הספרייה הפרטית של אלי פילו

הספרייה הפרטית של אלי פילו


הספרייה הפרטית של אלי פילו-בא אלי לאימלשיל-עוזיאל חזן

בוא אלי לאימילשיל הוא סיפור מסען המיוסר והמופלא של שתי נערות־ילדות, דרך נופי בראשית, אל אימילשיל וממנה, בחיפוש אחר הגורל והמזל. אימילשיל שבמרוקו היא עיירה אפופת ערפילים ומסתורין, השוכנת על רמת אגמים, בין נהרות, ומדי שנה מתקיים בה יריד שידוכים. במחוזות אלה, אורחות חיים קדומים ונוקשים נכפים על לבבות רכים, בעוד הנפש יוצאת אל מרחבי הילדות האבודה ואל מחוזות הטבע והאלוהים. חום לב, תום, אהבה כלואה ופחד – המוצאים נחמה בכל פרח, שביל או מעיין שבדרך – נמסכים אל חגיגה ססגונית של שמחת חיים המונית, מאיימת וסוחפת גם יחד.

זהו סיפור אמיתי שתוכו רצוף פיוט, כאב ואהבה.

עוזיאל חזן – יליד הרי האטלס, מחוזם של הברברים, חוקר וכותב רבות על אורח חייהם, ערד ונוטריון, מתגורר בירושלים.

מספריו הקודמים: נביחות אל ירח כבוי, סיפורים, לדורי, 1976; ארמנד, נובלה, ספרית פועלים, 1981; אל שלגי האטלס, לילדים, ספרית פועלים, 1987; חותם ברבריה, רומן, ביתן, 1991; מבחן החלב, רומן, ספרית פועלים, 1996; כקליפת אגוז, מחזה, מכון יד בן־צבי ומשרד החינוך, התרבות והספורט, 1998; זה לא אותו הבית, סיפור, ביתן, 2003.

פרסים ספרותיים: פרס היצירה על־שם ראש הממשלה לוי אשכול, תשנ״ח; הפרס הספרותי של הסוכנות היהודית לרגל שנת היובל לעליית הנוער. 

סרטון קצר על פסטיבל אימלשיל.

http://www.youtube.com/watch?v=wgwaoqqqIdM

הספרייה הפרטית של אלי פילו-שושביני הקדושים – חולמים, מרפאים וצדיקים בספר העירוני בישראל – יורם בילו

 

שושביני הקדושים – חולמים, מרפאים וצדיקים בספר העירוני בישראל – יורם בילו

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה – תשס"ה – 2005

״ביום חורף ערפילי במיוחד, נקשתי על דלת דירתו של אברהם בן־חיים בשיכון כנען בצפת. חובבי המיסטיקה ימצאו עניין בעובדה כי מרגע שירדתי מהאוטובוס בתחנה ליד משטרת .צפת ועד שהגעתי לבית הצנוע, שלא נבדל במאום מהבתים שסביבו, גיששתי את דרכי כסומא בתוך עננה צמרירית,שעטפה את השכונה כולה בהילה לבנה וסמיכה…״

בדברים אלה פותח יורם בילו את תיאור הת1ודעותו אל אחד מארבעת שושביני הקדושים שאת סיפור חייהם הוא מביא בספר זה: הארבעה – שתי נשים ושני גברים מן הפריפריה העירונית בישראל – הם אך מעטים מכלל הנשים והגברים שחידשו את הפעילות התוססת של פולחן הקדושים בישראל בשלושים השנים האחרונות. בילו מנתח את פעילותם ואת יוזמותיהם של ארבעת גיבורי הספר ניתוח פ0יכולוגי־תרבותי, וממקם אותם במרחב הישראלי כחלק מן הפרקטיקות הלאומיות והדתיות של קידוש המרחב בישראל. השילוב בין דיון מקצועי מעמיק לכתיבה נרטיבית מעשיר את חוויית הקריאה והופך את הספר נגיש לציבור המשכיל הרחב.

פרופסור יורם בילו מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג לפסיכולוגיה ובחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. פירסם מחקרים רבים בנושאים: פסיכיאטריה ותרבות, חלומות ותרבות, דת עממית בישראל, קידוש המרחב, ועוד.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-הנוער בעלייה – תנועת " שרל נטר " במרוקו – יוסף שרביט

 

הנוער בעלייה – תנועת " שרל נטר " במרוקו – יוסף שרביט

משרד הביטחון – ההוצאה לאור  – תשס"ד – 2004הנוער בעלייה

תנועת הנוער ״ שרל נטר ״ שקמה במרוקו בשנות העשרים של המאה שעברה נתנה ביטוי למאווייהם הדתיימ־לאומיים של אלפי בני הנוער היהודי במרוקו. חברי התנועה נטלו חלק במגוון רחב ביותר של פעילויות בחברה היהודית שם: בתחום החינוכי עסקו אנשי התנועה בהעמקת ערכי הדת, באמצעות בית המדרש העברי למורים והמחלקה התורנית של ההסתדרות הציונית העולמית; בתחום החברתי פעלו חברי התנועה למען הקניית חינוך מקצועי פורמלי ובלתי פורמלי לנוער ולמבוגרים במלאח, הקימו מחנות קיץ שהיו לשם דבר במרוקו והכשירו חניכים לעלייה ארצה; ובתחום הלאומי העמיקו חברי התנועה את התודעה הציונית בקהילה, הרחיבו את מעגל יודעי העברית וסייעו למארגני עלייה ב׳ ולפעילויות ההגנה העצמית של הקהילה.

