשר, או: זכור שבת לשמרה — בקשה — סי׳ אני סעדיה שוראקי חזק פרטים אחדים מתולדות חייו ושירתו של ר' סעדיה שוראקי, שחי ופעל באלג'יריה במאה ה-17 – המאה ה-18 תלמיד חכם, פייטן ובעל השכלה כללית רחבה. חיבר ספר במתמטיקה בשם "מונה מספר" וכן פירוש לספר תהלים שבראשו שיר רחב שבו הוא מתאר את שיטתו בפרשנות. שירים שלו נקלטו בקובץ "שיר ידידות". פיוטיו מצטיינים בנשימה אפית וביכולת תיאור נאה. דוגמאות בולטות לכך הן שירו "סדרי בראשית יוצרו" המפרט את סדר בריאת העולם, ושירו "סיני מאור עיני", המפרט את שבחי התורה ולומדיה.     אעיר כנשר

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט

    פרק רביעי הרכיבים השונים של מעמד שירת הבקשות מעמד שירת הבקשות עבר שינויים לא מעטים מאז שהובא למרוקו ע״י השדר״ים במהלך המאה ה־17. השינויים הרבים שעבר מנהג זה הם תוצאה של תנאים היסטוריים וחברתיים שהתפתחו: 1- ראשיתו של המנהג בצפת של ימי הקבלה והאר״י הקדוש ־ המחצית השניה של המאה ה־16. 2 – יהודי מרוקו, קיבלו מנהג זה מהשדר״ים שהגיעו למרוקו מאז ראשית המאה ה־17 ועד למאה ה־19. 3 – שינויים שהוכנסו במנהג זה במרוקו מראשית המאה רד20. בפרק זה יוצגו השנויים שעבר המנהג בשלושת התקופות דלעיל, כפי שהם באים לידי ביטוי בקבצים ״רני ושמחי״ ו״שיר ידידות״. המנהג בצפת הקבליסטית

  • תכשיטים אצל נשות יהודי מרוק- תערוכה מוזיאון ישראל קיץ 1973

    עגילי־תליונים – התמונה הימנית טנג׳ר ; כנראה סוף המאה הי״ח, ואולי לפני־כן לדעת הצורף היהודי שהיה בעליו זהו עדי עתיק מאוד — דוגמה נדירה של עבודתם המצוינת של צורפיה היהודים של טנג׳ר זהב, פניני־בארוק, אבני אודם ואזמרגד האורך: 22.5 ס׳׳מ אוסף פרטי, פאריס (431)   עגילי־תליונים — ׳׳עקראש״ התמונה האמצעית פאס ; כנראה המאה הי״ז או הי״ח טיפוס עתיק, שאינו עוד בשימוש ; בצד האחורי יש דגם של שריגים ופרחים מעשה חקיקה וחירור זהב, אבני אזמרגד, אמתיסט, אגרנט ופניני־בארוק האורך: 11.5 ס״מ המוזיאון לאמנויות אפריקה ואוקיאניה, פאריס ראה : אידל, מילון, עמ׳ 9 ; בזאנסנו, תלבושות, לוח מס׳ 28 ;


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930