הד המזרח יום שישי, ינואר 20, 1950- משה אשולין בן 70 שנה
הכתבה פורסמה בעיתון הד המזרח יום שישי, 20 בינואר , 1950
ביום ז' לח.ז מלאו לידידנו משח אשולין מעסקני יפו,שבעים שנה.אנו מביאים להלן את הערך שלו, כפי שנדפס בכרך א, בעמוד 191 של ה"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו " ובוניו," והננו מאחלים לו שיזכה עוד שנים רבות לעסוק בצרכי צבור באמונה וימשיך במעשיו הטובים "אוהב שלום ורודף שלום" במדינת ישראל השלמה
המערכת
נולד ביפו, ביום ז' טבת תרמ"א לאביו ר' יצחק אשולין (השו"ב – שוחט ובודק – של קהלת יפו) ולאמו חיה בת ר' לוי הכהן – מראשוני העולים ממרוקו.
בילדותו נתחנך בתלמוד תורה של אבי אמו ר' לוי הכהן ז"ל – בעל תלמוד תורה ראשון ביפו-, המשיך בתלמוד תורה של אליהו שמול ז"ל ושל ר' יוסף שמחון ז"ל – כל אלה מאבות הישוב של עולי מרוקו ביפו. לשם " טוב תורה עם דרך ארץ " הכניסו אביו אחר כך לבית הספר של חברת " כל ישראל חברים " – אליאנס -, ואחר כך נכנס ללמוד מלאכת חרש ברזל ( נפח ) בבית החרושת ל. שטיין על חשבון אליאנס
בילדותו נתחנך בתלמוד תורה של אבי־אמו, ר' לוי הכהן ז"ל (בעל תלמוד־תורה ראשון ביפו( המשיך בתלמודיתורה של אליהו שמול ז"ל ושל ר' יוסף שמחון ז"ל — כל אלה מאבות הישוב של עולי מרוקו ביפו. לשם "טוב תורה עם דרך ארץ" הכניסו אביו אחר־כך לבית־הספר של חברת "כל ישראל חברים" (אליאנס), ואהר־כך נכנס ללמוד מלאכת חרש־ברזל (גפח) בבית־ החרושת ל. שטיין על חשבון "אליאגס".
שנים אחדות עבד במלאכתו. אחר כך עבד במשך 22 שנה אצל. עורך־דין דוד מויאל כפקיד בעסקי קרקעות ועסק בקנית קרקעות מערבים ובמכירתם ליהודים לצרכי שיכון והרחבת היישוב היהודי ביפו. בהשתדלותו נוסדה השכונה "אהל משה", הנקראת כך על שמו, וכן עזר ביסוד השכונה מחנה יוסף' כרם התימנים ושכונת ברנר. בעסקי־קרקעות אלה מילאו תפקיד השוב ההון, היזמה והמרץ של יהודים רבים, והם זכו גם ברווחים הגדולים, בעוד שהוא 'הסתפק במועט וראה שכר לעמלו . בהצלחתו להשתתף במצווה, אך גם הוא זכה להקים משפחה בישוב ולבנות לו בית בתל־אביב. בתר"ס נשא לאשה את חנה בת הרב ר' אליהו שמט. כן היה פעיל בחיי הצבור והקדיש את ידיעותיו בלשון הערבים ובמגהגיהם ואת יחסיו הטובים עמהם לעזרת העולים החדשים מאירופה, להקל מעליהם את קשיי חחתאחזות ? בארץ בשל חוסר ידיעת השפה והקשרים עם תושביהעיר הותיקים. כן היה חבר באגודת "המגן" ובאגודת. "ואהבת לרעך כמוך" שפעלו בקרב הישוב החדש ביפו.
במלחמת העולם הראשונה לא יצא עם היוצאים למצרים , אלא נשאר בארץ ונשא בכל יסורי היישוב: רעב, מחלו וגרושים ; החזיק מעמד ביפו ואחר כך גם בכפר סבא עד הרגע האחרון, לבל יתרחק מעירו ויוכל לחזור אליה עם משפחתו הגדולה בהקדם, ואחרי המלחמה חזר מהגליל לעבודתו בהכנת הקרקע להרחבת היישוב.
בשנת תרצ"ו -1936 נענה לבקשת ר' פנחס גריבסקי ז"ל מירושלים וחיבר בשביל האוסף שלו " ספר זכרון לחובבים ולעולים הראשונים " את הרשימות לזכר ראשוני עדת הספרדים והמערבים ביפו, עם 30 תמונות.
במלחמת העולם השניה שלח שלשה מבניו למערכת נגד אויבי עם ישראל : אחד בצבא היבשה, בחיל הים ואחר בשרות טכני לצבא.