ארכיון יומי: 22 במאי 2018


הספרייה הפרטית של אלי פילו-היהודים בקזבלנקה מראשית בנייתה מחדש ועד לשלהי המאה ה-20

היהודים בקזבלנקה

מראשית בנייתה מחדש ועד לשלהי המאה ה-20

אליעזר בשן

הוצאת אורות יהדות המגרב

089228444

לוד תשע"ח

פרופ׳ אליעזר בשן, חבר משואות יצחק, עוסק עשרות שנים בהוראה ובחקר תולדותיהם ותרבותם של היהודים בארצות המזרח ובצפון אפריקה. שימש כמרצה במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן. עבודתו המחקרית הניבה יבול רב – כמאה ושלושים מאמרים שפורסמו בכתבי עת שונים בעברית ובלועזית, וארבעה עשר ספרים.

הספר עוסק בתולדות היהודים בעיר מראשית המאה הי״ט עד לשלהי המאה הכ'. שזורים בו פרקים על התפתחותה של העיר, מבנה הקהילה וההנהגה הרוחנית, המשפחה היהודית, החינוך, הכלכלה, הציונות, תקופת שתי מלחמות העולם והעליה הגדולה לארץ ישראל. כמו כן דן בהרחבה בפרשיות בתולדות הקהילה ובאישים בולטים מתוכה.

הספר מבוסס על מקורות עבריים מספרותם של החכמים, כרוניקות, תיאורי נוסעים אירופאים שביקרו במרוקו ורשמו יומנים או זכרונות; דיווחים של חברת ׳כל ישראל חברים׳ בפריס ו׳אגודת אחים' בלונדון, תעודות מארכיון משרד החוץ הבריטי וארכיון כי״ח בפריס, ועוד.

לספר נספחים ובו עשרות תעודות.

דבר המכללה האקדמית אשקלון

פרופ׳ אליעזר בשן, תלמידו המובהק של פרופ׳ חיים זאב הירשברג, חלוץ המחקר על יהדות צפון אפריקה, הקדיש רבות משנותיו לחקר יהדות מרוקו. הספר הזה הוא נדבך חשוב נוסף בהיכל ספריו על יהדות המגרב. ויהדות מרוקו בישראל ובעולם מוקירה אותו ומודה לו מאוד.

וזאת יש לומר: הספד לא היה עולה על מזבח/משב״ח הדפוס ללא עבודתו המסורה והמאומצת של הרב פרופ׳ משה עמאר. הוא נעתר בשמחה לפנייתנו לערוך את הספר עריכה יסודית, להתקינו לדפוס ולהוציאו לאור.

הנהלת המכללה מעריכה מאוד את מפעלו הכביר של המחבר ושולחת לו את ברכותיה. היא זוכרת לו לטובה את פעילותו המבורכת באסיפה הכללית של המכללה.

הבה נברך את פרופ׳ בשן, לרגל צאת ספרו: כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים, בבריאות הגוף ובשלוות הנפש.

בברכות נאמנות

פרופ׳ שמעון שרביט

רקטור המכללה

פתח דבר

בספרו של מו״ר ח״ז הירשברג ז״ל, תולדות היהודים באפריקה הצפונית, שני כרכים, ירושלים תשכ״ה, הקדיש המחבר מעט מאד על היהודים בקזבלנקה, ושמה אינו מופיע במפתח המקומות לספר. הוא פרסם מאמרים על יהודי קזבלנקה, וכן בדו׳ח על סיורו בצפון אפריקה בשנת תשט״ו, שיצא לאור בתשי׳׳ז, הקדיש פרק על קזבלנקה בעמ׳ 175-185.

ספר זה בא להשלים את החסר, ומוקדש לזכרו. ככל הידוע לי, טרם נכתב חיבור מקיף על קהילת קזבלנקה מראשיתה עד זמננו. בספר זה הבאתי מקורות מדיווחים של תיירים, תעודות מארכיון משרד החוץ הבריטי שטרם פורסמו עד עתה, נתונים סטאטיסטיים, וכן מקורות עבריים מהספרות הרבנית. תודתי נתונה לחברי שסייעו בידי: מאיר באום, אורי כלפה ז״ל, ליוסף שלזינגר.

אני מבקש להביע רגשי תודה והערכה לכל מי שסייע בהוצאת ספרי זה לאור: לפרופ׳ שלמה גרוסמן, נשיא המכללה האקדמית־אשקלון; לפרופ׳ שמעון שרביט, רקטור המכללה; לעו״ד ד״ר פנחס חלואה, מנכ״ל המכללה.

ומעל הכל, לידידי ורעי האהוב הרב פרופ׳ משה עמאר הי״ו שטרח ועמל רבות בעריכת הספר, להוציא דבר מתוקן מתחת ידו. הרב פרופ׳ משה עמאר תלמידי ורעי, עומד בראש מכון ״אורות יהדות המגרב״, והוא מומחה לפליאוגרפיה עברית של ימי הביניים; נמנה עם חוקריה הבכירים של אוניב׳ בר אילן במסגרת המכון לחקר יהדות המזרח, ומשמש גם כמרצה במכללה האקדמית באשקלון. היה מיוזמי הקמת בית המדרש ׳למרחב׳ שליד ׳ממזרח שמש׳ בירושלים, ונמנה עם המרצים בתחומי ההלכה ותולדות הפסיקה והפוסקים. ההדיר עשרות ספרים מכתבי יד ופרסם מחקרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותו. מכון ״אורות יהדות המגרב״ הוציא כמה ספרים פרי עטי, ועל כך תודתי העמוקה לרב פרופ׳ משה עמאר על הסכמתו לעמול על עריכת הספר שלפניכם.

בברכה ובהוקרה אליעזר בשן

Recent Posts

  • מועדי ישראל – חג הסוכות.   מאת: הרב משה אסולין שמיר

    מועדי ישראל – חג הסוכות. מאת: הרב משה אסולין שמיר "חג הסוכות תעשה לך…              ושמחת בחגך… והיית אך שמח" (דב' ט"ז, יג-טו). "ולקחתם לכם ביום הראשון… ושמחתם לפני ה' אלוקיכם…" (ויקרא כ"ג מ). מהות השמחה בחג הסוכות.  "אור זרוע לצדיק – ולישרי לב שמחה" (תהלים צז יא).  האור המסמל את הצדיק, והשמחה המסמלת את ה-ישרי לב, מסמלים את חגי תשרי: בעקבות אור התשובה אותו זרע הצדיק  בראש השנה וכיפור, {הפס' הנ"ל פותח את תפילת כיפור}. הוא זוכה לשמוח בחג הסוכות – בבחינת "והיית אך שמח". הקשר הפנימי בין חגי תשרי:  "תקעו בחודש שופר בכסה {ר"ה וכיפור} – ליום חגינו"

  •  לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים-פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב- רבי דוד בן אהרן חסין

     לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים                     פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב   לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים אָבוֹא בָּם אוֹדֶה שׁוֹכֵן מעונים   אַזְכִּיר חַסְדֵי אֶל וְנִפְלְאוֹתָיו אשר שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו וְגַם קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אַרְבָּעָה מִינִים   נוֹדַעַת לָנוּ חִבָּה יְתֵרָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה כְּדִבְרֵי אֶל חַי נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה אֶל הָאִישׁ מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים   יִקַּח אִישׁ לוּלָב בַּיָּד יְמִינוֹ פְּרִי עֵץ הָדָר בִּשְׂמֹאל דִּינוֹ עֲצֵי יַעַר אָז יְרַנְּנוּ מִלִּפְנֵי אָדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים   דְּעוּ לָכֶם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים דִּין אַיֵּהוּ הָדָר מְחֻבָּרִים נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה מְאִירִים טַעַם וְרֵיחַ שְׁנֵיהֶם חוֹנִים   וּלְעֻמַּת לוֹמְדֵי דָּת יקותיאל כַּפּוֹת תְּמָרִים

  • אוצר המנהגים לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא"- מאיר נזרי – סוכות ושמחת תורה

    סוכות ושמחת תודה הימים שכין יום כיפור לסוכות מנהג ייחודי בקהילות דרום תאפילאלת אצל חלק מהמשפחות שלא לבשל מאכלים בין יום כיפור לסוכות, ואלו שנהגו לבשל העבירו אוכל מבושל לאלו שלא נהגו לבשל. ייתכן שהעניין קשור בייחודיות של הימים האלה. הערות המחבר: דוגמאות לכך הן מסעודה אשת אברהם סבאג מארפוד, שנהגה לבשל והעבירה אוכל לבית סבי שבו לא נהגו לבשל(מפי אדוני אבי), ובני משפחת באשי בן חיון מריסאני, שהביאו חמין לבני משפחת ר׳ מכלוף ב״ר יצחק שטרית שלא נהגו לעשות חמין(מפי ר׳ יצחק שטרית). אלה הם ימים המחברים בין יום כיפור לבין חג הסוכות, בבחינת פתיחת דף חדש. לפנים בישראל

  • Roots-racines-Kippour-Moche Gabbay

      KIPPOUR Le tableau est divisé en deux parties: la prière et ce qui la précède. En bas à droite une femme enceinte apporte trois poulets: un pour elle, un coq et une poule pour le bébé qui est dans son ventre; la flagelation au bain rituel; bénédiction des petits-fils par les grands-parents avant le jeûne; alluamge des cierges par les femmes. YOM KIPPUR This painting is divided into two sections: The spiritual — the prayers, and the preparatory stages leading up to Yom Kippur day. On the bottom right a pregnant woman is bringing three fowls for slaughter —

  • שרשים -משה גבאי- יום הכיפורים

    יום הכיפורים תיאור התמונה   מחולקת לשניים: החלק הרוחני — התפילה, ושלבים לפני יום הכיפורים. למטה מימין: אשה הרה מביאה שלושה עופות לשחיטה — אחד בשבילה, ותרנגול ותרנגולת לתינוק שבבטנה; מלקות במקוה; ברכת הנכדים על־ידי הסבא והסבתא לפני תחילת הצום! הנשים מדליקות נרות חג ונר נשמה.  מלקות הוא עונש גופני לעבריינים שעברו על מצוות התורה; מלקים אותם ברצועה של עגל ארבעים מכות פחות אחת(היינו 39). מי שהיה ראוי למלקות, היו רופאים אומדים אותו כמה גופו יכול לספוג ותמיד קצבו לו מנין המתחלק לשלשה. מנהג המקובל עד היום בין יהודי מרוקו לספוג ארבעים חסר אחת מלקות בערב יום הכיפורים בבית המרחץ, אחרי

  • Racines-Roots-Judaism Tradition-Moche Gabbay

    LES KAPAROT: Les Juifs du Maroc sont fidèles à la coutume des kaparot la veille de Kippour. Chaque membre de la famille sacrifie un coq (pour les mâles) ou un poulet (pour les femelles) en substitution. Le rabbin avant d'égorger l'oiseau le fait tourner plusieurs fois au-dessus de la tête du fidèle en récitant "ceci est ton échange, ce coq sera sacrifié et toi … tu jouiras d'une longue vie". L'animal est ensuite offert aux pauvres ou racheté au moyen de dons aux indigents. Cette coutume est très ancienne et date du temps du Talmud où on faisait kapara non

  • שרשים-יהדות-מסורת ופולקלור יהודי מרוקו-מנהג הכפרות

    מנהג הכפרות תמונה-יהודיה בפתח הגטו מביאה תרנגולת לשחיטה אצל השוחט. הכפרות. יהודי מרוקו נהגו לעשות ״כפרות״ בערב יום הכיפורים. לכל אחד ואחת מבני המשפחה לוקחים עוף — תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה, ומסובבים אותו על ראש המתכפר כמה פעמים ואומרים עליו פסוקים מסוימים בצירוף המלים: ״זה חליפתך, זה תמורתך, זה כפרתך, זה התרנגול ילך למיתה ואתה — פלוני בן פלוני — תיכנס לחיים ארוכים.״ אחר כך שוחטים אותו ונותנים אותו לעניים, או פודים אותו בכסף ומחלקים הכסף לצדקה. מנהג זה הוא עתיק יומין, הוזכר לראשונה בתלמוד, ולאו דווקא כפרה בתרנגול. נהגו לפדות נפשם בממון, שהיו נותנים צדקה לעניים בערב יום הכפורים,

  • מסמך על קופת הצדקה של קרקעות לעניים-יוסף טובי

    ד. סיכום דאה שהמוסד של הקדש קרקעות העניים היה ייחודי לקהילות היהודיות במרוקו בתוניסיה, לפחות בתוניס הבירה. אמנם בכל קהילות ישראל תמכה ההנהגה בעניים בנצרכים מסוגים שונים (חולים, ״הכנסת כלה״, מלמדי תינוקות וכיוצא בזה), ולשם כך אף נגבה מס מיוחד על שחיטת בהמות או על מוצרי צריכה אחרים, אלא שאין המדובר בהקדשות מיוחדים של הקרקעות שנוהלו על ידי ועד מיוחד שמינתה הנהגת הקהילה, ורק מדמי השכירות שהועלו מן הרכוש הקרקעי הזה חולקו כספים לעניים באופן סדיר ועל פי כללים מוגדרים. כך דרך משל היה מקובל בקהילות היהודיות הגדולות בתימן צנעא, רדאע וד׳מאר – שהקצבים היו מעבירים לרשות הקהילה ולטובת ענייה

  • Moché Amar L’adaptation du droit hébraïque à la réalité quotidienne

    Moché Amar L’adaptation du droit hébraïque à la réalité quotidienne La majeure partie des Takanot – ordonnances rabbiniques – éditées au Maroc est consacrée au droit personnel, droit commercial et droit social. Cette littérature juridique permet de mieux connaître la vie de la société juive, ses préoccupations quotidiennes face aux réalités de l’existence. Les Takanot -ordonnances rabbi­niques- sont un des moyens pour la Halakha – réputée intangible – de trouver des solutions aux problèmes nouveaux. Tout au long des siècles les rabbins en écrivirent un grand nombre: ceci est le témoignage de la vitalité de la vie communautaire et de

  • משפחת בן ישו-בן יזאח-אוגניש-משפחת בן חמו-יחס דבדו-אליהו רפאל מרציאנו

      משפחת אוגניש משפחה רמה ועתיקה מוזכרת בתעודות הקהילה. האדמו״ר המלוב״ן רבינו יעקב אבוחצירא זיע״א בזמן היותו מבקר בדברו, נהג לסמוך על שחיטת הרב יוסף מרציאנו די אוגניש ז״ל. איש צדיק תמים, גזע תרשישים ומיוחסים, מוכתר בנימוסין, אילן ששורשיו מרובין, גומל חסדים טובים, נכבד ונעלה, הצדיק ר׳ שלמה הוליד: יוסף, דוד, סליטנא, מאחא, מרימא, עווישא. החכם הותיק והכולל, בישראל להלל, דחיל חטאין ועביד טבין, זוכה ומזכה את הרבים, פיק מפיק מרגליות, שוחט מתא מובהק, מוקיר רבנן, החסיד הצדיק ר׳ יוסף הנז׳ הוליד: שלמה, ר׳ אהרן, סתירא, מאחא, עווישא. המרוחם הצדיק, בר אבהן ובר אוריין, מתהלך בתומו, מלמד תורה לבני ישראל,


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

מאי 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031