הספרייה הפרטית של אלי פילו

הספרייה הפרטית של אלי פילו


הספרייה הפרטית של אלי פילו-ממזרח וממערב כרך ראשון.

ממזרח וממערב כרך ראשון.

אוניברסיטת בר-אילן בחודש שבו נגאלו ישראל, תשל"ד.

פתח דבר

זד. שנים מתבצעת באוניברסיטת בר־אילן בתמיכתה של קרן הזכרון למען תרבות יהודית תוכנית מחקר של תולדות היהודים בארצות המזרח. התחלנו במיפתוחה המדעי של ספרות השאלות ותשובות המהווה את המקור העיקרי ועתיר התוכן, בשביל תולדותינו באיזור זה. בעבודת נמלים של צוות חוקרים צעירים הוכנו מפתחות לעשרות רבות של קבצי שאלות ותשובות, ועתה החלנו בפירסום חומר זה בסדרה, שקראנו לה ״עזרי מחקר״ ושתפקידם להקל את עבודתו של חוקר תקופה זו על ידי הכנת כלים ראשוניים. רשימה (לא־מלאה) של המקורות שעובדו עד כה ניתנה בחוברת הראשונה של אותה סדרה: רשימת הישובים היהודיים במזרח ובמגרב במאות הט״ו—י״ז. ואף כי היא מרשימה כשלעצמה בהצביעה על הקבצים של שו״ת שעליהם עברנו, היא מוכיחה גם כי עדיין נותרו קבצים רבים וחשובים המחכים להכנת מפתחות ערוכים ובדוקים, שיקלו על השימוש בהם.

בד בבד עם התקדמותה של עבודת המיפתוח ניגשנו לעיבודו המדעי של החומר שהצטבר לצרכי מחקרים שונים. הקובץ הראשון בתחום זה היוצא כעת, ייחודו בשני דברים: הוא מבוסס כולו על המקורות שעיבדנו, והוא פרי עמלם של פרחי מחקר, שהשתתפו בעבודות ההכנה של המפתחות ועתה זכו להשתמש לפחות בחלק מעמלם. אכן מבחינה מסוימת הקובץ הוא מנחת ביכורים של צוות, כדברי הנביא: איש את רעהו יעזרו (ישע׳ מא; ו).

הזנחת המחקר ההיסטורי של התקופה העות׳מאנית באזורי התיישבותם של הבאים מאירופה הנוצרית גרמה לסילוף התמונה של החברה היהודית במזרח. תפ­קידם של המחקרים המתפרסמים בקובץ זה ובהבאים אחריו לחקור את תופעות המפגש והעימות בהיסטוריה שלנו בארבע שכבותיה העיקריות:

אופיה של יהדות המזרח ולעומתה זו שבמגרב, יהדות אשכנז ולעומתה יהדות ספרד, גרם להיווצרות ארבע יחידות חברתיות ותרבותיות נבדלות זו מזו. סגולתו המיוחדת של עמנו היא שגם בתנאים אלה הוא שמר על אחדותו. עמים אחרים שחיו בתנאים דומים התפלגו והתפצלו ללאומים שונים, עויינים ואויבים זה לזה. בעם היהודי לבש עימות זה צורה שונה.

למאמר אחד יש נגיעה ישירה לתופעת ה׳גורנים׳, ממגורשי ספרד שהתיישבו מלכתחילה בליוורנו, ומשם עברו רבים מהם לאפריקה הצפונית. למחקר ה׳גורנים׳ במגרב קיבלנו מענק מהזרוע למחקר בסיסי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שיאפשר לנו להעמיק בבירור חברה זו.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-גאוני משפחת אביחצירא

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

אקדמות מילין

יהי ה׳ אלהינו עמנו, כאשר היה עם אבותינו ורבותינו, אשר עוד מימי קדם היו יושבים אך על התורה ועל העבודה, ולא פסיק פומייהו מגרסא בחשק ושקידה, ואשר ליו צדה, והאלהים אנה לידו, במספר במשקל ובמדה, אשר לא יעדה והפדה, אהבת עולם אהבוה אהבה רבה, שאין לה קצבה ובדעתם דעת רחבה ערכו את היצר קרב ומלחמה דכייל ליה בקבא רבא, ומתוך כך היו מחדדן שמעתייהו והא בלא הא לא סגיא. נהירנא האיך מור אבי הגאון הקדוש ציס״ע, גם בעוה״ר כאשר חלה קודם פטירתו והסבל היה רב לא הוה פסיק מגרסא כולי יומא בהחיות העצומה והנעימה של הדביקות בתורתנו הקדושה, סלסלה ותרוממך במדה גדולה אשרי עין ראתה.

 ולא היה בלבו זולתי תורתנו הקדושה, שום מדה. והכסף נחשב אצלו למאומה, אויבו הגדול היה, ושמח במפלתו והתרחק מיניה ומקצתיה כמטחוי קשת, כאשר היה ידוע לכל באי שער עירו. עם זאת מדותיו התרומיות והנעלות, הכל זכה בירושה מבית אביא, ברא כרעיה דאבוה מרן קה״ק הקטן שבבנים עליו העיד גדול התלמידים, מן השמים נתן לו פי שנים, בו התנוצץ וזרח האור גדול מאור נשמתו של מרן האר׳׳י הק׳, כפי שהעידו גדולי אותו הדור, שהדבר היה בהוראה ברורה בחזיון הלילה לאביו ראש משפחתנו הקדושה. הלא הוא חד בדרא דגליא לדרעיה ונהורא נפיק מיניה רב רבנן ותלמידהון הסב״ק מרן קה״ק פחד יצחק זי׳׳ע. ממקור טהור זה זכה מ ו״ א הקוה״ט זי״ע, לחצי ירושה, זהו חלקו מסטרא דדוכרא. והחצי השני מסטרא דנוקבא, משם הוסיף וירש ירושה שאין לה גבול וקצבה, הלא הוא סבו הגדול, הקדוש והמקודש שקדשוהו שמים, מרן קה׳׳ק אדוננו המלך דוד זיעי׳א. דמותם העילאית של אלו שני הסבים, עמדו ונצבו תמיד אל מול נפשו. והשפיעו עליו ממרומים בכפליים ויצא                                                                                                               יצחק.

הספרייה הפרטית של אלי פילו

 

40 שנות ישוב יהודי בעזה – באר שבע והקמת חוות רוחמה

מרדכי אלקייםארבעים שנות יישוב בעזה

ייחודו של הספר הזה בראשוניותו. זהו ספר ראשון על ההתיישבות היהודית בעזה ב – 1885, היינו לפני יותר מ-100 שנים. הספר מתאר את הלבטים, הקשיים, האכזבות וההצלחות של המתיישבים הצעירים, בני העלייה הראשונה, חסידיהם של מבשרי הציונות המדינית, אשר יצאו בשליחות הנהגת ״חובבי-ציון״, אברהם מויאל (יו״ר), אליעזר רוקח וק. ג. ויסוצקי, להקים ישובים יהודיים נוספים בערים הערביות עזה, שכם ולוד, לקלוט בהן עולים יהודים, עירוניים, מברית-המועצות, ולשמש להם לפה במגעיהם עם הערבים ועם השלטונות התורכיים. צעירי קהילת יפו, שהיו הציונים היחידים בארץ ששלטו בשפה הערבית, יצאו אז להקים ישוב יהודי עירוני בעזה.

הספר מתאר את החיים בעזה בימים ההם, את ההווי המקומי ואת הדמויות הססגוניות, הערביות והיהודיות, בעיות פרנסה, מסחר ותעשיה, מקצועות ותעסוקה, היחסים בין יהודים לערבים ועוד. הספר מתאר גם את ההתיישבות היהודית במדבר באר-שבע, את הקמת העיר באר-שבע(1900) והקמת חוות רוחמה, הישוב החקלאי הראשון בנגב(1912), את חיי הבדואים במדבר, השייח׳ים וסיפוריהם המרתקים, את מנהיגי הישוב היהודי, את הצבא התורכי ה׳ימתנחל״ ברוחמה, המשמשת גם מרכז צבאי לאנשי ניל"י, העוסקים שם בריגול. לאורך כל הספר בולט המאבק המר והעקבי להיאחזות ולהישרדות.

המחבר, מרדכי אלקיים, הוא יליד עזה (1910), שהקדיש את כל חייו ל״הגנה״, לצבא ולמדינה שבדרך, והיה אחד המפקדים הבכירים ב״הגנה״, בנוטרות ובצה״ל. כאדם המעורה בחיי הערבים בארץ שימש מפקד ה״הגנה״ בנגב, סגן מושל צבאי ברצועת עזה(1956) ומושל יריחו(1976). שימש חבר בעיריות רמלה ובאר-שבע והיה ממקימי עיירות הפיתוח בארצנו. יקיר נתניה, יקיר הועד-הפועל הציוני.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-מחקרים בתולדות היהודים במרוקו דוד קורקוס

מחקרים בתולדות היהודים במרוקו

דוד קורקוס

הוצאת ראובן מס ירושלים – תשל"ו

 

Apres le bombardement de Mogador par les Francais et le pillage en 1844  par les Tribus des environs, Moulay Abderrahman dedommagea les marchands de leurs pertes et des secours furent envoyes aux autres habitants. De plus, quelques "Toujar as-Soultan" ayant quitte la ville et le Maroc, le souverain, comme en 1765  fit appel a des families juives de Tetuan et de Marrakech afin qu'elles envoyassent des repre sentants a Mogador. Tous furent loges dans la Kasba. La reprise des affaires incita de nombreux Juifs, artisans, ouvriers et boutiquiers de Marrakech et du Sous, a s'etablir a Mogador.

Le gonflement du Mellah fut extraordinaire 4.000  personnes en 1845  lc double unc vingtaine d'annees plus tard, sous le regnc de Sidi Mohammed ben Abderrahman; "l'entassement y est inoui". Sir Moses Montefiore s'en etait emu au cours de son fameux voyage au Maroc et de son passage a Mogador. D'accord avec Sir Moses, ses amis et ses hotes, les deux freres Jacob et Abraham Corcos ", ecrivirent au sultan une lettre en date du 14  Ramadan 1280 ( 22 Fevrier 1864 ) pour lui demander que le Makhzen mette a la disposition des gens du Mellah un terrain situe dans le quartier de Chebanat et de l'ajouter au Mellah afin de "pourvoir les Juifs (de classe moyenne) de logements plus vastes et plus confortables" et de laisser ainsi plus de place aux pauvres gens.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הספרייה הפרטית של אלי פילו-ארמנד -עוזיאל חזן

חברים יקרים

אני מציג את ספרו השני של מר עוזיאל חזן, יליד מרוקו, נולד בשנת 

1945, התחנך בקיבוץ " רשפים " שבעמק בית שאן בחברת ילדים עולים.

בגיל 14 עזב את הקיבוץ ושב לבית הוריו בעיירת הפיתוח קרית גת, עד לגיוסו לצ.ה.ל לחיל הים.

עבד שנים רבות עם נוער שוליים.

בוגר אוניברסיטה העברית. עורך דין במקצועו. בשנת 1979 שב למארוקו לבקר באתרי ילדותו. הוציא לאור קובץ סיפורים בשם " נביחות אל ירח כבוי " המתאר דמויות של יהודים במרוקו. 

היה לי הכבוד לפגוש אותו בהכנסת ספר תורה עתיק של משפחת כנפו

למרכז מורשת יהדות מרוקו אשר בירושלים. 

התוודעתי לכל ספריו המופלאים, ומסרתי רשימה מה יש לי ברשותי בספרייתי הענפה, והוא מיד נענה ושלח לי את החסר. 

בין ספריו אמנה את 

1 – בוא אלי לאיטמשליל

2 – מבחן החלב

3 – ארמנד – שמוצג כאן

4 – אל שלגי האטלס                                                          

5 – ילדי הנמל

ועוד….

מי אשר מעוניין לרכוש מספריו, אשמח לעזור ביצירת קשר עם מר עוזיאל חזן

 

הספרייה הפרטית של אלי פילו-פעמי מערב  מחקרים על יהדות צפון אפריקה בעריכת יצחק בצלאל

 

פעמי מערב 

מחקרים על יהדות צפון אפריקה

בעריכת יצחק בצלאל

מכון בן צבי

תשמ"ג

פתח־דבר

פעמי מערב היא אסופה ראשונה של מאמרים שנבררו מחוברות ׳פעמים׳, ועניינם הוא קהילות ישראל בצפון-אפריקה (מארוקו, אלג׳יריה, תוניסיה ולוב). לא במקרה האסופה הראשונה יוחדה ליהדות המגרב, שכן היא אחת התפוצות היותר חקורות עד כה בארצות האסלאם. שותפים למחקר ענף זה מלומדים ומוסדות מדעיים בישראל ובארצות אחרות, בהם המרכז לחקר יהדות צפון־אפריקה שבמסגרת מכון בן־צבי, אשר פיתח פעילות מבורכת בשמונה שנות פעילותו.

המאמרים באסופה הם מכמה תחומי מחקר: היסטוריה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ספרות עברית (פיוט), קבלה, ספרות יפה בצרפתית ואמנות. מיקבץ מאמרים מתוך כתב־עת אחד, הקיים ארבע שנים, אינו מהווה יסוד איתן להכללות מפליגות על מצב המחקר של יהדות המגרב בכללו. מה גם, שפעילות מחקרית בכמה תחומים, כמו לשון, ספרות עממית וענפי פולקלור אחרים — אין לה ייצוג באסופה שלפנינו. אבל בצירוף המאמרים הכלולים בה משתקף מצב המחקר הנדון, בהשגיו ובחסר שבו: כגון ההתקדמות היחסית של מחקר ההיסטוריה של יהדות המגרב, ובמיוחד של יחסי היהודים עם שכניהם: וכגון החסר במחקר הספרות העשירה שלה, כמעט בכל ענפיה: ספרות רבנית (לרבות חיבורים בהלכה, בקבלה ובדרוש) שירה ופיוט, ספרות יפה בת־זמננו, שעיקרה בצרפתית, ועוד. יש תחומים כמו שירה ופיוט, ספרות הלכית וספרות מוסר, שאפילו רישום שיטתי של מצאי כתבי־היד בהם טרם נעשה, ויש תחומים אחרים, שנעשו בהם עבודות־תשתית, אולם מחקרם הוא בראשיתו, כמו: ספרות יפה בת־זמננו, עיתונות, לשונות יהודיות ועוד. סיכום־ביניים זוטא שבאסופה זו, עשוי ללמד לא רק על היש במחקר יהדות המגרב, אלא גם על החסר בו, כדי להפנות אליו שימת־לב של מלומדים ושל מוסדות ולהעמידם על הצורך בהשלמת החסר.

באסופה שלפנינו כלולים 16 מאמרים, הסדורים לפי מדורים (היסטוריה, ספרות, אמנות) וכן ביבליוגראפיה של פרסומים בתחום זה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-פרי עץ הדר

פרי עץ הדר

זהו ספרון אודות סדר ט"ו בשבט שנהגו בו רבים וגם במרוקו

זהו אחד הספרים הבודדים שנשארו מספרייתו של אבי ז"ל

שהייתה ספרייה עשירה מאוד ……….

סדר ט"ו בשבט

 

 

 

 

 

 

 

 

הספרייה הפרטית של אלי פילו-היהודים בעולם האסלאם ברנרד לואיס

היהודים בעולם האסלאם

ברנרד לואיס

תרגמה מאנגלית – מרים שקד

מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל – ירושלים

מבוא

מתוך סקירת תולדות היהודים בימי הביניים ובעת החדשה מסתבר שיהודי התפוצות יכולים לפרוח ואולי אף לשרוד באופן משמעותי רק בחסות אחת מבין הדתות יורשות היהדות – הנצרות והאסלאם. למעשה, יריעת תולדות היהודים, וליתר דיוק החלק החשוב שבהן, בין חורבן מרכזי היהדות העתיקים ובין הקמת מדינת היהודים החדשה, נפרשה כולה בארצות האסלאם או בארצות הנצרות. מדי פעם היו אומנם יישובים יהודיים באזורים שבשליטת תרבויות ודתות אחרות, כגון הודו וסין, אולם – למרות מידת הסובלנות הרבה שממנה נהנו – הם לא שגשגו. הם לא נטלו חלק בחייהן ובתרבותן של הארצות הללו וגם לא בחיים ובתרבות של העם היהודי, ונראה שלא תרמו להם תרומה חשובה כלשהי. רק עם בוא האסלאם זכו קהילות היהודים הקטנות בהודו למעט תשומת לב ולמעט פעילות. בממלכות ההינדואיזם, הבודהיזם והדתות האחרות שבמזרח הרחוק נותרו היהודים מעטים ולא פעילים, ולא משכו לעברם רדיפות או חסדים, ואפילו לא תשומת לב. בהודו ההינדואית ובסין התנוונה היהדות. השימוש שעשה ההיסטוריון ארנולד טוינבי במונח "מאובן", כדי לתאר את היהודים וקבוצות מיעוט אחרות ששרדו מן העולם העתיק, עורר ביקורת רבה. ואכן, "מאובן" כתואר לחיי היהודים התוססים במזרח התיכון, באירופה ובארצות אמריקה, נראה מגוחך. הוא פחות מגוחך כשמשתמשים בו לגבי קהילות היהודים המבודדות והמשותקות שבדרום אסיה ובמזרחה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-הולכת עם כמון חוזרת עם זעתר סיפורי אהבה מרוקאים גבריאל בן שמחון

 

הולכת עם כמון חוזרת עם זעתר

סיפורי אהבה מרוקאיםהולכת עם כמון חוזרת עם זעתר

גבריאל בן שמחון

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הולכת עם כמון, חוזרת עם זעתר״, קובץ סיפוריו השני של גבריאל בן שמחון פותח חלון לעולם יהודי  קסום שהתפתח במגרב במשך אלפי שנים בתוך מרחב ברברי ומוסלמי ונעלם עם עלייתו לארץ. זהו עולם רדוף שדים, תשוקות ויצרים, מלא דמויות, טעמים, ריחות וצבעים שהולמים הוויה מיתולוגית. במרכזו עומדת האישה המזרחית כייצור חושני, חידתי, התגלמות של יופי, פשטות, תמימות !מצבור של תשוקות עצורות.

״הולכת עם כמון, חוזרת עם זעתר״ הוא קובץ סיפורים מרוקאים, ברובם על נשים אחרות, פשוטות, קטנות וחלשות, שבויות וכלואות בעולם גברים מזרחי, מלא מגיה ופנטזיה. לעתים קרובות מתרחשים הסיפורים כמסע פיזי ומנטאלי בין ארצות ותרבויות, ממרוקו לישראל או לאירופה, כשהם טובלים בחוויות יסוד ובוחנים את דימויי האישה במזרח ובמערב.

״הולכת עם כמון, חוזרת עם זעתר״ הוא ספר קולח, פשוט וחייכני, הממשיך את ״המהלכים על המים״, יצירתו הראשונה בפרוזה של גבריאל בן שמחון ושייך לאותו עולם הזוי ומיתי, אות! צייר במחזותיו ותסריטיו: " מלך מרוקאי "," המשיח ", " בוזמימה ", " הדרך לירושלים " ו  "1948 ". 
גבריאל בן שמחון מכהן כפרופסור מן המנין בחוג לקולנוע וטלויזיה באוניברסיטת תל-אביב. הוא נולד בעיירה ספרו שבמרוקו ועלה ארצה ב-1947באוניית המעפילים  " יהודה הלו ".  ביצירתו מאיר בן שמחון עולמות ותכנים יהודיים אחרים שמשלימים את נוף היצירה הישראלית בצבעים שאין בה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-ישראל והעלייה מצפון אפריקה 1948 – 1970 מיכאל מ. לסקר

ישראל והעלייה מצפון אפריקה 1948 – 1970

מיכאל מ. לסקר

מכון בן גוריון לחקר ישראל,

הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב

ספר זה הוא פרי מחקר מקיף וראשון המבוסם על חומר ארכיוני עשיר ומגוון, ובו חומר ראשוני ממקורות צפון אפריקניים נוסף על חומר ממקורות ישראליים ומערביים, ועל עבודת שטח יסודית ־ שאלונים לעולים שהשתקעו בישראל בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים וראיונות אישיים. שימוש נרחב נעשה במקורות ראשוניים ובעיתונות בשפות ערבית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, עברית ואנגלית. למעשה הספר עוסק בשנים העיקריות לעלייה ההמונית, מקום מדינת ישראל ועד תחילת שנות השבעים. עיקר התוכן מתמקד בקהילות היהודיות בצפון אפריקה ערב עלייתן, במצבן הפוליטי והסוציו-אקונומי, ביחסי יהודים-מוסלמים בעידן הקולוניאלי האירופי ובתהליך הדה־קולוניזציה, ובתהליך מעברן של קהילות אלה לישראל. הדגש הוא על קהילות ממרוקו, תוניסיה, אלגייריה, מצרים ולוב, כלומר צפון אפריקה במובן הרחב – דבר שלא נעשה עד כה. גישת המחקר היא ניתוח השוואתי בין הקהילות השונות ועם קהילות יהודיות במזרח התיכון שאף הן עלו לישראל במספרים ניכרים. הספר משלב היבטי מחקר וכתיבה רב־תחומיים ואינטר־דיסציפלינאריים ואף רב־ממדיים ומציג תמונה מגוונת של יהודים בסביבה המוסלמית. בכמה מובנים מרכזיים, המחקר שופך אור על המאבק לעצמאות בארצות צפון אפריקה ועל יחסי ישראל עם אזור זה בצל הסכסוך הערבי־ישראל׳,

חלקו הראשון של הספר עוסק ברקע לציונות, בהגנה העצמית ובהכנה לעלייה הגדולה מצפון אפריקה משנת 1900 ועד קום מדינת ישראל. בחלקו השני הדגש הוא על העלייה הגדולה בעידן המאבק המוסלמי לעצמאות והשפעת ההתרחשויות במזרח התיכון והסכסוך הערבי־ישראלי על מאבק זה. החלק האחרון עוסק לעומק בסוגיות העלייה בעידן העצמאות ובמדיניות העלייה של מדינות צפון אפריקה, שבעטיה התארגנה עליית היהודים בשנים אלה באופן לא מבוטל בתנאי מחתרת או ביציאה דיסקרטית.

פרופ' מיכאל מ׳ לסקר הוא פרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון וראש המכון לחקר המחתרות ע״ש מנחם בגין, באוניברסיטת בר־אילן. התמחותו היא בתחומים: ישראל והעולם הערבי, הזירה הבין־ערבית, הקהילות היהודיות באגן הים התיכון, האסלאם הרדיקלי במגרב, במצרים ובקרב מוסלמים במערב אירופה. פרסם שמונה ספרים שזכו לתהודה ביךלאומית, בהם: North African Jewry in the 20th Century (אוניברסיטת ניריורק), אשר זיכה אותו בפרס היהודי הלאומי האמריקני ללימודי יהדות: The Jews of the Middle East and North Africa in Modern Times , שערך יחד עם ריבה סיימון ושרה רגר(אוניברסיטת קולומביה), ו־ Israel and the Maghreb: From Statehood to Oslo (אוניברסיטת פלורידה). בשלבי עריכה יחד עם יעקב לב הי0פר Judaism & Islam in Medieval and Modern Times, ובשלבי כתיבה שני ספרים מקיפים: The Maghreb & Western Europe והספר 1944-2004 ,. The Jews in France

הספרייה הפרטית של אלי פילו-מסורת ולשונות של יהודי צפון אפריקה מאת : משה בר אשר

מסורת ולשונות של יהודי צפון אפריקה

מאת : משה בר אשר

המרכז ללשונות היהודים וספריותיהן

האוניברסיטה העברית ירושלים

מוסד ביאליק

המכללה האזורית אשקלון

התשנ"ח

משה בר-אשר (נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט29 ביוני 1939מרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית. הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית ומופקד הקתדרה לחקר הלשון העברית על שםחיים נחמן ביאליק באוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף הוא מכהן כנשיא הארגון "ברית עברית עולמית".

בר-אשר הוא חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ג (1993), חתן פרס רוטשילד לשנת תשס"ח (2008) ופרס א.מ.תלשנת 2012.

בקובץ זה מכונסים רוב מאמריי העוסקים בענייני לשון בצפון־אפריקה ובתרגומי המקרא וספרות אחרת בערבית יהודית מגרבית. הללו באים בארבעה שערים: השער הראשון יש בו שבעה מאמרים המוקדשים לשרח שבעל־פה במסורות תאפילאלת וגם במסורות אחרות ולחיבורו של רבי רפאל בירדוגו לשון לימודים. המאמר השביעי נתפרסם תחילה בצרפתית, וכאן הוא מובא בנוסח עברי. השער השני כולל מחקר אחד (מאמר ח) העוסק בתיאור מקיף של נושא אחד בדקדוק הערבית המדוברת: דרכי ההקטנה בלהגי היהודים בתאפילאלת. זו הרחבה של סעיף אחד שנרמז בפרסום קודם (הית ובר־אשר 1982, עמי 51). גם מאמר זה נתפרסם בראשונה בצרפתית. בשער ג כלולים שמונה מאמרים המוקדשים לחקר המרכיב העברי בערבית של יהודי צפון-אפריקה; מהם מאמרים בעלי אופי פרוגרמטי ובהם דיונים עקרוניים ותיאורים מקיפים של הממצאים הלשוניים, ומהם בעלי היבט מצומצם יותר. בשער ד החותם את האסופה באים שני מאמרים העוסקים במסורות הלשון העברית ובדרכי מסירתה וגלגוליה. אולי מיותר להעיר, שעניינים רבים במסורות העברית באו גם במאמרים הכלולים בשער ג.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-אנציקלופדית " ארזי הלבנון "שמעון ואנונו

מבוא מאנציקלופדית " ארזי הלבנון "

נקבצו ונערכו סביעתא דשמיא

לפי שמות בסדר א-ב על ידי

שמעון ואנונו

ארבעה כרכיםארזי הלבנון

הקדמה

ילאה העט יתום דיו הקולמוס, בבואנו לתאר אותם דמויות רבות יחס חכמי ורבני יהדות ספרד, צפון אפריקה, תורכיה והמזרח. בידם ניתנה – על ידי ההשגחה העליונה – המשך העברת התורה שבעל פה כשהיא שמורה מכל משמר, אל במקביל גן עושה בנחלתם ובבית גנזם – פירות ופירי פירות.

דמויות הוד והדר, ענוותנים, חסידים ומעוטרים במידות, יראי ה' ושומרי מצוותיו קלה כבחמורה, גדולים בכל חלקי התורה – ענקי רוח שסוככו בגודלם על בני עמם והנהיגוהו בכל תהפוכות ומהמורות הזמן הבוגד.

למי הכוח לאזור עוז ולגשת למלאכת המבוא שיכניס את הקורא לעולמם של " ארזי הלבנון ". על כן – בהשתחויה, בקידה ובבקשת רשות מכל אותם עובדי ה', ארזים חסונים ונהדרים, ניגש אני לערוך מבוא, מועט הכמות ודל הדפים, אך יש בו להאיר את עיני הקורא הממוצע ולהציע לפניו בקוים כלליים ביותר את המגרות בהן פעלו " ארזי הלבנון "..

נחל בתיאור אותם ארצות וערים מרכזיות בהם חיו ופעלו " ארזי הלבנון ", למעט ארצות שלא שימשו בתקופה בה אנו עוסקים – באלף השנים האחרונות – מרכז לתורה וליצירות הרוח. נמשיך לתאר את תרומתם של " ארזי הלבנון " בתחומי היצירה העיקריים ביותר, למעט תחומי יצירה אחדים ( פיוט ודקדוק ), שעל אף שהיוצרים הגדולים בתחומים אלו היו רק מחכמי " ארזי הלבנון ", הרי שהעיסוק בהם הצטמצם לחכמים בודדים בלבד בכל דור.

ונסיים, ויהיה זה בבחינת " סגירת מעגל " בתיאור זיקתם העמוקה של " ארזי הלבנון " לארץ ישראל, נחלת אבות, אליה השתוקקו בכל לב ושאפו להגיע, התפללו והורידו כנח דמעה לזכּות בטוב ירושלים. רבים מחכמי " אזי הלבנון " זכו להטמן ברגבי ארץ הקודש, אולם אלה שלא זכו – בןןדאי מודים ומשבחים לה' בגן עדנם על שיבת ציון ובניין הארץ. ויהי רצון שזכותם תעמוד לנו ונזכה לראותך בקרוב בבניין אריאל בעיר קדשנו ירושלים ת"ו.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-אשר כנפו חזן בבית המרחץ

אשר כנפו

חזן בבית המרחץ

הוצאת בימת קדם – 2010

חמישים ושניים סיפורים מחורזים, כמספד השבועות בשנה, בל שבוע וה״פדשה״ שלו, יוצדים תמונת פסיפס של חיי היהודים במדוקו מלפני מאה שנה. יש שם הכול. הווי-חיים, אמונות, תקוות ואכזבות. אבל בעיקר – נשמה גדולה. אהבתו של המחבר אל אותם יהודים מהמגרב, משפיעה גם עלינו הקוראים.

קשה שלא להתאהב באותם טיפוסים תלושים, שסיפור חייהם נע תמיד במטוטלת עצבנית בין תקווה לייאוש, בין עוני לעושר, בין ימי שמחה לאבל ובין אמונה לערעורה, ובעיקר בל מה שביניהם. חלק מסוד הישרדותם המופלאה של יהודים בכל דור ודור היה ביכולתם להביט בעין מפוקחת וקורצת על מצבם החומרי והרוחני ולצחוק צחוק יהודי בריא על כל הצרות שמתרגשות עליהם. סוג כזה של הומור – דק אך לא דוקר, חם אך לא צורב, אוהב אן לא דביק, קורץ אך לא עוקץ, ואם עוקץ – ללא רעל, אם מרושע – תמיד סלחני, הוא הומור יהודי במיטבו. ממש שלוס־עליכמי.

יצחק גורמזאנו גורן

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 121 מנויים נוספים

ינואר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ    
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר