משכיל שיר הידידות-יוסף גבאי

משה עמאר

לעי"נ מרת אמי רחל ב״ר יעקב ואסתר עמאר נ״ע לעי'נ מרת אחותי לאה ב״ר שלמה ורחל עמאר נ״עפורים000000000

רבותינו, חכמי המגרב, היו בעלי אשכולות, בקיאים במקרא, במשנה ובתלמוד, בהגות, בשירה ובקבלה. רובם ככולם שלחו ידיהם גם בתורת השיר, כפי שניכר במשפחת החכמים והסופרים, משפחת אבן צור, שהעמידה תלמידי חכמים גדולים כרבנו יעקב אבן צור, הנחשב לאחד מגדולי חכמי מרוקו במאה הי״ח. פסקיו ותשובותיו שימשו בסיס איתן בתשובותיהם של חכמי מרוקו מאז ועד היום. הוא עצמו הנחיל לנו משירתו קובץ גדול בשם ״עת לכל חפץ״, המונה כארבע מאות שירים. שירתו זכתה לעיון מחקרי על-ידי עמיתי, פרופי בנימין בר תקוה, השוקד מזה שנים על הכנת מהדורה מדעית לכל שירתו של רבנו יעקב אבן צור. בן דורו הקשיש ממנו ובן משפחתו, רבי משה אבן צור, שהיה לו יד ושם בתורת החץ, שלח ידו בשירה וראה בה אחד מהמקצועות החשובים בתורה ובעבודת ה׳, כפי שהאריך בהקדמותיו לחיבוריו: ״השיר הנאמר לשם שמים גדול כחו עם שהוא מיחד כל המדות כולם בכללם כמו הקרבן, ומתקן כל הצנורות וגורם שפע בכל העולמות עילא ותתא״ (הקדמה ל׳צלצלי שמע׳, דף ה ע״א). כפי שאמרו המקובלים שביאור המלה ׳זמרה׳ הוא מלשון ׳כרמך לא תזמור׳, כלומר, מלשון כריתה. כי על-ידי הזמירות כורתים את כל הקליפות ומבטלים את כל המשטינים. כפי שרבי משה הרחיב בהקדמתו הנזכרת ובהקדמה לחיבורו ׳מערת שדה המכפלה׳, וגם בהקדמתו לחיבור שלפנינו הוא פותח: ״אני עוסק בדברי שיר ושבח לזמר עריצים ולהכרית כל החוחים הסובבים את השושנה העליונה, ליחד אילת אהבים עם אלוף נעוריה, לחבר את האוהל להיות אחד״.

מאחר שהוא רואה בשירה דבר נעלה וקדוש, הוא מבקש מכל אלה המשתמשים בשירתו לנהוג בה כובד ראש: ״אל יטיל מום בקדשים בהשתמש באלו הפיוטים והאהבות הכתובים על ־לוחות שלא לצורך מצוה בסוד משחקים״ (הקדמה ה, א). הוא מציע לכל מי שרוצה ־'התעלות ברוחניות:

לקום באשמורת הבוקר לשמור מזוזות פתחי שערי בית הכנסת – מקדש מעט ויהיה מעשרה ראשונים וישאל צרכיו מהאל בדברי רינה ותפילה, ויהיה שומר לבוקר ליחד מדת לילה ביום בדברי שיר למנצח על אילת השחר באימה וביראה ובדמעות שליש.״״ (הקדמה ה ע״א). אכן, כך נהגו חסידים ואנשי מעשה במרוקו, היו קמים באשמורת האחרונה לתיקון חצות והמשיכו באמירת בקשות שירים ותשבחות עד לתפילת שחרית.

רבי משה חיבר שירים מגוונים למחזור החיים ולמחזור השנה שפורסמו בחיבורו ׳צלצלי שמע׳ (נא אמון תרנ״ב). את כתיבת חיבורו ׳צלצלי שמע׳ סיים בי״ז לאדר שנת תע״ב (1712). בנוסף לכך, הוא קבע מקום מיוחד לשירה הדידקטית וכתב בתחום זה ספרים נפלאים בחכמת הנסתר, כגון, ׳מערת שדה המכפלה׳ (ירושלים תר״ע ומאז הוהדר עוד פעמיים), שבו סיכם בשירה את הקדמות ספר ׳אוצרות חיים׳, וכתב לזה שני פירושים: ׳דברי קבלה׳ ־ שבו ציטוטים מ׳אוצרות חיים׳ להבנת דברי השיר: ו׳הלכה למשה׳ – פירוש רחב משלו לשיר. חיבורים זהים כתב על ספר ׳פרדס רימונים׳ לרבי משה קורדובירו, ועל ספר ׳מעיין חכמה׳ לרבי אברהם קלמנקס זצ״ל.

לאחר שסיים את שירתו על ספרי הקבלה הנזכרים, החליט רבי משה אבן צור לכתוב דבר דומה שיתאים לצבור הרחב ובחר בספר ה׳שלחן ערוך׳ לרבי יוסף קארו. הוא תכנן לחרוז בשירה את שלושת חלקי השו״ע, כפי שהוא כותב בחיבורו ׳צלצלי שמע׳:

אם יהיה אלהים עמדי ויעזרני על דבר כבוד שמו לפרש ולחתום שני השירים, שיר על הפרד״ס [=רימונים] ושיר אחד על מעיין חכמה, כמו שעזרני לגמור ולפרש השיר של האוצרות [חיים] בצביונו ובקומתו, וגם יעזרני לעשות חרוזים אחרים על הדינים. וזה יהיה התחלת השיר של אורח חיים…

הוא מביא שלושה בתי שיר, שכל אחד מהם מיועד כפתיחה לספר: אחד ל׳אורח חיים׳, אחד ל׳יורה דעה׳ ואחד ל׳חושן משפט׳.

אולם, טרדות הזמן והפרנסה, לא איפשרו לו להפיק את מבוקשו וגם על שו״ע אורח חיים לא כתב על כולו, אלא על חלקים ממנו. הוא קרא לחיבורו זה משכיל שיר הידידות, שראשי תיבות מילותיו משה, והן רומזות לשמו של רבנו המחבר. בהקדמה שכתב לספר ׳משכיל שיר הידידות׳, הוא מציין שסיים את חיבוריו על ׳פרדס רימונים׳ ועל ׳מעיין החכמה׳. החיבור השתמר במספר כתבי-יד.

בבית-המדרש לרבנים בניו־יורק, השתמר כתב-יד אוטוגראף של החיבור ׳משכיל שיר הידידות׳, וגם שער שהכין המחבר, וז״ל:

אזהרות על דיני כל התפלות לחול ולשבת ומועדים ודברי הצומות, יקרא שמם משכיל שיר הידידות לי לשמי הצעיר בעבדי הצור משה אבן צור יצ״ו.

נכתב ונחתם פה העירה פאס רבתי יע״א ביום חמישי בשבת שלשה ימים לחדש סיון המכובד שנת תע״ז (1717) ידך תרום ימינך לפ״ק.

ב״ה קם גואל ליצירתו של מו״ר רבי משה אבן צור, הלוא הוא ר׳ יוסי גבאי הי״ו, אשר טרח על החיבור ׳משכיל שיר הידידות׳ לנקדו, לבארו ולערוך אותו בתוספת מבוא מקיף על השירה בצפון-אפריקה בכלל, ועל שירת ההלכה בפרט. יה״ר שזכות רבנו המחבר תעמוד לו ולב״ב, ויזכה להמשיך במלאכת קודש גם על חיבורו ׳צלצלי שמע׳, מתוך השקט ושלווה, אכי״ר. אסיים בשבח והודאה לבורא עולם, על אשר זיכה אותנו ב׳אורות יהדות המגרב׳ להעמיד בקרן אורה שורה של דיוואנים של משוררים מחכמי צפון-אפריקה, ערוכים, מנוקדים ומבוארים, אשר מלומדים בעלי שם טרחו על החדרתם. חלקם יצאו לאור ואחרים נמצאים בשלבי הכנה, ויה״ר שחפץ ה׳ בידינו יצלח, וזכות רבותינו הקדושים תעמוד לנו, שנוכל להמשיך ביתר שאת וביתר עוז בההדרת תורתם, מתוך בריאות הגוף ושלוות הנפש, ונזכה להימנות בין מצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, אכי״ר.

בברכה

ע״ה משה עמאר הי״ו בלא״א שלמה ומ״א רחל מ״כ

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
רשימת הנושאים באתר