הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד ע.


הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

רבי יעקב קאפילוטו

כוללות הספרדים ירושליםשדרים

ב״ה

האנשים האלה שלמים. מבחר עצמים. הנה הנם אחינו אנשי נאולתינו. מע' הגבירים. החכמים הרמים. רודפי צדק הזלים זהב מכיסם להחיות רוח שפלים. ישרים ותמימים, העומדים על הפקודים פקידי ומשגיחי בו: עיקרית לגזברי ואמרכלי הקופה אשר אור להם, בעי״ת ציפרו די פאס יע״א אתה ה׳ תשמרם, וכצנה רצון תעטרם. יאירו ויזהירו כאור שבעת הימים, כיר״א.

אר'ש קדים. היא אמרת בשלמיא, שלמים מרובים שיבחי שלמים: וציליא גם היא לפני אלדינו זה השוכן בציון והבוחר בירושלם. ושכינת עוזו. הנה זה עומד אחר כתלנו כתל המערבי. למען יאריכו ימים ושנות חיים. ברוב הונים ותפארת בנים. והמה חכמים מחוכמים כי״ר. יבא הכתוב להודות להלל. ותשואות חן חן על כל תקף וחסדים, והאמת אשר עושים תמיד כל הימים. עם מע' השלוחים כאשר שמענו ונדעם. מפי מע' השלוחים יצ״ו. דאית נ הו בחזרה. מהתם להכא. כולם פה אחדמשבחים ומפארים. את כבוד תורתם תמיד. ומספרים תהלותם, אשר גמלתם לכבוד ציון עיקרית. ותהי ואת נחמתינו, ברוך ה׳ אשר לא השבית לנו. אחינו אנשי גאולתינו. יה״ר עיניכם תחזינה ירושלים דדהבא. נוה שאנן. והי צבאות יגן עליכם ועל בניכם. ובכן חלותי היא לצוות למעי ידי״ן ואו״ע מיקירי ירושלם. שד״ר לן הרב הכולל בישראל להלל כמוה״ר יעקב קאפילוטו הי״ו. אתם בחכמתכם תעמדו לימינו. להדיר עדר. כי בכגון דא נאה ויאה לו הכבוד וההדר, לפי חקר כבודו, מה טובו ומה יופיו. שלם בכל מדות טובות, אשכול ענוים, כבוד ה׳ מלא וכתר שייט עולה. בטחתי כי יעלה לרצון לפניכם. וישמחו הצדיקים בו ובתורתו. ודא דורונא דשדר לבון קבה״ו. ותכלית המבוקש הוא כי מעי ה ש דייר הנד מסוה הבושה על פניו. ולא ניסה באלה. גם כי נפש היפה היא. ובכן אתם ברוב חכמתכם. תהיו לו לפה ולמליץ. לדבר על לב המתנדבים בעם. ולהורות לו את הדרך אשר ילך בה, ואת המעשה אשר יעשה, לבל יבא חייו לידי מניעת כבוד. לא הוא ולא זולתו חלילה. ולא מוולתו להשד"ר חלילה, ובענין הקופות מלבד כי תכף בבא השד"ר למסור בידו הקופה. זאת ועוד כי מכאן ולהבא, לשים עין השגחתכם עליו תמיד כל הימים. בלי שום התרשלות, ואנן מהכא על משמרתינו נעמודה למען יעמוד זרעכם ושמכם תמיד. אתם ובניכם הון ועושר בביתם. וצדקתם עומדת לעד הלכ״ד נא״ה ודושו״ט ומעתיר בעדם, החו׳ פעה״ק ירושלים ת״ו בחדש סיון מוכתר בכתר תורה משנתינו הדר״ת ליצירה בא סי׳ אייך טו״ב לישרא״ל לפר״ג, והיה זה ברב עז ושלום

אברהם נאגין ס״ט

מאיר בנימין מנחם דאנון ס״ט

יהודה בכה״ר שלמה הכהן ס״ט

יצחק פרחי ס״ט

הצעיר חיים ס״ט

תולעת יעקב פינצי ס״ט

שמואל בכר דידיע מאג׳ר ס״ט

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

רבי יעקב קאפילוטו

ב"ה

י"ד למ"ט מונים שנת ראה בטוב ירושלים

יאודה לקדשו נזר אלדיו על ראשו. כל העם עונים אחריו מקודש מה מתוק מדבש. רבה דעמיה ומדבתא דאומתיה הייה מעלת הרב המובהק, ונוגה לו ברק כמוה״ר נר״ו יאיר עד כי יבא שלה כיר״א.

לקול האות הראשון דורש טוב ודובר ש'. שלמא מלך מלכא שבחי שלמי׳ וצילא נם היא יאריך ימים על ממלכתו. מושבע ועומד בכל מידי דמיטב. והלל והשמחה במעונו. נס״ו כיר״א. ובא האות בקצר אמץ אקצור ואומרים לו קצור כי בעת ובעונה הזאת. אני רוכב ומנהיג למתא מכנס יע״א. ה׳ יגיעני לחטו״ל בסכת עשויה. כי הן בעון יסור יסרני יה. וכמעט הייתי מוטל על ערש בכאב השניים. הפלא ופלא. מליל אסרו חג עד היום. ושלי״ת יומא בי האידנא הרחיב ה: והיתה הרוחה. ולמאי דביני ביני כפי הנראה. כמה וכמה יחידי סגולה ממח״ק. נדדו הלכו איש איש ממלאכתו וכל אחד לדרכו פנה. זאת שנית אשר ראתה עני בדב״ק כתוב לאמר כי אין הזמן מוכשר אצלם מסבת חלוקת הגיזויא. מכל אילין דהוו הדרי בי ובן אדם ויתנחם. יה״ר שיהיה לטובה. ואיך שיהיה על שבעתה באתי. ע״ע קופת ויברך דוד הן יריע ליהוי לך מלכא שיען נמצינו שנינו יחד פה עוב״י פאס יע״א. אני עני ומע' השד״ר מעיה״ק צפת ת״ו וזה יכול וזה יכול. גזים ועביד לעלות וליראות בחזו דאתאי. ולזכות בקופה הנד היינו טעמא שנתפשרנו בת״ב שהקופה הנד תהיה נחלקת לשתיים חלק כחלק. החצי לעה״ק ירוש׳ ת״ו, והחצי האחר לעה״ק צפת ת״ו. בין אם נלך שנינו יחד בין אם יקדים אחד ממנו יהיה מי שיהיה. אי לזאת אחלה פ״ק בע״ה בהגיע ה ש דייר הנד. למח״ק לעשות נדבתו לא יתן בידו. כ״א מחצית הקופה. אם מעט ואם הרבה. והיה הנשאר חלק עה״ק ירוש׳ ת״ו יהא מונח בידו. ואיני אלא כמזכיר חזי דעליו דמר קא סמיכנא. לעשות משפט כתוב, ועם האדון הסייר ושכמ״ה. הנה לשי לב״ב מניה דמיר ידידנו הרב הכולל ר׳ עמרם נר״ו, וב״ב לידידנו מע' הרב הכולל ר׳ עמור בוטבול נר״ו, הנני נוטה אליהם כנה״ר ש׳ ושלומיה דמר יסנא לעילא מן כל ברכתא עד תאות נפשו הרמת״ה, וכחפץ נא״ה דורש שו״ט והוא נאם הצעיר

יעקב קאפילוטו

 

רשימה מחד״ת ששמעו מהשד׳ר הג״ל

שמעתי משדר׳ כמהר׳ יעקב קאפילוטו מ״ש במדרש שאלו לנחש מהיכן אתה מטיל את הארס, אמר להם מבין השניים. והכוונה הוא בהקדם מ״ש חז״ל אין הערוד – הפרא, חמור בר המצוי באסיה המרכזית –  ממית כי אם החטא. וידוע מ״ש חז״ל ג״כ הוא נחש הוא ש׳טן הוא יצה״ר. והכונה הוא כשתסיר שין מן נחש נשאר ח׳ וכשתסיר ש׳ן מן שטן נשאר טי. הוא חטא.

ושמעתי ג״כ משדר׳ הנז׳ מש׳ חז״ל שלשה קליפות הם משחית אף וחימר. וכנגדם אנו אומרים והוא רחום וכוי ואמרו בעלי האמת שראש הקליפות מכניעים אותם האנשים הצדיקים וסוף הקליפות מכניעים אותם הנשים הצדקניות. ומצינו כשיצאו ישראל ממצרים הכניעו ראשי הקליפות משה ואהרן וחור. וסוף הקליפות הכניעה אותם מרים הנביאה. והכונה שר״ת משיחית א׳ף חי׳מה הם משה אהרן חור וזה שאמר הכתוב ומשה ואהרן וחור עלו ראש הגבעה. וסוף תיבות משחית אף חימר. הם בתוף, וזה רמז הכתוב ותקח מרים את התוף בידה רמז שהכניעה סוף הקליפות. אם כן נשאר משי׳ח ורמזו ז״ל כשיהיו נכנעים ראשי הקליפות וסוף הקליפות יבוא משיח ע״ה שיגלה במהרה בימינו.

ושמעתי גם כן משמו חידוש ע״פ ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי. והוא בהקדים מ״ש ז״ל מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים חד אמר מאברהם אבינו, וחד אמר ממתן תורה. מ״ד מאברהם כתיב כה תברכו, וכתיב באברהם כה יהיה זרעך, ומ״ד ממתן תורה כתיב הכא כה תברכו, וכתיב התם כה תאמר אל בית ישראל. ומחלוקתם תלויה בדבר אחר. והוא מ״ד מאברהם. ס״ל ישראל יצאו מכלל בני נח מימי אברהם, ומ״ד ממתן תורה סבירא ליה לא יצאו עד זמן מתן תורה. וקיימא לן נכרי שהכה את ישראל חייב מיתה אם כן זהו כוונת הפסוק ויפן כה וכה אם כמאן דאמר מימי אברהם, ואם כמאן דאמר מימי מתן תורה. הכוונה משה רבינו נפל לו ספק אם הלכה כמ״ד מימי אברהם ואם כמ״ד ממתן תורה, ופשט אותה ממה שהשלים הפסוק וירא כי אין איש. הכוונה שחכמים דרשו בפסוק כה תאמר אל בית אלו הנשים אם הלכה, ההלכה כמ״ד מאברהם יצאו לפיכך ויך את המצרי.

רבי מרדכי חיים מיווחס כלולות ירושלים שנת ה׳ תר״ט (1849)

 

רבי מרדכי חיים מיווחס

כלולות ירושלים שנת ה׳ תר״ט (1849)

אחרי שהיה בשליחות בתורכיה יצא שתי פעמים למרוקו בשנת תרה׳ ובשנת תרי׳ בשנה זו נפגש בעיר פאם עם רבי יעקב אתורג׳מאן שיצא מארץ ישראל לערוך מלחמה עם רבני ארץ ישראל בחירופין וגידופין, כנראה על שלא ספקו את רצונו לפי דעתו בחלוקת הכוללות בירושלים ולכן יצא נגד ובא למרוקו ״ומלהיב לבות בני אדם בדברי שקר״ לקרר את רשפי אהבת ארץ ישראל בלב המתנדבים בעם. ראה במסמכים המצורפים כאן שנשלחו מעיר פאס אל הרב עמור אביטבול, כמו שיראה הקורא במכתב ג׳ בשלשת השורות העליונות מתחילים באות ע׳ ומסיימים במילת מר, גם הרב וידאל הצרפתי ראב״ד בעיר פאס כותב במכתבו אל רבי עמור אביטבול ור׳ עמרם אלבאז, על רזא דינא, שהמסמכים של רי״ע אתורג׳מאן ״צדיק קוברן וחסיד שורפן״ וכר וכוי, רבי וידאל בתיאוריו להשד״ר דידן מתארו ב״אשרי עין ראתה כלול בכל מדות שמנו חכמים במקדש״ וכוי.

במסמכים שלפנינו נזכרו נגדים אז בעיר צפרו יהושע אלבאז אליהו בוטבול והגזבר רבי רפאל מאמאן האי

בה״ו

ה׳ בשבת ש ״ש

רב באישורי שורר ומוריה גם יודה לעדת בני ישראל למשמרת לכבוד ולתפארת מר ניהו רבה הרב המובהק ואח לברק כמוהר״ר עמרם אלבאז נרו׳ יאיר לעד לעולם ובריא אולם כירא׳

מאחר עלות גדול השלום אע דמסגינן בשלימותא שלמא מלך מלכא ותפלתינו קבע מול האלדים הנה זה עומד אחר כתלנו כתל המערבי למען יאריך ימים עוד רבות בשנים ברוב הונים ותפארת בנים בירא׳ באנו אל הארש׳ להודות להלל כל הנשמה תהלל אפריין נמטייה, והנה אנחנו נותנים הודיה ושבח לרומי על כל הטובה אשר עשה עם מע' שלוחי ירושלים ובפרט עם מע' הרב השדר׳ כמוהררי׳ קאפילוטו יצר ופיו מלא תהלות עכ גמולות.

ובכן נא גבור ממקומו יפן ברחמיך לשמוע את כל דברי האגרת הכוללת אשר ביד מע' הרב השדר דין הוא הדר מר ניהו ממשפחות המיוחסות שבירושלים ת״ו פה מפיק מרגליות דורש טוב לעמו הוא הרב המוכה את הרבים כמוהר״ר מרדכי חיים בכמה״ר יוסף מיוחס הי״ו נין ונכד למרן מלכא הרב הגדול תנא ירושלמאה ראשון לציון ומאור הגולה הוא הרב הגולה הוא הרב ברכות המים. ושער המים ויע״א נושא משך הורע להמאור הגדול הרב תנא ירושלמה גאון עמינו הרב המפורסם בכל העולם הוא בעל הנס וגאון הדור הרב המפורסם בעל המחבר הני ספרי דבי רב פרי האדמה בחלקיו ומזבח אדמה ושאר ספריו הידועים והמפורסמים וצוק״ל מפיו ומפי כתביו ידעו סתום מן המפורש את כל המבואר במה אנן קיימין כי בצרה גדולה אנחנו. ע״כ נא גבור מה אדיר שמך בכל הארץ דעביד ומהנה והעיקר תלוי ברומי להלהיב הלבבות אל החסד ואל הרחמים ולעורר אהבת ציון העלובת נפש ברוב החובות, וצעקת העניים היא העולה ולבנו אינו אלא שרף מראות צרת הת״ח כי אין להם על מה שיסמוכו ובטלו החילוקים וההכנסות כי אפס כסף, כי ע״כ ק״ק עדתינו עליך יסמוכו להיות גדול המעשה לעשות נדבה גדולה. אמור רבנן בכפילא ויהיה ישוב וקיום בעיר דוד היא ציון בית חיינו בל תמוט עולם ועד וכגון דא מצוה רבה ואנחנו על משמרתינו נעמודה אל הרנה ואל התפלה למען יעומד חיי ובריא אולם כאות נהר׳ וכנאה׳ היו׳ פעהק׳ ירוש׳ תו׳ בחדש ניסן מש' זאת התר״ט ליצירה ברב עז' ושלום

וחתמו הרבנים מבית דינו

האי גושפנקא דנזלכא דשד״ר מלכא.

יר״ה לי לשמי ראשון לציון יצחק קובו ס׳ ט בן לא׳ א

הגאון המפורסם רבי יוסף קובו זיע׳ א

(מקום החותם)

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

שדרים

בהו'

יום ה׳ לסדרת וה' הצליח דרכי אתן ש' אקראך כי תענני

אילן ששרשיו מרובין רבים ועצומים עפיה שפיר ואנביה. אילן נאה דלביש מדה שקול כרובה של סנהדרין, מהדר מן המהדרין כרכא דכלא ביה. אילן לסמוך עליו סמוכין דרבנן. עוקר הרים וטוחנן. דין הוא הדר. בקודש נהדר מעלת הרב המובהק ונוגה לו ברק. המתחסד עם קונו כמוהר״ר ר׳ עמרם אלבאז נרו׳ יאיר ויזהיר כזוהר הרקיע וכעצם השמים לטוהר עד ובא לציון נואל ולשביי כיר'

חיים מדבר שלום שלומי אמוני מלמעלה מנה ותפילתי על חכם לפני השוכן בציון והבוחר בירושלים למען יאריך ימים ושנות עולמים והיה עלהו רענן. שקט ושאנן. ששים ושמחים. במשכנות מבטחים כיר'. עיט לדבר להגיד למניר׳ מאשר לשלומינו כי טוב הוא. ושבוע שעברה אספתי את שלומם מפי בנו חמודו וששתי ושמחתי מידיעת שו״ט כי יהיה תמיד. ואבוא היום להגיד לרו״ם כת"ר בכתב מע' הרב המו׳ כמוהרר׳ ר׳ עמור אבוטבול היי ומשם יבין סתום מן המפורש במה אנן קיימי יציבא בארעא והעיקר מה שרומי ישתדלו בכל עת ותעצומות להפר עצת המרגלים להיות לנו לפה לכבוד ארץ הקדושה ורבניה וחכמיה ולקדושים אשר בארץ אבותינו הקדושים ויעא: והא ודאי כי וו אינה צריבה לפנים כי על גדולי ישראל מוטל להבין האמת ולהסיר המבשילה בטחתי באהבתו אותנו. שכ״י וכ״י ושכמ״ה. אלא מעתה לבניו היקרים ולכל המסתופפים בצלו בצלא דמהימנותא. ר״ש להגביר החי המש״נ רצוי הנגיד המפואר סי׳ יאושוע אלבאז ר״ש לידין׳ ואור עינינו נטע נעמן גובר ונאמן הנובר המפואר סי׳ אליהו בוטבול ריש לידיך ואור עינינו החכם השלם הדומי הרב ועצום פקידינו וגוברינו של עיקות׳ ירוש׳ תו׳ ר׳ רפאל מאמאן. רו״ש בתוארי וחי״ן נא גבור שישיביני הוא והרב ר׳ עמור היי ובה אדע כי מצאתי חן כדי נאה׳ עה׳ קטיני הבא מדנית יאודה מגויית הארי שרעל דאתי מגוע היחס

מרדכי חיים בכמוה״ר יוסף ס״ט

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

בעהו׳שדרים

יום ד׳ לסי ושי אל תאחרו לפג׳ והי הצליח דרכי

  • עמודא דנורא דתני ומתני גופי הלכות גנור ואיש מלחמה הלכתא גבוורתא כל מילי דמר
  • עמוד הימני אשר ישב לחוף ימים בבלי וירושלמי דלית דכוותיה והא איכא מר
  • עמוד העולם מר ניהו רבא דעמיה ומדברנא דאומתיה הרב המופלא וכבוד ה׳ מלא
  • המתחסד עם קונו כמוהר״ר נרו׳ יאיר ויזהיר ויוריח לשבח ולמעליותא ראש מר לעד כיר'

עמוד השלום שלמא עלך מלכא וחיבה יתירה נודעת שכולה מכרעת תרתי לטיבותא. יהא שלמא רבה בבנים ובני בנים נטיעות דומות לשרשים כולם קדושים כך מצלינא בבי כנישתא ובנן נוקבן די יהוין. וחתנים מן המנץ, כולהו כחדא שריין. לרוחא דמילתא, דשנים ורעננים רבות בשנים בברכה המשולשת ברכות דאורייתא הכי אמר מר עיטי׳ המדבריה להודיע במרום איך שבוע שעברה קי׳ אחת אהובה כתב איש הכי מגללי ידקו׳ אורו עיני כל מעיני ללבי גליתי גילה ובבן אשרי עין ראתה אנא דאמרי ה׳ תביני לחזות בנועם ויו איקונין שלו תגילה ונשמחה בו ובתורתו ונתעלמה באהבים באתרא דמארי ביתא. ואבא היום להגיד לאדוני מקורות הומן בלתי נאמן מביאת פה העירה האיש הוה ח׳ יעקב תרוגיימאן ני׳ והביא בידו טומוס של כתבים מדבר סרה על ארצנו ועל נחלת אבותינו לעבור על דברי חכמים ועל תקנותיהם לקדושים אשר בארץ המה דברים אשר בדה מלבו ותולה ברבו לחרף ולגדף מערכות אלדיים חיים אבותינו הקדושים ויע״א ולעבור על דברי חכמים ולהחריב ארצות החיים ערו ערו עד היסוד. והעיר הואת נעומי רבניה וחכמיה לא אבו שמוע אליו. ובפירושא איתא ואיתמר כי כל מי שנגע יראת אלדיים בלבו ורעד יבא בו ויקרע סגור לבבו וראויין לדון אותן בשריפה ואסור לספר בכפירה. ותליתי שהראתי להם כל דבר ודבר על תכונתו מכל הענינים הנעשים פעה״ק ירוש׳ תו׳ ויסבר פי דוברי שקר ומוציאי דינר« על הארץ הקדושה באשר בקרב ימים תחונה עיני צדיק בל הענינים ויגיל וישמח. ובבל ואת לאהבת השלום אמרו לי הרבנים היי שחפצים ורצונם שיעמדו בפניהם שנינו ביחד וחייו לא מנעתי את עצמי לשמוע דברי חכמים ונתווכחנו לפני מעלתם. ולא מצא מענה על כל דבר ודבר ונהפכו פניו כי האמת יורה דרכו ויבואו מהם ויעידו בהם עדים כשרים מתושבי עי״ת פאם יעא׳ והעיד באם לא יגיד שלא נמצא מאנשי מערבי הפנימי למרבה בייל בעלי בתים ואין גם אחד בהם שום ת״ח ולוקחים מן הקופה ומן התמחוי כעם ככהן מערבי ומורחי בולם כאחד טובים. וחילו פני מעלת הרבנים היו׳ לעשות שלום בנינו ומצוה לשמוע דברי חכמים. קיימתי דבריהם ונכתבו כתבים לירוש׳ תו׳ ולחכמי מערב כאשר תחונה עיני צדיק עתקת הכתב וחתימתם. וכשאני לעצמי ביודעו ומכירו במצבו וטבעו ובבר אמרתי להם שאינם חפצים בשלום בי אם בהשחתת עולם. האמנם להפיק רצונם עניתי אמן כדי שיראו ויאמינו לדברינו כי כל בתתם לומר נעשה לנו שם והן היום סמוך ונראה אחר השלום חור לאיתנו הידוע וקם והלך לציפת יע״א. נא גבור ממקומו יפן ברחמיו לאהבת האמת ולכבוד ירוש׳ תו׳ ולכבוד אבותינו הקדושים שיעמדו משם רומי כתרי ואתו עמו מעלת הרב המובהק ואח לברק הדר הוא לכל חסידיו במוהרר ר׳ עמרם אלבאו הי״ו וחכמיה וגביריה הי״ו להפר עצתו הרבי ריבי שמלהיב לבות בני אדם בדברי שקר ואין מוהירין אלא לנוהר שלא ימסרו בידו מהקופה של המערביים אפיי פ״ק שבפי׳ איתמר שבל המקובץ ישלחו הצדיקים ליד עטר מוהרר ראשון לציון סבא דמשפטים מאור הגולה גאון ירוש׳ הרב יצחק קובו נ״י ואתו עמו שניים אחרים ויתחלק למערביים הפנימיאים הנמצאים פעה״ק ירוש׳ תו׳ דוקא כאשר כתוב בכתב מעי הרבנים מתא וו יעא: וחלותי היא בעשר חלות׳ שכתבים האלו יהיו מונחים תחת ידו עד אבוא אל אדוני וימסרים לידי דוקא, ובכן בטחתי באהבתו וקדושתו שיפיר עצת מוציאי דבה כי״ר וסלח נא אנכי מבקש וידב״ש למעי פקידינו וגוברינו החכם השלם והבולל הרב ועצום כמוהרר׳ ר׳ רפאל מאמאן היי שיעמוד לימנינו לכבוד הארץ הקדושה ולכבוד אבותינו הקדושים זיעא׳ שלא תעשנה ידיהם תושיה כי כל חפצם ומגמתם לסתור מעשיהם של ראשונים אשר קבלו עליהם אבותיהם ואבותינו לישוב עיקות׳ ירוש׳ תר כי היא בית חיינו ואורך ימינו ולא מן השם הוא וה שיבואו בעלי ורוע ופספורט של מלכות פראנצייץ בידם ואינם שומעים לתר כי אם לעשות חפצם כידוע לכל תופסי ספר ודי בזה לחכם וצדיק שכמותו, אלא מעתה לכל המסתופפים בצלו צלא דמהימנותא רש׳ כדי נאה׳ עה׳ שועל דאתי מגויית הארי מגזע היחס והוא איש צעיר מרדכי ח״ם בכההר׳ יוסף

מיוחס סט׳

חלותי היא לבל יראו הכתבים הנז׳ שום נברא כי אם רומי כבודו והרב רבי עמרם היו׳ ואם יש את רצונו לשולחם כולם לידי להיות לי לראיה ולא להכביד עליהם בכל עת ישלח אותם ביד רב אחאי ורב נהוראי כמוהרר׳ שלום צרירו הי' ומה שלא באו על החתום עו' כתבים אחרים ממעי הרבנים אחרים יען נמשך העניין לכתוב עד הלילה ודי בזה העיקר הוא שישבנו יפש״אק ויוכו למצות.

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצ"ל

בעה׳שדרים

שני צנתרות הזהב אורות פנימיים, לנו לעיניים. הרבנים המובהקים. מלאים זיו ומפיקים כמוהר' עמור אביטבול ישצר. וכמוהר׳ עמרם אלבאז ישצר כירא׳

אחר שים שלום טובא, אין לדבר קצבה. באתי במגלת ספר להודיע לכתר׳ קובל דנא כהרי״ע אתורג'מאן שהלך כעת למחזק׳ שבבואו למחק׳ הביא בידו כתבים כתבי מררי; לגבי דידי קוברן צדיק שורפן חסיד כי מלאים על גדותן חירופין וגידופין כל שהוא מין קללה נגד גאוני עולם חסידי ופרושי אשכנז רבני ירושלים ורבני מקומות אחרים זולתם. כל שומע הדברים תצלנא אזניו רואיהם יכירום המרבה לספר הרי זה מגונה ה׳ הטוב יכפר. בו בפרק כאן נמצא כאן היה אחד המיוחד מיקירי ירושלים ממשפחות המיוחסות הרב השדר/ כמוההר מרדכי מיוחס אשרי עין ראתה כלול בכל מדות שמנו חכמים במקדש וחכו ממתקים הראנו את כל תוקף הדברים להסיר מלב המתעקם אשר חס מיהא לדברי המסתים והכל בעדים וראה עידיו בחתומיו וכין אין נפתל ועקש. הכל עשה יפה בעטו׳ בסדר נכון כל אמת אמת תפשיה דברי אמת נכרים. ואף גם ואת אמרנו לרדוף שלם לבל יתחלל ש״ש וירקד השטן בבית קודש הקדשים וימצא מקום הסט״א ליאחו בסבך במקום קדושה. כד נתן אל לבו הרב השדר׳ והטה אתנו לשמוע בקולנו מרוב ענותנותיה. ושלחנו אחר רי״ע הנוי ונומינו לו להחזיק בשלום אדעתא שיתן לו כתב בר' השד"ר שיהיה לו לבדו מחילוק רבי צבי מאמשטרדם בכל שבוע לבד מחלקו בכולל ויהי החילוק שוה בכולל כגר כאזרח וישוב הבל לאיתנו אהבה וחיבה בקירוב בשר עצם אל עצמו אב אחד לכולנו. ויאותו לדבר הוה וקבל ויצא הריע: ויבוא אח"כ במשפטי תנאים מפולאים תפלים מבלי מלח. ואח"כ הלך למחוק׳. אי לזאת אחינו אתם עליכם המצוה כהני ה׳ לשלוח אחריו לייסרו בשבט מוסר לבל יעשה הרעה הגדולה הזאת ואם [לא] יאבה לשמוע ויחזיק במרדו להוציא רבה. תהלות לאל יד האמת נטויה לעקור השקר ממקומו וליכנס בהדומו וידע בי בצרת עצמו הוא רודף כי מי יניח רבני ישראל וירדוף אחר וכו' ונראה מה יהיו חלומותיו ומקשה לבו יפול ברעה כתיב. ואם יטה אתן לשמוע ידע כי בטובתו ובטובת ישראל הוא דורש. ודי בזה כי הכתב בקצר אמיץ וחכמים בחכמתם מבין ריסי עיניו יכירו האמת. וה' אלהים אמת ינחינו בדרך אמת וא״ש כיש אנה׳ ונאה׳ דושו׳ החו"ף פאס ש׳ בבית אלהים נהלך ברגש לפרק וקיים

וידאל הצרפתי

רבי שלמה בכר אברהם

כלולות ״בית אל״ שנת ה׳ תרי״ג (1853)

האי שד'ר דידן. באנצק׳ לתולדות חכמי א״י כרך א׳ עט. קלח׳ כתב על בנו רבי אברהם יוסף שהם ״נצר למשפחת רבנים מפורסמת שהשפעתה היתה גדולה בארץ ובגולה. אבי חותנו היה הרב המקובל רבי שלמה ב״ר יהודה הכהן ולכן הוא מכונה חתנא דבי נשיאה, ובספר שא״י עט. 434 כתב שבשנת תרי״א (1851) נשלח בשליחות המקובלים, ואיגרת שלחותו נמצאת בידי ר׳ יעקב משה טולידאנו, ולפנינו נמצא מכתב ממנו, ובו מתלונן על חסרון כבוד ובזיון שקבל מהק״ק צפרו, ובפרט מרבי רפאל משה ז״ל משום מה, שהיה אז צעיר לימים.

במכתבו מזכיר רב עצמאי שיצא מירושלים מרוב דוחקו וצערו בשם הרב יהושע לורייא ממשפחת רם והגיע לצפרו באותה תקופה, רב זה לא נזכר ברושמי תולדות חכמי ירושלים הנמצאים תחת ידי כעת.

ב״ה

יום יב׳ מנחם תרי״ג

המאור הגדול, מעוז ומגדול, מע' הרב המובהק ונוגה לו ברק כמוהה״ר עמרם אלבאז יצ״ו יאיר לעולם ובריא כיר״א

קדמא אל אריש בצלותא בשלמא לרב שלמים מרובים מאת ה' וכרבבים, והדר צלי׳ ופי׳ צחי אינו נאחיל אלא צלי׳, וציליא גם היא תיתם רישא אבולה ברבא אורך ימים, שבעהו וכבוד והדר תעטרהו, גם בניו ישבו ישרים. נטיעות דומות לשרשים גיל יגיל צבי צדיק כיר״א. עיטי׳ המדברה להגיד כי ישר תלי״ת באתי לחיטו״ל ״ ועתה ע״י מכ״ד החכם השלם והכולל מגזע היחס והמעלה כמוה״ר רבי יהושע לורייא יצ״ו יקבל ספר הקדוש הלכות יוט״ו וי״ר לא ימוש ספר התורה מפיך ומפי זרעך וכר עד עולם. והוא מנחת עני כדי שיזכור אותי ולמע׳ הגיזברים הי״ו. אמת יהגה חיכי דמלבד דלא ראיתי מאתם שום כבוד. ולא דרך ארץ. ואדרבא בזיונות ונירעון כסף. ועשו לי הפסד גדול בנדבתי. אבינה ואומר עם קוני מאי דעבר כאין. ותשועת ה׳ כהרף עין. ממקום אחר ישלח שלומיו, ואנא…. אדרוש שיר האלף באייר וחי״ן למע' הגיזברים הי״ו וברכות התורה יחולו על ראשם כי״ר ״ ולמע׳ הרב המופלא סבא דמשפטים כמוהר״ר עמור אביטבול יצ״ו כפילנא בשלמא והנני דורש וטו׳ כדת מה לעשות לגבי מי שגדול ותפלתי קבע שהקב״ה ירפאהו רפואה שלימה כיר״א ולמר בריה דרבינא אהובי וידי״ן רבי חיים אליהו יצ״ו אדרו״ש שייר האלף. ולמע׳ ידי״ן….המו'ח סי׳ אברהם מאמאן ונ״ב סי׳ שמחה ת״ם אדרו״ש וטו׳ וישלם ה׳ פעולם והי יפקדם בבנים זכרים וש״ק והיה בדעתי לעשות להם חטיבה אחת בעולם…. מגיע להם הטובה. וחלותי מרו״ם למען ירוש׳ ת״ו שישים עין השגחתו בעין חמלה וחנינה למע' החכם המוכ״ד שהוא ממשפחת רם דמצב דוחקו וצערו צרת הבת ירושלים יצא לדפוק על פתחי נדיבי עם אלקי׳ אברהם וע״י תהיה צליחתיו ולכל הק״ק אדרושוט״ו ולמע׳ הגביר ונכבד גיזבר סי׳ יהושוע אלבאז יצ״ו אדשוט״ו. והי יפקדהו בוש״ק ולסי׳ אליהו אישלוש יצ״ו אדשוט״ו וחלותי שישימו השגחתם על קיבוץ הקופה וישלם ה׳ פעולם וכו'. אימא סיפא תפילתי על חיכי תשוב למען יטב לך והארכת ימים ברוב עוז ושלום בטוח בחסדי אבי אברהם והוא צעיד המשתלח

שלמה בכר אברהם

וחלותי שיכתוב לי תשובה מקבלת הספר ואילך ומשוט״ו מקצה מזה באתי להגיד הידוע את עשה לי ר׳ רפאל משה שהשבעני תמרורים השקני מי ראש ולענה, ולא די מה שביזה לי, וג״כ נגע בכבוד יסודי העולם חסידי עליון וביזה אותם ביזיונות אשר לא ניתנו ליאמר. ואני הייתי מדבר עמו שלא להפסיד הנדבה דידעתי דבשבילו היה לי הפסד. ועוד לכבוד בעה״ב הייתי מדבר עמו. ולכבוד עצמי מחלתי לו. ולכבוד גאוני עולם. וחסידי עליון איני מוחל לו כו״ע, ורומי אתו החכמה והמדע ולא נעלם מש' מרן וכל הפוסקים ז"ל. על הדברים שמנדים את האדם, ולא כתבתי ושלחתי את הדין הצריך לו כדי שלא להכשיל את הרבים דוקא, עד שאכתוב לעיק"ו ירושלים ת"ו, ויש לי זכרון עדות על מה שבחיזה אותם, והלא לאמונה עדות ה׳ נאמנה, שבשעה שיעלה בדעתי הדברים אשר נאמר על חסידי עק״ו ירוש׳ ת״ו יסתמר שער בשרי אוי לאזנים שכך שמעו, ראוי היה לעשות קריעת בגדים, דבעו״ה כ״ב ירדה פריצות לעולם. וכתבתי לרומ' דבודאי ענין כזאת אפילו אם הוא קרוב לו אינו ישר בעיניו וראוי לעשות לו דינו כדת משה וישראל״ ואני אכתוב לירוש׳ והם יתבעו עלבונם ודי בזה וש״ש.

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצ"ל

 רבי יצחק קאלאמארושדרים

כלולות ״בית אל״ שנת ה׳ תרט״ו(1855)

שד'ר דירן היה בעיר צפרו בחדש טבת תרט״ו והזכיר בסתם בקבלת הכסף לרבי חיים אליהו אביטבול ״שד׳ר מעיה״ק ירושלים״ בשנת תרט״ו והוא היה שדר של בית אל  ואח״כ היה שד'ר לעיה״ק חברון ת״ו בשנת תרט״ו הרחבת לי לפ״ק, הוא ז״ל נפטר ביום הכפורים תרמ״ד(1884), ובכל המקורות כתוב שיצא למרוקו בשנת תרט״ז, והאמת שהיה בעיר צפרו בטבת תרט״ו.

