תוניסיה

עמוד 1 מתוך 212

נטישת סמלים דתיים בקהילה של יוצאי תוניסיה-שלמה דשן

תוניסיה 1

נעבור לתיאור שלושה אירועים מוגדרים של חיסול סמלים דתיים בציבור הזה: (א) לפי מסורות התפילה, כולל זו של דרום־תוניסיה, מכילות תפילות שחרית ומנחה לימות החול פרק ׳תחנון׳(או ׳נפילת אפיים׳). הפסוק העיקרי בפרק זה, בנוסח הספרדי המקובל אצל יוצאי דרום־תוניסיה, הוא: ׳רחום וחנון, חטאנו לפניך, רחם עלינו והושיענו!׳ מקובל לקרוא פסוק זה ופסוקים אחרים תוך כדי רכינה קדימה על הארץ, וכיום נגד שולחן או ספסל, כשהראש כבוש בזרוע. החיים הדתיים המסורתיים של יהודי דרום־תוניסיה חדורים ברוח קבלת האר״י, ולפי רוח זו מבטאת הפעולה הסמלית של ׳נפילת אפיים׳ מעשה נסתר ומופלג. בעשותו מעשה זה מתכוון המתפלל לשקע נשמתו במעמקיו הקודרים של הרע, ולתקן על־ידי ריכוז המחשבה מקצת מהרע שבבריאה. בימינו בוטל למעשה המנהג של ׳נפילת אפיים׳. במהלך עבודתי עם דרום־תוניסאים ברחבי הארץ ניתנה לי ההזדמנות להשתתף עם רבים מהם בתפילה, אך ראיתי רק שניים שקיימו את המנהג, ונאמר לי כי גם אדם שלישי נוהג כך. אף נאמר לי, שגם בתוניסיה לא רבים נהגו לקיים מנהג זה, מכל מקום לא כמו בארץ כיום הזה. בצפונית אין איש מן הדרום־תוניסאים הנוהג מנהג ׳נפילת אפיים׳.

(ב) ב׳שולחן ערוך׳ נאמר, ש׳טוב ונכון׳ לאדם ללבוש ׳טלית קטן׳ תמיד(או״ח כד, א). כיוון שנאמר ׳טוב ונכון׳, פירוש הדבר שאין זו ׳חובה׳ ללבוש תמיד את הטלית הקטן; נהגו כך בחו״ל חסידים ונכבדים בלבד. בישראל נעשה מנהג לבישת הטלית הקטן נדיר עוד יותר בקרב הדרום־תוניסאים. אנשים אחדים אמרו לי שבחו״ל לבשו את ה׳טלית קטן׳ תמיד, אך בישראל נטשו מנהג זה.

הערת המחבר :         הרושם העולה מן המקורות ההיסטוריים הוא, שבתי־הכנסת בג׳רבה לא הצטיינו מעולם בסדר ובמשמעת יתרים(שלא כתמונה העולה אצלנו מן העבר במרוקו). לכן אין להגזים בהבדל בין ההווה והעבר במקרה שלנו. החשוב הוא שהאנשים מודעים להבדלים הקיימים, והם מדברים וכואבים את הדבר.

(ג) למעשה כל אנשי בית־הכנסת, אף הישישים שבהם, מגלחים את זקנם בקביעות, לפחות אחת לשבוע. נוהג זה הוא בניגוד להופעה הכללית המרושלת של רבים מהם. לפי מסורת יהודי דרום־תוניסיה קשור גידול זקן ביראת שמים, ואמנם רבים מהם גידלו שם זקנם (סימוכין לכך בעדויות בעל־פה ובתצלומים). אולם בצפונית מגולחים למשעי אפילו אנשים יראי־שמים ו׳כלי קודש׳ מכובדים ביותר. במקומות אחרים בארץ הכרתי רבנים מיוצאי ג׳רבה, שהיו שמרנים מאוד לא רק בדעותיהם אלא גם באורח חייהם, ואף־על־פי־כן היו מגולחים למשעי. הבאתי אפוא שלוש דוגמאות של מנהגים מסורתיים, או לפי מינוחנו: סמלים דתיים שחוסלו. כלום ניתן לראות בכך עדות לחילון ? אם נבדוק כעת את הנתונים, בהקשרם הדתי־תרבותי־חברתי, תהיה התשובה שלילית.

האנשים ערים מאוד לירידה שחלה במעמדם הדתי מאז עזבו את ג׳רבה. יו״ר ועד בית־הכנסת, איש צעיר ונמרץ, בדברו אתי על ההכנות המפורטות שהיו נעשות בחו״ל לקראת החגים, לעומת ההכנות החפוזות והמוגבלות כאן, קלע באמרו ׳זכות של חוץ לארץ הלך מאתנו , אנשים רבים, ובכללם גם הללו שביטלו מנהגים שונים, מתגעגעים מאוד על מסורתם ותרבותם שאבדו להם. קיימת הרגשה כללית של דיכאון, כישלון ופחיתות־ערך עצמית בענייני אורח חיים, תורה ומצוות. הרגשה זו משותפת לדבקים מאוד בדתם ולמקלים ראש. מידה מסוימת של תחושת חוסר־נחת דתי היא כנראה תכונה כללית ליראים בדתות טראנסצנדנטאליסטיות בכלל(אוטו, 1959 : 25-22); ראוי לציין שכאן מובעות תחושות אלו כמעט על־ידי הכול.

שלושת המקרים של שינוי סמלי שתוארו כאן צריכים עתה להתפרש על הרקע שהוזכר במונחים של תחושות מתפשטות של כישלון ופחיתות־ערך דתי. מנהגי נפילת־אפיים, לבישת הטלית הקטן וגידול הזקן נחשבים אצל הג׳רבאים כראויים לאנשים בעלי מעמד דתי גבוה. אולם אורח החיים וההתנהגות המסורתית של אנשי צפונית מאבדים מערכם והולכים ונעלמים. גם יראי־שמים שבמקום משתנים. הם ונשותיהם פשטו מעליהם את הלבוש המסורתי, בנותיהם הלא־נשואות שוב אינן מכסות ראשן לפי מידת הצניעות הדרום־תוניסאית. בימי חול מתנהלות תפילותיהם בחופזה, הרבנים והצדיקים שבשכנותם חיו בחו״ל — מתו. אכן, ׳זכות של חו״ל הלך מאתנו׳. הסיבות שגרמו למצב זה אינן מענייננו כאן. העובדה החשובה לנו בהקשר זה היא, שבני־אדם אלה חיים במצב הקיומי המתואר, המעורר אצלם בעיה. המעשים המסורתיים של קיום מנהג נפילת אפיים, לבישת טלית קטן וגידול זקן, אינם תואמים עוד לתפיסת האנשים את עצמם.

נפילת אפיים היא מעשה ההולם רק מקובלים, או מכל מקום יראים גמורים: סתם בני־אדם צריכים להימנע מהמעשה, שכן עלול הוא להיות מסוכן לנשמותיהם: אנשים שאינם ראויים עלולים להילכד וללכת לאיבוד בממלכת הרע תוך נפילת אפיים, והדבר עלול לגרום נזק לנשמותיהם. אנשי צפונית אינם רואים עצמם כבעלי מעמד דתי גבוה דיו כדי שיקיימו את המנהג. הוא הדין לגבי ההימנעות מלבישת טלית קטן וההימנעות מגידול זקן. ההסבר החוזר ונשנה בפי אנשים הנוגעים בדבר היה, שהם ׳מתביישים׳ כעת להיראות כיראי־ שמים; הם אינם ראויים לכך. דווקא משום שיראי־שמים שבצפונית מוסיפים לראות משמעות דתית בסמלים ובמעשים הטקסיים הנדונים, גורמים הם לאי־נוחות. יש צורך בהסתגלות מצדם, כדי שלא תהיה סתירה בין אורח חייהם לבין המעשים הסמליים שהם מקיימים. להלכה ניתן לעשות זאת בכמה דרכים: הדעת נותנת, שהאנשים עשויים היו לנסות ולהחיות את כל מסורותיהם, מנהגיהם והפולקלור שלהם, ועל־ידי כך להעלות את ערכם הדתי בעיני עצמם. אך אנשי ׳צידקת חיים׳ לא בחרו בדרך זו. במקום זה עשויים היו לייחס משמעויות חדשות למעשים המסורתיים, וכך למנוע מהסמלים את תוקפם לעורר אי־נחת. גם בדרך זו לא בחרו. למעשה פתרו אנשי ׳צידקת חיים׳ את הבעיה בדרך שלישית, והוא ביטול הסמלים המביכים. כך יצרו התאמה של הביטוי הדתי־סמלי שלהם עם חלקים אחרים של מצבם הקיומי, אך על־ידי ביטול זה מחלחלת בהם ההרגשה הכבדה, במישור הדתי העמוק ביותר, כי אכן נידרדרו.

בס"ד מוסר בלערבי לחג הסכות בערבית יהודית תוניסאית

בס"ד מוסר בלערבי לחג הסכות

תוניסיה - רבניה

תוניסיה – רבניה


פזוהר הקדוש פסר. נהאר ראש השנה יצחק אלי הווא לגבורה נאדה לעשו אלי הווא השטן וקאלו צודה לי ציד. וכרז השטן באש ישוף לעבאד האש קאעדה תעמל ויזי יקטרג. ורבקה אמרה ליעקב בנה. אלי הווא אחנאן ישראל. ווצאתו באש יצללי לרבבי ויטלק בשופר. והקול קול יעקב. אלי צלינה. ויבא לו יין. הצלה בשמחה. וירח ריח בגדיו ויברכהו. אלי רבבי קבל צלאתנה. אך יצא יצא יעקב וכו' ועשיו אחיו בא מצידו. זאב לקטרוג. ויחרד יצחק וכו' אלי מה עדשי ינזם יבעד עלא יעקב. ויהי כשמוע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדולה. ומה סכת כאן מה עטאהו בקיית לאומות. לאכן וישטום עשו את יעקב. וכמם באש יתבעו ויקטרג עליה. לאכן יעקב פי עשרת ימי תשובה כאן לאהי פצלה. אלי כאייף מן עשו ו400 איש עמו ויירא יעקב וייצר לו. וכתר פצלאואת. ובעתלו מנחה אלי הומאן הסטרה אחרא. וחב עשו באש יוולי וכיל עלא יעקב ויצאחבו. ולאכן יעקב מה חבשי. מן באעד וישב עשו ביום ההוא לדרכו. וקתאש האדה וקת הנעילה. אלי לקא רבבי סאמחלנה דנובנה. וקתהה ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית. וקתלי קעדנה פסוכה מנענה. ורבבי פרחאן בינה. האדה כלאם הזוהר הקדוש.
חג הסוכות וצאנה רבבי באש נעמלו. עלא כאטר וקתללי רבבי כרזנה מן מצרים עמללנה 7 עננים דאירין בינה. 4 מן 4 זואהי הדניה. וואחד לוטה באש נמשיו עליה באש מה נתקלקושי לא ברמל ולא בלחזר. וואחד פוק מננה באש מה נתקלקושי לא בשמש ולא ובלמטר ולא בריח. וואחד סאבקנה משיי 3 הייאם באש יהבט הטלעאת ויטלע להבטאת ויקתל לוחוש אלי פי תנייתנה. ויסתמאו ענני הכבוד. והאש מאענאהה הכבוד. לחז"ל קאלו. אלי מן גיר שך אלי רבבי כאן ינזם יכללי להבטאת וטלעאת יתצאוובו וחדהם. והשמש וריח ולמטר מה יקלקונאשי. ורמל ולחזר יבאעדו מן תנייתנה מן גיר לעננים. ולאכן רבבי עמל לעננים האדון לדמת לכבוד מתאענה. באש לגויים לכל ישופו לעננים ויקולו השנווה האדון. יקולולום האדון עמלהם רבבי לישראל אלי כרזו מן מצרים עלא כאטר יחבהם יאסר. ובהאדה סתמאו ענני הכבוד. ולחז"ל קאלו. אלי חג הסכות חקו יתעמל פי 15 ניסן מעה פסח. אלי ישראל כרזו מן מצרים פי 15 ניסן ווקתהה רבבי עמללנה ענני הכבוד. ולאכן פי פסח וקתהה וקת לחצאד. וקבל מה כאן לא טרקטור ולא כרהבה באש ימשיו עליהם. וכאנו יעטלו פתנייה. ואלי ענדו שאנייה אידה כאן כל יום חימשי לשאנייה וירווח. אלי השואני כאנו לברה מלבלאד. חיצ'ייע נפץ לוקת פלמשיאן והזיאן. האש כאנו יעמלו. כאנו ידכלו שוייה פשאנייה ויעמלו עשושה. ופליל באעד מה יכמלו חצאד ירווחו ינעשו פיהה. ווקתלי יבאעדו אכתר פשאניה יחוולוהה. ואידה כאן חנעמלו אחנאן וקתהה מה חיביינשי אלי אחנאן קאעדין נעמלו עלא כאטר למצוה מתאע רבבי. ובהאדה רבבי וצאנה באש נעמלו פי תשרי. אלי וקתהה לחצאד כמל. והנאס לכל נחאו לעשאייש מתאעהם ורזעו לצ'יארהם. אחנאן נעמלו סוכה. וקתהה יביין אלי אחנאן חנעמלוהה לדמת מצות סוכה. ותמה טעם אוכר עלאש נעמלו פי 15 פי תשרי. אלי וקתלי ישראל עמלו לעגל רבבי קאם ענני הכבוד ורזעהם פי 15 פי תשרי באעד מה עדאו ישראל כפור ורבבי קאל למשה רבינו סלחתי כדבריך.

לפסוק כתב עלאש רבבי וצאנה באש נעמלו סוכות. כי בסוכות הושבתי בני ישראל בצאתם ממצרים. הוני ואחד ינשד. והאדה רבבי מה חטנאשי פי עסאייס וקתלי כרזנה מן מצרים. וכאן עלא לענני הכבוד. והאדה ענני הכבוד מה ישבאוו שיי לסוכה. וזאדה וקתהה ילזם נעמלו כמסה חיוט וסכך ולוטה נעמלוהה זריד זאדה כיף ענני הכבוד.  המאלה האש מאענאהה כי בסוכות הושבתי את בני ישראל

חאזה אוכרה אידה כאן ואחד יתבת מליח. סוכה נעמלוהה באעד ראש השנה וכפור. אלי הומאן הייאם מתאע תשובה

 וכוף מלי חייתחכם עלינה פלהייאם האדון. ואקבל מנהם שהר אלול אלי חתתה הווא תחצ'יר ליום הדין. וחתתה פי סוכה מאזאל מה כמלנאשי חתתה להושענה רבה. חקו חתתה להייאמאת האדון יווליו כיף לארבעין יום אלי קבל. אלי כלהם כוף מן מציר לעאם האדה השנווה חייתעדדה עלינה. המאלה עלאש לפסוק יקוללנה נפרחו פי סוכה. תי אחנאן מאזלנה מה כמלנאשי הייאמאת הדין מתאענה חקנה יווליוו כיף עשרת ימי תשובה .

לאכן הוני הסר מתאע סוכה. אלי רבבי וקתלי כרזנה מן מצרים חטנה פי סוכות. ומוש סוכות כיף מה נעמלוהם אחנאן. כאנשי סוכות מן ענני הכבוד. אלי ישראל כאנו תקול עליהם קאעדין פי כרהבה ותמשי ביהם. מה ענדום חתתה תעב. ולמאכלה ושראב עלא רבבי. וכל מה ילזמנה כאן מתוופר. ובהאדה חתתה אחנאן ילזמנה נוופרו לזגאר רבבי זמיע אלי יסתחקו. רבבי עטאנה טעם עלאש נעמלו סוכות. באש נערפו אלי רבבי הווא אלי עטאנה כל שיי. כיף מה עמל מעאנה פלמדבר. ובהאדה אחנאן ילזמנה נעמלו כיפו. והאדי הייא השמחה מתאע חג הסוכות. אלי לעבד ילזמו מה יפרחשי ואחדו. כאנשי יפרח מעאהו הגר והיתום וכו'. מאענאהה אלי הטעם מתאע מצות סוכה הייא באש נעטיו הצדקה. ומאדאם צדקה תציל חתתה מן מות. ודאי תמנענה אידה כאן נערפו נשתגללו לעיד האדה. ומן סירת אלי ילזמנה נעטיו הצדקה בפרחה. ובהאדה לפסוק וצאנה עלא השמחה.

ותווה ירכב מליח אלי קאלו לחז"ל. אלי חג הסוכה תעמל פלכריף וקתלי הנאס תכרז מן לעשאייש מתאעהום אלי עמלוהם פציף וחידכלו לדיארהם. הטעם מתאעהה באש אחנאן נחסו בלעני. אלי פציף לעני ינזם יבאת וין יזי ויאכל אלי יזי. לאכן וקתלי ידכל לכריף ותבדא תברד הדניה. לעני ילזמו חתתה הווא סקף יחט גאדי ראסו וינעש וימנעו מן לברד. וילזמו מאכלה תסכנלו קלבו. ובאש נחסו חתתה אחנאן בלעני. רבבי כרזנה לברה מן דייארנה באש נחסו לוקת האדה בדאת האש יסתחק לעני באש נוופרולו ביד רחבה. ונחסו אידה כאן אחנאן כננה פלווצ'ע מתאעהו כיפאש כאן יתעדדה עלינה השתה.

אכוואני לעזאז. מצות הצדקה מצוה כבירה יאסר. ושכרו פיהה לחז"ל יאסר. ועטאו פיהם עשרה דרזאת. הדרזה למליחה לכל הייא אלי נוופרו כדמה ללעניים באש יעישו מרפועין הראס ומוש מחשמין. וחתתה התשעה לוכרין אלי קאלו עליהם כלהם ייסתמאו צדקה ולכרה מתאעהם כביר יאסר ענד רבבי. כיף ולד למלך אלי ראח פלגאבה ולקאהו ואחד כפרי ווכלו ושרבו ובייתו בחדה. למלך טול עמרו יראלו בלכיר אלי עמלו מעה ולדו ודימה יכאפי עליה. חתתה אחנאן כיף כיף. מאדאם בני ישראל כלנה ולאד רבבי. הצדקה אלי חנעמלוהה רבבי חיכאפינה עליהה טול עמרנה. ובלאכץ אידה כאן נזמו נוופרו לכדמה ללכדאמה. אלי האדי חאזה קוייה יאסר ואחסן נוע מתאע צדק.ה ועלה לאקל נעאוונו בעצ'נה פלכדמה ונפייקו בעצ'נה באש חתתה יהודי מה יכסר. ובלעכס נעאוונו  באש יצוור מליח  ויעיש מרתאח פי דארו. ואחד כאן יכמם ויחט קבאלתו וקתלי יעמל לחאזה האדי מעא ואחד מן בני ישראל רבבי קאעד יברק פיה ופרחאן באלי קאעד יעאוון פי וולדו. שוף השנווה יחס והשנווה לכיף אלי יוולי ענדו. ויזיד יעאוון עלא קד מזהודו. ובאעדה קאלו לחז"ל מה עמרו מה נצ'ר חד מן הצדקה אלי ידפעהה. ותממה חאזה מוהמה ילזמנה נערפוהה. צחיח אלי הצדקה לנאס אלי תקרא התורה מצוה מליחה יאסר. ולאכן ילזמנה נערפו אלי ילזמנה מה נכטארושי אחנאן נקולו נעטיו להאדה כיר האו להאדה כיר. אלי רבבי יחבנה לכל כיף כיף. ובלעכס מראת האדאך אלי מוש קארי וקתלי ואחד יעטיהו צדקה ענדו מצוה אכתר. אלי למלך וקתלי ישוף זגארו נאס לאהייה ביהם וואחד מה לאהי ביהו חד יכידו. ויתמננה ויסתננה פי האשכון יתלתהה בהאך לולד אלי מה לאהי ביה חד. ויפרח יאסר וקתלי ילקא ואחד יתלפתלו. וחאזה אוכרה. אידה כאן אחנאן

 חנתבתו האדה ישתאהל והאדה לא. מן השמים יתבתו עלינה אחנאן נשתאהלו האו לא. ולאכן אידה כאן אחנאן מה נלווזושי וכל מנהו יסתחק נעאוונו. חתתה מן השמים מה ילווזושי עלינה ויעטיוונה לכיר. ווקתלי אחנאן נבדאוו נזריוו ונדורו עלא אלי יסתחק מעאוונה ונעאוונו. מן השמים ידורו כיפאש יעטיוונה לכיר. אלי כל שיי מדה כנגד מדה. וטריקה אלי חנתמשאוו ביהה אחנאן חיתמשאו מעאנה איכאך מן השמים. ונזיבו הוני מעשה יצחק עשיר כביר פי אמריקה. לאכן מה כאנשי ישד הדין. פי כפור ימשי הצלה ויצום. פשבת ימשי לצלה ומן באעד ימשי לכדמה. פי פסח יאכל למצה ולאכן כיף פסח שני מצה וחמץ הזוז פוק הטאוולה. פי סוכה יעמל סוכה כבירה. ולאכן יעמל פיהה קידוש הלילה לאוולה ויאכל פיהה ואידה כאן התקץ ראביעי יקאעד פיהה יסתמתע בסמס מאענאהה. יערף רוחו אלי הווא יהודי ולאכן הדין עמלו כי.ף לאכן כאן ענדו קלב רחב. כיף מה יקולו קלב מתאע יהוד. אלי וקתלי ישוף ואחד מצטחק יעאוונו. לאכן כיף מה יקולו גלגל חוזר בעולם. זאד לאזמה לאקתיצאדייה לעאלאמייה ויצחק צאחבנה האדי צ'ראתו יאסר חתתה אלי פלס. ובאעולו רזקו לכל. וחתתה לקצר מתאעו באעהוהולו וזאד קעד מטלוב ענד לבונוך. כמם קאל תווה השנווה קאעד נעמל הוני פי אמריקה נמשי לבלאדי כיר הוני פאלס וגאדי פאלס. לם רוחוו ומשה לישראל. כרה דאר זגירה ומשה ילווז עלא כדמה. לקא כדמה פי מעמל דכל יכדם גאדי. ולאכן הווא מוש מסתאנס בכדמת למעאמל מה נזמשי טרדו. וקעד ידור מן כדמה לכדמה ולעישה אלי כאן עאיישהה פלעשרות מתאעהו תבדלת וולא מה כאלט כאן עלא למאכלה ושראב ולבאש כאן בסיף. ומרתו אשת חיל כאנת תעאוונו חתתה הייא. וחתתה הייא כל מררה תלקא כדמה מה תווכרשי באש דכל אכתר שוייה פלוס באש ינזמו יעיישו לפמילייה הזגירה מתאעהם. נהארו תקדמלו ואחד וטלב מנו באש ישד מודיר מתאע השאריכאת אלי ענדו. אלי ישמע ביה אלי כאן ענדו שאריכאת וכאנו נאזחין. פרח יאסר. ושהרייה כאנת כבירה יאסר אלי תנזם תעיישו מרתאח ויעקב. דכל יכדם גאדי. באעד שהרין קאלו מול השאריכה אלי הווא פרחאן יאסר בלכדמה אלי קאעד יכדמלו פיהה. והשאריכאת מתאעהו זאדו נזחו. ובהאדה הווא חיחל שאריכה זדידה יחטו פיהה הווא וידכלו שריך מעאהו ואלי יצוורו יקסמו. בטבע קבל ותחלת השאריכה הזדידה ונזחת מליח. באעד עאם משה לערפו וזאבלו לחשאב באש יעטי לערפו נפץ למכסב. קאלו לא השאריכה כלהה מתאעך ובארה תבת פלאווראק לכל תלקאהם באסמך. סתעזב קאלו עלאש עמלת מעאייה איכה. קאלו תתפכר תווה 15 אן סנה כנת פלכותל. לקית פמילייה כארזה מן לכותל ענדהה זגייראת בלבאיות וציצית. תקרבתלום ונשדום עלא לכדמה מתאעהם וכיפאש עאיישין ווקתלי ערפת אלי הומאן עאיישין מצ'בוטין וסאכנין פי דאר זגירה. שריתלום חנות ועמרתאלום בלעאב מתאע זגאר ועטיתאלום וקלתלום כדמו פיהה ראו לכדמה האדי נאזחה ותוופרלכם עישה מרתאחה. נחב נעלמך אלי לחנות האדיך נזחת והראזל מן חנות לעאב כבר וולא עשיר כביר יאסר. והראזל האדאך הווא האנה אלי ואקף חדאך. ובצדפה שפתך כארז מן מעמל. ודכלת למעמל נשדת עליך. ותאכדת אלי אנתין הווא. וסמעת אלי טרדוך מן למעמל. וקתהה האנה קלת זאת לפרצה באש נרזעלך חתתה שוייה מלי עמלת מעאייה. קאלו רזעתלי אכתר מלי עמלת מעאך. קאלו לא מאזאל ילזמני נקריך הדין באש נטמאן עליך חתתה פי עולם הבא. ומן גאדי בדה יצחק יקרא הדין ובדא ירזע בתשובה. יצחק תווה כבר ומה עאדשי יכדם. זגארו הומאן אלי שאדין לכדמה וכלהם כאייפין רבבי וקאריין התורה. ולאכן הנכדים מתאעהו יקראו פלישיבה. ויסתננה פיהם מסתקבל כביר יאסר פתורה. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.

בס"ד מוסר בלערבי פרשת נח בערבית יהודית תוניסאית

בס"ד          מוסר בלערבי פרשת נח

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה

פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת נח. אלפסוק קאללנה. אלי פי הייאם נח. הנאס כאנו יעמלו דנוב יאסר. ורבבי תגשש עליהם יאסר. ואלי עבאלהם לכאס. ורבבי קרר באש יזיב למבול. הווא עון לגזל. ונח וקתלי כאן עמרו 500 סנה. תאולדולו 3 ולאד. יפת ובאעדו חם ובאעדו שם. ולחז"ל קאלו. עלאש רבבי כלה מה יזיב זגאר כאנשי וקתלי עמרו 500 סנה. וזאוובו. אלי וקתהה רבבי מה כאן יעאקב לעבד כאנשי וקתלי יוצל עמרו 100 סנה. כיף תווה ב20 סנה. עלא כאטר אקבל מנהה יסתממה זגיר ומה ענדושי עקל. וזגאר נח ממכן מה יווליושי צדיקים. הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ווקתלי רבבי חיזיב למבול מומכן יתחייבו באש ימותו מעה נאס למבול. ונח חיתחייר. ובהאדה כלאהם מאזאלו מה וצלושי ללעקובה. אלי למבול זא וקתלי נח עמרו 600 סנה. ויפת לכביר אלי פיהם מאזאל כיף וצל ללמיה. ווקתהה הזכות מתאע בוהם ידאפע עליהם. ורבבי קאל לנח. אלי לעבאד עמלו הדנוב יאסר. ובהאדה רבבי קרר באש יהבט עליהם למבול וחיקתלהם לכל.  ווצאהו באש יעמל תיבה באש יקעד פיהה הווא ומרתו וזגארו ונסאהם. והתיבה אלי עמלהה נח. כאן טולהה 150 מתרו. וערצ'הה 25 מתרו. ולעלו מתאעהה 15 מתרו. ותמשי ותנקץ פלערץ' חתה אלי לפוק מתאעהה יוולי 50 ס"מ. ועמלהה עלא 3 טיקאן. הטאק לאוול פיה לעבאד ולמאכלה. והטאק התאני ללחייואנאת. והטאק התאלת לזבלה. ונח קעד יכדם פתיבה 120 עאם. אלי רבבי חב באש הנאס תשוף אלי נח קאעד יעמל פתיבה. וינשדו. ויקולום אלי רבבי חיזיב למבול. תמאש מה ירזעו בתשובה. ובאעד מה כמל התיבה. נפטר מתושלח . זד נח. אלי כאן צדיק. ורבבי מה חבשי יזיב למבול וקתלי הווא עאייש. באש מה יתחיירשי עלא זגארו. ובאעד 7 הייאם לאבלות מתאעהו. קאל רבבי לנח באש ידכל לתיבה הווא ומרתו וזגארו ונסאהם. ומן כל חיאואן וטיר טהור. יאכד 7 זכרים ו7 נקבות. ואלי מוש טהור. יאכד זוז זכר ונקבה. ועמל איכאך נח. ותמה חאיאון אסמו ראם. וכאן כביר יאסר. ומה יחמלשי פתיבה. ויחכיו לחז"ל. אלי מרה דוד המלך עליו השלום. כאן ירעה בלגנם. וטלע פי זבל כביר יאסר. והאדאך מה כאנשי זבל כאנשי ראם קאעד בלקעדה. ווקף הראם. ומה גדשי דוד יהבט. וצלה לרבבי. ותעדה ציד אלי הווא מלך החיות. ושזדלו הראם. והבט דוד. וראם האדה מה יגדשי ידכל לתיבה. עלא כאטר התיבה מה תחמלושי. נח רבטלו גראניה מעה התיבה באש יתבעהם. וחתה עוג אלי כאן טויל יאסר. כאן יתבעהם. והומאן מה כאנושי יסתחקו לתיבה. אלי אלמה מה עדאהמשי. כאנשי יסצחקו ללמאכלה באש נח יעטיהם באש יעישו. אלי למאכלה אלי פלארץ' לכל ופאת. וקאלו לחז"ל. אלי דור המבול עמלו ספאיין וקעדו פיהם. ורבבי כאן יסתנאהם תמאשי מה ירזעו בתשובה. וקעדו 40 יום מטר עאדייה. ושיי מה רזעושי בתשובה. ונהאר לארבעין למטר ולא מבול.

ופי 17 מרחשון בדא למבול. ותחלו עיון מה מתאע לוטה וכרזו מה סכון. ולמטר מן לפוק. וקעד למבול 40 יום. ומאתו לעבאד ואלחיואנאת וזמיע אלי מוזוד פלארץ' כארז התיבה. ופי 28 כסליו. וקפת למטר. ועיון למה תסכרו. ולמה וצל אעלה מן הזבולאת לעאליין לכל ב7.5 מתרו. וטלעת התיבה תעום פוק למה. וכאנת גאטצה פלמה 5.5 מתרו. וקעדו למה איכאך 150 יום. ונהאר ראש חדש סיון. בדאו ינקצו. ונהאר 17 סיון. למה נקץ 2 מתרו. והבטת התיבה עלא זבאל לכראד. ונהאר ר"ח אב. זאדו נקצו 5.5 מתרו. ותביינו ריוס הזבולאת לעאליין. ובאעד 40 יום. נהאר 10 אלול. חל נח השביך מתאע התיבה. ובעת לגראב ישוף למה נקץ האו לא. ולגראב כאף נח יאכדלו מרתו. קעד ידור עלא התיבה. ומה חבשי ימשי חתה אלי שאחת הדניה. אלי לגראב מה יעייאשי. ובעת נח חמאמה. ומה לקאתשי וין תרתאח ורזעתלו. ובאעד 7 הייאם עאווד בעתהה. ורזעתלו פלעשייה ופי פמהה ערף זיתון. ובאעד 7 הייאם. עאוד בעתהה ומה רזעתלושי זמלה. וערף נח אלי למה שאח. ונהאר ראש השנה נחה נח

 לכטא מתאע התיבה. ופי 27 מרחשון ופא הזבט ושאחת לוטה זמלה. ורבבי קאל לנח אכרז מן התיבה אנתין ואלי מעאך. ונח עמל קרבן לרבבי ישכרו אלי חפצ'ו פתיבה. ורבבי קאל מה עאדשי נזיב מבול פלעולם כאמלה. ובארך נח וזגארו באש יכתרו ויעמרו לעולם. וחללום באש יאכלו לחם הזואייל. אלי מן וקת אדם הראשון וחתה לנח. רבבי מה חללום כאנשי לכצ'אר ולגלה. וקאל רבבי לנח. אלי מה עדשי חיזיב למבול ללעולם. ואידה כאן לעבאד עמלו הדנוב ויסתחקו באש יזיהם למבול. רבבי יכרזלום קוש קוזאח פסמה. באש יערפו אלי יאלוכאן מוש אלי רבבי קאל מה עדשי חיזיב למבול. ראו הבט למבול וירזעו בתשובה.

ונח גרש זנאן מתאע ענב. ועמל שראב ושרב ושכר ונעש. וחם ולדו לקא בו שכראן נאעש. כמם קאל. אלי אדם הראשון כאן ענדו זוז זגאר האכהוו. ותכאצמו עלא לעולם. ואחנאן תלאתה וכאן בו יזיד יולד ראבע תכלה בינאתהם. קאם עקם בו. ושם ויפת וקתלי שאפו בוהם איכאך משאו כטאוו. ווקתלי פאק נח. ערף האש עמל חם. ודעאלו אלי ולדו הראבע כנען. יוולי כדים ענד שם ויפת. כיף מה הווא מה כלאהושי יזיב ולד ראבע. וולדו זגאר וכתרו לעבאד פדניה. וכממו באש יעמלו ברז יטלעו ביה לסמה. ואחדין קאלו נחארבו חס ושלום רבבי. וואחדין קאלו נשדו ביה הסמה באש מה עאדשי יתחל ויהבט למה אלי פי וצטו. ויעאוד יזי למבול. ווקתלי עלאו יאסר. אלי ואחד ולה באש יטלע יחבלו הייאמאת. רבבי כלוצ'להום לוגתהם. אלי כאנו יתכלמו לכל בלשון הקדש. וואחד יקול לצאחבו זיב יאזור. באעד קדאש מנהאר יזיבלו שטל בגלי. וכלאת בעצ'הה. וולא צ'ארב ומצ'רוב. וסלמו פלבניי. ואלברז האדה. רבבי טייח התלת מתאעהו. ותלת אתבלע פלוטה. ותלת קעד מבניה. וכאן יתחשב מן עזאייב הדנייה ה7. והווא ברז בבל .האדה התלת ברך.

והנאס כאנו יעבדו לעבודה זרה. וכאנו יעמלו הדוני. ובאעד 10 זיאל מן נח. תואלד אברהם אבינו. ווקתלי כאן עמרו 3 סנין. קעד יכמם האשכון אלי עמל לעולם. כמם פסמס. לקאהה פליל גאבת. כמם פלקמרה ונזום. לקאהם פצבאח ופאו ושרקת הסמס. קאל המאלה האשכון אלי כלק הדניה. תזללה עליה רבבי וקאלו האנה אלי כלקת הדניה. ומן וקתהה אברהם אבינו ולא יעבד רבבי וירזע הנאס בתשובה. ותרח בו אברהם כאן ביבאץ כביר. וכאן יביע לעבודות זרות. נהאר משאלו אברהם וקאלו האשכון אלי כלק הדניה. דכלו לבית לעבודות זרות. קאלו האדון. משה לאמו קאללהה טייבילי מעזה נקרבהה לעבודה זרה. עמלתלו. דכל לבית לעבודה זרה. וכדה פאס וכצרהם לכל. זא בו קאלו האש עמלת. קאלו מה עמלת שיי. חטיתלהם למאכלה. וואחד מד ידו באש יאכל. ולכביר מתאעהם תגשש עליה אלי מד ידו קבלו. ותכאצמו. והאו שוף האש צאר. קאלו תתפיסך עלייה. הומאן ינזמו יתחרכו זמלה. קאלו אידה כאן מה ינזמושי יתחארכו כיפאש גדו כלקו הדנייה. מה לקא האש יזאוובו. רפעו לנמרוד. אלי כאן הסלטאן מתאעהם. והזואבאת האדוך עאוודומלו. קאלו האנה אלי כלקת הדניה. קאלו המאלה תעמל מזיה. וצצי עלא הסמס תשרק מלגרב ותגיב משרק. קאל נמרוד האדה כטר עלינה. ווצה באש יחרקו פי כושה נאר. וחמאו כושה קדאש מנהאר. ודכלו פיהה אברהם אבינו. והאשכון אלי ישמע ומה יזישי יתפרז. ודכלו אברהם ללכושה. ורבבי מנעו. אלי מה חששי חתה בסכאנה. ותרח בו אברהם. כאן ענדו 3 ולאד. אברהם ונחור והרן. והרן כאן ענדו זוז בנאת וולד. מלכה אלי כדאהה נחור. ויסכה אלי הייא שרה אלי כדאהה אברהם. ולוט. והרן כמם. אידה כאן אברהם ימנע האנה מעה. וכאן מה ימנעשי האנה מעה נמרוד. ווקתלי שאפו אלי אברהם מנע. לוזרה מתאע נמרוד קאלולו באלכשי זגאר תרח מה יחוכשי פיהם הנאר. קאלו זיבו הרן כו. קאלולו מעה האשכון אנתין. קאלום מעה אברהם. קאלו רמיוו ללכושה. ותחרק. וקתהה הנאס לכל ערפת אלי רבבי הווא אלי מנע אברהם. עלא כאטר יחבו אלי כאן יסמע כלאמו. וכרזו תרח ואברהם ושרה

 ולוט מן אור כשדים ומשאו לחרן. ותרח מאת פי חרן עמרו 205 עאם. ונפטר באעד מה משה אברהם אבינו לישראל ב60 סנה.

פלפרשה מתאע הזמעה האדי. לחז"ל פסרו וזאבום הרש"י ז'ל עלא כלמת בדורותיו. תממה חכמים יפשרוהה לשבח ותממה חכמים יפסרוהה לגנאי. ואחד הוני ינשד. עלאש לחז"ל פסרו התפסיר האדה. ובלאכץ לחכמים אלי פסרוהה לגנאי. כאן עלא כלמת בדורותיו. ינזמו יפסרוהה כיף לחכמים אלי פסרוהה פזיל אלי קבלו ופזיל אלי בעדו.

לאכן לחז"ל פסרו התפסיר האדה. עלא כאטר תממה קשיות אוכרין פלפסוק. לחאזה לאוולה מה כאנשי יסתחק לפסוק באש יקול אלי נח כאן צדיק. כאן מן סירת אלי מנעו רבבי פלמבול. וכאן מה זאשי צדיק עלאש כאן הווא ימנע. וכאן מן סירת אלי לפסוק כתב פלפרשה מתאע הזמעה אלי פאתת אלי נח מצא חן בעיני ד'. ועלאש כתב הוני אלי הווא כאן צדיק. מאענאהה לפסוק יחב ירמזלי חאזה. אלי נח חתתה ואלו אלי כאן צדיק כביר לאכן מה כאנשי כיף אברהם אבינו. אלי חתתה לחכם אלי יפסר לשבח. קאל כאן זא וקת אברהם כאן יוולי כיר. מאענאהה כאן נאקץ.

הוני תזי הנשדה. עלאש לפסוק חב ירמזלי הרמז האדה. לאכן מערוף. אלי רבבי יחאשב לעבד עלא קד אמכאנייאתו. מתלן לעבד אלי דימה יקום מוכר. מה יעאקבושי רבבי עלא אלי יצללי מוכר [ ובטבע אקבל מה תופה קראיית שמע ] לאכן לעבד אלי וקתלי ענדו קצ'יה יקום בכרי ופצלה יקום מוכר. וקתהה יחאשבו רבבי עלא הצלה מוכר. האו לעבד יחב מה נאקץ שיי פי דארו. ולאכן ללעניים יעטיהם לפאצ'ל. רבבי יחאשבו עליהם. לאכן אידה כאן הווא יעטיהם כיף מה יאכל הווא. וקתהה רבבי מה יחאשבושי אלי עטה נאקץ.

הוני נח רבבי סמאהו צדיק תמים. חתתה ואלו אלי כאן נאקץ. עלאש. עלא כאטר בדורותיו. עאש פי זייאל נאקצין יאסר פלכוף רבבי. ומה ענדושי מן האשכון יתעללם לכוף רבבי מליח.

אכוואני לעזאז. לחאזה האדי הייא מעאנה פי כל יום. ויצר הרע קויי פיהה. אלי יקוללנה. מאו עמלת למצוה תסתממה צדיק. ומראת תלקאנה נעמלו למצוה האדיך וחנתעאקבו אלי מה עמלנהאשי עלא קד אמכאנייאתנה. ותקריב הנאס לכל תחצל פיהה. כאנשי הרביין לכבאר הומאן אלי יערפו קימת למצוות וימנעו מנהה. והאדה הווא אלי קאל לפסוק תחת אשר לא עבדת את ד' אלקיך בשמחה וכו'. מה חנטוולשי יאסר לאכן חנכתב מעשה אלי יביינלנה לחאזה האדי. ואחד עשיר כביר וענדו מאשאגל יאסר וקדאש מן כדמה. מאענאהה מה כאנשי ענדו וקת פארג בלכאמל. ולאכן ענדו טבע אידה כאן יזיהו חד מסתחק האו ראשי ישיבות באש יטלבו מנהו מעאוונה כאן ישלם פי כל שיי ויתלתהה ביהום ויצ'חך מעאהם ויכרזהם פרחאנין מן ענדו. כאן בנדבה למליחה אלי עטאהלהם כאן בלקבול למליח אלי קבלהם. וקתלי כבר ולדו נשדו עלא למועאמלה האדי. קאלו יאכי אנתין ענדך וקת באש תרתאח באש צ'ייעו מעה הנאס האדון. קאלו אסמע יא ולדי. נחכילך כיפאש קררת לקאראר האדה. פי בידאיית חייאתי לעאמאלייה. מס הכנסה שכה בייה ווקפת בחדה לחאכם. וקתלי לחאכם בדה ינשד פייה והאנה נזאווב. כל זוואב אלי נזאוובו יקולי זאווב עלא קד הנשדה וקצר פי זוואבך ענדי יאסר קאצ'אייה. חתתה אלי טארתלי. קלתלו מאענאהה תחב תרזאעני צ'אלם בסיף. קאלי עלאש. קלתלו מאדאמך מה תסמענישי כיפאש חנזם נדאפע עלא רוחי. לחאכם מה חשבנישי וחכם עלייה וכדאוולי אלי למיתו לכל פלכדמה אלי כדמתהה. ולאכן רבבי אקווה מנהם. עאווד עטאני כירו. האנה פהמת. כיף מה האנה חבית האשכון יסמעני ילזמני נסמע כל ואחד מסתחקלי. והאך תשוף האנה נסמע לעבאד. ונעטיהם מן וקתי. ורבבי יעטיני לברכה עד בלי די. עד שתאמרו די. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה. 

בס"ד מוסר בלערבי פרשת וירא – בערבית יהודית תוניסאי.

בס"ד     מוסר בלערבי פרשת וירא 

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה


פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת וירא. יחכילנה לפסוק. אלי אברהם אבינו כאן יתבת מצות הכנסת אורחים במחבה כבירה יאסר. וכאן כל יום יזיוו הצ'יאף לדארו. וכאן יפרח ביהם ויחאוול באש יכליהם יעבדו רבבי. ופלפרשה מתאע הזמעה אלי פאתת. שפנה אלי רבבי וצא אברהם אבינו באש יעמל למילה. ונהאר התאלת מתאע למילה. ואחד יוולי תאעב אכתר מן נהאראת לכל. ורבבי כאן יחב אברהם אבינו יאסר. ואברהם אבינו כאן הווא אלי יוקף מעה הצ'יאף ויפרח ביהם. חתה ואלו אלי ענדו ברשה כדאמה. ובהאדה רבבי. נהארתהה הבט שכאנה כבירה יאסר. באש הנאס מה תספרשי. ומה הצ'יאף מה יתעבושי אברהם אבינו. ולאכן אברהם אבינו וקתלי לקא אלי מה זאוושי הצ'יאף. כרז קדאם פם לכבה. ישוף יתעדאשי חתה צ'יף וידכלו. עלא כאטר מה ינזמשי יקעד מן גיר מה יתבת מצוות הכנסת אורחים. ורבבי תזללה עליה באש יעמלו בקור חולים. אלי הייא מצוה כבירה יאסר. ורבבי יחבהה יאסר. ובהאדה עמלהה הווא מעה אברהם אבינו. באש נתעלמו אחנאן. ורבבי מה חבשי יחייר אברהם אבינו. ובהאדה בעתלו 3 מלאכים בציפת עבאד. וזראלום אברהם וקאלום דכלו צ'אייפו ענדי. וחטהם תחת השזרה. ומשה זרה לשרה. וקאללהה באש תעזנלום לכבז. והווא משה באש ידבחלום 3 גנאדז. באש יעמלום כל ואחד לשאן בלכרדל. אלי וקתהה כאנת מאכלה מליחה יאסר. וואחד מן לגנאדז הרבלו. וזרה וראהו חתה אלי דכל למערת המכפלה. ושאף גאדי אברהם אבינו. אלי אדם וחוה מדפונין גאדי. ומן גאדי תמה לבאב מתאע גן עדן התחתון. ועטאהם אברהם יאכלו. והומאן עמלו רוחהם יאכלו. חתה ואלו אלי למלאכים מה יאכלושי. וקתלו הבטו לעולם הזה ילזמהם יאכלו לכבוד אברהם. וה3 מלאכים. הומאן זאו. ואחד באש ידאוי אברהם וימנע לוט. וואחד באש יבשר שרה אלי חתזיב ולד. וואחד באש יכלי סדום. וקאל למלאך לאברהם אלי שרה חתזיב ולד. ושרה כאנת תשמע פיהם ומה אמנתשי וצ'חכת. וקאלת כיפאש נולד ואברהם אבינו כבר. ורבבי קאל לאברהם כיפאש שרה מה תאמנשי וקאלת אלי הייא כברת. ובדל פי כלאם שרה מן סירת השלום. ומשאו למלאכים. וסייעהם אברהם. 
ורבבי קאל לאברהם אבינו. אלי הווא חיכלי סדום. ואברהם אבינו חב ידאפע עליהם. וקאלו כאן יווליו 50 צדיק. מאענאהה פי כל בלאד 10 צדיקים. אלי הומאן כאנו 5 בלדאן. קאלו נסאמחהם. קאלו אידה כאן פי כל בלאד 9. תתשארך מעאהם השכינה באש ימנעו האו לא. קאלו תתשארך ונסאמחהם. קאלו אידה כאן 4 בלדאן פיהם וואחדה מה פיהאשי. קאלו ימנעו לארבעה. קאלו 3. קאלו ימנעו התלאתה. 2 ימנעו הזוז. 1 קאלו תמנע לבלאד האדיך. וקתהה ערף אברהם אבינו. אלי מה פיהאש תנייה באש ימנעו. אלי אקל מן 9. מה ימנעושי. כיף מה שפנה וקת למבול. כאן נוח ו3 זגארו ונסאהם 8 ומה מנעושי לעולם מן למבול. 
ולמלאכים זאו לסדום. וקאבלהם לוט. וקאלום איזאו דכלו צ'אייפו ענדי. ומה חבושי. וגר ביהם יאסר. ומשאו מעאהו. ופיה סדום כאן ממנוע יקבלו הצ'יאף. ושאפו באעד נאס. וכברו עליה. והומאן קעדו באש יאכלו. ותלממו הנאס באש יכסרו לבאב. וכרזלום לוט וטלב מנהם באש מה יעמלו שיי לצ'יאף מתאעהו. והומאן האייזין. ודכלו למלאכים לדאכל. ולעבאד אלי דאיירין בדאר כלאהום מה עאדשי יתבתו מליח. וקאעדו יצ'ורו עלא לבאב ומה לקאוושי. וקאלו למלאכים ללוט. אלי רבבי חיכלי סדום. ובהאדה בארה קול לנסאבך יכרזו מן הוני. ומשאלום לוט. וקאעדו יתפיסכו עליה. ובדה ילם רוחו ומרתו וזוז בנאתו אלי מוש

 מערסין. ועטל. ושדוהם למלאכים וכרזוהם פיסע. וקאלולו אמשי אזרי לזבל אקבל מה נכליוו סדום. קאלום מה נזמשי נכלט. ולאכן האו צוער תבנאת עאם באעד לבלדאן לוכרין. מאענאהה מאזאל ענדהה חק פי עאם. נמשילהה. קאלו באהי בארה אמשילהה. ונזידלהה עאם אוכר עלא כאטרך. ובאעד עאם תכלאת חתה צוער. וקאלו מה תתלפתשי לוראך. עלא כאטר חתה הווא כאן ינזם ימות מעאהם. ולאכן זכות אברהם אבינו וקפלו. ובהאדה מה ילזמושי ישוף כיפאש הומאן חימותו. ומשה לצוער. ולאכן מרתו תלפתת וקתלי רבבי כאן יכלי פי סדום. וולאת גדש מלח. ולחז"ל קאלו. עלאש כאן מלח. עלא כאטר וקלתלי למלאכים קאעדו באש יאכלו מעה לוט. קאללהה לוט זיבלנה שוייה מלח באש נגטצו פיה לכבז באעד למוציא. קאלתלו האשביך מאזלת מווכר יאסר. חתה השטות האדה תחב תעמלו קדאם הצ'ייאף תכליהם יתפיסכו עלינה. ובהאדה ולאת מלח. וזוז בנאת לוט זאבו זוז ולאד. אלי כרזו מנהם מן באעד מואב ועמון. 
וספר אברהם וסכן פי גרר. וקאל עלא שרה אלי הייא אכתו. וכדאהה אבימלך למלך מתאעהם. ורבבי זאבלום צ'רבה כבירה יאסר. אלי מה עדשי יבולו האו יזיבו זגאר. וחתה הדזאזה מה ולדתשי עצ'מתהה. ורבבי זא לאבימלך פלמנאם. וקאלו. השנווה לעמלה אלי עמלתהה אלי כדית מרת הראזל. קאלו מה נערפשי אלי הייא מרתו. קאלו צחיח מה תערפשי. ולאכן חתה ואלו כנת תערף. כנת חתאכדהה. ובהאדה תווה רזעאלו. והווא יצללי עליך באש תבראו. ובעתלו אבימלך. וקאלו האש עמתלך. קאלו כפת. אלי נערף אלי הוני מה יכאפושי מן רבבי. כפת יקתלוני. ואבימלך כדה ברשה הדאייה ועטאהם לאברהם אבינו. ואברהם צלה עליה ובראו. 
ומן באעד יחכילנה לפסוק. אלי רבבי עמל לשרה כיף אלי קאל. וחבלת וזאבת ולד וקתלי הייא עמרהה 90 שנה. ואברהם 100 שנה. וסמאהו אברהם. יצחק. ואברהם אבינו טאהר יצחק. עמרו 8 הייאם. והווא אוול ואחד. אלי יטאהר עמרו 8 הייאם. ולעבאד דימה מה ישופו כאן לכאייב. ודימה יחבו יתכלמו כאן לכאייב עלא לעבאד. וכאנו יקולו. אלי שרה מה ולדתשי. האדה לקאוו מלווח פתנייה. וזאבו. ורבבי עמל נס. אלי זאווהה הנסה מתאע לכבארת מתאע לבלאד. וחבו יזרבוהה. וחתה ואחדה מה זאבת למרצ'עה מתאע ולדהה מעאהה. וזאבו זגארהם. וטלבו מן שרה באש תרצ'עום. וחתה ואלו. אלי למרה כאן רצ'עת זוז זגאר. יופאלהה לחליב. ומה עאדשי תנזם תרצ'ע התאלת. שרה רצ'עתהום לכל. ולכל ערפו אלי שרה ולדת. ולאכן כאנו יקולו. אלי האדה ולד אבימלך. ורבבי עמל נס. אלי יצחק. כאן מנצ'ר ואחד הווא ואברהם אבינו. והנאס לכל סכתו. 
ושרה שאפת אלי כו יצחק. כאן יעלם פי ולדהה. התלאת לעבירות לכבאר. אלי הומאן שפיכות דמים וגלוי עריות ועבודה זרה. ותמה חכמים קאלו. אלי כאן יחב יקתל יצחק. יעמל רוחו קאעד ילעב בלקוץ

 נשאב. ויחב יזיבו עליה. ורבבי סתרו. ובהאדה שרה קאלת לאברהם. מה יקעדשי ולד לכאדמה מעאנה. ואברהם אבינו כאדו. לאכן רבבי קאל לאברהם. אלי תקולך שרה עמלו. עלא כאטר. מה ינזמושי יעישו מעה בעצ'הם. אלי לקדושה וסטרא אחרה מה יעישושי מעה בעצ'הם. ואברהם סמע כלאם רבבי. ועמל אלי קאלתלו שרה. וקאם פצבאח בכרי. וכדה כבז וגרבה מה. ועטאהם לאמו. וטרדהם. ומשאו ותלפו פתנייה. וופאלום למה. ולולד כאן חימות. ואמו בעדת עליה. באש מה תשופשי כיפאש חימות. וזאהה מלאך וקאללהה. קומי כודי ולדך. אלי רבבי סכף עליה. וחללהה עיניהה. ולקאת עין מה. ושקאת ולדהה. וכבר לולד. ורבבי עאוונו.

 וולה צנאייעי פלקוץ נשאב. וכדאתלו אמו מרה מן מצר. אלי הייא מן מצר. וכסכסלו ירזע לאצלו. 
ואבימלך זא לאברהם אבינו. באש יעמל מעאהו שלום. ולאם אברהם אבינו אבימלך. אלי לכדאמה מתאעהו כדאוולו לביאר אלי כאן יחפרהם. וקאלו אבימלך אלי מה סמעשי. ולאם עלא וזיר הדיפאע מתאעהו אלי זא מעאהו. אלי מה קאלושי. וחתה וזיר הדיפאע קאלו מה סמאעתשי. ועמלו השלום בינאתהום. וחלפו באש חד מה יזי עלא חאל לוכר. ובהאדה לבלאצה האדיך תסמאת באר שבע. 
ומן באעד. יחכילנה לפסוק. אלי רבבי זרב אברהם אבינו התזריבה לאכתר קוייה. אלי וקתלי יצחק אבינו עמרו 37 שנה. כו קאלו אלי הווא כיר מנו. אלי עמל למילה עמרו 13 סנה. ומה קאלשי לא. ויצחק עמל למילה עמרו 8 הייאם. מה יערף שיי. זאוובו יצחק. אידה כאן אנתין קאעד תתנפך עלייה במפצל ואחד. האנה יאלוכאן יקולי רבבי קרב רוחך זמלה כנת נקרב רוחי. וזיד אלי מדת הדין קאעדה תלום עלא אברהם אבינו. אלי עמל סעודה כבירה נהאר אלי תפטם יצחק. ומה קרב חתה קרבן לרבבי. זאוובהה רבבי וקאללהה. הסעודה לדמת האשכון עמלהה. מאו לדמת יצחק. האנה וכאן נקולו באש יקרבולי הווא בידו תווה יקרבולי. ומן זוז טעמים האדון. רבבי קאל לאברהם אבינו קרבלי ולדך יצחק. וקאם אברהם אבינו פצבאח. וקאל לשרה אלי חיאכד יצחק יעלמו עבאדת רבבי. ומשה הווא ואליעזר וישמעאל. ובאעד 3 הייאם. שאף אברהם אבינו ענן עלא הר המוריה. וקאלום שפתושי חאזה פוק הזבל. קאלולו לא. קאלום המאלה אנתון מוש פלמוסתאווה באש תשופו לעקידה. וכלאהם גאדי ומשא הווא ויצחק באש יקרבו. ופתנייה. השטן מה חבשי באש אברהם אבינו יעמל לעקידה. אלי הזכות מתאעהה מאזלנה נזבדו מנו לתווה עליך. ובהאדה זא לאברהם אבינו וקאלו. יאכי אנתין מהבול. תקרב ולדך אלי שפתו באעד 100 שנה. קאלו האנה אלי יקוללי רבבי האכהוו. קאלו מהאו רבבי קאלך כי ביצחק יקרא לך זרע. ותווה יקולך קרבו האדה תכלויץ'. קאלו האנה מה נפהמשי פלאומור האדי. אלי קאל רבבי נעמלו. משה בדל רוחו כיף ולד עמר יצחק. וזא ליצחק וקאלו. מהבול אנתין תשמע כלאם בוך השיבאני האדה. אלי אנתין מאזלת זגיר. ומה שפת שיי מדנייה. יקום בוך ידבחך. קאלו בוייה רבבי הווא אלי קאלו. והאנה מה נסמע כאן כלאם רבבי. וכלאמך אנתין פריח. משה עמל רוחו ואד. ודכלו פיה ווצלום למה לכרומתהם. וקתהה צלה אברהם אבינו לרבבי. וקאלו. כיפאש חנעמל. והאנה נחב נתבת למצוה מתאעך. ולואד האדה מה כלאנישי נתעדה. וקתהה רבבי חמק עלא השטן. ושייבהם. וקאל לאברהם אבינו.אלי סמעת אלי ולדך מה חיתקרבשי. וחיתקרב פי בלאצתו כבש. עלא כאטר יחב יכפף מן למצוה. קאלו האנה מה נאמנכשי. אלי יכדב מרה מה יאמנוהושי בלכאמל. משה השטן לשרה. וקאללהה אלי אברהם משה יקרב יצחק. ושרה קעדת תבכי. אלי חתה ואלו אלי ולדהה מה שאפתו כאן באעד 90 שנה. מה תנזם תעמל שיי קבאלת לוצאייה מתאע רבבי. ומשאת ללענקים מתאע וקתהה. אלי הומאן אחימן ששי תלמי ובוהם. וקאלתלום שופולי מן בעיד השנווה קאעד יציר. ווקתהה אברהם וצל להר המורייה. וכתף יצחק מליח. ויצחק ישזע פיה באש יכתפו מליח. באש מה יצ'רושי בחרארת הרוח. בלוזאע יצ'רבושי ברזל. וחטו עלא לחטב. וזבד הסכינה וחב ידבחו. וקתהה זאהו למלאך קאלו מה דבחושי. ואברהם אבינו מן התבהדילה לואח הסכינה. ולאכן מן באעד קאל. המאלה זית הוני פלפארג. נעמלו באעד לחאזה. קאלו מה תעמלושי שיי. ואברהם אבינו מה

 כאנשי חיסמע  כלאם למלאך. אלי רבבי הווא אלי קאלו באש יקרבו. וכיפאש יזי מלאך יבטל כלאם רבבי. וכאן רבבי יחב יבטל כלאמו כאן יזיהו הווא בידו. לאכן למלאך פסרלו. וקאלו אלי רבבי קאלך העלהו לי לעולה. טלעולי. ומה קאלכשי דבחו. ואנתין פהמת דביחה. ורבבי מה וצאשי דביחה. וקתהה רכה אברהם. ותלפת ולקא כבש מעלק פשזרה מן גראניה. אלי רבבי מלי תכלקת הדניה. וצא עלא לכבש האדה באש יחצ'ר וקת לעקידה. באש יתקרב פי בלאצת יצחק. וקרב אברהם אבינו לכבש. ורבבי בארכו גאדי. והשטן משה לשרה. וקאללהה אלי תבדל יצחק בלכבש. ומלפרחה מתאעהה נפטרת. ווקתהה כאנת פי קרית ארבע קדאם לענקים. באש ישופולהה האש נצאר. והאדאך עלאש נשופו הזמעה הזאייה. אלי אברהם אבינו זא באש יעמל הספד לשרה פי קרית ארבע. ואחנאן נערפו אלי אברהם כאן יסכן פי באר שבע. ווקתלי מרווחין פתנייה. סמעו אלי בתואל נזאדתלו רבקה. אלי הייא מכתובת יצחק. 

פלפרשה מתאע הזמעה האדי. הרש"י ז"ל כתב אלי נהארתהה כאן נהאר התאלת מתאע למילה מתאעהו ותזללה עליה באש יעמללו בקור חולים. עלאש פסר הרש"י איכה. עלא כאטר לפסוק כתב וירא אליו ד' ומה כתבשי האש דווה מעאהו. הוני ואחד ינשד. והאדה נזמו נקולו אלי כתב לפסוק הוני וירא אליו ומה כתבשי האש דווה מעאהו. באש יעלמנה אלי הכנסת אורחים אקוה מן קבלת פני השכינה. כיף מה תעלמו לחז"ל עלא אלי קאל אברהם אבינו אדקי אל נא תעבור מעל עבדך.

לחז"ל נשדו. ואברהם אבינו האשכון קאלו אלי הכנסת אורחים אקוה מן קבלת פני שכינה. תווה אחנאן תעלמנאהה מן אברהם אבינו. ולאכן אברהם אבינו האשכון קאלו. וזאוובו. עלא כאטר לפסוק כתב כחום היום. אלי רבבי כרז חמה מנרתיקה באש לאורחים מה יזיוושי ומה יתאעבשי אברהם אבינו אלי נהארתהה נהאר התאלת מתאע למילה מתאעהו וכאן מתעוב.  וכאן זאת קבלת פני שכינה אקווה. רבבי יזי חדה אברהם אבינו ומה יסתחקשי באש יכרז חמה מנרתיקה. הוני ואחד ינשד. והאדה השכינה דימה מעה אברהם אבינו. כיף מה כתבו עלא הגר וקתלי שאפת למלאכים מה תבהדלשי. אלי מסתאנסה תשופום דימה ענד אברהם ושרה. מאענאהה השכינה דימה שרויה גאדי. כננה נזמו נתעלמו מן גאדי אלי חתתה ואלו השכינה דימה שרויה ענד אברהם אבינו אפילו הכי אברהם אבינו כאן יעמל הכנסת אורחים. יביין אלי הכנסת אורחים אקוה מן קבלת פני שכינה.

לאכן הוני נזמו נתעלמו מן אברהם אבינו ולאכן אברהם אבינו האשכון קאל אלי ענדו לחק. ווקתלי רבבי כרז חמה מנרתיקה פהמנה אלי אברהם אבינו פסק צחיח. מאענאהה אחנאן מה נזמו נתעלמו מן אברהם אבינו כאן מה שפנה אלי רבבי עטאהו לחק. וקתלי קאלו אדקי אל נא תעבור מעל עבדך. ורבבי מה קאלושי לא. חתתה אחנאן נתעלמו כיפו.

הנשדה האדי פיהה זוז זוואבאת. הזוואב לאוול נזמו נקולו אלי הרש"י ז"ל תעלמהה מן סמיכות הפרשה. אלי באעד מה כתב לפסוק פי אכר פרשת לך לך אלי אברהם אבינו עמל למילה. כתב וירא וכו'. וזוואב אוכר. אלי לפסוק כתב כחום היום. לדמת השנווה כחום היום. כאן באש יקוללנה אלי גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה. כננה נזמו נתעלמו מלי קאל אדוקי אל נא תעבור מעל עבדיך. כלמה ואצ'חה. ולאכן מלי כתב כחום היום. יביין אלי רבבי עמל נהארתהה כחום היום. באש יקוללנה אלי רבבי זא יעמלו בקור חולים. ועלאש כאן נהארתהה. עלא כאטר נהארתהה אכתר נהאר כאן אברהם אבינו מריץ'. ומא דאם קבל מה כאנושי ימרצ'ו. כיף מה פסרו לחז"ל עלא יעקב אבינו אלי קאלו ליוסף הצדיק הנה אביך חולה. אלי למרץ'

 בדה מן יעקב אבינו. המאלה מתאע השנווה בקור חולים. ודאי מן סירת למילה. ואכתר נהאר יוולי ואחד מוזוע באעד למילה. הווא נהאר התאלת.

אכוואני לעזאז. מצות בקור חולים הייא מן מצות גמילות חסדים. אלי יבקר לחולה יסתממה קאעד יעמל מעאהו גמילות חסדים. חתתה ואלו אלי לחז"ל עטאו הטעם מתאע בקור חולים וקאלו מה יזורושי פצבאח אלי וקתהה יכפאף עליה למרץ' ומה יצלישי עליה. ומה יזורושי פלעשייה אלי למרץ' יקוה עליה ויתייאש ומה יצלישי עליה. יזורו פלקאלייה וקתהה יערף למרץ' מתאעהו בלחק ויצללי עליה. לאכן קאלו אלי זארו פצבאח האו פלעשייה יסתממה תבת מצות בקור חולים. מאענאהה אלי הצלה הייא אכתר כיר. מאענאהה חתתה ואלו זארו ומה צלאשי תבת מצות בקור חולים. אלי הייא מן מצות גמילות חסדים. ולכרה מתאעהה יעמל פירות חתתה פי עולם הזה. מצות גמילות חסדים פי בלאדנה ברוך ד' ופרחאנין יאסר אלי מוזודה בינאתנה. אלי כל ואחד ינזם יעאוון ואחד מה יווכרשי. ומצות גמילות חסדים הייא מה פיהאשי כסארת פלוס האו כסארת וקת. מתלן אלי יעמל בקור חולים ישוף וקת פאצ'י וימשילו. האו אלי מתשווק וילקא ואחד יסתננה יטלעו מעאהו. קאעד יעמל מצות גמילות חסדים. ויאסר חאזאת אלי קאעדין יתעמלו פי בלאדנה והומאן כלהם גמילות חסדים. ווקתלי תשוף לגמילות חסדים אלי בלאדנה תסתעזב כיפאש פי בלאדנה יוולי פיהה לשון הרע. לעבד מאזאל כיף עמלת מעאהו גמילות חסדים באעד נפץ שעה תדוי עליה לשון הרע. הזואבאת יאסר. ואחד יקולך ישתאהל. וואחד יקולך האדה מוש לשון הרע. וואחד יקולך באש הנאס תסתחפץ' מנו. ושבאייל פארגה לכל. ילזמנה נערפו אלי הלשון הרע הווא לשון הרע. מה פיהושי פרק. צחיח לחז"ל קאלו לכלמה אלי תוקאלת בין תלאת מנאס מה עדשי פיהה לשון הרע. ולאכן למענה מתאעהה מוש אלי ואחד יקולהה קדאם תלאת מנאס. בלמקלוב האדאך עמל תלאת מראת לשון הרע. יקצדו אלי סמעוהה באעדה תלאת מנאס. ומעה זמיע האדה לחז"ל קאלו מה ידוישי ואחד חאזה דונייה עלא צאחבו. לחאזה האדי מה יחשהה כאן אלי דואוו עליה. ולאכן הווא וקתלי ידוי עלא לעבאד יתביינלו מוש לשון הרע. ובהאדה האנה נסתעזב כיפאש בלאד כיף מתאענה. אלי נעמלו לכיר מעה בעצ'נה. כאן תסמע ואחד יצטחק לדם תווה תשוף כיפאש הנאס לכל תזי באש תעטיהו הדם. תשמע האשכון מריץ' פספיטאר. הנאס לכל תלקאהה גאדי. חתתה אלי וצלו לגויים יקולו תקול עליהם מה מרץ' כאן הווא. לחאזה האדי מליחה יאסר. תממה הלוייה תלקה הנאס לכל גאדי. תממה פרח הנאס לכל גאדי. ואחד יסתחק מעאוונה אלי ינזם יעאוון מה יווכרשי. חאזאת מלאח יאסר כיף האדון נסתעזב כיפאש מוזוד לשון הרע פי בלאדנה. חקו הלשון הרע פי בלאדנה מה תמאשי בלכל. בלעכס אלי נסמעו יתכללם נווקפו ענד חדו. ונזיבו הוני מעשה אלי בדאת לחכאייה מתאעהו פי אכר התשעינאת. אברך ישיבה תחלתלו שוייה עיניה כרז שוייה לשארע שאף השארע עזבו בדה כל מררה פליל יכרז וירזע ללישיבה ידכל מן השביך. ואחד מן צחאבו פאק ביה קאל לצאחבו וצאחבו לצאחבו חתתה אלי סמעת לישיבה לכל. ולמשגיח מתאע לישיבה נאדאהו וקאלו כיפאש לחכאייה האדי. קאלו צחיח יצר הרע תקווה עלייה. קאל צחיח לפסוק קאל ומודה ועוזב ירוחם. ולאכן אידה כאן מה סמעושי התלמידים כנת נסאמחך ונכליך תכמל. ולאכן תווה אידה כאן חנכליך חייתעלמולי התלאמדה לכל ואנתין ולית כטר עלא צחאבך. לם באגאזך ושוף ישיבה אוכרה. ולאכן נחב נטלב מנך חאזה תוועדני ביהה. קאלו נוועדך. קאלו נערף אלי חתתה ישיבה מה חתקבלך. וחתתה אידה כאן

 תממה ישיבה חתקבלך חיווצלולהה לכבר וחטרדך. נחבך תוועדני חתתה ואלו כרזת תכדם תפצ'י רוחך שעה פנהאר ומה תנעש כאן מה תעמל השעה תורה. ואעדו ומשה. כמם מאדאם לישיבות חנדכל נכרז מה תמאשי עלאש. פי דארום שאפו לעאמאלייה האדי חאזה קוייה יאסר וולא מוש מחבוב. כרז מן דאר בו זמלה. כדם שוייה לם שוייה פלוס ומשה לאמריקה יכדם גאדי. פלאוול תעב. וקדאש מן מררה כמם באש ירווח. ולאכן בשוייה בשוייה בדה יתצאווב. פלאוול כדם צאנע ומן באעד חל משרוע ונזח. ולאכן תממה חאזה מה כאנשי יפלתהה עלא לאקל שעה קראייה. ולכתרה יקרא בתלאתה ארבעה שואייע. ולאכן שעה מה כאנשי ינקצהה. חתתה ואלו ענדו כדמה חייצוור פיהה קדאש. ערס זאב זוז זגאר. בטבע מאדאמו ולד לישיבה דכלהם לישיבה. ולאכן לקראייה פלישיבה מה כאנשי פרחאן ביהה יאסר. אלי מוסתאווה לקראייה צ'עיף. וכאן דימה יכמם באש ירזע לישראל וידכלהם לישיבה מליחה. ולאכן מאשאגל לכדמה כאנת תשגלו עלא לפכרה האדי. וקתלי ולדו לכביר וצל וקת לבר מצוה מתאעהו. וקתהה קרר באש ירזע לישראל. פעלן רזע. משא ללישיבה אלי כאן יקרא פיהה הווא. לקא הנאס לכל תבדלת. פוק מן 20 סנה גאייב עלא לישיבה ומה עמרו מה חאוול באש יתצל ביהה. מה חבשי ידכלהום גאדי. משה לישיבה אוכרה. נהאר לקא ולדו לכביר מחייר. קאלו האשביך. קאלו נחב נשדך נשדה זאוובני בצאראחה. קאלו עמרי גדבת עליך? קאלו צחיח פי זגרך טרדוך מן לישיבה. וקתהה לוזע אלי חששו לוקת האדאך רזאעלו לכל. קאלו צחיח. ולאכן האשכון קאלך. קאלו תלמיד מן התלאמדה אלי יקראו מעאייה. קאלו זיבלי הדריסה מתאעהו וין יסכן. קאלו עלא הדריסה מתאעהו. פליל משאלו לדארו. דק עלא לבאב כרזלו מול הדאר. וקתלי שאפו עקלו. קאלו מוש אנתין פלאן. קאלו האנה הווא. קאלו נזם נדכל. קאלו תפצ'ל. קאלו האנה פלאן. עמל רוחו נסה לחכאייה מתאעהו ופרח ביה. קאלו נערף אלי רבבי יכלץ מדה כנגד מדה. ולאכן מה נערפשי בטריקה לקוייה האדי. צחיח אנתין הווא אלי דוית עלייה לשון הרע פי זגרי. ורבבי סתנקם מנך אלי זגארך טלעו חתתה הומאן ידויוו לשון הרע. קאלו חל לגמרה. חלו גמרה ודכל יקרא מעאהו כל תפסיר אלי יפסרו יטייחולו. קאלו אנתין כמלת פלישיבה ותווה מורה. לאכן מה וצלתשי לרבוע לקראייה מתאעי. נקולו לגמרה נאקץ נחכיו פלפסק. מה כלאלושי. קאלו תערף עלאש מה תקויתשי פלקראייה. עלא כאטר הטבע למשום מתאע לשון הרע אלי ורתתו לזגארך. ומה עמרך מה חתוולי מעיין מליח. האוולה פוסק. כאן מה תרזע בתשובה. האנה מוסתעד נסאמחך עלא סרט תקולי למשגיח מתאענה וין. קאלו עלא הדריסה מתאעו. כרז וכלאהו ומשא לדאר למשגיח. לקאהו מה תמאשי תממה מרתו. דכל לקאהו סאכן פי חאלה. חל לפריזידר לקאהה פארגה. פי וקתהה כלם זאבולו עשה באהי וקעד יסתננה פי. וקתלי זא קאלו וין כנת. קאלו פצלה נקרא. קאלו כיפאש חאלתך איכה. קאלו דואוו עלייה לשון הרע וכרזוני מן לישיבה. וולית נכדם. ולאכן מאדאם מה נערפשי חתתה כדמה. נכדם נהאר ועשרה לא. קאלו האנה עשיר כביר יאסר. ומוסתעד נחלו ישיבה מעה בעצ'נה. וולאדי הומאן התלמידים לאוולין. מן וקתהה תחלת ישיבה זדידה. אלי תווה קאעדה פי כטוואתהה לאוולה. ובדאת תלם פי תלמידים. ואכתר חאזה מקפידים עליהה הייא הלשון הרע. אלי יתכלם לשון הרע. למשגיח ינאדי ויקעד מעאהו שעה האוו אכתר ידווי מעאהו דברי מוסר עלא לשון הרע. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.    

בס"ד מוסר בלערבי פרשת תולדות בערבית יהודית תוניסאית

בס"ד     מוסר בלערבי פרשת תולדות

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה

באעד מה חכאלנה לפסוק עלה חיאת אברהם אבינו. ואלי כדא רבקה ליצחק. תווה חיחכילנה עלה חיאת יצחק אבינו. יצחק ולד אברהם. כדה רבקה וקתלי עמרו 40 סנה. ולאכן רבקה כאנת עקימה. וצלאו יצחק ורבקה לרבבי. ורבבי קבל צלאת יצחק. עלא כאטר יצחק מן כלף הזכות מתאעהו ענדו זכות בו אברהם אלי כאן צדיק. ולאכן רבקה בוהה בתואל כאן רשע. וחבלת רבקה בזוז תואמה. ומלי המאן פי בטן אמהום יתכאצמו. וזיד וקתלי תתעדא קדאם ישיבת שם ועבר. ויעקב יסמע כלאם התורה יחב יכרז. ווקתלי תתעדא קדאם בלאצה מתאע עבודה זרה. עשו יחב יכרז. ווקתלי שאפת רבקה התנאקד האדה. מה פהמת שיי. ומשאת לישיבת שם ועבר תנשד. וקאלולה אלי הייא חבלה בזוז תואמה. ודימה ואחד קויי ולוכר תחתו. ולאכן פלאכר לכביר חיוליו כדים ענד הזגיר. ווקתלי וצל וקת לולאדה. וקתהה יצחק עמרו 60 סנה. וכרז עשו לאוול ווראהו יעקב שאדו מן רזלו. עלא כאטר יחב יולי הווא לבכור. וכברו לולאד וכל ואחד כדה תנייה. עשו נהאר לכל פשאניה יצטאד. ויעקב נהאר לכל והווא יקרא. ווקתלי וצל עמרהום 15 סנה. עשו משא יחארב פי נמרוד. אלי כאן ענדו בונתו מעה זדו אברהם. ונמרוד כאן ענדו הלבשה אלי עמלהה רבבי לאדם הראשון. ווקתלי יחארב ילבשהה ומה יגלבו חד. ווקתלי זאהו עשו ללחרב לבשהה. קאלו עשו השנווה לברובה תחארבני בלבשה האדי. מענאהה מאכש קויי ומה תרבח כאן בלבשה האדי. וכאנך ראזל בלחק נחחי הלבשה ואיזה חארבני. ונמרוד שאפו ולד זגיר חקרו. ונחה הלבשה. וחווצהה עשו ולבשהה וקתל נמרוד. ועסכר נמרוד חבו יקתלו. והווא הרב ווצל לדאר בו. ונהארתהה נפטר אברהם אבינו. ויעקב אבינו טייב דביך עדס. אלי הווא מאכלת לאבלים לא אליכם. אלי מענאהה הדניה מדוורה כיף לעדס. ואלמות מה ימנע מנהה חד.  באש יעטיהו לבו. וכלט עשו עיאן וזיעאן. וקאל ליעקב עטיני נאכל מלמאכלה האדי. קאלו מה נעטיך כאן מה תביעלי לבכורה. וקאלו באהי. וחלפלו ועטאהו יאכל. וכיפאש יעקב אבינו יזיהו כו עיאן וזיעאן ויטלב מננו מאכלה ישאוומו פלבכורה. האדה יסתממא אסתגלאל. ולאכן מערוף. אלי לבכורה קבל כאנת פי עוץ' לכהונה. ואלבכור הווא אלי יקרב לקרבנות. ומערוף אלי כהן אלי קתל חתה בגלטה פסול לכהונה. וחתה ברכת כהנים מה יעמלאשי. ונהארתהה עשו קתל נמרוד. ותפסל מן לבכורה. ובהאדה יעקב חב באש ימנע לבכורה מן עשו. וכאן זא חיטלבו פיהה מן גיר מוקאבל. בשמאתה יקולו לא. ובהאדה וקתלי לקא פורצה כיף האדי. מה חבשי יסלם פיהה. ומן באעד יחכילנה לפסוק. אלי זא הזוע פי ארץ ישראל. ומשה יצחק לגרר. וכאן נאוי יהבט למצרים. ותזלה עליה רבבי וקאלו. מה תהבטשי למצרים. עלא כטר יצחק תקרב עלא למזבח. וולא עולה תמימה וקדוש. ומה ינזמשי יכרז מן ארץ ישראל אלי הייא קדושה. ויהבט לארץ העמים אלי תתסמה טמאה. ויצחק קאל עלא רבקה אלי הייא אכתו. ואלימלך מן לביעה מתאע אברהם ולא מה עדשי יזרי. חתה ואלו אלי רבקה כאנת מזיאנה יאסר וחב יאכדהה. ולאכן קעד יתבת. ופאק ביהה אלי הייא מרתו. ובעתלו וקאלו השנווה לעמלה אלי כנת נאוי תעמלהאלנה. כנת נאוי חנאכדהה. וכאן חתכלה עלא ריוסהם. וקעד יצחק פי גרר. וזרע. וזאבתלו לארץ' דובל 100 מרה עלא אלי חקהה תזיב. וולא עשיר כביר יאסר. ורבבי כאן יעאוונו. וחפר ביאר. וכאצמו זמאעת גרר וקאלולו מתאענה. וחוול וחפר ביר אוכרה. ומה כלמו עליהה חד. וזאהו אבימלך ועמל מעאהו השלום. ומן באעד חוול לבאר שבע.

ועשו וקתלי וצל עמרו 40 סנה. כדה זוז נסה. וכאנו יעבדו עבודה זרה. וכאנו יבכרו. ומן לבכור האדאך ולא יצחק מה עדשי ישוף. ותמה חכמים קאלו. אלי יצחק ולא מה עדשי ישוף. מן סירת אלי וקתלי כאן עלא למזבח. תחל הסמה ולמלאכים כאנו יתפרזו ויבכיו. והדמוע מתאעהם זאו עלא עיניה. ובהאדה וקתלי כבר ולא מה עדשי ישוף. ותמה האשכון ענדו. אלי יצחק ולא מה עדשי ישוף. באש יזי יעקב ויאכד לברכות הווא. ווקתלי וצל עמר יצחק

123 סנה. נאדה עשו וקאלו. בארה צטאד וזיבלי נאכל באש נבארכך אקבל מה נמות. אלי לעבאד לכתרה יעישו כיף מה יעישו ואלדיהם. 5 שנין קבל האו 5 שנין באעד. ושרה עאשת 127 .מענאהה דכל פל5 שנין מאע אמו. ובהאדה קאלו איזה נבארכך תווה באלכשי יעיש 5 שנין אקל מן אמו. ומשה עשו יצטאד. קאל כאן לקית חאזה. מליח. וכאן לא נמשי נחווץ מן ענד באעד לחד. ומשא יצטאד ולקא לכיר יאסר. ויצחק וצאהו עלא זוז. עלא כאטר נהארתהה ערב פסח. יחב ואחד קבאלת פסח וואחד קבאלת חגיגה. ולאכן הווא ישד ואחד וירבטו. יזי מלאך ישייבו. ויעאוד ישד ואחד אוכר. וימשי יזרי עלא התאני. ילקא לוכר הרב. באש יעטלו. ורבקה סמעת האש קאל יצחק לעשו. והייא תערף אלי עשו רשע ויעקב צדיק. ובהאדה נאדאת יעקב וקאלתלו. האו האש קאל בוך לעשו. בארה זיבלי זוז זדיאן מעיז. ונטייבהומלך ורפעהם לבוך באש יבארכך פי עוץ' עשו. וקאללהה יעקב. כויה עשו משאער. ואידה כאן ימשני בוייה ויפיק בייה ידעילי פי עוץ' אלי חיבארכני. קאלתלו נערף אלי לברכות מה חתאכדהם כאן אנתין. בארה זיבלי והאש יהמך. ומשה זאבלהה זוז זדיאן מעיז מלמעיז מתאע בו. אלי פלכתובה מתאע רבקה מכתוב. אלי ענדהה חק פי זוז זדיאן מעיז כל יום. וטייבתהם. והזלד מתאעהם רבטתהם פי ידין יעקב. ולבשתלו הלבאש אלי חווצו עשו לנמרוד. אלי עשו כאן יכביהם ענד אמו. אלי כאן כאייף מנסה מתאעהו יסרקוהמלו. ודכל ענד בו. ווקתלי דכל. דכלת מעאהו ריחת גן עדן. ופרח יצחק. וקאלו האשכון אנתין. קאלו האנה ולדך. ועשו לבכרי מתאעך. קאלו כיפאש זית פיסע. קאלו רבבי עאווני. קאל אלי דימה אסם רבבי פי פמו יעקב מוש עשו. קאלו קרבלי נמששך. לקאהו משאער. קאל לחס מתאע יעקב וידין עשו. ולחז"ל נשדו. אידה כאן יצחק ענדו שך. כיפאש בארך יעקב מן גיר מה יתבת. וזאוובו. אלי עשו כאף יפיק ביה יעקב ויזי יאכדלו לברכות. וכמם אלי יעקב וקתלי יזי יבדל חסו באש מה יפיקשי ביה בו. תפאהם מעה בו. אלי הווא ידוי בחס יעקב. ויתבת באלי הווא משאער. ובהאדה יצחק כמם אלי הווא עשו. כיף מה תפאהמו. וכלה יצחק ובארך יעקב. וכרז יעקב ודכל עשו. ווקתלי דכל. שאף יצחק תחת מנו גהנם. וקאלו עשו קום כול באש תבארכני. קאלו יצחק האשכון אנתין. קאלו עשו. קאלו אמאלה האשכון אלי זה ועטאני נאכל. ולבנה אלי כממת באש נדוקהה פלמאכלה האדיך דקתהה. כיף למן. ווקתלי שאף עשו הצחן אלי כלה פיה בו. עקלו. וקאל לבו. הצחן האדה תחייל עלייה ביה יעקב מרתין. נחאלי ביה לבכורה. ותווה בצחן האדה זאד נחאלי לברכה. וקאל לבו בארכני חתה האנה. קאלו לברכות לכל עטיתהם לכוך. וכליתו סידך. ואלי מלך לכדים מתאע סידו. ובדה יבכי עשו. וקאל לבו שופלי חתה ברכה זגיירה לייה האנה. קאלו יצחק. לארץ' אלי תסכן פיהה תעטיך לכיר. ותעיש עלא סיפך. ווקתלי זגאר יעקב יעמלו הדנוב מה עדשי תוולי לכדים מתאעהו. ותגשש עשו עלא יעקב. וקאל. וקתלי ינפטר יצחק יקתל יעקב. ורבקה ערפת השנווה קאעד יכמם עשו. ובהאדה קאלת ליעקב קום אמשי חדה לבן חתה יברד כוך. וקאלת ליצחק. אלי בנאת כנען מה קאעדינשי יעזבוני. ומה נחבשי יעקב יאכד מנהם. ובהאדה נחבו ימשי ללבן ויאכד מרה מן גאדי. ונאדה יצחק יעקב וקאלו. בארה אמשי כוד מרה מן פאמיליית אמך. וזאד בארכו. ווקתלי שאף עשו אלי בו וצא יעקב באש ימשי יאכד מרה מן ענד לבן. ומשא יעקב. ואלי בו מה יחבשי בנות כנען. משא כדה מרה אוכרה. והייא מחלת בנת ישמעאל. ולאכן מה טלקשי לאוולין.

פי אוול לפרשה מתאע הזמעה האדי לפסוק כתב אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. הרש"י ז"ל פסר מאדאם כתב יצחק בן אברהם עלאש עאוודלי אברהם הוליד את יצחק. וזאווב. הוזקק באש יכתבלי אברהם הוליד את יצחק. עלא כאטר ליצני הדור כאנו יקולו מאלימלך נתעברה שרה. רבבי כלק אברהם ויצחק כליקה ואחדה והנאס לכל סתערפת אלי אברהם הווא אלי הוליד את יצחק. הוני ואחד ינשד. לחאזה לאוולה. להאשכון

 כתבהה. כאן לאומות העולם. והאדה גוי שלמד תורה חייב מיתה. כאן לינה אחנאן. מה תמאשי עלאש. אחנאן מאמינים בני מאמינים. חאזה אוכרה. האש מאענאהה הוזקק. כאן ינזם יכתב עלא כאטר ליצני הדור וכו' והאכהוו.

לאכן מערוף. אלי לחז"ל כתבו יאסר עלא אלי ידוי לשון הרע. ובלאכץ עלא אלי מוציא שם רע. אלי לעקובה מתאעהו כבירה יאסר. ואחד הוני ינשד עלאש תסתממה עבירה כבירה יאסר אלי תסתממה קד התלאת עבירות לכבאר לכל. וכאן עלא כאטר מש צאחבו. ולאת כיף לגזל ולגניבה וכו'. השנווה לחאזה לקוייה יאסר אלי עמלהה אלי ידוי לשון הרע ומוציא שם רע.

הנשדה האדי זאוובהה הרש"י ז"ל בכלמת הוזקק. אלי ליצני הדור מן סירת הדווה מתאעהם. הוזקק כביכול רבבי באש יוולי יצחק ישבה אברהם אבינו יאסר. מאענאהה יצחק אבינו מה כאנשי חיוולי ישבה אברהם אבינו. ולאכן מן סירת ליצני הדור הוזקק באש יווליוו כיף כיף. לעמלה לכבירה אלי כללה כביכול רבבי הוזקק. והאדה אלי חב יעלמנה לפסוק הוני. אלי הדווה עלא לעבאד תכללי רבבי באש יעמל חאזאת באש יבריה הנאס אלי דואוו עליהם. ובהאדה לעקובה מתאעהם תוולי כבירה יאסר. ותכתבת הוני באש נתעלמו מנהה אחנאן. מוש לדמת אומות העולם. באש נפאהמו אלי הלשון הרע ומוציא שם רע לעבירה מתאעהו כבירה יאסר.

אכוואני לעזאז. אחנאן וקתלי נדויוו לשון הרע מה נערפושי השנווה קוות הדנוב אלי עמלנה. והשנווה לפגם אלי עמלנה. באש נווצ'חו קוות לעמלה מתאענה אלי עמלנאהה וקתלי נדויוו עלא לעבאד. נזיבו הוני מעשה ואחד אברך כאן סופר סת"ם. מד ידו פתיזארה ומשאת מעאהו הדנייה וולא עשיר. פלאוול פי חוואייז מתאע יודאייקא ומן באעד ולא יתאזר פי כל שיי . ולאכן האש מה תכתר לעשרות מתאעהו כאנו יטלעולו בלאייץ פי בדנו. פלאוול מה עמלומשי עבה ולאכן מן באעד כתרו יאסר. משה לטביב עטאהו דואוואת. ולאכן שיי הנאפע רבבי. משה דאווה פי חוץ לארץ. ולאכן שיי. הטבבא מה לקאוושי חל ולא פאהמו עלאש קאעדין יטלעולו לבלאייץ האדון. הווא וקתלי מה לקא חתתה חל משה לרבי מתאעהו חכאלו לחכאייה מתאעהו. הרבי וקתלי שאף לבלאייץ קאל האדון תקול עליהם צרעת. לאברך תנובש. השנווה צרעת לוקת האדה. הנאס לכל תדוי לשון הרע וחתה חד מה מרץ' בצרעת. וזיד האנה מה נתפכרשי כאן דוית לשון הרע. הרבי קאלו תבת רוחך והאנה יצ'הרלי דוית לשון הרע ובארה אטלב הסמאח מלי דוית עליה. רוואח לדארו יכמם. ליל כאמל הווא יכמם חתתה קראבת הצבאח. זא קבאלתו צאחבו ווקתלי כאן יקרא פלישיבה כיפאש דווה עליה קדאם צחאבו וכיפאש כאן מחשם ובאעד זמעה מה עאדשי יזי ללישיבה. קאל כיפאש ננסה חאזה כיף האדי. מן גדוה בדה ידור עליה חתתה לקאהו יכדם פי מעמל. משאלו. וקתלי תקאבלו צאחבו מה פראחשי ביה בלכל. קאלו מביין פיך מאזלת מתגשש עלייה. קאלו מה עמרי מה נברד עליך. קאלו האני זית נטלב מנך הסמאח. קאלו מה נסאמחכשי טול עמרי. תבהדל. הווא כמם אלי פיסע מה חייסאמחו. בדה יגר ביה. שיי מה חבשי יסאמח. קאלו אטלב קדאש פלוס נעטיך. קאלו איזה מעאייה לדאר. משה מעאהו. ענדו ארבעה זגאר. קאלו האדון זגארי. הזגירה אלי פיהם עמרהה 35 סנה. וחתתה חד מנהם מה ערס. עלא כאטר הלשון הרע אלי תכלמת עלייה ווקתהה. אלי יכמם באש ינאסבני. יחכיוולו עלא לכלאם אלי קלתו אנתין. יבעד. קאלו חתתה ואלו האנה נסאמחך האדון חייסאמחוך? כרז יבכי משה לרבי מתאעהו חכאלו כל שיי. הרבי משה לצאחבו קאלו אחנאן ישראל רחמנים בני רחמנים. וחתה ואלו אלי ענדך חק מה תסאמחושי עלא כאטרי סאמחו. קאלו עלא כאטרך נסאמחו. בארה אחכיה מעה הזגאר כאן יסאמחו. חכה מעאהם וכדאוו בכאטרו וסאמחו. באעד מה כרזו. תלפת הרבי ללעשיר קאלו אכר מררה נחב נשוף וזהך. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה. 

בס"ד מוסר בלערבי פרשת בא – ביהודית תוניסאית

בס"ד       מוסר בלערבי פרשת בא    

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה


פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת בא. פיהה 9 מצוות עשה ו11 מצוות לא תעשה. מצוות עשה הומאן 1] באש נקדשו ראש חדש. 2] באש נדבחו קרבן פסח נהאר 14 ניסן פלעשייה 3] באש נאכלו לפסח לילת 15 ניסן 4] באש נכמלו לחמץ נהאר 14 ניסן 5] באש נאכלו למצה לילת פסח 6] באש נקדשו לבכור 7] באש נחכיו פי יציאת מצרים לילת פסח 8] באש נפכו לבכור מתאע לחמור 9] באש אידה כאן מה פכינאשי לבכור מתאע לחמור נעמלולו עריפה . מצוות לא תעשה הומאן 1] באש מה נאכלושי לחם פסח ניי האו טאייב מה נאכלו כאן משווי 2] מה נכליוושי מן לחם פסח חתה לצבאח 3] באש מה יתווזדשי לחמץ פי רשותנה פי פסח 4] באש מה יתווזדשי תכליט מתאע חמץ פי רשותנה פי פסח 5] מה נעטיוושי מן לחם פסח ללמומר 6] מה נעטיוושי מן לחם פסח ללגויים 7] מה נכרזושי לחם פסח לברה מן למזמועה 8] מה נכצרושי חתה עצ'מה מן לעצ'ם מתאע קרבן פסח 9] מה יאכלשי ואחד מוש מטאהר מן לפסח חתה ואלו מאתו 2 מן כואתו מן סירת למילה והווא פטור מן למילה 10] מה נאכלושי חמץ פי פסח 11] מה יתוראשי לחמץ פי רשות ישראל פי פסח
פלפרשה מתאע הזמעה האדי. יכמל יחכילנה אלפסוק. עלא הצ'רבאת אללי צ'רב רבבי פרעה וקתללי מה חבשי ישייב ולאד ישראל. הצ'רבה התאמנה הייא צ'רבת הזראד. רבבי בעתלו זראד יאסר אללי מה עמרו מה זא כיפו ולא בעדו. וכמל כלאלו אלכצ'אר ואלשזר אללי פצ'לו מן צ'רבת התלז. ובעת פרעה למשה וקאלו נחחי עלייה הזראד האדה ונשייבכום. וצלא משה לרבבי. ורבבי טייר הזראד אלכל אללי פי מצר. וקאלו לחז"ל. אללי אלמצריין כאנו יצטאדו הזראד וימלחו. וקאלו באש יאכלוהום. ולאכן וקתללי רבבי טייר הזראד. חתא הזראד אלממלח עאש וטאר מעאהום ומה פצ'לת חתה זראדה ואחדה פי מצר. וקאלו לחז"ל. אללי בצלא מתאע משה רבינו עלא הזראד. חתא לתווה מה עאדשי יזי הזראד פי בלאצת מצר אלקדימה. ופרעה וקתללי ופה הזראד. מה חבשי ישייב ישראל. ומשאלו משה וקאלו אללי רבבי חיזיבלו הצ'לאם. ותגשש פרעה וקאלו מה עדשי תזיני. ומה עאדשי נחב נשוף וזהך. וקאלו משה. בלחק מה עדשי חנזיך. עלה כאטר באעד הצ'רבה האדי מתאע הצ'לאם. רבבי חיזיבלך צ'רבה אוכרא. והייא צ'רבת אלבאכר. וחתזיווני ותטלבו מנני באש נכרזו מן מצר. ומן באעד נכרז. וכרז משה מן ענד פרעה. וזא הצ'לאם למצר 3 הייאם צ'לאם עאדי. ו3 הייאם צ'לאם יתשד בליד. ואלמצריין ולאו מה עאדשי יגדו יתחרכו. וולאד ישראל כאנו ידכלו לדיאר אלמצריין ויתפרזו האשנווה ענדהום. עלא כאטר רבבי וצאהום באש יטלבו חואיז פצ'ה ודהב מן ענד אלמצריין וקתללי יכרזו מן מצר. ופי צ'רבת הצ'לאם האדי. רבבי קתל מן בני ישראל אלי מה יחבושי יכרזו מן מצרים. וכאנו תמאנין פלמיה מן ישראל. ורבבי וצא למשה אללי ניסן הווא אוול השהוראת לישראל. וקאלו קול לולאד ישראל יאכדו עלוס וירבטו קדאם דארהום וידבחו נהאר 14 ניסן. וידהנו בדם מתאעהו עלה אלכדוד מתאע הזנב מתאע אלבאב. ואלכד אלפוקאני מתאע הדאר. באש וקתללי רבבי חיקתל אלבאכר ישוף הדם ותוקפהלהום אלמצוה האדיך אללי שמעו כלאם רבבי ומה ימותושי. וקאלו לחז"ל. אללי ישראל אלעלוס כדאוהו מן 10 פי ניסן. וכאנו אלמצריין ישופו ויקולולהום השנווה האדה. יקולולהום באש נדבחו. ואלעלוס הווא אלמעבוד מתאע אלמצריין ומה עמלולהום שיי. ופליל 15 ניסן פי נפץ אליל. רבבי קתל זמיע לבאכר מתאע מצר. אללי פי מצר ואללי לבררה מן מצר. וחתה אלבאכר מתאע פייאת אוכרין אללי כאנו פי מצר קתלהום רבבי. ואללי מה ענדושי בכרי קתללו אלכביר מתאע הדאר. וחתה ולד פרעה מאת. ופרעה כאן בכרי. וכאף עלה רוחו. ורבבי מה קתלושי. עלא כאטר יחב יזיד יוריללו קוותו עלא אלבחר. וכרז פרעה פי האך הליל ידור עלא משה. וקאלו אכרז עלייה אנתין וישראל. משה קאלו מה נכרזשי פליל. משה זאבלו בתיה בנתו

 אלי רבאתו. וכרזלהה משה וקאל לפרעה מה תכאפשי מה חימותשי תווה. ואלמצריין אלכל יטרדו פי ולאד ישראל. עלה כאטר כאפו עלא רוחהום. וולאד ישראל כבזו אלכבז מתאעהום אקבל מה יכטמר. עלא כאטר אלמצריין מה כלאוהומשי יעטלו. וטלבו ישראל מן ענד אלמצריין חואיז. ומאען פצ'ה ודהב. כיף מה וצאהם רבבי. ואלמצרי אללי יקולו מה ענדישי. יקולולו שפתהה וקת הצ'לאם פלבלאצה לפלאנייה.וכאן חבית נאכד ראו כדית. ועטאווהם למצריין זמיע אלי ענדהם. וכרזו ישראל מן מצר נהאר 15 ניסן

פלפרשה מתאע הזמעה האדי. לפסוק קאללנה החדש הזה לכם ראש חדשים. מאענאהה ניסן הווא השהר לאוול פשהוראת. מערופה למחלוקת אלי בין רבי אליעזר ורבי יהושע וקתאש תכלקת הדנייה. רבי אליעזר קאל תשרי. ורבי יהושע קאל ניסן. בנסבה לרבי אליעזר מעקול אלי מכתוב הוני אלי ניסן יוולי ראש חדשים. אלי חקו תשרי אלי תכלקת פיה הדניה. רבבי קאללנה לא ניסן. לאכן בנסבה לרבי יהושע. השנווה זא חייקוללנה לפסוק הוני. והאדה מערוף אלי ניסן הווא ראש חדשים. ונשדה אוכרה. אידה כאן ניסן תכלקת פיה הדנייה. עלאש ראש השנה מה תוולישי פי ניסן.

פי מסכת ראש השנה כתב התנא. ארבע ראשי חדשים הם וכו'. בא' בתשרי ראש השנה למלכי אומות העולם. האש מאענאהה. כל מלך מן מלכי אומות העולם וקתלי ידכל תשרי. יסתמאלו עאם זדיד. מאענאהה. שד מלך פי א' תשרי האו פי אכר אלול. וקתלי ידכל תשרי יסתממה לעאם התאני מתאעהו. לאכן מלכי ישראל לחשאב מתאעהם פי ניסן. מאענאהה שד פי א' ניסן האו פי אכר אדר. וקתלי ידכל ניסן יסתממא לעאם התאני מתאעהו. הוני ואחד ינשד. עלאש פרקהם איכה. עלאש מוש הזוז פי תשרי האו הזוז פי ניסן. אלי לחשאב האדה לדמתנה אחנאן וקתלי נכתבו שטר .

לאכן מערוף. אלי ראש השנה הווא יום דין ומשפט. ואלי נהארתהה יתחאכמו לעבאד לכל במה פיהם למלכים. ומערוף אלי קאלו לחז"ל. אלי התשובה מה תנפע כאן לינה אחנאן. אלי אחנאן בנים לרבבי. ולבו יסאמח ולדו. לאכן אומות העולם מה תנפעשי פיהם התשובה. אלי הומאן עבדים. מאענאהה מלכי אומות העולם. אידה כאן תגזר עליהם גזרה פי ראש השנה. חתתנפד. לאכן מלכי ישראל תנזם תתגזר עליהם גזרה פי ראש השנה ויעמלו תשובה ותבטל. ובהאדה ילזם יפרקהם. אלי לוכרין תחאכמו וופה כל שיי. לאכן מלכי ישראל מאזאל ינזם יתבדל לחוכם. ובלאכץ אלי רבבי ארך אפיים.

ורבי יהושע יזאווב. אלי צחיח חקהה ראש השנה פי ניסן. ולאכן מן סירת אלי ניסן ראש חדשים מתאע ישראל. רבבי דז ראש השנה באש יחאכם פיהה אומות העולם לתשרי .

אכוואני לעזאז. אחנאן רבבי סמאנה בנים אתם לד' אלקיכם. מאענאהה כל עם ישראל ולאד רבבי. מאענאהה אחנאן כואת. כאן מן בונה יעקב אבינו. כאן מן סירת אלי רבבי סמאנה ולאדו. ולהאדה תלקאנה דימה נתעאוונו מעה בעצ'נה. וכיף מה מערוף פלעולם. אלי ליהוד נאזחין יאסר פתיזארה מן סירת לאחדות אלי בינאתהם. אלי התוזאר לכבאר חתתה ואלו אלי תממה קאנון פתיזארה אלי השוק מה ירחמש. ואלי טאח ימשי פרזלין. לאכן התוזאר לכבאר מתאע ליהוד מוש האדה לכלל מתאעהם. צחיח מה יתסאמחושי פתיזארה. לאכן מעה כוואנהם ליהוד יחאוולו באש יעאוונוהם. ומה יכליווהומשי יטיחו. ווקתלי ישופוהם דאכלין פי כטר ויערפו אלי האדאך יהודי ינבהו ויקולולו. והאדאך עלאש התיזארה מתאעהם נאזחה. ומלכו לעאלם בתיזארה מתאעהם. אלי רבבי וקתלי ילקאנה מתוואחדין מעה בעצ'נה. יבעתלנה לברכה. ובהאדה ילזמנה נכממו עלא בעצ'נה. ומוש לאזם נקולו אלי מה נצ'רושי בעצ'נה. ומערוף אלי קאלו לחז"ל. אלי למוסר אלי מה ענדושי חלק פי עולם הבא. יסתממה מוסר. כאן מסר צאחבו באש יתקתל האו יתעאקב. האו מסר צאחבו פי ענין מתאע פלוס. מתלן ואחד יסמע בואחד אלי הווא מקלב ויערף אלי תממה יהודי באש

 יתעאמל מעאהו. ילזמו יעלמו. לאחדות האדי תנזם תקווינה חתתה אחנאן פי בלאדנה. ונזמו נווליוו כיף יהוד אירופה ואמריקה אלי יתחכמו פלעאלם בתיזארה מתאעהם. גיר שוייה אחדות מעה בעצ'נה פלכדמה ונעאוונו בעצ'נה. וילזמנה וקתלי נשופו יהוד יאכל כובזה מן בלאצה. מה נחאוולושי באש נחיווהאלו. מוש מאענאהה חראם נכדמו כיפו. ולאכן מוש בטרק אלי נחיוולו כבזתו הווא. ונזיבו הוני תלאתה מעשיות ואחד משה לאירופה באש יכדם. אלי פי בלאדו מה משאתשי מעאהו. דבר חק התסכרה בסיף ומשה לאירופה. כרה דאר. פצבאח משה יצללי. וברד אירופה מוש כיף לברד אלי פי בלאדו. והווא לאבש בלוזון כפיף ודנייה בארדה. באעד מה כמלו הצלה. תקרבלו ואחד קאלו מביין פיך זית זדיד ללבלאד. קאלו צחיח. קאלו זית תכדם הוני. קאלו הי. קאלו אסמע האנה ענדי חנות פרגתהה האמש. אלי מה עאדשי ענדי וקת באש נתלתהה ביהה. נכריהאלך אכדם פיהה. קאלו מה ענדישי מנין נזיבלהה סלעה. קאלו השנווה תפהם אנתין. קאלו פלקמאש. קאלו מה יהמכשי תווה נבעתלך לקמאש ואכדם עלא רוחך. וראלו לחנות עטאהו למפתח. באעד שעתין בעתלו הסלעה ובדה יכדם ונזח. באעד שנין נשד הראזל אלי עאוונו. קאלו מן הנאס אלי כאנו פצלה עלאש מה קתארחת כאן עלייה האנה. קאלו מן בלוזונך ביין עליך אלי אנתין מסתחק. ובהאדה עאוונתך. הראזל האדה תווה מן כבאר תזאר לקמאש פי אירופה. מעשה אוכר. ואחד משה לאירופה יכדם. דכל יכדם ענד ואחד ולד בלאדו. הווא כאן מתרבבי יאסר ותיקה. מול לחנות בשוייה כלאלו לחנות פי ידו. והווא ענדו ברשה תיזארה. נהאר קאלו אסמע לחנות האנה מה עאדשי נזם נקעד פיהה. אכדם מעאייה בלבאיי. באעד שוייה וקת קאלו האנה לחנות מה עאדשי נזם נתלפתלהה זמלה. כודהה אנתין ותחב סלעה איזה כוד ענדי וכלץ וקת אלי תחב. ונזח. וחתתה מול לחנות רבבי בארכלו. מעשה אוכר. ואחד מתעדדי פתנייה בכרהבתו. לקא לכאייאס מסככר בלכראהב. וקתלי לקא כל שיי ואקף הבט ישוף לקא אלי תממה כרהבה טאחת פלהבטה מתאע לואד. ולאומבלונס כרז מרה אלי מביין פיהה בין חייה ומות. קטעתלו קלבו יאסר. רזע לכרהבתו האש ענדו יעמל באש ימנעהה. מה ענדו מה יעמל. לאכן קאל מאדאם קאעד נסתננה איכה האוו איכה נקרא שוייה תהלים באש תמנע. דאר פלכרהבה ילקאשי תהלים מה לקאשי. חב יתפככר קטאייע תהלים מראס. תפככר מזמור ואחד אלי הווא שיר למעלות אשא.  קאם עיני לסמה וקאל. יא רבבי האנה מה נערף כאן לפרק האדה. חנקראהו קדאמך באש תמנע למרה האדי. קראהו מראס. באעד שוייה תחלת הדנייה ומשה עלא רוחו. באעד עדת שהור הווא נסה מן לחכאייה זמלה. כלמו קצין מן למשטרה קאלו אנתין פלאן. קאלו האנה. קאלו ענדך כרהבה מארכה כאדה ונומרו כאדה. קאלו הי. והווא כאייף. האש תחב ענדי למשטרה. קאלו מררה וקפת פי אכצידון פלבלאצה לפלאנייה. קאלו הי וזאד תכבש האש יחבו ענדי. פלאכר קאלו לקצין. למרה אלי טאחת פלהבטה ראו מנעת ותחב תחכיה מעאך תנזם תזינה ללמשטרה. קאלו נזי. משה לקא למרה ולקצין. קאלתלו תערף באעד לאכצידון חשת רוחהה אלי הייא מאתת וטלעת הנשמה מתאעהה לסמה. והייא כאנת תשוף כיפאש זאו למגן דוד אדום וטלעוהה פלכרהבה. ונשמה מתאעהה תשוף כל שיי. מן באעד פסמה קאלו אלי פלאן לפלאני קרא מזמור תהלים לרפואתה ופשמים קבלו למזמור האדה אלי תקרא מן לקלב ובהאדה תרזע תעיש. וטלבת מנהם נומרו לכרהבה ואסמו. וקאלולהה. ובאעד מה בראת זאת ללמשטרה באש יטלעו באש תשכרו יאסר. לקצין ומול לכרהבה קאעדו באהתין. קאלתלהם האנה בדית נרזע בתשובה אלי שפת כל שיי בעיני. קאלולהה באעד מה חכיתלנה ושפנה אלי כלאמך צחיח. האשכון אלי קאלך עלא אסמו ונומרו מתאעהו. חתתה אחנאן נחבו נרזעו בתשובה. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.

בס"ד מוסר בלערבי פרשת יתרו ביהודית תוניסאית

בס"ד        מוסר בלערבי פרשת יתרו 

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה


פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת יתרו. פיהה 3 מצוות עשה ו14 מצוות לא תעשה מצוות עשה הומאן 1] באש נאמנו אלי תמה רבבי 2] באש נקדשו נהאר השבת 3] באש נקצ'רו ואלדינה מצוות לא תעשה הומאן 1] מה נכמושי אלי תמה אילה כלף רבבי 2] מה נכדמושי עבודה זרה 3] מה נשזדושי ללעבודה זרה 4] מה נעבדושי עבודה זרה בלחאזה אלי יעבדוהה ביהה 5] מה נחלפושי ברבבי פלבאטל 6] מה נעמלושי כדמה פשבת 7] מה נקתלושי עבאד 8] מה נזנאוושי 9] מה נסרקושי עבאד 10] מה נשאהדושי בלגדב 11] מה נשתהאוושי חאזה מוש מתאענה 12] מה נעמלושי תצוירת עבד כארזה [בולטת] כיף הצליב 13] מה נבניוושי מזבח בלחזר אלי משהם לחדיד 14] מה נעמלושי דרוז באש נטלעו עליהם ללמזבח                      

וקאללנה אלפסוק אלי יתרו וקתלי שמע אלי רבבי כרז ישראל מן מצר. כדה בנתו אלי הייא מרת משה וזגארהה גרשום ואליעזר. ומשה למשה למדבר. הרש"י ז"ל קאל מה שמועה שמע ובא. וזאוב קריעת ים סוף ומלחמת עמלק שמע ובא. הוני תמה נשדה. והאדה אלפסוק קאל אלי סמע אלי ישראל כרזו מן מצר. ולאכן הרש"י יקצד מנין שמע אלי ישראל כרזו מן מצר. וזאוב קריעת ים סוף ומלחמת עמלק אלי אלעולם אלכל סמע ביהם. ובעת למשה וקאלו אלי הווא זא. וכרז משה וכרז מעאהו אהרן וכרזו מעאהם הזקנים ווקתלי ישראל שאפו האדון כארזין כרזו אלכל יסתקבלו פי יתרו. וחכאלו משה עלה הנסים אלי עמלהם מעאנה רבבי. ופרח יתרו ועמל קרבנות לרבבי. וזאו אהרן והזקנים עמלו סעודה מעה יתרו. ומן גדוה שאף אלי הנאס ואקפה עלא משה באש יתחאכמו ענדו. והנאס שאדה הצף ומשה יחכם וחדו. וקאלו איכה תתעב אנתין והנאס. חט זמאעה יעאוונוך. ועמל משה איכאך. ומן באעד יקוללנה אלפסוק אלי פי שהר סיון רבבי קאל למשה אלי חיעטי התורה לישראל עלה זבל סיני. וקאל משה לישראל וקאלולו נעמלו אלי יקוללנה רבבי ונסמעו התורה. ופי נהאר סתה סיון פצבאח בכרי. רבבי עמל חסוס רעאד קויי וברק. וקאללנה עשר הדברות. ואחנאן מה סמענה כאן זוז אנכי ולא יהיה. וקלנה למשה אלי אחנאן מה נזמושי נסמעו חס רבבי אמשי אסמע אנתין וקוללנה. וישראל לכל כאנו מוזודין עלא זבל סיני וקתלי רבבי קאל אנכי ולא יהיה. וחתה אלי מה זאלו מה תואלדושי הנשמה מתאענא כאנת גאדי. וטלע משה לזבל ורבבי קאלו התורה אלכל. ולחז"ל קאלו. אלי וקתלי רבבי קאל עשר הדברות. לעולם לכל שמעו לחס מתאע לקולות ולברקים. ולאכן שני הדברות אנכי ולא יהיה מה סמעוהם כאן ישראל. 

פלפרשה מתאע הזמעה האדי. הרש"י ז"ל פי דבור וישמע יתרו. כתב מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. מערופה הנשדה. השנווה אלי קאעד ינשד הרש"י. והאדה מכתוב פלפסוק כי הוציא ד' את ישראל ממצרים. הנשדה האדי זאוובוהה לחז"ל. האשכון קאלו יתרו אלי ישראל כרזו מן מצרים. חתתה ואלו אלי זאוו נאס וקאלולו. ינזם מה יצדקשי. אלי מערוף יתרו מן זרע מדין ולד אברהם אבינו מן קטורה. והווא כאן מודבר מתאע פרעה. ווקתלי שמע אלי פרעה חייכדם בני ישראל כאף יחצל מעאהם הווא אלי גזרת בין הבתרים עלא זרע אברהם אבינו. הרב. וינזם יכמם אלי פרעה קאעד יעמללו לעבה יחב יחצלו. ובהאדה הרש"י נשד. האשכון קאלו אלי ישראל כרזו מן מצרים. וזאווב אלי קריעת ים סוף. אלי תצקו למיואן אלי פלעאלם לכל. ומלחמת עמלק אלי לעסכר מתאע עמלק פרקהם רבבי

 פלעאלם לכל. הומאן אלי אכדולו אלי כרזו ישראל מן מצרים.

לאכן חתתה בתפסיר האדה. תממה נשדה אוכרה. עלאש הרש"י כתב מה שמועה שמע ובא. כאן ינזם יכתב מה שמע ובא.

לחז"ל קאלו. אלי רבבי עטה קווה לטומאה כיף לקדושה. מאענאהה אלי לעבד ינזם יוצל לחאזה אלי יחבהה בטומאה. וינזם יוצל בקדושה. באש תוולי לבחירות פי יד לעבד. כיף מה שפנה פי בלעם. וקתלי חייקתלו בלעם. טאר פלהווה בשמות הטומאה. וכלט עליה פינחס בציץ. השנווה אלי כללה פרעה יכלט עלא ישראל באעד מה שאף אלי נצארלו פי מצרים. לחז"ל קאלו. וקתלי שמע אלי קאעדין קבאלת בעל צפון. קאל אלי בעל צפון חס ושלום אקוה מן רבבי. ועמלק חתתה הווא שאף בסחר אלי לעסכר אלי זאבום מה חיימותושי לעאם האדאך. מאענאהה אלי פרעה ועמלק תכלו עלא הטומאה. הוני שאף יתרו. אלי מהמה כאנת קוות הטומאה. אלי ואחד כיף פרעה בלחרטומים אלי ענדו. ועמלק בקוות הסחר אלי ענדו. לקדושה גלבתום. והוני יזי באהי כלאם הרש"י ז"ל. מה שמועה אלי כלאתו וקתלי כרזו ישראל מן מצרים ושמע זא. מאענאהה חתתה ואלו אלי וצלו לכבר אלי כרזו מן מצרים. כאן ינזם יקעד פי בלאדו ויתבת שבעה מצוות בני נח ויוולי צדיק גמור וענדו חלק פי עולם הבא. המאלה השנווה מזייבו וקתלי שמע אלי ישראל כרזו מן מצרים. ובהאדה זאווב. אלי הזוז קוות הטומאה אלי הומאן פרעה ועמלק מה נזמושי רוחהם מעה לקדושה. עליהה חב ידכל פלקדושה.

אכוואני לעזאז. כל שיי אלי נזמו נתחצלו עליה. ענדנה זוז טרק. נזמו נתחצלו עליה בלחלאל. ונזמו נתחצלו עליה בלחראם. יצר הרע דימה יוורילנה טריק לחראם ויזיינהאלנה באש נמשיו פיהה ובאש נחצלו. ונזמו נתחצלו עליהה בלחלאל. אלי יצר הרע יביינלנה אלי הטריק האדיך מה תווצלשי. וענדו ברשה טרק אלי יכלינה נצדקו. מתלן. וקתלי תכתבלנה באש נמרצ'ו. יכלינה נווליו נקראוו התהלים ונעמלו שיעור. וקתלי נמרצ'ו נקולו האדה הווא כרה לקראייה אלי נקראווהה. ווקתלי קריב נבראוו. יכלינה נסלמו פלקראייה ונבראוו וידכללנה פי מכנה אלי לקראייה אלי קרינאהה הייא אלי מרצ'דנה. האו וקתלי חתזינה כצארה מתאע פלוס. יזיבלנה טרק מתאע חלאל ונכסרו. וטרק מתאע רבח יזיבלנה טרק חראם. ויכלינה נגטצו פטרק מתאע לחראם. והאדה לכל באעד מה יזעזע פינה לאמונה אלי ענדנה. אלי ענדו אמונה ברבבי. יערף אלי קאללנה רבבי האדאך הווא הטריק הצחיח. ווקתלי ימרץ' האו יכסר. יערף אלי האדאך האש יחב רבבי. ווקתלי ירבח. יערף אלי האדאך מן פצ'ל רבבי. וקתלי תוולי ענדנה לאמונה האדי. ווקתהה יצר הרע מה יזישי עלא חאלנה פלחאזאת האדון. אלי יצר הרע מה עמרו מה יתאעב רוחו פי חאזה אלי מה חיחצל מנהה חתתה נתיזה. מתלן. ינזמשי יזי יצר הרע לרביין ויקולום כסרו השבת האו מה תצליוושי האוו מה תקראוושי. יערף מה חייסמעו חד. לאכן יזי פלאוול יקולו בארה ארתאח שוייה. קאעד תאעב רוחך יאסר. ומה תנזמשי תרכז. ובשוייה בשוייה יווצלו לאלי יחב. לאכן אידה כאן מן לאוול יקולו לא. מה ינזמשי יואצל. וחתתה אחנאן איכאך. אידה כאן ענדנה שך אלי טרק לחראם ינזמו יווצלונה. ראוו חלינה באב כביר ליצר הרע באש יווצלנה לאלי יחב הווא. ובהאדה ילזמננה נקויוו רוחנה פלאמונה. באש יצר הרע מה יוצלשי יכמם באש ידכלנה פי חראמאת. ונזיבו הוני מעשה ואחד חילוני מאשי פי ניויורק. שאף ואחד חרדי דארו ביה שאבאב ועטאוו טריחה וטייחו ומרמדו

 והרבו. תקרבלו קיימו. קאלו עלאש תעמל פי רוחך איכה. קאלו האש נעמלום חפאץ' אטלר יכרהו ליהוד. קאלו עלאש תביין עלא רוחך אלי אנתין יהודי. מאו אלבש כיפי ונחחי הלאחייה מה עאד יפיק ביך חד אלי אנתין יהודי ומה יכלמך חד. קאלו יצ'הרלך. האדה כולו יצר הרע יחב יכליני נחחי הלאחייה ונחי לכובע. והאנה הטריחה חנאכלה איכה האו איכה. קאלו האשביך מזנון. אידה כאן מאכש לאבש איכה מנין חייערפוך אלי אנתין יהודי באש יצ'רבוך. קאלו אסמע. האנה תווה מה נזמשי נווצ'חלך בביאנאת אלי כלאמי צחיח. ואלי הטריחה כנת חנאכלהה דימה. לאכן תווה יזי נהאר ואנתין ברוחך תכתסף אלי כלאמי צחיח. קאלו האו נעטיך הדריסה מתאעי ונהאר אלי תסתחקלי איזה בחדאייה ונפרח ביך. כדה ענדו הדריסה וקאלו צעיב יאסר כאן נצטחקלך. תעדאוו 15 אן סנה. לילת שבת לחרדי האדה פי דארו קדש ובדאוו למאכלה ויסמע טרטיק עלא לבאב. חל לקא ואחד מה יערפושי זמלה. מנצ'רו גוי האו חילוני כאמל. קאלו נזם נדכל. קאלו תפצ'ל לאכן אקבל קולי האשכון אנתין באש נדכלך. קאלו האנה יהודי ותקאבלנה מררה ועטיתני הדריסה מתאעך. קאלו תפצ'ל. קעד מעאהם עדה מעאהם השבת מה תכלמו חתתה שיי. באעד השבת לחרדי קאלו השנווה חאזתך. קאלו מאו אנתין קלתלי וקתלי תסתחקלי מארחבה ביך. קאלו מארחבה ביך. לאכן פי השנווה נזם נעאוונך. קאלו מררה כנת מאשי פתנייה ולקית ואחד חרדי יצ'רבו פיה. וקתהה לחרדי בדה יתפכר קאלו תפכרתך. לאכן השנווה אלי כלאך תזיני. קאלו האנה כנת נכדם לאבאש עלייה. תממה נאס קלקתהם ובהאדה חבו באש יצ'רבוני פשוק. מה נזמושי. אלי מהמה כנת פדין ענדי מך מתאע יהודי. ובהאדה לעבולי לעבה מעה זמאעת לבאדינדה. ותהמוני בשרקה פלבאדינדה. תווה שהר זאווני זמאעת לבאדינדה וכדאוו הדוסייאת מתאעי לכל ושכרולי השאריכה ובחתוני קדאש מן מררה. ועדאוו הדוסייאת מתאעי ללחאכם. עמלת מוחאמי ונערף רוחי אלי חנכרז מנהה שאלאמאת. ולאכן למוחאמי מתאעי קאלי אלי לחאכם ערפך אלי אנתין יהודי והווא מן אלי יכרהו ליהוד. חיישופלך טריקה באש יכרזך מותאהם וחייחכם עליך וצעיב יאסר כאן נכרזו מנהה. אלי מהמה כאן ואחד מנצ'ם לאזם ענדו גלאט אלי ישד פיהם לחאכם. וקתלי סמעת לכלמה האדי תפכרת לכלאם מתאעך. משית נלווז עלא הדריסה מתאעך לקיתהה. חבית נזי נקולך אלי אנתין ענדך לחק. האשכון ינזם יפרק ביני ובין גוי. ולחאכם האדה פאק בייה. מאענאהה אידה כאן חנאכל טריחה נאכלהה חתתה ואלו נכבבי ליהדות מתאעי. קאלו והשנווה חתעמל תווה. קאלו מה נערפשי. קאלו האנה ענדי חל ללמושכלה מתאעך. קאלו השנווה. קאלו נצליוו לרבבי. קאלו מה נערפשי. קאלו איזה נצליוו האנה ויאך. קעדו יצליוו. קאלו גדוה הצבאח נמשיו לצלה. לבשו טלית ותפלין. קאלו אסמע יא ולדי. ילזמך תערף אלי ענדנה רבבי קד מה נעמלו דנוב וקתלי נטלבו מנו באש יעאוונה ובלאכץ וקתלי נערפו אלי מה ינזם יעאוונה כאן הווא. קאלו בלחק מה ינזם יעאווני כאן הווא. קאלו תווה קאעד בטאל מאענאהה. קאלו הי. קאלו אסמע כל יום איזה צללי מעאייה ונעלמך שוייה דין. עמל איכאך. באעד זמעה קאלו קדאש כלאמך צחיח. קאלו האש נצאר. קאלו לחאכם זאתו זלטה וקאעד פספיטאר. ועיינולי חאכם אוכר טלע יהודי. קאלו שפת רבבי קדאש יחבנה. למחכמה תעדאת לאבאש. ומן וקתהה רזאע מה יפלת חתתה צלה. וכל לילה יעמל שיעור. ויעאוון פלישיבות. ורזאע כאייף רבבי. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.  

בס"ד מוסר בלערבי פרשת תצוה ביהודית תוניסאית

בס"ד      מוסר בלערבי פרשת תצוה 

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה


פלפרשה מתאע הזמעה האדי. פרשת תצוה. לפסוק יכמל יקוללנה עלא בקיית מלאכת למשכן. והוני רבבי וצא משה רבינו עלה הזית מתאע למנורה. ועלה לבאש לכהנים. ועלה לקרבנות אלי ילזמום יקרבוהם באש יתקדשו. ועלה מזבח הקטורת. 
פלפרשה מתאע הזמעה אדי פיהה 4 מצוות עשה ו4 מצוות לא תעשה. מצוות עשה הומאן 1] באש לכהנים יצאוובו למנורה וישעלוהה 2] באש ילבשו לכהנים בגדי כהונה וקת לעבודה פי בית המקדש 3] באש לכהנים יאכלו באייהם מן לחם לחטאת ולאשם 4] באש לכהנים יעמלו לקטורת כל יום פצבאח ולעשייה. מצוות לא תעשה הומאן 1] באש מה ינחיוושי לאפוד מן עלא לחושן 2] באש מה יקטעושי לחואייז מתאע לכהנים שמאתה 3] אלי מוש כהן מה יאכלשי לחם קדש קדשים 4] באש מה יקרבושי לקרבנות פוק מזבח הזהב. אלי מה תעמל כאנשי ללקטורת.
פלפרשה מתאע הזמעה האדי. פזוהר הקדוש נשד לפסוק כתבלנה תלאת מראת ואתה. ואתה תצוה. ואתה הקרב אליך. ואתה תדבר. לפסוק כאן ינזם יכתבלנה ותצוה והקרב ותדבר. כלמת ואתה ואחד הוני יחסהה זאיידה. ווקתלי לפסוק יכתבלנה חאזה זאיידה יחב ירמזלנה חאזה. השנווה לחאזה אלי יחב ירמזלנה הוני. פזוהר זאווב. ואחנאן חנחאוולו באש נזאוובו זוואב אוכר. ותממה נשדה אוכרה. ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. יאכי מה נערפושי אלי אהרן כו משה. נשדה אוכרה. ויקחו אליך. יאכי הזית לדמת משה רבינו. והאדה הזית ללמנורה.

פי פרקי אבות התנא כתב. רבן גמליאל קאל. כל העמלים עם הצבור יהיו עמלים לשם שמים. שזכות אבותם מסייעתן וצדקתם עומדת לעד. ואתם מעלה עליכם שכר הרבה כאלו עשיתם. לכלאם האדה תקול עליה לוגז. האש מאענאהה כל העמלים. חאזה אוכרה האש מאענאהה וצדקתם עומדת לעד. וחאזה אוכרה האש מאענאהה כאלו עשיתם. והאדה הומאן עמלו בלחק. עמלים עם הצבור.

לאכן הוני יקצד לפרקי אבות. אלי הצבור דימה ילום. כיף מה נשופו משה רבינו טול עמרו ילומו עליה. ולאכן אלי כדם לקהל לשם שמים בלחק. יזי נהאר והנאס לכל תסתערף בלחאזה האדי. ויקולו רבי פלאן האו פלאן עליה השלאם. וחתתה ואלו אלי מראת ילזמו יאכד קאראראת צעאב ויכלליה הנאס תתכלם עליה. לאכן הווא מן סירת אלי ישוף האדיך הייא מצלחת לקהל ילזמו יעמלהה. והוני האדה האש יקצד לפרקי אבות. כל העמלים עם הצבור יהיו עמלים לשם שמים. מאענאהה הנאס יתאעבוהם. אלי יתעבו מעה הצבור אלי הצבור יתאעבהם. יכדמו לשם שמים ומה יכאפו מן חד. לאכן ואחד יכאף יגלט. עליה קאללנה התנא. שזכות אבותם מסייעתם. תממה זכות אבות וסייעתא דשמייא. מאדאם הומאן התכמאם מתאעהם לשם שמים. רבבי יעאוונהם באש מה יגלטושי. וצדקתם עומדת לעד. אלי חתתה ואלו הנאס תלום עליהם תווה. לאכן לאזם יפיקו בצדקות מתאעהם. ויקעדו רמז לנאס לכל. ולמשהולין אלי בעדהם יתעלמו מנהם. והומאן יאכדו כרה עלא למשהולין אלי בעדהם. כיף אלי עמלו הומאן. אלי הומאן אלי עלמוהם כיפאש יכדמו הצבור.

והוני רבבי קאל למשה רבינו. ויקחו אליך שמן זית וכו'. וקתלי חתווצי לקהל באש יזיבו שמן זית זך ובלמואצפאת האדוך לכל לדמת למנורה. חייקולו לכבוד עצמו הוא דורש. באש ידכל לבית המקדש ילקאהו צ'אווי מליח. אלי לקהל דימה ילום. עליהה קאלו מה תכאפשי מן הלומאן האדה. אלי באעד למשכן ואתה הקרב אליך אהרן. אלי

 אהרן הווא אלי חייולי כהן גדול. ואנתין אלי חתחטו. יפאהמו לכל אלי האדה לשם שמים מוש לכבוד מתאעהו. לאכן מאזאלת חאזה אוכרה. אחיך. אלי חיידויו יכמם עלא כו. מאדאם אהרן כו חטו כהן גדול ועמלו מנורה צ'אווייה מליח. עליהה כמל התאלתה ואתה תדבר אל כל חכמי לב. אלי לחכמים מתאע הזיל האדאך תפאהמהם עלאש הזית האדה ועלאש אהרן. עלא כאטר לקהל מה חייפאהמכשי. ולמשהולייה ללחכמי לב באש יריידו לקהל. וקתלי ישופו לקהל כיפאש הומאן ברוחהם יכדמו פי בגדי כהן גדול.

בלכלאם האדה. תתזאווב נשדה פלמגילה עלאש הזרבה מתאע מרדכי באש אסתר תמשי ללמלך פיסע. והאדה לווקת מאזאל טויל עלא תנפיד לגזרה. הזואב הווא אלי אידה כאן משאת פי וקת אוכר מה תממה חתתה כטר. הנאס חתקול אסתר האש עמלת. כאפת עלא רוחהה קאלת ללמלך באש תמנע. ולאכן תווה וקתלי משאת והייא פי כטר. הנאס לכל ערפת אלי עמלת באש תמנע ישראל. ומן סירת האדה טלבו מרדכי ואסתר בכל תוקף. באש יקראוו למגילה ויעמלו פורים. באש למשהולין אלי בעדהם יערפו האש מאענאהה לשם שמים. וזכות אבותם מסייעתם.

אכוואני לעזאז. משה רבינו פי פרשת דברים קאל לישראל. האש טאלב מנכם רבבי כאנשי כוף רבבי. פלגמרה נשד יאכי כוף רבבי חאזה שאהלה הייא. וזאווב ענד משה רבינו חאזה שאהלה. הוני ואחד ינשד. אידה כאן חאזה שאהלה ענד משה רבינו. השנווה לאמתייאז אלי ענדו משה רבינו. והאדה עמל חאזה שאהלה. לפום צערא איגרה. לאכן לגמרה יקצד. אלי לעבאד אלי כיף משה רבינו. כוף רבבי שאהל. ענדום מה אצעב. אלי כדמת לקהל לשם שמים אצעב מן כוף רבבי. אלי יצר הרע יגלט לעבאד בלכוף רבבי זאדה. אלי יוורילו התר גמור ויגלט ויעמל חאזאת אלי יתביינלו מה פיהם שיי והומאן מצ'רה. ולאכן כיפאש ינזמו ימנעו למשהולין מן לחכאייה האדי. הייא לכוף רבבי. אידה כאן ענדום לכוף רבבי מה עאדשי תכאף עליהם. שזכות אבותם מסייעתם. ולאכן אידה כאן מה תוולישי לשם שמים. מה עאדשי תממה זכות אבותם. אלי הומאן קאעדין יכממו עלא רוחהם מוש עלא לקהל מה עאדשי זכות אבותם. ולשם שמים ילזמהה תוולי עלא כל ואחד מוש כאן עלא למשהולין. אלי לעבד וקתלי יעמל חאזה לשם שמים. וקתהה זכות אבות מסייעתו. ווקתלי זכות אבות תעאוונו תוולי מוש כאנשי פי כוף רבבי. כאנשי פי כל דרכיו. וחתתה פי כדמתו ודארו. מאדאם תממה התכמאם מתאע שם שמים. זכות אבות תבע פיה פי כל בקעה. וחתתה ואלו מראת לעבד יתביינלו אלי תממה הסתרת פנים ומה קאעד ישוף חתתה מעאוונה. לאכן פלחקיקה ודאי אלי רבבי מעאנה. אלי לעבד אידה כאן מוש מן מעאוונת רבבי מה ינזמשי יעיש בלכאמל. צחיח אלי תממה מזל ותממה טאביעה אלי תמשי ביהה לעולם. ולאכן האדה לכל ללעבד אלי מן השמים מוש מלווזין עליה. כיף אומות העולם האו הרשעים לגמורים. ולאכן לעבד אלי מלווזין עליה מן השמים. כל כטווה אלי יעמלהה. רבבי מעה. והאדה האש מאענאהה תשועת ד' כהרף עין. מאדאם רבבי דימה מעה. פי כל לחצ'ה תנזם תזיהו התשועה. אלי רבבי מה יחירשי. ולאחאצ'את ינזם יבדל כל שיי. ונזיבו הוני מעשה יוסף בעל תורה וכאייף רבבי. צחיח מוש לאבש שחור ומה ענדושי לחייה. לאכן מדקדק פלמצוות קלה כבחמורה. מה עמרו מה תפותו צלה במנין ומן גיר מה נקולו שבת ולכשרות ובקיית למצוות לכל . יוסף האדה חתתה פי כדמתו כאן ישר יאסר ומדקדק יאסר. ויקול דימה. אוול נשדה ינשדו לעבד פשמים נשאת ונתת באמונה. ונשדה האדי

 תתנשדלו כל לילה וקתלי ינעש. אלי הנעאש חצה מן הסתין מתאע למות. ובהאדה כאן מדקדק יאסר באש מה יצ'לם חד פלביע ושרה. לאכן וקתלי תשופו מה תלאחצ'שי עליה מן הרביין לכבאר. ולאכן הווא כאן מעיין כביר וקארי תורה מליח יאסר. בטאריקה אלי תנשדו פי היי דין יפסהרהולך בתאפאציל לכל. נהאר ספר לדמת לכדמה מתאעהו. ווקתלי כאן פי אזתימאע מעה הנאס אלי חייתעאמל מעאהם. דכל לפוליס ושדהם לכל רפעוהם ללחבס. יוסף מה קאעד יפהם שיי עלאש הזוהם. נהאר מווקף. מן גדוה הזו ללבחת תלאת שואייע. והווא פלבחת נשדו מייאת הנשדאת וזאווב עליהם עלא קד מה יערף ועלא קד מה יתפכר. רזעו ללחבס לקא הזמאעה אלי כאן מעאהם פי אזתימאע אלי חייכדם מעאהם גאדי. נשדום השנווה אלי נצאר. מה זאוובו חד. עאווד נשד. פלאכר ואחד קאלו חתתה אחנאן מה נערפושי. באעד שעתין אוכרין נאדאוו דכלו ענד לבחאת וקאלו תנזם תרווח. קאלו מה פהמתשי עלאש זבתוני הוני והשנווה מאציר למזמועה לוכרה. קאלו בארה אחמד רבבי אלי זינה אחנאן ושדינה למזמועה לוכרה. ואחמד רבבי אלי כרזת מן הוני. מה פהם שיי. כרז לקא כרהבה תסתננה פיה קאלו אטלע נווצלך להותיל מתאעך. קאלו האשכון אנתין. קאלו האנה כביר לבחאתה הוני. מה פהם שיי. קאלו אטלע האו תווה נפאהמך. טלע מעאהו דכלו להותיל טלבלו קהוה. קאלו אנתין מה תתפכרנישי לאכן האנה נתפכרך מליח. לחאזה לאוולה נקולך אלי אנתין מנעת מן מזמועה מתחיילה. עאמלין שאריכה ווהמייה וישרקו פלעבאד. לאכן ואחד פלוסו חלאל כיפך אנתין מסתאחיל באש ינזמו יתחיילו עליה. אלי אחנאן ענדנה מדדה נתבעו פיהם ולקאראר באש נדכלו עליהם כאן וקתהה ודכלנה עליהם ואנתין גאדי. ובהאדה אנתין מנעת. וכיפאש נערפך האנה. תווה כמס שנין כנת פי ישראל. דכלת ללחנות מתאעך שרית ענדך זוז כוואתם צ'יאמנט. ומן באעד דכלת לזארך שרית ענדו קטאייע אוכרין אלי עזבוני. ולאכן מן באעד משית עיירת קאלולי אלי לכוואתם מוש צ'ייאמנט. ובהאדה רזעת ללחוואנת הזוז דכלת ללחנות לאוולה קאלי מה כדיתהומשי מן ענדי. והאנה שאדד צחיח. תעדית אנתין שפתני נאדיתני וקלתלי ראך גלטת פי עוץ' אלי חתאכד לכוואתם מתאעך כדית כוואתם מתאע כליון אוכר אלי הומאן מוש צ'ייאמנט וזאבום באש יטלע ואחדין כיפהם צ'ייאמנט. וכרזת נלווז עליך מה לקיתכשי איזה כוד כוואתמך. ופעלן לקית לכוואתם מתאעי חאצ'רין ויסתנאוו פייה ומול לכוואתם למקלדין יסתננה. קלתלך אנתין מה עטיתנישי פאתורה כנת תנזם תאכדהם ותכליני נתכאצם מעה צאחבך. קלתלי כל לילה ינשדו פייה נשאת ונתת באמונה. האש נקולום הלילה. עטיתני לכואתם מתאעי וכאן פי וצטהם לפאתורה. האנה מה נשיתכשי עלא כאטר אידה כאן זית נחב כוואתמייה ועטיתהומלי עאדי. לאכן תכרז תלווז עלייה באש תצלחלי לגלטה מתאעי. מה יעמלהה כאנשי ואחד בלחק אלי קבאלתו רבבי דימה. ובלאכץ אלי מה תערפשי אלי האנה יהודי. וגלטת לגוי חלאל. ובהאדה וקתלי שפתך קלת ללבחאתה יווקפו לבחת מעאך וצאוובתלך וראקך וכרזתך. ולאכן כיפאש הצדפה האדי אלי מה טיח כאן ענדי ואקבל מה ילעבו עליך. קאלו רבבי יכלץ מדה כנגד מדה. וגלטך פלאוול באש תמנעני תווה. קאלו אידה כאן אנתין יהודי עלאש מה תעמלשי הדין. קאלו חס ושלום. האנה דתי כיפי כיפך. ולאכן תערף הוני מה נזמשי נכרז בכיפה. חתתה פי אירופה תכאף. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.

חכמה מקדם – תוניסיה

תוניסיהAsilah

גולת תוניסיה היתה המרכז הרוחני־תורני של יהדות צפון אפריקה בין המאה השמינית למאה האחת־עשרה. חכמי קירואן זכו להכרה מגאוני בבל, ובהמשך פעלו בקרבה גדולי תורה כרבנו חננאל – פרשן התלמוד הנודע. קהילות אלו נחרבו עד היסוד עם עלייתה לשלטון של כת האל־מווחדון במאה השתים־עשרה. לאחר גירוש ספרד התיישבו בתוניסיה אנשי הלכה ותלמוד רבים כרבנים אברהם זכות, אברהם בן בקראט הלוי ומשה אלאשקר.

תרומה משמעותית להתפתחות התורנית יש לזקוף לרבנים מסעוד אלפאסי ושלמה פרץ אשר הגיעו ממרוקו לתוניסיה במאה השמונה־עשרה והחלו ללמד בה תורה. תוך זמן קצר הצליחו להביא להתעוררות דתית.

החיד״א, בביקורו בתוניסיה ב־1774, תיאר בהתלהבות את התרשמותו מגדולת רבניה ולימודם המעמיק, וכן את תמיכתם הנדיבה ביהודי ארץ ישראל. על פי עדותו, מאה שנים קודם לכן, באמצע המאה השבע־עשרה התחוללה מהפכה חינוכית בהנהגת הרבנים צמח צרפתי, אברהם הכהן ואברהם טייב, שעיקרה מעבר מלימוד גמרא עם רש״י ללימוד מעמיק של התלמוד עם בעלי התוספות. בשיטה החדשה, ניתוח הסוגיה התלמודית לא נועד לשם הסקת מסקנות הלכתיות הלכה למעשה. שיטה זו, אשר כונתה ״העיון התוניסאי״, כללה למשל לימוד של סדר קודשים הדן בהלכות בית המקדש, אף שאינו נוהג הלכה למעשה. שינוי שיטת הלימוד הביא לפריחה אינטלקטואלית, ולפי עדותו של החיד״א, נערים רבים היו בבחינת ״מעיינים״ גדולים.

עם הכיבוש הצרפתי ב־ 1881 הפכה תוניסיה לארץ חסות, וההשפעה הצרפתית ניכרה בכל תחומי החיים בקהילה היהודית. בהדרגה פינתה את מקומה הערבית התוניסאית לטובת השפה הצרפתית. רבים מבני הקהילה, שהיתה ביסודה מסורתית, הגיעו לידי משבר דתי ולרמות שונות של התרחקות מן המסורת. המשבר הרוחני בקהילה היהודית בעיר תוניס היה כל כך חריף עד שנאלצו למנות רבנים מג׳רבה, האי הסמוך.

הקמת בתי הספר של כי״ח הגבירה מאוד את מגמת עזיבת המסורת בקרב צעירי תוניסיה. בשנת 1864 נוסד הוועד המחוזי של כי״ח בתוניס ונערך להקמת בית ספר של הרשת. ניסיון זה נתקל בהתנגדות עזה של הביי, השליט המוסלמי, ושל הקאיד, מנהיג הקהילה היהודית, והתוכנית נגנזה. בשנת 1878 הוקם בית הספר הראשון של כי״ח, והוסכם שהוא יתנהל על פי המסורת, מתוך מטרה שבוגריו יהיו משכילים יראי הי. הקמת בית הספר של כי״ח זכתה לתמיכת רבנים חשובים וביניהם הרב ישראל זיתון, רבה הראשי של תוניס. בשנים הבאות הוקמו בתי ספר של כי״ח לבנים ולבנות בערים נוספות, ומספר התלמידים גדל בהתמדה, אולם בניגוד לציפיות, החינוך המודרני הוביל דווקא להתרחקות מהמסורת.

לעומת חכמי תוניס, רבני ג׳רבה שמרו באדיקות על החינוך התורני והתנגדו לניסיונות להקים בית ספר של כי״ח באי. בין המתנגדים היו הרב יעקב הכהן גדישא ורבי כלפון הכהן. גם כאשר פנה אליהם הרב הראשי של תוניס והציע לתמוך ברעיון, הוא נענה בשלילה.

הציונות תפסה מקום חשוב בתוניסיה כולה, אם כי העלייה מתוניסיה לארץ לאחר הקמת המדינה היתה דלילה יחסית ונפרשה על פני שנים רבות, בעוד חלק גדול מן היהודים היגרו לצרפת.

בתוניסיה נוצרה ספרות תורנית ענפה בתחומי העיון בתלמוד, ההלכה, הקבלה והדרוש, אך לא נכתבו בה כלל ספרי הגות ופילוסופיה. למן המחצית השנייה של המאה השמונה־עשרה פנו רבים ללימוד הקבלה(כנראה בהשפעת הרב אברהם אבן מוסה ובנו הרב משה), ויש מהם שנודעו כגדולי המקובלים כרב יצחק טייב(מחבר ״ערך השולחן״) בתוניס, והרב משה עידן בג׳רבה.

בס"ד מוסר בלערבי פרשת תזריע מצורע

בס"ד  מוסר בלערבי פרשת תזריע מצורע

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה

פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת תזריע מצורע. פיהם 16 מצוות עשה ו2 מצוות לא תעשה. מצוות עשה המאן 1] אלמרה אלי תולד. תוולי טמאה וטמא. חתה אלי תזיב קרבן. ללולד 40 יום. ואלבנת 80 יום 2] אלי אלמרה אלי תולד תזיב קרבן 3] אלמצורע טמא ויטמא 4] אלמצורע באעד מה יחליט אותו אלכהן. יקטע חואייזו. וירבבי שער. ויכטי ראשו. כיף לאבל לא אליכם. ויערף ברוחו אלי הווא מצורע 5] באש לדון דיני נגעי בגדים.6] באש נטהרו אלמצורע וקתלי יברא 7] באש אלמצורע נהאר הסאבע באעד מה יברא. יחזם שערו אלכל 8] באש אלמצורע נהאר התאמן באעד מה יברא. יקרב קרבן 9] באש אלמצורע יטבל פלמקוה 10] באש נשופו דין נגעי הבית 11] אלי הזב טמא ויטמא 12] באש הזב בעל שלש ראיות יזיב קרבן 13] אלי שכבת זרע טמאה וטמא 14] הנדה טמאה וטמא 15] הזבה טמאה וטמא 16] הזבה תזיב קרבן. ומצוות לא תעשה המאן 1] באש מה יאכלשי הטמא מן לקדשים 2] באש מה יחזמושי הנתק. אלי הווא צרעת אלי תזי פי שער הראש או הלאחיה 

ותווה נכתבו כיפאש יוולי מצורע. הצרעת הייא. אידה כאן תבדל לון הזלד מתאע לעבד ללביוצ'ה. ותמה 4 נווע מתאע ביוצ'ה 1] הלון אלאוול אלי מה תמאש מה אבייץ' מנו. הווא לון התלז. והייא תתסמה בהרת 2] אקל ביוצ'ה לון הצוף הנצ'יף. ותתסמה שאת 3] אקל ביוצ'ה לון הזיר. ותתסמה ספחת 4] אקל ביוצ'ה לון לאבייץ' מתאע לעצ'מה. וחתה הייא תתסמה ספחת.  האמה אידה כאן אקל ביוצ'ה מן לון לאבייץ' מתאע לעצ'מה. טהור. ומה תתסמאשי צרעת כאנשי בוהק. וחתה ואלו אידה כאן תמה שוייה חמורה פל4 לוואנאת אלי קלנאהם טמא. ותתסמה פתוך. 3 אמאייר פצרעת. 2 פלאוול. ו1 באעד מה יסכר עליה אלכהן. אלכהן יקולולו כיף נוע מתאע צרעת תביינלי.יזי ישוף. אידה כאן לקא פלבקעה מתאע הצרעת 2 שעראת ביץ'. או מחיה מענאהה בלאצה מה פיהאשי צרעת. יטמא. והאדה יסתמה מוחלט. וכאן לא יסכר אלעבד 7 הייאם פי בית ואחדו. והאדה יסתממה מוסגר. ופנהאר הסאבע ישופו. אידה כאן לקא פיה שער אבייץ'. או בלאצה באהיה. או כברת לבלאצה והאדה תתסמה פשיון. יטמא. ויוולי מוחלט. וכאן לא יעאווד יסכר עליה 7 הייאם אוכרין. ופי נהאר 13 ישופו. וכאן טלעתלו אמארה מן ה3 טמא. וכאן לא טהור. וכאן באעד מה קאל טהור טלעתלו ואחדה מן לאמאייר טמא.

ותמה בהרת המכוה או השחין. למכוה הווא ואחד אתכוה ותזלעתלו בלאצת אלכוייה. והשחין הווא ואחד תזלעלו זלדו מן גיר חתה שיי. אלמכוה והשחין כל וקת אלי הומאן טריין דימה טהורין. ווקתלי בראו זמלה כיפהם כיף לעבאד אלכל. ולאכן אידה כאן בדאו יבראו וטלעת עליהם קשרה. תתסמה צרבת השחין. ומחית המכוה. ותביינת כיף הצרעת. ישופהה לכהן. וכאן לקא פיהה שער אבייץ'. צרעת. וכאן לא יסכרו 7 הייאם. וכאן טלע פיהם שער אבייץ' או כברו טמא. וכאן לא טהור. ומה יסכרו צרבת השחין ומחית המכוה. כאן מרה ואחדה. וכאן  באעד מה טהרו טלעלו שער לאבייץ' או כברת לבקעה טמא. הנאס אלכל תנזם תשוף נגעים. ולאכן אלחל ורבט פי יד אלכהן. וכאן אלכהן מה יערפשי הדינים מליח. יזיבולו רבי ישוף ויקולו. ואלכהן הווא אלי יקול טמא או טהור או יסכרו עליה 7 הייאם.

ותמה הנתק. אלי הווא יזי פי שער הלאחיה או הראץ. אידה כאן טאחלו שער. ומה יהמשי לון הזלד. וסימן טומאה מתאעהו הווא. זוז שעראת צפרין זיידין. או תכבר אלבקעה. וסימן טהרה מתאעהו. יטלעלו שער אכחל. וכאן באעד מה יסכרו 7 הייאם מה ביינשי פי סימני טומאה או טהרה. יחזם דאייר עליהה ויכלי זוז שעראת באש יביין אידה כאן כבר. וטהור.

ותמה צרעת בגדים. הלון מתאעהה אכצ'ר גאמק יאסר. או אחמר גאמק יאסר. בגד אלי חמאר או כצ'אר. יסכרו 7 הייאם. אידה כאן כברת לבלאצה יחרקו. ואידה כאן מה כברתשי. או פתאח. או זאד

 כצ'אר או זאד חמאר. יכסלו לבלאצה האדיך ואכתר שוייה. ויעאוד יסכרו 7 הייאם. ונהאר 13 ישופו. אידה כאן פתאח יכסלו וטהור. ואידה כאן תבדל הלון מן לאכצ'ר ללחמר או בלמקלוב. יקטע לבלאצה האדיך ויכסל אלבאקי ויטבלו וטהור. ואידה כאן קעד כיף לאוול יחרקו. ונגע בגדים מה יוולי כאנשי פצוף או אלכתאן מוש מסבוגין. וכברו 3 אצאבע עלא 3 עלא לאקל. או לבאש זלד חתה ואלו מסבוג.

ותמה נגעי הבית. ואחד אידה כאן ישוף בלאצה פלחיט מתאע דארו. כצ'רה או חמרה. ימשי ללכהן ויקולו. כנגע נראה לי בבית. ואלכהן יזי ישופו ויסכרו 7 הייאם. ופנהאר הסאבע ישוף. אידה כאן פתאחת או ופאת אלבלאצה. טהור. ואידה כאן לקאהו כיף מה כאן. יסכרו 7 הייאם אוכרין. ופי נהאר ה13 יזי ישופו. אידה כאן ופאת אלבקעה או פתאחת. טהור. ואידה כאן לקאהו כיף מה כאן. יכסר אלבקעה האדיך. ואלחזר וטראב ילווחו לברה מן לבלאד. ויבניו לבלאצה האדיך. וימלסו הדאר אלכל. ויטהרו. ויסכרו 7 הייאם אוכרין.ופי נהאר ה19 ישופו. אידה כאן מה רזעתשי אלבלאצה יטהרו בצפרים. ואידה כאן רזעת יטייח הדאר אלכל. וילווחו אלחזר והתראב לברה מן לבלאד. וכדאלך אידה כאן מן הזמעה לאוולה לקא אלבלאצה כברת. יכסר אלבלאצה האדיך ויבניהה וימלסו הדאר אלכל. ויסכרו 7 הייאם. אידה כאן מה רזעתשי. יטהרו בצפרים. ואידה כאן רזעת יטייחו הדאר אלכל. ופי כל וקת אלי מאזאל מה קרבשי הצפרים ורזעת לבלאצה. יטייח הדאר אלכל. ואידה כאן באעד מה קרב הצפרים רזעת אלבלאצה. יחסבולו מן הזדיד. כיף אלי אוול מרה זא הנגע. פי ומצוות לא תעשה המאן 1] באש מה יאכלשי הטמא מן לקדשים 2] באש מה יחזמושי הנתק. אלי הווא צרעת אלי תזי פי שער הראש או הלאחיה.

פלפרשה מתאע הזמעה האדי. פלפרשה מתאע ליולדת באעד מה תכמל ימי טהרה לפסוק קאל. תזיב קרבן כרוף. ואידה כאן מה תנזמשי. תזיב שני תורים או שני בני יונה. הוני ואחד ינשד. אידה כאן הייא תקצ'י בשני תורים האו שני בני יונה. עלאש לפסוק יחייבהה באש תזיב שה. ובאש מה נקולושי מה תגדשי תזיב שה. לפסוק יכתב תזיב שני תורים או שני יונה. ואם תמצא ידה תזיב שה. תקול האש למענה בדה בהאדי האו בהאדי. לפרק הווא. אלי לעני מה יחשמשי וקתלי ישופו יזיב שני תורים.

פי מסכת ידים. תממה מחלוקת בין רבי טרפון ורבי אלעזר בן עזריה. עמון ומואב פלעאם השביעית השנווה יעמלו ללמחצול מתאעהם. רבי טרפון קאל מעשר עני. ורבי אלעזר בן עזריה קאל מעשר שני. פראיות אלי זאבום רבי טרפון. רבי טרפון קאל. מצרים קרובה ובהאדה גזרו עליהה פשביעית מעשר עני באש יסתנפעו מנהה עניי ישראל. חתה עמון ומואב קראב יעמלוהם מעשר עני באש לעניים מתאע ארץ ישראל יסתנפעו מנום. רבי אלעזר קאלו אנתין פי באלך קאעד תרבחהם פלום. אנתין קאעד תקתלהם. כיף אלי קאעד תקול באש מה יהבטשי רבבי למטר ויתלזו יאכדו מן עמון ומואב. הוני תממה נשדה עלא רבי אלעזר. זיאדה לכיר האש כצו. וחאזה אוכרה. והאדה לחכמים אלי קבלום גזרו עלא מצרים באש תוולי מעשר עני.

הזואב לנשדה האדי. אלי אידה כאן רבבי יחב יעטיה לכיר לעניי ישראל מה יסתחקשי לעמון ומואב. ינזם יהבט לכיר פי ישראל. ומה יסתחקו לחד. ואידה כאן חתזיד עמון ומואב. מאענאהה למטר חתוקף זמלה פי ישראל. ומוש לעניים ברך חייסתחקו. כאנשי חתתה לבינונים. מאענאהה. קאעד תקתל לבינונים. אלי עני חשוב כמת. ולאכן מצרים ברך. ממכן אלי מראת יוולי נקץ מן סירת הדנוב. ויכמלו מן מצרים. מוש כיף אלי יזיבו חתתה מן עמון ומואב ולכיר יופה לכל פי ישראל.

חתתה הוני האדה האש חב יקוללנה לפסוק. אלי לקרבן הווא שה. כרוף. ואידה כאן הדנוב סבב ונקץ לכיר. וקתהה תזיב שני תורים או שני בני יונה. מאענאהה

 רבבי קאעד יקוללנה נחב נעטיכם לכיר ומה תזיבו כאן כרוף.

זואב אוכר. אלי אידה כאן יקוללנה לפסוק לקרבן שני תורים. וקתהה חתתה לעשיר יקול פהאש קאם לכסארה האדי. נזיב שני תורים והאכהוו. ובהאדה רבבי קאללנה לקרבן כבש. ולעני יזיב שני תורים. באש לעשיר יחשם ויזיב כבש.

אכוואני לעזאז. רבבי יחבנה יאסר ויחב יעטינה לכיר ויהנני עלינה. ולאכן אידה כאן נלקאוו רוחנה מוש מתהניין ונקץ פלברכה. נערפו אלי אחנאן הסבב. וילזמנה נשופו פי השנווה גאלטין. קאעדין נסמעו ברשה חאזאת מוש באהיין ובלאכץ פשאבאב בנאת האו אוולאד. קלבנה קאעד יתקטע אלי מה קאעדינשי נזמו נרביוו זגארנה עלא כוף רבבי כיף מה ילזם. לחאזאת אלי סמאענאהם מוש באהיין. והאדה כולו מננה אחנאן אלי מקצרין פי רבאיית זגארנה ומה קאעדינשי נתבעוהם מליח. צחיח מאשאכל לחייאת קאעדין יכליוונה נקצרו פי רבאיית זגארנה. לאכן עלא לאקל מוש מן ליאסר שוייה. ילזמננה נתבעוהם ונערפו האשנווה עאמלין באש נזמו נרדו עליהם. אלי הזגיר מן טבעו וקתלי יכתסף הדנייה יחב יזרב. ואידה כאן מה ילקאשי האשכון יוואעי וייפייקו. יצ'יע. ובהאדה אחנאן ילזמנה נווליוו חאצ'רין פלווקת למונאסב. וקתלי הווא חייצ'יע באש נווריולו הטריק הצחיח. נערף אלי ברשה נאס מוש עארפה ומה סמעתשי. לאכן האדה ברוחו תקציר מננה. ובלאכץ פלווקת האדה אלי הדנייה מכשופה קדאם הנאס לכל. ומולדאת לחאייאת תגרי הזגאר. ילזמנה נחללו עינינה דובל שבעה מראת ונשאללה נזחו. ונזיבו הוני מעשה ואחד אנטי דתי. מערוף כל חאזה מתאע דין יוקף פיהה ומה יכליהאשי תתעדא. וכל חאזה אלי צ'ץ' הדין יזרי באש תתעמל. הנאס כאנת מקלקה מנו יאסר. אלי כאן ואקף כיף השוכה פלחלק. אלי חייצאווב חאזה מה יכליהושי. הנאס כאנת מקלקה מנו ולאכן מה לקאוולו חתתה חל. נהאר זא סאכן זדיד פשכונה האדי וזאב מעה כבר  אלי נאס השכונה שתבשרו ביה וקאלו ופאת למועאנאת מעאהו. קאלום הראזל האדה אצלו מן בית דתי. ובו כאן כאייף רבבי יאסר. והאנה נערף למשפחה מתאעהו. פרחו יאסר ומשאו לכו לכביר. אלי בו נפטר בעדה. חכאוו מעאה.ו קאלום כוייה ראסו קאסח והאנה מה יסמעשי כלאמי. האמה נבעתכם לרבי מתאעהו אלי כאן יקרא ענדו וקתלי הווא זגיר ימשי מעאכום ממכן יסמע כלאמו. משאו לרבי מתאעהו והאדה מן גיר מה יסתננה משה מעאהם. משאוולו לדארו. וקתלי דכלו הנאס חשת לקלק עלא וזה הראזל האדה. דכלו לדאר ובדה הרבי מתאעהו יתכלם מעאהו דברי מוסר ולוכר מביין פיה מקלק יסתננה פיה יכמל. באעד מה כמל קאלו כמלת. קאלו הי. קאלו אנתין זאיי תווה תתכלם מעאייה ותפאהמני השנווה אלי ילזמני נעמל ולגלאט מתאעי. וינך וקתלי כנת זגיר נקרא ענדך. תממה מררה תכלמת מעאייה וקתלי נגלט. תממה מררה סכית בייה לבוייה. תממה מררה עאקבתני. מה כאן יהמך שיי. אלי כאן יהמך וקתלי נעמל מבחן נזיב נוואמר באהיין באש למנהלים ישכרוך. תווה זאיי תקולי האשביך תעמל איכה. אנתין הווא הסבב אלי כלתני אנטי דתי בלעמאייל מתאעך. אכרז עלייה. הנאס לכל קאמת כארזה וראסהה לוטה ובלאכץ הרבי מתאעהו אלי ערף אלי לחאל אלי וצלו התלמיד מתאעו עלא כאטר מה כאנשי ירביה מליח. ולאכן פלווקת האדאך בצ'בץ' דכל כו לכביר עייטלו. קאלו מה תחשמשי תדוי מעה הרבי מתאעך איכה. הוני נצארת למופזהה. אלי הראזל האדאך דאב פי בלאצתו ומה נזם יתכללם חתתה כלמה כאנשי כלמת סליחה טעיתי. הנאס מה פהמת שיי וקעדת באהתה. באעד תאוואני תכלם לאנטי דתי האדה וקאלום. לואחיד אלי כאן ירץ' עלייה. כוייה האדה. וכאן זית אנתין עמלת כיפו כנת נוולי כיר. כמל כו קאלו תווה חנעאווד נרביך מן הזדיד. צחיח 15 אן סנה מה תקאבלנאשי. ולאכן תווה חנרביך פי כברך. ומן נהארתהה תבדלת למועאמלה מתאעו. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.

בס"ד מוסר בלערבי פרשת במדבר – ביהודית תוניסאית

בס"ד     מוסר בלערבי פרשת במדבר 

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה

פלפרשה מתאע הזמעה האדי. יחכילנה לפסוק. אלי רבבי קאל למשה רבינו באש יחשב ישראל. וקאלו אלי הווא ואהרון ונשיאים יחשבו מעה בעצ'הם ישראל. מלי עמרו 20 שנה ופוק. וקאלו מה יחשבושי הלויים. ועמלו לחשאב. וטלעו שבט ראובן 46500 שבט שמעון 59300 שבט גד 45650 שבט יהודה 74600 שבט יששכר 54400 שבט זבולון 57400 שבט אפרים 40500 שבט מנשה 32200 שבט בנימין 35400 שבט דן 62700 שבט אשר 41500 שבט נפתלי 53400 זמלה 603550. ורבבי וצא משה רבינו באש מה יחשבשי הלויים מעה ישראל. והומאן אלי יווליו מווכלין עלא למשכן ולמאעון מתאעו לכל. אלי הומאן אלי יחמלו וקתלי יספרו. והומאן אלי ינחיוו והומאן אלי ירזעו. ויסכנו דאייר עלא למשכן. 
ורבבי וצא משה רבינו. כל שבט יוולי ענדו דגל ואחדו. ויתקצמו השבטים עלא ארבעה. כל תלאת שבטים יקעדו מן זיהה מתאע למשכן. שבט יהודה ויששכר וזבולון יקעדו פשרק. ומעה בעצ'הם חשאבהם 186400. ווקתלי חיספרו יבדאו ימשיו הומאן לאוולין. ופלקקבלי שבט ראובן שמעון גד ומעה בעצ'הם חשאבהם 151450. והומאן ימשיו התאניין וקתלי יספרו. ובאעד מה ימשיוו הזוז האדון. ימשיו הלויים ומעאהם למשכן. ומן באעד ימשיו אפרים ומנשה ובנימין. וחשאבהם מעה בעצ'הם 108100.והומאן קאעדין פלגרבי. ולאכראניין הומאן דן ואשר ונפתלי. חשאבהם מעה בעצ'הם 157600. והומאן קאעדין פלבחרי . 
ורבבי קאל למשה רבינו. אלי לבכורות הומאן מקדשין ענד רבבי. ומן סירת אלי ישראל עמלו לעגל. רבבי חיבדל לבכורות בלויים. ובהאדה רבבי קאלו אחשב הלויים ואחשב לבכורות. והלויים חשבהם מלי עמרו שהר אלי הווא מה עדשי נפל. מאענאהה ינזם יעיש. וחשבהם משה. לוי ענדו 3 ולאד. גרשון קהת ומררי. חשאב בני גרשון 7500. ונשיא מתאעהם אליסף בן לאל. חשאב בני קהת 8600. ונשיא מתאעהם אליצפן בן עזיאל. בני מררי חשאבהם 6200. ונשיא מתאעהם צוריאל בן אביחיל. ונשיא מתאע הנשיאים מתאע שבט לוי. אלעזר בן אהרון. לחשאב מתאע הלויים לכל 22000. ומן באעד חשב משה רבינו לבכורות מתאע ישראל מלי עמרו שהר. ולקאהם 22273. ורבבי קאל למשה אלי הלויים כדאו לקדושה מתאע לבכורות. לאכן תמה 273 בכורות זאיידין עלא הלויים. רבבי קאל למשה אלי לבכורות האדוך ילזמהם ידפעו כל ואחד 5 שקלים בשקל הקדש. ולאכן האשכון אלי ירצ'ה ידפע. האש עמל משה. כדה 22370 ורקה. עלא ה22000 כתב לוי. ועלה 273 כתב 5 שקלים. וכל בכור יאכד ורקה. אלי טלעתלו לוי ימשי ירווח. ואלי טלעתלו 5 שקלים ידפע 5 שקלים. 
ומן באעד רבבי קאל למשה באש יחשב בני קהת מן עמר 30 חתה ל50. אלי הומאן יצלחו לעבודת המשכן. עלא כאטר אלי אקל מן 30 מאזאל נאקץ פי קוותו. ואלי עדדה לכמסין חתנקץ לקווה מתאעהו. ובהאדה הלויים מה יבדאו עבודת המשכן כאן מלי עמרו 30 חתה לכמסין . 
פי אוול לפרשה מתאע הזמעה האדי הרש"י ז"ל  כתב מתוך חבתן לפניו מונה אותם כל שעה כשיצאו ממצרים מנאן וכשנפלו בעגל מנאן לידע הנותרים וכשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם בא' בניסן הוקם המשכן ובא' באיר מנאם. פסר עלא לחשאב מתאע ישראל וקאל. אלי רבבי מן כתרת למעזה מתאעו לינה דימה יחשבנה. וקתלי כרזו מן מצרים חשבהם ופי עוון לעגל חשבהם באש יערף קדאש צאטו ותווה וקתלי חינזל השכינה עליהם חשבהם פי ואחד פי ניסן וקפו למשכן ופי ואחד פי

 אייר חשבהם. הוני ואחד ינשד. וקתלי כתב וכשבא להשרות שכינתו עליהם. מאענאהה אקבל מה ינזל השכינה חשבהם. ומן באעד הרש"י כתב. אלי למשכן הוקם פי א' ניסן. מאענאהה נזל השכינה עלינה פי ר"ח ניסן. ולחשאב מה עמלו כאן פי ר"ח אייר. הוני ואחד יחש כלאם הרש"י מקלוב.

לאכן מערוף אלי קאלו לחז"ל. אלי ילזמנה נתעלמו מן רבבי ונעמלו כיפו. מה הוא רחום חתה אחנאן ילזמנה נווליו רחמנים. מה הוא חנון חתתה אחנאן ילזמנה נוולי כיפו וכו'. פי כל למידות מתאע רבבי. בטבע מה נזמושי נווליו כיפ.ו לאכן נעמלו כיפו עלא קד מה נגדו. וחתה הוני רבבי חב יעלמנה מדה מליחה יאסר אלי ילזמנה נתמשאו ביהה.

מערוף אלי רבבי יערף כל הנסתרות. רבבי יערף אלי בני אהרן חימותו פשמיני מתאע ניסן. ניסן בדא תמניה הייאם הוקם המשכן. שבעה הייאם אבלות מתאע בני אהרן. כיף מה כתב לפסוק וכל בני ישראל יבכו וכו'. ומן באעד פסח. וסתנאלום חתתה רתאחו מן אלי נצאר חתה ל-21 יום. זמעה. ומן באעד טלבום פלחשאב. רבבי חב באש יחשבהם אקבל מה ינזל השכינה עלינה. כיף מה כתב הרש"י ז"ל וכשבא להשרות וכו' מאענאהה רבבי כאן יחב אקבל מה ינזל השכינה. לאכן וקתלי שאף לאחדאת האדון לכל. מה טלבשי מנהם לחשאב וכלאהם שהר אוכר. באש יעלמנה אלי ילזמנה נקראו חשאב לאוכרין. ומה נצ'גטושי עליהם יאסר. וואחד וקתלי נלקאוו תאעב מה נטלבושי מנו יקצ'לנה קצ'יה. ונתבתו בינאתנה לפסוק ואהבת לרעך כמוך. אלי מה תחבשי יעמלולך מה תעמלשי לגירך.

אכוואני לעזאז. לווקת אלי יזרי וצ'גץ' אלי עלינה מן מאשאכל לחייאת יכלינה ננסאוו רוחנה ומה נפיקושי בלגלאט מתאענה ונגלטו ונעאוודו מעה צחאבנה ויתביינלנה אחנאן הצחאח. לאכן פי קלבנה ראוו נחבו בעצ'נה. ודאליל אלי לקהל לכל וקתלי ישוף אנסאן מסתחק מעאוונה מה יווכרשי. פלאפראח נלקאוו רוחנה לכל חאצ'רין. כאן אלי ענדו כיף בלעראס וכאן אלי מאדאביה ישד פראשו וינעס. והאדה דאליל עלא מחבת בעצ'נה. וקליל אלי תלקא מה יזישי ללערס. כאנשי אלי תאעב יאסר האו אלי יחשם מן זגרו מה כאנשי ימשי ללעראס האו הנאס לכבאר אלי מה יגדושי. לא אליכם אידה כאן תממה מריץ' כל ואחד אלי ינזם יעאוון תלקא יזי ואחדו לדאר למריץ' מן גיר מה יסתדעיה חד ויקדם למעאוונה מתאעו כאן בפכרה האו בבדנו האו בפלוסו. לא אליכם אידה כאן תממה האשכון נפטר. פלהלוייה תלקאנה לכל מוזודין. ואלי מה ינזמשי ימשי ללהלויות לאזם יזי נהאר פשבעה באש ינחם לאבלים. לקהלה מתאענה תסתממה קהלה מתמאשכה. ונחבו בעצ'נה ונעאוונו בעצ'נה. לאכן מראת ידכל בינאתנה ליצר הרע ויכללי לכצאם בינאתנה עלא חאזאת תאפהה. תלקאנה אקבל מה תוצל לחאזה האדי לינה. נתפיסכו עלא לעבאד אלי תכאצמו עלא כאטרהה. מראת נסתעזבו עלא זוז מנאס כאנו צחאב יאסר ומן באעד תכאצמו עלאש עלא כאטר ואחד גלט פי צאחבו בכלמה האו בפעל. ולכתרה תלקה מוש מקצוד. ואחד מה יפהמשי כיפאש קהלה כיף מתאענה יוולי פיהה כצאם. לאכן הסר מתאע לכצאם כתבו הרש"י ז"ל פלפרשה מתאענה. וכיף מה פסרנה. אלי מה נעדרושי בעצ'נה ווקת אלי צאחבנה נלקאוו מצ'גוץ' נזידו נצ'גצ'ו עליה. לחאזה האדי תזיב ללכצאם. ותבאעד הנאס מן בעצ'הה. מוש הנאס לכל. כאנשי באעד הנאס. ובהאדה לכצאם תלקאהו קליל פי בלאדנה. ולאכן לכצאם דימה כצאם. ויבאעד לברכה מן לבלאד. ויכתר פיהה למאשאכל. ונזיבו הוני מעשה עלא יעקב ורחמים זוז זיראן ענדהם 15 אן עאם. מלי סכנו תערפו עלא בעצ'הם ותצאחבו צחבה

 כבירה. כל יום באעד מה ירווחו מן לכדמה יצליוו מנחה מעה בעצ'הם ויקראו שיעור ויצליוו ערבית וירווחו מעה בעצ'הם. ומן באעד תפאהמו באש כל לילה יתקאבלו פי דאר ואחד מנהם ויתעשאוו מעא בעצ'הם. מאענאהה הזוז פאמיליאת כל לילה יתעשאו פי דאר ואחד מנהם. וחתה השבת כל שבת ענד ואחד. צחבה כבירה יאסר כאנת בינאתהם. כאנשי פלעייאדה התלאתה יעקב כאן יספר לישראל אלי ענדו ולדו יקרא פלישיבה פי ישראל ימשי יעייד בחדה. יעקב כאן אשכנזי ורחמים ספרדי. נהאר קאל יעקב לרחמים אלי ולדו חייזי לפראנסה חייתקאבל מעה בנת לדמת השידוכין. ובהאדה להייאמאת האדון מה ינזמשי יזי יתעששה מעאהו. רחמים קאלו רבבי יכמל בכיר ותפרח ביה ותתהנה. כמל יעקב קאלו כאן זית אשכנזי כנת אוול בנת נכמם פיהה הייא בנתך. רחמים תקלק מן לכלמה מתאעהו. שנין והומאן צחאב ובאקי ענדו לפכרה האדי מתאע אשכנזי וספרדי. לאכן סכת. ומן האך הלילה בדאת תנקץ הצחבה. אלי באעד מה ספר ולד יעקב רחמים מה טלבשי מנו באש יעאוודו יאכלו מעה בעצ'הם. ובאעד שהר רחמים ספר ומן וקתהה מה תקאבלושי. יעקב מה חששי בלגלטה מתאעהו. אלי לכלאם האדה מערוף ענד לאשכנזים. ובהאדה מה רצ'שי באלו אלי רחמים סתכאד. ולאכן מן וקתהה הדניה מה עאדשי באהיה מעאהו. מרתו מרצ'ת לכדמה נקצתלו וחתה ולדו מה תפאהמשי מעה כאטיבתו וקראבאת התלאת השנין קד מה כרז מעה בנאת מה צדפת חתתה ואחדה. משה לרבי פי ישראל. קאלו מערוף התעטיל מתאע השדוכין הווא אלי תממה האשכון סתכאד מנך ומה טלבתשי מנו הסמאח. כמם להאשכון ילזמך תטלב הסמאח. האמה עלא כל חאל האנה נזם נקתרח עליך שידוך באהי לולדך. ענדנה בנת תקררי פסימינר מתאע לבנאת עאקלה יאסר ומתרבייה יאסר וכאייפה רבבי יאסר ובנת עשירים. כאן תחב נקוללהה יתקאבלו הייא וולדך. קאלו מאדאם אנתין תשכר פיהה יאסר ודאי חאזה מליחה יאסר. מוואפק. קאלו לאכן מוש אשכנזייה. ספרדית. הוני קאלו לא. מוסתחיל. וכאן חבית נאכד לולדי ספרדית כדיתלהה בנת רחמים צאחבי. הוני הרבי בדה יפאהם פיה אלי הווא גאלט פתפכיר מתאעהו. וכמלו. ולדך מעכב שידוכין. האמה כיר יאכד ספרדייה האו מה יערסשי זמלה. פלאכר רצ'ה. תקאבלו ותפאהמו ולולד קאל לבו אלי לבנת האדי בנת כאמלה יתמנאהה כל ואחד. זין ועקל וכוף רבבי. וחתה הייא ראצ'יה. וליום חתקול לואלדיהה אלי הייא מוואפקה ונחצ'רו רוחנה נכטבו. ולאכן מן גדוה קאלו אלי ואלדין לבנת מוש ראצ'יין. קאלו עטיני הדריסה מתאעהם ונמשילהם. ווקתלי משאלו וחלו לבאב. בו לבנת תבהדל וקאם נגז עליה. רחמים צאחבי וינך שנין מה שפתכשי השנווה חוואלך. דכל חדאהו לדאר ונסה אלי זא יכטב לולדו וקעד ינשד פיה עלאש ספר ומה קאלושי ורחמים יזאווב. הזואבאת מה קנעוהושי. ווקתלי קאם חיירווח תפכר עלאש זא. קאלו רחמים כוייה השנווה לקית עיב פי ולדי מוש ראצ'י יאכד בנתך. קאם עיניה רחמים וקאלו אשכנזי. יעקב קאלו בלעכס. והוני סכת ופאק בלגלטה אלי עמלהה קדאש מן עאם לתאלי. טבץ ראסו וקאלו סאמחני רחמים. עלמונה פי זגרנה חאזאת אלי ילזמנה נכממו מליח נואצלו פיהם האו לא. סאמחני רחמים. קאלו האנה מסאמחך. לאכן בנתי מה נגד נעטיהה לולדך כאן מה נשאוור הרבי מתאעי. מסתעד יזי לרבי מעאייה. לרבי מתאעי ראו ספרדי. קאלו יזי מה עאדשי תקול לכלאם האדה. ראני סתערפת בלגלטה מתאעי. משאו לרבי ובארכם וערסו. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה

בס"ד מוסר בלערבי פרשת בהעלותך – ביהודית תוניסאית

בס"ד    מוסר בלערבי פרשת בהעלותך 

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה


פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת בהעלותך. פיהה 3 מצוות עשה ו2 מצוות לא תעשה. מצוות עשה המאן 1] אלי הווא טמא או בדרך רחוקה או אנוס או גלט ומה עמלשי פסח. יעמל פסח שני 2] באש יאכלו לחם פסח שני לילת 15 אייר. בלפטאייר ולמרור 3] באש יטלקו בלחצוצרות עלה אלקרבנות. אולה עלא כל צרה שלא תבא. מצוות לא תעשה המאן 1] באש מה יכליוושי מן קרבן פסח שני חתה לצבאח 2] באש מה יכצרושי לעצ'ם מתאע קרבן פסח שני. 
פלפרשה מתאע הזמעה האדי אלפסוק יחכילנה. אלי בני ישראל מה כאנו יספרו כאנשי וקתלי יטלע לענן מן עלא אהל מועד. מראת יקעדו נהאר האו תנין ויספרו. ומראת יעטלו. וספרו מן סיני ומשאו לפארן. ויתרו חב ירווח ומשה קאלו באש יקעד מעאהם. ובדאו הרשעים אלי פלעם יתסבלו. ולערב רב קאלו נחבו הלחם. וחתה ישראל תבעוהם. וקאלו צחיח אלמן אלבנה אלכל פיה. לאכן אלעין הייא אלי תאכל. ומשה קאל לרבבי מה נגדשי נהז לחמל אלכל ואחדי. ורבבי קאלו לם 70 ואחד מן זקני ישראל והומאן יעאוונוך. וכאן עלא אלחם תווה נעטיהם אלחם חתה יעיפו. ומשה קאלו כיפאש תעטיהם הלחם הומאן קאעדין יתסבלו מה יסתחקושי למעשה נסים. ורבבי קאלו תחבהם יקולו רבבי מה יגדשי חס ושלום. ומשה כמם כיפאש חיאכד הזקנים. וכאן כל שבט יזיב 6 יווליו 72 וכאן כל ואחד יזיב 5 יווליו 60. האש עמל כדה 72 ורקה וכתב עלא 70 זקן ועלה זוז מה כתב שיי. וקאלום אלי תזיהו זקן האדאך יקעד מעה הזקנים ואלי תזיהו פארגה מענאהה רבבי מה יחבושי. ואלדד ומידד. קאלו הזוז אלי חתזיהם פארגה חיתחשמו. האש עמלו מה משאוושי. וקאלו יווליו 70 ומה יתחשם חד. ולאכן רבבי יחב פיהם וזאתום הנבואה והומאן פלמחנה. ותנבאוו משה מת ויהושע מכניס ישראל לארץ. וזא ולד יזרי למשה וקאלו אלדד ומידד מתנבאים במחנה. ויהושע מה כלאהושי יכמל. וקאל למשה חבשהם. זאוובו משה האנה מאדאבייה ישראל לכל נביאים. ורבבי הבטלהם השלו משיי נהאר מן כל זיהה. וטאיירין פלהוה מיטרו תקריב באש מה יצטחקושי יטבצו. ולממו יאסר מננו. הומאן מאזאלו יאכלו והאך הרשעים אלי כאנו יתסבלו רבבי קתלהם. וסמאו אלבלאצה האדיך קברות התאוה. 
ומן באעד יחכילנה אלפסוק. אלי אהרן ומרים דואוו עלא משה ושבהו כיף הנביאים אלכל. ורבבי תגשש עליהם וקאלום כיפאש תתכלמו עלא משה כדימי אלי מה זאשי ומה חיזישי נביא כיפו. ומן באעד לקאו מרים מצורעת. וקאל אהרן למשה צללי עליהה. וצלה עליהה. ורבבי קאלו בוהה מתגשש עליהה תקעד 7 הייאם. וסתנאוולהה ישראל חתה אלי בראת ומן באעד ספרו. ולחז"ל קאלו. מן הוני יביין אלי רבבי יעמל מדה כנגד מדה. ומוש כאן אלי יעטיהו עלא קד אלי עמל האכהוו. כאנשי אכתר ביאסר. כיף מה שפנה הוני. אלי ישראל לכל סתנאוו 7 הייאם למרים. אלי הייא סתנאת שעה למשה רבינו וקתלי אמו חטאתו פניל. הייא סתנאת שעה ואחדה לכוהה. רבבי כלה ישראל לכל יסתנאוולהה 7 הייאם. האדה כראהה פי עולם הזה. והשכר מתאע עולם הבא מכבבי. ועלאש למצוה האדי כדאת כראהה חתה פי עולם הזה. עלא כאטר הייא גמילות חסדים. וגמילות חסדים רבבי יכלץ חתה פי עולם הזה. מן גיר מה ינקץ מן לכרה מתאע עולם הבא.

פי אוול לפרשה מתאע הזמעה האדי. הרש"י ז"ל פסר עלא לפסוק בהעלותך את הנרות. עלאש תקרבת פרשת קרבנות הנשיאים לפרשת הנרות. עלא כאטר אהרון כאן מתקלק אלי לא הווא ולא השבט מתאעו קרבו קרבן פי חנוכת המשכן כיף בקיית השבטים. רבבי קאלו מתאעך כיר מן מתאעהום. אלי אנתין חתעמל למנורה. הוני ואחד ינשד מנין זאהו הרש"י ז"ל התפסיר האדה.

לחז"ל נשדו עלאש הדלקת למנורה לפסוק כתבהה באסם העלאה. וזאוובו אלי לפסוק חב יעלמנה אלי כאנת דרזה יטלע עליהה אהרון וקתלי ישעל למנורה. בהעלותך מלשון מעלה. וכלמת מעלה תתפסר חאזה אוכרה. מלשון מעולה. מאענאהה חאזה באהייה. ובהאדה נזמו נפסרו אלי הוני יקצד בהעלותך מלשון מעלה יתרה. מאענאהה אנתין וקתלי תשעל למנורה ענדך חאזה באהייה. ומנין נערפו אלי כיר מן הנשיאים. אלי כתבלי בהעלותך. חקו כתב בהעלות. עלאש זאד לכאף. באש יקוללנה למעלה מתאעך. מאענאהה אנתין מעולה אכתר.

והוני תתזאווב הנשדה מתאע לחז"ל. ויעש כן אהרון. מן הוני יביין אלי מה בדלשי. יאכי תממה האשכון יכמם אלי אהרון חייבדל עלא אלי קאלו משה רבינו מן ענד רבבי. תממה נשדה השנווה זאיידה למנורה אלי הייא ענדה מעלה אכתר מן לקרבנות. לאכן בלכלאם אלי קאלו הרש"י ז"ל יביין השנווה זאיידה. עלא כאטר אהרון כאן מסתכאייד. מן סירת אלי אהרון כאן מסתכאייד אלי מה נזמשי יעמל מצוה. ולאתלו למצוה מתאע למנורה אלי הייא אקל תכלפה ואסהל מן לקרבנות כיר מן לקרבנות. והוני לפסוק עלמני אלי אהרון טול עמרו כאן יעמל למנורה בטריקה האדי אלי ולאת כיר מן לקרבנות. מוש כאן למררה האדיך ברך.

אכוואני לעזאז. כל מצוה ומצוה אלי יעמלהה ואחד בחאמאס ענדהה קימה ענד רבבי כבירה יאסר. אלי כלף אלי ענדו כרה מתאע למצוה ענדו כרה מתאע לחאמאס אלי עמלהה ביה. כיף מה שפנה אלי שעיל לקנאדל ענד רבבי ענדו דרזה אכתר מן לקרבנות. מן סירת לחאמאס מתאע אהרון. והאדה בצ'בץ' אלי קאלולנה לחז"ל מי שחשב לעשות מצוה ולא עלתה בידו מעלין עליו כאלו עשהה. מה קאלושי יש לו שכר כאלו עשהה. כאנשי מעלין עליו כאלו עשהה. מאענאהה אלי לחאמאס ברוחו באש יעמל למצוה. לכרה מתאעו כיף אלי עמל מצוה. הזמעה האדי נפטר ואחד עזיז עלא לקהל לכל. אלי הווא מורה דוד קדושים ז"ל. אלי תקריב הנאס לכל סתנפעת מנו עלמנה לעברית וברשה חאזאת אוכרין. קליל האשכון מלי עאיישין יתפכר כיפאש תעמל למורה וכיפאש הנאס בדאת תקרא גאדי. כלנה נתפכרו אלי קרינה גאדי. וקתאש בדה והשנווה הצ'ורוף אלי בדה פיהה מה נערפוהאשי כאנשי שוייה מן לקהל לכבאר פלעמר. ואחד ינשד בינו ובין רוחו כיפאש דאוומת לבית ספר האדי קראבת הסתין סנה. ותווה ומה תבדל פיהה שיי. אלי לקראייה פלבית ספר האדי מלי אחנאן צגאר נערפוהה איכה. צחיח פשנין לאכראניין וקתלי מרץ' למורה בעיניה לרמה מתאע לקראייה נקצת. ולאכן קבל כאן פיהה קראייה מליחה. וכולנה תעלמנה יאסר גאדי חתתה ואלו אלי קרינה שוייה. שעה פנהאר וקראבת הסתה שבעה שנין האכהוו. כיפאש נזחת וכלאת באצאמאת פי נפסנה אלי הנאס לכל תקול תעלמנה יאסר גאדי. הסר הווא אלי כאן מנהל מתאעהה יכדם בחאמאס ויעארך באש תנזח. לחאמאס מתאעהו אחנאן מה נערפוהושי. לאכן אידה כאן נזיוו נתבתו נלקאו אלי אחנאן מן סירת לאסתינאס מה פקנאשי באלי כאן ענדנה. למורה מתאענה פאמילתו לכל לברה וכולהם כאנו יחבו באש יזי חדאהם. ולאכן הווא מה כאנשי יחב. תערפו עלאש. נשדו זגארו יקולולכום. האנה סמעתהה מן ענדו. קאל להאשכון נכליה התלאמדה מתאעי. כאן יכמם עלא התלאמדה אכתר מן הראחה מתאעהו. אחנאן וקתלי כננה נקראוו כננה נחשו פיה יכווף. יקולך זא מורה דוד לכיתה לכל תסכת. וכאן יתביינלנה אנסאן ואער. ולאכן לחקיקה מוש איכאך. האנה נערפו מליח. אנסאן סכיף יאסר. ובדאליל אלי וקתלי זגאר מה יתעדאוושי פלהעברה קדאש מן מררה וקתלי יזיוו אבאתם יאכד בלכאטר ויעדיהם. למורה כדם בחאמאס. ובהאדה נזח. כאן ענדו חאמאס כביר באש יעמל חאזה ללקהל. ועמל. אלי כללה וראהו

תלאמדה יאסר. אלי כלהם מה יתכלמו עליה כאן למליח ויחבו יאסר. נערפו אלי תממה האשכון מן לקהל אלי כאן ירפעו הצלה וירווח ביה כל יום. עלאש. עלא כאטר יחבו. ועלאש יחבו האש עמל מעאהו אכתר מן לעבאד. לאכן וקתלי נתפכרו כיפאש כאן יתעאמל מעאנה וקתלי כננה נקראו פלבית ספר. יזי. האדה הווא לאנסאן אלי וקתלי יכרז מן ענדך יכליך תחס בלכרזה מתאעהו. כיף מה פסר הרש"י ז"ל פי פרשת ויצא. וקתלי הצדיק יכרז מן לבלאד. יצא זיוה יצא הדרה. ונזיבו הוני מעשה פי דאר השייאב פי בלזיך נפטר ואחד. חאזה עאדייה כלהם כבאר. ולאכן האדה כאן יהודי. ובהאדה משהול דאר השייאב האדיך כלם ליהוד באש יאכדו וידפנו פי בית קברות מתאע יהוד. כביר לכומיתה מתאע לבלאד האדיך תאזר כביר ומערוף. וקתלי כלמו דאר השייאב כאן חדה ואחד תאזר מן אמריקה יתפאהמו פי כדמה. באעד מה כמל התליפון קאל ברוך דיין האמת. קאלו האשכון נפטר. קאלו ואחד פי דאר השייאב. לאמריקאני חס רוחו מה ינזמשי מה ינשדשי. קאלו השנווה אסמו. קאלו מה נערפשי. קאלו תעמל מזייה אנשדלי אסמו. קאלו עלאש. קאלו איכאך. מה נערפשי עלאש. נחס רוחי נחב נערף אסמו. קאם התליפון קאלולו יהושע זביסקי. וקתהה לאמריקאני קאם מן בלאצתו קאל נפטר. מה תעמלו חתתה שיי תווה נכלם נאכדלו קבר פי הר הזתים ונדפנו גאדי. לקבורה תלאת הייאם אוכרין. אעמל מזהודך באש באעד תלאת הייאם יוולי פי ישראל. וסלם חתתה פלכדמה וקאלו באעד לקבורה נכמלו נתפאהמו פלכדמה. ומשה וכאן כל יום יתאצל ביה באש ישופו וין ווצל פי הזאן לגופה לישראל. ובאעד תלאת הייאם זאת לגופה לישראל וכביר לכומיתה חתתה הווא זא מעאהה. ולאכן סתעזב. לקא מייאת מן לעבאד יסתנאוו פיה באש יחצ'רו לקבורה. סתעזב יאסר. באעד לקבורה נשד צאחבו האשכון האדה אלי נצארלו כבוד כביר יאסר פלקבורה מתאעו ופי חייאתו עאש ואחדו. קאלו האדון התלאמדה מתאעו. קאלו האשביכם מה פקתו כאן תווה. קאלו מה נערפושי וין קאעד. כאן זינה נערפו ראוו רפאענה בחדאנה ונזורו דימה. קאלו האדון לכל יסכנו פי ישראל? קאלו לא. האדון זאוו מן לעולם לכל. וכל ואחד יקול לתלאמדה אלי יערפהם חתתה אלי תלממו. ותממה תלאמדה מה סמעושי. קאלו ועלאש למחבה האדי לכל. קאלו תערף למורה האדה כאן צעיב יאסר מעה התלאמדה מתאעו. וכולנה כננה נכאפו מנו ונכרהו. ולאכן מן באעד פקנה בלמחבה לכבירה אלי כאן יחב כל תלמיד ותלמיד. וכאן יפהם התלאמדה מתאעו לכל. וכאן יחללהם למאשאכל מתאעהם מן גיר מה יוורי עלא רוחו. הזאוואלי כאן יצ'ברלו מה יצטחק ללקראייה לכל וכאנו יתבעתולו מן גיר מה יערף אלי בעתומלו למורה. כאנו יזיוו ויקולולו אלי אנתין לעאם אלי פאת כנת תלמיד מליח יאסר ועטאווך מתנה. וכל תלמיד כאן ענדו מושכלה כאנת תתחל מן גיר מה יפיק. נהאר ואחד מן התלאמדה מתעדדי קדאם לבלאצה אלי יקעדו פיהה למורים סמע כלאם וזא יקולולנה. קאללנה סמעת מורה נח יקול למורה יהושע האשביך תבכיה זאדה יאכי עקבת תלמיד ליום. קאלו הי עאקבתו. וקאעד נבכיה אלי קאעד נחס האש קאעד יחס הווא. ולאכן ילזמני נעאקבו באש יוולי ראזל. התלאמדה לכל סמעת בלחכאייה האדי וכל תלמיד יקול לצחאבו. ולאכן הזמעה האדיך כאנת אכר זמעה שפנה פיהה מורה יהושע תווה קראבאת לארבעין סנה. והאדאך עלאש רבבי זאבני בחדאך לווקת האדאך. באש אחנאן התלאמדה מתאעהו נעמלולו לכבוד מתאעהו לאכראני. ותווה כרינאלו זוז אברכים באש יקראוו למנוחתו עאם כאמל ויקולו עליה קדיש עאם כאמל. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה. 

הרב ישראל זיתון

Asilah

ראש רבני תוניסיה וראש בית הדין הגדול(1921-1840), תלמידם של הרב אברהם חג׳אג׳ והרב ישועה בסיס. כתב אלפי תשובות בהלכה, חלקן התפרסמו וחלקן עדיין בכתב יד. בראשית דרכו היה סוחר שעווה והכיר היטב את דרכי המסחר, עובדה שסייעה לו רבות בכהונתו כדיין. היה ידוע במידותיו התרומיות: אהב שלום ונהג כבוד בכל אדם אך היה תקיף ואיתן בדעתו. הרב זיתון תמך בהקמת בית הספר של כי״ח בתוניס ואף ביקש לסייע לד״ר עוזיאל מפריז להקים בית ספר של כי״ח בג׳רבה. המשיך בתמיכתו בלימודי חול ובכי״ח גם לאחר שרבו, הרב אברהם חג׳אג׳, חזר בו מהסכמתו.

הרי אתה כבן חמש מאות שנה

פעם אחת גונב לאוזנו שאחד מרבני העיר סוסא העניש נאשם במלקות. הרב זיתון כתב לו בלשון תוכחה, ״ידידי! כמדומה לי שרו״מ [רום מעלתו] הוא כבן חמש מאות שנה ומעלה ולא ידע רוח היום… לא זו הדרך ולא זו העיר, ובכן סוב לאחור והתנהג לפי העת והזמן…״

למד לשונך לומר איני יודע

פעם נשאל הרב זיתון בענייני טריפות. הרב השיב שאינו בקי בנושא והפנה את השואל לרב אחר. משראה שתלמידיו תמהים על כך השיב שלמד זאת מרש״י, אשר ציין כמה וכמה פעמים בפירושו לתורה ״איני יודע״.

פעם אף כתב לרב יוסף גג', שאף שהוא מעריך אותו עד מאוד הרי שאינו בקיא בגיטין וקידושין והוא מציע לו שלא יפסוק בסוגיות מורכבות בתחום זה.

מתרחק מן המחלוקת

מחלוקת קשה נתגלעה בין רבי יעקב כהן גדישא, רבה הראשי של ג׳רבה, לבין רבי בנימין חדאד מג׳רבה, עד שהראשון הטיל חרם על האחרון. מששמע זאת הרב זיתון, כתב להם, ״ובראותי כל הכתוב רחפו עצמותי מרעיד ומרעיש על המעשה הרע הזה. אוי לאוזניים שכך שומעות, תלמידי חכמים מבזים זה את זה עד אשר הגיעו למידה כזאת – צר לי מאוד. אולם אין לי עסק בזה וכל ימי אני מתרחק מן המחלוקת ובפרט מן החכמים.״

מתוך הספר " חוכמה מקדם " חזי כהן

עמוד 1 מתוך 212

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

יוני 2018
א ב ג ד ה ו ש
« מאי    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930