אוצר גנזים-יעקב משה טולידאנו


איגרת שליחות לר' דוד גפני בשנת תקל״ו-אוצר גנזים-יעקב משה טולידאנו

ט. איגרת שליחות לר' דוד גפני בשנת תקל״ו

הרב יעקב משה טולידאנו

איגרת מש׳ תקל"ו מטבריה לעיר פאס נשלחה ביד השד״ר רבי דוד גפני״ ראיתיה בעיר פאס. שם השליח הזה לא מצינו אלא באיגרת זו וכמו שציין- בשמי יעדי בספרו שלוחי ארץ־ישראל, עמי 518, לא נודע שליח זה ממקור אחד, אך גם תכנה של האיגרת לא נמצא אלא באיגרת כתב־יד בבית הספרים הלאומי בירושלים להשליח רח״ש עמאר מש׳ תקל״ה, כפי שהעתיק יערי שם׳ ושתי האיגרות האלו, והשלישית, שפירסם ר״י ריבקינד ב״ירושלים״, תרפ״ח, עמי קלט, משלימות זו את זו ממה שקרה בטבריה אז בהשנים תקל״ה־תקל"ו, בעקבות מרד עלי ביי במצרים. אך מה ושכתוב כאן ״ונעשה נס גדול״ לא נדע מה היה הנס. וכאן כתוב גם כן, שהשרים באו והשחיתו את כל העיירות והכפרים אשר מושל בהם שר עירנו, על זה מספרים גם הערבים שהיו בטבריה, שכל ההרים שמסביב לטבריה, היו נטועים אילני פרי ובמלחמת שרים זו נעקרו כולם. לפי מה שנאמר באיגרת זו מסרו רבני טבריה ביד השד״ר כתב הכולל, שבו ארבעה לוחות, ז״א ארבעה דפים, פרטי המאורעות והצרות שעברו עליהם.

רבי בנימין זאב אשכנזי הזותום כאן לא ידוע אם היה אשכנזי; או ספרדי, ששם משפחתו כן.

רב ועצום ליהודים אחד מן הרמתים וכו' כמוהר״ר שמואל אבן צור העומד על הפקודים נגיד ומצוה לאומים וכו׳ בעי״ת פאס יע״א.

הנה ברך לקחנו בעלותנו ההרה נגד פני עליון התנא האלהי רבי עקיבה וסיעת מרחמוהי זיע״א, קול ענות ומעיר, ומרוב עבודה ממפריצ״י הפרצ״ה וחמס של גוים ויאכלו גם אכול את כספנו, לא יתנוונו השב רוחנו, כאן קודם זמנו ומיום הוסדה ארץ וההוצאה רבה על ההכנסה ונהיה לאחורי ולא לפנים ולכן אנחנו חייבים עשרים אלף גרוש מלבד הספקת הת״ח זה שמונה שנים צרות אחרונות משבחות את הראשונות בבוא צר ואויב שרו של מצרים שהטיל עלינו משה מלך ושרים ולקח מאתנו סך עצום ורב ואח״כ הלך לו ונעשה נס גדול כאשר ידבר ויודיע שלוחנו ואח"כ חזרו השרים למקומם ובבוא השר שאל מאתנו תשלום המסים ואחר זה;

קמו שרי המדעות והשחיתו את כל העיירות והכפרים אשר מושל בהם שר עירנו עד בלתי השאיר לו שריד וסגר עלינו המדבר והעיר סוגרת ומסוגרת .אין יוצא ואין בא וכל העיר רחיים בצוארם או דכו במדוכה ואין משיג ידו לפיו והשר מתוך דוחקו שלח ידו ביהודים ונפשו לשאול הגיע בתורת מוקדם דמי המירי, שני אלפים ומאה גרוש ושלח משלחת מלאכי רעים עד דגמרינן קיחה קיחה במעלה עקרבים ומהר נעשה הטלה על בני העיר באופן שבתוך שמונה חדשים לגייס בנתינה סך אחד עשר כיסים ואם אמרנו נעלה על הכתב ונספרה צרות רבות ורעות מצאונו לא יכילום מגלות, לכך עיניו יחזון בכתב הכולל לוחות ארבע הן די באר, כי על כן הן מלאך אחד עושה שתי שליחויות בהיותנו כואבים והנה ציר אמונים שולח שד׳׳ר החה״ש כה״ר דוד גפני הי״ו יצא לחוץ ידבר את כל פרשת העבור והגה מפיו יצא ואזניהם תהיינה קשובות לקול תחנוניו בהתחננו אליהם, והיה לבבם כל איש צורר צרור כספו וזהב יאתה מלבד הנידר והנידב, נא גבור לפתוח ראשון הן שתי ידים זוכות כאחת בעדי עדיים ׳להעמיד עיר ויושבי בה וממנו יראו וכן יעשו חיזקו ויאמץ לבבכם החלש יאמר גבור אני נדבה חדשה לפדות את נפשנו פדיון שבוים וכוי, החו"פ עה״ק טבריה ת״ו בש׳ בצדקה תכונני (תקל״ו) לפ״ק.

 בנימן זאב אשכנזי                  חיים הכהן דוויק                 יונה גוואקיל

׳מאיר אלקלעי     יחזקאל אבואלעפיה

הערה: ר' דוד גפני- בשנת תקל"ו – 1776 – נשלח למרוקו שליח טבריה ר' דוד גפני. אגרת שליחותו נמצאת עד היום בספרית אבן צור בפאס. אף שליח זה לא נודע ממקור אחר.( שלוחי ארץ ישראל-אברהם יערי כרך ב' עמוד 518

אוצר גנזים אוסף איגרות לתולדות ארץ־ישראל מתוך כתבי־יד עתיקים עם מבואות והערותמאת יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טולידאנו

כ־כא. שתי איגרות מר׳ חיים עמרם מדמשק לצפת על ר׳ דניאל מולכו ושדרי״ם אחרים

שני מכתבים אלה לא חתומים וגם אין בהם לא תאריך ולא שם העיר שממנה נשלחו ולאיזו עיר, אך ממה שבמכתב אחד מזכיר את הר״א אזולאי (בנו של החיד״א) שחזר בו משליחותו והלך לשליחות בניין בית הכנסת בירושלים, יש להגביל אח זמן המכתב בערך תק״ן, כי אז היה. ר״א אזולאי כבר בשליחות בניין בית הכנסת. עיין באיגרת שפירסם ריבקינד במאסף ״ציון״, ספר ה (תרצ״ג), עמ' קסג־קסה. וכיון שהוא מזכיר את רבי שלמה לנייאדו ור״ש לנייאדו נפטר בשנת תקנ״ד, וכיוון שהמכתב הוא כתיבת ידו של הר״ח עמרם ואז היה בדמשק׳ מזה ונדע, שהמכתב נשלח מדמשק לצפת להרב הראשי אז בצפת, רבי ראובן בן יעקב. עיין אודותיו למעלה, מכתב יח. במכתב זה ממליץ ר״ח עמרם על הרב דניאל מולכו מירושלים, שהוא אדם מושלם בתורה ובמלי דעלמא וראוי הוא, שיתנו לו שליחות מצפת, אחר שהראה הצלחתו בשליחות קודמת׳ שהצליח יותר מח׳׳ר ירוחם קודמו. ובמכתב השני אנו רואים, שהרב בצפת סירב ליתן שליחות לר״ד מולכו הנז׳ ותלה הדבר בגבירי קושטא, שמסרו השליחות. כבר לר״ד ור״מ מגאר.

ר׳ ירוחם הנזכר, לכאורה חשבתי שהוא ר׳ חיים ירוחם בן ר׳ יעקב מווילנא, אכן קשה להחליט כך מכיוון שר״ח ירוחם, נפטר בש׳ תקל״ה. עיין: ריבלין, תולדות חכמי ירושלים! יערי, שלוחי ארץ ישראל. ומה לו אפוא לר״ח עמרם להזכיר שליחות ר״ח ירוחם, שעברה עליה כבר יותר מט״ו שנים ? היה עוד ר׳ יהודה ירוחם, אך גם הוא מת כנראה לפני תק״ן, עיין עליו ב״שלוחי ארץ־ישראל״. ויתכן שהיה עוד רב אחר בשם ירוחם, שלא ידוע לנו עוד. ר״ד מולכו נפטר בירושלים בש׳ תקנ״א. עיין תולדות חכמי ירוש׳, חלק ג, עמי 133, ונוסח המצבה ושם מצדיק את השבחים שנתן לו ר״ח עמרם במכתבו זה. וגם מזה נדע, שמכתבים אלה נכתבו בעדך בשנת תק״ן, שאז היה עוד ר״ד מולכו בחיים.

מהמכתב נראה, שר״ד מולכו הנז׳ כבר שימש שד״ר פעם והוא לא נזכר בין שלוחי ארץ־ישראל אצל אברהם יערי. גם השם רבי מרדכי פורלנאדים, ולא ידוע לנו עוד. והשלוח ר׳ ברוך ספורטא משאלוניקי, שרבי חיים מודעי המליץ עליו, ושימש שלוח צפת אף על פי שלא היה בן עיר״ זה מוצאים אגו גם באיגרת השליחות שפירסם ריבקינד ב״ירושלים״ ׳לזכר לונץ, תרפ״ח, עמ' קמא, שכותבים לו ״אשר נטה לשבת כגר … וסמך עדו עליו מהר״ח מודעי״ וכו'. גם ר׳ אליעזר הלוי ,הנז׳ במכתב, היה שד״ר בערך תקמ״ה ונתמנה רב בטריאסטי.

במכתב זה אנו רואים גם כן מה שמובלט בכמה איגרות שלוחים, ׳־שגבירי קושטא היו הקובעים והשליטים בענייני השליחות מארץ ישראל :.אז.

לפלא, שר״ח עמרם מטיל כאן דופי בר״מ מגאר, דבר שלא נזכר עוד בשום מקום, ודוקא .משפחת מגאר ידועה לשבח ברבניה, שביניהם היו גם מקובלים ידועים בירושלים. ראה ריבלין שם. ור״מ מגאר זה חיבר ספר בני ,משה (ליוורנו תקס״ד) וגם יצא משליחות אחרי כן, :.בשנת תקנ״ח, בשם טבריה. עיין! שלוחי ארץ־יושראל, עמי 637.

השמות המלך שלמה הי״ו ובנו חכם אפרים נר״ו שבמכתב זה׳ הם ׳רבי שלמה לנייאדו ובנו ר׳ רפאל, רבני ארם צובא, הידועים בספריהם ״בית דינו של שלמה״ ו״דגל אפרים״. עיין עליהם בס׳ לקדושים אשר בארץ, ירושלים תשי״ב.

א

לאור יומם קוטפיזא דנהוריתא, משך תורה משיכה דאוריתא, עששית של ברזל והדר קתני חומר מתניתא, בן זכאי. ארי בן ארי ושורר ומורה שררותא דמתא, יופי מכלל כן בקדש עין לא ראתה, נרו יאיר ויצהיר באשלמותא, אחרי השלום הרב כמשפט, הדא אמרה מש׳ כי טוב הוא, להיות שבהקדמה שלחתי לאדון כתב מיוחד ,שישנו באזהרה,על האי-גברא דמשפרא חזרן במצות אבו צאלח נר״ו בודאי שעשו עמו כנימוס כי כן הוא האופן הראוי להתנהג עמהם בחסד וברחמים ולהכנס לפנים מן השורה כדי שלא תהא מכשילם, וכבר יודעו אני לפנים כי רב הוא מטה כלפי חסד וכל העולם אוהבים אותו מאד ומרבים בשבחו את שבחי שלמיו.

עוד אנכי אדרש מעמו חי אהבתו אל ישיב פני ריקם כי הנה יש תחת  ידי ת״ח אחד מפורסם מעה״ק ירושלים דדהבא אשד כעת דחיקא ליה שעתא טובא ושליחות ערבסתאן עבר אותה טוב מאד והביא סכום הגון מה שלא זכה הרב ח״ר ירוחם והיתה לו הצלחה שלא כדרך הטבע יען שהוא איש שלם והוא הרב ח״ר דניאל מולכו ה׳ יזכרהו לטובה ובעיר חאלב שהיא קשה בשביל השליח וכל השלוחים נכוו בגחלתה היה הנ״ל רצוי וחרדו למענו החכמים למקטן ועד גדול בפרט הרב הגדול המלך שלמה הי״ו וכן בן חכם אפרים הי״ו יען שהוא כלול ומושלם דמשולם בעבדיה בדינים ובפשטים ובמלי דעלמא מלא וגדוש ובילה טוב מאד בערי טורקייה וערי איטליה, הנה כי כן אי ניחא קמיה דמר שינתן לו שליחות לאיזה מקום שיהיה ושתמצא חן בעיניו אם לערי טורקיה. ואורמילי ואם לערי פראנקיה כי כבד שמעתי באומרים שהר״א אזולאי הי״ו חזר בו משליחותם ונהפוך הוא ללכת בשליחות בנין ביה״כ לציון תוב״ב, מבחר עצתי עליה דמר שלא יעזוב ת״ח זה, דקים ליה בגויה דמר שיודע להעריך אנשים והוא רואה רק התועלת של א״י ואנא מערבנא ליה אך כי הוא (השליח הנ״ל) לא בן עיר, בע״ה יהיה יותר מועיל כי ביודעו ומכירו קאמינא והיה עמי קרוב 6 חדשים ואכתי חביבותיה, גבן מה מתוק מדבש נופת צופים, אני גליתי את אזנו וכבודו יואל לענות לי תשובה עם אחד ובאולי כבודו יעשה לו הספקה ויחזיקהו אצלו במח״ק ויהיה מרגלית גם בבית המדרש הגדול, כי ידעתי המכוון של מעכ״ת להרביץ תורה כן ירבה וכן יפרוץ ועינא דחזייא ליה בבישותא פוק תני לברא, ומה שאני אומר לו זהו שיהיה לו ניחא הרבה ממנו כשיעשה לו­ זה כי הדבר הזה טוב לשני הצדדים וזה מתאים לכבודו ואדוני כמלאך האלהים שיודע טוב ואין כל דבר נעלם וכבודו הפטרון לעשות.

אוצר גנזים

אוסף איגרות לתולדות ארץ־ישראל מתוך כתבי־יד עתיקים עם מבואות והערות

מאת יעקב משה טולידאנו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר