ר' דוד חסין – אנדרי אלבז וא.חזן


רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו-אָבֹוא בֵיתְךָ אֵל בְּרֹב חַסְדֶּךָ.

1 – אָבֹוא בֵיתְךָ אֵל בְּרֹב חַסְדֶּךָ.

 שיר בקשה סימן " אני דוד בן חסין חזק נר"ו 

אָבֹוא בֵיתְךָ אֵל בְּרֹב חַסְדֶּךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

אבוא…קדשך – הפסוק משולב בפסוקי הכניבה לבית הכנסת " מה טובו " ורומז לייעוד הפיוט כמכין לתפילה.

אעירה שחר אפיל תחינה

ומעפעפי אנדד שֵנה

שפתי תבענה / תהלתך

אשתוה אל היכל קדשך

 

אעירה שחר – אשכים קום לפני עלות השחר

אפיל תחינה – כדי להביא תחינתי לפני ה'

ומעפעפי אנדד שינה – ותדר שנתי מעיני, כלומר, אסלק מעיני שינה ואעורר עצמי

שפתי תבענה תהילתך – תבענה שפתי תהילה                 

 

נפשי ורוחי קרבתך דורשים

כל עצמותי תאמרנה רוחשים

מאהבת נשים / נפלאָת אהבתך

אשתחוה אל היכל קדשך

 

נפשי…דורשים – על פי החלוקה הידועה לנפש רוח ונשמה, ורוצה לומר שנפשו שואפת אל האל, ודורשת קרבתו, על דרך " אני קרבתי אלקים לי טוב "

כל עצמותי תאמרנה – על פי תפילת " נשמת " והפסוק משובץ מתהלים לה, י             

 

יומם ולילה בך מחשבתי

כל מעיני בך שמתי

בשכבי נשמתי / אפקיד בידך

אשתחוה אל היכל קדשך

 

כל….שמתיך – כל מחשובתי ורעיונותי הוגים בך

בשכבי…בידך – בידך אפקיד רוחי והשלון משולב בפיוט " אדון עולם "               

 

דבקה לעפר נפשי בזכרי

את אשר הלכתי אחרי יצרי

איך אוכל יוצר, / לבוא עדיך

אשתחוה אל היכל קדשך 

 

דבקה לעפר נפשי – ועניינו הבעת צער רב

את…יצרי – שנטיתי אחר תאוות לבי ורצונותי

איך אוכל – אחרי כל זאת

לבוא עדיך – לשוב לפניך ולהתקרב אליך

             

ואני היום אנה אני בא

לא תורה ולא מצוה ולא מדה טובה

אכן קרובה / ישועתך

אשתחוה אל היכל קדשך  

 

לא…טובה  אין בידי מצוות ומעשים טובים ואף לא לימוד תורה.אכן – למרות האמור קודם

קרובה ישועתך – הישועה קרובה, שכן אתה נענה לחוזרים בתשובה    

שבת שלום ומבורך

 

רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו-דמי בראשי, נפשי בכפי

דמי בראשי, נפשי בכפי

איך אוכל אשא עווני על פי

הקשיתי עָרפי / מאוד נגדך

אשתחוה אל היכל קדשך  

 

דמי….בכפי – אני הוא האשם בצרותי " דמו בראשו "

איך…פי – איך אוכל לספר חטאיי

הקשיתי ערפי – התעקשתי שלא ללכת בדרכיך.

נגדך – כנגדך, כנגד מצוותך              

 

בושתי נכלמתי ממות לי מר

מה נדבר מה נצטדק מה נאמר

בשרי סָמר / מרב פחדך 

אשתחוה אל היכל קדשך

 

ממות לי מר – עכשיו אני מתחרט ומר לי ממוות

בשרי סמר – שיער בשרי נסתמר, והוא על פי איוב                

 

נתון בי יצרי מיום נוצרתי

עִוֵּת דרכַי החטיא אותי

אך לא כונתי / להכעיסך

אשתחוה אל היכל קדשך

 

נתון….נוצרתי – שיצר הרע קבוע באדם מעת יצירתו

עיות….אותי – קלקל את דרכי וגרם לי לחטוא

אך…להכעיסך – יצר הרע הוא הגורם לי לחטוא, ואין לי בזה כל כוונה להכעיס או למרוד בה' אלא חולשת האשם הנענע ליצר               

 

חִשבתי דרכָי יומי ולילי

לשוב אליך ותרחם עלי

ואשיבה רגלי / אל עדותך

אשתחוה אל היכל קדשך  

 

חשבתי….ולילי – עשיתי חשבון נפשי וחשון חיי על פי משלי, " לב אדם יחשב דרכו "

לשוב – והגעתי למסקנה כי עלי לשוב בתשובה

ואשיבה…עדותך – תהלים קיט, נט         

 

סלח נא אבקש ממך, אבי

אל תפן אל פשעי, רשעי וחובי

במשפט אל תביא / אותי עִמֶּךָ

אשתחוה אל היכל קדשך        

 

ידעתי כי רחמיך מרובים

ימינך פשוטה לקבל שבים

שובו שובים / תקרא בפיך

אשתחוה אל היכל קדשך   

 

ימינך…שבים – על פי םסוקי הסליחות ( לך ה' הצדקה… ), יד ימינך שלוחה ומושטת לקבל חוזרים בתשובה  

שבת שלום ומבורך

 

רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו-ה' בלבי שמחה נתתה

ה' בלבי שמחה נתתה

בְּשׁלֹשׁ מקראות אשר אמרת

בהם לא מטה / רגלי בדינך

אשתחוה אל היכל קדשך

 

בשלוש מקראות – הם הפסוקים שמהם משתמע שאדם חוטא בגלל יצר הרע שברא בו הקב,ה, על פי ברכות " שמעידין שיש ביד הקב"ה לתקן יצרנו ולהסיר יצר הרע ממנו "

בהם – בזכותם

לא..בדינך – לא נענשתי ולא נפלתי              

 

נַמְתָּ הָרָעוֹת בָּרָאתָ יצר

גם תדריך אדם בדרכי ישר

וכחומר ביד יוצרו / אני בידך 

 אשתחווה אל היכל קדשך

 

נמת – אמרת, שבמאמרו של הקב,ה נברא העולם, ומאמר ה' הוא מעשה של בריאה ויצירה

נמת…אשר – אתה הוא שבראת את יצר הרע ואתה הוא שמידך באו הטוב והרע. ממך הרעות וממך דרכי אשור לאדם

וכחומר… בידך – ואנו בידך כחומר ביד היוצר " בכל לבבך – בשני יצרך ביצר הטוב וביצר הרע

 

חזק לבבי כונן אשורי

לעבֹד אותך בשני יצרי

למען הורי / שמרו בריתך             

 אשתחווה  אל היכל קדשך

 

 

נר לבן ישי תאיר תזריח

אז נשיר מזמור ולמנצח

ניחוח ריח / על מזבחך         

 אשתחווה אל היכל קדשך

 

נר ….תזריח – ועניינו לגלות את משיח בן דוד ולפארו ולרוממו

אז – בעת הגאולןה

נשיר – נשיר לכבוד הגאולה

מזמור ולמנצח – כהתחלותיהם של מזמורי תהילים רבים, וכאן כינויים למזמורים שונים

 

ראשון לציון ימלֹך עלינו

יפיו, הדרו יראו עינינו

ישמח לבנו / בישועתך

אשתחוה אל היכל קדשך  

 

ראשון לציון – כאן במשמעות המלך המשיח שהוא הראש והראשון במלכות ישראל

יופיו…עינינו – " מלך ביופיו תחזינה עיניך             

 

ומקדש יבנה ידך כוננת

לגֹרן אֲרוְנָה תשיב שכינה

ופקד את כנה / נטעה ימינך

אשתחוה אל היכל קדשך

 

מקדש…כוננת – מקדש ה' כוננו ידך

גורן ארונה – כינוי לבית המקדש

כנה – כינוי לכנסת ישראל על פי תהלים " וכנה אשר נטעה ימינך

 

סיום הפיוט

שבת שלום ומבורך

 

רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו

2 – אביה אומר בשיר יפה כמין חֹמר

שיר חדש יסדתי על היין אשר כל שוגה בו לא יחכם. 

אביע אמר / בשיר יפה כמין חֹמר

אשיר אזמר / על שֵׁכָר ויין חֲמַר

אביע….חומר – פתיחה וזימון לשיר

כמין חומר – כמין תכשיט התלוי לנו

חמר – המשורר השתמש בצורה הארמית

נטע כרם חללו / נח איש ישר פעלו

ובתוך אהלו / כבודו לקלון הומר

איש ישר פעלו – שנאמר בו " איש צדיק תמים "

כי היין בוגד / שוגה בו ילך מנגד

עד יהי סוגד / אל האלילים וכוּמָר

שוגה בו – המתמכר לו

ילך מנגד – שלא ילך בדרך הישר 

עד…וכומר – ומגיע עד לדבודה זרה 

יין אל תרא / תלתא על חֲדָא דָרֵי

שֹׁרֶשׁ רוש פורה / ושכר לשותיו ימר

דע פעולותיו / ואלה קצות אורחותיו

לוט עם בנותיו / שכה ומהם לא נשמר

פעולותיו – תוצאות שתייתו

ופרחי כהנה / בבואם שתויי יינא

למחנה שכינה / למות דינם נגמר

ופרחי…נגמר –" לא מתו בני אהרן אלא שנכנסו שתויי יין לאהל מועד "

דם אחריתו / והמרבה בשתיתו

מרובה בשתו / שאין הפה יכול לומר

דם אחריתו שעובר עברה שיתחייב עליה מיתה

מרובה בשתו – כל השותה יין חבורות ופצעים ובושה וחרפה באות עליו

שבוע טוב ומבורך

 

רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו

 

המשך השיר על היין לרבי דוד בן אהרן חסין

בן סורר ומורה / מקול יסקל יירא

חצי לג יורה / ואוכל בשר תרטימר

אל למלכים / שתה יין, כי צריכים

להם מהלכים / בתורה אסבורי מגמר

אל….יין – וכיוון אל חכמי התורה

כי…מגמר – כי צריכים לעצתם ולליודים ולפסקם, ומי שישתה רביעית יין – אל יורה

במלך שלמה / משא יסרתו אמו

פן אל בחרמו / יהי נלכד כתוא מכמר

פן …מכמר – שלא יילכד ברשתו של היין

רודף אחריו / ירבו פצעיו חבוריו

וגדלו ציריו / ומותר לאסור יאמר

ושבעים עולה / בהכנסו סוד מתגלה

הון רב מכלה / ואחריתו כיום מר

ושבעים עולה – יין בגימטריה שבעים

סוד מתגלה – נכנס יין יצא סוד

נפש תדר לה / רואה סוטה בנוולה

רב מעללה / ושדי לה מאד המר

נפש…בניוולה – על פי ברכות, הרואה סוטה בקלקלתו יזיר עצמו מן היין

חכמים גדולים / נפלו על ידו חללים

וקל שבקלים / מה יענה ומה יאמר

חכמים…יאמר – הדובר נושא קל וחומר על עצמו, וירא מפיתוי היין

סבותיו ידועים / נברא לשום לרשעים

ולבבות נכנעים / מוצא אני ממות מר

סיבותיו…..מר – לא נברא יין אלא לשלם שכר לרשעין ולנחם אבלים

מוצא….מר – וכיוון כאן אל האבל

יפה כוס אחד / לא יירא אדם מפחד

לבב אנוש יִחַךְּ / יגל ישמח ליזיל ליזמר

יפה ….יחד – וייון ישמח לבב אנוש

נגד יצרך / שימה סכין בלועך

כי לפתותך / פורש לך רשת ומכמר

שימה סכין בלועך – וכיוון שיחסום פיו משתיית יין

חובה גדולה / עליו קדוש והבדלה

והכנסת כלה / לחפה תפרח כתמר

חובה …כחמר – זו זכותו של היין שהוא ראוי לקידוש ולהבדלה ולברכת חתתנים

זכות הוא לנו / אשרינו מה טוב חלקנו

תשבע נפשנו / מן היין המשמר

זכות הוא לנו – בעולם הבא

היין המשומר – מששת ימי בראשית והוא מזומן לצדיקים לעתיד לבוא

קום פוק לְבָרָא / לך לך אמרינן לנזירא

לכרמא סחורה / לא תקרב, מניה אתטמר ( אִטְמַר )

קום…אטמר – עמוד וצא לחוץ, לך לך, אנו אומרים לנזיר, מסביב, לכרם אל תקרב וממנו הישמר

חכמים שנו / כל המתפתה ביינו

מדעת קונו / יש בו, בדרכיו יתאמר

חכמים יתאמר – שכל המתפייס תוך שתיית יין דומה כביכול לקב"ה שהתפייס בזכות ריח הניחוח

זכר שוכן זבול / הארץ אחר המבול

להשחית וְלַחֲבֹל / ולהכות לא יוסיף אָמָר

קולי ליוצרי / ה' יהיה בעזרי

לכף את יצרי / ופשעי ילבין כֵּעֲמַר

קולי – תפילתי

לכוף את יצרי – מפני שתיית היין

כעמר – כצמר

שבוע טוב ומבורך

 

רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו

3 – אביעה רננות אמלל

פיוט יסדתי ושלחתי להחכם השלם, מוכתר בכתר תורה וכתר מלכות, ויש לו שם בחכמת הקבלה, כבוד הרב שלם די לאמאר.

אביעה רננות אמלל / אל אלהי מערכות

אבוא בם אודה ואהלל / איש אמונות רב ברכות

נבחר הוא ממין אנושי

אעדנו בכתר לראשי

ידידות רוחי וגם נפשי

חקק בקרבי חק תוכות

ידיו רב לו באמונתו

בהון ועשר בביתו

עדי עד עומדת צדקתו

שתי ידיו כאחת זוכות

דעתו דעת זכה וברה

בעיון ובסברא

ומטיל בגנה של תמרה

קצרות וגם ארוכות

ומכבוד יקר וחכמה

שלם ומשנתו שלמה

ואחרי עצתו המה

דברי מלכות הן נחתכות

דבריו מפז הם יקרים

מעטר בשני כתרים

ועל ראשו המה קשורים

כתר תורה, כתר מלכות

בחכמה בתבונה ובדעת

שעתו השערה קולעת

עד מקום שידו מגעת

עיניו כחשבון ברכות

נאות דשא ירבץ וישב

מעלה ממעל לח"שב

ולפני מלכית יתיצב

ימצא סעד גם סמוכות

חיליתי פני דר כרובים

ישים זרעו כמים רבים

לקולם חברים מקשיבים

בכל יום שונים הלכות

סחור סחור יה סובבהו

מעשק אדם פדהו

הוד והדר תעטרהו

בעקביו יהיו כרוכות

יחזו אויביו ויכלמו

בחרבו ישכלמו

וגם ידרך על במותימו

כענבים הדרוכות

נפך ספיר ולשם שבו

הן שפתי לך יערבו

ועל ספרך יכתבו

שמורות וגם ערוכות. 

רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו- אביעה רנני אשיר בהגיוני.

4 – אביעה רנני אשיר בהגיוני.

 שיר לנועם " יאמר נא ישראל "

 

אביעה רנני / אשיר בהגיוני / אזמר לה' / אלהי ישראל

בוראי יוצרי / קוני / בקש מבור עוני / בן הנקרא בני / בכורי ישראל

גער חית קנה / גורה תוך משכני / גאון עזך וקנה / גם בני ישראל

דודי צח והדור / דביר פרוץ גדר / דבר אחד לדור / דוד על ישראל

האר לנו פנים / השוכן המעונים / השמד גוי עז פנים / העבד ישראל ?

ולבד בגדי נקם / ושבור בוגדים ריקם / ואכלו את חקם / וגבר ישראל

זכור ואל תנשה / זבות נעקד כשה / זבח עולה תרצה / זמירות ישראל

חי שוכן עליה / חזה ציון קריה / חנה שם דוי י- / חד שבטי ישראל

טבועים בין ערב / טובך להם יקרב / טרם יכלו, ורב / טוב לבית ישראל

יחיד רם ועליון / יחונן עם אביון / יתן אל מציון / ישועות ישראל

כביר שמחנו / כימו עיניתנו / כבוד לך יתנו / כל זרע ישראל

למה תישן ? עורה / לפדות שה פזורה / לצמיתות מכורה / לבוזזים ישראל

מתי צור עזנו / משול ימשול בנו / משיח צדקנו / מלך על ישראל ?

נעימות בימינך / נצח שים לבנך / נין דוד עבדך / נלחם בישראל

סמוך נהלאה / סבךוץ עול משאה / סור גואלה\ וא – סף נדחי ישראל

עם גוי עז בן עולה / עליון עשה כלה / עמו, כי נבלה / עשה בישראל

פעל ישע עושה / פרס שלום כסה / פדה מעמים שה / פזורה ישראל

צור לבבי שמח / צר צורר ימח / צמח דוד הצמח / צבא ישראל

קדוש גדול דעה / קומם מחלה נעה / קשב, שמע צע – / קת בני ישראל

רדף באף תספה / רמי קומה תכפה / ראה בפרע פ – / רעות ישראל

שבר מטה רשע / שגב שבי פשע / שלח צדיק נושע / שלום על ישראל

תחנתי הקשב / תמורת שור כשב / תשעה קדוש יושב / תהלות ישראל

רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו- אבל יחדי אעשה.

5 – אבל יחדי אעשה.

קינה קוננתי לאיש נכבד נושא ונותן באמונה.

אבל יחיד אעשה / תמיד כבנות יענה

על מות איש צדיק נושא / ונותן באמונה.

דמעה עליו הורידו / נערים עם זקנים

כי איך פתאום בא אידו / צדיק שומר אמונים

קוננו נודו ספדו / עשו מספד כתנים

כל יודעיו מלפנים / הקהל אתם ראו

התבוננו וקראו / למקוננות ותבואנה.

ונהו נהי ונהיה / עליו בשברון מתנים

צעקו : בייא ! בייא ! / בכו בכה כפלים

לגבר נעתק היה / למות מן החיים

מי יתן ראשי מים / ועיני מקור דמעה

כי רמה ותולעה / היה לעפר מנה

דובר אמת בלבבו / צדיק באמונתו

בקומו וגם בשכבו / קבע מקום לתפלתו

לבו נשבר בקרבו / וענתה בו צדקתו

עם ישרים חברתו / נהג כדת, כשורה

וגם ארח לחברה / גם עד שיבה וזקנה

חנון ברחמיך / את אבליו נחם נא

זבד טוב תזבד בנך / מטובה הצפונה

קדוש, צור, אין בלתך / אל חי, שוכן מעונה

בחמלה וחנינה / לנפשו תתן עדנה

ומנוחה נכונה / בישיבה עליונה                           קדוש

 

רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו-אלהים דבר בקדשו

  55 – אלהים דבר בקדשו

 פיוט לכבוד שבת

אֶלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ / יוֹם הַשָּׁבָּת לְקַדְּשוֹ.

נָטַע שַׁחַק וְחִדְּשׁוֹ / וְעַל יַמִּים יָסַד אַרְצוֹ.

יום השביעי כילה חפצו / כל מלאכה לא תעשו.

דבר מצוה לה תרוצו / לא תכלמו לא תבושו.

ותחום שבת אל תהרסו / אלפים אמה בו קצצו.

יום זה שמחו ושוש שישו / תגילו וגם תעלצו.

דברי תורה לא ימושו / מפיכם את ה' דרשו.

חזקו אמצו התאוששו / מבעוד יום לו הכניסו.

ישמח במתנת חלקו / משה עבד צור נאמן.

נתן לו חפצו וחלקו / ידי נפש אב הרחמן.

עובדי פליליה פקו / ושודדו כשוד שלמן.

בו יתהללו יצדקו / כל ישראל עם לא אלמן.

)  עובדי פליליה – כאן הביטוי לעובדי עבודה זרה, שהשבת לא ניתנה להם – ישעיהו כח )

 

רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו-אגיל אשמח בישותך

 

6 –  אגיל אשמח בישותך

 פיוט יסדתי לכבוד החנוכה

 

אגיל אשמחה בישועתך / חי, חי הוא יודך כמוני

על חסדך ארוממך / ה' כי דיליתני

 

ארוממך…דיליתני – והוא מזמור שיוחד לחנוכה במנהגי הספרדים ונאמר לאחר הדלקת הנרות ובתפילה

 

נערץ בסוד קדושים / על ידי כהנים קדושים

עָשָׂה נסים / לעם חוסים / בימי מקדש בית שני

 

קדושים – כנוסח ברכת הנרות

לעם חוסים – לישראל החוסים בו

 

יום יון קם לעֻמתי / להשחית את נחלתי

וְשִׁוַעְתִּי / וקראתי / אליך ותענני

 

יום לעומתי – על פי תפילת על הנסים " כשעמדה מלכות יוון

 

דִּמוּ וגזרו לְחַדֵּשׁ / לבטל מעם הַקֹדֶשׁ

שבת קדש / וראש חדש / ומצות מילה בשמיני

 

והפליא חסדו ה' / על ידי בני חשמונאי

הם כֹּהֲנָי / נָצְחוּ מונָי / עלץ לבי רמה קרני

 

דשנת ראשי בשמן / אויבי לטבח עוד הזמן

אמן אמן / יהיו דֹמֶן / פרים רבים סבבוני

 

פרים סבבוני – ציור לאויבים המקיפים את ישראל

 

חללו זרים טמאו / כל כלי מקדש עת באו

לולי מצאו / פך החביאו / כהן משמש צור קוני

 

סִפוק לילה היה בקִרבו / עשות שמן טהור חשבו

אל בטובו / נס עשה בו / להדליק עד ליל שמיני

 

סיפוק – כדי להספיק

 

יסדו לנו חכמים / להדליק שמונה ימים

ידעו עמים / כי צור תמים / לעבדו לא עֲזָבָנִי

 

יסודו לנו החכמים – ובנוסח הגמרא שם " לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים

 

נרות הללו קדש הם / אין משתמשים לאוריהם

מעשיהן / נודה בהן / לאֶחָד ואין לו שני

 

חזקני ואמצני / צור מושיעני ומגני

נא אדוני / השמד מוני / קֵיני קְנִזִי קדמוני

 

קיני קנזי וקדומוני – כינויים לאויבי ישראל

רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו-אליכם אישים אקרא

59 – אליכם אישים אקרא

 פיוט יסתיו לכבוד שבת קודש.

   אליכם אישים אקרא / אל בני אדם קולי.

   את דברי זאת השירה / האזינו שמעו לי.

   מנחה / שבחה / אקחה / לכבוד שבת נבחרת.

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   נתנה צור חלקנו / גדול קדוש ונורא.

   אל קהל עדתנו / עם הדינים במרה

   רבת / חיבת / שבת / לשוני מספרת

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   יסוד תבל בה נשלם / ארץ וגם שמימה.

   מבריאת העולם / מקדשא היא וקימא.

   אומה / תמה / רמה / ממלאכה נשמרת

  לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   דברי חול הם מבודלים / מרוחקים ממנה.

   אכן קודש הילולים / נתנו לה למנה.

   תורה / ברה / תקרא / ושפוך שיח עטרת            

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   והזהיר בכבודה / שלום לו כנהרים.

   יזכה ינחל על ידה / נחלה בלי מיצרים.

   צמח / יצמח / ישמח / בנפש היותרת

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   יחיד שוכן מעוני / במעמד הנורא.

   צונו על הר סיני / זכירה גם שמירה.

   זכור / שמור / אמור / שאין לשון דוברת          

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   דגולה היא שקולה / ככל התורה כולה.

   ומיתתו בסקילה / איש אשר מחללה.

   דרשו / ענשו / נפשו / היא הכרת תכרת

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   בכניסה קדש אותו / על יין גפנך.

   מכובד וכיבדתו / מעשות דרכיך.

   בהיר / מהיר / זהיר / תעשה לו משמרת

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   נפשך ענג השביע / במטעמים ערבים.

   ומיטתך תסיע / במרבדים חשובים.

   תחדה / תעדה / בגדי / לבן הוד ועטרת

  לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   חסין יה מי כמוכה / בסוד קדושים רבת.

   כנה נטעה ימינך / אום נצורה כבבת.

   קלה / דלה / גולה / בין העמים שחרחורת.

   תתענג על ה' כאז תהיה גברת.

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת

רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו – אנדרי אלבז ואפרים חזן

 

בס"ד

לקראת ראש השנה הבא עלינו ועליכם לטוב, אביא סדרת פיוטים של גדול פייטני מרוקו, רבי דוד בן אהרן חסין אודות ימי התשובה, שנזכה כולנו לתשובה מלאה אמן כן יהי רצון

אלי פילו

 

25 – אחוה את דעי אתכם

 תוכחה לימי התשובה.

 

   אחוה את דעי אתכם / בניב שפה ברורה

   שמעו נא ותחי נפשכם / איזוהי דרך ישרה

 

   נר מצוה תשמור תעשה / מסחר כסף טוב סחרה

   תורה ציוה לנו משה / קיבל מסיני ומסרה

 

   ישראל קהל ועדה / יום ולילה תהיו שוקדים

   על התורה והעבודה / ועל גמילות חסדים

 

   דרשו על ספר התורה / שם כתובות חרותות

   דינים לעוברי עבירה / שלושים ושש כרתות

 

   ויקר רוח איש תבונה / תרי סרסורי עבירה

   יכניע לבא ועינא / תרי סרסורי עבירה

 

   יצר הטוב נא אל תבזה / כי הוא ילד מסכן ורש

   אם פגע בך מנוול זה / משכהו לבית המדרש

 

   דבריו הבל ורוח / אליהם אל תהיה חושש

   אם אבן היא נימוח / ואם ברזל הוא מתפוצץ

 

   בלתי מלח ממון חסר / לא יועיל עזרה בצרות

   עשר בשביל שתתעשר / כלל אמרו במעשרות

 

   רוב אדם יקרא איש חסדו / ונותן לדל מחסורו

   ואשר לא תשיג ידו / שואל אדם מחברו

 

   אמת ושלום אהבו / ודין אמת לאמיתו

   רבים מעון השיבו / אם אינם מכירין אותו

 

   הוי זהיר, מאוד נשמר / פן, תוכיח לרעך

   טול קיסם אם לך יאמר / טול קורה מבין עיניך

 

   רדוף תמיד כל ימיך / את מצות ה' כרה

   ואהבת לרעך / זה כלל גדול בתורה

   נתיבות דרכי חכמים / בהם תדבק ואל תשעה

   עיקרי דת יחדיו תמים / רחמנא ליבא בעי

 

   ברא עולמות ארבעה / מלכותו בהם מצויה

   תמיד כל רגע ושעה / הוה ויהיה והיה

 

   נמנע יחיד קדמון בלתו / ואין לו גוף כבריותיו

   נעלם הוא מצד מהותו / נגלה מצד פעולותיו

 

   חי חי יעבדו בשמחה / שומר ישראל לא ינום

   שחרית וערבית ומנחה / תפילות אבות תיקנום

 

   סתרי מצפוני ליבנו / מביט יודע וצופה

   תורת אמת נתן לנו / שבכתב ובעל פה

 

   יסוד מוסד בריא אולם / במו פה ושפה אפטיר

   כי לא ישלוט בל לעולם / חסיד וחליף יתיר

 

   נביאיו גילה את סודו / המופלה והמכוסה

   כולם יעידו נגדו / מי לנו גדול ממשה

 

   חוטאים ישלח בם זעמו / ומשלם שכר ומעודד

   ליראיו ולחושבי שמו / במידה שאדם מודד

 

   זיו משיחנו יגלה / יחזיר נשמות לפגרים

   מי חכם ויבין אלה / שלוש עשרה הם עיקרים

   קולי שמעה ואל תבזה / באהבה ובחיבה

   אשריך בעולם הזה / וטוב לך לעולם הבא.

 

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן

 198 – מאן בעי חיי

 

 תוכחה מעולה לימי תשובה

 

מא בעי חיי / סמא דכלא / שומע יהיה / תוכחת מגלה

 

אדם ילוד אשה זכר זאת והתאושש / להכין לך צדה לנפשך תהי חושש

עד אן תהיה נרדם בחשך תגשש / כאשר ימשש העור באפלה

 

בני, דע אלהי אביך ועבדהו / ובכל לב ונפש ומאד אהבהו

לגדולתו אין קץ ואין חקר כי הוא / סבת כל הסבות ועלת כל עלה

 

גמול דלים, כבד ה' מהונך / פתוח תפתח את ידך לענייך

אם לא תבא אתה, בא בנך, בן בנך / גלגל הוא הסובב וחוזר חלילה

 

דע מאין באת ולאן אתה הולך / לפני מי תתן דין וחשבון על פעלך

לפני רם ונשא אלהים חי מלך / אשר אין לפניו לא שכחה ולא עולה

 

הוי קבל וקיים שייף נפיק ועייל / פתח פמך קרי יממא וליל

קל כרוזא קרי ואמר בחיל / שננא האי עלמא דמי לבי הלולא

 

וכל מעשיך לשם רב עליליה / בל יתערב בהםן מחשבה נכריה

פן יאמרו נשרפו חטיך בעליה / מימך מי מערה ואפרך אפר מקלה

 

זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון / יצר לב האדם איש למה ואיש מדון

תחלתו הוא רש\ אחריתו אדון / מתנכל להרג בעצה ותחבולה

 

חרד יהיה אדם עורך מלחמה נגדו / יתגבר כארי לבל יפל בידו

משוך ימשכהו בית מדרש תלמודו / ובתורתו יהגה יומם ולילה

 

טוב ה' לכל, מי כמוהו באלים / ברא יצר הרע, ברא תורה תבלים

אמרות ה' מטמאה מעלים / אל המנוחה ואל הנחלה

 

ילד מסכן, חכם טוב לשמע דבריו / משמע עצת מלך זקן ושקריו

אך הבל נחלו הזונים אחריו / יאבדו וירדו חיים שאולה

 

כבוד איך יתאוה אנוש נוצר ממים / ועבר מעבר השתן פעמים

לא ידע את עתו אם יום או יומים / כדגים נתפשים במצודה במצולה

 

לפני שבר גאון ולפני כשלון / גבה רוח ירום כאלה ואלון

והוא חמת מלא צואה וקיא וקלון / יתוש קטן בריה, קלה כנמלה

 

מי זה ואיזה הוא ישית לנגד עיניו / עת למות יתמו יכלו ימיו ושניו

לא יועיל לו הונו ואשתו ובניו / אכף עליו פיהו נפש, עמל לא עמלה

 

נפש היקרה עליו תבכה תאבל / איך הומר כבודו, והוא לקברות יובל

תייליל ותזעק על דאבדין חבל / וי לה לאזילא, וי לה לחבילא

 

סובלת רב צער ולובשת חרדה / ממעטת על יד מפקידה לפקידה

והיא מרת נפש מקנה נדדה / לא מצאה היונה מנוח לכף רגלה

 

עתים הם ידועים הולכת בלי כח / עד אשר תטהר ותשקט ותנוח

תגל, תשיש, תשמח – מי יודע רוח / בני האדם העלה היא למעלה

 

פיה ביום הדין פתחת בחכמה / מיום פרידתה עוף תעוף השמימה

והגוף כן יהגה : אני אבן דומיה / לא אוכל לעשות קטנה או גדולה

 

צור תמים פעלו, יקרא אל השמים / וגם אל הארץ לדין אותם בשנים

כמקרה איש סומא עם נכה רגלים / תחת יד שניהם הייתה המכשלה

 

קבל יקבלו יחד ענשם ודינם / בחבוט הקבר ובדינה של גהנם

עד מלאת הימים ירצו את עונם / ומכל חאתם תהיה להם מחילה

 

רוכב בערבות, שומר נפשות חסידיו / מחיה מתים ברחמיו וחסדיו

ומשלב שכר טוב לשומרי פקודיו / על אחת כמה וכמה טובה כפולה

 

שמע אתה בני, לדעתי הט אזניך / אל תפל דבר מכל אשר צויתיך

דע כי נאמן הוא בעל מלאכתך / שישלם לך שכר הפעלה

 

תוכחתי הקשיבו, שמעו זאת כל העמים / למען תחיו וטוב לכם כל הימים

בקרבך שלמים וכקטרת סמים / תרצה תחשב זאת התורה לעולה. 

שבת שלום ומבורך

Recent Posts

  • דברי הימים של פאס-מאיר בניהו-כולל תרגום ליהודית מגרבית

    שט"ו – 1554 -1555 ואחר כך בא מולאי מחמד אשייך אשריף הנזכר למעלה ונלחם על תאפיללאלת ולכדה ולקח אחיו מולאי אחמד וכל בניו והוליכם עד לנהר תאדלא ושחט ארבעה בנים, אחיו מולאי זידאן ושלשה אחיו, ובא להלחם על פאס מולאי עבדאללאה בן מולאי מחמד אשייך ונשבר וברח ועזב פה את הנוודים מסוס, ומשבט רחמאנא ואלודאייא ( שבטי נוודים של עמק הסוס, הרי רחמאנא והואדיות ), עם גדול מאד שלא יספיק לו מים לשתות ולא לחם לאכול ונשארו מושלכים מחזרים על פתחי הבתים של היהודים, ומתו מהם הרבה שלא יסופר. אחר כך יצא להלחם על פאס מולאי מחמד אשייך הנזכר ויצא

  • Le Pogrome des Fes ou Tritel-1912-Paul B.Fenton

    Le samedi 27 avril, l’événement se résuma en un simple entrefilet en première page du Matin annonçant que: «Fez est calme» et qu’une «commission formée de notables arabes, européens et israélites va se charger de l’assainissement de la capitale. Des sommes importantes ont été réunies pour secourir les israélites affamés. Le sultan a donné 10 000 francs, Mr Régnault 5 000 francs et diverses personnalités marocaines 10 000 francs.» Enfin un reportage anonyme sur le sort des Juifs, paru dans l’hebdomadaire L’Illustration en date du 11 mai, fit le tour du monde grâce aux photographies fort impressionnantes, prises par le

  • הפרעות בפאס או התריתל-התרע"ב-יוסף ינון פנטון-סיכום

    סיכום מאה שנה לאחר אירועים מטלטלים אלו, מה תוכל להיות המסקנה בעניין הפרק הטרגי הזה בקורותיהם של יהודי מרוקו? במבט לאחור, דעותיהם של המשתתפים הראשיים בתקופה ההיא מן הצד האירופי מפתיעות בתמימותן המדומה ומעוררות רושם של העמדת פנים: דיפלומטים ואנשי צבא מאשימים זה את זה בעיוורון על שלא חזו את הסימנים המקדימים לתנועת המרד. לנוכח כך עולות שאלות אחדות: איך ייתכן שהסמכות הצבאית הצרפתית בחרה להעלים עין מאותות אלו בתואנה של היעדר ׳ראיות מוצקות להישען עליהן׳? ומדוע היא הניחה לרוב הגדודים לעזוב את העיר, בעוד שאנשי המודיעין ידעו היטב שהידיעה על עזיבתם הקרובה הופצה לשבטים העוינים סביב העיר? רייניו, ציר

  • Il était une fois le Maroc-David Bebsoussan-Qu'en fut-il de la presse spécifiquement juive?

    Il y avait cependant une grande influence britannique au Maroc… Le Times ofMorocco fut fondé par l'écrivain Edward Meakin. Il dévoila la corruption tangéroise. Son fils Budgett Meakin fut l'auteur de livres importants sur le Maroc dont The Moorish Empire publié en 1899 et The land ofthe Moors paru en 1901. Le style critique de Meakin père et fils finit par les faire comparaître par-devant le Tribunal consulaire. Le journal fut racheté en 1893 par le Gibraltarien G.T. Abrines, propriétaire de Moghreb al Aksa, et se fit le défenseur de la politique britannique. Avant d'être racheté, le Times of Morocco

  • גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא-עם המשמ"ח אליקים חלק ב'

    כל אותה תקופה בעוד הר׳ אזולאי מקנטר בלשונו את הגאון המשמ״ח ברמה האישית, הגאון המשמ״ח בחר להימנות מכת הנעלבים ואינם עולבים, ואחז בפלך השתיקה, אולם חכמי ורבני העיר החליטו למחות על כבודו ולפרסם כנגד הר׳ אזולאי קונטרס בשם ״מלחמת המגן״. בראש הקונטרס חתום הגאון רבי אברהם אביחצירא. ככל הנראה ע״מ לחזק דבריו הוסיף בחתימתו וכתב ״ממשפחת הרה״ג המפורסם המקובל האלקי בוצינא דנהורא כקש״ת יעקב ביחצירא זצוק״ל״. בקונטרס הנז׳ שולחים הגאונים רבי אברהם ועמו הגאון רבי דוד אדהן חבר ביה״ד, מכתב המשתרע על פני כמה עמודים להגאון רבי משה שתרוג ומביעים תמיהה על הסכמתו על דברי הר׳ אזולאי עיי״ש. מלבד זאת

  • גאוני משפחת אביחצירא-עם המשמ״ח אליקים-חלק א'-ר-יוסף-אביחצירא-

    עם המשמ״ח אליקים מגדולי הגאונים שידעה יהדות המזרח, היה זה הגאון המופלג, המושלם והמוכתר בכל מידה טובה, רבי משה מאיר חי אליקים זצ׳׳ל(המשמ׳׳ח), לימים ראב״ד בעיר קזבלנקה. הרב המשמ״ח זצ״ל, נולד ביום ט״ו טבת תרל׳׳ב בעיר טבריה, לאביו הגאון רבי ניסים אליקים(יליד העיר טבריה בשנת תר"י 1850 ) הרב היה בן יחיד והתייתם מאביו בעודנו ילד קטן, כפי שמתאר בתו״ד שכתב על גבי שער הספר ׳חדד נא״ה׳ שחברו אביו, ז״ל: לקטתי מכתיבותיו של עט״ר ישעי ומשגבי משארית הנמצאה מעט מהרבה כי שטף הזמן גרפם והעש האכזר והריקבון חגרו כוחם לכלות מחמדי עין והיו לאין… הרב המובהק העניו המדוכא ביסורין גדולים,

  • תהלה לדוד –הוצ' אורות המגרב- לוד – מעמד המשורר בקהילה.

    מעמד המשורר בקהילה. עבור בני זמנו היה דו בן חסין לא רק משורר אלא תלמיד חכם המקדיש מזמנו ללימוד תורה. פיוטים שנכתבו לסיום שישה סדרי משנה ולסיום מסכת או כדי להלל את מעלותיהם של נדיבים המחזיקים בידי לומד התורה מלמדים כי הוא היה חלק מחבורת לומדים קבועים שחבריה קיבלו תמיכה צנועה. בין 1773 ל – 1781 הוא למד יחד עם רבנים אחרים במכנאס וביניהם  זכרי בן משאש, בנו מרדכי ומרדכי אצבאן, בשיעורים שקיים הרב השליח הידוע מחברון, רבי עמרם בן דיוואן הנערץ ( במיוחד עלי – הערה אישית שלי אלי פילו ) , שנאלץ לשהות בעיר בעקבות מלחמות הבלתי פוסקות

  • עקיבא אזולאי-איש ירושלים – ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״

    ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״ מדברי עקיבא ״מאז ומתמיד אהבתי לרקום יחסים כנים בין חברים, ללא הבדל חברה, עדה ועם. בזכות יחסים אלה קיבלתי בשובי ארצה תפקיד פיקטיבי של הממונה על השרברבים היוצאים לעבודות חוץ. הייתי משוטט בכפרים, קונה נשק ממבריחים בדואים. תחום עבודתי היה מיריחו עד שכם, ובמקביל עסקתי בריכוז מידע מודיעיני על הכפרים הערביים. בשנת 1936 התגייסתי לנוטרות, והייתי בין הגפירים הראשונים בירושלים. מתוך 500 מועמדים נבחרו 34 נוטרים. רוב פעילותי התרכזה סביב ערביי ירושלים, אשר כינוני ״אבו דאוד״, ״אבן אל ערב״. קיבלנו רובים, והופקדתי לשמור על שתי תחנות חצץ בבית וגן. נשארתי מופקד על תחנות אלה עד

  • סיפור וקמע-תופעות בעולם הרז והנסתר-כתב עוזיאל חזן-צייר רפאל אבוקסיס

    הקמעות, צורותיהם ומבנ״הם: ישנם קמעות חומריים, הזרים בדרך כלל ליהדות, וקמעות שבכתובים, קמעות שכוחם המאגי בטיב החומר ממנו הם עשויים ובמקורו של חומר זה. אחרים כוחם בכתוב בהם. הקמעות החומריים עשויים מאברי בעלי חיים, מצמחים ומפירות, מתכשיטים, פיסות קלף, שיער, שרידי אדם שניספה באסון ועוד. הקמעות נועדו לתליה על הקיר, לענידה על הצוואר או לצרירה בכים. צורותיהם וציוריהם הם: מגן דוד, מנורה ושבעת הקנים, דמויות של מלאכים, צורת ה״חמסה״, אותיות וחותמות מאגיות, מטבעות עתיקים ועוד. החומרים: נחושת, כסף, זהב, קלף, נייר, חרס וכדומה. הקמעות החומריים, בעיקר אלה מהתקופות הקדומות, שייכים יותר לתחום עבודת האלילים והאמונות התפלות מאשר לתחום האמונה וכוח

  • עם ר"ם-שושלת רבני משפחת מאמאן לבית הרמב"ם-ק"ק צפרו מאת הרב ד"ר רפאל עמרם ממן

    Ainsi les valeurs morales et les principes sociaux et humains se transmettent de père en fils. L'essentiel se situe lors de la plus tendre enfance et dès les premiers jours dans la maison paternelle. Se transmettent alors les concepts éternels de la reconnaissance d'autrui. Et c'est par la force parentale qu'apparaît pour la première fois l'image divine retranscrite grossièrement dans le matériel de ce bas monde.»Ecoute les principes moraux de ton père et n'abandonne pas la Torah de ta mère», ceci est une règle importante dans la théorie du devoir culturel de l'homme. Et ainsi que l'écrit le Rav Ben-Tsion


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930