אגדיר-רעידת-אדמה


הגדת אגדיר- העיר ושברה – אורנא בזיז

החינוך היהודירעידת אדמה אגאדיר

עד שנבנה בית החולים באגדיר בשנות העשרים, ילדו הנשים במוגדור. הרבה גדירים הגיעו לעיר בגיל חצי שנה. לרוב, עד גיל שש גדל ילד יהודי גדירי בביתו עם אחיו. הפאטמה, עוזרת הבית ו״המשנה לאימא", דואגת לכל צרכיו. בגיל שש הוא צועד לכיוון בית הספר. חלק מן ההורים היהודיים שולחים את ילדיהם למסגרות צרפתיות. בית הספר "בוסק״ (Ecole Bosc), הקרוי על שם אחד המורים החלוצים, הוא אחד מהם. אך רוב הילדים היהודיים לומדים בבית הספר היסודי "אליאנס״ (Alliance Israélite Universelle). הלימודים הם עד כיתה ו. פעם או פעמיים בשבוע הילדים הולכים לתלמוד תורה שליד בית הכנסת, לומדים עברית ויהדות, חגים ומועדים. לקראת בר המצווה הרב מכין את בני המצווה לעלייה לתורה. באגדיר אין המושג "בת מצווה״. בגיל תיכון נוצרת בעיה. אין המשך ל״אליאנס", המעניק חינוך יהודי רק עד גיל חסיבת הביניים. החפץ בחינוך יהודי לבנו ׳צטרך להיפרד ממנו ולשולחו לעיר הגדולה, קזבלנקה, לתיכון היהודי Ecole Normale, בית ספר יוקרתי בתנאי פנימייה. ייסדו אותו שני אנשים נאמנים, מר רוש והרב חזן, שהיה בזמנו הרב הראשי של הצבא הצרפתי במרוקו. שניהם היו ׳וצא׳ אלג׳יריה שהגיעו למרוקו בשליחות צבאית. הם נתקלו בהתנגדות חריפה מצד "אליאנס", שחרשה את מרוקו והגיעה לכל כפר נידח. השניים ראו את משימתם חיונית להמשך הקיום היהודי במרוקו. באותה תקופה היו צעירים שנסעו לצרפת להשתלמות במוסדות היהודיים, ולאחר הסמכתם להוראה חזרו ללמד במרוקו. רק משפחות עשירות יכלו לממן לימודים מחוץ לגבולות המדינה. לא תמיד היו אלה משפחות מסורתיות שהחינוך היהודי היה עיקר מאווייהן. לכן היה צריך לקיים מסגרת שתבטיח חינוך והוראה מבין אנשי המקום.

הלימודים בבית הספר  Ecole Normale היו במסגרת התיכון ומעין סמינר למורים. מלבד לימודים לקראת בחינות הבגרות העיוניות בצרפתית, הכשירו את הצעירים בתורת הפדגוגיה, בעברית, בהיסטוריה יהודית, בתלמוד ובערבית, והעניקו להם השכלה רחבה ומבוססת. לאחר עצמאות מרוקו ב־1956 חייבה הממשלה המרוקנית את בתי הספר היהודיים ללמד בהם ערבית. על כן קיבלו התלמידים השכלה גם בערבית קלאסית. לבד מן המקצועות הרגילים, דהיינו צרפתית, חשבון, היסטוריה וגאוגרפיה, לימדו גם את המקצועות העבריים: לא רק תנ״ך ותלמוד, כ׳ אם גם היססוריה של עם ישראל, לשון וספרות. הודות ללימודים במתכונת זו היה בוגר  Ecole Normale מסוגל לכהן כמחנך בבית הספר היסודי וללמד את כל המקצועות הנדרשים בו. תחילה לימד בכיתות הקטנות וביישובי ספר, בפריפריה, ואחר כך נשלח ללמד במרכזים עירוניים. והבנות ? הן לא עזבו את הבית עד מועד נישואיהן. בעיר יש תיכון ממלכתי, Lycée Ibn Tachfin, הנמצא במעלה ההר. הן רוכשות בו השכלה חילונית צרפתית וניגשות לבחינות בגרות. לאחר מכן הן נישאות או מחפשות מקום עבודה, או שני הדברים גם יחד. לעתים נשלחו הבנות בימות הקיץ לסמינר של חב״ד בעיר הצפונית, טנג׳ר (Tanger).

במעלות קדושים וטהורים – לזכרם של הנספים ברעידת האדמה באגדיר

בסוף חודש פברואר ימלאו 57 שנים לאסון באגדיר…מתוך ספרה של ד"ר אורנא בזיז, אני מביא את שמות הנספים בחלקים ….
יחד עם זה מכתבו של הראשון לציון הרב שלמה עמאר….במעלת קדושים וטהורים

 

אביסרור בנימין בן מארי ויצחק

**************

אביסרור אסתר (קוק׳) לבית שוקרון

אביסרור דוד

אביסרור ז'אקוביטו בן אסתר ודוד (בן 2)

***************

אביסרור  ז'ורז'

*************

אביסרור  נסים

***************

אביסרור רוזה בת מירה ואלי(בת 18)

********************

 

אביסרור ז'ול״ט בת אסתר ושלמה אדרי(בת 31)

אביסרור שארל׳ בן ז'ול״ט וחיים

 אביסרור רפי־ז'ואל בן ז'ול״ט וחיים

*********************

אביסרור מרים אסתר לבית שוקרון

 אביסרור רוזט

אביסרור שמעיה

**********************

אביסרור פיב׳ בת מסעודה ורפאל(בת 32)

********************

אבנח״ם מוריס

******************

אבקסיס אסתר

 אבקסים רחל

אבקסים סימון

 אבקסים אניטה

*****************

אבקסים לאה

אבקסיס מרדכי

אבקסים ארמנד בן לאה ומרדכי

אבקסים אליהו בן לאה ומרדכי

אבקסים פלור׳ בת לאה ומרדכי

 

**************

אדרי מרגלית בת ז'וזף וסטיבה לוי (בת 19)

אדרי ז'אנו בן אסתר ושלמה (בן 24)

אדרי ליז בת מרגלית וז׳אנו

**********************

 

אוחיון חסיבה בת עוולה ומאיר בסידן (בת 47)

אוחיון אברהם בן זהרה וסאלם (בן 52)

אוחיון חיים בן חסיבה ואברהם(בן 17)

*******************

אוחיון ימנה

Recent Posts

  • חלוצים בדמעה- אברהם מויאל האיש ופועלו-חנה רם-מצוקת גדרה ויסוד המעלה

    מצוקת גדרה ויסוד המעלה לעומת פתח־תקוה שיצאה למרהב, נותרה מושבת הביל״ויים גדרה באותו מצב בו השאירה מויאל טרם מונה לתפקידו. למעשה מצבם אף הוחמר, כי על־פי הנחייה ויסוצקי נשללה מהם גם התמיכה החודשית. עוד בהיותו בארץ העדיף ויסוצקי את פתח־תקוה על־פני גדרה בטענה, כי איכרי פתח־תקוה הם בעלי משפחות ואילי הביל״ויים, שהם רווקים, ימצאו את דרכם בכוחות עצמם. עוד מצא ויסוצקי פסול בגדרתים שאין ביניהם, כמקובל לחשוב, סטודנטים ובעלי השכלה גבוהה. ומשנותרו הביל״ויים בחוסר כל, אף לא עיבדו את אדמתם מהעדר ציוד לכך, הציע ויסוצקי תחילת לפזרם כפועלים שכירים במושבות ולהושיב במקומם מהפליטים שהגיע׳ ארצה ב־1882. כעבור זמן קצר כתב

  • עלית יהודי אטלס (מרוקו)-יהודה גרניקר-ברית יוצאי מרוקו

    יצחק בן שמש משדה חמד מספר : " הייתי נציג המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית במרוקו. עבדתי מחודש מאי ועד יוני 1956. בראש מחלקת העלייה במרוקו עמד אז עמוס רבל, חבר קיבוץ דוברת. אברהמי היה הגזבר, ווילנר – הקשר עם השלטונות הצרפתיים ברבאט. זכיתי לעבוד במחיצתו של יהודה גרינקר אשר בין יתר התפקידים שהוטלו עליו במרוקו, בא לטפל בכפרי האטלס ולארגן מהם גרעינים להתיישבות. יחד פעלנו, יחד רשמנו ויחד נדדנו…. בפנקסו של גרינקר היה רשום כל כפר וכפר ואפילו הנידח ביותר שמימינו לא שמעונו עליו. בנדונינו הרבים לא נתן לפסוח על אף כפר ואפילו היו בו משפחות בודדות. הוא קיים

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון

    פרק שני המקהלה ב״שירת הבקשות״ את מעמד הבקשות מלווה מקהלה שציינתי בפרק הראשון. המקהלה מורכבת מהפיטן הראשי הנקרא ״אל מקדם אל כביר״, הפיטנים המשניים, חבורת הבקשות והקהל. המקהלה ב״שירת הבקשות״ פועלת באופן שונה מהמקהלה המוכרת לנו מהתקופה העתיקה. אז המקהלה הופיעה כגוף העומד מן הצד ואינה משתתפת בפעילות העלילה (אם מדובר במחזה). היא מביעה הרהורים, מסיקה מסקנות של ״מוסר השכל״, מביעה את רחשי הנפש והתגובות של הציבור או של הגיבורים במחזה, מייעצת לדמות הראשית ומשמשת לו פה, אם הוא מתלבט. המקהלה גם משמיעה את דעת המחבר ומציגה את עמדתו לגבי הקורה במהלך המחזה. המקהלה שאני מציג מורכבת מקבוצת גברים המבצעים

  • סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905)-אליעזר בשן

    סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905) תעודות 38-35 סטלה דוראן קורקוס (1858 — קזבלנקה 1948) היא מהדמויות הבולטות במרוקו בתחום החינוכי והציבורי. אביה, אברהם דוראן, היה סוחר מצליח באנגליה ואמה רבקה מונטיפיורי (לונדון 1929-1831), אחיינית השר משה מונטיפיורי. סטלה היתה אשתו השנייה של משה קורקוס, יליד אלג׳יר (1845), ונישאה לו בלונדון. היא רכשד ניסיון בתור מורה, והחזיקה בית־ספר פרטי בצפון לונדון. ב־1884 הגיעה עם בעלה למוגדור. הוא היה סוחר מצליח ופעיל בתחום החינוך, ב־1888 נזכר שמו כחבר ההנהלה של בית־הספר בעיר זו. אביו, ר׳ אברהם, היה רב בקהל הפורטוגלים בלונדון. הודות ליוזמתו של הרב יוסף אלמאליח

  • נשות חיל יהודיות במרוקו  אליעזר בשן-נשים עובדות, המשאירות את ההכנסות לעצמן.

    זמרת החצר אצל מוחמד החמישי. בפאס הייתה זמרת ורקדנית מפורסמת בשם שברה בן חמו, שכונתה זוהרה אלפאסייה. האישה, שהייתה גם ראש להקה וכונתה " א-שיכה זוהרה " או " למעללמא זוהרה " חיברה שירים הלחינה אותם והייתה גם זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ששלט בין השנים 1927 – 1961. לעת זקנתה עלתה ארצה, חיה באשקלון ושרה בטלביזיה. ארז ביטון הקדיש לה שיר, שקטע ממנו מובא להלך : שיר זוהרה אלפסיה זוהרה אלפסיה / זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ברבת במרוק אומרים עליה שכאשר שרה / לחמו חיילים בסכינים, לפלס דרך בהמון להגיע אל שולי שמלתה / לנשק את קצות אצבעותיה

  • יהדות מרוקו עברב ותרבותה-אליעזר בשן-מס פרוגרסיבי: לפי ממון ותקרת המס

    מסים החובה להשתתף בעול המסים לקהילה חלה לפי הדין לאחר י"ב חודש של מגורים במקום, ואם אדם קנה בה דירה הוא נחשב מיד כאנשי העיר (בבא בתרא, פרק ראשון משנה ה, בתלמוד, דף ז, ע״ב), חלו עליו החובות והוא נהנה מהזכויות של שאר חברי הקהילה. בענייני מסים היה צריך ללכת אחרי מנהג המקום. הקהילה נקטה אמצעים נגד המתחמקים מתשלומי מסים. המנהג הפשוט בכל הגולה שכל מי שמחריב מס לקהל, חובשין אותו בבית הסוהר ואין מביאין אותו לבית דין אלא טובי העיר דנים אותו כפי מנהגם ואינו יוצא משם עד שיפרע או יתן ערב או ישתעבד בשטר. (יצחק אבן דנאן, 1836־1900,

  • פגיעות בחיי הדת והתאסלמות במרוקו-אליעזר בשן

    שיכור התאסלם בביוגרפיה שחוברה על ר' משה ויזגאן (1996-1906) שכיהן כדיין במוגדור החל בשנת 1946 עד 1963 ומאז במראכש במשך עשרים שנה, מסופר כי במראכש קרה ב-1983 שיהודי השתכר, כמעט השתטה והתאסלם. והחכם ביודעו את צער המשפחה, השתדל אצל המושל והקאדי כדי להחזירו ליהדות, אבל הם סירבו. רק אחרי מאמצים ועריכת מגבית, בה השתתפו כל יהודי מראכש, ויחד עם משפחתו נשלח לארץ, וכך חזר ליהדות. המתאסלם אינו מקובל על ידי המוסלמים נהוראי מאיר שיטרית בן המאה ה-20 מספר על שני מקרים של יהודים במרוקו שהחליטו לעזוב את היהדות ולהתאסלם, 'עזב את עירו ועבר להתגורר בעיירה גוראמה, לבושתם וצערם של יהודי

  • הערצת הקדושים- אולאד זימור

    ר׳ אהרון הכהן(דמנאת) נקרא בפי היהודים גם סייד אהרון כהן, וסייד אהרון, ובפי המוסלמים סידי הארון או סירי מול לברכאת, היינו, אדוני בעל הברכות. באותו מקום קבורים גם מוואלין אל־גומרא.157 נערץ גם על־ידי המוסלמים. עדות של מר דוד א׳ (מראכש) ואחרים: פלאמאן-דמנאת, עמי 108, כותב שההילולה שלו נערכת במחצית ינואר, ומביא מסורת שלפיה ביקש הרב לפני מותו שיעשו את הרחיצה במקווה לפני קבורתו. בשעת הרחיצה, עמד והתרחץ בעצמו אפילו שהיה כבר מת. כאשר נשאו את גופתו דיבר וציווה שהתהלוכה תעצור במקום מסוים וששם יקברו אותו, במקום שהיה בית־הקברות העתיק של דמנאת: מאושאן עמי 178, מציין שהתמחותו של הקדוש היא ריפוי

  • אנוסים-זהות כפולה ועליית המודרניות-ירמיהו יובל

    ח׳ליפות קורדובה במאה העשירית הגיעה התרבות המוסלמית בספרד לשיא כוחה. בימי עבד א־רחמן השלישי הייתה מדינתם של בני אומיה לח׳ליפות רבת עוצמה, שהתחרתה עם גדולתו של האסלאם במזרח ועם עוצמתן של שתי האימפריות הנוצריות, הביזנטית והלטינית. עבד א־רחמן השלישי היה אוטוקרט מתוחכם, תקיף, סובלני בענייני דת ומוכשר ביצירת שיווי משקל בין ידידים, אויבים ובייחוד מיעוטים. מבירתו הזוהרת קורדובה, שהמבקרים בה כיום עדיין יכולים להתפעל מיער הקשתות שבמסגד הגדול, שלט א־רחמן השלישי חמישים שנים תמימות(961-912) והעניק לאל־אנדלוס (ספרד המוסלמית) יציבות פוליטית, ממשל יעיל, כלכלה משגשגת, יוקרה בינלאומית, עוצמה צבאית וברק תרבותי. ״מעולם לא הייתה קורדובה משגשגת כל כך, אל־אנדלוס עשירה כל

  • הראשונים לציון, אברהם אלמליח

    מבוא קשה מאד לקבוע בדיוק מתימטי, את התאריך בו התחילו רבני ירושלים להעניק לרב־הראשי הספרדי בא״י את התואר ״ראשון לציון״, בשעת הכתרתו למשרה רמה זו בירושלים, מחוסר מקורות ומסמכים רשמיים על כך. כותבי־התולדה מהתקופות הראשונות עד היום לא השאירו בכתב שום דבר ברור על כך, מלבד כמה ידיעות מקוטעות וקלושות שאי־אפשר לסמוך על אמתותן ודיוקן, ולקבוע על פיהן כי משנה פלונית ואילך התחילו להעניק את התואר ״ראשון לציון״ לראש רבני אה״ק, ומה היו סמכויותיו, תפקידיו וערך תוארו זה. יש אומרים שהתואר ״ראשון לציון״ לא היה תואר רשמי שהוענק אך ורק לראש־הרבנים בא״י, אלא אחד מהמון התוארים שבהם היו מתארים את


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 117 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031