קו לקו. אסופת מאמרים

אסופת המאמרים המופיעה בקובץ זה מוקדשת לזכרו של חברנו רבי שאול אג'ייאני – זיו – ז"ל. המאמרים דנים בנושאים שהיו קרובים ללבו. ארץ ישראל ומורשת יהדות המגרב. כל מי שהתקרב לד' אמותיו הרגיש באהבתו והתלהבותו לנושאים האלה.

התלהבות שהייתה מפיחה בו רוח חיים. גם בימיו האחרונים בשוכבו על ערש דווי, לא חדל מלהתעניין ולטפל בנושאים אלה. מסיבה זו גרמו לו ביקורי עמיתיו בבית החולים קורת רוח, עידוד וחיזוק רב, ביודעו שאנשי בשורה הם לו. הדבר בלט לעיני בני ביתו שהיו ליד מיטתו, אשר ביקשו להרבות בביקורים אלו.  

הוא יה בין המעוררים והתובעים להקמת מכון שיעסוק במורשת יהדות מרוקו, תולדותיה ויצירת חכמיה. כל מוסד שהיה קיים או קם ואמור לטפל בנושאים אלה, היה מעורר בלבו של שאול תקוות וציפיות גדולות.

בין הראשונים היה להציע את עזרתו ותרומתו, מידיעותיו הרבות בתחום זה, היה ניגש עם תוכניות רבות באמתחתו, אך תמיד היה חסר " השולחני לפורטם ", היודע להכיר ולהוקיר יהודי הנהנה מיגיע כפיו ועם זה מקדיש הרבה מזמנו וממרצו לעיון ולמחקר בעידוד, ידריך ויכוון.

הוא עצמו שקוד היה על לימודו, ובכל עתות הפנאי המשיך לעסוק בביתו בתחום זה, תוך אמונה שיבוא יום ויוגשמו חלומותיו. ואכן, יגעת ומצאת האמן – זכה להוסיף נדבך נוסף בחקר יהדות מרוקו ומורשתה.

שאול נחון ב " עין טובה ", ותמיד היה מוכן לקבל בביתו בשמחה, כל מי שעוסק באותם הנושאים אשר אהב. וברוחב לב הראה מכל אשר חנן אותו ה' בידע, תעודות ורעיונות, בלי שאף נתבקש לכך. על כך יעידו רוב החוקרים הנמצאים בארץ, העוסקים בחקר יהדות צפון אפריקה, אשר זכו למידע ולעידוד רוחני ממנו, במיוחד בתחילת דרכם.

את שאול הכרתי לראשונה בשנת תשל"ד – לאחר שההדרתי ספר " ראש משביר " לרבי משה בירדוגו זצ"ל. מפגישתי הראשונה, הוקסמתי מהתלהבותו ומנכונותו הרבה, לעזור לאחרים ולהכניס לטרקלין המחקר של מחקר יהדות מרוקו.

הוא היה המקשר ביני לבין ידידו פרופסור חיים זאב הירשברג ז"ל, וכן הכיר לי לראשונה הרבה מעמיתי העוסקים בחקר יהדות צפון אפריקה.

שאול הוא נצר למשפחת חכמים אשר חונך על ערכי התורה והמצוות. להט אהבת הארת הביאוהו למחנה החלוצי ציוני. לאחר תקופה של חיפוש דרך ותהייה, החל לערוג למורשת אבותיו ולחדש ימי עלומיו, בהידור בשמירת מצוות ובקביעת עתים לתורה. לא פעם כשביקרתי בביתו לקחני אתו לשיעור לתלמוד ולפילה בציבור. מעשה אבות סימן לבנים, שבו בנים לגבולם ולמורשת אבותם.

כהוקרה לפועלו ראיתי חובה לעצמי ליזום הנצחת זכרו בצורה שתהיה נאה לו ונאה לנושאים שאותם אהב. גם אם לא בעל מלאכה אחת אני, וזמני אינו בידי. לשם כך העמסתי על עצמי את כל העול בנושא : פניה לחבריו של המנוח לתרום מפרי רוחם, ליקוט המאמרים ומיונם, עריכתם, הבאתם לדפוס והגהתם להוצאתו של הקובץ לאור. וכן עסקתי בחיפוש מקורות להקלת העול הכספי הכבד המשפחה.

יבואו על הברכה כל אלה אשר עזרו ועודדו מפעל זה בגופם, בממונם ובפרי רוחם. בראש וראשונה רעייתו שתבדל לחיים טובים מרת חיה מב"ת והבנים עמירם, יואל ואורן שיחיו, אשר בשמחה נשאו מרבית העול הכספי על ההוצאה וכן עקבו מקרוב בהתעניינו מרובה אחרי כל שלבי ההוצאה.

גיסו וחברו מר עמרם מור יוסף נ"י סגן יו"ר המועצה הדתית בירושלים ומר משה גבאי נ"י אשר היו בין הוגי הרעיון של הוצאת הקובץ, תמכו ועודדו הוצאתו לפועל ' רבי ישראל מימראן נ"י, אשר עמד לימיני בכל המלאכה הזאת ' ד"ר אליעזר בשן אשר הנחני בעצה טובה ויצחק אברהמי אשר תרגם המבואות והתקצירים

ע"ה משה עמאר – העורך.

עם הספר – משה עמאר

הקובץ מחולק לשנים, חלקו הראשון מוקדש למאמרי הוקרה והערכה על שאול ז"ל שנכתבו על ידי בני משפחה וחברים. מתוכם יש לציין שניים בגודלם ובהיקפם. מר שיראל מימראן, מצייר ברגש את דמותו של שאול ועדינות נפשו, בכל הקשור למורשת יהדות מרוקו ותרומתו לנושא.

תחום אחר מתואר על ידי מר חיים גלעדי, והוא שאול כמתכנן גנים בעבודתו היום יומית, כמי שדאג לחבריו למקצוע ותרומתו לפריחתה ויופייה של עיר הקודש ירושלים.

חלקו השני של הקובץ מוקדש למחקרים על יהדות צפון אפריקה : בתחומי ההלכה, ההיסטוריה, השירה והספרות העממית, המאמרים מערכו באופן כללי לפי סדר כרונולוגי.

בתחומי ההלכה : מר חיים בנטוב, במאמרו " קווים לפסיקתם של חכמי ספרד " מוצא קווים משותפים בהתפתחות ספרות ההלכה בארצות המגרב והמזרח כאחד, רואה בזה המשך לשיטתם ולנטייתם של חכמי ספרד הראשונים, להעדיף את פסיקת ההלכה מתוך דברי החכמים שקדמו להם, על פי פסיקתה מתוך התעמקות יתירה בסוגיה התלמודית ובפלפוליה. מאמר זה מציג נושא דגול וחשוב והדרוש עדיין עיון ומחקר מקיף, ומצפה לגואל בעבודת צוות.

החתום מטה, מביא מכתב יד אחת מתשובות רבי אהרן אבן חיים מחכמי מרוקו במחצית הראשונה של המאה הי"ז, בעניין מנהגם של יהודי ירושלים להתפרנס מהלוואות בריבית לנוצרים ולכומרים, ודחה דברי המערערים אשר אסרו מנהג זה ודרשו לבטלו.

התשובה כשלעצה פותחת לפנינו צוהר קטן מעולמם הרוחני של חכמי מרוקו בתקופה זו, מדרכי לימודם ושיטתם ההלכתית, אשר רק תשובות בודדות מהם הגיעו לידינו. ותשובה זו יוצאת דופן מהן בצורת כתיבתה, היא כתובה באריכות מופלגת ובפלפול בסוגיות הש"ס.

בתחום ההיסטוריה : שומעם של חכמי אלג'יר במאה הט"ו, כמו : הריב"ש, התשב"ץ והרשב"ש הגיע למרחקים, ויצירתם הרוחנית הגדולה ידועה לכל בר בירב. יצירה זו שימשה גם בתור מקור היסטורי לתולדות היהודים באלג'יריה בתקופה זו.

יצחק בן ר' ששת ברפת (1326 – 1408) – הריב"ש, מן הראשונים. מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, תלמידם של הר"ן, רבי חסדאי קרשקש (הראשון) ורבי פרץ הכהן.

הריב"ש נודע בזכות תשובותיו ההלכתיות, שמהן נפסקו הלכות רבות בשולחן ערוך. הריב"ש הביע התנגדות לעיסוק בחכמת הנסתר.

שמעון בן צמח דוראן (הרשב"ץ1361 – 1444), היה מגדולי רבני אלג'יריה. מחבר שו"תהתשב"ץ וספרים נוספים.

שלמה בן שמעון דוראן (הרשב"ש1400 בערך – 1467), היה בנו של רשב"ץרב ופוסקבאלג'יר.

נולד באלג'יר, למד כנראה מפי אביו, רבי שמעון בן צמח דוראן. מלבד השכלתו התורנית היה בקיא במדעי הטבע, ברפואה ובפילוסופיה. לאחר פטירת אביו (1444) נתמנה לרבה של אלג'יר.

על פי תאריכי תשובותיו נראה שהצטרף לבית דינו של אביו בצעירותו, עוד בחייו של אביו. גם את חיבורו "מלחמת מצוה" כתב על פי ציוויו של אביו (1438). בחיבור זה הוא משיב להתקפותיו של המומר יהושע הלורקי על התלמוד. תשובותיו עוסקות לא רק בענייני הלכה, אלא אף בענייני אגדה שונים. ספר השו"ת שלו נדפס בליוורנו בשנת תק"ב בשם שו"ת הרשב"ש.

לעומת זאת, הידיעות על החכמים שחיו במאות הט"ז והי"ז ועל יצירותיהם ידועות פחות.חסרון זה בא למלא מאמרו של מנחם ויינשטיין " חכמי קהילת אלג'יר ", בו מתוארים דמויותיהם ופועליהם של החכמים שחיו בתקופה זו, תוך ליקוט המידע מהספרות הרבנית בדפוס ובכתובים וממקורות נוספים.

אליעזר בשן, כותב על דבקותם של יהודי המגרב בשמירת השבת ועל ההווי המיוחד שבו, כפי שמשתקף ממכתביהם של נוסעים נוצריים במאות הי"ח והי"ט. הוא עומד במיוחד על השלכות הכלכליות, שנבעו כתוצאה מהשבתת מסחר ומלאכה בשבתות ובמועדים, על רק מקומם החשוב של היהודים בכלכלה. נוצלה עובדה זו, לחדירת סוחרים ואומנים לשווקים, ביודעם שבשבת נפקד מקומם של היהודים.

במאה הי"ט החלה ניכרת התמודדותם של ארצות אירופה, לחדירה לארצות צפון אפריקה. חדירה שהביאה בעקבותיה הענקת שוויון זכויות ליהודים להלכה, אם כי לא תמיד למעשה. וכן חדירת תרבות  מערבית והשכלה כללית לצעירים היהודים, בזה חברת " כל ישראל חברים , מלאה תפקיד חשוב.

יצחק אברהמי במאמרו, " מאבקים ומגמות בציבור היהודי בתוניס תחת שלטון צרפת ", מתאר מעורבותם ותרומתם של יהודי תוניס, צפיותיהם ואכזבותיהם. ציפיות שהביאו למחלוקות ופילוגים בקהילה היהודית, גם סביב המורשת היהודית, תוך העלאת דרישות קיצוניות משתי הקצוות. המאמר מבוסס על חומר מתוך ארכיון כל ישראל חברים ומקורות נוספים.

חלק נכבד מהמאמרים מוקדש לארץ ישראל, מאמריו של שאול – אשר פורסמו בבמות אחרות – המבוססים על תעודות מהכתובים : " תעודות חדשות לתולדות קהילת המערבים בירושלים ", המפיצות אור על ראשית התארגנותה של קהילה זו במאה הי"ט, ועל מאבקיה להכרה בעצמאותה

למדים אנו גם על פעילותם במסורה של בנע העדה המערבית, להקלת מצוקתם של העניים והנצרכים, ועל הקמתה של חברת " חסד-אמת " למטרה זו. וכן מאמרו : " שלוחי דרבנן מ ארבע ארצות " למגרב, בו פרסם תעודות המבהירות את דרכי פעילותם של השד"רים להצלחת שליחותם.

בדומה לזה מאמרו של מר בקשיים מרובים : סכנות דרכים, תעמולה ה " אליאנס " נגד העברת כספים לירושלים באאברהם חיים, " שליחותו של הרב יקותיאל בן שמעון למרוקו בשנת התרע"ד – 1914, שליחות שנתקלה מצעות השליחים המסורתיים, פרוץ מלחמת העולם הראשונה והפסקת השליחות עקב פטירתו של השד"ר בעיר מקנאס – וכן מאמרו של החתום מטה דן בענייני ארץ ישראל.

בתחומי השירה והספרות העממית, מתפרסם מאמרו של שאול " מחרוזת פתיחות ל " ברוך שאמר " לימים נוראים כמנהג המערבים, בו מתאר ומנציח בכתובים מנהגם של בני המערב, שנהגו בימים נוראים לפני " ברוך שאמר ", לומר מספר פזמונים שהתחברו על ידי רבי יצחק אבן גיאת.

מנהג ותיקין שהולך ונעלם מבינינו בעקבות חיסול הגולה היהודית במרוקו, וכתוצאה מהשפעת הקבלה של מחזורי התפילה במאה האחרונה, שאינה תומכת בהוספת פיוטים בתפילה.

חוקרים שונים דנו בדמותו ההיסטורית של רבי חיים בן עטר – מחכמי מרוקו במאה הי"ח – ובשיטתו הפרשנית. אך לא תהו על קנקן דמותו האגדית, כפי שהיא משתקפת מן הסיפורים הרבים אודותיו. ספרות השבחים אודותיו, לוקטה ונותחה על ידי גדליה נגאל במאמרו " שבחי רבי חיים בן עטר ".

ידועה הוקרתם והערכתם של יהודי צפון אפריקה, לחכמים ולצדיקים והכבוד שרוחשים להם בחייהם. במותם, שימש מקום קבורתם כמקום תפילה, לכל קשיי יום ומר נפש, ולעריכת ההילולות ביום פטירתם. הפיוט והשירה היוו להם כאחד האמצעים לביטוי יחסם והערצתם לצדיקים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מאי 2012
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר