מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים


מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

כהה״ר אברהם אלמאליח ז״למלכי רבנן

מרבני מוגאדור, ונדפסו ממנו איזה שירים בס׳ שובע שמחות :

כהה״ר אברהם לוגאשי ז"לל

 א׳ מחכמי המערב :

מו״ה אברהם מאימראן זצ״ל

אחד מחכמי מקנאס הוא חי בחצי הא׳ מהמאה הששית וחתום בפס״ד א׳ הובא בשו״ת משפטים ישרים ח״ב סי׳ תקט"ל פ״ק, עוד ראיתיו חותם בפס״ד א׳ ש׳ אתבונ״ן פ״ק והוא חותם ראשון ואחריו מוהה"ר רפאל בירדוגו ז"ל ששלחו לר׳ חיים ביבאם ז"ל ע״ע טריפה שהתירה מוהד״ח הנד והמה אסרו, עוד ראיתיו חותם בפס״ד עם מוהר״ד יקותיאל בירדוגו זצ״ל :

כהה״ר אברהם הסבעוני ז״ל

מחכמי פאס הוא חי במאה החמישית :

כהה״ר אברהם פיסו ז״ל

א׳ מחכמי מקנאס מצאנוהו חי בש׳ תקצ״ד:

כהה״ר אברהם ה״ן סמחון זצ"ל

בכהה״ר יעקב בהרה״ג מוהר״ראהרן ז״ל אחד מחכמי מקנאם וביחס הכתו׳ תארוהו בזה״ל ענף עץ עבות חמדת הלבבות מלא מדות טובות מאליפות מדובבות מרביץ תורה החה״ש והותיק חמר חדת ועתיק כהה"ר אברהם ז"ל.

כהה״ר אב׳ אלמושנינו ז"ל

 מחכמי טיטואן ראיתיו חותם בטופס פס״ד שנת תפ״ט וחתום עמו כהה״ר שמואל הצרפתי:

 כהה״ר אב׳ בן שמול  זצ"ל

מחכמי ארבאט חי במאה הו׳ והיה סופר שטרות

 כהה״ר אב׳ אביקציץ

 בכה״ר מסעוד ז"ל מחכמי מראקס חי במאה הו׳:

מו״ה אברהם סמאנא זצ׳יל

רמו״ץ במראקס הוא חי במאה הז':

 מוהר״א בן נחמיאם זצ"ל

רמי״ץ במראקס ויש ממנו פס״ד בכ״י

מרה אברהם קורקום זצ"ל

 רמי״ץ במראקס חי במאה הה׳ והו׳ וראיתי פס״ד השלוח אליו בש׳ ואת חקת״י פ״ק, והוא אביו של כמה״ר משה קורקוס זצ״ל הנז׳ באות מ׳, הרב הנז' שמש ברבנות עם מוהר״ר יצחק חרוש ומוהר״ר יצחק פינטו

ומו״ה אברהם פינטו ז״ל

מרה אברהם בלולו זצ"ל

 א׳ מחכמי דמנאת וביחס כתו׳ תארוהו החסיד ועניו

המקובל האלהי ריש הורמנא דמלכא :

כהה״ר אברהם הכהן הא׳ במוהר״ר

חיים הרא׳ ז"ל מחכמי מקנאס חי בחצי הראשון מהמאה הד׳ בהשערה:

 כהה״ר אברהם הכהן הב׳ כמוהד״ר

חיים הב׳ ז״ל, מחכמי מקנאס חי בחצי האחרון מהמאה הרביעית בהשערה

 כהה״ר אברהם אזנאתי ז״ל

אחד מסופרי בדי״ץ בעיר

סאלי וראיתי חתימתו ש׳ התקכ״ד ליצי׳:

מלכי רבנן לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

מו"ה אברהם צבח זצ"ל

מו"ץ במוגאדור

מו"ה אברהם בן יוסף זצ״ל

מחכמי המערב ראיתיו חותם בהסכמה אחת על פס״ד מחכמי המערב עם מוהר״ר שלמה הלוי המכונה צפת בש׳ נחלתכ״ם פ״ק :

מרה אברהם בן עטר זצ״ל בן יוסף

מו״ץ במוגאדו׳ חי במאה הששית וראיתיו חותם בפס״ד אחד בש׳ תר״ט פ״ק וחתום עמו מוהר״ר יהודה אביקציץ ז״ד־ :

כהה״ר אברהם פאריינטי ז"ל

מחכמי המערב וחי במאה חששית ראיתי מכתב ששלח אליו הרה״ג מוהר״ר חייט דוד סירירו זצ״ל ותיארו בתוארים נכבדים :

מרה אברהם לעזימי זצ״ל

מחכמי מקנאם הזכירו מהר״י אלמאליח בספרו שו״ת תקפו של יוסף ח״א סי׳ נ״ט שעמד לדין לפני הרב נז׳ עי״ש, וראיתי פס״ד למוהר״א הצרפתי זצ״ל שנתדיין לפניו החכם הנז׳

 מו"ה אברהם אנקאווא זצ״ל

נולד בסאלי ושם נתגדל ונמנה לדיין ושוב נתיישב בעיר מעסקר ובאלג׳יריין הוא חי במאה הששית ותחילת השביעית וחי׳ ס׳ זבחים שלמים על הרמב״ם דיני שו״ב ונספחו שם כתבי רבני המערב עם ספר מגיד משנה לר׳ יהודה כלץ ובסוף הס׳ קונטרס יצע לרבים, עוד חיבר כרם חמד ב׳ חלקים על ד׳ חלקי שו״ע ושו״ת ותקנות מגורשי רבני קאשטיליא וס׳ עט סופר אוצר חכמה קיצור ס׳ אוצרורת חייט למהרח״ו, חמר חדרת ועתיק קיצור עפר שפע טל, עפרא דרבנן דרשות, מלל לאברהם דרושים ח״ב, שיבת אברהם על מסכתות, והדפיס סידורי תפלה עט דינים וכוונות בהוצאות שונות, כלבו, חסד לאברהם, שער השמים, לימודי ה׳ ואני יש אתי ספר משפט כתוב נימוקי דינים או״ח וירד בעצם כת״י המחבר וחוא קיצור מכ״י מוה׳׳ר אברהם פינצו :

טו״ה אברהם בירדוגו ז״ל

בן הישיש ח״ר יצחק נ"ע מרבני מקנאס חוא הוליד אח חמשבי״ר זצ"ל, וכמ״ש בהקמת ראש משבי"ר שכ' שם אחר היה אברהם הראש

מו"ה אברהם אביחצירא ז״ל

מצאתי באגרות קבוץ למוהר״ר שלמה בנו בזה״ל נכדו של החה״ש והכולל העניו המקובל האלהי כמוהר״ר אברהם אביחצירא זצ״ל שנגלה אליו אליהו ז״ל ואמר לו שאל מה תבקש ואמר לו איני שואל ממך לא עושר ולא מאומה לבד התורה ושלא ימות א׳ מביתי בעודי חי וכן היה, וביום שנלב״ע מתו מכיתו ששה וארבעים נפש, וכשהיתה עצירת גשמים לתפ״ץ כשעומד להתפלל אינו זז ממקומו עד שנענה, זיע״א, כמדומני שחכם הנז׳ הוא מתאפילאלת

כהה״ר אברהם אבן צור ז"ל

ראיתי טופס פס״ד וחתומיכש בו כהה״ר יצחק אסבאג וכהה״ר יהודה אבן צור ז״ל וכתב שם אביו בכהה׳׳ר אברהם וזמנו ש׳ תכו״ן:

כהה״ר אברהם גאביזון זצ״ל

 מחכמי תיטואן יע״א ראיתי חיתם בטופס פס״ד א׳ עם כהה״ר מימון אדהאן בש׳ תקכ״ו :

כהה״ר אברהם אביטבול ז"ל

בנו של הרה״ג מוהר״ר שאול ישועה אביטבול זצ״ל אחד מחכמי צפרו יע״א :

 כהה״ר אברהם ה״ן יבגי ז״ל

בכה״ר יעקב מחכמי המערב חי במאה הה׳:

כהה״ר אברהם סאלמה ז"ל

 מחכמי טיטואן יע״א והזכירו הרב ויאמר יצחק ח״א בליקוטים שבסוף חלק יו״ד שכתב נשאלתי לבודק שקדמני הוא כה״ר אברהם סאלמה נר״ו בענין לקות הכוליא עי״ש סימן מ״ב, והוא מחבר תוכחה ארץ הקדושה נדפסה בתפלת החדש :

כהה״ר אברהם בירדונו ז"ל

בנו של הרה״ג מוהרר״ף זצ״ל והוא אחיו של הרב המבי״ן ז״ל ומוהר״ר מרדכי ז״ל הוא היה מחכמי מקנאס ונזכר בהקד׳ ראש משביר :

כהה״ר אברהם בירדוגו ז״ל

 האחרון מחכמי מקנאס וראיתי הסכמה א׳ זמנה שגה תק״ץ ליצירה התומים בה חכמי מקנאס וכההר״א עמהם:

כהה״ר אברהם בוזאגלו ז״ל

מחכמי המערב והזכירו מהר״י אלמאליח בשו"ת תקפו של יוסף ח״ב סי׳ ע״ב : 

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

רבי יוסף בן נאיים

רבי יוסף בן נאיים

מו"ה אברהם אסולין זצ״ל

 רמו"ץ במראקס חי במאה הששית ובשו״ת שופריה דיעקב סי׳ ל״ד חתום בפס״ד הוא ראשון ואחריו מוהר״ר דוד צבאח ומוהר״ר מימון פינטו ומוהר״ר אליעזר חזאן ז״ל , עוד ראיתיו חותם בפס״ד א׳ בש׳ תקומ״ם פ״ק עם הרבנים הנז' והוא חותם א׳ ואחריו מוהר״ר אברהם פינטו ואחריו הרבנים הנז'.

מרה אברהם צרפתי הא׳ זצ״ל

מרבני פאם הוא היה בסוף המאה הג׳ ובתחילת הד׳ ובפם״ד א׳ למוהר׳׳ר שמואל אבן דנאן זצ״ל שבא לידו מעשה בשנת אושיב״ך באהלים פ״ק בענין נקיבת הטרפ׳ וכתב שם, שלחנו אל הבודק הגדול הר׳ אברהם הצרפתי י״ץ ושאלנו אותו על ככה והשיב לנו החכם הבודק הנז׳ שקבלה בידו מן החכמים נ״ן ז״ל שמצד ימין טריפה ומצד שמאל כשרה וכו׳

 כהה״ר אברהם עטייא ז"ל

 מחכמי פאם חי במאה החמישית וראיתיו חותם בהסכמה אחת עם כמה רבנים, וראיתיו חותם בשנת תצ"ז פ"ק עם כמה רבנים.

 כהה״ר אברהם נאברו ז״ל

 מחכמי פאם ח־ במאה החמישית ראיתיו חותם בהסכמה עם חכמי דבדו :

 מו"ה אברהם בן מלול זצ״ל

 מו"ץ באספי ראיתיו חותם בפס״ד אחד בשנת תע״ב עוד ראיתיו חותם בשו״ת מצב״י ח״ב סי׳ נ״ד עם כמה רבנים :

מו״ה אברהם גבישון זצ״ל

אפשר שהוא מטיטואן או מטאנג׳יר והוא אחיו של הרב מוהר״ר יעקב הז' הלאה בימי מהר״י בירב רבו של מרן מהר״י קארו

כהה״ר אברהם ן׳ סוסאן ז״ל

בר מסעוד חי במאה הששית והוא מחכמי פאס והיה סופר שטרות וראיתיו חותם בשטר מתנה הוא וכהה״ר דיד אביטבול ז״ל וזמן השטר בח׳ שבט בשנת אשחר״ך ליצי׳ עוד ראיתיו חותם בשטר מתנה א' בשנת תקט"ו.

מרה אברהם בן מאמאן זצ"ל

מו"ץ במראקס וראיתיו חותם בשאלה א׳ ששאלו רבני מראקס למוהריב״ע ומוהר״ר יעב״ץ זצ״ל וזמן השאלה שבט ש׳ עתה פ״ק עוד ראיתיו חותם בפס׳יד עם רבני מראקס ש׳ תצ״ב:

מו"ה אברהם טוליראנו זצ״ל

 מו״ץ בטאנגייר יע״א חי במאה הששית וראיתי פס״ד ממנו בש׳ תקס״ז וחותם עם מוהר״ר אברהם ישראל ומוהר״ר מנחם נהון ומהר"ר משה הלוי ומוהר״ר משה אבן צור ומוהר״ר שאול ישועה אביטבול ז״ל :

כהה״ר אברהם סנאניץ ז״ל

מחכמי טיטואן חי במאה הה׳ והיה בימי הרה׳׳ג מוהר״ר חסדאי אלמושנינו ומהר״ר דוד הכהן

מו"ה אברהם בן מוסה זצ״ל

מו"צ בסאלי וראיתי שאלה מחכמי סאלי לחכמי פאס ש׳ תס״ז וחתומים בה מוהר״א הנז׳ ומוהר״ר שלם אבן צור ומוהר״ר אברהם בר מאיר ביבאס ז״ל :

מלכי רבנן- תולדות רבני מרוקו לרבי יוסף בן נאיים

זכור לאברהם

כהה״ר אברהם טאוריל ז״ל

מחכמי ג׳יבאלטאר וראיתיו חותם בטופס פס״ד משם מוהר״ר דוד כלפון ז״ל בש׳ פדו"ת.

כהה״ר אברהם חלואה ז״ל

בר יצחק מחכמי מקנאס ראיתיו חו׳ בטופס א׳ ש׳ תק״י פ״ק וחתום עמו כהה״ר יהושע בירדוגו ז״ל :

מוהר״ר אברהם בר מאיר ביבאם ז"ל

 מחכמי סאלי וראיתיו חותם בשאלה אחרת לרבני פאס בסיון תס״ז פ״ק עם מוהר״ר אברהם בן מוסה ומוהר״ר שלם אבן צור זכר כולם לברכה :

כהה״ר אברהם אלעסרי בר יעקב ז"ל

היה חבר עיר באיזה כפר במערב מצאתיו חותם בפס״ד אחד אחרי רבני מראקס בש׳ תקו״ה ליצירה וחתום עמו

כהה״ר דוד בן יוסף אלכלאם ז"ל:

כהה״ר אברהם אררעי ז"ל

 בר מסעו' היה חבר עיר באיזה בפר סביבות מראקם ראיתי חתימתו בפס״ד אחדי רבני מראקס ש׳ תקו״ה ליצי׳:

 מו"ה אברהם אלנקאר ז"ל

 א׳ מרבני פאם חי בחצי הראשון מהמאה הששית הוא הלך מעיר פאס ברעב ש״ש התצ״ח פ״ג ונתיישב בעיר ליוורנו וחיבר פירוש מחזור לימים נוראים הנק׳ זכור לאברהם ובמחזור שהדפיס בחייו בליוורנו ש׳ פני״ו בתוד״ה פ״ג כתב שם בענין טבילת פרוסת המוציא בסוקא׳ר וז״ל ובארץ מולדתי עיר המהוללה פיס יע״א נוהגין לטבל פרוסת המוציא בר״ה בסוקא׳ר לס״ט וכפי מנהגם אץ קפידא בזה שגם הוא נק׳ מלח בברית כרותה וכמארז"ל גבי על כל קרבנך תקריב מלח עכ"ל, ובדפוסים החדשים מספרי זכור לאברהם השמיטו הדברים הנז, הרב הנז' הוא מחבר שיר ארצות עומק וכו'

כהה״ר אברהם אאוריי ז"ל

א׳ מחכמי המערב חי במאה הה׳ ראיתי פס״ד אחד מרבני טיטואן זמנו ש׳ תחנ״ה ליצי׳ שנתדיין לפניהם החכם הנז'

כהה״ר אברהם פאריינטי ז״ל

מחכ׳ המערב וראיתיי שיר אחד בכ״י לחג הפסח שחי׳ החכם הנז':

כהה״ר אב׳ בטאן ז"ל

 מחכמי פאס והוא אביו של כמוה"ר אליהו ז״ל הנז׳ להלן

מרה אברהם הצרפתי ז"ל הוא א׳

מהמגורשים שבאו לפאס כי יש בידי קונטרס שירים בכ״י מו״ה אליהו הצרפתי זצ״ל ובתחילת הקונטרס כתוב בזה״ל פיוטים שהיו נוהגים לאומרם בבי׳ה הי׳יג שלנו שנחרבה בש׳ ח״ץ מאלף הששי שהיה רעב חזק בעולם לא תקום צרה פעמים והיו אומרים אותם במועדים לנשמת ולקדיש ויש מהם של חכם אחד קרוב לנו ושמו החה״ש כמוהי׳ר אברהם הצרפתי זלה״ה ונשמע שהוא עצמו מהמגורשים והיה סופר כותב ס״ת שתת׳ :

 מר"ה אברהם ן' סיסאן הי״ו

מחכמי דבדו ונולד שמה בתחילת המאה הנוכחית ורוב חכמתו למד בפאס כי היה בא לפאס זמן זמנים ויושב בין ברכי רבנן ושוב נתמנה למו״ץ בדבדו ועוד נתמנה¡ למו״ץ ורב בעיר תאזא וכשנחרבה העיר בא ונתיישב בפאס ובכל מקום שישב הרביץ תורה וזה כחמש שנים נתמנה מטעם הממשלה ראש אב״ד בעיר מוגאדור והוא חכם תלמודי וחננו ה׳ כח הזוכר כמעט לא שכח מה שלמד ומלא ובקי בדינים כל דבר בשמו ובמקומו וחיבר כמה פסקי דינים ויש לו ליקוטי דינים הרבה וגליוני חשן משפט שלו  מלאים מכתב ידו חידושים יקרים :

 מרה אברהם צבאח ז״ל

 בנו של הרב מו״ה דוד צבאח ז"ל מחבר משכיל לדוד מחכמי מראקס והוא חי בק׳ הו׳ וז':

מו"ה אברהם אלזרע זצ"ל

 מו"ץ בתאפילאלת הוא חי במאה הששית כי יש כתבים ביד זרעו כה״ר יעקב אלזרע נר״ו וחתומים בהם אבא״ל מסב״ר ושמעתי משם מו"ה מסעוד אביחצירא זצ״ל שר״ת אבא"ל היא אברהם אלזרע ור״ת מסב״ר היא מסעוד בן רוואח ומהר״מ הנז׳ מצאנוהו חי במאה הששית ראה הלאה באות מי:

מרה אבנר ישראל הצרפתי זצ"ל

רמו״ץ

בפאס נולד כ״א שבט תקפ״ז ונתבש״מ שמנה ימים בתשרי התרמ״ד והיו ימיו נ״ח שנה, הרב הנז׳ גדלה חכמתו בתורה וחיבר שו"ת הרבה/ וקיצור משכנות הרועים, וס׳ יחס פאס, וכולם עדיין בכ״י ואני בקטנותי ראיתי פירוש מסכתא א׳ ממנו בכ״י, הרב הנז' היה מכובד עצום ודבריו נשמעים לבני דורו כקטון כגדול אליו ישמעון ועד היום נשבעים בשמו ומשתטחים על קברו׳ ולא היה אוכל בשר בששת ימי השבוע כ״א משבת לשבת,

ואף בשבת לא היה אוכל מבהמה שהורה בה חכם, והיו עניים בני ביתו ובכל שבת היו אוכלים סביב לשלחנו, אוצר הספרים שלו מאהבתו לספרות ישראל אסף וקבץ ספרים רבים בכל מקצועות התורה וחפצו בספריו להיותם מעולפות בהידורים יפים ועד היום האוצר הנז׳ ביד זרעו במקומו

הראשון במחז״ק, הרב הנז׳ היה לו יד ושם בחכמת הקבלה, וכתב ידו היה מיושר מאד ויתאו האדם לחזות כתב ידו ועל כל דבר שלף אי״ש קסתו מנדנה ויפוזו זרועי ידיו וקסתו צעדה עלי שור להשיב שואלו דבר, החכם הגדול הזה הנודע בשערים רכש לו ידיעה בכל מיני חכמות ובכל חכמה ומדע אשר עיין בה עשה פלא ולא לבד רחף על פני מי החכמות כי אם ירד תהום והעלה פנינים ראמורת וגביש משכיות יקרורת מגנזי מדומים ופעמיבש אחדיבש נתווכחו עמו חכמי הישמעאליבש בענייני חכמה ושמחו בו ובידיעותיו זיע״א :

מלכי רבנן לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

 מרה אבא סירית זצ׳יל

רבי יוסף בן נאיים

רבי יוסף בן נאיים

 בהרה״ג מוהר״ר יהונתן זצ״ל חי במאה הששית אחד מחכמי פאס ונתבש״מ בכסלו תקצ״ה בחולי הקוליר׳א רח״ל, הרב הנז׳ היד, חסיד וקדוש והוא היה שוחט ובודק מומחה :

מו"ה אדוניס הלוי בן לברט ז"ל

כתב הגאון חיד״א ז״ל שהוא ממערב מעיר פאס והוא חיבר מחבררת בשרשי הדקדוק ורש״י ע"ה מזכירו בשם דונש בן לברט יעי״ש בשם הגדולים מ״ש עוד על הרב הנז', וראה להראב״ע בהקדמתו לס׳ מאזנים שכתב עליו מערבי ממדינת פאס וראה מ״ש אודותיו בס׳ נר המערב צד 15 ושהוא נולד בפאס בע׳ ד״א תר״ף:

מו״ה אהרן בן חיים זצ״ל

חי במאה השלישית ורביעית והוא א׳ מבית דינו של הרה״ג מוהר״ר וידאל הצרפתי זצ״ל, והוא א׳ מהרבנים החתומים בתקנות סביב לש׳ ש״ס והיתה מנוחתו כבוד בעה״ק ירושלט תובב״א כמ״ש בס׳ קורא הדורות, והגאון חיד״א זיע״א כתב משם בינה לעתים שהרב הנז׳ נתבש״מ בויניצייא, והוא חיבר ס׳ קרבן אהרן, לב אהרן, מצח אהרן, מצנפת אהרן, ועוד לו תשובות, וחיבר פירוש על ספדי ומכילתא, הרב הנז׳ היה מתלמידיו של מוהר״י אלמושנינו זצ״ל ואביו של הרב הנז׳ הוא ר׳ אברהבש ב״ר שמואל ובש' שכ״ו מצאנוהו שהוא א׳ מיושבי על מדין בפאס וכשנסע מפאס הלך דרך מצרים שם הרביץ תורה, ומשם הלך לארצות המזרח ושם נתפרסם לרב וגדול בתורה, אלו הם החיבורים שחיבר בהיותו בפאס, קרבן אהרן, לב אהרן על הנביאים וכשהלך לויניציאה הדפיסם, והחיבורים האחרים שחיבר בצאתו מפאס המה מצח אהרן, מצנפת אהרן, פי׳ על ספרי מכילתא, מדרש ציץ הזהב על שיר השירים, נראה שעדיין המה בכ״י ועדיין לא זרח אור שמשם, והבט מ״ש הגאון חיד״א ז״ל מה שנוגע לתולדות הרב הנז' ומקרוב יצא לאור ספר טוב מצרים לר׳ אהרן ן׳ שמעון הי״ו ר״מ בק״ק מצרים והוכיח כי באמת הרב הנז׳ מת בעיה״ק ירושלים תוב״ב כמ״ש בס׳ קורא הדורות, ובפס״ד אחד מהרב מוהר״ר שמואל אבן דנאן זצ״ל מצאתי וז״ל ומאד נתקבצנו על ככה כמה פעמים בשנים שעבדו עד שבשנת שכ״ל טו״ב לפ״ק בהיות בכאן החה״ש הכולל הר׳ אהרן אבן חיים נר״ו העיד גם הוא שבארץ מראקס יע״א הם מטריפין בטרפש הלבן מצד ימין ומכשירין בטרפש האדום מצד ימין וכו', אולי שהוא הרב הנז״ והיה במראקס ג״ך, ומצארתי בספר בגדי כהונה דק״א הביא דבריו בספר קופת הרוכלים כ״י למוהר״ר ידידיה מונסינייגו ז"ל, וז״ל באלול תמ״ח בעיר איזמיר יע״א הובקעה האדמה אשר תחתיהם מרוב הרעש הגדול ותבלע אותם ואת בתיהם ואת רוב בני האדמה אשר שבש ובתוכם האדם הגדול בענקים הרב המובהק כמוהר״ר אהרן בן חיים זלה״ה ונעשה הספד בתוככי תלמוד תורה בשאלוניקי עכ״ל זה הוא נכדו של הרב הנז׳ אשר נקרא על שמו כי רב המרחק ביניהם, וכמ״ש הגאון חיד״א ז״ל בשה״ג שהוא שקיל וטרי עם מוהר׳יר הנגיד, אישפיריאל ז״ל :

מרה אהרן אלמאליח ז"ל

 בר אלעזר מ״ץ במוגאדור ומצאנוהו באיזה זמן בארבאט והוא אביו של מוהר״ר יוסף אלמאליח זצ״ל הוא חי במאה הנוכחית כי ראיתי ממנו פס״ד ש׳ תר״ב פ״ק, וראיתי פס"ד א׳ חתומים בו הדו״מ כמוהר״ר אברהם אביטבול והדו״מ מו"ה אלישע בירדוגו ומהר״א הנז׳ וזמן הפס״ד בש׳ התור״ה :

כהה״ר אהרן הכהן ז"ל מפאס

חי במאה הה׳ והוא אביו של כהר"ר משה ז"ל שהיה בש׳ שכ״ר ליצי׳ הנז״ל באות מ׳:

כהה״ר אהרן לארידו ז"ל

 א׳ מחכמי אריף הוא חי במאה הה׳ וראיתי מכתב השלוח אליו מאת מוהריב״ע ומו״ה יעב״ץ ומוהר״א אבן דנאן ז״ל זמנו ש׳ ובע״ת :

 מו"ה אהרן בוטבול זצ״ל

 א׳ מחכמי פאם נולד בש׳ תקפ״א ונתבש״מ כבן ל״ה שנה בסיון שנת תרי״ו, וביחס הכתובה שביד זרעו שבחוהו רבנן בתוארים מעולים החה"ש והכולל, אור גולל, מקומן של שבחים, טוב בעיני אלהים ואנשים, חכם חרשים, נחל נובע מקור חכמה, כרכא דכולא ביה כמהר"א וכוי, הרב הנז׳ חשקו ומאוייו בחכמת ההשכלה, ולשמע אוזן שמרוב חשקו בזה ביום שקנה ס׳ מורה הנבוכים בשעה שהכניסו לביתו הביא אשה אחת שצעקה לפני הספר קול ששון ושמחה, ותורה מחזרת על אכסניא שלה נצר משרשיו דוד שלישי ממנו אשר נק׳ על שמו מר ניהו רבה הדו׳׳מ כמ״ו אהרן בוטבול הי׳׳ו שהוא א׳ מבדי׳׳ץ טדיבונא׳ל רביני׳ק שבמחז״ק בעת ובעונה הזאת והוא בודק מומחה ויודע בטיב דיני גיטין וקידושין וכמה שנים נשא המשרה על שכמו מסדר הגיטין נולד בכ״ב אדר ב׳ שנת תזכ״ר לפ״ק :

 מו"ה אהרן הצרפתי בכה״ר אברהם זצ״ל

רמו"ץ בסאלי חי במאה הה׳ והוא אחיו של מוהר״ר שמואל הצרפתי זצ״ל, הרב הנז׳ תלמיד מוהר״ד אהרן אסבעוני זצ״ל ובית דינו היו מוהר״ר שלמה הכהן ומוהר״ר שמואל קארו ז״ל והוא היה גדול שבכולם וכולם עשו הסכמה לס׳ חפץ ה׳ להרה״ג מוהר״ר חיים אבן עטר זצ״ל בש' תצ״א, הרב הנז׳ חיבר ס׳ משגב האמהות, עוד ראיתיו חותם בפס״ד אחד הראשון החותם מו״ה שמואל אזאווי ואחריו מוהר״א הנז׳ ואחריו מו״ה יהודה הלוי זצ״ל :

 כהה״ר אהרן מאמאן ז״ל

חי במאה הששית מחכמי צפרו והיה מרבה ישיבה מרבה חכמה והיה דרשן גדול חכם יר״א וסר מרע, מלא מדות טובות, תמים וישר קנה לו חכמה רבה, כ״ז ראיתי בס׳ נועם שיח למוהר״ר שמואל אלבאז זצ״ל בשיר ששורר עליו כשנולד לו בן :

כהה״ר אהרן ה"ן דוד וחיון ז"ל

א 'מחכמי ארבאט הוא חי במאה הה׳ בהשערה כי דור רביעי ממנו מצאנוהו חי ש׳ תקצ״ח:

כהה״ר אהרן הכהן זצ״ל

 א׳ מחכמי דבדו וראיתי שאלה ממנו הוא וחד דעימיה לחכמי פאס זמנה ש׳ מושי״ע ור״ב פ״ג:

 כהה״ר אהרן חסין ז"ל

מחכמי המערב הוא חי בסוף המאה הו׳ ותחילת השביעית וראיתי מכתב ששלח למוהר״ר שלמה אבן צור ז״ל בש׳ ראית״י פ״ק והמכתב

ההוא בלשון צח ומליצה נאה :

 מו"ה אהרן זכרי זצ״ל

 מדץ בצפרו וביחס כתובה תארוהו בזה״ל הרב הכולל בישראל להלל הדו״מ סבא דמשפטים כמוהר״ר וכו' מוכח שזכה לזקנה הרב הנז׳ נתבש״מ י״ט תמוז ש׳ תקכ״א :

מו״ה אהרן בן סמחון ז"ל

בר סלימאן אחד מחכמי דרעא, והוא חותנו של ר׳ חלפתא בנו של ר׳ אליד זצ״ל מדדעא,  ושוב נתיישב הרב הנז' בתלמסאן:

כהה״ר אהרן בן עולו זצ״ל־

 אחד מחכמי מקנאס :

מלכי רבנן -לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

מלכי רבנן

 כהה״ר אהרן הלוי ז"ל

אחד מחכמי סאלי וראיתיו חותם עם מוהר״ר חייט טולידאנו ומוהר״ר יעקב ביבאס ז"ל באגרת נחומים בפטירת הרה״ג מוהר״ר יעב״ץ ז״ל לבנו מוהר״ר רפאל עובד ז"ל בשנת תקי״ג :

מו"ה אהרן הכהן

 ב״ר נחמיה זצ״ל א׳ מחכמי פאס והוא חתום עם חכמי פאם בהסכמה זמנה ש׳ הרפ״ז בענין נפי׳ הריאה כמ״ש בקונטרס עץ חיים למהר״ח גאגין:

 כהה״ר אהרן הכהן זצ"ל

 מחכמי פאס ומצאתי בס׳ דברי חכמים כ״י דרושים למוהר״ר דניאל בן צולטאן ז"ל וז"ל דרוש שדרשתי על החה״ש כהה״ר אהרן הכהן בז׳ ימי אבלו יום א׳ עשרה באדר שנת תפלטנ״י פ״ק, ומצאתי טופס פס״ד מש׳ תקע״ה פ״ק וחתומים כהה״ר אהרן בכהה״ר אליהו הכהן סקלי וכ״ר שלמה סירירו אולי הוא כהה״ר אהרן הז'.

מו"ה אהרן בן חליוואה זצ"ל

ב"ר משה ז"לל א׳ מחכמי מקנאס והוא הדפיס ס׳ פה לאדם שירים ופיוטים ובקשוה וקינות שחיבר אביו מהר״מ הנז' בשנה תרי״ג, החכם הנז׳ היה חריף ושנון והיה איש אלהים קדוש והרביץ תורה לימד תלמידים הרבה והיה מתענה כל יום חמישי ולומד תהלים במיתון רב ובכונה גדולה והיה שוהה בה מן הבקר עד עה המנחה, וכל זה סיפר אלי א׳ מתלמידיו:

מו"ה אהרן הסבעוני ב"ר ישועה ז"ל

אחד מחכמי סאלי חי במאה הה׳ והוא עזר הרבה לדכא את התנועה של כת שבתאי צבי במארוקו, הוא חיבר ספר דרשות, וחיבר הגהות בסי היכל הקדש והוא תלמיד מוהר״ר יצחק אתורקי זצ״ל וראה מ״ש הגאון חיד״א זצ״ל בשה״ג ח״ב ס׳ היכל הקדש, הרב הנז' חי במאה החמישית ונתבש״מ בש׳ תס״ז פ״ק, וראיתי שטר סידור טענות של יורשי מהר״א הנז׳ וכן כתוב שם יורשי מורינו ורבינו החה׳׳ש החסיד ועניו כמוהר״ר אהרן אסבעוני זלה״ה, הרב הנז׳ הניח ב׳ בנים ה״ה החכם כהה״ר ישוע' וכהה״ר יהוד׳ ז״ל:

מרה אהרן פרץ זצ"ל

אחד מחכמי פאס הקדמונים והוא הלך עם הרה״ג מוהריר שמעון לביא ז״ל והרה״ג מוהר״ר מסעוד אלפאסי זצ״ל להתיישב בא״י תוב״ב ובלכתו דרך תונס בא עד עיר ג׳רבא יע״א וימצא את אנשיה בלתי יודעים את התורה ואת דרכיה לא הכירו ויגמר אומר להתגורר בה ללמדם את התורה ויחבר שם ספריו ומהם נשאר פליטת קדש ס׳ בגדי אהרן :

 מו"ה אהרן אביחצי׳רא ז״ל בנו של הרב המפורסם מוהר״ר יעקב אביחצירא זצ״ל היה מו"ץ בתאפילאלה ונתבש״מ במחוז גלאווא בכפר תלאוות, והוא אביו של כהה׳׳ר ישראל הי״ו:

מו"ה אהרן הצרפתי ז״ל

א׳ מחכמי פאס חי במאה הרביעיה, ונודע אלי, שראיתי בפס״ד אחד למוהר״ר שמואל אבן דנאן זצ״ל שכתב תשובה ארוכה למוהר״ר שמואל קורייאט זצ״ל ובתוך דבריו כ׳ לו בזה״ל והחה״ש רב במדינתכם יע״א הר׳ יהודה צרפתי ז"ל לא ידעתי מה היה נוהג כפי דעתי בני משפחהו הטבחים הידועים לנו בכאן החכם הר׳ אברהם ז״ל והר׳ אהרן צרפתי ז"ל לא התנהגו בכאן אותו המנהג שכתבנו כי גם הם קבלו ממנו ומאבותיהם ופנים לכאן ולכאן והמחמיר תבא עליו ברכות טוב והמיקל כפי העת והזמן לא הפסיד וכו', וזמן הפסק הנז' ש׳ שמוא״ל היא ש׳ שע״ז וכתב עליו ז״ל מוכח שהר״א הנז׳ היה בודק ידוע למובהק :

 

כהה״ר אהרן הכהן המכונה סקלי

זצ״ל מחכמי דבדו והוא זקנו של כהה״ר יוסף בר יצחק הנז׳ להלן הוא חי בחצי הראשון

מהמאה החמישית בהשערה:

כהה״ר אהרן הכהן המכונה סקלי

בכהה׳׳ר משה

הנז׳ באות מ׳ מן המערב חי במאה הו׳:

 כהה״ר אהרן ה״ן עלון זצ״ל

מחכמי המערב חי במאה הו׳ בהשערה :

 מו"ה אהרן הכהן ז״ל המכו׳ אלחדאד מכפרים שבמחוז מראקם וראיתי אגרות קיבוץ ביד אחד מזרעו וחתומים בה רבני מוגאדור ותארוהו בזה״ל אותו צדיק הרב המובהק המקובל האלהי חסידא קדישא ופרישא כמוהר״ר וכו׳:

מו"ה אהרן ה״ן סמחון זצ״ל

 אחד מחכמי מקנאם וביחס הכתובה תארודתו בזה״ל בלא״ץ חסידא קדישא ופרישא אבן הראשה, גברא רבה, סוה״ר, שמו נודע בשערים זקן ויושב בישיבה, החה״ש והכולל ענותן כהלל, אור גולל, בישראל להולל, גדול שמו, טעמו ונימוקו עמו כמוהר״ר אהרן זצ״ל, הרב הנז׳ חי במאה הששית, ויש ביד זרעו כרך גדול שחיבר ביאורים על תנ״ך וכמה מסרוות וקרא את שמו אם למקרא אם למסורת, ופירש כמה מאמרים, ומקצת דינים, וסגולות ורפואות, וביאורים על תהלים ופרקי אבות וביאור איזה מאמרים ממדרש רבא, וקונט׳ קרא שמו בגדי ישע ביאורים על התורה ודרושים למעלת השלום והאחדות וביאורי׳ על שו״ע או״ח ואיזה חידושים על איזה מסכתות ודרושים לשה״ג וכלה וכו׳ וקונט׳ קרא שמו פרחי אהרן על רש״י עה״ת, ם איזה בקשות ופיוטים וקינות, והכל עדיין בכ״י ביד זרעו

 מו"ה אורי הלוי במוהר״ר דור זצ״ל

 ראיתי ב׳ עלין ממנו בכ״י ישן נושן בחכמת הדיו והגויל וסדר הכתיבה בחכמה נפלאות ומליצה צחה למאד, ונראה שזה העלין נשמטו מאיזה חיבור שלו, ושם מזכיר איזזת פעמים משם מרנא ורבנא הזקן החסיד המופלא כמוהר״ר שלמה אבוהב זצוק״ל, לא ידעתי אם גם מהר״ש הנז׳ מן המערב או הוא מהר״ש אבוהב שזכר הגאון חיד״א זצ״ל בשם הגדולים מחבר שו״ת דבר שמואל וס׳ הזכרונות שהוא מויניצייא

מו"ה אליהו בן חיים זצ״ל

 הזכירו הגאון חיד״א זצ״ל בשה״ג ושם כ׳ שרוב חיבוריו נאבדו ואני ראיתי כתב יד דרושי׳ כרך גדול ע״ס הפרשיות וזה מה שמצאתי כתוב בסופו, והשלמותי העתקרת הספר הנכבד זה שהם ליקוטים מהרב כמה״ר אליהו בן חיים ז״ל יום א׳ בשבת עשרה ימים לחדש תמוז משנת אני הצעיר זעירא דמן חבריא חירגא דיומא לא שמיה אלעזר בהלול ואפריין נמטיידת להאהוב הנערב, כמים קדים ביום שרב, הוא הנק׳ ראש חכמים ורב. כתר ראשי וידיד נפשי החד,״ש והכולל כהה״ר יחייא ארווימי נ״י אשר השלים חסדו ואמותו עמי בנותנו לי כחפצי ורצוני השם יגמלהו חסדו הטוב וקיים בעולם שכולו טוב ובעולם שכולו ארוך כמש״ה למען ייטב לך :

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

 

 מו"ה אליהו הצרפתי זצ״למלכי רבנן

רמו״ץ בפאס נולד בש׳ תע״ה ונתבש״מ ליל ו׳ בחצות הלילה כ״ו אלול ש׳ תקס״ה ליצי׳ והיו ימיו צ״א שנה (ובכ״י בנו מצאותי בזה״ל־ ימיו הוי״ה אדנ״י כמנין אמץ) והוא למד אצל מוהריב״ע זצ״ל, תוקף חסידותו וקדושתו וחכמתו גלויה ומפורס׳ לכל, חיבר כמה פס״ד ושו״ת, וס׳ אליה זוטא וס׳ איל המלואים דרשות הספד, כד הקמח על הגדה ש״פ, למד מלמד על איזה מסכתות, נער בוכה דרשות הספד, קול אליהו עה״ת, קובץ אגרורת ומכתבים, ומצאתי קונטרס כ״י ישן מכתבי הרב הנז׳ ובו פ׳ בראשית ונח דרושים ותשלום הס׳ איננו ובראש הקונטרס כתוב שחיברו והוא בן י״ז שנה וקרא את שמו ספר שמו לחם, והספרים הנז' הנם כמוסים בבית עק׳ד הספרים להרה״ג מוהר״ר אי״ ש הצרפתי זיע״א, והגאון חיד״א זצ״ל בשה״ג כתב שמוהר״א הנז׳ תלמיד מהרב ח״ק כמהר״ח אבן עטר ז״ל:

כהה״ר אליהו אלמאליח ז״ל

 בר ראובן היה

בזמן מוהר״ר יהונתן סירירו זצ״ל־, וכתב מכתב למוהרר״א הנז' נמצא שהוא חי במאה הששית :

כהה״ר אליהו הכהן

המכונה אלכלאץ ז״ל במוה״ר נחמיה ז״ל הנד באות נ׳ חי בסוף המאה החמישית ובששית והוא רבו של מוהר״ר שמואל אבן צור ז״ל שראיתי קורא אותו מורי, גם הוא רבו של הרה"ג מוהר״ר חיים דוד סירירו זצ״ל , וביחס כתובה תארוהו בזה״ל צדיק יסוד עולם החה״ש מלא רוח חכמה המרביץ תורה בישראל ענותן ושפדל ברך, וראיתיו חותם בטופס פס״ד עם מוהר״ר משה אבן זמרא זצ״ל, ובקונטרס מכתבים ומליצות למו״ה חיים הנז', מליצה סימן דוה את זה יסדתי על מדר תנא דבי אליהו לאומרה קודם הדרוש:

 ך לף טורד דלפה נפשי מתוגה דרגיז רעיא על ענא, כבשי דרחמנא עשוים בעולם חטיבא, ונפקא מנייהו טובא, צדיק כי טוב ובהדי הוצא לקי כרבא ויד ה׳ היתה אל אליהו. וי חסרא ארעא גברא רבה חכם עדיף מנביא ניבא ול׳ו ירע מה ניבא, בניב שפתיו למד דעת את העם ורבים השיב מעון ועשו תשובה, ותורה יבקשו מפיהו, כמלאך ה׳ צבאות הוא, ועכשיו בעונות הרבים יצא הקצף מלפני ה׳ ויסע מלאך האלהים ויעל אליהו.

ואחר הדרוש דלו עיני אל אל ישיבש כבוד מנוחרתו, ובזכותו על כל עם הקהל יכפר, והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר, ויושת להם פאר תחת אפר וישמע בעדי יהודה ובחוצות ירושלם קול מבשר ואומר הנה שולח לכם את אליהו:

 מו"ה אליהו שוראקי ז״ל

 א׳ מרבני תלמסאן יע״א ובנו מוהרי׳ר סעדיה זלה״ה בס׳ שיר חדש כ״י מתאר את אביו הנז' בזה״ל בן האשל הגדול המעוז הגדול פטיש החזק עמוד הימני השקדן בתורה ומופלג ביראה ורב בחסידות אדוני וגאוני ועטרות תפארות ראשי ומורי ורבי מוהר״ר אליהו שוראקי זצ״ל שנתבש״מ יום ט״ב  יה"ל שנות התס׳׳ו ליצירה והיא שנת עשיית הספר הלז במדינת תלמסאן יע״א :

כהה״ר אליהו אבן צור ז״ל

 בנו של הרה״ג מוהר״ר יעב״ץ ז״ל נתבש״מ על פני אביו באביב ימי עלומיו :

כהה״ר אליהו הלוי בן שושן

ז״ל מחכמי סאלי והוא חמיו של מוהר״ר אליעזר דאבילה זצ׳׳ל הוא חי במאה הה׳ :

 כהה״ר אליהו הרוש זצ״ל

 מחכמי צפרו יע״א והיה שקדן עצום בתורה, ואמרו עליו חכמי צפרו משמת פסקה השקדנות והוא חי במאה הששית ושביעית, הרב הנז' חיבר פירוש על התורה מבהיל הרעיון, וחיבר פירוש על ההגדה ואיזה גרגרים אחדים על איזה מאמרים בתלמוד ופס״ד ועדיין בכ״י ביד נכדו בן ביתו הרח"ג כמוה״ר שמעון חיים עובדיה הי״ו:

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

 

מו"ה אליהו אבודרהם זצ״ל%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%99-%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%9f

מו״ץ בטיטואן וראיתיו חותם בפס״ד אחד בש׳ תקב״ץ ועמו מוהר״ר יהודה אנאהורי ז״ל :

מו"ה אליהו

לא ידערתי כינויו קבור פצ׳אר לביצ׳א וידוע לצדיק ומשתטחים על קברו ועל גבי מצבת קבורתו בנויה בהבנ״ס שמתפללים בה ונקראת על שמו ובכל ליל ראשון מתפלליבם שם הרבה בני אדם ואחר תפלת ערבית לומדים שם מקצת זוהר הקדוש :

 כהה״ר אליהו צבאח ז"ל

א׳ מחכמי מוגאדור הוא חי במאה הו׳ בהשערה

כהה״ר אליהו מאנסאנו

בכההר״ע אחיו של מוהרר״א מאנסאנו הנז׳ לעיל חי במאה החמישית מצאתי מכתב ממנו בש׳ תצ״ז ובראש המאה הששית שהוא ואחיו הנז׳ שלחו אגרת נחומים בפטירת מהרי״ט בש׳ תקל"א, והוא אחד מחכמי פאס, ובספר דברי הימים למוהר״ש אבן דנאן זצ״ל נמצא העתקת מכתב יד מו"ה אליהו הנז׳ שכתב בזה׳״ל ובד׳ בשבת בח׳ שבט אנחנו יושבים לשתות מי התורה בחברתינו עם מורנו ורבינו נר״ו ועם כמוהר״ר חיים אבן עטר נר״ו וזמן חהעתק שנת תצ"ז וכנראה שהרב הנז׳ האריך ימים הרבה שבסוף ס׳ קול יעקב יש שם קינה לפטירת הרב הנז׳ שנתבש״מ אור ד׳ בש׳ באלול תקע״ג, או אפשר שהיו שנים, ובשו״ת תקפו של יוסף ח״ב סי׳ ו׳ יש שם פס״ד אודות הריב שהיה בין החכם הנז' ובין דודו כההר׳׳ח ז״ל :

מו״ה אליהו ילוז הי״ו עיר מולדרתו חיא תאפילאלת וכשהיה ילד נסע עם אביו לעיה״ק טבריא תוב״ב ושם למד תורה ונתגדל ונחשב לאחד מרבני העיר הוא נולד ש׳ תר"ך, חיבר ס׳ פתח אליהו ב״ח דרושים, יש מאין ב״ח שו״ת, מצוה ותורה על ס׳ המצות, הלכות אישות דיני גיטין ומיאונין שניהם עדיין בכ״י:

כהה״ר אליהו הכהן המכונה סקלי ז"ל

מחכמי פאס חי בסוף המאה החמישית ותחילת הששית והוא אביו של כהה״ר אהרן הנז"ל :

 מו״ה אליהו בן אמוזיג זצ״ל

נולד במוגאדור ומסטרא דנוקבא הוא נכדו של הרב מוהר״ר אברהם קורייאט זצ״ל מחבר ם׳ זכות אבות, ועיקר משפחתו מפאס ובש׳ תר״ד נסע ממוגאדור ונתיישב בליוורנו ונמנה שם עם רבני העדה וקבע שם בית דפוס נהדר ונתפרסם לתכלית היופמ וחי׳ ס׳ אם למקרא על חמשה חומשי תורה, וס׳ פנים לתורה עה״ת, וס׳ טעם לש״ד, וס׳ יענה באש, וכבר נדפסו כולם, והרה"ג מוהר״ר אי״ש זלה״ה בס׳ יחם פאס כתב החכם החוקרר׳ אליהו בן אמוזג המדפים בליוורנו בזמן הזה מפיס, וכ״כ הוא עצמו בהגהותיו לס׳ חומת אנ"ך בפ'  וישב על פסוק ויראו אותו מרחוק פי׳ ויראו את יוסף לעתיד רחוק מעבודת האל מצד עגלי ירבעם, ובטרם יקרב זה ירתנכלו, הרה״ג מהר״ר וידאל הצרפתי ז״ל בפי׳ כ״י וזה שנים רבות שאני הדל כיונתי לדעת עליו יותר בהרחבה בס״ד, (א"א עיין מה שפירשתי בם׳ פנים לתורה על פסוק הרחק כמטחוי קשת ותראה שכוונתי קצת לדעת קדושים וחד מינייהו עיר וקדיש בן עיר אבותי מהררי״ו הצרפתי מעיר פאס זיע״א ע״כ)

כהה״ר אליהו הלוי ה״ן צפת

ז״ל סופר שטרות בעיר סלא חי במאה הו׳:

מו״ה אליהו ביבאס זצ"ל

מחכמי טיטואן חי במאה הששית ובראש השבי׳ ראיתי פס״ד אחד חתומים בו מוהר״ר יצחק בן וואליד ומהר׳׳ר יעקב ן׳ אדהאן ומוהר״א ביבאס הנז׳ ומו״ה שמואל ברגילון ז״ל וזמן הפס״ד בש׳ התור״ה.

כהה״ר אליהו בן נאיים זצ״ל

היה חבר עיר בתאזא בימים קדמוניות והיתה לו בהכנ״ס שם והיתה נקראת על שמו, ובזמן שהיה מוהר״ר מנחם גיגי ז״ל במו״ה דוד זצ״ל מו״ץ בתאזא נתגלגל הדבר שבהכנ״ס הנז׳ היתה שלו וחזר ושכללה חצר, וראיתי פס״ד אחד מהרה״ג מוהר״ר אליהו הצרפתי זצ"ל זמנו סיון תקמ״ה פ״ק ששלח אותו לכההר״א הנד ולכהה״ר דוד גיגי ז״ל שהיו שניהם מנהיגים ק״ק תאזא יע"א

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

 

כהה״ר אליהו אזולאי ז"ל בכהה״רמלכי רבנן

שמעון זצ״ל

מחכמי צפרו חי בש׳ תר״ו וביחס הכתו׳ תארוהו החה״ש ירא אלהים וסר מרע שייף עייל שייף נפיק כההר״א וכוי:

 מו"ה אליהו בן גיגי הי"ו

 רמו״ץ בעיר סעידא יע״א עיר מולדתו דבדו ובהיותו כבן כ״ו שנים נמנה למוי׳ץ בעיר סעידא נולד בש׳ תר״ל חיבר ספד קול צעקה הרועים ונדפס מקרוב בתונס וי״ל בכתובים כמה תשובות והוא בקי בחכמת הדקדוק :

מרה אליהו מבטאן ז״ל

מחכמי פאס הוא חי בחצי האחרון מהמאה הששית ובחצי הא' מהמאה השביעית, וראה מ״ש אודותיו מוהר״ר אי״ש הצרפתי זצוק״ל לחכמי צפרו וז״ל ובא האות קובל דנא חד מינן. קדיש דרבנן. שקוד ללמוד תורה בדביקה והפיצה וחשיקה, גם בלילה לא שכב לבו ויהי ער ועשה והצליח בלימודו פירות ופירי פירות כאשר לפניכם גלוי שהוא מבחירי צדיקים ביראת חטא קודמת וחכמתו מתקיימת ראש הסדר לרשומי העיר הזאת נעמי מד ניהו החה׳יש והכולל בישראל להלל קדושא רבא מבחר עצומים כמוה״ר אליה מבטאן יש״ץ :

מו"ה אליהו הכהן זצ״ל

ראה הלאה כמוהר״ר אביחצירא זצ"ל ואפשר שהוא מזרעו של כהה״ר מסעוד ז״ל שהיה בתאפילאלת בזמן כהה״ר מכלוף בלזרע ז״ל ובא לו לקולומב בששאר ונתבש״מ עשב״ק ו׳ לחדש אלול תרע״ד ודרש עליו מוהר״ד אביחצירא זצ״ל מאת ה׳ היתה זאת שמוהרי׳ד הנד בא לקולמב בששאר כדי ליסע לארץ ישראל ותכף בבואו תוך עשרים יום נתעוררה המלחמה האדירה בין הצרפתים והגרמנים ונתעכב מוהר״ד הנז׳ ונתעסק בהספדו ונגלה אליו בהקיץ קרוב לחלום והחזיק לו טובה ע״ז, ושמעתי ממוה״ר מסעוד הכהן נר״ו בנו של מהר״א הנז' ששמע משם מוהר״ד הנד שנעשה נס גדול בקבורתו שנתבש״מ אחר חצות סמוך לתפלת המנחה ועם שבית הקברות רחוק מן העיר עם כ״ז נתעסקו בהספדו ובענייני קבורתו ובדרוש שדרש עליו מוהר״ד הנד והספיק להם הזמן הקצר ולא חללו את השבת, ונקבר אצל הצדיק מוהר״ש בר ברירו זצ״ל הנזל״ק באות ש׳ מהר״א הנז' התנהג בחסידו׳ ופרישו׳ יתירה ובתעניות וסיגופים בחברת מוהר״ד זצ״ל:

מו"ה אליעזר הזאן

 רמו״ץ במראקס חי במאה הששית והניח אחריו נימוקים וליקוטי דינים על חו״מ ועדיין המה בכ״י, נקבר בירושת״י ובנו הוא מוהר״ר שלמה חזאן זצ״ל מחבר שולחן הזהב, וראיתי פס״ד מחכמי מראקם בש׳ תק״ט וחתו׳ בו רבני הדור וכמוהר״א עמהם:

כהה״ר אליעזר ששקרון ז"ל

מחכמי המערב חי במאה הששית

מו"ה אליעזר בן לחדב זצ״ל

אחד מחכמי מקנאס וראיתי ביחס הכתובות שתארוהו בזה״ל בלא״ץ איש חיל רב פעלים קודש הלולים החה״ש והכולל צדיק תמים כהה״ר אליעזר זצ״ל. ועוד מצאתי במקום אחר שתארוהו בזה״ל החה״ש והותי׳ זו תודה וזו סחירה חסידא ופרישא וכו' מוכח שהיה סוחר.

מו"ה אליעזר דאבילא זצ״ל

במוה״ר שמואל ז"ל רמו״ץ בסאלי נולד בש׳ תע״א ונתבש״מ ביום שב״ק ג׳ אד״א ש׳ תקכ״א והיו ימיו מ״ז שנה, ובספר תהלה לדוד מר״ד חסין ז״ל יש שם ג׳ קינות לפטירתו והוא בן אחותו של הרה״ג מו״ה חיים אבן עטר זצ״ל, שקידתו בתורה להפליא לילה כיום יעיר ובשנותיו הקצרים חיבר ספר מגן גבירים על מסכתות ב״ח, באר מים חיים שו"ת, מעין גנים נימוקים על טוש״ע, מלחמת מצוה על סוגיות הש״ס ובסופו קונטרס חסד ואמת דרשות,כל הספרים הנז׳ כבר נדפסו, ועדיין בכתובים שו״ת רב אד״א וקונטרס אחרון ביאורי תנ״ך, תולדות הרב כתבם הרב נר המערב צד 191. ולך נא ראה מ״ש הגאון חיד״א ז"ל בשם הגדולים אורת מגן גבוריבם ומוהר״ר חיים אבן עטר זצ״ל

מו"ה אליעזר טולידאנו ז״ל

ב״ר משה ז"ל א׳ מחכמי מקנאס והוא נתבש״מ ש׳ תס״ו

 מו״ה אליעזר טולידאנו ז"ל

ב"ר חביב חי במאה הששית במקנאס וראיתי מכתב השלוח אליו זמנו ש׳ תקס״ט, והיה זריז ונשכר בלימוד תורתו, והוא חיבר ספר מנחת עני נזכר בהקדמת פה ישרים לבנו מוהר״ר חביב ז״ל :

מרה אליעזר בירדוגו זצ״ל

 מרבני מקנאס יע״א הוא חי בחצי האחרון ממאה ו׳ ובראש הז׳:

מו"ה אלעזר בהלול זצ״ל

ב״ר דניאל ז״ל אחד מחכמי מקנאס ונמצא ממנו קונטרס כ״י רפואות וסגולות וטבעי עשבים שלקט מכתבי הקדמונים וזמן הקונטרס תמוז תע״ח, עוד ראיתיו חותם עם כההיר שלמה טאפיירו ז״ל באלול ת״ץ פ״ק, עוד ראיתי טופס פס״ד זמנו ש׳ תפ״ו וחתום כהה״ר אלעזר הזנז׳ וכהה״ר עובד אבן עטר ז"ל, עוד חיבר הרב הנז' ס׳ מראה עינים והוא ליקוטי דרושים מהראשונים רבני פאס וזמן החיבור בש׳ בע״ת רצון עניתיך פ״ק, עוד חיבר ס׳ פקודת אלעזר פירוש משלי, עוד חיבר פירוש כמה מאמרי חז"ל, כל חיבוריו עדיין בכ״י, ובהקדמת ס׳ מראה עינים כתב שליקטו מחכמי ארץ הצבי מוהר״ר משה גאלאנטי זלה׳׳ה וכמהי׳ר חייא דיין זלה״ה וכמה״ר משה ׳יל זלה״ה וכמה״ר יוסף פאלקון זלה״ה. ומחכמי פאס הבאים מגירוש קאשטילייא כמה״ר יצחק פיסי ז״ל, וכמה״ר אברהם אדארוקי ז״ל וכמה״ר יהודה עוזיאל ז״ל וכמה״ר משה סי׳ קארו ז״ל וכמה״ר ישעיה בקיש ז״ל, וכמה״ר לוי בן נחמיאש ז״ל וכמה״ר שמעון בן סעדון ז״ל וכמה״ר חיים בן אמוזג ז״ל וכמה״ר שמואל אבן דנאן ז״ל הראשון והשני בן בנו וכמה״ר הרה״ג המקובל האלהי אשר היה נגלה עליו אליהו ז"ל ר׳ שאול סירירו זלה״ה וכהה״ר יצחק בן איעיש ז״ל וכהה״ר יונה אבן דנאן דל, ומאשר חלקכם בחייכם כהה״ר יצחק רותי נר״ו והרה"ג כמוהר״ר יהודה בן עטר נר״ו והרב המובהק כמהר״ר יעקב אבן צור נר״ו בן לאותו צדיק כמהר״ר ראובן זצוקלה״ה וכהה״ר יהושע סירירו נר״ו, גם אביו מורינו הרב כמהר״ר מנחם סירירו זצוקלה״ה, ומחכמי מראקס ז"ל הרב כמהר״ר יהודה קאשטיאל זלהי׳ה והרב כמוהר״ר מאיר דילויה זלה״ה, עוד כתב בהקדמה הנז' שכל זה כתב בזמן שהיה בפאס ש׳ ע״ת ובע״ת לפיק, עוד כתב בסי הנז' חידושים ששמע משלוחי דרחמנא שהיו במקנאס מירושלם ומצפת ומחברון תוב״ב מכמה״ר אברהבם נסים הכהן ומכמה״ר משה ישראל ומכמה״ר עזרידה חיים אשכנזי בנו של הרה״ג אלישע אשכנזי ושאר חכמי אשכנז זכרם לחיי עד אכי״ר :

מלכי רבנן – לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

 

מו"ה אלעזר הלוי בן טובו זצ״למלכי רבנן

א' מחכמי ארבאט ושוב נסע לירושלם תוב״ב ומיד בבואו שמה נמנה לדיין קהלת המערבים שנים רבות, ובש׳ תר״מ – 1870 –  אחרי מות הרה״ג מוהר״ר דוד בן שמעון זצ״ל מילא אות מקומו ונמנה לרב הקהלה, ונתבש״מ ביום כ״ב אד״א חרמ״ו, וחיבר ספר פקודרת אלעזר על ד׳ חלקי שו״ע ונדפסו מהם שני חלקים מאו״ח, הרב הנז׳ ידוע ומפו׳ במדותיו היקרים והמעולים אשר עצמו מספר, בילה את ימיו בחסידות ובשקידה רבה לעסוק בתורה יומם ולילה, וכבוד עשו לו במותו לא ישוער זכותו תגן עלינו אמן, ומצאנו שהיה בגי׳בלטאר ששאל למהד״י ן' וואליד ויאמר יצחק י״ד סי׳ ס״ח:

כהה״ר אלעזר סאמון ז״ל

מחכמי פאס הקדמונים ודור תשיעי ממנו מצאנוהו חי בש׳ תקצ״ג והוא אביו של ר׳ שלמה הנז׳ באות ש׳:

כהה״ר אלעזר אסולין ז״ל היה סופר שטרות בפאס וראיתיו חותס בטופס פס״ד א׳ בש׳ ונתנ״ך פ״ק, עוד ראיתיו חו׳ בטופס פס״ד בש' חק״ת עם כמוהר״ר רפאל עובד אבן צור ז״ל :

כהה״ר אלעזר הלוי ה״ן צפת ז״ל בר דוד

מחכמי סאלי מצאתיו חותם עם כהה״ר שלמה הכהן בר אברהם ז״ל בשטר סידור טענות בשנת תפ״ח פ״ק :

מו"ה אלעזר הלוי ז"ל

מרבני מראקם יע״א הוא הרביץ תורה בתלמידים והיה חכם תלמודי וחיבר פי׳ על איזה מסכתות ומקרוב נדפס בירושלם תוב״ב ס׳ עבודת הלוי פי׳ איזה מסכתורת מהדורא קמא ותניינא חלק ראשון, ועדיין בכתובים חידושי שאר מסכתות וס׳ דרושים וחידושי תנ״ך כמ״ש בהסכמות רבני מראקס לס׳ הנז׳, הרב הנז׳ זכה לזקנה ושיבה הוא חי בסוף המאה הששית ובשביעית :

מו״ה אלעזר הכהן זצ״ל

המכונה אלחדאד היה מקובל וחסיד קדוש והוא קבור בכפר הנק׳ תאגמות במחוז מראקס:

כהה״ר אלישע בירתנו ז"ל

במוהר״ר יוסף במוהר״ר יקותיאל זצ״ל א׳ מחכמי מקנאס חי במאה הששית, ובהקדמת ס׳ גלי עמיקתא למוהר״ר יעקב בירדוגו זצ״ל כתב שחיבר ס׳ גלי עמיקתא בחברת חבר טוב אשד כנפשי החכם הותיק כהה"ר אלישע בן בן אחי נר״ו וראיתי פס״ד א׳ זמנו ש׳ התור״ה וחתומים בו הדו״מ מוהר״ר אברהם אביטבול והדו״מ מוהר״ר אלישע הנז׳ והדו״מ מוהר״ר אהרן אלמליח זכר כולם לברכה. ובהקדמת ראש משבי״ר תיאר להרב הנז׳ בזה״ל הצדיק החסיד העניו החה״ש הותיק סיני ועוקר הריבם כמה״ר אלישע זלה״ה :

מו"ה אלישע אשכנזי זצ״ל מא״י והוא אביו של נתן העזתי והוא בא למערב בתור שד״ר ונתיישב בסאלי ואח״ך במקנאס והרביץ תודה ונתבשימ בעיר מקנאס בח׳ ימיט בסיון ש׳ תל״ג, וראה מ״ש באות יו"ד ר׳ יעקב אבן צור זצ״ל, ולפניו ולפני מוהר״ר חייא דיין דל למד מוהר״ר חיים אבן עטר הא׳ זצ״ל כמ״ש בהקדמת ספר אוזן שמואל להרב מוהר״ש דאבילא זצ״ל:

כהה״ר אלישע אטובי ז"ל

מחכמי המערב ואפשר שהוא מפאס וחי במאה הששית ומצאתיו חותם ג״כ בש׳ תר״א:

מו"ה אלישע אפריאט זצ״ל

מו״ץ בצפרו, הרב הנז׳ מימיו לא מש מתוך האהל אהלה של תורה, בילה ימיו בקדושה ובטהרה, וראירתי בידו מכתב תעודה מרבני דורו שתארוהו בתואר קדיש דרבנן ובסוף ימיו עלה לעה״ק ירושלם תובב״א ושם היתה מנוחתו כבוד בט״ז שבט שנת תרפי׳ ט בן פ״ד שנה זיע״א :

מו"ה אפרים הכהן המכו' אלכלאץ

בכה״ר נחמיה ז״ל א׳ מרבני פאס והוא אחד מהרבנים החתומים בתקנה מש׳ ש״י ועל הרוב שהניח ספר שחיבר, שמצאתי בס׳ ליצחק ריח הנדפס מחדש למהרר״י אבן דנאן זצ״ל בח״ב אוח חי״ת מאו״ח בענין טעם שמות החודשים שכתב שמצא כתוב להרב שמואל אבן דנאן ז״ל וז"ל מצאתי בס׳ אחד ישן של החה״ש הר׳ אפרים בה״ר נחמיה הכהן ז״ל פי׳ שמות החודשים וכוי :

כהה״ר אפרים הכהן ז"ל

בר מנשה ראיתיו חותם עם הרה״ג מוהר״ר סעדיה בן מוהר״ר שמואל אבן דנאן ז״ל ולא ידעתי אם הוא חכם או א׳ מאנשי המעמד

 מו״ה אפרים מונסונייגו זצ״ל

בה"ר אברהם נולד בפאס ש׳ ת״ע ובש' תק״י נסמך מהרה״ג מוהר״ר יעב״ץ זצ״ל למו״ץ ושוב בש' תקי״ח נסע לטיטואן ונתבש״מ ש׳ תק״מ וכשבא לטיטואן נמנה לסגן ראב״ד מוהר״ר יעקב מלכא זצ״ל ובשנת תקל״א כשנתבש״מ מוהר״י הנז׳ נמנה הוא לאב"ד ושמש עמו ברבנות מוהר״ר יהודה קורייאט זצ״ל במוהר׳יר אברהבם זצ״ל ומוהר״י הנז׳ קודם פטירתו, הרב הנז' הוא רבו של מוהר״י בן נאיים ז״ל מחבר זרע יעקב כמ״ש בהקדמה הספר הנז', וראה מ״ש בס׳ ויאמר יצחק בענין זה, הרב הנז׳ תארוהו בתואר הרה״ג המקובל האלהי. ומצאתיו חותם בפס״ד עם הרה״ג מוהר״ר יעב״ץ ז״ל בס׳ משפט וצב״י סימן ל״ו ק״ב קצ״ג ויש כמה פס״ד ממנו עדיין המה בכ״י אשר חתום בהם הוא והרה״ג מוהרי״ט זצ״ל, וחתום בפס״ד אחד המובא בשו״ת עדות ביהוסף סימן נ״ט בש׳ תקי״ח ואחריו חתמו רבני טיטואן:

מו"ה אפרים ן' אלבאז זצ"ל

רמו"ץ במקנאס יע״א חי במאה החמישית נתבש״מ בחדש אייר ש׳ תע״א וחתום בס׳ משפט וצב״י עם מוהריב״ע עייש בסי׳ מ״א. ובית דינו המה מוהר״ר משה טולידאנו ומוהר"ר יוסף בהתית זצ״ל, ובס׳ אוזן שמואל למהר״ש דאבילא ז״ל יש שם דרוש שדרש עליו וכתב שם בזה״ל דרוש זה דרשתי על החה״ש הדו״מ אב״ד כמוהר״ר אפרים בן אלבאז נ״ע ביום שב״ק בשעת המנחה בתוך החדש לפטירת החכם זלה״ה שנת לשם ולתהל״ה ל־יצי׳ בס׳ ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ

מו״ה אפרים גלקון זצ״ל

בן החכם ר׳ שלמה אחד מחכמי פאס שהיו במאה השנית והוא בא במשא ומתן עם מוהר״ש דוראן ז״ל ראה בשו״ת רשב״ש סי׳ תיו ת״י

מו״ה אפרים אלנקאווה

ב״ר ישראל זצ״ל אחד מגולי ספרד בש׳ רנ״ב ובבואו התגורר איזה זמן במראקס כמו שסיפר הוא בספרו שער כבוד ה׳ דף פ״ח ע״ב שדרש ביום שב״ק בהיותו בעיר מראקס ושוב הלך לתלמסאן ושם היתה מנוחתו כבוד וקבור שם ובנוי עליו ציון מפואר למאד. והוא מפורסם וידוע למלומד בנסים ומשתטחים על קברו, ובעיר תלמסאן וסביבותיה לא ישאו את שמו על שפתם כ״א בתואר סי'ד ארא׳ב כלומר אדוננו הרב וראה תולדותיו בהקדמת מוהר״ח בליייח ז״ל בספר שער כבוד ה׳ ושם נמי סיפר ענין האריה שרכב עליו הרב הנז׳ עי״ש :

מהר״ר אפרים הין שמול ז״ל

מחכמי ארבאט מצאתיו חותם בש׳ מבשר פ״ק:

מלכי רבנן-רבי יוסף בן נאיים זצ"ל, שנת תרצ"א-עמ' כג-גה

 

אוב ב'

מו״ה בהלול ב״ר יוסף זצ״ל

 אחד מחכמי מרוקו הקדמונים הוא היה דר בקצה מארוקו בעיר תאהרת.

 מו"ה בנימין לכרייף זצ״ל

 כמוהר״ר יחייא זצ״ל רמו״ץ במקנאס חי במאה הששית ויש בידי ספר שו״ת ממנו בכ״י אשר קרא לו גבול בנימין, וזמן פס״ד אחד בש' תקנ״ח פ״ק, והוא בן בתו של הרב המשבי״ר ז״ל, והוא חתנו של הרב מו״ה דוד בן חסין זצ״ל מחבר תהלה לדוד. ויש הסכמה ממנו בס׳ תהלה לדוד הנז', וביחס הכתובה שביד זרעו תארוהו בזה״ל אחד מן הרמתים, שמו נודע בשערים סוה״ר החה״ש והכולל אור גולל כמ״ו וכו׳:

כהה״ר בנימין הכהן

המכו' הגרשוני ז״ל מן המערב חי בראש הק׳ הה׳ בהשערה:

 כהה״ר בנימין ארוואץ ז"ל

מחכמי המערב והוא אביו של כהה״ר חיים הנז' באות חי״ת וחי במאה הששית:

כהה״ר בנימין מייארא ז״ל

אביו של כהה״ר יהודה הנז' באות יו״ד מחכמי המערב וחי בחצי הראשון מהמאה הה׳:

 מו"ה בנימין נחון זצ״ל

אחד מחכמי פאס הוא חי במאה הרביעית, וראיתיו חותם בהסכמה אחרת בכ״ח אדר ב׳ שנת שמ״ד ליצי׳ וחתומים עמו מוהר״ר שלמה עוזיאל ומוהר״ר אברהם ן׳ רמוך ומהר״ר יצחק אבזרדיאל ומהר״ר יצחק נהון ומהר״ר יצחק חאזיג׳ ומהר״ר יהודה עוזיאל ומהר״ר אברהם בה״ר יצחק הכהן ומהר״ר יצחק אבן צור ומהר״ר סעדיה בר משה בן רבוח זכרם לברכה:

מו"ה בנימין נבאי זצ״ל

ב״ר יוסף א׳ מרבני הדור הראשון אחרי בא המגורשים לפאס והוא א׳ מארבעה רבנים החתומים בתק׳ הא׳ מס׳ התקנות קאשטי׳ מש׳ רנ״ד :

כהה״ר בנימין בן סמחון זצ״ל

ב״ר מסעוד חי במאה החמישית ראיתי טופס פס״ד מועתק ע״י כהה״ר שמואל בן דוד וחיון וכהה״ר יוסף בהלול ז״ל וכתבו שחתומים בפס״ד החה״ש הדיין המצויין כהה״ר שלם אדרעי נר״ו והחה״ש כהה״ר יהודה הלוי נר״ו והחה״ש כהה״ר בנימין הנז׳ וזמן הפס״ד ש׳ ת״ץ, עוד ראיתיו חותם בהסכמה אחת עם כמה חכמיכם והוא חותם ראשון שבהם ואחריו מוהר״ר שלם אדרעי ז״ל ועוד רבנים אחרים ז״ל׳ עוד ראיתי טופס פס״ד שחתום בו הרב הנז׳ עם מהר״ר שלם אדרעי ומהר״ר אברהם בן עלאל זכרכם לברכה :

מו"ה בצלאל מאנסאנו זצ״ל

 אחד מחכמי פאס הוא חי במאה הששית וראיתי אותו חותם בש׳ קטנת״י, והניח אחריו שלשה חיבורים דרושים והנה הנם בכ״י ביד אחד מבני משפחתו כמה״ר מימון מאנסאנו נר״ו, עוד חיבר איזה חרוזים ומליצות ואיזח שירים, ומצאתי כתוב בס׳ אחד דרושים בכ״י בנו בזה״ל אני הכותב

יהונתן חיים מאנסאנו נתבש״מ אבא מארי הריני כפרת משכבו זצוק״ל יום י״ח לח׳ אדר ראשון ש׳ וכל מעשה תקפ״ו, עוד מצאתי כתוב בס׳ דרושים שלו בכ״י בזה״ל זה הספר שבחו אין מספר חיברו החה״ש והכולל חן ערכו מי ימלל פרי צדיק עץ חיים בתורת ה׳ חפצו תם יושב אהלים אב בחכמה ורך בשנים, גדול שבדרשנים כמוהר״ר בצלאל מאנסאנו זצוקלה״ה ולא זכה בעוה״ר להעלותו על מזבח הדפוס ואפי׳ לקרות שמו לא זכה, וחי׳ ספרים אחרים, נאם החותם במרירות נפש על־ פטי׳ מו״ר אבי עטרת ראשי מר ממות מקוה רחמי קוני יהונתן מאנסאנו. ובמקום אחר מצאתי כתוב בכ״י מוהרי״ח הנז׳

בזה״ל וא״א זלה״ה פי׳ בספרו הבהיר מבשר טוב על זה המאמר, מוכח שאיזה ספר מספריו קרא את שמו מבשר טוב.

 מו"ה ברוך בן חיים זצ״ל

א׳ מגולי ספרד הוא חי במאה הרביעית, ומזכירו בס׳ חידושי דינים להרה״ג מוהר״ר שמואל ב״ר סעדיה אבן דנאן זצ״ל הוא וחבריו שהיו בימיו רבי ישעיה בקיש ור׳ עמרם השוחמי ר׳ עמרם בן ראש ועוד רבנים אחרים ז״ל :

מו״ה ברוך אצבאן זצ״ל מחכמי פאס והוא בנו של הרה״ג מרדכי אצבאן הנז׳ באות מ׳ והוא חי במאה החמישית והוא זקנו של כהה״ר אב׳ אצבאן הנז׳ באות א׳:

מו"ה ברוך אצבאג ז״ל מו״ץ במקנאס וראיתי אגרת השלוחה ממראקס לסרבני פאס זמנה ש׳ תרי״ט וחתומים בה שלשה רבנים ואלה שמותם מוהר״ר רפ?> מסעוד אבן מוחא ומוהר״ר שמואל־1 יעקב בטאן ומוהר״ב הנז׳ זכרכם לברכה :

כהה״ר ברוך מאנסאנו ז״ל א׳ מחכמי פאם הוא חי במאה החמישית וראיתיו חותם בשטר אחד עם רבי אליעזר בהלול זצ״ל והוא חותם ראשון בש׳ מג״ן פ״ק:

כהה״ר ברוך מאימראן ז״ל

א׳ מחכמי מקנאס הוא חי במאה הששית והוא אחיו של כהה״ר דניאל ז״ל וכהה״ר שלמה ז״ל :

מו״ה ברוך טולידאנו זצ״ל ב״ר יעקב הוא אחיו השני של ר׳ משה זצ״ל, הרב הנז׳ היה מו״ץ במקנאס עם הרה״ג מוהר״ר רפאל בירדוגו זצ״ל ועוד רבנים אחרים נולד בש׳ תצ״ח ונתבש״מ ביובש שב״ק ד׳ תמוז תקע״ז בן פ׳ שנה כמובן מספר קול יעקב בחלק קול נהי ושם הרבה לספר בשבחי הרב הנז' וחיבר חי' דינים ושו"ת ועדיין בכ״י, ובשו״ת תקפו של יוסף ח״ב סי, קכ״ד קכ״ו נזכר שם ר ברוך ז״ל, וראיתי הסכמה אחרת מש׳ תקס״ד וחתומים בה כסדר הזה מוהרר״פ בירדוגו זצ״ל א' ואחריו מוהרד״ב הנז' ואחריו מוהר״ר שמואל בן וואעיש, ואחריו מוהר״ר פתחיה מרדכי בירדוגו ואחריו מוהר״ר יעקב בירדוגר ואחריו מוה״ר מרדכי דאנינו זכר כולם לברכה וראיתי פס״ד מהרב הנז׳ זמנו סיון תקנ״ח פ״ק :

מו"ה בתך טולידאנו זצ״ל

ב״ר יוסף בהרה״ג מו״ה דניאל המגורש מקאשטיליא, ודור ששי ממנו מצאתיו חי בש׳ תקפ״ג פ״ק :

מו"ה ברוך טוליראנו

ב״ר משה זצ״ל הוא אחד מד' אחים שהוליד מוהר״ר משה הנז' הוא אחד מחכמי מקנאס והיה תלמודי גדול קן מוכח מהקינה שקונן לפטיררתו הרה״ג מוהר״ר יעב׳ץ ז״ל והיא נדפסה בעת לכל חפץ דף צ״ר ובש׳ תע״א נסע לירושלם ונתבש״מ טבת תע״ב, ולא ידענו מהרב הנז׳ אם השאיר אחריו איזה חיבור, ידענו ממנו איזה פיוטים וקינות, וראיתי שאלה ממנו ששאל למוהר״ר יעב״ץ זצ״ל ובתוך השאלה כתב אליו בזה״ל וכבר נשאתי ונתתי בזה עם מ״ו כמוה״ר חביב נר״ו, מדבריו מוכח שהוא תלמיד מו״ה חביב זצ״ל :

מלכי רבנן-רבי יוסף בן נאיים זצ"ל, שנת תרצ"א-עמ' כג-גה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר