ארכיון יומי: 7 בפברואר 2018

עמוד 1 מתוך 11

Expressions idiomatiques-Pinhas Cohen

 

Chapitre I Expressions idiomatiques

Entendues dans la bouche des Marocains, Juifs et Musulmans confondus, certaines expressions propres au parler des juifs marocains et à l'arabe dialectal en général, traduites littéralement dans une autre langue et en l'occurrence en français, aboutissent à des formulations pour le moins cocasses et beaucoup s'en amusent. Il faut les intérpréter pour en dégager le sens. Nous en avons relevé un certain nombre à titre d'exemples.

Cet exercice qui présente un aspect essentiellement linguistique n'en a pas pour autant un caractère ludique. C'était aussi notre intention.

sekran m 'a raso

Il est saoûl avec sa tête=il est ivre

' lik-'melna had el- gezdor

Sur toi on a fait ce déchirement de joues=le mot "gezdor" désigne dans le parler des Juifs du sud du Maroc une omelette avec des œufs et

des pommes de terre

ras-el-mal

La tête de l'argent=le capital

Zat el-qabla

La receveuse est arrivée=la sage-femme est arrivée.

ka yakel-l-a'sa

Il mange le bâton =il reçoit une bastonnade

l-qmezza ' al- Ihem

La chemise sur la viande= la chemise sur la peau

ras – ed-derb

La tête de la rue=le début de la rue

tarb-n 'aso Il s'est envolé avec son sommeil=un portefaix (déformation de "taleb m'aso "=qui est en quête de sa subsistance)

zma ' rasek

Ramasse ta tête=lève-toi

ghselt trafe

J'ai lavé mes morceaux=je me suis lavé entièrement

hada huwwa mektobi

C'est bien ma poche=c'est mon destin

ras-el hanot

La tête du magasin=un mélange d'épices Le mot "hnot" qui signifie en fait "épices" est confondu ici avec le mot "hanot" -magasin.

ka-isewwer terf d-el-khebz

Il photographie un morceau de pain=il gagne une maigre pitance

sewwer ba'da siflisat

Photographie d'abord un peu d'argent=gagne d'abord un peu

d'argent…

qbetna el bra

Nous avons attrapé la lettre=nous avons reçu la lettre…

אוצר המכתבים – רבי יוסף משאש זצוק"ל

תשרי. שנת תערב לפ"ק.

מיום ביאת הצרפתים לעירנו, התחילה תקופה חדשה, בסדרי החיים, מאן דקרי לה בשם תקופה יפה, לא משתבש, ומאן דקרי לה רעה, לא משתבש, כי השלוה וההשקט גברו בארץ, ואך המנוחה והמרגעה שהיה בלב לשמוח כל אחד בחלקו אם טוב ואם רע, חלפה כליל, כי רבו המותרות לאין קץ בכל צרכי האדם, בכסות ובפרנסה, ובמדור ובכל כלי תשמישו, ומה גם אצל הנשים והבנים והבנות, אשר עלה באפם עז ריח העת החדשה, ועל כן רבתה הטידחה והיגיעה והעבודה, ומשלחת יד בכל מסחר, ונלוו עמהם הקנאה והתחרות והתאוה לעלות במעלות העושר והתענוג, ובכן נתמלא כל לב וכל רעיון ברוב מחשבות עמוקות ופשוטות, לחבל בתחבולותיו, ולהערים בערמותיו, ולרמות במרמותיו, לאסוף בחפניו כסף תועפות, בהיתר או באסור, להשביע בטן הזמן הרעב וצמא תמיד למותרות, ואומר יביע, הב, הב, לכל המחדש הזמן בטובו בכל יום תמיד, וגם תופשי התורה, התחילו ליפרד מחיק אמם, ולצאת אחד אחד איש לבצעו, כי גם הם נפשם אותה לטעום ממטעמי העת החדשה, ובכן עמודי התורה התחילו להתרופף, ואין סומך,

אין תומך, ואין מוכיח בשער. ואך האל המושיע, גמלנו כרוב חסדיו, וזיוג לנו זווג נאה מעבר לים, מעיר לונדון בירת בריטאנייא, והוא יליד וגדול רוסייא, מר ניהו רבה, דכיילי ליה בקבה רבה, חכם בחכמתו, צדיק באמונתו, גומל חסדים טובים, זכה וזכה את הרבים, כמוהר״ר זאב וואלף היילפערין, יתשל״א, וזה הדבר הגדול אשר פעל ועשה:

ברביעי בשבת ח׳ ימים לח׳ כסלו, ש׳ תער״ב לפ״ק, לעת ערב, נכנס להעיר עז לנו מכנא״ס יע׳׳א, ולן בפונדק אחד בבית איש יהודי עני, ושלם לו תשלומי כפל בעד ארוחתו ולינתו, כי באותו הזמן, לא היו לנו מלונות אורחים בעיר, רק כל הבא מאיזה מקום, אם היה לו מכיר בעיר, היה נוטע אצלו אש״ל [אכילה שתיה לינה], ומי שאין לו מכיר, אם עני הוא, היה הולד ישר אצל הרבנים, והם היו משלחים אותו עם שלוחם להתאכסן אצל אחד מבעלי הבתים, שהיו ידועים למכניסי אורחים, ומי שרוצה להתאכסן על כספו, היה רואה איזה עני או בינוני, והיה מתגורר בביתו על חשבונו, וכן עשה גם הרב הלזה, וביום השבת התפלל בביהכ״ב של הרה״ג כמוהרר״ש עמאר זלה״ה, ונתודע עם בנו החכם השלם, כמוה״ר מרדכי ישצ״ו, ואחר גמר התפלה הפציר בו להקהיל אליו בביהב״ב הלז, בשעה ב׳ כל תלמידי חכמים הצעירים שבעיר, וכן עשה, וגם אני הצעיר באתי בתוך הבאים, וינאם לנו נאם יפה על התורה ועל העבודה, ונאמו הנעים עורר לבנו לאהבה אותו ולדבקה בו ולשמוע בקולו, וגמר אומר לעשות ישיבת קבע לת״ת ש״ס ופוסקים בכל לילה, ע״פ החקים האלה אשר חקק, והם:

א.         שיעור זמן הלמוד, שעה ומחצה בכל לילה אחר תפלת ערבית, בקיץ ובחורף.

ב.         הלמוד יתחלק לשתים, שעה אחת, ש״ס עם פירש״י דוקא, וחצי שעה, ש״ע או״ח עם באה״ט דוקא, בלי שום פלפול, ובלי ליכנס שום אחד לתוך דברי חבירו.

ג.          אחד יסדר שני הלמודים כלם, ויפרש כל דבר באר היטב בשפה המדוברת שהיא לשון ערבית, והשומעים יקשיבו לקולו כל אחד בספרו עד תום הזמן.

ד.         המסדר לא יהיה קבוע, רק שמות כל החברים ינתנו בקלפי, וכל לילה אחר סדר הלמוד, זאב יטרף בקלפי, ומי שעלה עליו הגורל, ילין באותו הלילה בעמקה של הלכה, בש״ס ובש״ע, שיסדר למחר בלילה, כדי שיהיה פרקו נאה ושגור בפיו, ושם כל אשר סדר, יורק לכלי אחר, עד תום כל השמות, וחוזרים חלילה.

ה.         אין לשום אחד רשות להפריע הסדר, בהפסק דבור, או באיזו קושיא או פלפול, רק כל מי שיש לו מה להקשות ולפלפל, ימתין עד אחר גמר כל הלמוד, ויאמר כל אשר ירצה, אם ירצו הלומדים להוסיף מחול על הקדש זמן מה, לשמוע את דבריו, וכל המפריע את הסדר באיזה דבר מהגז/ או זולתם, יגורש מן החברה.

ו.          כל המתבטל אף לילה אחת, מאיזה סבה שתהיה, ישלם פראנק אחד לכיס החברה.

ז.          הלמוד יהיה רק בביהכ״ג הנז׳ דוקא, כי היא זכתה במצוה תחלה.

ח.         שם החברה יקרא ״בית אל״ ע״ש הכתוב בפרשת אותה השבת, ויקרא שם המקום ההוא בית אל.

מה מאד שמחנו על הכל, ואחר ערבית, נקהלנו עוד שם, ויכתוב כל השמות, ויתן אותם בקלפי, ויפול הגורל עלי אני הצעיר, לסדר לילה הראשונה, ואיש חכם ונבון שוע ונכבד, כהה״ר שמואל מודיג׳ון ישצ״ו, שהיה דר בחצר ביהכ״נ הנז', והיה עמנו באותה אסיפה, עשה לכלנו סעודה קטנה, בט״י ומרקחת, לשמחת התורה. ולמחר בבקר אחר תפלת השחר בא אל ביתי, ובקש ממני לעזור על ידו בכל אשר יעשה להרמת קרן התורה, ואקבל עלי בשמחה״ ואז הלכנו שנינו לביהכ״נ הנז׳, ונתקן מקום ישיבה, ונקבע בו מנורות להאיר, ונלך עוד אל חרש עצים, ויעש לנו שתי שלחנות ארוכות ורחבות מתכפלות, לפשוט ולכפול בכל לילה, ונקנה עוד מפות יפות, הכל מכספו, ואחר מנחה, כבדנו ורבצנו המקום, וערכנו השלחנות, והבאתי מביתי כל הכלים הצריכים לעשיית הט״י, והוא קנה עוד מכספו סוקא״ר וט״י, ואשה אחת נדבת לב הכינה לנו מים חמין, ואחר ערבית באו כל בני החברה, ולמדנו, ונאמנו, ושרנו, ושתינו ט״י, והפרשנו נדבה קטנה לשמן למאור לכל לילה, כי לא היה עדין אור החשמל בעיר, ותהי השמחה גדולה מאד.

ואחר ימים אחדים, אסף כל המורים של כל בתי הספר, רעש להם סדרים חדשים, ושמעו וקבלו, ועשו והצליחו. וביום ר׳׳ח שבט, עשינו משתה גדול לסיום מסכת ברכות, בצרוף הרבנים והחכמים וראשי הקהל, ותהי שמחה גדולה בעיר, וכן עשינו במוצאי פסח, לסיום מס׳ שבת, וכן היינו עושים בסיום כל מסכתא.

ובליל מוצאי שב״ק ס׳ בלק ש׳ הנד, עשה עוד אסיפה גדולה מהסוחרים ובעלי מלאכות שבעיר, בבהב״ב של הרה״ג כמוהר״ר ברוך טולידאנו זלה״ה, ונאם להם נאם נעים, על חיוב קביעות עתים לתורה, ונגמרה האסיפה בהסכמת כלם לעשות חברה של קובעי עתים לתורה בכל לילה, ע״פ החקים האלה אשר חקק להם, והם:

א.         זמן הלמוד שעה ומחצה בכל לילה, משתחשך.

ב.         זמן הלמוד יתחלק לשנים, חציו ש״ע או״ח, וחציו מוסר בס׳ פלא יועץ.

ג.          אחד חכם יסדר להם, ויפרש להם באר היטב בלשון ערבית המדוברת כל סדר הלמוד.

ד.         אחר הלמוד יתפללו שם ערבית, כדי שיתוספו עליהם רבים שעדין לא התפללו.

ה.         הלמוד יהיה רק בביהכ״נ הנד דוקא, כי היא על אם הדרך לכל עובר ושב.

ו.          שם החברה ״עץ חיים״, ע״ש הכתוב, עץ חיים היא למחזיקים בה. וקיימו וקבלו עליהם את הכל,.

ועשו והצליחו, ונמשכו עמהם קהל גדול לשמוע.

בלמודים בכל לילה ולילה. ביום י״ג לח׳ אב״ר, ש׳ הנז', סיימנו מס׳ ערובין, בישיבת בית אל, והזמין כל חברי עץ חיים, עם כל יחידי הקהל והרבנים והחכמים, לסעודת סיום מסכתא, בט״י ומרקחת וממתקים, ונאם נאם גדול בהתלהבות גדולה, על החזקת התורה, וגמר דבריו היה, רבותי! הנה עתה סיימנו מסכת ערובין ״בבית אל״ וצריכים לה ערוב עם עץ חיים, שיהיו שניהם כאחד טובים נקראים בשם אחד ״בית אל ועץ חיים״, שניהם יחדו ידובקו יתלכדו ולא יתפרדו, דהיינו שכל אנשי עץ חיים, יפרישו עתה מממונים נדבה הגונה, ויקבלו עליהם להפריש עוד מדי שבת בשבתו תרומה קטנה, מחמשה סולד״י עד עשרה סולד״י לכל אחד, להחזיק בכסף הזה ידי תלמידי בית אל, לקבוע ישיבת ת״ת. גם ביום, מהבקר עד הערב, לערב עוד יומם ולילה׳ בעסק התורה. וכל הקהל שמחו לדבריו, ושמעו בקולו, והפרישו בו ביום נדבה הגונה, וקבלו עליהם להפריש עוד מדי שבת בשבתו, יש יו״ד סולדי, ויש הי, והלכו להם לשלום שמחים וטובי לב, ולמחר נעשו סדרים, זהוקבעה הישיבה ע״פ החקים האלה אשר חקק, והם:

א.         זמן הלמוד בכל יום, יתחיל משעה ח׳ בבקר, עד שעה י״ב, ומשעה שנית, עד שעה ששית, ובערב

שבת, משעה ט׳ עד י״ב, ומשעה ב׳ עד שעה ד׳, ובליל מוצאי שב״ק, שעה ומחצה או יותר, עד גמר הלמוד אשר נקבע לה כמ״ש להלן.

ב.         סדר הלמוד כך הוא, משעה ח׳ עד יו״ד בבקר, גמרא עם פי׳ רש״י ותוס׳ דוקא, וסדר נזיקין

תחלה, חצי שעה מנוחה בלי שום למוד, ושעה ומחצה הנשארות, עד חצות, טור וב״י חו״מ, בצהרים, שעה אחת גמרא, ומס׳ חולין תחלה, ושעה אחת טור וב״י יו״ד, חצי שעה מנוחה, ותפלת מנחה, שעה אחת טור וב״י אבה״ע, שבוע אחד, ושבוע אחד טור וב״י או״ח, וחצי שעה, תנ״ך עם פי׳ רש״י ז״ל, שבוע א׳ ושבוע אחד בם׳ הברית, ביום ששי, משעה ט׳ עד יו״ד ומחצה, גמרא ע״ס נזיקין, ושעה ומחצה טור חו״מ וב״י, ומשעה ב׳ עד ד' הרי״ף ור״ן ונ״י על כל דפי הגמרא שלמדו כל השבוע, בבקר ובערב, ובמוצאי שב״ק הרא״ש ז״ל, על כל דפי הגמרא שלמדו כל השבוע.

ג.          מי שיתאחר לבא בזמנים הללו, בלא סבה הכריחית גלויה, ישלם קנם, חצי פראנק לשעה.

ד.         כל הלמודים הנ״ל, יסדרו אותם ארבעה בכל יום, שנים בבקר, ושנים בערב, ע״פ הגורל, ויפרשו

את הכל באר היטב בערבית המדוברת. זז. הלמוד יהיה בלי פלפול, ובלי אבוד זמן על איזו קושיא ואיזה פירוש בדברי רש״י והתוס׳, רק •כל הדבר הקשה אחר מעט עיון, ישאר כמות שהוא לען בו כל אחד בביתו, ולא יאבדו בו הזמן בישיבה.

ו.          לא יכנס שום אחד לתוך דברי חבירו, והנכנס ישלם קנס, חצי פראנק בכל פעם.

ז.          שמות המחזיקים, יהיו חקוקים על לוח אחד במי זהב במקום הלמוד עם א״ב, ותחתם יהיה כתוב

נוסח מי שברך לכלם ולכל המנהלים בכלל, ובכל יום אחר הלמוד, יאמרו הלומדים אותו הנוסח בכוונה ובקול רם ומעומד.

ח.         הישיבה תהיה קבועה רק בביהכ״נ הנ״ל.

ט.         שם הישיבה ״בית אל ועץ חיים״.

י. מי שיהיה קנטרן בלמודו, יגורש מן הישיבה אחר התראה פעמים שלש. וסיים במדות, אם נצחך חבירך, הוסיף לו אהבה, כי על ידו הרוחת, דבר שלא ידעת, ואם תנצחהו, לא הרוחת כלום. ונתקיימו כל התנאים ונכתבו בספר החברה, והוכן הכל, הכסאות, והשלחנות, והמפות, והספרים, וכל דבר הצריך, והוקבעו ׳המנהיגים עם המשגיחים, והגזברים, וביום ט״ו באב ש׳ הנ״ל געשה החנוך ברוב עם ובהדרת קדש, ונמשך הלמוד בכל יום תמיד ע״פ החקים הנ״ל, באין מפריע דבר, ובערב ר״ה, נשלחו מהישיבה לכל המחזיקים פתקאות של ברכת לשנה טובה, ושלמו בעדם כמתנת ידם.

ואלה שמות המנהיגים והמשגיחים, החכם כמה״ר אהרן אסודרי ישצ״ו, בכה״ר ישועה ישצ״ו, והחכם כמה״ר מרדכי עמאר ישצ״ו, בכמוהר״ר שלום זלה״ה, מזכיר, והחכם כמה״ר יצחק אסבאג ישצ״ו, בכה״ר יוסף ז״ל, והחכם כמה״ר מכלוף אסודרי ישצ״ו, אחי כמהר״א הנז׳, סוכן, והחכם כמה״ר ידידיה טולידאנו ישצ״ו, בכמוהר״ר אברהם זלה״ה, והחכם כהה״ר אהרן ן׳ עמראן ישצ״ו, בכה״ר יהודה ז״ל, מאסף הכסף

מהמחזיקים והמתנדבים מדי שבת בשבתו. ואלה שמות החכמים אשר הוקבעו ללמוד תחלה בישיבה ואשר נתוספו עוד עליהם, א׳ בקדש, ריש מתיבתא, הרב אדמו״ר כמוהר״ר חיים בירדוגו ישצ״ו, בכהה״ר אברהם ז״ל, וכמוה״ר משה טולידאנו ישצ״ו, בכה״ר יוסף ז״ל, וכמוהר״ר ברוך טולידאנו ישצ״ו, בכמוהר״ר יעקב ישצ״ו, וכמוה״ר ברוך טולידאנו ישצ״ו, בכמהור״ר אברהם זלה״ה, וכמוהר״ר מאיר טולידאנו ישצ״ו, בכהה״ר דוד ז״ל, וכמה״ר אברהם אחיו, ישצ״ו, וכמוה״ר רפאל אלקובי ישצ״ו, בכמוהר״ר דוד זלה״ה, וכמה״ר יעקב בירדוגו ישצ״ו, בכה״ר יוסף ישצ״ו, וכמוה״ר דניאל בירדוגו ישצ״ו, בכמוהר״ר שלמה זלה״ה, וכמה״ר יעקב אחיו ישצ״ו. וכמה״ר ברוך ן׳ עמארא ישצ״ו, בכמהר״ר שלמה זלה״ה, וכמה״ר חיים אדהאן ישצ״ו, בכמוה״ר יעקב זלה״ה, וכמה״ר יצחק ן׳ דוד וחיון ישצ״ו, בכה״ר מסעוד ז״ל, וכמה״ר יעקב הכהן ישצ״ו, בכה״ר דוד ז״ל, וכמה״ר אליהו אסבאג ישצ״ו, בכה״ר מסעוד ז״ל, וכמה״ר יחייא נחמני ישצ״ו, בכמה״ר אלישע זלה״ה, וכמה״ר דוד משאש ישצ״ו, בכמה״ר יעקב ישצ״ו, וכמה״ר משה אזוגי ישצ״ו, בכה״ר אליהו ישצ״ו, וכמה״ר שמואל חלואה ישצ״ו, בכהה״ר דוד ז״ל, ואני הצעיר ע״ה יוסף משאש ס״ט, בכמוהרר״ חיים זיע״א, ועל הכל המשגיח הגדול והמזרז והמזהיר והעושה והמעשה, כמוהר״ר זאב הנ״ל, זכרה לו אלהי לטובה, על הטוב והחסד הגדול אשר עשה.

לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור-פאס וחכמיה-דוד עובדיה

מכתב עב

הרב דניאל לומברוזו מצאנוהו חותם עם רבני תונס בפס״ד בספר משחא דרבותא מרבי מסעוד אלפסי ליוורנו שנת נשיר״ה לפ״ק נימוקי אה״ע דף קנא.

מכתב עו

רבי אברהם לארידו ז״ל קרוב הדבר שהוא מעיר טיטואן וגלה לעיר ג׳יבראלטאר ונמנה בבי״ד של מו״ה יצחק הלוי ז״ל והיה שואל שאלות למוהריב״ו זלה״ה ראה וי״ץ ח״א סי׳ ל״ד, נ״ו, צ', ועוד.

הרב הנז׳ היה מפורסם בתורה וביראת חטא, ובהסכמה של מוי׳ה משה פארדו ז״ל על הס׳ וי״ץ מזכירו וכותב מרנא מע׳ הרב המפורסם בחכמה וביראת חטא ח״ק לישראל המתחסד עם קונו. אחד היה אברהם הסידא בהונו ואונו. ע״כ.

מכתב עט

רבי משה בן חמו. אב״ד ורב ראשי בעיר צפרו, חי בסוף המאה הד׳ ותחי׳ הה׳, ידוע ומפורסם בחכמתו הגדולה ובקדושתו הנפלאה, חסיד ומקובל, ושמו הלך לפניו בכל הארצות, הרב הנ״ל העמיד תלמידים רבים וגדולים, והנהיג את עדתו במתק שפתים ובכל ענייני עירו הוא היה הרות החיה, ומלבדו לא הרים איש את ידו בשום שררה, כמו״כ היה קנאי גדול לבלי חת, וכמה פעמים כמעט ועלתה לו קנאתו בחייו, הרב הנז׳ הרביץ תורה כל הימים עד כי יכלה עדת צפרו הקטנה להתחרות עם הקהלות הגדולות שבשאר הערים במספר רבניה וחכמיה. בן נאיים מספר — כי כשלפעמים היה נוסע הרב הנ״ל לעיר פאס היתה העיר מאירה מכבודו וכל הקהל שמחו בקבלת פניו ובדרשותיו וחידושיו הנעמים אשר הטיף לפניהם כנהר שאינו פוסק. נתבש״מ זקן ושבע ימים כ״א לאלול תס״ז, מקום קבורתו לא נודעה וזה ע״י אגדה שסיפר רבי רפאל משה אלבאז ז״ל שבקטנותו היה אביו רבי שמואל עולה לבית החיים יחד עם הבאים להשתטח על קברו, פעם באו איש ואשתו וב״ב ממקנאס והיו על קברו. ובלילה בא בחלום אל רבי שמואל וכעס עליו שהאשה שהביא על קברו לא היתה טהורה, ובבקר סיפר החלום לב״ב ואמרו שהחלומות שוא ידברו, אך לאחר ג״י חלה ובלילה שוב הופיע רבי משה ובקש ממנו שעומד למחול לו אם יעשה כדבר הזה שלמחרת ילך לבית החיים ויטמין את הציון של הקבורה בעפר עד שלא יוכר הקבר עוד. ואל יגיד דברים אלו לשו״נ, וכן עשה ומאז והלאה לא ידע איש את קבורתו.

מכתב פא

רבי יצחק אצבאן ב״ר אברהם, אחד מרבני מכנאס בימי הרב המשבי״ר וחתם עמו על פס״ד בשנת תפ״ז. נלב״ע בח׳ אלול תקס״ג בעיר פאס, ובנו רבי מרדכי היה תלמיד המשבי״ר וסביב לשנת הת׳יץ עבר לליוורנו והיה לרב שם איזה זמן ואח״כ נסע לארם צובא והיה שם מכלל הרבנים ובא לעיה״ק ירושלים לעשות זייארא וכותב הרב חיד״א בשה״ג בערך וידוי גדול שזכה לראות את פניו של הרב: הנז׳ בהיותו הוא קטן שהגיע לחינוך. הרב הנז׳ הגיח הרבה ספרים ומכתב ממנו נדפס בספרי ״קהלת צפרו״ ח״ב עמי 109.

מכתב פב

שלמה צרפתי שעלה לארץ ישראל מוצאים אנחנו חתימת בנו רבי שלם מן שלמה עם חתימות רבני צפת שנת תקכ״ג (1763) באגרת השדרות להשד״ר רבי אשר קוריאה שליח לערביסתאן, מזרח ומערב כרך ה׳ תו־״ץ—חרצ״ה עמי 360.

מכתב צ

על מכתב זה כתב הרב ימ״ט במגילות סתרים נדפסו בספר מזרח ומערב כרך רביעי חוברת תשרי אדר תר״ץ. אגרת מאלג׳יר משנת תע״ו או תע״א על אודות שמעון ואברהם אביו, גרים, שהיו בגויותם מגדולי הממשלה בגרמניה.

אגרת זו כתובה בלשון קצת מליצית. אך תכנה מבואר. אברהם גר־הצדק האב, ששמו בגויותו לא נזכר באגרת, היה שר וגדול ומושל בעיר דיבורג(?) הסמוכה לעיר פרנקפורט (על נהר מיין?) וכשרצה להתגייר נסע הוא ובתו לאמשטרדם. אח״כ הלך בעקבותיו גם בנו שמעון, שגם הוא היה ״שר האלף במחנה הקיסר״ וילד לאמשטרדם ויתגייר. ואז רצתה כל המשפחה הזו, האב והבן והאחות, לנסוע לארץ ישראל. הם פחדו לעבור דרך אשכנז, וילכו דרך פולוניה, ושם נשבו ויובלו לעיר משקוביא (מוסקווה) ורק שמעון הבן יכול למלט את נפשו ולנסוע לארצות אחרות לבקש עזר ותמיכה לפדיון אביו ואחותו, ויבא לצפון אפריקה, ובהיותו באלגיר עזרו לו יהודי אלג׳יריה במדה הגונה. אמנם, כשחשב שמעון להמשיך את דרכו בפנים צפון אפריקה דרך הים לבוא למארוקו, ואחרי שארז את חפציו ואת כספו ויתנם באניה, והוא לן בלילה ההוא בעיר — התחוללה סערה בים והאניה נשברה, ויאבד שמעון את רכושו אשר אסף. האגרות שהיו אתו ושאותן ראו רבני אלגיר — טבעו מים. רבני אלגיר הוכרחו לכתוב לו את האגרת הזו שבה הגידו בקצרה את המאורע על פי האגרות הראשונות שהיו ביד שמעון ״הגר״. ואם כן אין בידינו לשפוט על אמתתו של מאורע זה כראוי. ואפשר שאיזה רמאי בדה את כל המאורע הזה ויולד שולל את רבני אלגיר באגרות מזויפות שהראה להם. ולכן קשה גם לעמוד על שמות אברהם ושמעון הגרים האלה מי היו בנצרותם: ידוע לנו שקרוב לתקופה זו חי הגר יוסף סטבליצקי משליזיה, ויתכן שהיו אז עוד גרים באשכנז.

מכתב קכג

רבי מנחם עטיאה בכה״ר יצחק ז״ל רמו״ץ בעיר טיטואן, מפורסם לחכם גדול ולמקובל אלהי, חי במאה הה׳ והוא תלמיד מובהק למהר״ח אלמושנינו ז״ל, כמבואר בס׳ וי״ץ ח״ב בליקו״ד דף קצ״ח ע׳יד אות חזקה. ויש תשובה ממנו יחד עם מהר״ש אבודרהם ומהר״י ן׳ מלכא במוצב״י ח״ב סי׳ קכ״א. וכן בא בכתובים עם מהר״י ן׳ מאמון עיין בס׳ עדות ביהוסף דף ס״ב וס״ג ששאל מהר״י הגז׳ להרמ״ע כתלמיד בפני רבו ומכנהו מורינו ורבינו. ועיין להרב אד״א בס׳ באר מים חיים דף ל״א ע״ד ובס׳ בית יהודה עייאש חחו״ט סי׳ ט׳.

הרב הנז׳ חיבר כמה ספרים ובכללם נר מערבי ח׳׳-ב והוא קונטרס הטרפיות, ונר מערבי ח״ג דרושים נחמדים ובס׳ ויעמידה ליעקב למהר״י כלפון ז״ל הובאו כמה חיד״ות משמו של הרמ״ע ז״ל.

הרב ז״ל הגיח אחריו בן ת״ח מופלג ושמו מו״ה משה ז״ל שהגיה את הס׳ נר מערבי ח״ג והוסיף מדיליה כמה חידושים וביאורים זיע״א. עיין מלכי רבנן בערכו.

עמוד 1 מתוך 11

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

פברואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728