ב״ה

מאי החמי השד'ר מעיר הקדש ירושלם תובב״א, איך קבלתי מיד יד'ן החכם השלם והכולל כמהר״ר ר׳ חיים אליהו בוטבול מקופת ״ויברך דוד״ ומקופת ״ירושלם״ תובב״א. ומקופת רחל אמנו ויע״א, ונם מהקדש. שיש בידו סך הכל שמנה וששים מתקלים, ובאו לידי ורשותי הסך הנז' במושלם.

ישא ברכה מאת ה': ויאריך ימים ושנים. לעבודתו יתברך שמו ומלא ברכת ה' כה דברי הצעיר שד'ר מעיר הקו׳ ירו' תובב״א, והיה זה ביום עשרים לחדש טבת שנת בצר הרחבת לי לפ״ק

ושלום ע״ה יצחק קאלאמארו

רבי ברוך פינטו

לשיפוץ בתי כנסת בירושלים

ר׳ יוסף נסים בורלא ורבי ברוך פינטו

שלוחי כולל הספרדים

 ה׳ תרי״ז ותרי״ט(1859 – 1857)

 שלוחי כולל ירושלים

האי זוגא דרבנן השדרי״ם הנ״ל, ידועים ומפורסמים ובספרי השדרי״ם למניהם מהוללים ומשובחים מפי שולחיהם. הראשון ראב״ד, ויפה אף נעים נעים זמירות ישראל מעורר הלבבות ומעורר הרחמים, פה מפיק מרגליות דורש כתרי אותיות והיה שליח גם למוסד ״בתי מחסה״ ועל השני מסופר עליו כשעבר השד״ר מוה׳ ברוך פינטו זצ״ל במערב שהוא היה מפורסם בחוכמתו, אמר שראה ב׳ מעיינים, גדולים במערב אחד, מוה״ר יעקב אבטאן במראקס (נפטר שנת תרל״ג) וא׳ מוה׳ שאול אבן דנאן(נפטר תרל״א)״.

שליח זה השני יצא בראשונה בשביל שיפוץ בתי כנסיות, והיה איפוא צעיר בגיל 20 כמצויין בשטר השליחות, ונודע כאחד הדיינים המפורסמים, ובשליחותו הראשונה תרי״ז נעלב בכמה מיני בזיונות ראה הלאה במסמך הכוללות

בנו'

יקר מחכמה ומכבוד איש אמונות רב ברבות. לנו לעינים. והוד' ידו נטויה לכונן את ירושלים הדר הוא מעלת הגביר החכם המרומם אור יומם רצוי אוהב התורה ולומדיה כמהר' אהרן אילבאז הנגיד מצפת נרו׳ יאיר לעד לעולם ובריא אולם בירא׳

אחרי עתרת החיים והשלום אנן דמסגינן בשלימותא ותפלתינו קבע אל מול פני הקדש כתל המערבי למען יחי הוד' לנצח אך׳ שמח שקט ובוטח ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח ברב הונים ותפארת בנים כירא: אותותינו אלה אנן בדידן חכמי ורבני עיה״ק ירושלים ת״ו באנו בשורותים אלו לצוות להאי רחימו דנפשין שדר לן ציר אמונים ברוך מבנים דין הוא הדר פתח הסמדר יושב אהלים ושקדן בתורה מע' החכם השלם והכולל להודות ולהלל ממשפחת רם כמוה״ר ברוך פינטו נרו׳ שליח מצוה דכוללות ארבע בתי כנסיות שבירושלים ת״ו הוא ההולך קדמת אשור וברוך מפיו יקרא את כל התלאה אשר מצאתנו מריבוי החובות אשר נעשו בבנינם כידוע, וידענו כי מטיבותיה דרומי חפץ חסד ומרבה להטיב מלבד כי יעמוד לימינו להפיץ ולהדיח מעליו כל מין מערער אשר יעמדו עליו אלא אדרבא לעתרו ולתומבו ולסעדו בבל הבא מידו ולמלא את ידו נדבה חדשה במדה גדושה ולצות עליו לכל אהוביו וריעיו וכגון דא מצוה רבה יען הנדבה הזאת היא יקרת הערך לפאר ולרומם את בית אלדי'נו. והסומך בידו עליו תנא ברכת טוב סמוך לבו לא יירא, והמערער ועומד לנגדו וגורם לו נזק יחוש לעצמו. כי בן עליה דמר קא סמכינן לצוותו ולאמץ את כחו יען רך הלבב ולא ניסה באלה. אולם חיליה לאורייתא ומרתחא ליה וכתר' שם טוב עולה. בטחנו כי ימצא חן וכבוד בעיני רומ' ובעיני כל הדורש טוב על עיר הקדש ירושלים תובב״א ושוט׳ יסגא הלכד׳ המעתירים בעדו תמיד ודושט״ו כנהר׳ וכנאה׳ החותמים פעה״ק ירושלים ת״ו בחי תמוז הת'ר טו'ב ש׳ ברכת ה׳ היא תעשיר לפ״ג ושלום

דא גושפנקא      דחתימנא ביה אני הראשון לציון חיים נסים אבועלפייא ס"ט

שמואל יהודה ארוואץ – דוד אברהם קארייו – רפאל מאיר פאניזיל – חיים משה פיזאנטי

מרדכי אליעזר סוזין – חיים דוד חזן 

רבי ברוך פינטו – לשיפוץ בתי כנסת בירושלים

את שני המאורות הגדולים היום יום ה׳ לסדר ולא תשאו עליו חטאהקהילה והשדרים

כהרמכי״ם תרששים ואראלים הרבנים הכוללים כוללי תהילות ישראל אלו ה"ן הימי״ם שגומרים עליהם את ההלל הדיינים המצויינים אבות בחכמה ורכים בשנים אשר אור כבודם ותורתם הורתם זורחת והיא כפורחת בעוב״י ציפת יע״א אתה ה׳ תשמרם ובצינה רצון תעטרם כיר״א.

תחילת דבר זריזין מקדימין בבטוי שפתים, צול״ו לרוכב בערבות למען יחיו דגן ויפרחו כגפן פוריה וידם בצלח״ת צ'ליחא דרחמנא בצל״ח העודף ואשלמ״ה להם תשלומי כפל ש׳ בחי שלמים שלמא עליכו מלכי מאן מלכי רבנן, אות זה מדבר כצורת דרך ארבאט שם נמצא אחי יד"ן ואו״ע – ואור עיני –  הרב השד"ר כמוהר״א פינטו ולהיותו חולה חילה פני שאגמור שליחותו ודין גרמא כי חזרתי לאחורי כי עשות רצונו חפצתי ואחרי שובי נחמתי בראותי גודל הצער הצריך לסבול בזה הנדבה וכמעט נתתי בדעתי לחזור למקומי ובני בני הלך הר' כמוהר״א פינטו לעה״ק וסיפר להם המעשה אשר עשה ושמחו כולם וכתבו לי איגרת שאגמור שליחותם וגם כתבו איגרת מיוחדת לעוב״י פאס ולמח״ק וכיוצא כדי שיעמדו לימיני, ושלי״ת – ושליתברך –  כי התחלתי הנדבה פה פאס ביוקר השער, והא ודאי כבר קדמא להם הידיעה וכתר"ר יקבלו איגרת על שם הדיין המצויין ר מתתיה ן׳ זכרי וחבריו העוסקים עמו לש״ש בקופת רח״א (רחל אמנו) זיע״א אשר עשה הר' השד"ר כמוהר״י קאלמארו יצ״ו על ידם הא ודאי שהם משתדלים בכל עז ותעצומות ואיני כמזכיר אלא כמזהיר, הגם יקבלו איגרת אחרת אשר שלוחה לכוללות העיר וזריזין מקדמין ומעתה יודע לרו״ם – לרום מעלתו –  כי אתמול בלילה היינו יושבים במסיבה אחת ושם נמצא אתנו אחר מתושבי העיר צ'פת יע״א זה שמו מסעוד ן׳ עילי ואמרו לי יחידי פאס שזה האיש שבוע הבאה הוא הולך לארץ רחוקה ואמרו לי שאברך אותו כאן ויתנדב ואני בקשתי בפנקס הנדבה אשר עשה הרב כמוהרי״ק ולא מצאתי אותו ואמרתי בדעתי ודאי שהיה חוץ לעיר ולא נתברך הבית בגללו כמו כולם ואמר לי תחילת דברו שיעשה דורו והא ודאי ת״ם מעלתכם יודעים דרכי הנדבה שצריך לומר לו בהוספה על מה שהוא אמר ולבסוף אמרתי שלפחות יתן שלשים אוקיות וגם בזה לא נתרצה והלכתי לביתי ובאו לפייס אותי ואמרתי שזה מעולם אינו נותן נדבה שהוא לעולם חוץ לעיר וכששמע זה בעם כעס גדול והלך מאתי והן כהיום שלחתי לו ובא אצלי והתחיל במיני צעקות וביזיונות… לאין קץ והחרמתי אותו והוא השיב לי בוה הלשון תעשה ששה אלפים חרמות מי עושה להם חשבון וכשומעי זאת אשתוממתי כשעה חדא וזלגו עיני דמעות שאחד פחות כמו זה יאמר בדברים האלה ומה זה הכבוד שנשאר לא״י שכינה תזעק בקול מר, אויה כי בני יצאוני, ומעתה אחיי ורעי אם נא מצאתי חן בעניכם ואם ירוש׳ נוה שאנן חביבה אצלכם צריכים אתם לתבוע עלבון עיקרית ירוש׳ ת״ו ותכף לקבלה תכריזו אותו בשוקים וברחובות והרימו מכשול מאת קהל ישראל. ושום בר ישראל לא ידבר עמו כי בכח המסור בידי מעיקו״ת – מעיר קדשנו תבנה –  ירוש׳ ת״ו החרמתי ונדיתי אותו, והוא מופרש ומובדל מעדתינו עדת ישראל, ואיני מוחל לו אלא עד שיבוא לפני ויתן קנס כפי אשר עיני חכמים עיניכם יחזו וכל ישראל ישמעו ולא חידון ובטחתי באהבתכם ואמונתכם וחיבתכם עם עיר ציון קרית מועדינו שכה יעשו וכה יוסיפו ושכמ״ה – ושכרו כפול מו השמיים – אלא מעתה לכל יחידי סנולה אדרוש שלומם וטובתם ותשובתם הרמת״ה מהרה תצמיח נא״ה צעי״ר המשתלח.

והוא הצעיר ברוך פינטו ס״ט

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצ"ל

איש אשר המלך מלבו של עולם חפץ ביקרו, הפיץ עליו אורו איש חיל רב פעלים וכל פניו קודש הלולים. החכם הותיק ה'ן גביר, שר וגדול ליהודים. וכולו מחמדים. כהה״ר %d7%94%d7%a7%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9dמרדכי אפלאלו ישצו׳ השוא״ל אכי״ר

מן השיטים שנים החילו עולים. שלמים מרובים. והמה בכתובים בעוצם התרי וחיבה יתירה נודעת ושפתינו הין צוליין לפני אבינו שבשמים למען יחי הרד לנצח ויפקדהו האל בבנים זש״ק שמוריים לכל בני ישראל אכי״ר. ובא האות בקציר אמיץ להודיע לאו״ע כי ליום אתמול כי יעבור עשינו מעמד עם יחידי קהלינו. ישצ״ו אודות ידידינו השד״ר כ מה ״ר ברוך פינטו יצ״ו ואודות הת״ח ישצ״ו אשר הניחום והזניחום גולים ונדחים בארץ לא להם. ונשארו שם במעמד יותר משני שעות ולא עשו שום דבר כי אם זה אומר בכה וזה אומר בכה וזה צולע על יריכו כמנהגם בכל מעמד ואפול1 אכסנייא לא עשו לידידינו הרב השריד ואץ מאסף אותו הביתה עד שנתעורר ידידינו כמוה״ר רחמים יוסף אגייני יצר ואספו אל תוך ביתו. באופן שהאנשים הללו בעוה״ר נטמטמו ונסתמו עיניהם על הצדקה. ועליך המצוה לגמור וכל אשר תמצא ידך לעשות עשה כי איש חכם אתה ועשית כחכמתיך (לשלוח יותר עשרה יחידים והבדי״א במאמר השררה וכשילכו לשם אם עשו אחה תיקון המועיל מכאן ולהבא לת״ח ולעניים ואלמנות הנה מה טוב. ואם לאו הם ילכו לבתיהם לשלום וכל אחד ואחד ממנו יפנה דירתו למקום אשר יחפוץ) וגם אנחנו נדעה מה נעשה פן נספה בעון העיר כי כמעט בעוה״ר כסדום היינו לעמורה דמינו ודי בזה לחכם שכמותו.

יקר מחכמה ומכבוד. איש אמונות רב ברכות. לנו לעינים. והרד ידו נטויה לכונן את ירושלים הדר הוא מעלת הגביר הנבון ומעולה הנכבד רודף צדקה וחסד במהרי סי׳ אהרון אלבאז נרו׳ יאיר לעד לעולם ובריא אולם כירא׳

אחרי עתרת החיים והשלום אנחנו חכמי ורבני עהק׳ ירושלים תו׳ תכון תפלתינו לפני אלדיניו למען יחיה הודי לנצח. ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח ויעל עג׳ מרומי ההצלחות ברב הונים ותפארת בנים כירא׳, אותותינו אלה יביעו ידברו הא ודאי רומי יודע את כל תקף צרת הבת ירושלים המלאה לה עניים ויתומים ואלמנות ות״ח העטופים ברעב והנם צועקים אלינו על הלחם ועל בית דירתם. ואין בידינו להושיע. ובפרט בשנה הואת הגויים הרשעים בעלי החצירות עשו ערכי שכירות הבתים בכפלי כפלים דבר אשר לא היה לעולמים, עד אשר נשארו כמה בעלי בתים מושלכים בחוצות ירושלים כי לא השיגה ידם לשכור בית, באופן הגרם האלה שמו מגמתם לגרש אותנו מן העיר לא יבוא ולא יהיה, ואנחנו עולם חשך בעדינו לא ידענו מה נעשה, ע״ב לעתות בצרה הסכמנו לשלוח תרי שלוחי דרחמנא להודיע צערינו לרבים ולמען יאיצו לרחמינו יפה שאק׳ וימן ה׳ לנו מעי טובים השנים ראשון בקי הרב הכולל ישראל להלל ורע רבנים כולם קדושים נז״י כמוהר״ר יוסף נסים בורלא נר״ו נין ונכד להרב המופלא וכבוד ה׳ מלא במוהר״ר יאודה בורלא זלהה׳ נושא משך הזרע להרב עיר וקדיש הרב הגדול כמוהר״ר ישראל יעקב בורלא זלה״ה ואתיא מכללא זרע רב להמאור הגדול הרב החסיד המפורסם כמוהר״ר ישראל יעקב אלגאזי זלהה: ואת השני בקדש מעי הרב ועצום רב טוב לבית ישראל ממשפחת רם בנש״ק כמוהר״ר ברוך פינטו נר״י ומפיהם ידע תם׳ גודל צרותינו כי כן נא גבור קום לעזרת ה׳ בגבורים לעמוד לימינם לעמרם בין במקום שילכו שניהם כאחד בין אם כל אחד ילך לבדו כי כל אחד מהם ראוי לכל כבוד שבעולם ועליך המצוה לעשות כפל הנדבה הן לצורך צרת שכירות הבתים, והן לצורך מצות לחם לרעבים להחיות תה שפלים ונפשות אביונים, והן אמת מה מאד תמהנו עליך על מה שעשית עם הרב ה ש דייר כמוהרר׳ ר׳ בתך פינטו נרו׳ הנד כשהיה שליח כולל במיני בזיונות רח״ל, כי חרה לנו עד מאד, הלא תראה כל עם בני ישראל חכמים וגדולים המה עושים יקר ורבותא לכל חכמי ארץ ישראל הן בעבור בי א״י מקודשת אשר בחר בנו ה׳ אלדינו: והן בעבור כבוד התורה. ע״כ נא ידידינו כלך מדרך זו והחזק במעוז מעשה אבותיך ואבות אבותיך לעמוד בכל עוז ותעצומות לימין כל שלוחינו, אז גם ה׳ יתן הטוב לטוב כל הימים להריק לך ברכה עד בלי די על כל פרוטה תרקבא דדינרי, ואנחנו מפה על משמרתינו נעמודה להתפלל בעדו תמיד הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד כנהר׳ וכנא״ה החותמים פעהק׳ ירושלים תובבא׳ בחי ניסן התרט״י ליצירה ברב עז ושלום

חיים נסים אבולעפייא ועוד גושפנקא דמלכא

רבי מיכאל ב"ר רפאל בדהב כוללות ירושלים שנת תרכ״ד(1864)

רבי מיכאל ב"ר רפאל בדהב

כוללות ירושלים שנת תרכ״ד(1864)%d7%94%d7%a7%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9d

האי שד"ר לא נשאר ממנו שום מכתב, רק מה ששמע ממנו מר זקיני הרב אליהו הרוש ז״ל שהזכירו בשם השד'ר מיכאל בספרו ברכת אליהו דף ט״ו ודף קי״ג ואני משער שזה היה רבי מיכאל בדהב, השד״ר שלנו. נזכר באנצק׳ לתולדות חכא״י ב׳ רנ״ד, וג' רע״ד.

כאמור מר זקיני שמע ממנו. וזה בודאי בשליחותו השנית בשנת תרכ״ד וז״ל שם בדף ט״ו ע״ג ושמעתי מהרב השדר כמוהר״ר מיכאל י״ץ בענין מחלוקת זו דאנטונינום ורבי יהודה לר' עקיבא דקרא מסייעו, לפתח חטאת רובץ. י״ל מאין לימא לן דהאי פתח היינו פתח הלידה, הרבה פתחים יש, וי״ל לתי׳ רחם רמוז בה שטן שאחר הריש בא״ב ש׳ ואחר החיית ט׳ ואחר המי׳ם נו׳ן והיינו שטן.

ובדף קי׳ג ע״א ימי שנותינו בהם שבעים שנה, וי״ל מה טעם להיות שנותינו ע׳ שנה לא פחות ולא יותר, ועוד י״ל דתי׳ בהם שבפסוק אין לה מובן, ושמעתי מהרב שדר כמוהר״ר מיכאל יש״ץ רמז ע״פ מ״ש רבותינו ג׳ שותפים יש באדם אביו ואמו והקב״ה, וכשחשוב תי׳ א׳ב ותי׳ א׳ם ושם הוי״ה ב״ה תמצא עי, וזהו טעם לשנות האדם, וזהו רמז הפסוק ימי שנותינו בה׳ם שסוף תי׳ א׳ב ב׳ וסוף שם הוי״ה ב״ד. וסוף תי׳ אים מ׳ וזהו בה׳ם, ומטעם זה יהיו שבעים שנה דוקא ודו״ק – ודייק ותמצא קל

רבי נסים יעקב ארדיטי – כוללות בית אל שנת ה׳ תרי״ח (1858)

רבי נסים יעקב ארדיטי

כוללות בית אל שנת ה׳ תרי״ח (1858)הקהילה והשדרים

השד״ר הנז׳ יצא בשליחות בית אל המקובלים והיה בצפרו בשנת תרי״ח כמש׳ במסמך הרצו״ב. ובספר שלוחי ארץ ישראל יערי עם 735 כתב ״בשנת תרי״ד 1854 נשלח בשליחות קהל המקובלים ״בית אל״ ר׳ נסים יעקב בר׳ יהונתן ארריטי שליח זה לא נודע ממקור אחר״. וראה שם בהערה 139, והמסמך שלפנינו הוא מקור מהימן, במסמך נזכר ג״כ רבי שלמה בר אברהם הוא ג״כ שד״ר מירושלים בית אל שיצא בשליחות שנת תרי״א

בהו'

דא תהי למקם ביד החבם השלם והכולל הותיק ידידינו אהובינו כמה״ר אהרן… אפיריית ולה״ר אליהו שלוש שבכח המסור בידי ממעלת הרבנים החסידים אשר בעיר עז לנו ע"ק ירושלים תובב״א העומדים בקהל קדוש בית אל יכונן בצדק אני מקנה… ואגבן אני ממני אותם מורשים גמורים לפקח ולהשגיח על קופת הקבועה פה ע״ת סיפרו יע״א לשם ק״ק בית אל יב״ץ נז' לשם מעלת הרבנים החסידים… בארץ המה ליגבות אותה בבל ראש חדש בבל בתי בנסיות ועוד יום אחד בשנה בכל החצרות ביום אחד בעשרת ימי תשובה ושום אניש לא ימחי בידיהון ובל המוחה בידם על ענין גביית הקופה נז' כאלו מיחה ביד הרבנים הנזברים לקדושים אשר בארץ המה ומעתה ומעכשיו שמתי יד הגזברים הנז' הי״ו כידי וקבלתם בקבלתי ודיבורם בדיבורי ופיהם כפי ובירכתם כברכתי וברכת הרבנים החסדים נז' זיע״א נ״ע ומחילתם כמחילתי ופשרתם כפשרתי והעמדתם לדין כהעמדתי באופן שכל מה שיעשו הגיזברים הנז' הי״ו בעינין הקופה נז' כאלו נעשה תיגמר על ידי הרבנים החם' נז' זיע״א מבלי שנוכל לומר לגיזברים נז' לתקוני שדרנוך ולא לעוותי אלא כך אני אומר להם זילו וסבו ודונו לעצמכם ולגרמכם ולחולקכם וכל מין דמיטעני מין דינא או מין פשרה עלינו להדר ובכח המסור בידי מהרבנים החסדים לקדושים אשר בארץ המה אני מבטל כל מין הרשאה שאניח השד"ר קודם ממני ר׳ שלמה בכר אברהם הי״ו על ענין הקופה נז' או איזה מדינה או חלק שיקחו מהקופה נז' כי אים כל מה שיעלה מגיביית הקופה נז' היא כליל לאישי״ם לקדושים אשר בארץ המה הרבנים החס׳ נז' זיע״א ואין לזרים איתם כי אים הקופה נז' עד שיבוא שד״ר ממעלת הרבנים החסדים נז' זיע״א וימסרו הכל בידו כמו מנהג כל שד״ר ממעלת הרבנים החסדים נז' זיע״א ואין לזרים איתם כי אים הקופה נז' כל מה שיעלה יהיה ביד טובים השנים הגיזברים נז' עד שיבוא שד״ר ממעלת הרבנים החסדים נז' זיע״א וימסרו הכל בידו כמו מנהג כל שד"ר שיבוא מירושלים תובב״א ושום אניש לא ימחה בידיהון וכל אשר יבוא לבטל ולהרהר אחריהם אפילו בדיבור בעלמא כאל מדבר אחר הרבנים החסדים לקדושים אשר בארץ המה זיע״א ואין רוח חכמים נוחה המינו והשומע לנו ישכון בטח ושאנן ובירכת הרבנים החסדים יחולו על ראשו כי כולם חייבים לחזק בידם שהיא להחזיק את בית אלוהינו בית אל ימצאנו ולחזק בירכים דרבנן כושלות ועץ חיים היא למחזיקים בה וכל זה נעשה מטוב רצתם של מעלת הרבנים החסדים ומטוב רצוני בקניית ארבע אמות קרקע מאחוזתי להטובים השני גיזברים נז' רבי אהרן אפיריית הי״ו ולה״ר אליהו שילוש הי״ו נז' בקגו״ש – בקניין גמור ושלם – שקנו אחרים בידי במדלב׳… כתחז״ל מעת׳ ומעכשיו והכל דלא וכו' בביטול וכו' ובפיסול וכו' וחוח׳ כחוח׳ וכו' לדעת הרשב״א זלה״ה ולעולם יהיה נידון שטר הנז' לדעת המאשרו והמקימו ואפי׳ שתהיה סברא יחידית וזרה נגד כל הפוסקים ואפילו נגד מרן בית יוסף שקבלנו הוראותיו ואפי׳ שלא עלה על מזבח הדפום וליהיות האמת נהדרת באתי על החתום אני צעיר המשתלח תולעת יעקב פו עת' סיפרו יע״א בח״י לחדש תמת משנת תרי״ח בא סימן ושמרתם את דברי הברית הזאית לפ״ק והכ' שו"ב וקים הין די באר שבבח הרשאתי זאת יש בהם להניזברים נז' חכם ר׳ אהרן אפירייאט נרו׳ ולהר׳ אליהו שילוש הי״ו להרשות את אחרים וקים שנית

נסים יעקב בר יהונתן דידיע ארדיטי

ס״ט

מכתב מרבי יצחק ב"ר מיכאל באדהב אל ס׳ מאיר ן׳ יעיש נרו׳ ?

מכתב מרבי יצחק ב"ר מיכאל באדהב אל ס׳ מאיר ן׳ יעיש נרו׳ ?הקהילה והשדרים

בלי תאריך.

רבי יצחק בעל המכתב נולד בירושלים ד׳ כסלו תר״כ מיון ועיקרו מעיר שראגושא אשר בספרד, וחנוכו מאביו לא התאפשר לו לרגלי מסעיו הדחופים, כי עזבהו בגיל הרך ואמו דאגה לו ואחרי מותה טפל בו קרובו הרה״ג יוסף רפאל עוזיאל. מורו הראשון ר׳ יוסף רחמים אופלטקה בן ר׳ יצחק מפראג מיסד ביה״ס ״דורש ציון״ לילדי הספרדים, וגם מפי ר׳ שלמה יוסף מחכמי שלוניקי ואח״כ השיאו דודו הנ״ל בת יהודה קואינקה. והקדיש עצמו לתורה ויצא בשליחות בית אל לטריפולי, כשנה ובחזרתו היה בין מיסדי חברת ״שומר מצוה״ ומלביש ערומים לעזרת היתומים וילדי העניים ההוגים בתורה, והיה טרור בחברה עד שנת תרנ״ג. ובהוסד הישיבה ״מנחם ציון״ נמנה בין עשרת הת״ח הלומדים בה ובזכרונותיו מספר על מה שחל בחייו יסוריו תלאותיו והרפתקאותיו. באייר תרס״א בחזרתו ממצרים שישב בה כשלשה חדשים נסע לחברון כמורה בישבתו של הרה״ג חיים חזקיהו מדיני ז״ל, בתוך ספריתו היו המון חיבורים וכתבי יד יקרי ערך, והוא עצמו היה סופרמהירוידעלספרלהעירולוחותדעה.ספריי מדרשים שו״ת,ספרי מחקר׳,יחסיהרבנים בא״י בינם לבין עצמם, הכל היה מקופל בזכרונו בסדר מופתי ובהצטרך סופר או חוקר לדעת איזה פרט היה זוכר את הרב באדהב ובא אליו ושאב ממנו חומר, בצלילות הדעת למרות חולשתו הגופנית, היה בודד כנזיר יושב ומוקף ערמות ספרים וצרורות חבילות מכ״י הגנוזות בקופסאות פח הוא חבר והוציא לאור ג׳ ספרים, יום פטירתו לא ידוע כי ספרי המקורות שבידי לא כתבו עליו רק מ. ד. גאון בספרו יהב״י כרך ב׳ עט. 128 שמקצת ממנו כתבתי למעלה, וגם ממכתבו הנ״ל מתבאר מצבו המר והיגון שהיה לו על שנבצר ממנו להו״ל ספרי זקנו הראשון לציון מהר״י קובר זצ״ל.

עיקו"ת ירושלם ת״ו בעה״ו

ממקור השפע והברכה, ישפות ה׳ שלום ורב ברכה וגדולה. ויקר ותהלה, לראש החוץ זר"ק נדיב לב אוהב התורה ולומדיה כמוה״ר סי׳ מאיר ן׳ יעיש יצ״ו נר״ו יאיר לעד כיר״א

אדון נכבד בשפתי תחנה הנני מחלה פני״ך, כי ישא אזן לשועתי. שמעני אדוני וישמע ה׳ אליו. הן יודעים כל באי שער עיקו"ת שנפשי חשקה בתורה. ומקיים את התורה מעוני כי אין לי במה להתפרנס אפילו בלחם צר ומצבי רע מאד. ועול החובות אשר השתרגו עלו על צוארי הכשילו כחי. ונוסף על יגוני כי יש תח״י חמדה גנוזה כתבי הקדש ממרן זקני הרב הגאון המפורסם ראשון לציון מורינו הרב כמוהר״ר יצחק קובו זיע״א. והנם כמוסים אתי מבלי יכולת להדפיסם, ותלאותי הקיפוני ומרת חיי.

ובכן בבושת פנים הנני מגיש לפניו מנחתי הקטנה מנחת עני ס׳ קטן מכורך ומוזהב ס׳ אדרא רבה אשר הדפסתי פעה״ק. וחסיה נפשי כי תערב לכבודו מנחתי הקטנה לפקדני בפרי צדקתו כמתנת ידו הנדיבה להיות לי לישועה. ולתמכני להוציא לאור ספרי דבי רב מרן זקני זי״ע. ויכולה מצוה זו שתגן אלף המגן. ואני תפלה לפני כתל המערבי שלא זזה ממנו שכינה. למען חייהו. אורך ימים ישבעיהו. במרומי ההצלחות. ושובע שמחות. ויזכה ללמוד בו הוא וזרעו וזר"ז כנה״ר וכנא״ה הדושו״ט מקירות לב המצפה תשובתו הרמתה מהרה תצמח החותם בלב נדכה וחצרותיו נכאב. הצעיר

יצחק ב׳ מיכאל באדהב ס״ט

(מקום החותם)

הקהלה והשד"רים – רבי דוד עובדיה זצ"ל

רבי מאיר עובדיההקהילה והשדרים

כולל ועד עדת המערבים – ירושלים שנת ה׳ תרכ״ט (1869)

שד״ר זה לא נודע מקורו כעת, ואף לא נזכר בספרי השדרי׳ם אשר לפני

דא תהא למיקם כי האיר אל עבר פנינו הרב שד"ר מק״ק המערביים אשר בעיר עז לנו אלקים, כוננה עליון. ויבן אצלו ציון כי״ר ה"ה כמוה״ר מאיר עובדיה. ש״ץ ואייתי מתניתא בידיה וברוך מפיו יקרא את כל התלאה צרת הבת ירושלים מדלית איסר. חסרון כיס קשה ירדנו לצערים׳ עם ה'. ואנחנו קמנו ונתעודד ועשינו לו נדבה כנימוס. להחיות עם רב. שמה נקבצו באו ממורח וממערב. ועם היות כי לימים שעברו היו מקבצים על הגבאות מדי חדש בחדשו. מן החצירות ומן הבתים פעם אחת בחדש חטים ושעורים. ומעות לזכות אחינו בני בריתנו ק״ק המערביים אשר בירושלים תוב״ב. מ״מ לפי רוב הימים בוטל התמיד מחמת הרעב שעבר לתפ״ץ. והנה בעתה עלתה הסכמתינו עם הרב השד״ר להפקיד פקידים לקבוע מהיום הזה והלאה. קופה אחת לזכות המערביים הע״י. להיות גובים כל שני וחמישי מבתי כנסיות מאת כל איש אשר ידבנו לבו הן רב הן מעט. ומה שיתקבץ בעזר משדי יהיה השליש לעניי עירינו. וכי חלקים לק״ק המערביים וש״ץ אבותינו כי״ר יש״ץ החופ צפרו יע״א בחדש זו משנת וברך את נחלתך לפ״ק וקיים

ע״ה רחמים יוסף אנ׳ייני ס"ט –  חיים אליהו ס"ט – רפאל משה אלבאז ס"ט

רבי אברהם יוסף בכהר׳ שלמה

שליח כולל ״בית אל״

שנת תר״ל – תרל״ב (1870 – 1872)

ראה מה שכתבנו על אביו ר׳ שלמה שהגיע לצפרו באותה שליחות בשנת תרי״ג וראה בס׳ אנצק׳ לתולדות חכמי א״י א׳ עט. קל״ח.

ממכתביו כאן ניכר שכברוהו, ״והן בעודינו חי זכר אזכרכם על כל הטובות אשר עשיתם עמדי״ וכו'

המכתב אל הגזבר אהרן אלבאז, ובו מקומות פנויים למלאת לכל שדרי שיוצא למענם, וחתום מר יוסף ויטאל ז״ל ועוד.

בהר הקודש ירושלים תובב״א

היום… לחדש … שנת…

בעזהי״ת יברכך ה׳ מציון, וראה בטוב ירושלים. יפרח בימיו צדיק ורב שלום

יקר מחכמה. האשל אשר ברמה. יקר תפארת. כולו בהדרת, יקר רוח איש תבונה, מלא רוח חכמה ובינה ה"ה הגביר המרומם, נדיב נדיבות שר ואור יומם כמוהר״ר סי׳ סי׳ אהרן אלבאז יצ״ו נר״ו יאיר וחי לעולם. בריא אולם. כיר״א

מראש מקדמי אר״ש יעבור שלום. תקרב הלום. ואנו ליה עינינו תכון תפילתנו. מול שכינת עמינו. השוכן בציון אחר כתל המערבי. עטרת צבי. ולפני המעון הקדוש מה נורא המקום הזה מקדש מעט בית אל ימצאנו למען יחי הוד לנצח ברבות הטובה. גם עד זקנה ושיבה. ואת יקר תפארת גדולתו ירום תשא וגבה נס״ו. ובא האות מודעת זאת אליך השר ידיד עליון וידיד נפשינו, כי הניע עת לחננה לשלוח שדרי למחיית וימן ה׳ לנו ציר אמונים האור כי טוב הדר הוא מעלת הרב הכולל. בישראל להלל, חן ערכו מי ימלל. ספרא׳ נהר נזכ״י פלפלא חריפתא כמוהר״ר אברהם יוסף ב׳ שלמה הי״ו חתנא דבי נשיאה הרב המופלא. חק לישראל כמוהר״ר יאודה ב׳ שלמה הכהן זלה״ה, הוא ההולך קדמת אשור בשליחות דידן ומפיו ידע רו״מ את עמלינו ואת לחצינו ובמה אנן קימין, כי הן בעון הקיפונו צרות רבות ורעות מכלות עיניים ומדיבות. כאשר הארכנו באגרת הכוללת ודבר שפתים אך למחסור. להדאיב נפשו היקרה לספר לפניו מקצת צרותינו אשר לא יכילון מגילות וידענו גם ידענו במזגו היקר חפץ חסד ומרבה להטיב הטוב והמטיב דאוריתא ובפרט עם המקום המקודש הזה אשר עצמו מספר כל תהלותיו וזה שער השמים אשר עיני כל ישראל עליו להגן על כל אחינו ושרינו שבגולה. כי שמה ישבו כסאות מאנין תבירין דקב״ה תבע ביקריהו. ותמיד לא יחשו יומם ולילה לא ישבותו להעתיר על כל אחינו ב״י ולארקא ברכאן לכל הנפוצים בגולה, ובכן בחסדו הגדול בטחנו למען יחזיק במעוזו וממכון שבתו יפן ברחמיו לשים עין השגחתו על הרב מר ש דייר לן להיות לו להדיר עדר לקרב לו התועלת טובה כפולה ומכופלת כמדתו הטובה עושה מאהבה לא נצרכה אלא להעדפה לסעדו ולתומכו ולצוות עליו בכתבי צוותא אי משום כבוד הרב השד"ר אברהם יוסף ב׳ שלמה היו׳, ואי משום המקום המקודש הזה. ונאמן בעל הגמול לשלם במטבא על כל פרוטה תרקבא, למען יאריך ימים ושנים, דשנים ורעננים, בבנים ובני בנים.

הון ועושר בביתו. תרב גדולתו, כיר״א: הלכ״ד עמוסי התלאות ומעתירים בעדו החיים והשלום:

יוסף ויטאל – אברהם יוסף ס״ט – רחמים חיים ענתבי ס"ט – אפרים ב׳ משה פירירא

הצעיר שמח גאגין – אהרן עזריאל

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 132 מנויים נוספים

יולי 2019
א ב ג ד ה ו ש
« יונ    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר