שבח חיים – מכלוף מזל תרים


שבח חיים – מכלוף מזל תרים

שבח חיים העתקה ותרגום

מכלוף מזל תרים

הקדמת המחבר%d7%a9%d7%91%d7%97-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%95

יראה הרואה וישמע השומע דחובה על בר נש לאשתעי תדיר קמי קב"ה ולפרסומי ניסא בכל מה דאיהו עביר בגין דאינון מילין סלקין לעילא וכל פמלייא דלעילא מתכנשי וחמאן לון ואוראן כולהו לקב"ה ואסתלק יקריה עלייהו עילא ותתא זהו הטעם שחייבונו רז"ל בסיפור הנסים כדי שכל ישמעו גבורותיו ונוראותיו ויראו ממנו ואמרו רז"ל כל המספר במעשיהם של צדיקים כאילו עוסק בנעשה מרכבה לפיכך כל איש מאישי ישראל צריץ ליקבץ אנשי ביתו וישמיעם את דבריו ויחרד לבו ויכיר מעשה ה' כי נורא הוא ויגיל וישמח על הטובה אשר עשה לנו אלהים מיום הוסדה ארץ ועד עתה וגם בכל מצוה ומצוה שהוא עושה צריך שיהיה זע וחרד על דבר ה' הגדולה וכו' בשומו על לב לפני מי הוא פועל הפעולה כמאמר רשב"י כל פקודה דלא היא ברתיתא ודחילא לאו היא פקודה כדקר יאות וגם בעת חלמוד והתפלה והמצוה הוראה טובה שיתן אל לבו לפני מי הוא עומד ומשרת באה"ר ובלא זה הוא דבר בטל וכמאן דליתיה דאין זה בלא זה ומי שלא למד חכמת הקבלה ועובד את ה' היינו תפלה בתום לבבו תורת ה' תמימה אעפ"י שאין מלאכתו שלינה מלאכת ה' תיקרא בשומו על לבו גדולת הבורא אדון  יחיד אבי התשוה וגילו ברעדה והכל יהיה בעיני השכל ולא בעיני הבשר כי לא יכשר לפניך כי אם הטוב והישר כי אתה הוא בעל הרחמים והסליחות טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיו באמת ובתמים דכתיב קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת מלך אדיר אדירים מה אדיר שמך בכל הארץ נאדר בקודש יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי אכי"ר :
עבד לקונו

מכלוף מזל תרים

שבח חיים – מכלוף מזל תרים – סיפורי צדיקים ביהודית-מוגרבית

תשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירהשבח חיים

לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות – משלי י/ב

שבח חיים

מעשה פייאם הרב הקדוש מעוז ומגדול סבה דמשפטים דיין ומצויין זה כמהר"ר חיים פינטו ז"ל בעיר המהוללה צוירא יע"א כאן ע"ה יגלס פם לבאב יום שני ויום חמישי באס ילאיים צדקה לעניים .

מעשה בימיו של הרב הקדוש מעוז ומגדול סבה דמשפטים דיין ומצויין זה, כמהר"ר חיים פינטו ז"ל בעיר המהוללה צוירא [ אסווירא, מוגדור ] יע"א [ יכוננה עליון אמן ] ע"ה ישב בפתח הבית יום שני ויום חמישי , על מנת לאסוף צדקה עבור העניים.

 נהאר לכמיס דאז וחד לעשיר קדא לשבת, קאלו לחכם לדאךּ לעשיר צדקה לעניים קאללו מה ענדיס, קאל לחכם לשליח דייאלו תבע דאךּ לעשיר חתא לדארו וכיף יגלס בדא עליה קריאת שמע. ואזי דגייא שליח כיף סמאע לכלאם דלחכם וארכבותיו דא לדא נקשן . [ במהירות )
אֱדַ֤יִן מַלְכָּא֙ זִיוֺ֣הִי שְׁנ֔וֹהִי וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלוּנֵּ֑הּ וְקִטְרֵ֤י חַרְצֵהּ֙ מִשְׁתָּרַ֔יִן וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּ דָּ֥א לְדָ֖א נָֽקְשָֽׁן׃ דניאל ה ו

ביום חמישי הגיע אחד העשירים לקנות לו מצרכים לשבת, אמר לו החכם, תן צדקה לעניים, ענה לו העשיר אין לי. אמר החכם לשליח שלו לך אחרי העשיר ההוא עד לביתו, וכשישב לו העשיר , החל בקריאת שמע. כששמע השליח את דברי החכם, אץ רץ למלא את הוראתו.

שליח תבע לעשיר חתא לדאר ובדא עליה ליחוד כיף קאדה ליחוד נפטר לעשיר ל"א . רזע שליח ענד לחכם קאללו נפטר לעשיר, קאללו נעאוודלךּ סוד הווא. קאללו חז"ל באיין תשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה. 

השליח הלך בעקבות העשיר והחל לומר את האיחוד , רק סיימו נפטר הבעשיר לא אליכם. חזר השליח אצל החכם וסח לו שהעשיר נפטר, אמר לו אספר לך מה הוא הסוד. אמרו חז"ל שתשובה, תפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה.

האד לעשיר לחכם צפה עליו ברוח הקודש באס באדאךּ נהאר חב ינפטר , בלחק קדא צרכי שבת ובקאלו פזיבו ריאל, ולוכאן עטאה לצדקה מה ינפטר, לאיין צדקה תציל ממות , מן חית מה חב יעטי צדקה בזעת לא ינפטר בלא קריאת שמע.

החכם צפה שעשיר ברוח הקודש , שבאותו יום תהיה פטירתו מהעולם הזה, האמת שקנה את צורכי השבת ונשאר הלו בכיסו ריאאל אחד, ולו היה נותנו לצדקה לא היה נפטר, כיוון שצדקה תציל ממו, כיוון שלא רצה לתת צדקה שומה עליו למות בלא קריאת שמע

 ביהא צאפדת מעאה שליח ביהא לכוח דצדקה מא כאיין קדהא ותשובה ג"כ פחאל די קאלו חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד , תפילה ג"כ לאזם תכון מעא צבור פחאל די קאלו חז"ל כל העונה אמן של יהא שמיה רבא מברך בכל כוחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה , ביהא האד תלאתה דלמצות די כא יעמלהום פכול נהאר כא יתפךּ מן כל דיקא והשם יעזרנו ויעזרכם על דבר כבוד שמו אנס"ו –  אמן נצח סלה ועד

ולכן שלח אליו שליח, יען כי כוחה של הצדקה רב הוא ותשובה גם כן , כפי שאמרו חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, תפילה גם כן , צריכה להיות עם צבור כפי שאמרו חז"ל כל העונה אמן של יהא שמיה רבא, מברך בכל כוחו וקורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, ולכן כל מישעושה את שלושת המצוות , ינצל מכל צרה וצוקה והשם יעזרנו ויעזרכם על דבר כבוד שמו אנס"ו – אמן נצח סלה ועד.

התרגום מערבית לעברית הינו פרי עמלי….אשמח מאוד לקבל הערות לגבי התרגום….
את הטקסט בערבית, מובא ככתבו וכלשונו אות, אות, משפט, משפט כפי שמופיע בספר המקורי……

שבח חיים – מכלוף מזל תרים- שבחי צדיקים בערבית יהודית מוגרבית

סיפור מספר 2שבח חיים

עונג שבת בשמירה וזכירתו לקדשו בארבע סעודות פחאל די קאל פזוהר הקדוש  " ומאן דגרע חד סעודתא מנייהו אחזי פגימותא לעילא ועונשיה סגי [זוהר שמות (פח.] ומאן דגרע סעודתא מנייהו אחזי פגימותא לעילא ועונשיה דההוא בר נש סגי, דהיינו אין לפגום בעונג שבת ], פחאל די ציבנא פייאם רבי דודו בן שמעון ספיר לי מר אבי מפיו , נהאר שבת דאייז לחכם פירושלים וזוז דלבחורים זאו לענדו קאלולו כא נערדו עליךּ לסעודה די דוד המלך ללוות את המלכה , לאיין האד סעודה קאלו חז"ל כא תפךּ מן צער חבוט הקבר זאובוהום לחכם קאלהום פאיין כא תשכּנו, קאלולו פלמודע לפלאני. רבי דוד ז"ל זא לדאר דייאלו לילת לחד, בארךּ לגפן ומסה לדאךּ דוךּ לבחורים קאל לחכם האד סעודה די לילת לחד מה תכון ג'יר בלפירות לאיין בנאדם מאי קדר יאכל ואלו לילת לחד . לחכם כיף דכל לדאר דוךּ לבחורים צאב רבעא דלביבאן מחלולין פחאל דאר די אברהם אבינו ולחכמים ולעניים דאכלין ולבגר ולגנם מדבוחין והאראז כביר בזזאף , קאל לחכם לדוךּ לבחורים

למי כולי האי קאלולו יא סידנה גלס חתה תעמל סעודה די דוד המלך ונעאודולךּ עלאס גלס חתא לזוז דליל , מן חית קאדה סעודה קאלהום לחכם, עאודולי עלאס כא תעמלו האד סעודה בהאד להאראז ובהאד למכצור קד האדה קאלולו מצוה לקיים דברי המת כמו שאמר אבינו צוה לפני מותו בשבועה גמורה באיין נכונו נעמלו האד סעודה בהאד רהט ותה תעארף יא חכם באיין בונה כאן יביע ויסרי פלכּתאן פלסוואק די סביבות ירושלים וכאן מכבד את השבת בארבע סעודות בשמחה רבה . וואחד נהאר זאבלו גוי דבלון באעהולו בפראנךּ, כטרה אוכרה זאבלו אכור חתה באעל סבעין דבלון . ואחד נהאר זמעה זא דאךּ לגוי ענד בונה קאלו ילא פיךּ סי נייא וילה ענדךּ סי פלוס אזי מעייא ונביעאלך מן האד דבלון בזזאף . מעשה שטן מצליח, רפד בונה זוז בגאל, אוחדה עאמרא בלפלוס, ולוכרה עאמרה בלכתאן ומסה מעה דאך לגוי בררא מן  ירושלים.

ובונה כאי קול לגוי מא באקי חאל באס נרזע לדאר ולגוי כאי קולו הא דוואר קריב והווא כאי זבד ביה חתה לעאצר חתה אוצלו לוואחד לגאבה פיהא וואחד דוואר לחלה וחבור ותכלו לדאך דוואר חרב ושמס ונזל מעאה שוארייאת מן עלה לבגאל ודכלו לואחד לבית סגירה וקאללו יא ליהודי אנא נביעאלך דבלון כתיר בתאמאן רביץ ונזידלך אס תאכל לשבת ונהאר לחד תמסי בכטארך והאדיך לבית פיהא סרזם כביר מחלול ולגוי הווא לסטים הורג נפשות וענדו וואחד לכלב כביר ביה כא יקתל נאס, ולגוי רומז לדאך לכלב באס יקתל בונא, ולכלב תלאח מן דיך תאקא באס יזבד מצארנו . כיף תלאח מא קדרס יקררבלו ובקא קדדאמו , ולגוי תסחאבלו בונה מאת דכל צאבו באקי עאייס , ולכלב גאלס קדדאמו קאל לגוי לבונה עזב יא ליהודי די לכלב דייאלי מערוף כא יסמע בכלאמי ודאבה מה קתלכם. קאללו יא סידי אס עמלתלך באס תעבילי מאלי ונתאעי ותקתלני.

אבינו האיץ בגוי שלא נשאר זמן על מנת לחזור הביתה, והגוי אומר לו המקום קרוב ומושך אותו עד הערב והגיעו המה ליער שבה

עלא רבבי עבבי כלסי ומה תקתלניס, קאללו ואלאבוד נעבי כלסי ונקתלך . גלס כאי רגבו , קאללו עלא רבי עבי כלסי והאני באיין ידיך חתא לילת לחד וקתלני האד לילה כבירה ענד רבי לגוי נזלת רחמנות פקלבו וכללאה קאללו חתא לילת לחד, משא לגוי פחאלו וכללאה פבית בוחדו ברעב ובצמא , ובונה עמל לסטחון בשי"ת ומא תגיירס וגלס כא יקללב פסווארי צאב רבעה דלכעאך די כא יזיב מעאה לסוק. קבד אוחדה לילת שבת, קאל האדי סעודה די יצחק אבינו וקרא עליהא זכור את יום השבת לקדשו וראקד. יום שבת זבד תאנייה וקאל האדי די אברהם אבינו וקרא עליהא ביומא דשבתא וכו' פלעסייא זבד תאלתא קאל האדי די יעקב אבינו קרא עליהא תא חזי בכל שיתא יומי וכו'. לילת לחד זבד ראבעא קאל האדי די דוד המלך קרא עליהא אתקינו סעודתא דמהימנותא וכו' וקאדה קרא קריאת שמע קאל דאבה יזי לגוי יקתלו. כיף קאדא ליחוד דרבעא וקפו קדדאמו כל ואחד פזיהא קאלולו שלום עליכם , קאלהום עליכם שלום, קאלולו ואס ערפתינה ? קאלהום לא יא נ סיאדי, קאלולו חנא אברהם יצחק יעקב ודוד המלך די כיף תעלמנא לכבוד פהאד לעולם נזלנה מן דיך לעולם פגוף רוחני באס נפכוך, אברהם יקול אנא נפכו, יצחק יקול אנה נפכו, יעקב יקול אנה נפכו , קאלהום דו המלך אנה הווא ד נפכו. דזבאדו אבות העולפ מן ענדו בקא מעאה דוד המלך קאללו זיד מעאייא, קאם ומסאו לבית לוכרא די פיהא לגוי, דכלו צאבוה מיית , כן יאבדו אויביך ה' . מסא דוד המלך מעא בונא לפם דואר , קאללו הזז צפאייחא , הזזהא צאב מטמןם דלוייז עאמר , קאללו האד למטמון די וואחד לקאייד והווא מן מזלך , בלחק מה תקדר תרפד חתה חאזה חתה תחךף בשבועה גמורה באיין תכון תעמל סעודה דייאלי כל לילת לחד ותפררק צדקה לחכמים לעניים, וידה אופה אזלך חללף אולאדך באס יכונו יעמלוהא מנוראך. בונא קבד בשבועה וקאלו דוד המלך דאבה רפד מן האד למטמון עלא לבגאל די זיבתי וגתי בתראף דלכתאן ובכוח דשבת די תבתתי מה יהדר מעאך חתה חד ונעלם ממנו דוד המלך ע"ה.

ובונה כא ירפד לוייז מן דאך למטמון וכאי עבי לירושלים חתא קאדה כולסי ורזע עשיר כביר וכאן יעמל האד סעודה כבירה ויפררק צדקה לעניים ולחכמים ומן חית חב ינפטר עאודלנה האד סי לי זרה ביה וחללפנה בשבועה גמורה באס נכונו נעמלו פחאלו. וחתה חנה נוצציו אולאדנה ואולאד אולאדנה . וקאלהום הרב ר' דוד בעל חדב"ש ז"ל, ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם . תעללמנה מן האד למעשה הנורא באיין לכחד שבת כתיר ומה לאזמס בנאדם יתגייר פיה פחאל האד לעשיר די אפילו הגיע עד שערי מות אפילו הכי , עמל לבטחון פשי"ת ומה תגיירס וביהא תפך ורזע עשיר וגם אתם תנחלו נחלת שדי ממרומים בלי מצרים לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו.

שבח חיים – מכלוף מזל תרים

שבח חיים-ספר

אני באתי להודיע לכבודכם, שכמה חיבורים נאים שכתב הרב הגדול מעוז ומגדול כמוהר"ר חיים פינטו זלה"ה, ומרוב גלותינו בעוה"ר נאבדו במלחמת ספרד שהיתה פה בעיר אצווירא".
"ולזה כתבתי קצת מהמעשים שאירעו בימי הצדיק ע"ה, והייתי חייב לכתוב אותם בערבית, כדי שיהיה קל על כל הקהל הקדוש ליהנות מהספר, וגם לזכות כל מי שחפץ לראות ניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו בימי הצדיק, כי זה יעזור לאדם לחזור בתשובה שלימה. וה' יחזירנו בתשובה שלימה לפניו יתברך, אכי"ר

סיפור מספר 3

מעשה פייאם אדוננו הרב ר' חיים פינטו ז"ל וכאן ע"ה יקרה פתורה כל הלילה , נס ליל טלעלו ואחד שד מלביר קאללו קאלךּ באבה תקרה מעייאה דרש דתפלין, קאללו סיר חתא לגדדא ואזי ללאנדרה פליל. זאה לחכם קרא מעאה דרש דתפלין, באס ביד לחכם וכללאלו פידו חבבא כבירא, קאללו אלחכם זו תורה וזו שכרה, קאללו יא סידי חנא מאש קאללו רשע בן מי אתה, קאללו בן ר' אברהם זראדי, קאללו מא תזיב דוא יא רשע דאבה נעמלך כחרש הנשבר , קאללו יא סידי נמסי ענד באבה ונזיבלךּ דוא. נזל שד לענד בוה ועאוודלו כלסי, קאללו קול לחכם מה יכון ענדו באס לוקת לי יהרנט לחמור פנץ ליל, ידק עלה לחבבא ותמסילו. האגדאך כאן יעמל לחכם חתה ברא לאיין קאללו חז"ל פזוהאר הקדוש סוד גדול על נאקת החמור. תעללמנה מן האד ספור קדדאס נהווא לכוח דלחכם ז"ל, די מה בזעס מן שד וג'לב עליה חתא זאבלו דוא ביהא לאזם עלה כל בר ישראל באס יקרה תורה יומם ולילה לאיין הייא  תסממאת עץ חיים :

מכלוף מזל תרים תולדות הצדיק הקדוש המקובל והמלוב"ן רבי חיים פינטו "הגדול" זיע"א

שבח חיים העתקה ותרגוםשבח חיים

מכלוף מזל תרים

תולדות הצדיק הקדוש המקובל והמלוב"ן רבי חיים פינטו "הגדול" זיע"א

באור החיים

סיפורים רבים נכתבו מנפלאות הצדיק, המקובל הקדוש רבי חיים פינטו זיע"א. חלקם כלול בספר הידוע "שבח חיים", אשר נכתב בשפה הערבית, על ידי הרב רבי מכלוף מזל תרים זצ"ל, והועתקו בעת האחרונה ללשון הקודש על ידי הרב דוד הכהן הי"ו, תלמידו של מו"ר שליט"א מהם נלקחו רוב הסיפורים המובאים בפרק הנוכחי, על כ"ק רבי חיים פינטו הגדול זיע"א..

ועוד הוסיף הרב מכלוף מזל תרים וכתב בראש ספרו "שבח חיים", להודיע לרבים מדוע כתב את הספר בלשון הערבית:

"אני באתי להודיע לכבודכם, שכמה חיבורים נאים שכתב הרב הגדול מעוז ומגדול כמוהר"ר חיים פינטו זלה"ה, ומרוב גלותינו בעוה"ר נאבדו במלחמת ספרד שהיתה פה בעיר אצווירא".
"ולזה כתבתי קצת מהמעשים שאירעו בימי הצדיק ע"ה, והייתי חייב לכתוב אותם בערבית, כדי שיהיה קל על כל הקהל הקדוש ליהנות מהספר, וגם לזכות כל מי שחפץ לראות ניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו בימי הצדיק, כי זה יעזור לאדם לחזור בתשובה שלימה. וה' יחזירנו בתשובה שלימה לפניו יתברך, אכי"ר".

מעשה מספר 4

מעשה פייאם הרב רבי חיים פינטו ז"ל כאן גאלס נהאר לכמיס פם באב למללאח וכאן שופר דייאלו ר' שלמה אזולאי חדר לחכם מעה סופר דייאלו , קאלו קום דבחלי האד זוז דזאז לכבוד שבת. קאלו יא סידי מסג'ול, דעאלו לחכם וקאלו ידוז עליה נהאר, נץ מזג'וב ונץ מבארךּ. גלס רבי שלמה כא ידחךּ הווא מסא וזאבתלו לוזבא באס ידוז מן מקום הטומאה והווא כאן יפי תואר ויפי מראה , זראלו פחאל לענין די יוסף הצדיק , הזזת עיניה גויה וברחתלו. קאלתלו תסרי מן ענדי האד לוייז , זאבתלו כמסין לוייז באעתהומלו זוז דריאל. ר' שלמה פרח בהאד סרייה לעזיזה , הווא חב ימסי ולגויה ברחתלו, קאלתלו ענדי מן האד לוייז כתיר נקדר נביעתולךּ רכיץ, קאלהא זבדו ונכללצךּ, קאלתלו דכר לדאר . מעשה שטן מצליח, דכל מעאהא לדאר וכא תדכלו מן לבית לבית חתא דכלתו לבית דלפראס. קאלתלו יא לחזאן לוייז מוזוד ולכאטר דייאלךּ יכון, בלחק סתהית האד זין דייאלךּ לי עטאךּ רבי צבחאנאתו לדבר עבירה ור' שלמה כא יגייט. מן חיט ראת לגויה באיין מה חבס דבר  עבירה קבדת עצא וכא תדרבו חתה דם כא יחוף מן ראצו וקפלת עליה דאר ומסאת לענד לקאייד, כא תגווט ותבכי. קאלתלו יא סידי כא תעארף באיין ואחד לחזאן דכל עלייה לדאר ותצר עלייא ואנה מה קצצרת סאי עליה, ברכת עליה ודרבתו ודאבה כא נטלב חקי . והאד לקאייד כאן שונא ישראל.

קאל הנא סי ולאד לחראם, קאלו נעאם יא סידי, קאלתם מה תזיבו דאךּ לחזאן חתא תפרסדוה פעצ'אמו, ולחם צאב ואחד תאקה פלבית ודזבאד מנהא לוצט דאר. ודאר מרבוטה, וצאב ואחד לכסבא טלע עליה לצטאח ותסייב ומסא בדמאייאתו כאי חופו מנו, למכאזנייה זאו מעה לגויה עטאתהום סווארת דדאר ודלביות ומה צאבו חד, קאלולהא ואס כא תדחךּ עלא למכזן, מה ציבנה לא בלגה לא ימארה. עבאוהא לענד לקאייד, קאלולו יא סידנא האד למרא כא תדחךּ עליךּ, מא ציבנה חתה חד , קאלהא לקאייד עבר למאלךּ כא תדחךּ עלינה , קאלהום טייחוהא לעצה כה ידכאלולהא לעצת חתה סאחת. כן ואבדו אויבי ה' די חב יזרא בלחכם זרה בלגויה . נרזעו לרבי שלמה פן חית הרב מן ענד לגוייה זא חתה לחדאדא תחת צמעה דפייאנה וגלס קאל האדא דנו בדלחכם די קאלי נץ נהאר עכון מזגב ונץ נהאר מבארךּ, דאבא נגלס תחת האד צמעא חתה יפות דהור ונקום נרא נץ נהאר לאכור אס יכון פיה .

ר' שלמה כיף דאז דהור , קאם מסא לקחצארייא דלכתאן וכאנו יתבאעו לכּבאס, כא ירה ואחד לכבס כביר ותחתו כא יצ'יא, הז לכבס צאב פרטמון עאמר בלוייז ופוצטו רבעה דסבעאטייאת די מולאי סלימאן . רבי שלמה פרח טנסא לי דאז עליה, קאל בלאה ובסייד רבי חיים פינטו מסה כאי זרי צאם לחכם באקי גאלס , הז עיניה לחכם וקאלו, רבי שלמה פאיין לפרטמון, עלאס כביתיה ? קד וקד דלוייז פיה ורבעה דסבעאוייאת די מולאי סלימאן, קאלו נהאר אכור דבחלי דזאז, קאלו נהאר אכור ילא חבתי תדבחני, דבחני אמא דזאז, אדיע יהא בנאדם ירד באלו מעא לחכמים לאיין תנא קאל עליהום ועקציתן עקיצת עקרב וכו' ופחאל האד למעשה דע אפילו דעוא דתחאךּ תבתית ביהא בנאדם יעמל לכבוד לחכמים ואפילו לזרעם.

שבח חיים – מכלוף מזל תרים

מעשה מספר 5

פייאם לחכם פינטו דמדפון הנא פדאר לביצ'א כּאן ואחד לוקת פדייק, וּהוַּא יִמְסִי לבית החיים עבא פידו ואחד ליהודי יודה בן עאזאר ומסה פוק לקבורה די מור זקנו רבי חיים וגלס כאי יבכי ויקרה תהלים. מן חית קאדה קאל ליודה בן עאזאר, יאלאה מעאייה לזיהת רניניא טריק אספי מסה מעאה . קאל לחכם לבן עאזאר ואס כ אתרא סי קאפלת זאייא מן אספי , קאלו יא סידי סי נאס בעאד כא נראהום, בלחק מה נעארף ואס מסלמין יאו יהוד, קאלו לחכם לבן עאזאר , האדיך קאפלת דליהוד זאייא מן אספי ויהודי פיהום זאייבלי נדר די זדדי כמסא וסבעין רייאל לחכם הז עיניה וכא יירא רפאל לאלוס. קאללו רפאל לאלוס ואחד נדר יא חכם, זיבתהולךּ כמסא וסבעין רייאל יאלאה מעאייא חתא לדאר ונעטילך נדר.

קאללו לחכם קאללו ורדי הנא פבית החיים תכללץ נדר, קאם רפאל לאלוס נ"ע עטאלו נדר כמסא וסבעין רייאל . קאם בן עאזאר קאל ללחכם נחבך תעטיני סי חאזא , קאלו מה נעטיך סאי נתי ליום חבתי תקבד כטר מני. ומסא בן עאזאר לפנדק ךקדים דלמדינה וצאב אמאנת כתר מן די קבד לחכם פינטו ז"ל, לחכם כאן תם ודי כאן יקול כא יתבת בן הוא הדבר

מעשה מספר 6

מעשה פייאם לחכם רבי חיים פינטו די נקבר פה תאזר שלמה אפרייאט הי"ו בן תאזר יעקב אפרייאט נ"ע, כאן ענדהום סי חואייז קראס דהב וכולות ומכביין פואחד לכּופרי כאנת ואחד לכדאמה דיילהום חללת לכופרי וזברת לחואייז וכבאתהום פואחד לכאביא כבירה דרמאד מן חית זאבתהום לוזבא חבבו לחואייז, חללו לכופרי מה צאבום לחואייז . בקאו כא יפתסו דאר כאמלה מה צאבוס. לחכם פינטו כאן דאייז פם דאר והומה יבררחולו  טלע לענדהום , קאלהום אס ענדכום מסאולכום חאוייז דהב לבאלור ( מילה בצרפתית-ערך ) די רבע אלף רייאל, דאבה זכות זדדי אנה כאי באנלי פעקלי באס האד לחואייז הומא מכביין פכאבביא דרמד, גלסו כא יטחכּוּ קאלו אסכון לי ירפד לחואייז ויכביהום פלכאבייא , הווא לחכם אוקף עליהום ובקאו יפתסו לכאבייא דרמד והומא יציבו לחואייז קאלולו, יא סידי האד לחואייז כבר נידרנה באס חראם עלינה וחלאל עליךּ, קאלהום מה נקדרס נעבי ואלו גיר חלהום נראהום ומן חית ראהום לחכם רפד מן דוךּ לחואייז ואחד נכאלה דקיקה , קאלהום האדי הייא די נרפד לשמחת בנתי, בקאו כיפרחו בלחכם די מה כאן יעביה מנפע די האד לעולם . בסחאל דנאס כא יעארפו לחכם פינטו ואכה כאן יתחסם ויקבד נדרים כאן יפררק ויעטי צדקה לעניים כול אוקת פכול בלאד כאן יפררק ויעטי לאיין האד סי ענדו אצל מן בוה רבי יודה ומן מור זקנו רבי חיים ע"ה והחוט המשולש לא במהרה ינתק.

שבח חיים-סיפור מספר 7-מכלוף מזל תרים תולדות הצדיק הקדוש המקובל והמלוב"ן רבי חיים פינטו "הגדול" זיע"א

שבח חיים 

מכלוף מזל תרים

תולדות הצדיק הקדוש המקובל והמלוב"ן רבי חיים פינטו "הגדול" זיע"א

באור החיים

מעשה פייאם הרב רבי חיים פינטו ז"ל כאן ואחד רשע מתחסב וכאן עשיר ושונא ישראל ואחד נהאר דאז לחכם ולמתחסב הזז פיה עינית, קאל לצאחבו בררחו לדאךּ ליהודי, קאלולו האדאךּ ואחד לחכם כביר, קאלהום ברחולו, זא לחכם קדדאם למתחסב,קאלו עלאס צרוואל דייאלךּ נאזל חתה לתחת, ולחכם ע"ה כאן יעמך דרך צניעות באס מה ירה חתה חד רזךיה, קאלו ליון זווזתתליךּ ונהאר אכור ילא תדוז באקי בצרוואליךּ נאזל דבבר לראצךּ. קאלו ואכה יא סידי. נאץ ליל, זאו מלאכח חבה וכאידרבו פיה ולעביד ולמכאזנייא קדאמו ואין קול ואין עונה. לבוקר ותהום כל העיר זאוו לקייאד ולכבאר, זי כא יקוללו זנו, סי כאי קולו דאר זדידה וכו'….

ומן כתרת טפשות דייאלו מא עארף מנאיין זאתו דרבה. לילה תאנייה עמל לעססה פם לבית, נץ ליל ומאכי חבלה זאו כא יגלבוה מן האד זנב לחארה וידרבו כא יגווט מה כאיין די יואזבו. לאצבאח צבח מהוול בזזאף, צפד חכבאר דמווירא וכא יעאדלהום וכול ואחד ואס יקוללו, חתה זא ואחד לגוי מן חסידי אומות העולם אוהב ישראל קאלו האד סי מא יכון גיר דרבה דליהוד, עאודלי ואס דארבתי מעא סי יהודי, קאללו למתחסב יא סידי גיר ואחד לחזאן דאז ותצרת עליה, קולתלו עלאס צרוואלו מדללי, קאללו יאךּ מא לחזאן פינטו, קאללו האדאךּ, קאללו אנה כא נעארף עזאייבו ועאודלו עליה, קאללו פכני מן האד סי, קאללו זיב בגלה ועמרהא סכּאר ואתאי וסמע ופלוס, זאבוהאלו, מסא כאי זרי לדאר לחכם צאב מראתו, קאלהא פאיין לחכם, קאלתלו כא יתסנא חתא זא והאדאךּ לגוי כא יעארפו לחכם באיין אוהב ישראל, קאל לחכם לגוי זי תרגבני עלה למתחסב, לילא חבו ידרבוה כתר מן לילתאיין לוכרה, קאללו יא סידי, ראה כללית למדרה מגבלינו ולגוי כאי רגב פיה, קאללו עלאס זיבתי האד תכּבירא, עבי לחראם וראה לילת מה יזיה חתה חד, ויברה לגוי, רפד דאךּ סי. עבאה כיף דכל קאללו אמן דרא, קאללו לילה מאסי תכון כטר וקבל מה נרגבו קאללי זיתי תרגבני עלה למתחסב, דאבה קאללי ראה תברה דיךּ לילא נאת ראקד ואלכין דקק באקיין פיה ורזע כאי רגבו, קאללו עארף כיף תמססה מעה ישראל לחקקין רצון יריאיו יעשה

שבח חיים – מכלוף מזל תרים-תולדות הצדיק הקדוש המקובל והמלוב"ן רבי חיים פינטו "הגדול" זיע"א

מעשה מספר 8.

מעשה פייאם הרב ר' חיים פינטו וּר' דוד ן' לחזאן כּאן ואחד סרע ר' ן' בכאץ וצאפד צלטאן עלה ר' חיים פינטו וּר' דוד בן לחזאן ז"ל, וּככתתרת לבזעא נפטר רבי דוד ז"ל וּדרש עליה רבי חיים פינטו פמרראכס, וּזא לצוירה נהאר שבת פמנחה קאל לשליח, סיר לדאר רבי דוד קוללו קאללךּ לחכם אזי תזכי מעאה סעודה בדברי תורה. שליח דהּס כּא יעארף באיין רבי דוד נפטר. מסא לדאר רבי דוד, צאב מראתו קאלהא לחכם צאפדני עלה רבי דוד, קאלתלו הז רואק ומה תדכלס וקולּלו די קאללךּ לחכם. הז רואק וקאלו תכלם לחכם ושליח תעמל פתרון מן כתרת לבזעא, זא לענד רבי חיים קאללו מסית והדרת מעאה, קאלו נתי תעטלתי וּלחכם זא לענדי ומסא לאיין מן חית נפטר רבי דוד ז"ל כאן יזי כל לילת שבת יקוּל לקדוּש וּלמוציא ותסמע מראתו, ודימא כאן לחכם פחאל מה נפטר לאיין כל לילת שבת כאי ברכלו לגפן ולמוציא. דיך לילה זא לחכם קאלהא דאבה די זבדתי סוד מה עאמרני נזי. כזר לכוּח דצדיקים קדדאש נהווא די אפילו נפטר כאן יזי, לאיין קאלו חז"ל צדיקין במיתתם קרויין חיין פחאל בניהו בן יהוידע די תסממא איש חי.

Recent Posts

  • דברי הימים של פאס-מאיר בניהו-כולל תרגום ליהודית מגרבית

    שט"ו – 1554 -1555 ואחר כך בא מולאי מחמד אשייך אשריף הנזכר למעלה ונלחם על תאפיללאלת ולכדה ולקח אחיו מולאי אחמד וכל בניו והוליכם עד לנהר תאדלא ושחט ארבעה בנים, אחיו מולאי זידאן ושלשה אחיו, ובא להלחם על פאס מולאי עבדאללאה בן מולאי מחמד אשייך ונשבר וברח ועזב פה את הנוודים מסוס, ומשבט רחמאנא ואלודאייא ( שבטי נוודים של עמק הסוס, הרי רחמאנא והואדיות ), עם גדול מאד שלא יספיק לו מים לשתות ולא לחם לאכול ונשארו מושלכים מחזרים על פתחי הבתים של היהודים, ומתו מהם הרבה שלא יסופר. אחר כך יצא להלחם על פאס מולאי מחמד אשייך הנזכר ויצא

  • Le Pogrome des Fes ou Tritel-1912-Paul B.Fenton

    Le samedi 27 avril, l’événement se résuma en un simple entrefilet en première page du Matin annonçant que: «Fez est calme» et qu’une «commission formée de notables arabes, européens et israélites va se charger de l’assainissement de la capitale. Des sommes importantes ont été réunies pour secourir les israélites affamés. Le sultan a donné 10 000 francs, Mr Régnault 5 000 francs et diverses personnalités marocaines 10 000 francs.» Enfin un reportage anonyme sur le sort des Juifs, paru dans l’hebdomadaire L’Illustration en date du 11 mai, fit le tour du monde grâce aux photographies fort impressionnantes, prises par le

  • הפרעות בפאס או התריתל-התרע"ב-יוסף ינון פנטון-סיכום

    סיכום מאה שנה לאחר אירועים מטלטלים אלו, מה תוכל להיות המסקנה בעניין הפרק הטרגי הזה בקורותיהם של יהודי מרוקו? במבט לאחור, דעותיהם של המשתתפים הראשיים בתקופה ההיא מן הצד האירופי מפתיעות בתמימותן המדומה ומעוררות רושם של העמדת פנים: דיפלומטים ואנשי צבא מאשימים זה את זה בעיוורון על שלא חזו את הסימנים המקדימים לתנועת המרד. לנוכח כך עולות שאלות אחדות: איך ייתכן שהסמכות הצבאית הצרפתית בחרה להעלים עין מאותות אלו בתואנה של היעדר ׳ראיות מוצקות להישען עליהן׳? ומדוע היא הניחה לרוב הגדודים לעזוב את העיר, בעוד שאנשי המודיעין ידעו היטב שהידיעה על עזיבתם הקרובה הופצה לשבטים העוינים סביב העיר? רייניו, ציר

  • Il était une fois le Maroc-David Bebsoussan-Qu'en fut-il de la presse spécifiquement juive?

    Il y avait cependant une grande influence britannique au Maroc… Le Times ofMorocco fut fondé par l'écrivain Edward Meakin. Il dévoila la corruption tangéroise. Son fils Budgett Meakin fut l'auteur de livres importants sur le Maroc dont The Moorish Empire publié en 1899 et The land ofthe Moors paru en 1901. Le style critique de Meakin père et fils finit par les faire comparaître par-devant le Tribunal consulaire. Le journal fut racheté en 1893 par le Gibraltarien G.T. Abrines, propriétaire de Moghreb al Aksa, et se fit le défenseur de la politique britannique. Avant d'être racheté, le Times of Morocco

  • גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא-עם המשמ"ח אליקים חלק ב'

    כל אותה תקופה בעוד הר׳ אזולאי מקנטר בלשונו את הגאון המשמ״ח ברמה האישית, הגאון המשמ״ח בחר להימנות מכת הנעלבים ואינם עולבים, ואחז בפלך השתיקה, אולם חכמי ורבני העיר החליטו למחות על כבודו ולפרסם כנגד הר׳ אזולאי קונטרס בשם ״מלחמת המגן״. בראש הקונטרס חתום הגאון רבי אברהם אביחצירא. ככל הנראה ע״מ לחזק דבריו הוסיף בחתימתו וכתב ״ממשפחת הרה״ג המפורסם המקובל האלקי בוצינא דנהורא כקש״ת יעקב ביחצירא זצוק״ל״. בקונטרס הנז׳ שולחים הגאונים רבי אברהם ועמו הגאון רבי דוד אדהן חבר ביה״ד, מכתב המשתרע על פני כמה עמודים להגאון רבי משה שתרוג ומביעים תמיהה על הסכמתו על דברי הר׳ אזולאי עיי״ש. מלבד זאת

  • גאוני משפחת אביחצירא-עם המשמ״ח אליקים-חלק א'-ר-יוסף-אביחצירא-

    עם המשמ״ח אליקים מגדולי הגאונים שידעה יהדות המזרח, היה זה הגאון המופלג, המושלם והמוכתר בכל מידה טובה, רבי משה מאיר חי אליקים זצ׳׳ל(המשמ׳׳ח), לימים ראב״ד בעיר קזבלנקה. הרב המשמ״ח זצ״ל, נולד ביום ט״ו טבת תרל׳׳ב בעיר טבריה, לאביו הגאון רבי ניסים אליקים(יליד העיר טבריה בשנת תר"י 1850 ) הרב היה בן יחיד והתייתם מאביו בעודנו ילד קטן, כפי שמתאר בתו״ד שכתב על גבי שער הספר ׳חדד נא״ה׳ שחברו אביו, ז״ל: לקטתי מכתיבותיו של עט״ר ישעי ומשגבי משארית הנמצאה מעט מהרבה כי שטף הזמן גרפם והעש האכזר והריקבון חגרו כוחם לכלות מחמדי עין והיו לאין… הרב המובהק העניו המדוכא ביסורין גדולים,

  • תהלה לדוד –הוצ' אורות המגרב- לוד – מעמד המשורר בקהילה.

    מעמד המשורר בקהילה. עבור בני זמנו היה דו בן חסין לא רק משורר אלא תלמיד חכם המקדיש מזמנו ללימוד תורה. פיוטים שנכתבו לסיום שישה סדרי משנה ולסיום מסכת או כדי להלל את מעלותיהם של נדיבים המחזיקים בידי לומד התורה מלמדים כי הוא היה חלק מחבורת לומדים קבועים שחבריה קיבלו תמיכה צנועה. בין 1773 ל – 1781 הוא למד יחד עם רבנים אחרים במכנאס וביניהם  זכרי בן משאש, בנו מרדכי ומרדכי אצבאן, בשיעורים שקיים הרב השליח הידוע מחברון, רבי עמרם בן דיוואן הנערץ ( במיוחד עלי – הערה אישית שלי אלי פילו ) , שנאלץ לשהות בעיר בעקבות מלחמות הבלתי פוסקות

  • עקיבא אזולאי-איש ירושלים – ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״

    ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״ מדברי עקיבא ״מאז ומתמיד אהבתי לרקום יחסים כנים בין חברים, ללא הבדל חברה, עדה ועם. בזכות יחסים אלה קיבלתי בשובי ארצה תפקיד פיקטיבי של הממונה על השרברבים היוצאים לעבודות חוץ. הייתי משוטט בכפרים, קונה נשק ממבריחים בדואים. תחום עבודתי היה מיריחו עד שכם, ובמקביל עסקתי בריכוז מידע מודיעיני על הכפרים הערביים. בשנת 1936 התגייסתי לנוטרות, והייתי בין הגפירים הראשונים בירושלים. מתוך 500 מועמדים נבחרו 34 נוטרים. רוב פעילותי התרכזה סביב ערביי ירושלים, אשר כינוני ״אבו דאוד״, ״אבן אל ערב״. קיבלנו רובים, והופקדתי לשמור על שתי תחנות חצץ בבית וגן. נשארתי מופקד על תחנות אלה עד

  • סיפור וקמע-תופעות בעולם הרז והנסתר-כתב עוזיאל חזן-צייר רפאל אבוקסיס

    הקמעות, צורותיהם ומבנ״הם: ישנם קמעות חומריים, הזרים בדרך כלל ליהדות, וקמעות שבכתובים, קמעות שכוחם המאגי בטיב החומר ממנו הם עשויים ובמקורו של חומר זה. אחרים כוחם בכתוב בהם. הקמעות החומריים עשויים מאברי בעלי חיים, מצמחים ומפירות, מתכשיטים, פיסות קלף, שיער, שרידי אדם שניספה באסון ועוד. הקמעות נועדו לתליה על הקיר, לענידה על הצוואר או לצרירה בכים. צורותיהם וציוריהם הם: מגן דוד, מנורה ושבעת הקנים, דמויות של מלאכים, צורת ה״חמסה״, אותיות וחותמות מאגיות, מטבעות עתיקים ועוד. החומרים: נחושת, כסף, זהב, קלף, נייר, חרס וכדומה. הקמעות החומריים, בעיקר אלה מהתקופות הקדומות, שייכים יותר לתחום עבודת האלילים והאמונות התפלות מאשר לתחום האמונה וכוח

  • עם ר"ם-שושלת רבני משפחת מאמאן לבית הרמב"ם-ק"ק צפרו מאת הרב ד"ר רפאל עמרם ממן

    Ainsi les valeurs morales et les principes sociaux et humains se transmettent de père en fils. L'essentiel se situe lors de la plus tendre enfance et dès les premiers jours dans la maison paternelle. Se transmettent alors les concepts éternels de la reconnaissance d'autrui. Et c'est par la force parentale qu'apparaît pour la première fois l'image divine retranscrite grossièrement dans le matériel de ce bas monde.»Ecoute les principes moraux de ton père et n'abandonne pas la Torah de ta mère», ceci est une règle importante dans la théorie du devoir culturel de l'homme. Et ainsi que l'écrit le Rav Ben-Tsion


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930