ארכיון יומי: 4 בספטמבר 2018


משולחנו של דוד עייאש-אואש תעקלתי עלא דאכ אדאר (נואמן לחלו)

אואש תעקלתי עלא דאכ אדאר (נואמן לחלו)

אואש עקלתי עלא דאכ אדאר  דל מדינא אלקדימא (2)

התזכור את הבית ההוא מהעיר הישנה

 

או דניאה שחאל כאן                                           והעולם כמה היה (אולי הכוונה לחחים)

עליהא אל קימא                                                מורם (אולי תמיר)

אל חומא או ז'יראן                                              החומה והשכנים

או כואתנא דזמאן                                                והאחים משכבר הימים

כאנת אל חייאת בסיטא                                       החיים  היו טובים

כאנת אל פרחא דימא  (דימא *6)                          והשמחה כול הזמן

האדיכ א סורא מזאלהא                                       התמונה הזאת עודנה   

פעיני ג'יר אלבארח                                             מול עיניי רק אתמול

די כראייאת כיף כאנת                                         …     איך הייתה

אל מדינא או כיף אולאת                                      המדינה ולמה הפכה

אואש תעקלתי עלא דאכ אדאר  (פזמון) *2

אורחבא בשקאיאה עקלתי עליהא                         הרחבה עם המזרקה התזכור אותה?

לי כאנת פי ז'נב אל אואד                                    שהייתה ליד הנהר

כתרו אלמעמל פיהא *2                                      רבו מה שנעשה בה

או תבדלו אל אואד                                                השתנה לו הנהר

או גאלו אוללה אל עאלם                                     ואמרו אלוהים יודע

או סבאבו מרדו לולאד                                        בגללו חלו הילדים

או סבאבו כואת אל רחבא                                   ובגללו התרוקנה הרחבה

אל חומא או מואליהא                                         החומה ובעליה                        

אואש   *2

אול מסיד הדאכ אל מסיד                                 ………

לי מול דרב לי דיאק או סג'יר                               בעל הרחוב הקטן וצר

או מנו אימכן חכרוז ז'מאע אל כביר                      ממנו יתכן תצא אל המסגר הגדול

אול פקים ולבשארא                                           ………. ובשורה

אללה איאואליכ בלכיר  *2                                  אלוהים ייתן לך כול טוב

האדאכ אל מסיד אסידי זאל זאל

אובנאו או כאנו עימארא                                     בנו ו….

או כולשי בל אז'אל

אולא ז'יתי אנשוף                                             ואם תבוא לראות

ראה פחאל פחאל                                             הכול אותו דבר

למסיד אול עימארא

אל מוהים מזאל דרב                                         יתכן? הרחוב קיים    

או מזאל ז'אמע אל כביר *2                                וקיים המסגד הגדול

אואש עקלתי

האדיכ אדאר אל כבירא                                     הבית ההוא הגדול

פראס אל חומא                                          בראש החומה

תעקל עלא שאמא                                       אתה זוכר אל שאמה

לי כאנת סאכנא תמא                                   שהייתה גרה שמה

דאבא הדיכ אדאר                                       עכשיו הבית ההוא

אוקע עליהא אל ג'יאר                                  …..

או קסמוהא ביות ביות                                 וחולקה חדרים חדרים

או מבאעד תנאדם                                      וכשהתחרט                                           

מעאהום אל חאל /אל חאל                            עליהם הזמן

אואלכין חתא פאת אל קוט                           אבל עד שעבר הזמן

דאר תבאעת מקסומא                                      הבית נמכר מחולק

הכדאכ ביות ביות                                       ככה חדרים חדרים

או פין מסאו אל חות                                   איפה הלכו האחים

או פינכ יא שאמא                                        ואיפה את שאמה

 

אואש עקלתי  *2

 

אואחד אנהאר *2                                    יום אחד

דכלת מעא לקואס                                   נכנסתי בקשתות

או פוק סז'רא תות,                                  ובצמרת עץ התות

אואסלא אלכרמוס                                   שמגיעה לתאנה

שופת אחמאמא                                      ראיתי יונה

אוכדאתני לחמאמא                                 היונה הובילה אותי

או תאכת אדואת

אולמאדי אלי פאת *2

שוייאה לחמאמא דואת                            מעט היונה דיברה

אייה דואת או גאלת לייאה                        כן דיברה ואמרה לי

 

הדאכ אל אואד אלהייז'                            הנהר הזה נסער

אדאר די בנאו חדאה                               הבית שנבנה לידו

כאנת דאר בלארג'                                  זה הבית של החסידה

מוקפין עאליהא חבוס                              עומדים עליה שומרים

או כאן דאכל אול חארז'                           והיו באים ויוצאים

או כונא עיישין מעאה                              וחיינו איתו

או מאכאן שי איקול סי פלוס                     ואין מי שגיבר על כסף

או כאנו לז'ואד                                       היו התורמים??

תא איז'יאונא חתא לואד                          שבאו עד הנהר

איזיבולנא לחואייז' ,                                מביאים לנו בגדים

אל קות או זאבת                                    ………..   

אול פרחא פנופוד                                 והשמחה ב..

אואחד אנהאר                                       יום אחד

 אנזלו לבנאת או לולאד                          ירדו בנות ובנים

אילעבו פז'נב אל אואד                           ששיחקו ליד הנהר

אואחד מללואד דרב בלארז' בחז'רא         אחד הילדים זרק על החסידה אבן

תאר בלארז' או ג'ארב בלארז'                 עפה החסידה ונעלמה

או ג'אבו לז'ואד.                                   ונעלמו ה….

דאבא /אילא סואלני אואלדי *2                עכשיו אם ישאל אותי בני

אש ג'אן גוליה                                      מה אגיד לו

אנגוליה בלי נסינא שכון חנא                   אומר לו כששכחנו מי אנחנו

או מאדינא או חדארתנא                        …..

אאו נגדב עליה                                    נשקר לו ?

 

ג'אדי אנגוליה אונעאאד                        אני אספר לו ואוסיף

או נעתארת או נרתאח                         …… וננוח

אונסנמליה אל מפתאח                        …………. המפתחות                      

אללה עליאה שאהד                            אלוהים עדי

חנא אנג'י אליום                                 אם אבוא היום

ג'ריב ג'ריב ג'ריב                                עצוב עצוב עצוב

ג'מדנא עינינא                                    עצמנו עינינו

או דלמנא למדינא                               עשינו עוול למדינה

אאו קולנא לחביב                               ואמרנו זה חביב

בנינא פיהא עימאראת                         בנינו בה  …..

כולהא פליל תבנאת                            בלילה אחת נבנתה כולה

אובשורעא קדאת או רשאת                  …… נגמרה והתרופפה

חית פל אסר מכשושא *2                    כי במקןרה ……

 

ג'אדי אנגוליה                                    אני אומר לו

אנא ענדי פיק אמאן                            יש לי בך אימון

אנתא או דז'יד אמאן                            אתה תוסיף אימון

אימכן תלקא אל חן                              אולי תפגוש …….

באס אנבע ירז'ע אלונו                         ……

אול פקים אולבשארא                          …..

ירז'ע אל מסיק איסונו                           ……….

אואי ארז'ע בלארז'                             תחזור החסידה

או לואד אל האייז'                              והנהר הגועש

אואי תרז'ע שאמא *2                         ותחזור שאמא

או תרז'ע חלימא                                ותחזור חלימה

 

אואש עקלתי עלא דאכ אדאר              האם תזכור את בית ההוא

פל מדינא אל קדימא *2                     שבעיר הישנה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

M'hamed Ahda – Juifs ou Berbères judaïsés du Tafîlalet au Sud-Est marocain

M'hamed Ahda

Juifs ou Berbères judaïsés du Tafîlalet au Sud-Est marocain

M'hamed Ahda est enseignant chercheur à l'Université Ibn Zohr d'Agadir. Titulaire d'un doctorat en histoire (Université Le Mirail Toulouse France 1990). Auteur de nombreux travaux scientifiques, publiés dans des ouvrages et revues nationales et internationales. Membre actif de plusieurs groupes et centres de recherche au Maroc et à l'étranger.

Les juifs du Tafilalet  n'appartiennent à aucune caste auprès des habitants, néanmoins, ils sont dépendants. L'histoire et la tradition s'accordent à leur donner une large place parmi la population Filalienne. Sachant que les juifs ont commencé très tôt à immigrer au Maroc et à s'établir dans les vallées du Ziz et du Draa dès le VIeme siècle Av. J.C, mais également au début de l'ère chrétienne. Serait-il possible d'admettre le caractère hypothétique de telle considération laissant entendre que cette immigration aurait coïncidé avec le développement de la colonisation Phénicienne du (6eme au 4eme siècle Av. J.C).

Très anciennement installés dans ces régions du Maroc présaharien, ils auraient autrefois crée un royaume Judéo-Berbère. La tradition dit que ces Juifs ou bien ces Berbères judaïsés, ont formé ce royaume puissant qui aurait été ébranlé par ses luttes contre les Chrétiens à cette époque de l'histoire. En effet, dans la région de Todgha au S-E marocain, des milieux juifs conservent encore des traditions qui remonteraient à des siècles où il existait une sorte de royaume juif dans la région. D'après L.Voinot "Les colonies juives constituées entre le 2eme et le 5eme siècle en lutte contre les Chrétiens et certaines peuplades berbères judaïsées ont gardé quelque autorité jusqu'à la conquête arabe dans la seconde moitié du 4ème siècle."

            Selon certains auteurs à une époque récente, existaient encore, dans certaines synagogues du Sud marocain, des manuscrits où se trouvaient consignés en caractères hébraïques mais en phonétique arabe, des textes intitulés "Histoire du Draa"

Malgré tout, l'arrivée des Juifs dans ces parages reste un problème pour les chercheurs. Voinot suggère également que la dispersion des tribus d'Israël après la chute de Jérusalem en l'an 71 entraina les Juifs vers les provinces.

Lombard suggère que ״les royaumes Wisigothiques d'Occident ne sont pas cléments, des persécutions violentes affligent les communautés du Midi (Malaga) et de la Septimanie (Narbonne) entraînant une immigration vers le Maroc, où se renforcent ainsi les courants de judaïsation. ״

Quant à BOUILLY, il prétend que la grande majorité des Juifs sont probablement d'anciens Berbères en ״se fondant dans le creuset berbère״ tout en suggérant que les invasions ont peu modifié le substratum ethnique du Maroc. D'autres auteurs, affirment que vers la fin de l'antiquité le Judaïsme a été l'objet d'une propagande active en Afrique du Nord ce qui à notre avis demeure discutable. Nous savons par contre que dans son ״Histoire des Berbères״, Ibn Khaldoun affirme qu'au moment de la conquête musulmane une partie des Berbères professait le Judaïsme et il cite parmi les tribus judaïsées, les Fendelawa, les Mediouna, les Behloula, les Ghiatha, et les Fazaz, Berbères du Maghreb Al Aqsa. Ce qui tendrait à prouver qu'ils y étaient déjà établis depuis des siècles. Ces Juifs étaient restés fidèles au Judaïsme de leur origine. Il reste donc acquis qu'une partie de cette population berbère du Maroc a été judaïsée ou fortement imprégnée d'éléments judaïques.

Dans le même sens M. Lombardrappelle que le Judaïsme pénétra à l'intérieur du pays berbère dans les hauts plateaux et les massifs montagneux ainsi que dans plusieurs tribus de l'Atlas et du Sud marocain. René BASSET, beaucoup plus prudent, admet cette hypothèse en gros et pense qu'on ne peut parler de tribus entièrement juives mais plutôt de familles ou de fractions judaïsées au sein des tribus païennes. Georges Marchais, quant à lui conteste l'affirmation d'Ibn Khaldoun et se refuse à admettre l'existence d'un Judaïsme berbère à l'intérieur du pays, phénomène qu'il juge inexplicable. On aimerait connaître les sources qui l'autorisaient à une telle affirmation. G. Marchais semble négliger le fait que les conquêtes arabes en Afrique du Nord aux 7ème et 8eme siècles ont provoqué l'exode des populations menacées vers les régions inaccessibles du Maghreb dont le Sud du Maroc faisait partie. Rappelons l'exemple de l'île Djerba en Tunisie qui abritait les Juifs depuis l'antiquité. Notons aussi sans pouvoir l'étudier avec les moyens adéquats (domaine archéologique) le cas de Tafilalet. Sur une hauteur dominant une inflexion du cours du 'Gheris' se trouve un ancien ksar dénommé "Medinat L'ihoud" (la ville des Juifs), qui pourrait être un ancien ksar juif rejeté hors des zones de culture, dans un endroit complètement désertique, qui pourrait aller à la rencontre de l'hypothèse de G. Marchais.

La situation vraisemblable c'est qu'avant la conquête musulmane, les Juifs ont judaïsé une partie de la population berbère du Maroc et sa partie présaharienne, Ibn Khaldoun l'assure expressément, mais l'une des conséquences de cette conversion, d'après certains auteurs, suivie d'une nouvelle conversion à l'islam plus tard, phénomène assez fréquent au cours de l'histoire, aboutit à cette difficulté de détermination. S'agit-il de Berbères judaïsés ou de Juifs berbérisés ou islamisés ? Les deux éléments s'étant profondément interpénétrés à une époque récente tout en formant un groupe particulier avec leurs coutumes ; les uns sont arabisés, les autres berbérisés, n'ayant pas perdu l'usage de leur langue. Autre constat : la conquête arabe avait rattaché aux grands circuits économiques, la région Sijilmassa, créée par l'expansion Zénète vers le Sud depuis le 8eme siècle. Il convient de rappeler qu'à chacune des portes d'accès du Maghreb vers le Bilad es-Soudan – dont Sijilmassa faisait partie – les Juifs ont toujours existé, depuis des temps anciens, des communautés juives, tour à tour puissantes ou déchues, mais sans cesse actives et enrichies par le commerce caravanier avec le Bilad es- Soudan.

Recent Posts

  • דברי הימים של פאס-מאיר בניהו-כולל תרגום ליהודית מגרבית

    שט"ו – 1554 -1555 ואחר כך בא מולאי מחמד אשייך אשריף הנזכר למעלה ונלחם על תאפיללאלת ולכדה ולקח אחיו מולאי אחמד וכל בניו והוליכם עד לנהר תאדלא ושחט ארבעה בנים, אחיו מולאי זידאן ושלשה אחיו, ובא להלחם על פאס מולאי עבדאללאה בן מולאי מחמד אשייך ונשבר וברח ועזב פה את הנוודים מסוס, ומשבט רחמאנא ואלודאייא ( שבטי נוודים של עמק הסוס, הרי רחמאנא והואדיות ), עם גדול מאד שלא יספיק לו מים לשתות ולא לחם לאכול ונשארו מושלכים מחזרים על פתחי הבתים של היהודים, ומתו מהם הרבה שלא יסופר. אחר כך יצא להלחם על פאס מולאי מחמד אשייך הנזכר ויצא

  • Le Pogrome des Fes ou Tritel-1912-Paul B.Fenton

    Le samedi 27 avril, l’événement se résuma en un simple entrefilet en première page du Matin annonçant que: «Fez est calme» et qu’une «commission formée de notables arabes, européens et israélites va se charger de l’assainissement de la capitale. Des sommes importantes ont été réunies pour secourir les israélites affamés. Le sultan a donné 10 000 francs, Mr Régnault 5 000 francs et diverses personnalités marocaines 10 000 francs.» Enfin un reportage anonyme sur le sort des Juifs, paru dans l’hebdomadaire L’Illustration en date du 11 mai, fit le tour du monde grâce aux photographies fort impressionnantes, prises par le

  • הפרעות בפאס או התריתל-התרע"ב-יוסף ינון פנטון-סיכום

    סיכום מאה שנה לאחר אירועים מטלטלים אלו, מה תוכל להיות המסקנה בעניין הפרק הטרגי הזה בקורותיהם של יהודי מרוקו? במבט לאחור, דעותיהם של המשתתפים הראשיים בתקופה ההיא מן הצד האירופי מפתיעות בתמימותן המדומה ומעוררות רושם של העמדת פנים: דיפלומטים ואנשי צבא מאשימים זה את זה בעיוורון על שלא חזו את הסימנים המקדימים לתנועת המרד. לנוכח כך עולות שאלות אחדות: איך ייתכן שהסמכות הצבאית הצרפתית בחרה להעלים עין מאותות אלו בתואנה של היעדר ׳ראיות מוצקות להישען עליהן׳? ומדוע היא הניחה לרוב הגדודים לעזוב את העיר, בעוד שאנשי המודיעין ידעו היטב שהידיעה על עזיבתם הקרובה הופצה לשבטים העוינים סביב העיר? רייניו, ציר

  • Il était une fois le Maroc-David Bebsoussan-Qu'en fut-il de la presse spécifiquement juive?

    Il y avait cependant une grande influence britannique au Maroc… Le Times ofMorocco fut fondé par l'écrivain Edward Meakin. Il dévoila la corruption tangéroise. Son fils Budgett Meakin fut l'auteur de livres importants sur le Maroc dont The Moorish Empire publié en 1899 et The land ofthe Moors paru en 1901. Le style critique de Meakin père et fils finit par les faire comparaître par-devant le Tribunal consulaire. Le journal fut racheté en 1893 par le Gibraltarien G.T. Abrines, propriétaire de Moghreb al Aksa, et se fit le défenseur de la politique britannique. Avant d'être racheté, le Times of Morocco

  • גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא-עם המשמ"ח אליקים חלק ב'

    כל אותה תקופה בעוד הר׳ אזולאי מקנטר בלשונו את הגאון המשמ״ח ברמה האישית, הגאון המשמ״ח בחר להימנות מכת הנעלבים ואינם עולבים, ואחז בפלך השתיקה, אולם חכמי ורבני העיר החליטו למחות על כבודו ולפרסם כנגד הר׳ אזולאי קונטרס בשם ״מלחמת המגן״. בראש הקונטרס חתום הגאון רבי אברהם אביחצירא. ככל הנראה ע״מ לחזק דבריו הוסיף בחתימתו וכתב ״ממשפחת הרה״ג המפורסם המקובל האלקי בוצינא דנהורא כקש״ת יעקב ביחצירא זצוק״ל״. בקונטרס הנז׳ שולחים הגאונים רבי אברהם ועמו הגאון רבי דוד אדהן חבר ביה״ד, מכתב המשתרע על פני כמה עמודים להגאון רבי משה שתרוג ומביעים תמיהה על הסכמתו על דברי הר׳ אזולאי עיי״ש. מלבד זאת

  • גאוני משפחת אביחצירא-עם המשמ״ח אליקים-חלק א'-ר-יוסף-אביחצירא-

    עם המשמ״ח אליקים מגדולי הגאונים שידעה יהדות המזרח, היה זה הגאון המופלג, המושלם והמוכתר בכל מידה טובה, רבי משה מאיר חי אליקים זצ׳׳ל(המשמ׳׳ח), לימים ראב״ד בעיר קזבלנקה. הרב המשמ״ח זצ״ל, נולד ביום ט״ו טבת תרל׳׳ב בעיר טבריה, לאביו הגאון רבי ניסים אליקים(יליד העיר טבריה בשנת תר"י 1850 ) הרב היה בן יחיד והתייתם מאביו בעודנו ילד קטן, כפי שמתאר בתו״ד שכתב על גבי שער הספר ׳חדד נא״ה׳ שחברו אביו, ז״ל: לקטתי מכתיבותיו של עט״ר ישעי ומשגבי משארית הנמצאה מעט מהרבה כי שטף הזמן גרפם והעש האכזר והריקבון חגרו כוחם לכלות מחמדי עין והיו לאין… הרב המובהק העניו המדוכא ביסורין גדולים,

  • תהלה לדוד –הוצ' אורות המגרב- לוד – מעמד המשורר בקהילה.

    מעמד המשורר בקהילה. עבור בני זמנו היה דו בן חסין לא רק משורר אלא תלמיד חכם המקדיש מזמנו ללימוד תורה. פיוטים שנכתבו לסיום שישה סדרי משנה ולסיום מסכת או כדי להלל את מעלותיהם של נדיבים המחזיקים בידי לומד התורה מלמדים כי הוא היה חלק מחבורת לומדים קבועים שחבריה קיבלו תמיכה צנועה. בין 1773 ל – 1781 הוא למד יחד עם רבנים אחרים במכנאס וביניהם  זכרי בן משאש, בנו מרדכי ומרדכי אצבאן, בשיעורים שקיים הרב השליח הידוע מחברון, רבי עמרם בן דיוואן הנערץ ( במיוחד עלי – הערה אישית שלי אלי פילו ) , שנאלץ לשהות בעיר בעקבות מלחמות הבלתי פוסקות

  • עקיבא אזולאי-איש ירושלים – ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״

    ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״ מדברי עקיבא ״מאז ומתמיד אהבתי לרקום יחסים כנים בין חברים, ללא הבדל חברה, עדה ועם. בזכות יחסים אלה קיבלתי בשובי ארצה תפקיד פיקטיבי של הממונה על השרברבים היוצאים לעבודות חוץ. הייתי משוטט בכפרים, קונה נשק ממבריחים בדואים. תחום עבודתי היה מיריחו עד שכם, ובמקביל עסקתי בריכוז מידע מודיעיני על הכפרים הערביים. בשנת 1936 התגייסתי לנוטרות, והייתי בין הגפירים הראשונים בירושלים. מתוך 500 מועמדים נבחרו 34 נוטרים. רוב פעילותי התרכזה סביב ערביי ירושלים, אשר כינוני ״אבו דאוד״, ״אבן אל ערב״. קיבלנו רובים, והופקדתי לשמור על שתי תחנות חצץ בבית וגן. נשארתי מופקד על תחנות אלה עד

  • סיפור וקמע-תופעות בעולם הרז והנסתר-כתב עוזיאל חזן-צייר רפאל אבוקסיס

    הקמעות, צורותיהם ומבנ״הם: ישנם קמעות חומריים, הזרים בדרך כלל ליהדות, וקמעות שבכתובים, קמעות שכוחם המאגי בטיב החומר ממנו הם עשויים ובמקורו של חומר זה. אחרים כוחם בכתוב בהם. הקמעות החומריים עשויים מאברי בעלי חיים, מצמחים ומפירות, מתכשיטים, פיסות קלף, שיער, שרידי אדם שניספה באסון ועוד. הקמעות נועדו לתליה על הקיר, לענידה על הצוואר או לצרירה בכים. צורותיהם וציוריהם הם: מגן דוד, מנורה ושבעת הקנים, דמויות של מלאכים, צורת ה״חמסה״, אותיות וחותמות מאגיות, מטבעות עתיקים ועוד. החומרים: נחושת, כסף, זהב, קלף, נייר, חרס וכדומה. הקמעות החומריים, בעיקר אלה מהתקופות הקדומות, שייכים יותר לתחום עבודת האלילים והאמונות התפלות מאשר לתחום האמונה וכוח

  • עם ר"ם-שושלת רבני משפחת מאמאן לבית הרמב"ם-ק"ק צפרו מאת הרב ד"ר רפאל עמרם ממן

    Ainsi les valeurs morales et les principes sociaux et humains se transmettent de père en fils. L'essentiel se situe lors de la plus tendre enfance et dès les premiers jours dans la maison paternelle. Se transmettent alors les concepts éternels de la reconnaissance d'autrui. Et c'est par la force parentale qu'apparaît pour la première fois l'image divine retranscrite grossièrement dans le matériel de ce bas monde.»Ecoute les principes moraux de ton père et n'abandonne pas la Torah de ta mère», ceci est une règle importante dans la théorie du devoir culturel de l'homme. Et ainsi que l'écrit le Rav Ben-Tsion


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

ספטמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30