שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית


שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על נמת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

רבי יצחק בנאיים ז"ל

רבי יצחק בנאיים ז"ל

אשריכם ישראל.

ספר שבחי צדיקים, הינו ספרון אחד קטן אשר קיבלתי אותו מחמותי לאחר מות חמי זצוק"ל. לצערי, כמו ברוב המקרים, רוב הספרים נעלמו ונחטפו, בשעת הצער על מותו של חמי, ולא נשאר דבר מהספרייה העניפה שהייתה ברשותו, וכללה גם ספרים נדירים ועתיקים.

מודה אני שבזמנו לא הייתי מודע לערכם של הספרים הללו ולכן לא שמתי לב, וזאת למרות שהמשפחה העדיפה שספרים אלו יישארו ברשותי, ולא כך היה הדבר.

ספרון שבחי צדיקים, הוא מאותם הספרים הרבים שכל דכפין כתב כמיטב דמיונו הפורה על מעשים שהיו או לא היו, אך השתרשו בקהילה וכולם הכירו אותם בעל פה, העבירום מפה לאוזן, ומעטים ביותר זכו לעדנה, ונגאלו על ידי הדפסתם, הספרון אשר ברשותי הינו אחד מהם.

אביאו כאן במלואו, להנאת הגולשים, ולמען שימור מורשת יהודי מרוקו, שרב הנעלם על הגלוי בה. גם רבי יוסף בן נאיים בהקדמה לספרו  " מלכי רבנן "המאלפת, אותה אביא בשירשור אחר, מגולל את סיפורם של כתבי יד שנעלמו, נשרפו על ידי הישמעאלים ימח שמם וזכרם.

ידועה הפרשייה של ספרייתו העניפה של הרב הנזכר, שבשל קצר נשרפה כליל, והוא היה ידוע כחובב ספרים, ובעל ספרייה עשירה ביותר, שעבורה הוצע ליורשיו סכומים גדולים ביותר.

אך מן המעט שבמעט שנשאר בידינו מנסים אנו, להציל משהו ולפרסמם ברבים, בבחינת " דובבי שפתי ישנים , בין אם היו צדיקים, חכמים או רבנים, בין אם היו סתם סיפורי מעשיות שהיו או לא היו בכלל, וספרון שבחי צדיקים הוא אחד מהם.

עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ.

מעשה בפרה שלא רצתה לחרוש ביום שבת קודש-שבחי צדיקים

סיפור א' – הסיפור במלואו….כולל סריקה של המקור

הסיפור מובא בערבית מוגרבית, והתרגום הינו שלי. לא מבטיח לדייק, ואם מאן דהוא, ימצא לנכון לתקן או להוסיף אשמח מאוד להערות כאלו, וגם מבקש מאוד להשתדל לעשות כן, לא למעני אלא למען כלל הקוראים. בתודה מראש

 

מעשה די וואחד ליהודי די כּאנת ענדו בּגרה תא תחרת שתייאם ונהאר שאבע תא תרייח

מעשה ביהודי אחד שהייתה ברשותו פרה אשר חרשה את האדמה שישה ימים בשבוע וביום השביעי נחה היא ממלאכתה

 

ואחד נהאר מא בקּא פי ידו ואלו ומסה באע האדיךּ לבּגרה דיאלו לוואחד פרסי – מן בלאד פרס

ביום בהיר אחד, לא נותר בידו די למחייתו, ומכר את הפרה שלו לאחד פרסי, מארץ פרס

 

האדאךּ לפרסי קבּאד האדיךּ לבּגרה ורבטהּא באס יחרת בּיהא

הפרסי הנ"ל תפס את הפרה וירתום אותה על מנת שתבצע את החריש

 

בקאת האדיךּ לבגרה תחרת שתייאם דזמעא כּאמלין ומן די אוצל נהאר שבת קודש הוואה רבטהּא פחאל לקאעידא והייא אוקפת וגלסת פלארד ומא חבתסי תחרת

הפרה המדוברת חרשה ששת ימי השבוע במלואם, ובהגיע יום השביעי שבת קודש הוא רתם אותה כמו שרגיל הוא לעשות בימות השבוע והיא מאנה לחרוש והתיישבה לה על האדמה ולא רצתה לחרוש

 

וקאם האדאךּ לפרסי ותא ידרבהא דרבאת קאצחין והיּיא מא חבתסי תחררךּ מן מודעהא

ניגש הפרסי הנזכר והחל להכותה מכות קשות והיא מאנה לזוז ממקומה

 

דג'ייא מסה וזרה לענד ליהודי די באעהלו וקאלו קום רפד עלייא בגרתךּ די ביעתילי לאיין פיהא חאזה קביחה די מה תא תתחבס תחרת ליום

חיש מהר אץ רץ אצל היהודי שמכר לו ואמר לו , קום וקח ממני את פרתך שמכרתה לי, כיון שיש בה מעשים רעים שלא רוצה לחרוש היום

 

והאדאך ליהודי פהם באיין מן סבת הווא מנהאר שבת מא חבתס לבגרא תחרת וגלסת לארד לאיין האגדאך כאן מוולפהא הווא

והיהודי הנ"ל הבין שכנראה שהסיבה היא מיום השבת, לא רוצה הפרה לחרוש ונתיישבה על הארץ  כיוון שכך הורגלה לכך

 

זא האדאךּ ליהודי וקאללו להאדאך לפרסי אזי מעאייה ואנה נקוללהא תקום ותחרת

בא היהודי הנזכר לפרסי המדובר, התלווה אלי ואצוה עליה ) על הפרה ) שתקום לחריש

 

מסאוו בזוזהום לענד לבגרא וקבדהא ליהודי והדרלהא פודניהא וקאללהא אה בגרתי נתי תה תערף באיין מן די כּונתי פרשותי כּונתי תכדם שתייאם ותרייח פנהאר שבת

הלכו שניהם לפרה והיהודי תפס אותה ודיבר לאוזניה ואמר לה : את פרתי, הרי יודעת את שבזמן שהיית ברשותי, עבדת שישה ימים וביום השביעי היה לך יום מנוחה

 

וליום דנובי זללבלי חתא ביעתךּ להאד לפרסי ודאבה ראךּ פרשותו תה נטלב מנךּ פאבור תוקף ותמסי תחרת

והיום בעוונותי נאלצתי למוכרך לפרסי הנ"ל, וכעת את ברשותו, אני מבקש ממך טובה, קומי ולכי לחרוש

 

דיךּ סאעא קאמת לבגרא ומסאת תחרת

באותה שעה קמה הפרה והלכה לחריש כפי שביקש ממנה היהודי

 

דיךּ סאעה קאללו לפרסי ליהודי נחבךּ תעבבי עלייא האד לבגרא לאיין אנה מה מקדר נכּון נמסי ענדךּ פכול מררא די תגלס לבגרה לארד באס תקולהא תקום תחרת

ואז אמר הפרסי ליהודי, רוצה אני שתיקח ממני את הפרה הזו, כיוון שלא אוכל לבוא אליך כל אימת שהפרה תשבות ממלאכתה, ושתבוא אתה להקים אותה לעבודה

 

ונית מה תמסי מן קדדאמי חתא תקוללי אס נהווא סחור די עמלתהא פודניהא

כמו כן מבקש אני שלא תלך מכאן עד שתאמר לי איזהו הכישוף שעשיתה באזניה

 

קאם האדאך ליהודי ותא יבכי וקאל לפרסי אנה מאסי סחאר , קאלו לפרסי אשכון יאמנך באס מאסי סחאר נתי לאיין אנה עיית נדרב בלקטיב לבגרה פצבאח ומה חבתס ונתי ג'יר הדרתללהא פודניהא אוקפת

היהודי החל למרר בבכי ואמר לפרסי אני איני מכשף, ענה לו הפרסי מי יאמין לך שזה לא אכן אתה לא מכשף, כיוון שאני עייפתי מלהרביץ במקל את הפרה ומיאנה היא עד שאתה לחשת באזניה דבר מה, ומיד היא קמה לעבודתה

 

לוכּאן מה סחור דיאלך מה תוקף, קאלו ליהודי אילא תייק בייה מאיין מה קולתלהא ג'יר תוקף תכדם אפילו הווא נהאר שבת לאיין ליום מה בקאת פרשותי וחין שמעתני אוקפת דג'ייא

לו לא היה זה כישופך לא הייתה עננית לך, ענה לו היהודי אם תאמין לי, הרי שפשוט אמרתי לה לקום לעבודתה גם אם זה יום השבת , כיוון כשהייתה ברשותי ומיד ככשמעה אותי לוחש לה, התרוממה במיידית

 

מנאיין סמע לפרסי האד לכּלאם כמּם פתשובה וקאל אוי לי האדי די הייא בהמה מה תה תערף לאתהדר וּלא תפהם עקלת כאלקהא די הווא הקב"ה ואנה די כלאקת בצורה די הקב"ה בהו"ש ועטאני לעקל וּלפהאמה מה עקלתסי כאלקי יתש"ל

כאשר שמע הפרסי דברים אלו, החל לחשוב בחזרה בתשובה, ואמר הויה לי הבהמה הזו אינה יודעת לא לדבר ולא לחשוב, הכירה את בוראיה שהוא הקב"ה, ואני שנולדתי בצלמו של הקב"ה כביל ונתן לי שכל והבנה, לא הכרתי את בוראי ישבח שמו

 

דיך סאעה מסה ותגייר ותעללם תורה מליח וזכה ותשממה בשם רבי חנניה בן תורתא פחאל מה מכתוב פי סדר הדורות ומה יכון ענדך עזב כביר ותצקצי כיף פהמת לבגרה האדאך לכלאם די תכללם מעאהא ליהודי לחסיד

תיכף החליט להתגייר ולמד תורה בצורה טובה והחליף את שמו לרבי חנניה בן תורתא, כמו שכתוב בסדר הדורות ולא יפלך בעיניך ותשאלני איך הבינה הפרה דיבורים אלה שדיברת אתה היהודי החסיד

 

לאיין תורתנו הקדושה כבר שבבקת למעאודה די בלעם ימ"ש לוקת די הדרת מעאה לאתון דיאלו

כיוון שתורתנו הקדושה כבר קשרה את סיפורו של בלעם ימח שמו, שעה שדיבר עם אתונו

 

לאיין פכול דור כאינין צדיקים ועלא ידיהום תא יתעררף לכול ואחד באיין כאיין הקב"ה פשמה ופלארד

כיוון שכל דור, ישנם צדיקים ועל ידם כל אחד יודע שהקב"ה קיים בשמים ובארץ

 

האד לפרסי נדר כיף האדיך לבהמה שמעת למולאנהא וכאנת תרייח נהאר שבת ומן די סאף לפרסי האד למעשה די טרא עקל הקב"ה ורזע בתשובה וזכה חתא תעללם תורה וכאן יתוקאלו להלכות מן ישמו

הפרסי הנ"ל ראה איך הפרה שמעה בקולו של בוראנו ונחה היא ביום שבת קודש, ומי שראה הפרסי המעשה הזה שקרה, הכיר בהקב"ה וחזר בתשובה עד שלמד תורה והיה מתקין הלכות בשמו

 

עלא האדאךּ יחדאז בנאדם יכון חארץ פשבת לעזיז וביהא יזכה לעשרות כבירה ויכשב כבוד ויטוול לעמר פחאל מה טרה ליוסף מוקר שבת די כאן סרה חותא לכבוד שבת וצאב פיהא מרגליות טובות ה' יזכנו לשמור שבתות וימים טובים אמן כן יהי רצון

על זה הדבר, חייב אדם להיות שומר שבת קודש היקר ועל ידי זה יזכה לעשרות גדולה ויתכבד בכבוד גדול ויאריך ימים כמו שקרה ליוסף שומר השבת שקנה דג לשבת ומצא בו מרגליות טובות ה" יזכנו לשמור שבתות וימים טובים אמן כן יהי רצון

סוף המעשייה א

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית- מעשייה ב' בשלמותה, כולל תרגום לעברית

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על נמת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

אשריכם ישראל. 

מעשייה ב'

חמי

מעשה מנאיין כאן הרב בעל שם טוב עליו השלום מאזל סג'יר קבל מה תבאן למעלה דייאלו ולקדושה די פאס כאן. כאן ימסי יתכבא מלמוואדע למכביין באס מה יתלפו חד פלעבודה די הקב"ה.

משעה היכן שהיה הרב בעל שם טוב עליו השלום, עודנו צעיר בימים לפני שנתגלתה גדולתו וקדושתו שהיה שרוי בהן. נוהג היה להסתתר במסתורים על מנת שלא יסיחו את דעתו בעבודת הקב"ה.

 

באס כאן יכון מתבודד מעא די כלקו ויקרא תורה לשם שמים בלפרחה כתירה בזאף כטר מן די יצוור לולוף דרייל ודבלון פחל די קל דוד המלך עליו השלום

היה מתבודד עם בוראו וקורא בתורה לשם שמים בשמחה רבה מאור יותר מאשר שכר של אלפי רייאל וזהובים כמו שאמר דוד המלך עליו השלום.

 

טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף וכתרת לייאם דייאלו כאן ימסי לוואחד סנדוק מכבי באיין זוז דלזבל וכאנת ענדו בית הטבילה פאס כאן יעמל טבילה כל נהאר באס יעבד הקב"ה בקדושה ובטהרה וכאן יקרא תורה בלהתלהבות ולקדושה בלא קייאץ

טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, ורוב ימיו שלו נהג ללכת לארגז אחד שהיה חבוי בין שני הרים, והיה שם בית הטבילה שבה טבל כל יום על מנת לעבוד הקב"ה בקדושה ובטהרה, והיה קורא בתורה בהתלהבות וקדושה אין קץ.  

 

ופהאד זמאן דייאלו כאן וואחד לגביר דישראל כביר בזאף וענדו ממון כתיר ומה כאנת ענדו גיר ואחד לבנת  הייא די יכסאב ואחד נהאר מן לייאם דקבהא השי"ת בואחד למרד כביר דהיינו הבלת וטאר עקלא.

ובזמנו הוא היה גביר אחד מעם ישראל גדול מאוד ולו ממון רב, ולו בת אחת יחידה , זה מה שהיה לו. ויום אחד מן הימים הטיל עליה הקב"ה מחה גדולה דהיינו השתעה ודעתה נטרפה עליה

 

והאדיך לבנת כאנת עזיזה בזאף ענד בוהא כטר מן שיעור ובוהא גאצטאר עליהא ממון קווי פדוייאת ופי כל ווקת כאן יזיבלהא טביב די ידאוויהא וטביב מה זא כאן יכדדם חערף דייאלו וכאמלין מה קדאווסי בדייאת דייאלהום השם יצילכם משעות רעות המתרגשות לבוא בעולם.

ובת זו הייתה יקרה מאוד בעיני אביה למעלה מן המקובל. ואביה בזבז עליה ממון רב, כל הזמן היה מביא לה רופא שירפאו אותה, והרופאים הללו לא יכלו לרפא אותה וכולם יחד לא יכלו עם התרופות שלהם השם יצילכם משעות אעות המתרגשות לבוא בעולם.

 

והאדאך לגביר כאן ישכן פוואחד לבלאד ישמהה ( עליטש ) ופהאדיך לבלאד כאנו נאס מלאח בזאף חכמים שלמים ויראי ה" ברוך הוא וכיף ראוו בעיניהום האדאך צער די האדאך לגביר די ענדו עלא קיבל לבנת דייאלו די דימא צאבלהא חתא דווא הררו מעאה.

והגביר הנזכר התגורר בעיר אחת ושמה ( עליטש ) ובעיר הזו, אנשיה היו טובים מאוד חכמים שלמים ויראי ה' בקוך הוא ותכף שראו בעיניהם את הצער של הגביר הנזכר בשל סיבת מחלתה של בתו שלא מצא לה הפצירו בו

 

קאלולו אידה תשמע ראיי דייאלנה קום מסי לענד רב בעל שם טוב למקודש די שמענא עליה באיין הווא עטרת ישראל ושמענה עליה באיין יקדר יעייס למיית די מאת

ואמרו לו באם תשמע לעצתנו קום ולך לרב בעל שם טוב למקודש ששומעו הגיע אלינו, יען כי הוא עטרת ישראל ושמענו עליו שיוכל הוא יחייה המת שנהלך לעולמו

 

וכיף תמסי ענדו רגבו מליח ראה הווא יקדר ידאוויהא בלא סךּ וכיף שמע האדאך לגביר האד לכלאם פרח בזאף ותכף ומיד קאם מסא להאדיך לבלאד די פאס רב רבנו ישראל בעל שם טוב עליו השלום.

ומיד שתלך אליו בקש ממנו יפה כיוון שהוא יכול לרפותה בלי שום ספק, ותכך ששמע הגביר מלים אלו שמח מאוד ומיד קם והלך לעיר הזו שרבנו בעל שם טוב עליו השלום נמצא בה.

 

וכיף אוצל לענדו עאוודלו עלה בנתו ורגבו בזאף באס ימסי מעאה לבלאדו באס ידאווילו לבנת דייאלו די קולנה  די הבלת

ואיך שהגיע אצלו, סיפר לו הנ"ל אודות בתו וביקשו מאוד שיתלווה אליו לעירו על מנת שירפא לו את בתו , שכפי שאמרנו הייתה חולת נפש.

 

וכיף סאף רב עליו השלום צער די האדאך לגביר כא יתמרמג קודאמו חן קלבו בזאף ועטאה לכלמה באס ימסי מעאה ידאווי לבנת דייאלו .

ואיך שראה הרב עליו השלום צערו של אותו גביר שמתחנן אליו בכל לבו ונתן את דברתו שילך עמו לרפא את בתו.

 

וכיף הווא זאיי מעאה פטריק ראח עליהום ליל ודכלו ולאווחד לבליידא פאיין יביתו פליל. והאדיך לבליידא ישמהא פישטין.

וכשהיה אתו בדרך, ויהי ערב, ונכנסו לעיירה אחת על מנת ללון בה. והעיירה הנזכרת שמה פישטין

 

ובאתו תמה האדיך לילה וגיא ווצל נץ ליל והומה כא שמעו ואחד ציחה כבירה פי האדיך לבליידא די מא ענדהא חתא קייאץ

וילונו שמה באותו לילה ובחצות הליל והם שומעים צעקה גדולה בעיירה הזו, צעקה שאין לה גבולות

 

 וכא שימעו ואחד לברראח כא יברר חוכא יקול קומו בני אדם מן נעאסכום חתא ואחד מה יבקה ראקד ואזיו דכלו לצלאוואת וקראו תהלים וצלליו להקב"ה באס יחן מנכום ויחן מננא.

ושמעו כרוז אחד מכריז בקול שיקיצו בני האדם משנתם, ואף אחד לא ימשיך לישון וביואו לבית הכנסת ויקראו תהלים ויתפללו לבורא עולם שירחם עליכם ועלינו

 

וגיר שמע רב בעל שם טוב האד לברראח והאדוך קווט לעייאט צקצא נאס דלבליידא קאלהום אס נעדכום עלאס קאמת האד ציחא קד האדא קאלולו כא תעארף יא חכם באיין לקאייד דיילנא דלבלאד ענדו ואחד לבנת עזיזה והבלת וכא תדרב נאס בלחזאר

ותכף ששמע הרב בעל שם טוב הכרוז וצעקות רמות, שאל את אנשי העיר , ואמר להם מה קורה לכם שצעקה כזו יצאה מכם בצורה עזה, אמרו לו שתדע הוי חכם שהקאייד העיר שלנו יש לו בת יקרה לו מאוד, ודעתה נטרפה עליה וזורקת היא אבנים לעיני עוברי אורח.

 

ועייאו פיהא זמיע טבבא די הומא כבאר פטב ומה קדאווסי כלל וחתא לכומרים לכבאר מא קדאווסי כלל וכיף ראוו לכומרים באיין מה קדרוס ידאויוהא קאלולו תנזר עלא ליהוד די סאכנין פהאד לבליידא דייאלך הומה ידאוייאוהא.

הרופאים נואש ואפילו גדולי הרופאים שביניהם, ולא יכלו כלל וכלל, וגם הכמרים הנעלים לא יכלו לעזור גם. וכיוון שראו שהכמרים הגדולים נוכחו לדעת שלא יוכלו לרפא אותה, אמרו לו שיתייעצו עם היהודים הדרים בעירך, הם ירפאוה.

 

ואידא מא קדרוסי ידאויוהא תחדאז תעארף באיין הומא מכרוהין ענד השי"ת בקוות דנובהום ופסבייאת דנובהום באס מרדת האד לבנת ועליהא מנור מא יצליו לשי"ת ומה יואזבהום ותבקא האד לבנת מרידא כא יחדאז לקאייד ולמחללה דייאלו ידרבוהום בלעצי ויספלאן.

ואם לא יוכלו לרפא אותה, עליך לדעת שהם דחויים מפני הקב"ה, בשל עוונותיהם. וסיבת חוליה של הבת, הם אלה העוונות של היהודים. ולכן לאחר שיתפללו לשם יתברך, ולא יעתר לתפילותיהם, אזי הבת תישאר חולה. על הקאייד וצבאותיו יכו את היהודים בכל הנשקים.

 

ודחיווהום מן לבלאד ומא יבקא פי שונאיהם של ישראל לא רואה ולא רזק האדי הייא לגזירא די גזרו עליהום בעוונותינו הרבים והרעים.

ועליך גם לגרשם מן העיר ולא ישאר בשונאיהם של ישראל לא דבר ולא תקווה. זו הגזירה שנגזרה עליהם בעוונותיהם הרבים והרעים.  

 

וכיף שמע רב בעל שם טוב עליו השלום האד לכלאם קאלהום קומו מסיו ענד האד לקאייד וקולולו הא הווא זא לענדנא לבלאד וואחד לחכם די שיראל די יקדר ידאויהא דגייא בזהר די הקב"ה יתעלה שמו

מיד ששמע הרב שם טוב עליו השלום דברים אלו, אמר להם, קומו ולכו לקאייד הזה ואִמרו, שהחכם דישראל הגיע לעירנו שיש ביכולתו לרפא אותה בעזרת השם יתבקך שמו

 

וכך מסאוו ענד לקאייד וקאלולו האד לכלאם די קאל רב עליו השלום מה אמנסי באיין יקדר יכון האד סי ואס ואחד לחאזא די פאס אוחלו זמיע טבבא ולכומרים כאמלין יזי ואאחד ליהודי ידאוויהא ?

וכך הלכו לקאייד הזה ומרו לו דברים אלו שמסר הרב עליו השלום, לא יכול כדבר הזה שמיטב הרופאים כשלו והכמרים כולם גם יחד, ויבוא יהודי זה וירפא אותה ?

 

ואזבוה האדוך נאס דאבא תסוף בעיניך זהד דלחכמים ותורה דייאלהום לעזיזה קדאס קווייא

הביאוהו אנשים אלו על מנת שיראה במו עיניו את כוחם של החכמים בזכות תורתם היקרה, מה הוא כוחה

 

וזה לחכם עליו השלום להאדיך דאר די פאס בנת לקאייד מנרידה וקאלהום האד לבנת תכון נקייה בזאף ומה יכון פיהא חתא עבודה זרה

ובא החכם עליו השלום לבית של בת הקאייד החולה, ואמר להם, הבת זהו חייבת להיות נקייה ביותר ולא יהיה בה שום סימן של עבודה זרה.

 

ואידא תמה סי תצווירא די פיהא סי איסור יחדאזו יזבדוהא מן תמא וחתא בנאדם מה יבקה פהאדיך לביתץ גיר לבנת אוחדהא.

ואם יש שמה איזו תמונה שיש בה איזה איסור, צריך להוציאה משמה, ואף בנאדם לא ישאר בחדר הזה רק הבת לבדה

 

וקאלהום עקדוהא בצראייט ורקדוהא עלא זנבהא ליצרי ודיך סאעא ידכאל הווא ידאוויהא

ואמר להם, כבלו אותה בחבלים והניחו אותה על צידה השמאלי ובאותה שעה נכנס הוא לרפאה.

 

וכיף שמע ואחד לכומאר האד לכלאם מסא הווא תכבא פואחד למודע מכבי בזאף די מה יראה חתא חד.

ותכך ששמע כומר אחד הדברים האלה הלך לו והתחבא במקום אחד בצורה טובה על מנת שאיש לא יראה אותו

 

ופהאדיך שאעא דכל רב עליו השלום ווקף פם לבית די פאס נהייא לבנת, קאלהום ראני כא נזכר באיין מכבי הינא וואחד בנאדם סירו וכרזוה, ודיך שאעא אנא נדאווי האד לבנת בזהד שם יתברך.

ובאותב שעה נכנס רב עליו השלום, נעמד בפתח הבית שבו נמצאת הבת, ואמר להם אני רואה שמאן דהו נמצא כאן לכו והוציאו אותו. ואחר כך אני ארפה את הבת בעזרת השם יתברך

 

ופהאדיך שאעא דכלו פתשו פלמכאעב דלבית וצאבו האדאך לכומאר וזבדוה ודיך שאעא לבש לחכם ואחד ליזאר עלא וזהו לעזיז

באותה שעה נכנסו והחלו בחיפושים בכל פנות הבית, ומצאו כומר אחד והוציאוהו, החכם התעטף בסדין וכיסה את פניו הנעימות

 

ותכטא ביה באס מאת באן מננו חתא שערה והדר להאדיך לבנת פלודן דייאלהא לימנייא ודגייא רזעת האדיך לבנת כיף כאנת פצחתא קבל למרד

והתכסה בו עד שלא נראתה ממנו ולו שערה ודבר אל הבת הזו באוזנה הימנית ותכף חזרה הבת למצבה הקודם, דהיינו הבריאה הבת

 

וקאלהום לחכם עליו השלום זוולו האדוך סראייט די באס עקדתו ידיהא ראהי בראת כאמלא וכיף שאף לקאייד ולמחללה דייאלו ולכומרים האד לעזב למתעזב באיין פי שאעא אוחדא בראת כאן קדוש ה' ברוך הוא כביר בזזאף

ואמר להם החכם עליו השלום, הסירו את הסרטים שבהם קשרתם את ידיה, כיוון שהבריאה רפואה שלמה, ותכך שראה הקאייד ופמלייתו והכמרים פלא זה, שבשעה אחת הבריאה, שמו של הקב"ה היד אדיר ונאור

 

ועארפו זמיע נאס לכח די הקב"ה ותורה לעזיזה ולקדושה דלחכמים קדאש נהייא והאדוך לכומרים תבזאוו ואחד לביזוי כביר.

נתוודעו האנשים לכוחו של הקדוש ברוך הוא ולכוחה של התורה היקרה והקדושה של ההחכמים והכמרים התבזו מאוד.

 

מא בקאווסי יסוואוו ענד לקאייד חתא סי וקלאהום, כזרו לחכמים דליהוד ותורה דייאלהום אש בא תשווא ענד מולאנא כלק שמא ולדאר.

ולא היו בעיני הקאייד שווים דבר עד כי אמר להם, באו חכמי היהודים ותורתם כמה היא שווה ויקרה אצל אלוהים בורא שמים וארץ

 

ומנורא דאך סי מסא רב עליו השלום מעא האדאך לגביר די זאבו מן בלאדו באס ידאווי בנתו, חתא הוואדי פבלאד עליטש כיף קולנה וכיף אוצלו קאל לחכם עליו השלום באש תזי האדיך לבנת לגביר די מרידא תוקף קדאם צלא די פאס נצללי

לאחר הדברים הללו, הלך רב עליו השלום עם הגביר הנזכר שהביאו מעירו על מנת לרפא את בתו, ששמה של העיר עליטש כפי שאמרנו, ותכך שהגיעו אמר לחכם עליו השלום, שהבת הנזכרת החולה, תבוא ותעמוד מול או ליד בית הכנסת שבה נתפלל

 

ותתצנט בודניהא לתפלה די נצללי ותתצנט לתורה די נקרא ותכף ומיד יהרב מנהא למחס כאמל מזמוע ותברא דגייא.

ותשמע באוזניה את התפלה שנתפלל ותאזין לתורה שנקרא וציד יסור ממנה החולי כולו ובשלמותו ותתרפא מיד.

 

והאגדאך כאן גיר שמעת לקול דרב עליו השלום פתפלה דייאלו ותורה די קרא בלכחד לקדושה דייאלו בראת ורזעת בריאה ממש.

וכך היה הדבר, רק שמעה את קולו של הרב עליו השלום בעת תפלתו ודברי התורה שהשמיע, בכוטח קדושתו הבריאה וחזרה למצבה הקודם טרם החולי.  

 

וזמיע נאס ראוו לכחד תורה ולקדושה דרב בעל שם טוב עליו השלום וכאן תעמל ואחד קדוש ה' ב"ה מררא אוכרא כטר מן אלוול די בנת אלקאייד כיף קולנה האדה תמאם די האד למעשה דרב עליו השלום.

והאנשים ראו את כוחה של התורה הקדושה של הרב בעל שם טוב עליו השלום ועשו כן על קידוש השם יתברך עוד פעם אחת נוספת גדול יותר מן הראשון שבת הקאייד כפי שאמרנו וזה סופו של מעשה הרב עליו השלום

 

מן האד למעשה לעזיז יעארפו בני אדם די כאי חבו לעבודה דשם יתברך קדאס הווא לכחד צדיקים לכבאר ולכחד תורה אלעזיזה די כא תקדש לגוף די בנאדם וכא תראוו באיין בלכח די צדיק ואחד עאשת בלאד כאמלה.

המסקנה מן המעשה הזה היקר הזה, ישדעו בני האדם שאוהבים את עבודת השם יתברך כמה גדול כוחם של הצדיקים הגדולים וכוחה של התורה היקרה שמקדשת את הגוף של בן האדם, ורואים שבכוחו של צדיק אחד עיר שלמה ניצלה היא.

 

די בטל עליהום לגזירה די נגזרת עליהום לאיין לוכאן מה כאנסי תמא רב בעל שם טוב פהאדיך לבלאד לוכאן האדאך לקאייד ימח שמו קטלהום

מי שביטל עליהם את הגזירה שנגזרה עליהם, לו לא היה שם נוכח רב בעל שם טוב עליו השלום בעיר הזו , היה יכול הקאייד הזה ימח שמו להורגם ולאבדם

 

 ויחווץ מאלהום גיר בלכח דלקדושה דרב עליו השלום עמל פקוח נפשות די בלאד מזמועה כאמלה.

וריחם עליהם רק בזכות כוחו של הרב עליו השלום, שעשה פקוח נפש על כל העיר בשלמותה.

 

לאיין מן כתרת לקדושה דייאלו נאזל עליה אור שכינתו יתברך וביהא כא יקדר יעמל כל מה יחב פחאל די קאל לפסוק ותגזר אומר ויקם לך.

כיוון שמרוב קדושתו, הוריד עליה אור שכינתו יתברך ודרכה היה בכוחו לעשות כאוות נפשו , כמו שאמר הפסוק ותגזר אומר ויקם לך.

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

 

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על נמת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

אשריכם ישראל

מעשה מספר 3

מעשה די וואחד בנאדם די כאן דימה יתמססה פתריק דלחסידות ופכוף שם יתברך נהאר וליל ותא יעמל צדקה וגמילות חסדים עלא קד זהדו כאמל.

מעשה בבן אדם אחד שתמיד התהלך בדרך החסידות וביראת ה' יתברך יומם וליל ובעל צדקה וגמילות חסדים כפי יכולתו

וכאן ענדו נכאד כביר דימה זכה באס יכבבר אולאדו לאיין כולסי לולאד די תתא יכלאקולו מא תא יפרח פיהום רחמנא לצלן

חמי

והיה לו חסרון אחד גדול, וזכה לגדל ילדיו, כיוון שכל הילדים שנולדו לו לא שמח בהם רחמנא לצילן

לאיין תא ימותולו סגאר רחמנא לצלן וכאנת ענדו גבינה כבירה עלא האדסי ומה כללא חתא סי דוא דטבבה ולא כתבה דלחכמים די מא עמל

כיוון שמתו עליו בעודם קטנים רחמנא לצילן וגרם לו הדבר מער גדול על מצב זה, ולא השאיר אף תרופה של רופאים ולא קמעות חכמים שלא עשה.

וחתא סי חאזא מא קדאתלו . וואחד אנהאר, כאן גלס קדדאם אראב דלבלאד וסאף פיה אראב וסאפו טאיירלו בזזאף צקצאה וקאלו עלאס אוזהך מגייר,

ודבר לא יזר לו. יום בהיר אחד, ישב אצל רב העיר, הרגיש הרב שאין לו מצב רוח שאלו, מדוע פניך נפולות

ואזבו האדאך אראזל וקאללו אסידי אס נואזבך ואס נקולך ענדי ואחד לחאזא די מא ענד אנאס די הומא קדדי די תא תערף אסידי באיין כולסי לולאד תא תולדלי מראטי מא תא ילחקו תמנייאם חתא תא ינפטרו רחמנא לצלן

השיב לדבריו האיש הנ"ל ואמר לו, מה אענה ומאה אומר, יש ברשותי דבר נדיר שלא נמצא אצל אנשים כמוני, כמו שידוע לאדוני, שכל הילדים אשר הולידה לי אשתי , אינם מגיעים אפילו לשמונת הימים ונפטרים עלינו רחמנא לצילן

ומא נעארף אס נעמאל להאד לחזא. ודאבא ראני זית לקאמאך אסידי באס נדרעלך לקדאמך ולקדדאם השם יתברך באס תצללי עלייא ותעטיני סי דוא

ואיני יודע מה לעשות לפתרון בעיה זו. וכעת באתי עד הנה בפני כבודו הו אדוני להתחנן בפניך ובפני השם יתברך על מנת שתתפעל בעדי וממך תבוא ישועתי ותרופתי.

או ראי מליח באס יכונו יעיסו אולאדי ותחיידלי האד נכאד מן קלבי. פדיך סאעא צקצא ארב וקאללו נחבך תקולי אס נהומא עמאיילך ותמסייא דייאלך פהאד לעולם

וכמו כן, אבקש את עצתך על מנת שבני יחיו ותוסר מלבי הדאגה הזו באותה שעה שאל הרב ואמר לו, ברצוני לדעת מה הם מעשיך ואורח חייך בעולם הזה.

ועאודלו זמיע עמאיילו ותמסייא דייאלו ולמצות די תא יעמל כאמלין.

והאיש סיפר אודות מעשיו ואורח חייו וכמובן גם לגבי המצוות אותן הוא עושה

ונדר ארב באיין תמסייא די האד אראזל כולסי לשם שמים ובקא ארב מדהום ותא יכמם באס יעארף אס נהייא לחאזא לקביחא די זללבת להאד ראזל.

הרב הרגיש שאורח חייו של האיש, הוא לשם שמיים, הרב נדהם וחשב רבות, על מנת לדעת מה הוא הדבר הלא נכון והמרושע אשר גורם למחסום לאיש הנ"ל

חמי

באס תא ימותלו לולאד רחמנא לצילן ומנורה מא דאזת סאעה אוחדא והווא יכממם והאדאך ארזל גאלס מקאבלת אוזהו דל חכם ותא יתסנא לוזאב די יעטילו דיך סאעה

ומדוע בניו מתים עליו רחמנא לצילן, וכעבור כשעה אחת והוא עודנו חושב, והאיש הנ"ל יושב פנים אל פנים של החכם וממתין לתשובה שתבוא מפי הרב.

רזע ארב וצקצא להאדף אראזל וקאללו נחבך תעררפני כיפאס נהייא תמסייא דייאלך פסאעה די תא תאכל ופלוקת די תא תבארך ברכת המזון.

חזר הרב ושאל האיש הנזכר ואמר לו, ברצוני לדעת או אופן התנהגותך בזמן שאתה אוכל ובזמן ברכת המזון

דגייא האדאך אראזל ואזב לחכם וקאללו אסידי תערף באיין פסי נהאראת מן מהאראת דציף מנאיין תא נתכל לדארי ואנה תא נכון עייאן ומצהור ומן כתרת סכאנא די תא תכון ענדי תא נחייד חואייזי לפוקאניין

מיד השיב האיש הנזכר לחכם, ואמר לו, אדוני, דע לך שביום מן הימים של הקיץ שעה שאני אוכל את לחמי ואני עייף במקצת ובשל עומס החום השורר,הרי שאני מעלי את בגדיי העליונים.

באס נתבררד סוויס קבל יוצל אוקת למאכלה דליל אוו דנהאר ותא נכון נגלס נאכל גיר בחואייזי תחתאניין ומן די תא נכממל למאכלה תא נבארך ברכת המזון גיר בלחואייז תחתאניין.

על מנת שאוכל להתקרר מעט, לפני שעת הארוחה של לילה או של יום, וישבתי לכאוכל לבוש בבגדיי התחתוניים, ולאחר שמסיים אאני את האוכל, מברך את ברכת המזון בבגדיפ תחתוניים

פדיך סאעא קאללו ארב דאבא תא נפהם עלאס תא ימותולך לולאד סגאר פסביית האד לחאזא די תא תעמל בלחק אידה תקבל ראי די מעטיך ותשמעלי לכלאמי הווא מן ליום לקדדאם מא בקיתי תעמל האד אסגל

מיד אמר לו הרב, כעת אני מבין מדוע ילדיך הקטנים מתים עליך בסיבת המעשה הזה שאתה עושה, אבל אמת היא שאם תקבל עצה שאתן לך ותשמע לדבריי, שמהיום הבא לא תעשה מעשה זה.

ודימא אוקת מא חבת תגלס תאכל או תבארך סי ברכה תחדאז תכון לאבס חואייזך כאמלין פחאל אילא מאסי תקאבל מעה צלטאן.

ותמיד, בזמן שאתה רוצה לאכול או תברך איזו ברכה, עליך חהיות לבוש בבגדים כולם, כאילו אתה הולך לפגוש במלך בשר ודם

ואנא תא נדמלך מן ליום לקדאם תזכה באס אולאדך יעיסו ותסוף פרחתהום. טהאגדאך כאן קבל עליה לוצייא דלחכם וזכאה הקדוש ברוך הוא חתא סאף אולאד אולאדו.

ואני מבטיחך שמהיום הבא תזכה בילדים שיחיו ותראה בשמחתם. והאיש הזנכר קיבל עליו את עצת החכם והקדוש ברוך הוא זיכהו עד שראה ילדיו ונכדיו.

רפדנה מן האד למעשה קדדאש כביר לעון די תא יבארך בנאדם ומא תא יכון לאבס מליח ומא תא יבארך בלכונה. ווה עלא האדיך לחסומה אס יואזב קדאם די כלקו די מן די תא יחב יאכל תא יסבה לזאהל.

מוסר השכל מן המעשה הזה, כמה גדול העוון שבן אדם מברך ולא היה לבוש כיאות ואינו מברך בכוונה. או לבושה הזו, מה ישיב לבוראו שממנו הוא אוכל והוא דומה לאדם משונה

ומא תא יעמל מעא באלו לימן תא יבארך ואסכון הווא די תא יעטיה למאכלה באס יבארכלו בתבאתא וישכר פלכיר די עמל פיה הקדוש ברוך הוא די לוכאן מא לכיר דייאלו מא ענדו בנאדם לקדר אפילו באס ירבח סולדי ואחד.

ואינו מהרהר בלבו למי שברא אותו ומי מזין אותו על מנת שיברך לו לפי הדרך המקובלת ויודה בשפע שנותן לו הקב"ה, שאם לא השפע שלו לא יוכל בן אדם להתפרנס אפילו באגורה שחוקה אחת

ונית תא יחדאז יתעאקב אוו יסורים, אוו עניות בר מינן, ומן די תא יזיה סי חאזא מן האד לחואייז לקבאח תא יקול האדא גיר ריח תא יתסארא

וכמובן שיסבול חסורים רבים, או עניות בר מינן, ומי שבאים אליו דברים מהדברים הרעים הללו שהזכרנו יאצר רק רוח הביאם

וכיף ציבנא פהאד אראזל די מא כאנת פיה חתא חאזא קביחא גיר האדי די מא כאן חאדי באס יבארך מליח

וכמו שמצאנו בבן האדם הנזכר שלא היה בו שום דבר רע רק זה שלא נזהר בעת הברכה כפי שצריך

ויבארך והווא לאבס חואייז ותעאקב בלמות די אולאדו רחמנא לצילן. ומן די צוו האד זוז דלחואייז זכה באס יעיסולו לולאד.

ויברך הוא לבוש נאות, ונתייסר במוות ילדיו רחמנא לצילן. וכאשר תיקן שני הדברים הללו זכה שילדיו יחיו

האגדאך יזכינה הקדשו ברוך הוא באס תכון לכופא דייאלו עלינא פכול אוקת פגלוסנא ופרקדנא ופי פיוקנא אמן כן יהי רצון

ולכן יזכינו בקדוש ברוך הוא, שממתו תיפול עלינו בכל זמן ביושבינו ובשכבנו ובקומנו אמן כן יהי רצון

סוף המעשה מספר שלוש 

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית-מעשה מספר ארבע

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על נמת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

אשריכם ישראל. 

מעשה מספר ארבע

חמי

מעשה נורא ונפלא די עמל רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי עליהם השלום והווא מכתוב פזוהר הקדוש פחלק שלישי מנורה פרשת פנחס פהאדוך תוספות די מכתובין פלכר דזוהר הקדוש סימן יוד.

מעשה נורא ונפלא שעשה רבי אלעז רבן רבי שמעון בר יוחאי עליהם השלום, והא כתוב בזוהר הקדוש בחלק השלישי מנטרה, פרשת פנחס, בתוספות הללו אשר כתובים המה בזוהר הקדוש סימן יוד.

ולשון דלערבייא דייאלו הווא האדא לאין אידא נכתבוה בלשון דזוהר כיף מכתוב תמה מה יפהמוש נאס כאמלין גיר די יעארף יקרא זוהר הווא די יפהמו

ולשונו הערבית, הוא שונו כותבים בשלון הזוהר כי שכתוב שם, רוב האנשים לא יבינו, מלבד אלה אשר יודעים לקרוא את הזוהר ולהבינו. 

ולכוונה דייאלנא פהאד לכתיבת הייא לזכות בני ישראל יעארפום יקראוו תורה ויתעוררו באס יעמל תשובה ויזכאוו הומה ונזכאוו חתא חנא מעאהום בעזרת השם

וכוונתנו בכתיבה זו, הינה לזכות בני שיראל שידעו לקרוא בתורה ויתעוררו על מנת לעשות תשובה ויזכו המה, ואנחנו איתם בעזרת השם

. בלחק לחכמים ונבונים די יעארפו יקראוו מא נחדאזו סי מכתבולהום עליהא חדזאת נכתבו בלערבייא באם יתפהם.

אבל החכמים והנבונים אשר יודעים לקרוא אותו, אים להם צורך שאנו נכתוב להם, ולכן אנו כותבים זאת בערבית על מנת שיבינו הם.

קאל תמא באיין רבי אלעזר ורבי אבא ולחבירים עליהום השלום כאמלין כאנו דאייזין פטריק כיף עאדתהום די כאנו יכונו גולים מן האד למודע.                  

נאמר שם שרבי אלעזר ורבי אבא וחבריהם עליהם השלום כולם היו מתהלכים בדרך שבה היו רגילים להתהלך כאשר היו עוזבים את המקום הזה

והאדא מסיבת שכינה אל רם ונשא די מעאנא פלגלות ומן די כאנו מאסיין פטריק כאנת שמש קווייא בזאף וכזרו לחבירים הקדושים ואחד למודע פיה ואחד צזרא ופיה אלמא זארי לכל זיהא

והדבר הזה מסיבת שכינה אל רם ונישא הניצב לידינו בגלות, וכשהלכו בדקך השמש חזקה הייתה, וראן החברים הקדושים מקום אחד, מקום שבו יש אילן ומים זורמים נכל עבר

וצזארט כאר וגלסו תמה באס יקראו תורה כיף לעאדה דייאלהום פאיין מה כאנו ימסיוו כאנו יגלסו יקראוו תורה

והרבה עצים, וישבו שמה על מנת לקרוא בתורה כפי שהיו נוהגים, בכל מקום שבו הם נמצאים, ישבו המה ויקראו בתורה.

וקאל רבי אלעזר עליו השלום אמא זין האד למודע הומא גאלסין ודאז קדאמהום ואחד לחנש כביר בזאף וכיף כזרו רבי אלעזר הדר מעאה וקאללו חוויא לך סטי לך מאורחך

ויאמר רבי אלעזר עליו השלום, כמה נאה המקום הזה, בעודם ישובים עבר לידם נחש גדול מאוד ותיכף שראהו רבי אלעזר, פנה אליו ואמר לו, חבל חזור לדרכך

פירושה חוייא הווא נחש והדר מעאה וקאלו רזע מטריק די עלאס מאסי ראה האדאך בנאדם די לאיין מאסי באס תקטלו ראה רזע בתשובה ונדם עלה האדיך לעבירה די עמל וקבל עליה עמרו מא יעמל האדיך לעבירה כטר טול אייאם חייאתו.

הנחש הבין את המשמעות ואמר לו חזור מהדרך אלי אתה הולך כיוון שהדבר אליו אתה חותר, הבן אדם שאליו אתה הולך על מנת להורגו, חזק בתשובה והתחרט על העבירה שעשה, וקיבל על עצמו לא לחזור על העבירה הזאת כל ימי חייו. 

ותביין דלכלאם הווא האשא לאיין מן די בנאדם תא יעמל סי עבירה די עלאס יתחייב מיתה תא יקדר ימות עלא יד חנש במאמר שם יתברך אל רם ונשא.

ונראה שדברים אלה בטלים, כיוון שכאשר בן אדם עושה עבריה עליה חייב מיתה, יכול למות על ידי הקשת נחש במאמר שם יתברך אל רם ונשא

ורבי אלעזר עליו השלום כיף כזר פהאדאך נחש עארף האיין מאסי יקטל סי בנאדם ועארף האדאך בנאדם רזע בתשובה ותפטר מן למות מה ימותסי עלה יד נחש.

ורבי אלעזר עליו השלום איך שהביט בנחש הזה, ידע שהוא הולך להרוג איזה בן אדם, ובן אדם זה ידע את הדבר, חזר בתשובה ונפטר מן המוות שלו יומת על ידי הנחש

כיף יבאן לקדאם ומנאיין לבירים עליהם השלום ראווה תא יקול האד לכלאם מן פמו פחאל די יתנבא בנבואת אמת.

כפי שנראה להלן מננאן חבירים עליהם השלום ראו שהוא אומר את הדברים האלו מפיו כאילו הוא התנבא בנבואת אמת

בקאוו  גיר תא יתעזבו וקאם רבי אלעזר הדר נובא אוכרא מעא נחש וקאלו ראה מנורא מה הדרו מעאך מן שמים ועטאווך רשות באס תמשי תקטל.

עמודיו המה מתפלאים וקם רבי אלעזר אמר שנית עם הנחש ואמר לו , דע לך שכאשר דברו אתך מן השמים וניתנה לך הרשות על מנת להמית.

הלא הוא התחרט על מעשיו וכעת לך לך לדרכך לא תוכל להרוג את האיש, ותכף שדיבר אתו רבי אלעזר עליו השלום, נשאר הנחש ההוא עומד לא נע לא הנה ולא הנה

וקאם רבי אלעזר עליו השלום והדר מעאה נובא תלתא וקאלו ראני נעארף אס חבת ודאבה סיר רזע מן האד לחאזה די עלאס מאבי

קם רבי אלעזר עליו השלום ודיבר אליו בפעם השלישית, דע לך שאני יודע מה רצונך, וכעת חזור בך מכוונתך הראשונית

וראה ואחד לגוי רשע מורשע ראה ראקד פהאדאך תופרי דיאלך די פאיין תא תרקד נתי סיר קטלו פמודע האדאך ליהודי די מאסי תקטל

והנה לך אחד גוי רשע מורשע ישן במערה שלך היכן שאתה ישן, אתה לך אליו והרוג אותו במקום היהודי שרצית להרוג.

לאיין האד לגוי רשע חווץ ואחד ליהודי פטרק ועבאלו כל מה ענדו ודרבו פלגוף דיאלו וגיר שמע לחנס האד לכלאם די קאל רבי אלעזר עליו השלום דגייא זרא האדאך אלחנס בזרי ומסה פחאלו לדי לאיין צאפדו רבי אלעזר עליו השלום.

כיוון שהגוי רשע, ושדד יהודי אחד בדרך ולקח ממנו כל מה שהיה לו על גופו, ותכך שממע הנחש דברים אלו שאמר רבי אלעזר עליו השלום, הזדרז הנחש הנ"ל ואץ לו והלך לו לדרכו שאליה שלח אותו רבי אלעזר עליו השלום.

וקאל רבי אלעזר לחבירים דייאלו לוכאן מא כונת אנא הינא בשחאל דלחואייז קבאח יעמל האדאך אלחנס לאיין ואחד ליהודי עמל ואחד לעבירה וקבל עלא רוחו יזרע בתשובה.

אמר רבי אלעזר לחברים שלו , אילו לא הייתי אני כאן, כמה דברים רעים הנחש הזה היה עושה, כיוון שיהודי אחד עשה עברה, וקיבל על עצמו לחזור בתשובה.

עטאה שרע פבית דין של מעלה באס יקטלו אלחנס ומנור דאך סי נדם האדאך אליהודי ורזע בתשובה ובלכחד לתשובה תפךּ מן אלמות

ניתן הדין בבית דין של מעלה שהנחש יהרגו, ולארח מכן התחרט היהודי וחזר בשתובה, ובכוח התשובה ניצל ממוות.

קאמו לחבירים קאלולו באס עארפת האד לחנס מאסי יקטל ליהודי קאלהום ואחד סימן עטאהולי אבא די הווא רבי שמעון עליו השלום

ניצבו החברים ואמרו לו, איך ידעת שהנחש הזה הולך להרוג את היהודי, השיב להם קיבלתי סימן מאבא שהוא רבי שמעון עליו השלום.

קאלולו נקולו האד לחאזה עארפתהא בסימן די רבי שמעון עליו השלום ראך תקולנא באס עארפת באיין האדאך ליהודי נדם ורזע בתשובה

אמרו לו,נניח שהדבר הזה נודע לך בסימן של רבי שמעון עליו השלום, עליך לומר לנו כיצד ידעת שהיהודי הנזכר, התחרו וחזר בתשובה. 

ורזעלו לחמו כיף כאן קבל זמן בעד קאם רבי אלעזר והדר מעא אלחנש וקאלו נתי עמלת זהדך ושופנא די עמלת וכל מה עמלת הווא מליח בלחק תחדאז תמסי פחאלך ותחדאז מן הינא תמסי תכבי ראצך פלמערה דייאלך

ובשרו חזר לקדמותו כמו מקודם, קם רבי אלעזר ודיבר אל הנחש ושח לו , אתה ביצעת את משימתך ואכען ראינו שהתאמצת עד מאוד ומה שעשית היה לטובה, אבל מן הדין שתלך לדרכך וחזור נא למערה שלך, כי תמה משמיתך……

ותא נגזר עליך מה תעמל חתא דרורא לבנאדם ודי כיף קאדא רבי אלעזר ע"ה להדרא די הדר מעא האדאך לנחש חנא ראצו ומסא פחאלו ומנור דאך סי קאם רבי אלעזר והדר מעא האדאך ליהודי וקאלו רפד האד סכארא די האד לגוי ראה פיהא ואחד לכניסה דדהב.

ואני מצווה עליך לא לעשות רעה לבני האדם וכאשר סיים רבי אלעזר את דבריו עם הנחש ההוא, השפיל את ראשו והלך לו לדרכו ולאחר מכן קם רבי אלעזר ודיבר אל היהודי ואמר לו קח את התיק הזה של הגוי יען כי יש בו חופן של זהב.

והאד לכניסה דדהב הייא נכלאהלו בנו ונתי מא ענדך רשות באש תרפד מן האד לכניסה דדהב חתא סי וסיר ללמודע לפלאני ראה תא יסכן תמא ואחד ליהודי וראה חשמו פלאן תציבו מאתת מראתו ועטיה האד לכניסה וקוללו

וחופן הזהב הזה הרי שבנו הוריש לו ולך אין רשות שתקח מחופן זה דבר ולך אל מקום פלוני , שם גר יהודי ושמו פלאן תמצא שאשתו מתה עליו ותן לו את התיק ואמור לו

האד לכניסה די רבי שמעון בנו די כאן מצאפר מעא בנו די האד לגוי רשע די קטל לחנש ומן די כאן מעאה פספינא סרקהאלו ועטאהא  לבוה.

התיק הזה שייך לרבי שמעון בנו שנזע בספינה הזו עם בנו של הגוי הרשע שהרג את הנחש וכשהיה במחיצתו בספינה גנב את התיק ממנו ונתנו לאביו

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית- המשך וסוף מעשה ד'

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על נמת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

אשריכם ישראל. 

האד לכניסה  די שמעון בנו די כאן מצאפר פספינה מעא בנו די האד לגוי רשע די קטל לחנש ומן די כאן

מעאה פספינה סרקהלוו ועטאהא לבוה

חמי

הארנק הזה של שמעון בנו שנסע בספינה עם בנו של הכוי הזה הרשע אשר הרג את הנחש …וכשהיה אתו בספינה גנב את הארנק ממנו ומסר אותו לאביו

ודאבה הא הייא ענדךּ באש תוצלהאלו וקוללו ראה שמעון בנו ימסי ענדו דגייא פקריב וקוללו יבארךּ להקב״ה מחזיר אבידה לבעלה

וכעת הארנק אתלך והבה אותו ותאמר לו ששמעון בנו יבוא אליו מהר ויאמר לו שיברך את הקב"ה מחזיר אבידה לבעלה

 ומסא האד ליהודי לטריקו לשלום וכיף שאפו האד סי לחבירים הקדושים ע״ה תעזבו עזובאת כבאר וקאם רבי אבא ע"ה וקאלו האר למסייא די האד טריק כאמלה כולהא עזאייב כבאר עזב כבר מן והאד אלכרי כטר מנהום כאמלין

והלך היהודי לדרכו לשלום וכראו הדבר הזה החברים הקדושים ע"ה התפלאו פליאה גדולה ואמר רבי אבא ע"ה ואמר האירוע הזה כולו על דרך הנס, פלא גדול מאוד וגדול מהם כולם

 תא תקוללו סימן בתוך סימן לישם דלמודע ולישם דליהודי ודלישם שמעון בנו ותא תעטיה סימנים כיף נסרקתלו האד לכניסה דדהב קאלהום רבי אלעזר ע״ה האד לחאזה די ריתו מא הייא ביאסארא ולא בחוכמה גיר רוח דייאליי כיף אלי תא נכזר האד סי די קולת בעינייא ממש פחאל שי ואחד די תא יכזר לחאזא די קדאמו העזזבו לחבירים כאמלין ע״ה עלא האד לחוואייז די כזרו האד נהאר עמל רבי אלעזר ע״ה ברוב קדושתו הרמתה עד כאן גמר המעשה: תא יתפהם מן האד למעשה די רבי אלעזר ע־׳ה באיין כזר האד לענינים ברוח הקודש אשריו זיע״א :

אומרים סימן בתוך סימן שמו של המקום ושם היהודי ושמו של שמעון בנו ונותן בו סימנים איך הוא גנב ממנו את ארנק הזהב…אמר להם רבי אלעזר ע"ה הדבר שראיתם היא לא בתחבולות ולא בחוכמה רק רוחי שלי איך שאני רואה הדבר שראיתי בעיניי ממש כמו שמאן דהו שרואה דבר לפניו …התפלאו החברים כולם ע"ה אודות הדברים האלושהתרחשו אותו יום עשה רבי אלעזר ע"ה ברוב קדושתו הרמתה עדן כאן גמר המעשה…..

מוסר השכל מן המעשה הזה של רבי אלעזר ע"השראה את הדברים ברוח הקודש אשריו זיע"א

רפדנא מן האד למעשה די זוהר הקדוש מוסר גדול לדי ענדו עיניה מהלולין מה רבטהומלום יצר הרע תא יקדד יכון באיין בנאדם די עמל סי עבירה יקבד לעונש דיילו עלה יד נחש

מוסר השכל מן המעשה הזה של הזוהר הקדוש  מוסק גדול , מי שעיניו פקוחות ויצר הרע סגר לו אותן, ייתכן מאוד שבן האדם שעבר עבירה יקבל עונשו על ידי הנחש

 פחאל האד ליהודי השם יצילכם כולכם ונית יתעללם בנאדם מנאיין תא יתעטה רשות לנחש באס יקתל בעד מה ירזע בתשובה וישאמחולו פדנובו עלה קד לכח דתשובה אפילו הכי מה תה יחבסי אנחש ירזע מן טריקו גיר חתה יקתל ממש אוו יקתל די עלה מן זא אוו יקתל חד אכור פמודע

כמו היהודי השם יצילכם כולכם וגם ילמד בן האדם מהיכן ניתנת הרשות לנחש על מנת שיהרוג.אחרי שיחזור בתשובה ויסלחו לו על עוונותיו, כיוון  שכוח התשובה אפילו אם הנחש אינו רוצה לחזור לדרכו עד שיהרוג ממש או יהרוג כל מי שבא או ישהרוג מאן דהו במקומו

פחאל די תה נראוו פי האד למעשה הנורא אשר על כן נחדאזו נתעללמו באס מה נעמלו חתה דנוב כלל בלכח דתורה ויראת שמים וידה בר מינן זה לידנה סי האזה קביחה נחדאזו תיכף ומיד נרזעו בתשובה קבל מה יתגזר עלינה איזה גזירה רעה השם יצילכם כולכם ויצילנו אמן.

כפי שאנו רואים במעשה הנורא הזה אשר על כן נצטרך ללמוד שלא נעשה שום עבירה כלל בכוח התורה הקדושה ויראת שמים, ואם חס ושלום באה לידינו איזה דבר רע, חייבים מיד לחזור בתשובה, לפני שיגזרו עלינו איזו גזירה רעה השם יצילכם כולכם ויצילנו אמן.

 לאיין אידה נגזרת עלה יד סי שליח רע פחאל חנש אוו סי חייה רעה אוכרה כמה צער יגיע לו לאדם בר מינן עאד יכון ניצול בלחק מנאיין תיכף ומיד יעמל תשובה ויכון מתחרט ויעמל לוידוי ויקבל עלה ראצו באיין עמרו מה ירזע יעמל האדאך דנוב כלל פחאל די עמל האד ליהודי כיף סהד עליה רבי אלעזר ע׳׳ה דיך שאעה יכין ניצול ומנאיין יעמל בנאדם סי דנוב מה יסבבי חתא תסבייא ויקול עלאס עמלת האד סי.

 כיוון שאם נגזרה עלינו גזרה על ידי שליח רע כמו נחש או כל חיה רעה אחרת, כמה צער יגיע חו לאדם בר מינן עש שחנצל מן הגזרה הזו. מן הדין שתכף ומיד וחזור הוא בתשובה ויתחרט על מעשיו, יערוף וידוי ויקבל על עצמו שלא יחטא שוב כלל וכלל, כפי שעה היהודי אשר שרבי אלעזר ע"ה העיד עליו שינצל מן הרעה….ואם חטא בן האדם שלא יתרץ זאץ בסיבות שונות ומשונות וישאל את עצמו מדוע שוב חטא.     

 הווא מן האד סבה ויגטי עלא ראצו ודנובו ברקאייע די מה יצלאחוסי ורינא די קאל דוד הע״ה ומודה ועוזב ירוחם הייא כיף קולנא מן די בנאדם יכון מודה באיין עמל דנוב ורזע טרקו ורזע עליה בתשובה האדאךּ ירוחם מן השמים ירחמו עליו:

ומן הסיבה הזו, יחפה על ראשו ועבירותיו במעשים שאינם מועילים, וכפי שאמר דוד המלך עליו השלום ומודה ועוזב ירוחם, זאת כפי שאמרנו כשאדם מודה ולא יחטא עוד ויחזור בו מדרכו הרכה ויחזור בתשובה, עליו ירחמו מן השמים אמן כן יהי רצון……

 לאיין אידה נגזרת עלה יד סי שליח רא פחאל חנש אוו סי חייה רעה אוכרה כמה צער יגיע לו לאדם בר מינן עאד יכון ניצול בלחק מנאיין תיכף ומיד יעמל תשובה ויכון מתחרט ויעמל לוידוי ויקבל עלה ראצו באיין עמרו מה ירזע יעמל האדאך דנוב כלל פחאל די עמל האד ליהודי כיף סהד עליה רבי אלעזר ע׳׳ה דיך שאעה יכין ניצול ומנאיין יעמל בנאדם סי דנוב מה יסבבי חתא תסבייא ויקול עלאס עמלת האד סי.

כיוון שאם נגזרה על ידי שליח כלשהו, הרי זה כמו הנחש או חיה רעה אחרת, כמה צער יגיע לו לאדם בר מינאן, שינצל מן הרעה, ותכיף יחזור הוא בתשובה ויהיה מתחרט על מעשיו ויערוך וידוי לנפשו הוא עד שיכופר לו ויאמר מדוע נהגתי כך.

 הווא מן האד סבה ויגטי עלא ראצו ודנובו ברקאייע די מה יצלאחוסי ורינא די קאל  דוד המלך עליו השלום ומודה ועוזב ירוחם הייא כיף קולנא מן די בנאדם יכון מודה באיין עמל דנוב ורזע טרכו ורזע עליה בתשובה האדאףּ ירוחם מן השמים ירחמו עליו:

ומהסיבה הזו יתחרט הוא על מעשיו ותטאותיו במעשים שלא יעזרו לו ורינה שאמרה דוד המלך עליו השלום ומודה ועוזב ירוחם, וזה שאמרנו כשבן האדם יודה שאכן חטא וחזר הוא מדרכו הרעה, עחיו היא התשובה…וירוחם מן השמים ירחמו עליו

ונחדאזו נתעללמו מן האד למעשה הנורא מן האד צדיק די חווצו לגוי ודרבו פלגוף דיאלו ואפילו הכי כאן מצדיק עליו את הדין ויקרא משפטי האמת צדקו יחדיו ואם בארזים נפלה שלהבת אפילו האדאך דור לעזיז צדיקים כאנו יקבלו צער די כאן יזי עליהום לא כל שכן פי האד דור דייאלנא די כאמלין על הרוב מעמרין בלעונות ולפשעים באיין תא נחדאזו נקבלו די עטא השי״ת.

וחובה עלינו ללמוד מן המעשה הנורא הזה מהצדיק הזה שנשדד על ידי גוי והיכהו בגופו ואפילו מצדיקים עליו את הדין ויקרא משפטי האמת צדקו יחדיו ואם בארזים נפלה שלהבת. אפילו בדור היקר של צדיקים היה נגרם להם צער גדול שבא עליהם, לא כל שכן בדור הזה שלנו שכולנו מלאים עוונות ופשעים ועלינו לקבל את הי"ת נותן לנו. 

ופשוט באיין מן די יקבל בנאדם אמר השי״ת ודאי יחן מנו ויכפף עליה האדאף צער די עטאה ומה נחדאזוסי נטוולו פהאד לענינים כטר מן שיעור לאיין נאס כאמלין די בעקלהום מליח יקדרו יעארפו האד סי כאמל והשם ברוך הוא יחזירנו למוטב אמן כי״ר:

ופשוט הדבר ברגע שבן האדם מקבל עליו את עול המצוות של השי"ת, לבטח ירחם עליו ויקל עליו את הצער שבא עליו ….עלינו להאריך בדברים האלו יותר, כיוון שכל מי שעינו בראשו יוכלו לדעת את כל הדברים האלו והשם בקוך הוא יחזירנו למוטב אמן כן יהי רצון…..

וקדושת רבי אלעזר בן רבי שמעון די רינא פהאד למעשה מה ענדהא שיעור כמעט פחאל נביא ממש די כאן יכזר לחואייז נעלמים בעיניה ממש פחאל די הומה קדאמו ובפרט האד לחאזה אלכרייא די שאף בעיניה וקאל להאדאךּ ליהודי צדיק די דרבו לנוי תעבי האד לכניסה דדהב די סרק לגוי לבן ליהודי ושמו שמעון וקוללו פקריב יזי פחאל די כתבנא ־

וקדושת רבי אלעזר בן רבי שמעון שראינוהו במעשה הזה , ואין לזה שיעור ודומה הדבר כמעט כמו הנביא שראה דברים נעלמים בעיניו הוא, ממש כאילו היו מונחים לפניו, ובפרט במעשה האחרון שראה במו עיניו ושח ליהודי הצדיק שהיכהו הגוי , קח את השקית הזו של זהב אשר הגוי גנב אותה מיהודי ושמו שמעון ואמרו לו שבקרוב ימגע כפי שכתבנו…..

האד סי מן לקדושה דלעין די הייא מקדשא כטר מן שיעור קדר ישוף ע״ה לחואייז נעלמים כפי קדושת העין ואפשר הייא די קאל פי דוד הע״ה עם יפה ׳עינים וטוב רואי פירושה די זכא באס יתשמא יפה עינים דהיינו די קדש לעינים דיאלו יזכא יכזר מליח כטר מן נאס כאמלין לחוואייז דלקדושה עליה קאל וטוב רראי ויזי מליח דקדוק כלמת עם חב יקול מעא למדה טובה די הייא יפה עינים יזכה למדת וטוב רואי לראות בקדושתו כל העניניפשיש בעולם סוף דבר בנאדם די הווא בעקלו ישוף פלחוואייז די הומה דלמצוות ותורת אלדים חיים: …

וכל זה מקדושת העין שהיא מקודשת יתר על המידה יכל לראות דברים נעלמים כפי קדושת השעין ואפשר מה שאמר דו עליו השלום עם יפה עיניים וטוב רואי פירושה שזכה להקרה יפה עיניים דהיינו שקידש את עיניו ויוכל להתבונן יתר מאשר האנשים האחרים דברים של קדושה אמר וטוב רואי והנה אכן דקדוק המילה מתואם הוא, הווה אומר עם מדה טובה שהיא יפת עיניים יזכה הוא למדת וטוב רואי לקראות בקדושתו כל העניינים שיש בעולם…..סוף דבר בן אדם שעיניו בראשו יראה בדברים שיש בהם מצוות ותורת אלוהים חיים……

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית-מעשה ה'

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על נמת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

רבי יצחק בנאיים ז"ל

רבי יצחק בנאיים ז"ל

אשריכם ישראל. 

מעשה ה'

מעשה דטרא פייאם הרב הצדיק רבי יעקב אר״י ז״ל מן בלאד מטורבין יע״א • ואחד למרדה חבבו יצאפדו זוז דלחסידים כּבאר לענד רב בעל שם טוב באס ידווזו מעאה שבת קדש וכיף בדאוו ימסיו פטריק תלאקאוו  בואחד לכררוסה די כאנת קדאמהום והאדיך לכּררוסה תא תמסי בלא זרי ופיהא ואחד לקאייד ומן סבבה די תעכסו רוידאת די האדיך כררוסא מא קדרוסי האדוך זוז דלחסידים ידוזו בכררוסתהום מן מודע אכור ויכליו לכררוסה דלקאייד מנוראהום.

מעשה שקרה בימיו של הרב הצדיק רבי יעקב אר"י מהעיר טורבין יע"א. פעם אחת רצו שני חסידים גדולים לנסוע לאצל הרב שם טוב על מנת שיעשו אצלו את השבת קודש. לאחר שהלו את דרכם פגשו בעגלה שהייתה לפניהם…והעגלה הזו הולכת לה לאטה ועליה קאייד אחד, וכיוון שגלגליה של העגלה לא תקינים המה, וזו חסמה להם את דרכם של החסידים ולא יכלו לעבור עם עגלתם ממקום אחר ויניחו לעזגלתו של הקאייד……

 ביהא חדאזו יכונו מנורא לכרוסא דלקאייד ויתמססאו בסוייס וקאם ואחד מן האדוךּ זוז דלחסידים וקאל  לאכור תערף אסידי באיין ענדי גבינה כבירה עלא האד למסייא מא נקדרו נכונו ענד רב בעל שם טוב פשבת, ואזבו צאהבו וקאלו אנא בטוח בקב״ה

ולכן צריכם היו להמצא מאחורי העגלה של הקייד ושיתהלכו באיטיות. ואז אמר אחד מן החסידים ושח לחברו, אתה יודע אדוני שיש בי עצב גדול אודות הבעיה הזו, לא נוכל להיות אצל הרב בעל שם טוב בשבת, וענה לו חברו ואמר לו בטח בקב"ה.

באיין האד סי די עמלנא הווא מליח, ואזבו האדאךּ צאחבו וקאלו לוכאן כונתי פייאם לחורבן די בית המקדש לוכאן קולתי חתא הווא באיין הקב״ה כלאה לטובה

כי מה שעשינו לטובה הוא, וענה לו ואמר לו לו הייתה נוכח בזמן חורבן בית המקדש, גם אז היית אומר שגם זו לטובה אות.

והומא מאסיין בסוייס והומא אוצלו לואחד למודע דייק בזאף די מא כאיין חתא טריק אוכרה מנאיין יעווזו וידוזו ופהאדאךּ למודע דייק תחצרו סי כרארס אוכרין כתאר די כאנו ראפדין לכואבי דלחליב

והמשיכו להתהלך באיטיות והגיגו למקום צר מאוד, שאין דרך אחרת לעקוף אותו ולעבור, וגם היו תקועים שם במקום הזה עגלות אשר הובילו חלב.

ביהא חדאזו יכונו מנורא אלכרוסא דלקאייד ויתמססאו בסוויס וקאם ואחד מן האדוך זוז דלחסידים וקאל לאכור תערף אסידי באיין ענדי גבינה כבירה עלא האד למסייא מא נקדרו נכונו ענד רב בעל שם טוב פשבת, ואזבו צאהבו וקאלו אנא בטוח בקב״ה באיין האד סי די עמלנא הווא מליח, ואזבו האדאף צאחבו וקאללו לוכאן כונתי פייאם לחורבן די בית המקדש לוכאן קולתי חתא הווא באיין הקב״ה כלאה לטובה .

ולכן צריך שיהיו מאחורי העגלה של הקאייד ויתנהלו לאטם, ואז אמר אחד משני החסידים הללו, אתה יודע אדוני שיש בי עצב גדול על המסע הזה, לא נוכל להיות אצל הרב הבעל שם טוב בשבת, ענה לו חברו ואמר, אני בטוח בקב"ה, כיוון שמה שעשינו היה לטובה, וחברו ענה לו ואמר לו היית נוכח בזמן של בית המקדש היה קיים, אזי ההית אומר שהקב"ה החריבו לטובה…

והומא מאסיין בסוויס והומא אוצלו לואחאד למודע דייק בזאף די מא כאיין חתא טריק אוכרה מנאיין יעווזו –וידיזו,  ופהאדאף למודע דייק תחצרו סי כרארס אוכרין כתאר די כאנו ראפדין לכואבי דלחליב ואחד לכררוסא מנהום תהרסת ופסבייתהא מא קאדרוסי יתחרכו מן מודעהום חתא לכרארץ לוכרין, ומן די אוצלת לכררוסה די האדאך לקאייד קאם תא יגווט עליהום באס יצוובו דגייא טריק מנאיין תדוז כררוסטו

והם התהלכו לאטם והגיעו למקום צר מאוד שלא הייתה דרך אחרת לעבור בה.ובאותו המקום הצר, נתקעו כמה עגלות אשר הובילו חביות של חלב, ואחת העגלות נשברה וחסמה את הדרך, ומסיבה זו לא יכלו לנוע גם העגלות האחרות. וכשהגיעה עגלת הקאייד, החל הוא לצעוק עליהם, על מנת שיתקינו מהר דרך שניתן להוביל ממנה את עגלתו.

האריך םאעא חדאזו האדוך לכדאמא דלכרארץ ינקצו מן הארוך לכואבי דלחליב די כאנו פהאדיך לכררוסא לוולא די הצרתלהום טריק , ומנאיין נקצו לכואבי וחאיידו האריך לכררוסא די תהררסת דאזו האדוך לכרארץ כאמלין והתא לכררוסה דלקאייד דאזת ומן די כרזו לתיסאע לכרארס דוזו לקאייד כרוסתו לטריק אוכרא והארוך לחסידים קבדו טריקהום בזרי. האריך סאעה קאלו האדאך לחסיד תאני נקוללך באיין חתא האד לכררוסא דלקאייד הייא לטובה לאיין לוכאן מא לקאייד האדוך מואלין לכרארץ די תחצרו מה ימלעולנה לחסאב.

באותה שעה צריכים היו עובדי העגלות להוריד את חביות החלב שהיו על העגלה הראשונה שחסמה להם את הדרך, וברגע שהורידו את החביות והזיזו את העגלה אשחסמה להם את הדרך, כל העגלות האחרות וגם עגלתו של הקאייד עברו. וכאשר יצאו לדרת הפנוייה, עבר הקאייד עם עגלתו לדרך אחרת ושני החיסידם פנו גם הם לדרכם במהרה. באותה שעה אמר החסיד השני , וכן אמרתי לך שגם העגלה של הקאייד היא לטובה הייתה, כיוון שלולה הקאייד בעלי העגלות האחרות שנתקעו לא היו מתייחסים אלינו.

ומן די אוצלו לענד רב בעש״ט ועאודולו די טראלהום כאמל קאלהום עלא האדא כאיין דיפראנץ באיין נחום גם זו ובין תלמידים די רבי עקיבא לאיין רבי עקיבא קאל כול מא תא יעמל הקב״ה למליחה הווא פחאל די טראלו הווא מעה חמארו ומעה לפרוז דיאלו (גמרא ברכות דף ם׳) ומנורה האדאך סי כלאקתלו חאזא מליחה בלחק נחום גם זו קאל גם זו לטובה יחב יקול התא האד לכררוסה  דלקאייד די זאת לוזהנא ומה קדרנאס נפותוהא הייא מן לביר דיאלנא

וכשהגיעו לבעל שם טוב וסיפרו לו את הקורות להם , שח להם הוא שיש הבדל בין נחום ובין תלמידיו של רבי עקיבא, כיוון שרבי עקיבא, אמר כל אשר בורא עולם עושה לטובה היא, כפי שקרה לו הוא עם חמורו והתרנגול שלו  (גמרא ברכןת דף ס') ולאחר מכן יצא לו דבר טוב , האמת היא שנחום גם זו, אמר גם זו לטובה , רוצה לומר אפילו העגלה הזו של הקאייד אשר באה לקראתנו ולא יכולנו לעקוף אותה, הרי שהדבר לטובה הוא..

 לאיין לוכאן מה הייא מן די נוצלו למודע הארוך לכרארין די תחצרו נחדאזו נתעטלו תממה לאיין מה ימלעולנה חסאב ומנהא מה נקדרוס נוצלו לענד הבעש׳׳ט לשבת והאגדאך יחדאז יעמל כול מן הווא יהודי אידה זאתו פי האזה קביהה בר מינן די תא יבאנלו הווא קביהא יהדאז יקול פעקלו גם זו לטובה יקדר יכון האד לחאזה די הא תבאנלי דאבא קביהא תכון פלכרר מליחא והאדיך סאעה ראה יעאוונו שי״ת וירדלו כולסי מליח הקב״ה יפכנא מן מחשבות זרות ומכל עצות רעות אכי׳׳ר :

כיוון שלולה העגלה הזו לא היינו מגיעים לאלה שנתקעו, ואנו נאלצנו להמתין שם כיוון שלא לקחנו בחשבון שלא נוכל להגיע אצל הבעל שם טוב לשבת. וכך צריך לנהוג כל יהודי , כאשר קורה לו דבר מה רע בר מינן, וחשבה הוא לרעה, חייב הוא לחשוב שגם זו לטובה היא, ייתכן שהדבר אשר נראה לו רע, יהפוך הוא לבסוף לטובה, ובאותה שעה יעזור לו בורא עולם ויחזיר לו הכל לטוב ….הקב"ה יצילנו מן המחשבות הזרות ומכל עצות רעות אמן כן יהי רצון….

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית- מעשה ו'

רבי יצחק בנאיים ז"ל

רבי יצחק בנאיים ז"ל

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד

מעשה פואחד ראזל די מסא לואחד לבלאד בעידה באם יסרי סי סלעה וכאנו ענדו 500 פראנק פולוניז (זהובים) פואחד צררא מצרורין האדאך ראזל כאף לאמא יסופו סי חד בא־ין ענדו לפלוס ויסרקוהמלו אס עמל מסא לואחד למודע מכבבי ועמל ואחד לחפרה פלארד ויכבא פיהא האדיך צררא דלפלוס ומסה פחאלו.

מעשה שאיש אחד שהלך לעיר רחוקה  על מנת לקנות סחורה והיה ברשותו 500 פראנק זהובים בצרור אחד צרורים המה. האיש פחד שמא מאן דהו יראה אותו ויראה שיש ברשותו סכף ויגנוב לו אותו. מה עשה האיש הלך למקום מחבוא וחפר בור באדמה ושמר בו את הצרור והלך לו לדרכו

וקדדאם האדיך לחפרה באן ואחד להאייט מסגדלהא ולחאייט באנת פיה ואחד תקבה סגירה. פהאדיך סאעה רגב מול לחאייט מן האדיך תקבה וכאן ינדר אס תא יעמל מול האדיך צררה .  מנורא מה מסה מול צררה מסה האדאך ראזל מול לחיט וסרקלו לפליסאת די נזזל פהאדיך לחפרה.

וליד הבור הזה היה קיר אחד לעומתו. ובקיר היה בו חור קטן. באותה שעה, הציץ בעל הריק מהחור הנזכר וראה את אשר עושה בעל הצרור. אחרי שהלך בעל הצרור, הלך לו האיש בעל הקיר וגנב לו את הכסף שהונח בחור ההוא..

 מן בעד סי ייאמאת זא מול לפלום באס יזבד פלוסו ומה צאב גיר ידו וצחרה האדיך סאעה קאם ותגבבן בלא קייאץ וקאל אס נעמל דאבה לאיין נמסי ולימן נטלב פלוסי רפד עינו ונדר הנא והנא ושאף באיין כאיינא ואחד תקבה פלחאייט די לוזה להפרה די פאיין עמל פלוסו מסה ענד מול לחאייט וקאלו שמעת עליך די נתי ואחד ראזל חכם ותא תעטי ראייאת למלאח נטלב מנך פאבור תעטיני סי ראי מליח פואחד לחאזה.

כעבור כמה ימים בא בעל הכסף להוציא את כספו ולא מצא רק ריק ויובש.באותה שעה התעצב האי לאין קץ ואמר מה נעשה כעת ולאן אלך ולמי אבקש כספי, נשא את עיניו הנה והנה וראה שיש חור בקיר אשר מול הבור שבו טמן את כספו. הלך לו האיש אל בעל הקיר ושח לו, שמעך הגיע אלי שאתה איש חכם והנך מייעץ עצות טובות, אבק ממך טובה תייעץ לי היטב בקושייה אחת.

 נקולך באיין זית להאד לבלאד באס נסרי סי סלעה וזיבת מעאייא זוז דצראיר וחדא די 500 זהובים ותאניא 800 זהובים ומן די זית להינא מא כונת נעארף חתא ואחד די נעטיה לפלוס באם יחדיהומלי אס עמלת מסית לואחד למודע מכבבי וחדית תממה ואחד צררא די 500 זהובים וצררא תאנייה באקייה מחדייה פידי ומה נערף ואם נחדיהא פלמודע די פאיין חדית צררא לוולא אוו נחדיהום ענד סי ואחד די הווא נאמן פלבלאד קאללו האדאך מול ראייאט אידה תשמע לראיי דיאלי מה תעטיה להתה ואחד גיר די תעמל הווא תמסי ותכביהום פלמודע די פאיין כבביתי צררא לוולא חדי חתא תאנייח

אספר לך שבאתי לעיר אחד על מנת לקנות סחורה, והבאתי אתי שני צרורות של כסף, צרור אחד היה בו 500 זהובים והשני 800 זהובים. וכשהגעתי לכאן לא הכרתי ר=איש שאוכל למסור לידו את הכסף שישמור לי אותו. מה עשיתי, הלכתי למקום מוסיים מוסתר, שמרתי צרור אחד של 500 זהובים והצרור השני עדיים שמור עמי בידי. ולא יודע אם אשמור אותו במקום שבו החבאתי את הצרור הראשון או שאמסור לשמירה אצל שהוא נאמן בעיר…ענה לו בעל העצב, אם תשמע בקולי אל תתן לאף אחד , ומה שתעה רק שתשמור את הצרור במקום שהבאת את הצרור הראשון, היכן ששמרת את הצרור הראשון תשמור את השני.

האדאך אראזל די תא יעטי ראייאת הווא כוואן וכמם פכאטרו באין מן די ימסי.האדאך מול לפלוס להאדיך לחפרא ומה יציב לפלוס די כבבא פיהא מה יכבבי פיהא מאזאל ואלו פלוס גיר אס נעמל נמסי ונרד צרירא לוולא די כונתלו למודעהא ומנאיין ימסי ויכבבי צרירא תאניא נמסי אנא ונרפדהומלו בזוז. מסא האדאך לכוואן ורד האדוך לפלוס די כאן סרק לווליין למודעהום הווא מסא באס יתכבבא התא האדאך מול לפלום יטרח לפלום פהאדיף לחפרא וימסי הווא ירפדהום בזוז דצראייר פהאדיך סאעה מסה מול לפלום ללחפרה וצאב פיהא פלוסו לווליין די כאן כאנלו האדאך די תא יעטי ראייאת ומול לפלוס בארך ברוך מחזיר אבדה לבעלה :

האיש הנותן העצות הוא למעשה גנב וחשב לעצמו כשהאיש בעל הכסף ילך לבור ההוא ולא יצמצא את כספו ששמר , לא יוסיף עוד לשמור בבור הזה עוד כסף , ומה אעשה אלך ואחזיר את הצרור הראשון שגנבתי לו למקומו , וכשישמור את הצרור השני , אלך אני ואקח את שניהם. הלך הגנב הזה והחזיר את את הכסף שגנב מקודם והחזירם למקומם, הוא הסתתר עד שבעל הכסף יגיע לבור וימצא בו את כפסו הראשנים שגנב לו האיש בעל העצות, ובעל הכסף בירך " ברוך מחזיר אבדה לבעלה.

מן האד למעשה נפהמו באיין שי״ת יודע תעלומות ותא יכון ירגב עלא כול ואחד אס תא יעמל לאיין לוכאן האדאך לכוואן יעמל פבאלו באיין שי״ת תא יסופו מה כאן לאזמו יעמל האדוך תחבולות. ביהא בנאדם מה יכון יקול באלאך נעמל לעבירה ומה יסופני חד והקב״ה הווא מלא כל הארץ כבודו ביהא ואחד די יכון יעמל לוזהו דימה באיין הקב"ה תא יסופו עממרו מא יעמל חתה עון ה׳ יצילנו ויצילכם מגניבה ומגזל אכי״ר :

 מוסר המעשה הנ"ל, נבין שהשי"ת יודע תעלומות ומודע ( מסתכל )  על כל אחד מה מעשיו כיוון לו הגנב הזה היה חושב שהשי"ת היה רואה אותו, לא היה נוקט בחבולות. ועל כן בן אדם יאמר אעשה עבירה  ואיש לא יראני, והקב"ה הוא מלא כל הארץ כבודו יכוון תמיד שהקב"ה רואה אותו, לעולם לא יעשה עון, ה' יצילנו ויצילכם מגניבה ומגזל אמן כן יהי רצון…..

שבחי צדיקים בערבית יהודית מוגרבית-מעשה ז'

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על מנת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

אשריכם ישראל.

מעשה ז'

מעשה נורא די כרזרת פספר (קב הישר ע׳ה) קאל תמא פייאם רב די הווא רבינו האר״י ע״ה כאן ואחד לחכם חסיד וכאן סאכן מעאה פדאר דייאלו .ואחד לעשיר בחור ומראת האדאך לחכם כאנת תאבעאה להאדאך לבחור לדבר עבירה והווא מסכין מה כאנסי ישמעלהא די מסביית לכוף דשי״ת יעמל מי חאזה ובלחק ברוב הימים מנאיין תבעתו בזאף ויצה"ר רע כל היום עמלהא כאטרהא די הוואי כאטר יצר הרע בע׳׳הור וטמא ראצו בעון אשת איש וכיף דאזו סי אייאם ומרד האדאך לבחור השם יצילכם כולכם ויצילנו בואחד למרד כביר חתא לסוף כאנו ינזבאדו תולעים מן לגוף דייאלו ובפרט מן אות ברית קודש דייאלו ולסוףמאת מיתה משונה השם יצילכם אמן י״ר :

ואחר די מאת האדאך לבחור כאן ואחד לכלב יזי חתא לבאב דאר האדיך מראת לחכם די עמלת לעבירה מעא האדאך לבחור ויוקף תמא באן יקייץ כיף ידכל ולחכם ראזלהא כאן יעמל מצוות השכמת בית הכנסת כאן ינזבאד מן דארו מעוטף בציצית ומוכתר בתפיל%d7%97%d7%9e%d7%99-%d7%96%d7%9cין וכאן יציב האדאך לכלב די הווא כביר בזאף בטר מן שיעור ואקף תממה כאן ידחיה וירבט אדאר וימסי יצלי תפלה בכּרי ולחכם ע״ה מא ענדו חתה שמץ דבר מן האד לכבאר לקביח כלל.

 ויהי היום נסא לחכם אדאר מחלולח ותכף דכל האדאך אלכלב להאדיף אדאר די האדאך לחכם חתא אוצל אלמודע די פאיין הייא ראקדה האדיף למרה דייאלו ודכלהא פחאל סי סבע ידרב פיהא ויעדהא בשנאנו והייא תצייח בלעייאט לכבאר חתא פרסהא פצחתהא מא קדרתסי תהז ראצהא מן לפראץ השם יצילכם כולכם ויצילנו אמן כ"ר ונאס כאמלין בקאוו מעזזבין עלא האד לפעולה די שלא כטבע די זראת באיין למרה ראקדה פי פראצהא ודכל כלב תה יפתם עליהא חתא צאבהא ועמל ביהא האד למשפט חרוץ וכיף אוצל לכלאם לרב רבינו האר״י ע"ה קאלהום אזיו יא ולאדי תכזרו לעזאייב די הקב״ה יתעלה שמו כי משפטי ה׳ אמת צדקו יחדיו ואין להרהר אחר מדותיו יתברך תה תעארפו באיין האדיך למרא דלחכם הייא זנאת ועמלת לעבירה מעא ואחד כאן מאכן מעאהא פדאר ועליהא טאח אלחם דיאלו בתולעים בעה״ור וחדאז יתגלגל פהאד לכלב ומסביית די הווא זגבי מה חבסי יעמל לעבירה והייא גוואתו בלשאנהא חתה הצל מעאהא עליהא עטאווה רשות מן השמים באם יכון נוקם נקמתו ממנה ואחר כך צאפדו עלה האדיך למרה וקאלת כלאם רבינו האר״י ע׳׳ה אמת ויציב האד סי כאמל חק בתחקיק ואנה חטאתי עויתי לפני הקב"ה ורזעת בתשובה ולחכם ראזלהא גירשה מביתו והייא בקאת פתשובה ותעניות התא מאתת בתשובה ע״כ גמר המעשה :

האד למעשה כא יכלע בנאדם בעהו"ר די רינא באיין מה יכפאסי די תאח לחמו בתולעים ומאת מיתה משונה גיר תזאדלו האד לבזוי לאכור די זא פלגלגול דלכלב האדה לעונש די האד לעולם אמה לעונש די עה״ב מה נקדרום נעארפוה :

והאד לענין די האד למעשה תה יבאן מנו באיין האד לבחור די עמל האד לעון די אשת איש מראת לחכם הנז' בודאי מה עמלם תשובה מן למררה אלולייה אמה לוכאן עמל תשובה והתודה והתחרט על מעשיו ודאי תשובה מכפרת כמו שאמרו רבותינו ז״ל אין לך דבר שעומד לפגי התשובה :

והן אמת די קאלו רבותינו באיין לעון די אשת איש בעד מה יעמל תשובה חובה עליה יקבד ליסורין בלחק פחאל האד לבזיונות הומה כתאר לוכאן עמל תשובה אילה ודאי בקה מאסי פדלמה ועבירה גוררת עבירה חתה כתר עליה לחמל בעוה"ד ועליהא חדאז האדסי די זראלו אוי לנו מיום הדין:

ועליהא קאלו רבותינו ע״ה פלעניון דלעריות קשורה עמו ככלב דייקא ככלב פחאל די רינא בעינינה פהאד לבחור די זה פלכלב ה׳ יצילנו ויצלכם אכי״ר :

 

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית-מעשה ח'

חמי

חמי

מעשה ח'

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על מנת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

אשריכם ישראל.

מעשה די ואחד לגאון כביר ישמו מהר״ל ז"ל פי בלאד פראג יע"א והווא כאן כלאק פבלאד ישמהא ווירמיזיא  – (ווֹרְמְס (בגרמניתWorms; במקורות היהודים נקראת וורמייזא או גרמייזא היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, על גדות הריין–  יע״א פעאם 5273 ליצירת פלילת פסח מן די אוצל בוה נץ פסדור דלהגדה בוה כאן ישמו רבי בצלאל ז״ל כאן צדיק כביר וכיף כלאקלו מהר״ל בנו זאב לבלאד פראג לישועה לאיין כאן ואחד לגייאר כביר ענד ישראל מן זיהת אומות העולם (אדום) די כאנו יקולו באיין ליהוד תה יחדאזו אדדם דנצראני פי כול לילת פסח באס יעזנו למצות די חתא פסח די תה עאם מה דאז די מה תוצאב ואחד לוולד דנצארה מקתול ומרמי פזנקא דליהוד דלעשירים דלבלאד למדכורה באם יטייחו לבאטל עלה סי עשיר ויקולו באיין קתל ואחד לוולד נצראני באס ירפד דם דייאלו לחאזת אדין דייאלו והאגדאך נית פי בלאד ווירמיזיא יע״א טייחו לבאטל עלה רבי בצלאל באיין קתל נצראני ורפד אדדם דיאלו. והאגדאך כאן למעשה ואחד נצראני ראפד ואחד לכנסה ופיהא ואחר לוולד מיית וזה בתכבייה לואחד זנקה די פאם סאכנין ליהוד באם יסייב פיהא האדאך לוולד למיית פם אדאר די רבי בצלאל למדכור לפוק ומראת האד לחכם כאנת חבלה פשהר שאבע ופסאעה די פאס חבבו יגלסו יעמלו פדר דלהגדה לילא לוולה די פסח זאווהא סי אוזאעאת ואערין פחאל לוזע דלוקת די פאס תה יחבבו יולדו והאריךּ סאעה תעמאל ואחד להאראז כביר פדאר לחכם ודגייה מסאוו יזיבולהא לקאבלה ופהאדיךּ סאעה די כרזו באס יזיבולהא לקאבלה כאן האדאך נצראני די ראפד לוולד למיית פלכנסה קריב לדאד לחכם וכיף האדאך נצראני סאף ארזאל תא יזריו מגאבלתו כארזין מן דאר בזרבה ובלעייאט כמם הווא באיין זאיין הומה תה יזריו באס יקבדוה יתסחאבלו הווא ואס עארפוה באיין חב ילוח לוולד למיית פדאר לחכם ומסה וזרה בזרבה מן האדיך זנקה ומסה לואחד זנקה דנצארה ומן כתרת לכופה די כאנת ענדו זא מזהול ואכה הווא אוצל בעדאךּ לזנקה דנצארה לאיין באנלו תה יזריו מנוראה באס יקדבוה ומן די סאפוה לעסאסה דליל תה יזרי וראפד כנסה פיהא סי חאזה ונית סאפו לפאמילייא דלחכם תה יזריוו פטריק כממו הומה באיין האדאךּ די דאז תה יזרי לוולי הווא כוואן וכטפלהום סי חאזה לדאר לחכם ועבבאהא עלה כתאפו והאדוך נאס די מן לפאמיליא דלחכם תה יזריו מנוראה באס יפכּו סריקה דייאלהום מן ייד לכוואן ההדה סאיין כממו לעסאסה פהאדיך סאעה קאמו חתה לעסאסה ותה יזריו עליה חתה קבדוה ומן די סאפו אס כאן ראפד פלכנסה דגייא עגבאוה לכומיסיר ופהאדיךּ סאעה בחתוה בזמננו חתה גררלהום בדי כאיין וקאלהום באיין זיבת האד לוולד דנצארה מיית באס נלוחו פדאד רבי בצלאל ז'ל באס נטייח עליה לבאטל ויקולו נצארה באיין לחכם דליהוד דבח נציראני וצווב ביה למצות לפסח. מן די שמע לכומיסיר לכלאם די האדאךּ אראזל קבדו דגייא ועמלו פלחבס :

האד תשועה תעררפת דגייה פלבלאד כאמלה ושמעו נאס כאמלין נסים די תעמאלו מעה ליהוד פהאד לילה והאדיךּ סאעה תנבבה רבי בצלאל עלה בנו די מאסי יכלאקלו וקאל באיין האד לוולד די מאסי יכלאק גאדי יפךּ ליהיר מן עלילת דם והאגדאךּ כאן : האגדאךּ הקב״ה יציפדלנא מלך המשיח די יפכּנה מן האד לגלות טוילה בזכות אברהם יצחק ויעקב אכי״ר :

שבחי צדיקים בערבית יהודית-מוגרבית-מעשה ט'

חמי

חמי

מעשה ט'

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על מנת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

אשריכם ישראל.

מעשה די ואחד צדיק ורב כביר וישמו מערוף בשם : שלום רוקח ז"ל רב בית דין די בלאד בעלץ יע״א די כאן גאלס תה יעמל סעודה שלישית דשבת פעאם 5614 ליצירה האד אצדיק חל פממו וקאל שמעו לי רבותי פואחד למעשה די טרה פואחד למודע מסננד עלה בלאדנה די ואחד ראזל רשע כביר די הווא רשע צאפי די מה כללה חתה עבירה פלעולם די מה עמלהא ומאסי לסהווא דיאלו גיר באס יעמל לכעס להקב־ה לאיין כאיין די תה יעמלהום גיר מן סבבה די תקווה עליה יצר הרע בזאף וכאיין די תה יעמלהום גיר בעמדה באס יעמל 'לכעס״ להקב״ה

בלחק האדאך ארשע די קולנה לפוק כאן חאדי בזזאף ואחד למצוה די נהייא נטילת ידים די עממרו פלעולם מה כאן יאכל בלה נטילה ואכה יעארף יבקה בזוע ועמררו מה תרכה פיהא . ואחד נהאר תחווז באס יכרז פחול המועד די פסח לואחד לכפר די כאן בעיד מן בלאדו כמסה קילומיטר וקבד עאודו ורכב עליה ועבבה לחואייז די כציה כאמלין לטריק ועבבה מעאה למאכלה באס יאכל פטריק וכיף דרב סוייס דטריק זאה אזוע וחב יאכל ומה חבסי יאכל בלה נטילת ידים לאיין קאל מעה ראצו כולסי לעבירות די כאיינין עמלתהום והאד למצוה האדי חאכם פיהא מן די תה נעקל עלה ראצי וכיף דאבה נתרכה פיהא. האדיך סאעה רכב עלה עאודו ודרב סויים דטריק ומה קדרס מאזאל יזיד יתסארה בזוע די תכל עליה ודוור להנה ולהנה ומה צאב חתה עין פאיין יעמל נטילה ותפכּר באיין פואחד למודע קריב למודע פאיין כאן באיינה ואחד לעין דלמה וחב ימסי לתממה וקאל מעה באלו אנה תה עארף באיין פהאדאךּ למודע כאינין לקטטאעה וקתאלין רואח וילה נמסי לתממה יקדר יכון נמות וקאל מררא אוכרה עלאם עלייה האד לגייאר כאמל למות האני תה נסופהא באיין עיני אילה מה ־נאכלס ותה נסופהא אילה מסית להאדאךּ למודע די פיה למה דאבה די נעמל הווא נמסי להאדיךּ לעין וכירלי יקתלוני האדוךּ לקטטאעה ומה נאכלס בלה נטילה.

 

ומסה להאריך לעין וצאב למה פיהא וכסל ידו ומסחהום ובדה יעמל למאכלה פי פממו פהאדיך סאעה זאוו לקטטאעה וקתלוה. פהאדיךּ סאעה תעמאל פשמים גואת כביר חתה אוצל לחם להקב״ה באיין ואחד בנאדם חדא רוחו למות עלה ואחד למצוה די רבנן לאיין הווא כאן יעארף באיין מאסי למודע למות וקאל חסנלו ימות ומה יתדאווז עלא למצוה דיתה יחדי טול אייאמו:

פהאדיךּ סאעה כרז אסרע דייאלו מן שמים כולסי לעבירות תסמחולו פסביית האד למצוה די כאן חאדי ועטה עליהא רוחו:

וקאם רבי שלום רוקח וקאלהום להאדוךּ לחכמים די כאנו יעמלו מעאה סעודה שלישית יא רבותי עמלו באלכום מעה האד למעשה האד אראזל גיר עלה מצוה וחדא די רבנן די כאן קאבד פיהא מליח אוצל חתה כסב עולם הבא כיף יכין ואחד די יחדי כול מן הייא מצוה די תזי לידו:

ופחאל האד למעשה טרה ואחד לעאם פי בלאד אוכרה די ואחד לחכם די כאן טול אייאמו יקרה גיר לגמרה די חגיגה לאיין האד לגמרה לכתרה דנאס מה תה יקראוהאס והווא כאן יקאדיהא ויעאודהא דימה מן די נפטר מסה ארב דלבלאד באס ידרץ עליה וסאף ואחד למרה תה תגזדר עלה לקבר דייאלו ולחכם טאחלו סךּ וקאל נחב נעארף אסכון חייא האריך למרה די תה תעמל האגדאךּ מן דוךּ נסה כאמלין די כאנו דאיזין מעה למטה :

הווא נאעס פליל האוה פלמנאם וקאלולו האדיך למרה די סופתי תה תגזדד בזאף עלה האדאך לחכם האדיך הייא לגמארה די חגיגה די תה תגזדר עלה די מה בקה מן יקראהא מאאל :

מן האד למעשיות בזוז ירפד לואחד למוסר מעה ראצו באס כול מה הייא מצוה די תזי ליידו לאזם יקבד פיהא מליח וביהא יזכה לחיי עולם הכא אכי״ר :

לעילוי נשמת חמי, רבי יצחק בנאיים…שבחי צדיקים ביהודית מוגרבית

לעילוי נשמת חמי, רבי יצחק בנאיים…

חמי

חמי

מעשה י

מעשה די ואחד למרה די תכלת פיהא רוח רעה רח״ל וכאנת מרמייה ותה תדרב בידידה וברזליהא בלא קייאץ ותזמעז חבאבהא כאמלין באס יצוובולהא סי דוה וכצרו עליהא ממון בזאף די מה כללאו התא טביב די מה זאבו ומה קדאוסי חתה קנטו מנהא קאלו באיין מה בקאלהא מאזאל חתה דוא. ואחד אנהאר תזמעו לפאמילייא דייאלהא ומסאי לענד רב האר״י ז"ל ועאודולו כולסי די טראחהא וטאחו קדדאמו בלבכה ובתדריעאת באס ירחם עלה רוח די האד למרה למגבונה חתה סאף האדאך סי ותכלתלו למחננה פי קלבו עליהום ודגייא ציפד עלה תלמיד דייאלו די הווא הרב חיים ויטאל ז"ל יקאלו תמסי מעאהום ותסוף אס ענד האדיךּ למרה. וכיף תכל לענדהא הרב חיים ויטאל ז"לל פהם באיין תאכלא פיהא רוח רעה רח״ל ובדה תה יהדר מעא האדאךּ רוח די פוצט האדיךּ למרה וקאלו נחבךּ תערפני כּיפאס סארעוךּ פהאד לעולם ואס נהווא לעון דייאלךּ די בקיתי מגלגל ומדחי ופהאד צארה כּאמלה לכבירה ואזבו האדאךּ ארוח וקאלו לעון דיאלי הווא די זנית מעה מראת אראזל או ולדת מעאהא בזאף דלממזירים רח׳ל . ורזע וקאלו מוהרח׳׳ו להאדאךּ רוח והאד למרה די פאס תכלת אס נהווא לעון דיילהא די זיתי ותכלת פיהא באס עטיתיהא האד צער כּאמל ואזבו האדאף רוח וקאלו דנוב די האד למרה כתיר בזאף די מה כאנתסי טללע לחסאב ואס הקב"ה כאיין פלעולם ופלעזאייב דייאלו לעזאז ועמררהא מה אמנתסי פנסים די כרוז מאצר וכול עאם די כאנו אולאדהא ואהל דארהא יגלמו לילת פסח יעאודו נסים די טרה פכרוז ישראל מן מאצר ויפרחו כאנת הייא תטגז עליהום וכאנת תחסבהום הבאל פעקלהום ועלה האגדה עטאוני רשות מן שמים באס נתכל פיהא ונעדבהא עדאב קוי . ומן די שמע מוהרח״ו ז׳׳ל לכלאם די האדאךּ רוח תקללק בזאף עלה האדיךּ למרה וקאלהא ואס תה תעארף באיין כּפרתי פתורה די הקב״ה ופחאל עבדתי עבודה זרה ודאבה ראה חתה פכּאךּ מה יכון ענדהא והאד רוח יבקה פיהא דימה באס יעדדבהא עדאב קוי חתה תמות בואחד למותה מעזזבה. בלחק אנה נקולךּ ואחד לחאזה די תפכךּ אידה תקבל מן ליום לקדדאם באס תרק עמאיילךּ לקבאח האדו ותקבל עליך באס תאמן בואחד לאמונה צאפייה בזמיע נסים כאמלין די עמל הקב׳׳ה מעה ישראל סוא פכרוז ישראל מן מאצר סוא פנסים די כול אוקת . אנה מוזוד בעז״ה נפכךּ מן האד דיקה די פאס נתינה ונכררז מנךּ האד רוח רעה די תה יכתתרלךּ פעדאבך דגייה

ואובתו האריך למרה קאלתלו אסידי אנה מוזודה לנשמע לכלאמך ונקבל רי תגזר עלייא ורזע ארב ותה יהקק עליהא ואס תה תכללם בצפא וראהא די קאבדה פכּלאמהא ומוזודה באם תקבל די יקוללהא כאמל בקלמהא צאפי פדיךּ סאעה גזר מוהרה״ו ז״ל עלה האדאךּ ארוח באם יכרז מנהא ומה יכרז גיר מן צבאע די רזליהא באס מה יכצצר פיהא חתה מפצל ופריךּ סאעה תפקקץ אצבע די רזליהא בואחד תארק כביר וכרז מנהא רוח ובראט האריךּ למרה. האד למעשה טרא פייאם הרב האר"י ז"ל :

נרפדו מן האד למעשה למעזזב באס כול מן הווא כאייף שי׳׳ת יהדאז יכון יעאוד האד למעשה לאהלל דארו דימה ולכתרה פי לילת פסח באס ידככל לכופה דשי״ת פקלב אולאדו ומראתו ודימה תכון ענדהום לאמונה די הקב״ה ויעמלו באלהום באס ישמעו להגדה לילת פסח באם יעארפו נסים די עמל הקב״ה מעה ישראל אולאדו . ולאבוד מן די ישמע האדסי לאבד יכון יכוף מן שי׳׳ת באס מה יעטר פחתה עון לא בתכמימה ואלה בלעמאל לאיין הקב״ה דאכל פלקלב די בנאדם . ופהאל מה רינה פהאד למרה האדי די לוכאן מה לחכם די פכהא מה כּאנתסי תברה . ונית נתעלמו מן האד למעשה קדדאש הווא לעון די יעמל סי דנוב ומאסי פחאל סי נאם די תה יקולו משפט רשעים 12לשהר ומנוראדאךּ יתהננה ודין הווא גיר מן די יוצל חתה ימסי לגהינם מה יגלס פיהא גיר 12 לשהר בלחק אידה כתתר פלעונות יחדאז יבקה פיהא עאמאת בזזאף ובסחאל דצער ידוז עליה ותכון נשמה דייאלו מתלופה פלעולם ופהאל די זאבו חכמים די למייתין תה יזיו לענד סי חכם באם יעמלהום תקון פחאל די ציבנה פלמעשה די רבי עקיבה די צאב האדאךּ אראזל ראפד לעואד באס יתצוות פגהינם . אוקף רבי עקיבה חתה צוובלו תקון וזכאה פגן עדן:

ויחדאז יחרץ בנאדם באס יתבבת למצות כאמלין די תה יתעמקו פהאד לילה די הייא לילת פסח יהי רצון יטלעו האד למצות לקדדאם הקב״ה ויפכנה דגייה מן האד לגלות למאררה פכּאךּ חקקאני אכי״ר:

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

חמי

חמי

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על מנת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

אשריכם ישראל.

יא

מעשה די כאן פייאם הרב הצדיק רבי שלום ז״ל מן בלאד נעלז כאן סאן סאכן פי בלאד פילעון(רוסייה). ואחד אראזל די מה כאנתס ענדו לברכה פדי תה ירבח כאמל וקאל מעה באלו באס ימסי יבדדל לסי בלאד אוכרה לאיכון תכון ענדו לברכה ומסה לבלאד לונדריס יע״א וחממה כסב ואחד להצלחה כבירה די עאונו שי״ת וזמע ממון כתיר תממה .זאב שי״ת מרד פהאדיף לבלאד ווצל למות רח״ל ומן די סאף באיין מריד בזזאף. צאפד ובררח לחכם לכביר די בלאד לונדריס יע״א ועאודלו וקאלו באיין הווא מן בלאד בעידה ודאבה חבת נוציך לאמה נמות בלה אוצאייה . דאבה נחבךּ מנורה מה נמות תציפד לולאדי באס יקבדו לממון דייאלי די מאסי נכלילהום ענדךִ האדיךּ סאעה קאללו ארב אנה: ראני נעמל די תה תקוללי :

והאגדאךּ עמל ארב כיף נפטר האדאךּ לעשיר כתב ואחד לברה לייד ארב די בלאד לעשיר וקאלו נחבך תקול לולאד דלעשיר לפלאני באס יזיו להנא פי בלאד לונדריס באם יקבדו ליראתה די כללאלהום בוהום. כיף אוצלת לברה לייד לחכם די בלאד לעשיר ציפת עלה אולאד למיית ווראלהום האדיךּ לברה די זאתו מן ענד ארב דלונדריס וכיף דאזו לייאם דלאבילות רח״ל מסאוו האדוךּ לולאד ללונדרים ועבבאוו פידיהום ואחד לברה מן ענד ארב די זאתו לברה ומכתוב פיהא באיין האדו חומה לולאד די האדאך לעשיר די נפטר פלונדרים יע״א . ומסאוו לענד ארב די פבלאד לונדריס ווראולו האדיךּ לברה די כתבלהום ארב דלבלאד דיי^אלהום ופי מה קרה האדיךּ לברה די זאבו דגייה תפעלהום לפלוס די כללא בוהום תחת ידו וכיף קבדו לפלוס לולאד קבדו כררושתהום ומסאוו לבלאדהום :

כיף כרזו לטריק עמלו שרוט בינאתהום באם טריק כּאמלה מה יתפרקוסי בזוזהום מן לקררוסה גיר אילה פי ואחד פיהום חב יעמל צרכוו יחדאז יבקה ואחד פלקררוסה חאדי לפלום וכיף קררבו לבלאדהום חדאז ואחד פיהום באס ינקי ראצו וכללה כאה פלקררוסה חאדי. בלהק כיף רזע סאף סנדוק דלפלוס די זאבו מן לונדריס תסרק מן לקררוסה וקאם ותלק ציחה כבירה וקאל לכאה באיין נתינה היוא די כוונת סנדוק מן די כלליתך בוחדך וכיף אוצלו לבלאדהום דגייה מסאוו לענד רב די בלאדהום ועאודולו. די תעמאל בינאתהום כאמל. ורב קטע שרע באיין כאה די בקה מעה לקררוסה וסנדוק בוחדו יחדאז יחלף באיין מא סרק ורסמלהום נהאר פאס יחלף.

בלחק קבל מה יוצל נהאר דלחלוף תואפקו  לכואן בינאתהום באש ימסיו לענד ואחד ארב די בלאד מקאזניץ יעיא וההיא יקטעלהום אסרע וכיף מסאוו לענדו ועאודולו כולסי די טראלהום וקאל ארב לואחד טן האדוךּ לכואן האדסי די קולתי באיין כאךּ הווא די סרק סנדוק מאסי חק גיר די סרק הווא ואחד לכוואן אכור די הווא כדדאם מעה למכזן פי בלאדכום עלא האגדאךּ כיף תוצלו לבלאדכּום תמסיו לענד למכזן וטלבו מנו באם כולסי למכאזנייא דיאלו יתצפפו לוזהו והאד זוז דלכואן יוקפו קדאם לקאייד וידור ואחד מן לכואן עלא הארוךּ למכאזניא ויצקציהום ואס מה כאנו סנדוק ולואחד מן למכאזניא די יקום פיה בלמעיור יערף באיין האדאךּ הווא די כאן סנדוק והאגדאך עמלו האדוך לכואן

 בלחק מן די תזמעו למכאזניא וקפו פצף ואחד וכאנו לכואן יצקציוהום וסי חד מה עאיירהום האדיךּ סאעה עארפו באיין כץ סי ואחד מן למכאזניה די מה זאס ודגייה אוצצה לכביר דלמכאזניה באס יחסבו למכאזניא כאמלין ומן די חסבוהום סאף באיין כץ ואחד מה זאס ומסאוו טאפו עליה וזאבוה למודע למחכּמה ודאזו האדוך לכואן מררה אוכרה עלה האדוך למכאזניה וצקצאוהום וחתה ואחד מה עאירהום חתה אוצלו להאדאך די מה זאס למררה לולא ונתלק עליהום בלמעיור כביר ודגייה קאלו ללקאייד האדה הווא די סרק מאלנה.

מעשה די כאן פייאם הרב הצדיק רבי שלום ז״ל מן בלאד נעלז כאן סאן סאכּן פי בלאד פילעון(רוסייה). ואחד אראזל די מה כאנתס ענדו לברכה פדי תה ירבח כּאמל וקאל מעה באלו באס ימסי יבדדל לסי בלאד אוכרה לאיכון תכון ענדו לברכה ומסה לבלאד לונדריס יע״א ותממה כּסב ואחד להצלחה כבירה די עאונו שי״ת וזמע ממון כתיר תממה .זאב שי״ת מרד פהאדיף לבלאד ווצל למות רח״ל ומן די סאף באיין מריד בזזאף. צאפד ובררח לחכם לכביר די בלאד לונדריס יע״א ועאודלו וקאלו באיין הווא מן בלאד בעידה ודאבה חבת נוציך לאמה נמות בלה אוצאייה . דאבה נחבךּ מנורה מה נמות תציפד לולאדי באס יקבדו לממון דייאלי די מאסי נכלילהום ענדךִ האדיךּ סאעה קאללו ארב אנה: ראני נעמל די תה תקוללי :

והאגדאךּ עמל ארב כיף נפטר האדאךּ לעשיר כתב ואחד לברה לייד ארב די בלאד לעשיר וקאלו נחבך תקול לולאד דלעשיר לפלאני באס יזיו להנא פי בלאד לונדריס באם יקבדו ליראתה די כללאלהום בוהום. כיף אוצלת לברה לייד לחכם די בלאד לעשיר ציפת עלה אולאד למיית ווראלהום האדיךּ לברה די זאתו מן ענד ארב דלונדריס וכיף דאזו לייאם דלאבילות רח״ל מסאוו האדוךּ לולאד ללונדרים ועבבאוו פידיהום ואחד לברה מן ענד ארב די זאתו לברה ומכתוב פיהא באיין האדו הומה לולאד די האדאך לעשיר די נפטר פלונדרים יע״א . ומסאוו לענד ארב די פבלאד לונדריס ווראולו האדיךּ לברה די כתבלהום ארב דלבלאד דייאלהום ופי מה קרה האדיךּ לברה די זאבו דגייה תפעלהום לפלוס די כללא בוהום תחת ידו וכיף קבדו לפלוס לולאד קבדו כררושתהום ומסאוו לבלאדהום :

כיף כרזו לטריק עמלו שרוט בינאתהום באם טריק כּאמלה מה יתפרקוסי בזוזהום מן לקררוסה גיר אילה פי ואחד פיהום חב יעמל צרכוו יחדאז יבקה ואחד פלקררוסה חאדי לפלום וכיף קררבו לבלאדהום חדאז ואחד פיהום באס ינקי ראצו וכללה כאה פלקררוסה חאדי. בלהק כיף רזע סאף סנדוק דלפלוס די זאבו מן לונדריס תסרק מן לקררוסה וקאם ותלק ציחה כבירה וקאל לכאה באיין נתינה היוא די כוונת סנדוק מן די כלליתך בוחדך וכיף אוצלו לבלאדהום דגייה מסאוו לענד רב די בלאדהום ועאודולו. די תעמאל בינאתהום כאמל. ורב קטע שרע באיין כאה די בקה מעה לקררוסה וסנדוק בוחדו יחדאז יחלף באיין מא סרק ורסמלהום נהאר פאס יחלף.

 בלחק קבל מה יוצל נהאר דלחלוף תואפקו  לכואן בינאתהום באש ימסיו לענד ואחד ארב די בלאד מקאזניץ יעיא וההיא יקטעלהום אסרע וכיף מסאוו לענדו ועאודולו כולסי די טראלהום וקאל ארב לואחד טן האדוךּ לכואן האדסי די קולתי באיין כאךּ הווא די סרק סנדוק מאסי חק גיר די סרק הווא ואחד לכוואן אכור די הווא כדדאם מעה למכזן פי בלאדכום עלא האגדאךּ כיף תוצלו לבלאדכּום תמסיו לענד למכזן וטלבו מנו באם כולסי למכאזנייא דיאלו יתצפפו לוזהו והאד זוז דלכואן יוקפו קדאם לקאייד וידור ואחד מן לכואן עלא הארוךּ למכאזניא ויצקציהום ואס מה כאנו סנדוק ולואחד מן למכאזניא די יקום פיה בלמעיור יערף באיין האדאךּ הווא די כאן סנדוק והאגדאך עמלו האדוך לכואן

 בל.חק מן די תזמעו למכאזניא וקפו פצף ואחד וכאנו לכואן יצקציוהום וסי חד מה עאיירהום האדיךּ סאעה עארפו באיין כץ סי ואחד מן למכאזניה די מה זאס ודגייה אוצצה לכביר דלמכאזניה באס יחסבו למכאזניא כאמלין ומן די חסבוהום סאף באיין כץ ואחד מה זאס ומסאוו טאפו עליה וזאבוה למודע למחכּמה ודאזו האדוך לכואן מררה אוכרה עלה האדוך למכאזניה וצקצאוהום וחתה ואחד מה עאירהום חתה אוצלו להאדאך די מה זאס למררה לולא ונתלק עליהום בלמעיור כביר ודגייה קאלו ללקאייד האדה הווא די סרק מאלנה.

 בלחק הווא מה חבסי יגּרד לאיין כאן כוואן מערוף וצצה לקאייד באם יטייחוה לעצה וידרבוה מייאת דקקה עלה לחמו והווא קבל באס יתכאלהא ומה חבסי יגרד טייחוה ללעצה ומן די בקאוולו 15לדקקה פלמייה צייח וקאל חטאתי וסרקת לפלום לאיין מן די בקאולו גיר 15 לדקקה מה קדרסי יסבר חתה יכמלולו חסאבו והאריךּ סאעה אוראלהום פאיין ככבה סנדוק דלפלום וצקצאה לקאייד וקאלו עלאס מה גּררתי גיר חתה בקאוולך 15 לדקקה ואס מה קדרם יצבר חתה יכמלו 15 לדקקה.

 ואזבו האדאך למכזני וקאלו כונת נקדר נצבר ללכמאלה דדק בלחק גיר קריב תסאלו דריב זזאני ואחד ראזל סיבאני לוזהי ועצה פיידו וקאלי ידה מה תגּררסי בסריקה ראה יזייפו ויקתלו בהאדיך לעצה עלה האדאך חדאזת נגרר דגייה האדאך לקאייד תעזזב בזאף וקאל להאדוךּ לכואן ואס תה תעארפו סי חאזה מן האדסי די טרה ועאודולו באיין הומה כאנו קדדאם לחכם די בלאד קאזניץ יע״א והווא די עטאנה האד ראי ועלה כלאמו תמסינה פהאדיך סאעה מסה האדאך לקאייד לענד לכביר דלחכמה דלבלאד (פחאל ריזידאנץ) וקאללו תעארף יא סידי באיין ואחד לחכם דליהוד תא יעארף כול מא הייא חאזא די מכבביא ודאבא תא נחבך תציפדלנא עליה ונשופוה מנאיין ענדו באס תא יעארף האד סי כאמל באם נשופו ונבחתו עליה קדדאש נהווא זהדו פדנייא באם תה יסוף האד לחואייז כאמלין למכביין …

Recent Posts

  • יהודי המזרח בארץ ישראל- חלק ב' מ.ד.גאון

    אברהם אביחצירא מרבני טבריה. חתום על הסכמה בספר מלחמת המגן להרב משה מאיר חי אליקים. הוציא לאור מספרי אביו הרב, ביניהם גנזי המלך ירושלים תרמ״ט, והוא פירושים בקבלה. והסכימו עליו רבני הזמן המרפ״א ויש״א, והרב יוסף ויטאל מראשי ק״ק חסידים בית אל בעת ההיא. את הקדמתו לספר הנ״ל מסיים הרב: פי המדבר בן לאדמו״ר הרב המחבר כותב וחותם פעה״ק טבריה ת״ו, בחדש תמוז התרמ״ח בסדר אתה תקום ת׳ריח׳ם' דוד אביחצירא נולד בתאפילאלת בשנת תרנ״ו. ידוע בכל ערי המערב לפרוש וצדיק גדול. בנו של הרב מסעוד אביחצידא, ונכדו של הרב יעקב אביחצירא ז״ל. ר׳ יוסף בן נאים כותב עליו: לספר קדושתו

  • הקהילה היהודית בצפאקץ במלחמת העולם השנייה-חייס סעדון-תקופת וישי – יוני 1940 – נובמבר 1942

    תקופת וישי – יוני 1940 – נובמבר 1942 תקופת וישי נמשכה מיוני 1940 ועד סוף 1942. בפועל לא בוטלו חוקי וישי גם בתקופת הכיבוש הגרמני, אך בשל חילופי השלטון בתוניסיה ואירועי המלחמה נתפסה התקופה הגרמנית כתקופה שונה. חוקי וישי הוחלו על צרפת ועל השטחים שהיו תחת שלטונה בצפון אפריקה, אולם יישום החוקים והצווים בתוניסיה היה בעייתי, שכן הדבר עלול היה לפגוע קשות בשירותים חיוניים כמו שירותי הבריאות, שירותים עירוניים, מכס ובנקאות, שרבים מן המועסקים בהם היו יהודים. אין לנו מידע מדויק כיצד יישמו המושלים בערי תוניסיה את הוראות החוק. מסמך שהגישה הקהילה היהודית בצפאקץ ב-4 במאי 1943 למפקח האזרחי של

  • רדיפה והצלה – יהודי מרוקו תחת שלטון וישי-יוסף טולדאנו-חרם על מוצרי גרמניה

      שבוע לאחר מכן הצטרפה הבירה למחאה. ברחובות רבאט הופץ כרוז הקורא לכל האוכלוסייה להצטרף לתנועה המחאה ולחרם על המוצרים הגרמנים: ״גרמניה של המאה ה-20 נסוגה לזמנים הברבריים, היא רודפת עכשיו את יהודיה, מיעוט חסר ישע. אנו פונים אל העמים התרבותיים! אל הצרפתים שבמרוקו! אל המוסלמים והיהודים: אל תקנו דבר מהגרמנים כל עוד היטלר והאספסוף האנטישמי שלו לא יפסיקו עם מעשי העושק שלהם״. הפגנה בממדים חסרי תקדים נערכה בקולנוע רנסנס, ובה השתתפו יותר מ-2000 איש. היומון "לקו דו מרוק״(L'Echo du Maroc}, שייצג את החוגים הקולוניאליים שאהדו את החרם מטעמיהם שלהם, העניק לה כיסוי רחב. הרב רפאל אנקאווה, ראש בית הדין

  • דפים מיומן-ג'ו גולן-תשס"ו 2005

    מתל אביב לביירות בתל אביב של 1931 היה המשבר הכלכלי בעיצומו. שפל שרר ברחבי הארץ. יאשה היה מחוסר עבודה. חברת היבוא־יצוא שהוא היה מנהלה המסחרי מאז שובו ממצרים נאלצה לסגור את שעריה. סבתא שרה, שנישאה מחדש זמן קצר אחרי שהגיעה לפלסטינה, גרה בביירות. בית המלון של בעלה השני, שלום רבינוביץ׳, ניצב על המצוק הצופה לים, ושימש מועדון למושבה הרוסית של ביירות. שרה ביקשה מיאשה להצטרף אליהם. רוב המבקרים הקבועים במלון היו מנהלים של מפעלים או חברות. היא הציגה את בנה יאשה לאורחיה. ידידות נקשרה בינו לבין אחד, מסייה בזרגי. בזרגי הציע ליאשה משרה בחברת ״זינגר״ למכונות תפירה, שהוא היה מנהלה

  • דבדו עיר הכהנים- תולדות קהילה במרוקו ממגורשי סיביליה ומורסיה שבספרד-אליהו מרציאנו

      פרק 16: פיוטים פיוט ר׳ סעדיה אדאתי ר׳ סעדיה אדתי אשרי יולדתו, פספאנייא היתה דירתו, ופנאדור היא קבורתו, ועלינו תגן זכותו. ר׳ סעדיה אור המנורה, בצרור החיים היא צרורה, נשמתו הטהורה בישיבה של מעלה שורה, נהנה מזיו השכינה. ר׳ סעדיה צ׳ווי עינייא, בזכותו רבי יחייד לבלייא, עלינא וועלא ליהוד די פדנייא, ויג׳ינא למשיח ואליה. ר׳ סעדיה צווי לאה תמשי קול אולייה, ותגי בחאג׳תהא מוקדייא, זכותו תדרג עלייא. במתיבתא דרקיעא, לכבודו שפתי אביעה, מלא משאלותי אל גדול דעה, ובטל מעלנו גזירה רעה. ר׳ סעדיה מן גירוש קשטיליא, חין גזרו על ליהוד לפניא, ווהווא מן עשרא די כרג׳ו דגייא, פלמרכב רקבו

  • Michel Knafo-Le département d'immigration, le Mossad et autres organismes

    Le département d'immigration, le Mossad et autres organismes Depuis que Kadima, l'organe du département d'immigration, avait été dissous sur ordre des autorités du Maroc indépendant, l'émigration des Juifs vers Israël s'est poursuivie sous diverses formes. Ils quittaient le pays de manière légale ou illégale, avec l'accord des autorités ou malgré leur interdiction, par la négociation ou l'activité clandestine. Des caravanes plus ou moins grandes d'émigrants étaient organisées – recevaient des instructions nécessaires et on les transportait, clandestinement, au-delà des frontières. Derrière toutes ces activités la main directrice de l'Etat d'Israël. La participation du département de la Alyah dans l'organisation de

  • קורות היהודים בספרד המוסלמית-א.אשתור

    כשם שהכרוניקות הישנות משאירים יותר סתום ממה שהם מפרשים בדבר הדרך שבה באו המוסלמים בדברים עם תושבי הערים הנכבשות, נוצרים ויהודים, כך ברורים ומפורשים הם סיפוריהם על הביצוע של שיתוף־הפעולה עם היהודים. כפי שאנו למדים מדבריהם ריכזו הכובשים את היהודים בכל מקום. הם העבירו את היהודים שנמצאו בסביבת עיר גדולה לתוכה ובעיר גופא ריכזו אותם בשכונה אחת. זה היה קל מאד בימים ההם, משום שבתים רבים היו ריקים מאדם לאחר בריחת האצילים והעשירים, ומצד שני היה זה הכרח צבאי. המחבר של כרוניקה עתיקה אומר: ״כאשר מצאו יהודים בגליל, ריכזו אותם בעיר הראשית שלו״ והיסטוריון ערבי אחר מספר: ״נהיתה זאת השיטה

  • אעירה שחר-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-שבת ויצא-שיר לשבת

    שבת ויצא בקשה — אעיר כנשר, או: זכור שבת לשמרה — בקשה — סי׳ אני סעדיה שוראקי חזק פרטים אחדים מתולדות חייו ושירתו של ר' סעדיה שוראקי, שחי ופעל באלג'יריה במאה ה-17 – המאה ה-18 תלמיד חכם, פייטן ובעל השכלה כללית רחבה. חיבר ספר במתמטיקה בשם "מונה מספר" וכן פירוש לספר תהלים שבראשו שיר רחב שבו הוא מתאר את שיטתו בפרשנות. שירים שלו נקלטו בקובץ "שיר ידידות". פיוטיו מצטיינים בנשימה אפית וביכולת תיאור נאה. דוגמאות בולטות לכך הן שירו "סדרי בראשית יוצרו" המפרט את סדר בריאת העולם, ושירו "סיני מאור עיני", המפרט את שבחי התורה ולומדיה.     אעיר כנשר

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט

    פרק רביעי הרכיבים השונים של מעמד שירת הבקשות מעמד שירת הבקשות עבר שינויים לא מעטים מאז שהובא למרוקו ע״י השדר״ים במהלך המאה ה־17. השינויים הרבים שעבר מנהג זה הם תוצאה של תנאים היסטוריים וחברתיים שהתפתחו: 1- ראשיתו של המנהג בצפת של ימי הקבלה והאר״י הקדוש ־ המחצית השניה של המאה ה־16. 2 – יהודי מרוקו, קיבלו מנהג זה מהשדר״ים שהגיעו למרוקו מאז ראשית המאה ה־17 ועד למאה ה־19. 3 – שינויים שהוכנסו במנהג זה במרוקו מראשית המאה רד20. בפרק זה יוצגו השנויים שעבר המנהג בשלושת התקופות דלעיל, כפי שהם באים לידי ביטוי בקבצים ״רני ושמחי״ ו״שיר ידידות״. המנהג בצפת הקבליסטית

  • תכשיטים אצל נשות יהודי מרוק- תערוכה מוזיאון ישראל קיץ 1973

    עגילי־תליונים – התמונה הימנית טנג׳ר ; כנראה סוף המאה הי״ח, ואולי לפני־כן לדעת הצורף היהודי שהיה בעליו זהו עדי עתיק מאוד — דוגמה נדירה של עבודתם המצוינת של צורפיה היהודים של טנג׳ר זהב, פניני־בארוק, אבני אודם ואזמרגד האורך: 22.5 ס׳׳מ אוסף פרטי, פאריס (431)   עגילי־תליונים — ׳׳עקראש״ התמונה האמצעית פאס ; כנראה המאה הי״ז או הי״ח טיפוס עתיק, שאינו עוד בשימוש ; בצד האחורי יש דגם של שריגים ופרחים מעשה חקיקה וחירור זהב, אבני אזמרגד, אמתיסט, אגרנט ופניני־בארוק האורך: 11.5 ס״מ המוזיאון לאמנויות אפריקה ואוקיאניה, פאריס ראה : אידל, מילון, עמ׳ 9 ; בזאנסנו, תלבושות, לוח מס׳ 28 ;


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930