נר המערב-י.מ.טולידנו

עמוד 1 מתוך 11

נר המערב-יעקב משה טולידאנו. איש טבריה.

 

נר המערב – תולדות ישראל במרוקו – רבי עקב משה טולידאנו

הקדמת המחבר.

ועתה כה אמר ה' בראך יעקב ויוצרך ישראל… כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך. ( ישעיה מ"ג )

החזון הזה של הנביא ישעיה ראינו בקורות עם ישראל בכל ארצות פזוריו. בולט הוא לעינינו עוד יותר פה בקורות ישראל במרוקו, בכל הארצות אין ארץ שבה היו חיי עמנו מלאים כל כך רדיפות ומאורעות כבמרוקו, ובכל זאת בכל פעם שתקפוהו רדיפות ויחשבו לכלותו ולהאבידו, יכול שוב לחזק את מעמדו, ומצבו שב ויתפתח.

כפי מה שהננו קוראים בהמשך דברינו בספר הזה חדש היישוב הישראלי במרוקו בתקופות ובזמנים שונים. לפי כל אחת מהתקופות ירד מצב יהודי מרוקו כל כך ויתמוטט עד כי היה אפשר לחשוב כי נכחד ישובם מעל אדמת מרוקו, ואמנם, כמו שכתבנו, בכל פעם אחרי הירידה והדלדול, נראו מיד סימני עליה וישובם פרח עוד וישגשג, כן מקרה עמנו ישראל בכל המקומות אשר נפוץ בם ככה היה מקרהו גם פה בארץ מרוקו בפרט.

ואמנם מה נפלא הוא החזיון שראינו פה בקורות ישראל במרוקו, כי בתוך המאורעות המעציבים והנוראים שקרו בחייהם, בתוך הדמות הכהה והנוגה של יהודי מרוקו, נראו אי אלה נקודות בהירות ומזהירות מאוד, שאין דוגמתם כמעט כלל אף בהארצות היותר נאורות שבקרב עמנו.

שלטון והודי עם מדינות יהודיות ועם רגשות אציליות של הכרת ערך ותגרות ומלחמות בעד שלטונם וחפשיותם. התערבות והשפעה מדנית בזמנים שונים, חופש מקומי – אוטונומיה – פה ושם באיזה מחלקי המדינה, המה חזיונות לא מעטים בדפי התולדה של יהודי מרוק.

דבר שהנהו בלתי נפרץ בתולדות עם ישראל, חזיון כמו זה הננו מוצאים עוד במצבם הרוחני, כי בין גדולי וחכמי מרוקו התנוססו אנשים כל כך מפורסמים כמו דוניש, חיוג, אלפאסי, ועוד אנשים שלמרות אי פרסומם עד כה, ראוים היו כפי פעולתם וידיעתם הבכירה לתפוש מקום חשוב פחות או יותר, בספרות ישראל, ואנשים כאלה בכלל עוברים לפניך במספר לא מעט, ומבעד לערפילי הצרות והמאורעות שהעיבו את שמיהם.

חוקרים רבים ניסו כבר לדבר בפרטים אחדים הנוגעים לתולדות יהודי מרוקו ואפריקה הצפונית בכלל, אכן תיכף הרגישו צרות ומועקה מצד חסר הידיעות ואי מקוריות שפגשנו על כל שעל ובכל פרט ופרט. המצב המדיני החשוך , והתנאים הקשים בהם נמצא היישוב הישראלי בצפון אפריקה ובמרוקו בפרט, גם חסרון בתי דפוס בם מעולם, סיבות כאלה ודומיהם הפסיקו במשך דורות רבים כל קשר ויחס בין יהודי הארצות האלה, ובין יהודי יתר ארצות הגולה.

עד שמפני זה נשארו כל זכרונותיהם, תולדותיהם וקורותיהם, מכוסין במשאון, ואמנם חמרות כן, הכל ידעו כי בתהום נשייה זה טבועים הרבה פנינים. הרבה ארצות ושכיות חמדה, כי בתור ארצות השכנות לספרד, ערש חוכמת ישראל, נמצאו בהרבה תקופות כמה יחוסים הדדיים ביניהם, בין ארצות צפון אפריקה, ובין ספרד, וביחוד בלכה מרוקו שלובת יד עם ספרד, בזמנים שונים.

ופעמים רבות נתנו זו אל זו וישפיעו האחת על חבירתה, ובכן מובן מאיליו כי החקירה במקצוע זה של תולדות ישראל במרוקו, ראויה להעשות עוד לפני זמן מוקדם, כי מלבד התועלת הצפון בה כשהיא לעצמה בתור אחת הארצות שיישוב בני ישראל בא קודם מאוד, כי אם עוד הנה החקירה הזאת הכרחית ומועילה להרחבת תולדות יהודי ספרד.

התולדה היותר מעניינת שבתולדות עמנו מימי הביניים, אכם כמו שכתבנו, אי המקוריות וחסרון הידיעות שבספרות יהודי מרוקו, גרמו כי החקירה הזאת נשאר מקומה פנוי. או בדברים יותר ברורים נשארה החקירה הזאת לקויה וחסרה הרבה. וזאת אפשר לדעת מיד ממרוצת הדברים והתגליות החדשות המתגלים והנראים לעינינו פה בספרנו זה בשפע רב, ממרוצת הדברים והדשות האל הנקל גם להכיר, עד כמה הייתה עבודתנו במקצוע זה גדולה ומיגעת, ביודעי כי בניין זה דרוש לבנותו כולו ממסד ועד הטפחות נטלתי עלי את העבודה של קיבוץ החומר עד כמה שאפשר וזמן של שנים אחדות לקחתי לי לאסוף ידיעות, הגדות ומסורות.

כתבי יד ספרים וקונטרסים ומגילות, כתבי יחס ספורים כתובים ומדוברים בעם, וכיוצא, בכלל חומר רב ונכבד אשר במלוא השפעתו היה לי גם מבוכה רבה בהרכבת העניינים וסידורם, עד שסוף סוף יכולתי לראות תולדה מסודרת והיסטוריה נבונה לספרותם ותולדותם של יהודי מרוקו כהיסטוריה הזאת המונחת לפנינו כעת

אמנם כן, אין הנחתום מעיד על עיסתו ואיננו יכול לומר כח כבר יצאתי ידי חובה החקירה הזאת כראוי, אבל בהעריכנו את הלקוי והחסרון שהורגש מכבר בחקירה זו של תולדות יהודי מרוקו, מול הידיעות והמושג שיש לנו עתה ממנה, אפשר להגיד בצדק כי הרבה עשינו בנידון הזה.

די גם להזכיר את שמות כמה מחכמי וסופרי דורנו אשר על פי הדוגמאות שראו מספר הכירו ויוקירו את פעולתי . המנוח החכם רבי שלמה באבר. הנודע ד"א אליהו הכהם אדלר. הרה"ג כמוהר"ר רפאל אהרן בן שמעון רב במצרים.  המנוח הפרופסור מ. קאייזרלינג. הד"ר מ. ברלינר ועוד……

דבר אחד נשאר פה לדבר, הן ידוע ידעתי כי לרבים עוד מהעוסקים בחוכמת ישראל בעמנו, יהיה ספרי זה אולי קצת מוזר, ואולי גם מרחק, יען מה ? יען כי איננו באחת השפות הלועזיות, המתהלכות באירופה, ואמנם כן כמה מן האמת המרה יש בדברים אלו, כי כל עוד שנטע ספרות ישראל המקורית הולכים ונשתלים בשדי זרים, כל עוד שגדולי חכמי עמנו מרחיקים הלאה מלתת את תנובתם על שדה הבעלים, ישאר ספר כזה ספר לחוכמת ישראל בשפת עם ישראל, כחזיון מוזר וכדבר יוצא מן הכלל, יען כי הנהו נגד ההרגל , אותו ההרגל שכבר נעשה לטבע ושהנהו לפי האמת מוזר בעצמו, כי האיך יתכן להביט בכל כך זרות על ספרות הנכתבת במקורה.

יעקב משה טולידאנו.

איש טבריה.

עמוד 1 מתוך 11

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוגוסט 2018
א ב ג ד ה ו ש
« יול    
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031