קורפו-ביבאס


דוד בנבנשתי וחיים מזרחי – רבי יהודה ביבאס וקהילת קורפו בזמנו

דוד בנבנשתי וחיים מזרחיקורפו מפה

רבי יהודה ביבאס וקהילת קורפו בזמנו

בעשרים ואחד בשבט תר״ד (1844) הודיע הרב ביבאם למנהיגי הקהילה״ שקיבל הצעות משתי קהילות׳ שאחת מהן התחייבה לקבלו רב לכל ימי חייו. אם רצונם שימשיך לכהן בתפקידו בקורפו׳ הרי הוא נכון לעשות זאת בתנאי שלא להרחיק את תלמוד־התורה מביתו ושלא לתמוך בשום מוסד חינוכי אחר. הקהילה קיבלה את התנאי ובחרה בו לתקופה נוספת של חמש שנים. הוועד של המוסד החינוכי החדש לא נרתע מכך והעביר את בית- הספר לחסותו של המושל הבריטי. בית־ספר זה התקיים עד שנעשתה פשרה בין שני המחנות היריבים. בתכנית־הלימודים הוכנסו תיקונים אחדים, ונלמדו בו השפות האיטלקית והיוונית. ב״10 באוקטובר 1849 הועבר בין יחידי הקהילה מכתב התרמה לטובת תלמוד־התורה ובין החתומים נמצא שמו של מסימו אוזילייו, אחיו של ד״ר אוזילייו שמילא את מקומו במוסד החדש.

טרם שככה המריבה הממושכת בין מנהיגי קורפו והנה נתחוללה סערה חדשה׳ שהיתה עלולה לחבל באחד מענפי הכלכלה החשובים של הקהילה — מסחר האתרוגים. עוד בשנת תר״ב נקבעה תקנה בקהילה בעניין האתרוגים, שחזרה ונתחדשה בשנת תר״ח (תעודה ח). רב הקהילה היה נותן תעודת הכשר ותמורת זאת קיבלה הקהילה חצי מאית הטאליר לכל אתרוג. ההכנסות הוקדשו לצרכיהם של עוברי־אורח. בשנת תר״ו התעורר קטרוג עד אתרוגי קורפו והסביבה. רבנים וסוחרים פקפקו בכשרותם של האתרוגים ״ונמצאו אנשים אשר זדון ליבם השיאם עון אשמה לבטא בשפתיהם דברים אשר כל שומעיהם תצילינה אזנים ומכתבי עמל כתבו״ . הרב ביבאם כתב פסק להסביר טיבם של האתרוגים וכשרותם הן מצד גידולם ונטיעתם והן מבחינת ההלכה. עמו הסכימו רבנים גדולים מחכמי דורו : ר׳ חיים פאלאג׳י מאיזמיר, ר׳ ישראל משה חזן מירושלים — מצד אחד׳ ור׳ מרדכי זאב אייטינגר ור' יוסף שאול הלוי נטאנזון (״מפרשי הים׳׳) לר׳ צבי הירש חיות — מצד שניכבר בפסקו מתלונן הרב ביבאס על דלדול כוחותיו« ״מחמת טרדות הציבור והיחיד… כחיש חילאי וחליש לבאי״. הוא ביקש מן הקהילה להרשות לו לנסוע להינפש באיטליה או באי זאנטי. הוועד הסכים בתנאי שישוב לקורפו לפני ראש השנה. בששה בשבט תר׳׳י נפטרה עליו אשתו״. שנה לאחר פטירתה׳ בשלושים בשבט תרי״א, הודיע הרב לוועד הקהילה על החלטתו לעזוב את קורפו. משלחת של חברי הועד התייצבה בפני הרב לנסות להשפיע עליו להישאר בעיר. אך חזקה החלטתו לעלות ולהתיישב בארץ־ישראל״. הוועד החליט (כז כסליו תרי״ב), בהתחשב עם כהונתו הממושכת בעיר, לקבוע לו פיצויים והקצבה להוצאות הדרך. 300 טאלרים ניתנו לו מיד בצירוף מכתב הוקרה, וסכום של 100 טאלרים התעתדו לשלוח לי לארץ־ ישראל לא יאוחר מחודש כסליו תרי״ג. בחודש טבת (25 בינואר 1852) עזב הרב את קורפו בדרכו לארץ־ישראל כמה טראגי הוא הדבר ששבועות אחדים לאחר שהשתקע בחברון, בשבעה־עשר בניסן תרי׳׳ב נפטר.

הערת המחבר :

  • מצבת קבורתו של ד״ר חזקיה אוזילייו נמצאת בבית־הקברות של הקהילה האפוליאית בקורפו. בראשה נחקק ציור של דקל. וזה נוסח המצבה :

איש אמונות                       רב ברכות

נתן את לחמו                     ליתומים ואלמנות

ישר בלבבו                       מואס מתנות

רופא כל בשר                    ממיתות משוגות

הוא העיר את רוחו             ללמד לעמו מצרת ותורות

הלא הוא הרופא המובהק הנכבד ונעל׳

חזקיה אוזילייו תנוח נפשו         במנוחות שאננות

והיתה מנוחתו כבוד יום ראשון לחודש שבט שנת יתומים היינו ואין אב לש״ק  ת נ צ ב ה

למטה מהכתובת הזאת נחקקה גם כתובת באיטלקית בתוספת שנות חייו — 34 שנים.

הרב יהודה ביבאס חי בתקופה סוערת בתולדות ישראל. הפצת רעיונות על שיבת ציון על־ידי הוגי־דעות אנגלים, הולנדים ועוד מצד אחד׳ ויצירתה של תנועת הריפורמה בישראל (ועידת ברונשוייג, בשנת תר״ו) שהביאה לידי תגובות חריפות מצד רבני ישראל הגדולים — מצד שני. תנועת ההשכלה והתסיסה הרוחנית בשאלת תפקידו של עם ישראל בין העמים, היו הבעיות שהעסיקו את הדור בארצות אירופה. שנה אחרי צאת הרב למסעיו באירופה חלה עלילת הדם בדמשק שזיעזעה את יהדות המערב והביאה לידי התעניינות מקיפה בחיי יהודי המזרח. גם המצב הפוליטי הכללי היה סוער. בשנת 1822 הוכרז על שחרור יוון ובשנת 1830 נקבע בה משטר מלוכני ושטחים שמצפון לקורפו נמסרו על־ידי הפרוטקטוראט ההאנגלי לידי התורכים.

Recent Posts

  • אוצר המנהגים לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא"- מאיר נזרי

    ארבעה מינים אתרוגים מהודרים מגיעים לתאפילאלת מערי מרוקו: אגאדיר, צווירה, תארודאנת ופגיג. האתרוגים אינם מורכבים, הם צהובים כמו לימונים, בעלי פיטם וחלקים ללא כל פגם. לאחר העלייה לארץ הנטייה של חכמי אביחצירא היא להעדיף אתרוגי ארץ ישראל על אתרוגי מרוקו המהודרים. באשר להדס, אין מקפידים בכל קהילות תאפילאלת על שלושה ענפים במדויק, ולא על הדס משולש, אלא לוקחים כמה ענפי הדס שוטים. ביום א׳ של סוכות המתפללים נוהרים בכל קהילות תאפילאלת, וביניהם נוער רב, לחצר בית הכנסת כדי לעסוק באגידת ארבעת המינים. את הלולב מקשטים בחוטי רקמה רחבים או ברצועות בד מצוירות שכורכים מסביב ללולב מראשו לסופו, וסימנך ׳זה אלי

  • מועדי ישראל – חג הסוכות.   מאת: הרב משה אסולין שמיר

    מועדי ישראל – חג הסוכות. מאת: הרב משה אסולין שמיר "חג הסוכות תעשה לך…              ושמחת בחגך… והיית אך שמח" (דב' ט"ז, יג-טו). "ולקחתם לכם ביום הראשון… ושמחתם לפני ה' אלוקיכם…" (ויקרא כ"ג מ). מהות השמחה בחג הסוכות.  "אור זרוע לצדיק – ולישרי לב שמחה" (תהלים צז יא).  האור המסמל את הצדיק, והשמחה המסמלת את ה-ישרי לב, מסמלים את חגי תשרי: בעקבות אור התשובה אותו זרע הצדיק  בראש השנה וכיפור, {הפס' הנ"ל פותח את תפילת כיפור}. הוא זוכה לשמוח בחג הסוכות – בבחינת "והיית אך שמח". הקשר הפנימי בין חגי תשרי:  "תקעו בחודש שופר בכסה {ר"ה וכיפור} – ליום חגינו"

  •  לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים-פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב- רבי דוד בן אהרן חסין

     לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים                     פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב   לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים אָבוֹא בָּם אוֹדֶה שׁוֹכֵן מעונים   אַזְכִּיר חַסְדֵי אֶל וְנִפְלְאוֹתָיו אשר שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו וְגַם קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אַרְבָּעָה מִינִים   נוֹדַעַת לָנוּ חִבָּה יְתֵרָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה כְּדִבְרֵי אֶל חַי נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה אֶל הָאִישׁ מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים   יִקַּח אִישׁ לוּלָב בַּיָּד יְמִינוֹ פְּרִי עֵץ הָדָר בִּשְׂמֹאל דִּינוֹ עֲצֵי יַעַר אָז יְרַנְּנוּ מִלִּפְנֵי אָדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים   דְּעוּ לָכֶם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים דִּין אַיֵּהוּ הָדָר מְחֻבָּרִים נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה מְאִירִים טַעַם וְרֵיחַ שְׁנֵיהֶם חוֹנִים   וּלְעֻמַּת לוֹמְדֵי דָּת יקותיאל כַּפּוֹת תְּמָרִים

  • אוצר המנהגים לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא"- מאיר נזרי – סוכות ושמחת תורה

    סוכות ושמחת תודה הימים שכין יום כיפור לסוכות מנהג ייחודי בקהילות דרום תאפילאלת אצל חלק מהמשפחות שלא לבשל מאכלים בין יום כיפור לסוכות, ואלו שנהגו לבשל העבירו אוכל מבושל לאלו שלא נהגו לבשל. ייתכן שהעניין קשור בייחודיות של הימים האלה. הערות המחבר: דוגמאות לכך הן מסעודה אשת אברהם סבאג מארפוד, שנהגה לבשל והעבירה אוכל לבית סבי שבו לא נהגו לבשל(מפי אדוני אבי), ובני משפחת באשי בן חיון מריסאני, שהביאו חמין לבני משפחת ר׳ מכלוף ב״ר יצחק שטרית שלא נהגו לעשות חמין(מפי ר׳ יצחק שטרית). אלה הם ימים המחברים בין יום כיפור לבין חג הסוכות, בבחינת פתיחת דף חדש. לפנים בישראל

  • Roots-racines-Kippour-Moche Gabbay

      KIPPOUR Le tableau est divisé en deux parties: la prière et ce qui la précède. En bas à droite une femme enceinte apporte trois poulets: un pour elle, un coq et une poule pour le bébé qui est dans son ventre; la flagelation au bain rituel; bénédiction des petits-fils par les grands-parents avant le jeûne; alluamge des cierges par les femmes. YOM KIPPUR This painting is divided into two sections: The spiritual — the prayers, and the preparatory stages leading up to Yom Kippur day. On the bottom right a pregnant woman is bringing three fowls for slaughter —

  • שרשים -משה גבאי- יום הכיפורים

    יום הכיפורים תיאור התמונה   מחולקת לשניים: החלק הרוחני — התפילה, ושלבים לפני יום הכיפורים. למטה מימין: אשה הרה מביאה שלושה עופות לשחיטה — אחד בשבילה, ותרנגול ותרנגולת לתינוק שבבטנה; מלקות במקוה; ברכת הנכדים על־ידי הסבא והסבתא לפני תחילת הצום! הנשים מדליקות נרות חג ונר נשמה.  מלקות הוא עונש גופני לעבריינים שעברו על מצוות התורה; מלקים אותם ברצועה של עגל ארבעים מכות פחות אחת(היינו 39). מי שהיה ראוי למלקות, היו רופאים אומדים אותו כמה גופו יכול לספוג ותמיד קצבו לו מנין המתחלק לשלשה. מנהג המקובל עד היום בין יהודי מרוקו לספוג ארבעים חסר אחת מלקות בערב יום הכיפורים בבית המרחץ, אחרי

  • Racines-Roots-Judaism Tradition-Moche Gabbay

    LES KAPAROT: Les Juifs du Maroc sont fidèles à la coutume des kaparot la veille de Kippour. Chaque membre de la famille sacrifie un coq (pour les mâles) ou un poulet (pour les femelles) en substitution. Le rabbin avant d'égorger l'oiseau le fait tourner plusieurs fois au-dessus de la tête du fidèle en récitant "ceci est ton échange, ce coq sera sacrifié et toi … tu jouiras d'une longue vie". L'animal est ensuite offert aux pauvres ou racheté au moyen de dons aux indigents. Cette coutume est très ancienne et date du temps du Talmud où on faisait kapara non

  • שרשים-יהדות-מסורת ופולקלור יהודי מרוקו-מנהג הכפרות

    מנהג הכפרות תמונה-יהודיה בפתח הגטו מביאה תרנגולת לשחיטה אצל השוחט. הכפרות. יהודי מרוקו נהגו לעשות ״כפרות״ בערב יום הכיפורים. לכל אחד ואחת מבני המשפחה לוקחים עוף — תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה, ומסובבים אותו על ראש המתכפר כמה פעמים ואומרים עליו פסוקים מסוימים בצירוף המלים: ״זה חליפתך, זה תמורתך, זה כפרתך, זה התרנגול ילך למיתה ואתה — פלוני בן פלוני — תיכנס לחיים ארוכים.״ אחר כך שוחטים אותו ונותנים אותו לעניים, או פודים אותו בכסף ומחלקים הכסף לצדקה. מנהג זה הוא עתיק יומין, הוזכר לראשונה בתלמוד, ולאו דווקא כפרה בתרנגול. נהגו לפדות נפשם בממון, שהיו נותנים צדקה לעניים בערב יום הכפורים,

  • מסמך על קופת הצדקה של קרקעות לעניים-יוסף טובי

    ד. סיכום דאה שהמוסד של הקדש קרקעות העניים היה ייחודי לקהילות היהודיות במרוקו בתוניסיה, לפחות בתוניס הבירה. אמנם בכל קהילות ישראל תמכה ההנהגה בעניים בנצרכים מסוגים שונים (חולים, ״הכנסת כלה״, מלמדי תינוקות וכיוצא בזה), ולשם כך אף נגבה מס מיוחד על שחיטת בהמות או על מוצרי צריכה אחרים, אלא שאין המדובר בהקדשות מיוחדים של הקרקעות שנוהלו על ידי ועד מיוחד שמינתה הנהגת הקהילה, ורק מדמי השכירות שהועלו מן הרכוש הקרקעי הזה חולקו כספים לעניים באופן סדיר ועל פי כללים מוגדרים. כך דרך משל היה מקובל בקהילות היהודיות הגדולות בתימן צנעא, רדאע וד׳מאר – שהקצבים היו מעבירים לרשות הקהילה ולטובת ענייה

  • Moché Amar L’adaptation du droit hébraïque à la réalité quotidienne

    Moché Amar L’adaptation du droit hébraïque à la réalité quotidienne La majeure partie des Takanot – ordonnances rabbiniques – éditées au Maroc est consacrée au droit personnel, droit commercial et droit social. Cette littérature juridique permet de mieux connaître la vie de la société juive, ses préoccupations quotidiennes face aux réalités de l’existence. Les Takanot -ordonnances rabbi­niques- sont un des moyens pour la Halakha – réputée intangible – de trouver des solutions aux problèmes nouveaux. Tout au long des siècles les rabbins en écrivirent un grand nombre: ceci est le témoignage de la vitalité de la vie communautaire et de


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

ספטמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוג    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30