בכך תרמה תנועת הנוער ״שרל נטר״ תרומה מרכזית לפעילות החינוכית והחברתית בקהילת מרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים ולאחר מכן בתקופת העלייה ההמונית.
בתנועת הנוער הזו בלטו דמויותיהם של מספר פעילים: אלפונסו צבע, דניאל לוי, אדגר גדג', אשר אוחיון, הרב חזן, אמיל סבן, עקיבא קשת. כל אלה ורבים אחרים עשו ללא לאות למען עמם בכל רחבי מרוקו והטביעו את חותמם על ההיסטוריה של הקהילה היהודית החשובה הזו.
ד"ר שרביט הינו חוקר היהדות הספרדית בכלל ויהדות צפוךאפריקה בפרט ומתמחה בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית של יהדות זו בארץ ישראל ובפזורה.

הוא פרסם ספרים ומאמרים בתחומו. ד"ר שרביט מרצה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטאות בר־אילן ובן-גוריון, במכללות האקדמיות אפרתה ואמונה ובטורו קולג' בירושלים

 

הספרייה הפרטית של אלי פילו-הקשר המרוקני – שמואל שגב המגעים החשאיים בין ישראל למרוקו

הקשר המרוקני – שמואל שגב

המגעים החשאיים בין ישראל למרוקו

נדפס בישראל תשס"ח – 2008

מערכת היחסים בין ישראל למרוקו משתרעת על פני עשרות שנים. יחסים אלה, עוהחלו ב- 1956, ונמשכים עד ימינו, ידעו עליות ומורדות, אך נותרו ברובם חסויים. עלייתם ארצה של רבבות יהודי מרוקו היא פרשייה מופלאה בתולדות המדינה והתנועה הציונית, אך למרבה הפלא, היא לא זכתה עדיין לחשיפה מלאה. אחד הדברים שמחבר הספר, שמואל שגב, מומחה לבעיות המזרח התיכון, מבהיר בספר זה הוא הסתירה לכאורה שעומדת בין חשאיותה של עלייה זו למערכת הקשרים המדינית בין ישראל למרוקו, מדינה מוסלמית החברה בליגה הערבית.

אחד האישים החשובים במסכת הקשרים הזאת הוא חסן השני מלך מרוקו, אישיות יוצאת דופן ודמות מפתח במאמץ לעצב מערכת יחסים של אחווה ורעות בין יהודים למוסלמים לא רק במזרח התיכון, אלא בעולם כולו. לאורך השנים קשרו עמו ראשי המוסד קשרים ייחודיים, והמחבר מסביר כאן מה חיפש ומצא המלך בקרבתו אליהם. הספר חושף לראשונה שפע של סיפורים, פרשיות ופרקי היסטוריה שרבים לא היו מודעים להם כלל.

 התפקיד החשוב שמילאו דמויות מפתח בקהילה היהודית בפתיחת ערוצי תקשורת עם בית המלוכה 

כיצד ניסה מלך מרוקו לנצל קשריו עם יהודי ארצו כדי להתערב במדיניות הפנים והחוץ־ של ישראל

הצצה נדירה אל תוך העשייה המבצעית של המוסד

 כיצד הרחיבו הקשרים עם מרוקו את אופקיה המדיניים של ישראל בראשית שנות המדינה

מבט אל אחורי הקלעים של המדינאות הישראלית בחמישים השנים הראשונות לקיומה

מי חיסל את מהדי בן־ברקה ומה חלקו של המוסד

ספר רב־חשיבות זה הוא הראשון בסדרת"ענייני דיומא" בעריכת ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי. הספר החושף פרק רווי דרמה והישגים בתולדות מדינת ישראל, אשר מביאה בחשאי את בניה אל חוף מבטחים ומעצבת מדיניות שלום אותנטית בתעוזה, במקוריות ובהצלחה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-רבי דוד בן חסין זצ"ל, המכונה הפייטן של מרוקו.אפרים חזן ואנדרה אלבאז

רבי דוד בן חסין זצ"ל, המכונה הפייטן של מרוקו. אפרים חזן ואנדרה אלבאז

בתקופת הגאונים, סוף המאה השישית ועד אמצע המאה האחד עשרה, בטרם צמח המרכז התרבותי של תור הזהב בספרד, פרח ושגשג המרכז היהודי בצפון אפריקה בכלל ובעיר פאס בפרט. במרכז זה הונחו היסודות לפרשנות התלמוד ולספרות ההלכה, לחקר הלשון העברית ולדקדוקה. כאן גדלו ופעלו גם ראשוני מפתחיה של השירה העברית.

המרכז בצפון אפריקה תרם להתפתחותה של תקופת תור הזהב בספרד, על ידי הקרבה והקשר ההדדי באמצעות חכמים שעברו מכאן לשם, דוגמת דונש בן לבראט, מחברו של השיר " דרור יקרא ", רבי יצחק אלפסי בני העיר פאס, רבי יצחק אבן כלפון ואחרים.

בעקבות פרעות אלמוואחידון בסמוך למחצית המאה הי"ב, נדם קולו של מרכז זה לתקופה ממשוכת, והוא קם לתחייה הודות לקליטתם במקום של יהודים שנמלטו מספרד בפרעות של שנת קנ"א ורנ"ב. על הנקלטים במקום נמנו חכמים גדולים בתורה וביראה ובעולם העשייה, אנשי תלמוד והלכה, הגות, מוסר, קבלה ושירה.

בהם אחרוני המשוררים בספרד, דוגמת רבי סעדיה אבן דנאן, רבי אברהם אבן זמרא, רבי אברהם גבישון ועוד. וכולם כאחד תרמו תרומה אדירה לשגשוג רוחני בקרב יהדות צפון אפריקה.

השפעתם של המשוררים הספרדים הביאה לפריחתם של השירה והפיוט צפון אפריקה, מהמאה הט"ז ואילך, עד למאה העשרים, וידועים משוררים בעלי שם שפעלו באלג'יריה, במרוקו, בתוניס ובלוב. שירתם יונקת ממסורת השירה הספרדית ובמידה מסוימת היא גם ממשיכה אותה.

מרבית המשוררים היו גם גדולי תורה והוראה, והשאירו ספרים בתחומים שונים. מתקופה זו הגיעו לידינו דיוואנים של משוררים רבים, אשר רק מעטים מהם זכו לראות אור הדפוס, מעט מהמעט למהדורה שנייה, ובודדים זכו למהדורות מדעיות. משום כך השפעתם אינה ניכרת מחוץ לקהילותיהם של משוררי צפון אפריקה. יוצא מכלל זה הוא הרה"ג רבי דוד בן חסין, בן העיר מכנאס שחי בשנים תפ"ז – תקנ"ב 1727 – 1792, אשר שמו כפייטן יצא לפניו לשם ולתהילה ברחבי מרוקו ומחוצה לה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-גולה במצוקתה – יהודה בראגינסקי.

 

גולה במצוקתה – יהודה בראגינסקי. ראש מחלקת הקליטה 

ביקור בצפון אפריקה, 1955.גולה-במצוקתה

הספר ראה אור בסיוע הוצאת הקיבוץ המאוחד ומשק יגור – נדפס בישראל שנת 1978.

הערת המחבר.

 בשנת 1965 ראה אור ספרי " עם חותר אל החוף " שנושאו הוא ההעפלה לארץ – עלייה ב' -. בדפי אותו ספר סירתי גם על ההתנגדות של ההנהלה הציונית למפעל זה. לאחר השואה נתרככה התנגדות זו, אולם בשלהי 1947 ובתחילת 1948 החליטה ההנהלה הציונית, בלחצה של ממשלת ארצות הברית לעכב שתי אוניות שהפליגו עם חמישה עשר אלף מעפילים.

סיבת ההתנגדות, כפי שבוטאה אז : אם נפעל נגד אנגליה, לא תגן עלינו מעצמה זו מפני התקפות הערבים. אל לנו לקום לקומם את המעצמות הגדולות המעוניינות בידידותן של מדינות ערב…..ונימוק נוסף שנאמר באותם הימים 

אנו נאבקים על הקמת מדינה שהובטחה לנו. מדוע נטלטל יהודים בדרכים לא דרכים, נסכן חיי אנשים, ונוציא ממון רב……ויכוחים אלו התנהלו בחדרי חדרים ולא היה להם פומבי.

עם הקמת המדינה נפתחו שערי הארץ לעלייה שהתפרצה אליה. אולם לא חלפו אלא חמש שנים וכבר הועלו בעיות העלייה הן בממשלה והן בהנהלה הציונית. הנהגת העם חיפשה דרכים לקיצוץ העלייה עד למינימום בלתי נסבל – פחות מריבוי הטבעי של יהדות צפון אפריקה ! היכן היה חוק השבות שקבע זכות לכל יהודי העולם לעלות לארץ אבותיו !.

נטלתי על עצמי, בדפי ספר זה, להביא בפני הקוראים, את האמת בכל מערומיה ובכל אכזריותה.

תודתי נתונה לחברי ביגור על העזרה שהגישו לי בכתיבת הספר ובמיוחד לצבי סלע שעשה שעות ברישום דברי. אני מודה לאלה שסייעו במימון ספרי : א. ל. דולצ'ין; ישעיהו אברך מן הוועד הפועל של ההסתדרות ; אחד נדבן עלום שם וקיבוצי שלי – יגור.

המחבר. 

הספרייה הפרטית של אלי פילו-פאס וחכמיה-שני כרכים-רבי דוד עובדיה זצ"ל

  

פאס וחכמיה – כרך ראשון – כרוניקה מקורית – רבי דוד עובדיה זצוק"ל 

הוצאת בית עובד – מכון לחקר יהדות מרוקו – ירושלים תשל"ט.

ספר נדיר זה קיבלתיו כמתנה מבנו של רבי דוד עובדיה זצוק"ל, רבי פנחס הי"ו

בשער.

הספר אשר אני נותן לפניכם היום, לא נערך ויצא לאור, אלא כדי לקרב לבני הדור את דיוקנה של קהלה רוחנית וקדושה, מתוך קהילות ישראל, קבלת קודש עיר פאס אשר במרוקו, מרכז התורה והחכמה. מרכז של חקר הלשון המקודש, קהילה שעמדה בקשר עם חכמי המסורת.

 אליה הריץ את מכתבו המדקדק הראשון רבי יהודה בן קוריש, ועל אדמתה גדל דונש בן לבראט, והיא עירו של רבינו הרי"ף, ומקום תורתו של רבינו הרמב"ם ז"ל, ובני גלות ירושלים אשר בספרד בגלויותיהם השונות, מצאו בה מעין מולדת, ובהיותם בה נשמו את אווירתה.

והייתה להם חוויה עצומה, והרגשה כנה, כאילו ישבו בפרברי קאטלוניה, קאשטליה ואנדלוסיה. שם רו להבדיל את מבנה העיק העתיקה שבירושלים והסמטאות המפותלות שבתוך החומות, ועם התושבים יצרו ורכשו יצירות תורניות ופילוסופיות ברוח נביאי ישראל.

בשנים האחרונות עם קיבוץ גלויות בארץ ישראל יש תסיסה רבה. התרוצצויות ודפיקות המפעמות בלב בני הדור הצעיר. ותשוקה עזה להציץ גם מבעד אשנב קטן לראות ולחזות הבער המפואר התרחש בארץ מוצאם.

חפץ ה' בידינו הצליח, ובזה מלאנו את מבוקשם וערכנו לפניהם השולחן הטהור הזה ועליו לחם הפנים אבירים שעליו טבחו ונסכו את דמם. וזה להם לאות ולמופת ומהם יראו וכן יעשו. מהם יקחו לקח מהמסירות המופלאה שמסרו את נפשם במזבח ה' על ערכי הרוח של עם ישראל בבחינת " כזה ראה וקדש ".

כמובן שעוד לא הצלחנו לכונן ספרים שלמים בעמודים נרחבים על כל קהילה וקהילה מקהילות ישראל בארצות המערב הפנימי או החיצון. כלומר מרוקו.

והאמת ניתנת להיאמר כי אם בקהלות הללו לא חסר חומר וגם לא חסרים כתבי יד המפוזרים בכל הספריות בקצוי תבל. שהשתמשו בהם חוקרי זמננו, החל מאותו נחשון שקפץ לים החקירה לגבי קהילות הללו הרב משה טולידאנו ז"ל בספרו " נר המערב ", וכלה במנוח פרופסור ח.ז. הירשברג ז"ל בספרו תולדות היהודים בצפון אפריקה.

חסרים לנו כלי קדש שימסרו את זמנם לתור ולחפש במכמני הדורות, להחיותם ולעלותם ממעמקי הנשייה.

בספר פאס חכמיה בשני הכרכים אוספו ובאו כרוניקות מקוריות שנכתבו על קהילה זו במרוצת השנים ונמצאות בספריות ובאוניברסיטאות בכתב יד ועותקים רבים על ידי אלמונים, ולקויים בטעויות וחיסורים, החוקרים הנ"ל השתמשו בהם כמקורות רשמיים ועליהם ביססו וייסדו בניין מחקרם.

ולצערנו הרב הזניחום מבלי להוציאם לאור, ונשארו כעצמות היבשות מגולגלים הארונות הספריות. ומדי יום ביומו הייתי מסתכל עליהם ושואל לעצמי " התחיינה העצמות האלה ".

הרהורים כאלה היו מרחפים במוחי ולא נתנו לי מנוח. מי יהיה הגואל. עד שהגיע העת לכל חפץ. ניגשתי אל המלאכה, והן היום בעזרת השם יתברך הקמת להם יד ושם. קרבתי עצם אל עצמו קרמתי עליהם עור ויחיו ויעמדו לפניכם בהודם ותפארתם. ויש לקרוא מה למשמש ומה למשש בהם. ולגלות מה שלא נגלה ולא נחקר עוד.

ומזקנים אתבונן והלכנו בעקבותיהם של רבותינו הראשונים גדולים חקרי לב שחקרו אחרי שנות דור ודור וכתבו דברי ימי חיי גדולי ישראל ויחידי סגולה לקדושים בארץ המה. וערכנו מערכת מיוחדת לתולדות חכמי ורבני העיר פאס קבתי עם כיבנה וחכמיה בשעתה.

שממנה יצאה הוראה לשיראל, והיא הייתה בית היוצר ומרכז רוחני לגלות מרוקו בהלכה ובדקדוק ובפילוסופיה ובכל דבר חכמה. ועליה אמרו כי מפאס תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ספרנו כבודם ותהילתם צדיק בצדקתו והקדוש בקדושתו על פי סדר אלף בית מבלי לבחור מי להקדים ומי לאחר. כי הם רשאים ולא אנו.

ברם זכור אותו האיש לטובה ורבי משה עמר שמו אשר היה מעיר לעזור במלאכה הכבדה הזאת האיר והעיר עליה. יזכרהו ה' לטובה ולברכה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-שורשים במרוקו – מנחם פורטוגלי

 

 

שורשים במרוקו – מנחם פורטוגלי

הוצאת סטימצקי – 1993

אי אפשר להבין את תולדותיה של מרוקו מבלי להבין את תולדות הקהילה היהודית שחיה בה, ממש כשם שאי אפעד להבין את הקהילה היהודית במרוקו מבלי להבין את תולדות הארץ בה ישבה.

כמה מהפרקים המסעירים ביותר בתולדות עמנו שזורים בסיפור תולדות העם המרוקני, ובמידה פחותה בתולדות המגרב כולו. ליהודים היה תמיד חלק חשוב בסיפור זה. לעיתים חשוב מאוד לעיתים חשוב פחות, אך תמיד משולב בתולדותיו וגורלו של האזור־, כהלק בלתי נפרד ממנו. מסיבה זו, סיפורה של יהדות מרוקו והמגרב יובא כאן כפי שהיה – כחלק מסיפורם של הארץ והאזור.

סיפורה של הקהילה היהודית בצפוךאפריקה ובעיקר במרוקו, הוא ללא ספק אחד המרתקים והסוערים ביותר שידע העם היהודי מאז גלה מארצו, ואף־על־פי־כן הוא מוכר פחות מסיפורה של כל קהילה מרכזית אחרת בתפוצות. למעלה מ־2000 שנות יישוב בארצות המגרב זוכות להתיחסות שולית בהשוואה למרכזים יהודיים אחרים, כמו: בבל, ספרד, אשכנז ופולין. הסיבית לכך אינן נובעות מאפליה או התעלמות מכוונת, אלא פשוט מהעדר מידע.

 

הספרייה הפרטית של אלי פילו-הקבלה בצפון אפריקה למן המאה הט"ז סקירה היסטורית ותרבותית משה חלמיש

 

הקבלה בצפון אפריקה למן המאה הט"ז

סקירה היסטורית ותרבותית

משה חלמיש

הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספריית " הילל בן-חיים " 

2001

הספר סוקר את תולדות הקבלה בארצות צפון אפריקה למן המאה השש-עשרה ועד ימינו. תשומת הלב ניתנת לתיאורים קצרים של ״הנפשות הפועלות״ כאנשי קבלה, ולמרקם התרבותי המיוחד שנוצר כאן ברבות הימים המתבטא בתהליך חדירתה של הקבלה לאורח החיים היומיומי, ובהתהוות יצירה קבלית, שברובה משולבת בפרשנות מקרא, זוהר, קבלת האר"י, סידורי תפילה ותיקונים, אך גם נותנת חילה בשירה.

דומה שזו המונוגרפיה הראשונה בתחום זה בהציעה הבט כולל שעשויה לסייע להמשך המחקר.

פרופסור משה חלמיש מכהן כפרופסור מן המנין באוניברסיטת בר־אילן, בעל הקתדרה לחקר הקבלה ע"ש הרב ד"ר אלכסנדר שפרן ועורך את  " דעת ", כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה. כן כתב וערך ספרים ומאמרים רבים בתחומי ההגות היהודית ובמיוחד בקבלה ובחסידות.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-רבי יעקב אבן צור – רקע היסטורי וחברתי ופיוטים. בידי בנימין בר-תקוה

רבי יעקב אבן צור – רקע היסטורי וחברתי ופיוטים.

בידי בנימין בר-תקוה

משגב ירושלים – המכון לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח תשמ "ח

הרקע ההיסטורי והחברתי לצמיחת הפיוט במרוקו

הפיוט הוא בן לווייתה הנאמן של ההיסטוריה היהודית. קביעה חשובה זו של אחד מגדולי החוקרים שקמו לפיוט מהעברי הלא הוא י"ל צונץ. מתאשרת גם מתוך עיון בפיוט העברי בארצות המזרח במאות האחרונות. ואולם כדי להבין קביעה זו לאשורה עלינו לשרטט מעט את הרקע ההיסטורי של גולת מרוקו.

את המבנה החברתי שלה, שעל גביו צמחה השירה העברית בכלל, ושירת רבי יעקב אבן צור בפרט. הבא נזכור את הכלל, כי כל ספרות באשר היא, אינה נכתבת בחלל ריק, וצכאן שלכל עיון בספרות חיית להתלוות הידיעה הכללית של הרקע עליו צומחת ספרות זו. להלן הרקע הכללי של התקופה.

המקום.

ההיסטוריה של תושבי מרוקו ובהם של יהודיה, מושפעת מן הגיאוגרפיה המיוחדת המאפיינת ארץ זו. מבחינה גיאוגרפית הפיזית נוכל להבחין בשלושה מרכיבים. חבל ארך של שפלה ורמות, נמוך יחסית, סמוך לים התיכון ולאוקיאנוס האטלנטי, חבל ארץ הררי הכולל את הרי האטלס הגבוהים ואת הרי הריף, וחבל ארץ הכולל רמות ומישורים היורדים את הסהרה.

במקביל נוכל להבחין בשלושה מרכבים גיאופוליטיים שהשפיעו על תולדות יהודי מרוקו, רצועת הארץ לאורך הים התיכון עליה לוטשים עיניהם ספרד אנגליה, רצועה אשר בה נודע תפקיד חשוב ליהודים בחיי המסחר, והוא הדין לערי החוף הסמוכות לאוקיאנוס האטלנטי.

אזור הארץ המרכזי שם נמצאות ערי השלטון המסורתיות ובראשן פאס. לאזור מרכזי זה הגיעו רבים מן המגורשים, ובתוכם משפחת אבן צור, שהתיישבו בערי השלטון מטעמים שיוסברו להלן. אזור דרום מרוקו שהרים גבוהים מפרידים בינו לבין שאר חבלי הארץ, ואשר עמקיו יורדים אל הסהרה.

בחבל ארץ זה נתפתח קשר הדוק ביותר בין היהודים הכפריים ובין שבטי הברברים המקומיים. ואולם דומה כי כדי לספוג מעט ממגוון הנופים המיוחדים של הארץ עלינו להטות אוזן לרישומיהם של נוסעים שביקרו במרוקו, התרשמו ורשמו זיכרונות מסעותיהם.

שני ספרי מסע יוזכרו כאן : הראשון, " משא בערב ", שנכתב לפני כמאתיים שנה על ידי שמואל רומאנילי ( שממנו אביא בהמשך בע"ה קטעים נבחרים, ככל שיאפשר הזמן ) . והשני " מארץ מבוא השמש " שנכתב לפני כשלושים שנה על ידי פרופסור הירשברג ( שממנו כבר הבאתי קטעים רבים בכל הפורומים ) .

האחרון מציין כסימן היכר את ריבוי הניגודים במרוקו שבהם נתקל האדם בכול : בטבע הדומם, באקלים, באופי העמים והאנשים ללא יוצר מן הכלל. מבחינת הנוף בולט הניגוד בין המדבר הלוהט להרים המושלגים, בין יערות העד של הארזים לערבות הצחיחות, ואף שתיאורו נכתב במאה העשרים על חידושיה, הנה מציאות היסוד של נופי מרוקו ניכרת היטב מתוך הדברים.

" הרי לפניך פאס היושבת על מים רבים שקול שקשוקם בברזים הפתוחים יומם ולילה מלווה אותך בכל אשר תפנה. והנה מראכש אף היא במרכז מרוקו, שאקלימה יבש ומידות החום מגיעות בה בקיץ לחמישים מעלות צלזיוס.

מצפון מקיף אותה יער דקלי תמרים, ומדרום נשקפות עליה פסגות האטלס הגבוה.ומראה שלגיו מצנן את להט השמש הבוערת. אורחות גמלים המתכוננות לחצות את הסהרה מכאן, ותחנות החורף לגלישה בשלג. העוטף במכסה צחור את מדרונות ההרים ואת פני האגמים הקפואים, מכאן.

אותה שעה שרוי החוף האטלנטי באוויר ממוזג של אביב נצחי ויתה יכול להתרחץ במימי האוקיאנוס בתקופת טבת, ולהתענג למראה הביצורים שהקימו כאן הפורטוגזים לפני מאות בשנים, ועל ידם, " קצבות " – בירות ו " קצור , טירות שליטים ברברים אף הן ירושת העבר.

מגוונת ורבת פנים היא אפוא ארץ מרוקו, ומרובים יישוביה ופינותיה בהם ישבו היהודים לדורותיהם, ואשר בהם נהלו על פי התנאים הגיאוגרפים את אורח חייהם המגוון, אך מאחדת את היהודים הדבקות בתורת ישראל.

ביבליוגרפיה – הספרייה הפרטית של אלי פילו-מקנס – ירושלים דמרוקו – יצחק טולידאנו

 

מקנס – ירושלים דמרוקו – יצחק טולידאנו

הקדמה.

אוד ה' בכל לבב ובתוך רבים אהללו, אשר הביאני עד הלום וזיכני להוציא לאור תץעלומה…תולדותיו ומעשיו של הסבא קדישא האדם הגדול בענקים אשר דמותו מאירה ומזהירה כזוהר הרקיע, מורינו ורבינו הנשר הגדול בתורה וביראה הרב הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו זצוקלהע"ה, ראש אב בית הדין בעיר מהוללה מקנס – ירושלים דמרוקו.

מעודי שמתי לנגד עיני דברי הזוהר הקדוש שכתב (פרשת תזריע דף מ״ו) וז״ל: ״במה דעונשא דהאי ברנש כגון מילה בישא, כך עונשיה בגוף מלה טבא דאתי לידיה ויכול למללא ולא מליל״ וכר. ביאורו: כשם שנענש אדם במה שמספר לשון הרע כן נענש על מה שנמנע מלספר מעשים טובים על כן לא נמנעתי אנכי הקטן לספר את מעשיו של מורינו ורבינו זצ׳׳ל את אשר חזו עיני בהיותי מסתופף בצילו כמעט מידי יום ביומו ולעתים מזומנות הן בחו״ל והן בארצנו הקדושה בעיר תהילה בני ברק ת״ו.

וממנו שאבנו מתורתו מקדושתו ומטהרתו וממידותיו הנעלות וכדברי הרמב״ם ב״יד החזקה״ דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כאנשי מדינתו, לפיכך צריך האדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמד ממעשיהם״. ואחת מצורות הלימוד מדרכי הצדיקים, היא הסיפור על מעשיהם ותולדות חייהם, שהרי כל שיחם ושיגם, צעדיהם והילוכם, תורה הם, ויש ללמוד מהם…

אלו הם דברי רבינו בחיי ( פרשת וישלח ): נאמר במשלי ״וחקר כבודם כבוד״, הזהיר שלמה המלך ע״ה, כי לחקור כבוד הצדיקים והסיפור בשבחם ומעלתם — כבוד הוא אצל המשבח, והזריז בדבר הרי זה משובח״. וכן מצאנו בתורה פרשיות ארוכות המספרות תולדות מעשי האבות, כדי שנלמד מהם, וחז״ל החשיבו שימוש החכמים עוד יותר מהלימוד אצלם, כי בשימושו רואה התלמיד את רבו כדוגמא חיה.

עוד אמרו בגמרא, מפי רבינו הקדוש שחוכמתו באה לו כי ראה את רבו רבי מאיר מגבו, וכר, הרי שראיית רבו — אפילו לא פנים אל פנים — השפיעה עליו לפתוח לו מעיינות החכמה, ופסוק מפורש הוא: ״והיו עיניך רואות את מוריך״.

על כן אני תלמיד התלמידים, ראיתי חובה לעצמי להעלות בכתב את אשר חוויתי וראיתי במו עיני ואת אשר שמעו אוזני מפי מגידי אמת מה שסיפרו על מורינו ורבינו זצ״ל.

וכאשר שמעו מפי, בני משפחתי לבית טולידאנו ישצ״ו שיש עמי בכתובים סיפורים על מורינו ורבינו זצ״ל עודדוני והמריצוני לקרב אל המלאכה לזיכוי הרבים, כמבואר בספרים הקדוש ערך ומעלת סיפור ממעשה הצדיקים לעורר את הלבבות לאבינו שבשמים, וכמו שכתב בליקוטי מוהר״ן, וזה לשונו: מה שמספרים מופתים מהצדיקים שבמדינות הוא מחמת שאנשיהם הם אנשים כשרים ומאמינים בצדיקים כי על ידי זה נתגלים מופתים״.

בפתח ספרי אוסיף ואומר מה שאמרו חז״ל במס׳ שבת (דף קי״ב עמוד ב׳) ״אם ראשונים בני מלאכים, אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים, אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא, ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים״.

על כן, בבואינו לתאר ולצייר דמותם של רבותינו נשמתם עדן, מחובתינו לזכור שמלאכים המה, ואין בכוח שכלנו להשכיל ולהעמיק בכוח קדושתם ויראתם, מבלי שיוקדם בהכרתינו שמלאכי אנוש המה, גבוה ורם מעל. ורק כך נוכל לחזות ולטעום טעימה כל שהיא בקצה המטה, ודבר זה הוא אשר נטע בי את האמונה לחקוק עלי ספר תיאור מעשיו וצדקתו וישרותו ומעשיו הנסתרים אשר נודעו לאנשי שלומו של מורינו ורבינו הצדיק הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ״ל, יהי רצון שזכותו תעמוד לנו שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו עד עולם אמן.

ובחתימת סיפרי אודה לרעייתי עזרתי בחיים אשת חיל יראת ה׳ מרת מסודי (מסעודה) בת רבי מרדכי ברדוגו זצ״ל נין ונכד למלאך רפאל בירדוגו זצ״ל.

זכות וחובה היא לי להודות לחתני כבני הרה״ג רבי אשר בן חיים שליט״א מחבר ספר אבן חי, על עזרתו הרבה בעריכת הספר וסידורו לדפוס. יהי רצון שיזכה להוציא לאור את שאר חיבוריו מתוך נחת ואושר, ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שזכות מו״ר הצדיק זצ״ל תגן עליו ועל רעיתו ביתי מזל תחי׳ ועל כל יוצאי חלציו אמן.

החותם הצעיר המתאבק בעפר רבנן ותלמידהון.

עי׳ה יצחק טולדאנו ס״ט.

ביבליוגרפיה – הספרייה הפרטית של אלי פילו-מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

רבי יוסף בן נאיים ארזי הלבנון 944

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר עמד בראש ישיבה משלו.

ואלה הם חיבוריו :

1 –מגיד לאדם – גרגרים אחדים ופירוש על הגדה של פסח

2 – תאמרו ליוסף – דרושים לזמנים לצדקה ולהספדים

3 – מלי מעלייתא – פירוש נביאים וכתובים על הדרך פשט ודרש

4 – צאן יוסף – שאלות ותשובות על ד' טורים כבר נדפס בירושלים עיר הקודש  ( ההודר על ידי משה עמאר, לוד תש"ן

5 – כל חדש – שאלות ותשובות על עניינים חדשים שנתחדשו בימינו, נדפס והוהדר על ידי משה עמאר, לוד תש"ן

6 יבין לאחריתו – ליקוטי דינים על אבה"א וחו"ם, מערכות על סדר א"ב. הוא כעת על מכבש הדפוס בירושלים עיר הקודש תוב"ב, וכבר נדפס ברביע ממנו, הנהו תחת ידי ( לא נדפס עד היום )

7 – נפלאותך אשיחה – קונטריס שירים ובקשות ותחינות קוינות, וכבר נדפס

8 – מיני מתיקה – ליקוטי הקדמות יקרים ופירושים, שנתחדשו לי על סדר א"ב

9 – הגות לבי – הוא ספר חלוק לד' מרמרים. מאמר א' שמו, דברים היוצאים מן הלב\ על המצאת הנייר והדפוס ועניינים אחרים השייכים לזה. מאמר ב', תרנן לשוני, בגודל שבח השפה העברית. מאמר ג', לשוני ע"ט, לשונות מכתבים. מאמר ד', תולדות יוסף, תולדות וקורות ימי חייו.

10 – נוהג בחכמה – באו בו מנהגי המערב ויסוד כל מנהג ( ההוהדר על ידי משה עמאר.

11 – שירי דוד – פירוש על תהלים שני מהדורות, פשט ורמז ודרש

12 – אבי הנחל – ליקוטים דינים מהראשים נ"ן ומכתבי יד ראשונים שלא ראו אור הדפוס על סדר א"ב, ובסופו קונטריס – רגבי הנחל

13 – ןיקן יוסף – פירושי פסוקי נביאים וכתובים ואיזה מאמרים, ג' מהדורות

14 – אשכלות הגפן – ליקוטי מאמרים מחז"ל ממאות ספרים, וםירושים שחידשתי בעזרת היוצר על סדר א"ב

15 – זכרון דרשותי – רישמות דרשות שדרשתי על הנפטרים

16 – ראשי אבות – פירושים על מסכת אבות

17 – זובחי הזבח – קיצור ספר " זבחי ציון " דיני שחיטה ובדיקה כפי הדין ומנהגי המערב, כמו שסידרם הר"ש אבן צור זצ"ל.

18 – סגולת מלכים – סגולות ורפואות מלוקטים מכתבי הראשנים ומספרים נפרדים

19 – דרכיו לשמה – תולדות הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל, וקורות ימי חייו וחיבוריו

20 – זכרון ליום האחרון – מאורעות וקורות תלאות המערב הפנימי, שני כרכים

21 – מלכי רבנן – תולדות רבני המערב וקורותיהם, כבר נדפס

22 – תשלום מלכי רבנן – עדיין בכתב יד

23 – כבוד מלכים – רשימות ספרי חכמי המערב שנדפסו כבר ושעדיין בכתב יד, מה שנודע לי, נדפס

24 – מעשה חרשים – דברי חכמים ז"ל ומוסרים, בדרך קצרה ובדרך חידה, כל דבר מתחיל " אמר החכם "

25 – מעט מעט – חידושי איזה אגדות מכל הש"ס, יש מהם דרך דרש ויש דרך פשט, ובסופו קונטריס מאמרי חז"ל, כמה מאמרים מפוזרים בדרל דרש

26 – רב טובך יביעו – והוא סיפורין נוראים מהצדיקים וזולתן, וכעת יש בו ארבע מאות וחשמים ותשעה סיפורים נפלאים.

27 – כתוב עליו ליוסף – מאמרים ודרושים בשבחי יוסף הצדיק עליו השלום, מערכות על סדר א"ב

28 – הדרת פני זקן – מוסרים ותוכחות ודינים על גילוח הזקן

29 – שארית הצאן – שאלות ותשובות על ארבעה טוראים, ארבע מהדורות, כעת יש בו ארבע מאות וארבע תשובות

30 – נמכר ליוסף – חידושים על התורה, יש מהם דרף פשט ויש דרך דרש. שני מהדורות, ובסופו קונטריס " אחרי נמכר " חידושי תורה

31 – מעשה צדיקים – סיפורי מעשה ידי הצדיקים מרבני המערב נ"ן

32 – מלה בלשוני – קונטריס מכתבים ואגרות, ונוסחי שטרות ואגרות נחומים, נוסחי מצבות, אשר חיברתי אני הכותב כפי עט לשוני

33 – חיות קטנות – קונטריס על טבעי חיות ועופות למיניהם

34 – כלו מחמדים – לקוטי מאמרי חז"ל, ופירושים והקדמות מלוקטים מספרים שונים על סדר א"ב

35 – כלל גדול – כללים בדרכי המקרא ובדברי חז"ל

36 – עולם בטבע – עניינים מלוקטים על חכמת הטבעיים

37 – הרי בשמים – לקוטי מאמרי חז"ל על סדר א"ב, ופירושים לפי דלות שכלי.

רבי יוסף נלב"ע במרוקו בט"ו שבט בשנת תשכ"א – 1961 ליצירה

הספרייה הפרטית של אלי פילו-את אחי אני מבקש – שלום פוני כלפון

 

את אחי אני מבקש – שלום פוני כלפון

הוצאת אופיר ביכורים – 2012

קיבלתי את הספר כמתנה מהמחבר

בכישרון אדיר וברגש אין קץ משרטט המחבר שלום פוני כלפון את תמונת חייו, למן ילדותו האותנטית במרוקו, ועד לפועלו הרם במסגרת תפקידו הבכיר למען הקהילה היהודית ברחבי העולם. כביד אומן, השבוי בקסמי המכחול, כך מצייר פוני כלפון את סיפורו שלו, ומילותיו אשר נטוות הם הצבעים כולם. אומץ ואמונה, ייאוש ותקווה, תסכול ונחישות – כל אלה נוטלים את מקומם, כל אחד בעתו שלו, במסגרת חייו של המחבר, כאשר מעל לכל אלה מנצח בעוז כוח הרצון הבלתי מתפשר של הדובר.

השילוב הקסום של סיפור חיים אמיתי בד בבד עם עלילה סיפורית, הופך את הטקסט האוטוביוגרפי למופע מרתק וכובש המכנס את כל מסעו של המחבר לכדי ספר יחיד ומיוחד.

הקורא נחשף לסיפור שוקק חיים וצבע, הכתוב כמלאכת מחשבת וסוחף בתיאוריו העזים, החיים, היפים להפליא, של המחבר. בשפה מצוחצחת ובלשון עשירה מתואר סיפור חיים יוצא דופן ומיוחד במינו, המלמד על הישרדות אמיתית כנגד כל הסיכויים. אבני נגף רבות עמדו בדרכו של הכותב עד שהגיע למחוז חפצו: גזענות קשה, דרך חתחתים, תחלואה, תנאי מחיה בלתי נסבלים, עוינות וניכור היו רק חלק קטן של המהמורות שנקרו בדרכו. ואולם, חרף כל הקשיים נשא הכותב ראשו אל עבר האופק, ולא אמר נואש עד אשר הגשים את חלומו.

הספר האמור הוא הראיה הטובה ביותר לכוח רצון!נחישותו של אדם, המתמיד בדרכו ללא חת.

ספר זה מהווה השראה בלתי נדלית בעבור כל אדם המעמיד חזון לנגד עיניו ונחוש לממשו בבוא העת.

שלום פוני כלפון פרסם במסגרת תפקידו אינספור מאמרים בכתבי עת שונים, ופעל רבות למען הקהילה היהודית בקנדה. זהו ספרו הראשון הרואה אור בהוצאת אופיר ביכורים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 121 מנויים נוספים

ינואר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ    
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר