עליית הנוער ותנועת ש.נטר-י.ש
הנוער בעלייה.
תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.
סיפורה של תנועת " שרל נטר " אינו רק סיפור של תנועת נוער. הוא סיפור של מסד יסודי שעליו כוננה פעילות חינוכית חברתית ופעילות ציונית כללית ודתית – ארוכת טווח ורבת השלכות.
איבט קלאמארו פיימן
איבט קלאמארו פיימן ( שכינויה בצופים משנת 1935 היה – פוק ) ילידת צרפת – 1925. איבט היא בתו של נשיא הפדרציה במרוקו, פול קלאמארו. היא מגוללת את קורות " שרל מטר " מנקודת מבט יהודית : היא רואה את התנועה באור הייחודי שלה – ההטרוגניות ההרמונית שבה. הנהלה ונשיאות הנוטות לציונית הדתית אבל פתוחות לגוני הקשת האידיאולוגיים והחברתיים של הקהילה במרוקו.
היא מדגישה כי הקהילה בקזבלנקה הייתה גדולה, אולם הפעילות המנהיגותית שלה הייתה מצומצמת יחסית והייתה מעורבת בהפעלת כל מוסדותיה, כך שניכרו יחסי גומלין פנימיים בין המוסדות השונים. לעתים קרובות נראה פעיל במוסד כשהוא פעיל גם במוסד אחר. המכנה המשותף היה פעלתנות ועשייה.
משפחת של פוק בעלת תודעה ארץ ישראלית מובהקת : אביה נולד בירושלים, בן למשפחה ירושלמית מפוארת – משפחת קלאמארו ומשפחת אלישר ( סבא רבא שלה היה הראשון לציון, הרב יעקב שאול אלישר, ה " ישא ברכה ). סבה, ממשפחת קלאמארו, היה שד"ר ארץ ישראל במרוקו. אביה התיישב במרסיי ולבסוף הגיע למרוקו
פוק השתלבה בתנועת שרל נטר בשנת 1940,והיא בת 15. למרות גילה הצעיר ייסדה את תנועת הצופים לבנות –
בקזבלנקה. Les Eclaireuses Israelites de France.
תנועת שרל נטר, כדרכה, העניקה לה מקום לפעילות זו, בסניף הגדול שלה. מעבר לפעילות הצופית, השתלבה עד מאוד בתנועה – היא נתמנתה למזכירה כללית של התנועה בתקופה שאלפונסו צבע היה נשיא התנועה, דניאל לוי – סגנו, איוש כהן שימש בתפקיד גזבר התנועה וג'ו לסרי היה חבר הנהלה.
היא הייתה מופקדת על דוח פעילות התנועה, שהיה מתפרסם בעיתון התנועה " נוער "ועל כל ההיבטים המינהליים שלה בזיקה לרשויות שלטון הפרוטקטוראט. היא דאגה לכל התיאומים המתבקשים, ברמת ההנהלה, בין אלפונסו צבע לבין שבעת חברי הוועד הפועל.
על אלפונסו צבע היא אומרת כי " טוהר המידות שלו, נדיבות לבו – הם נדירים.
חוקי וישי, החל משנת 1940, אסרו על התקהלות נוער צופי יהודי. לפיכך היו כל הפעילויות הצופיות בחסות " שרל נטר " מחתרתיות, והוכרו על ידי תנועת הצופים בצרפת.
אזרחותה הצרפתית הועילה לא מעט לתנועה, משום שחברי ההנהלה של התנועה היו צריכים להיות בעלי אזרחות צרפתית כדי לעבור את המכשולים המנהליים. כאזרחית צרפתית היא זומנה פעמיים על ידי המשטרה בחשד שהיא פעילת עלייה.
פוק מדגישה מאוד את החשיבות שייחסו ב שרל נטר לספורט, באשר ספורט מעניק ביטחון עצמי ומידות טובות של יושר. היא מציינת לטובה את סם אביטבול ) אביטל ), אחיו ויקטור ומאיר בן יאיר, בן במללאח ( שמאוחר יותר התמנה לסגן ראש עירית באר שבע ), אשר נרתמו לפעילות הספורטיבית הענפה של שרל נטר.
היא מהללת את חשיבותה של המסגרת הרשמית של משרד
Service de la jeunesse et des Sports
שהעניק לתנועה מרחב תמרון ולגיטימציה ממשלתית.
קבוצת הרבנים בראשות הרב רוש, שהוזכרו לעיל, הייתה בעיניה קבוצה דינמית רבת השראה לקאדרים של שרל נטר ולחניכיה.
הישיבות של הפדרציה הציונית בכלל ושל שרל נטר בפרט היו מתקיימות או בבית אבות או בבית הפעיל הציוני רפאל בן אסראף. אלפונסו צבע נכח בהן בקביעות. היא נזכרת בישיבות שעסקו בהכנת רשימותיהם של המועמדים לעלייה ב'.
יש לה זיכרון משמעותי מאוד הקשור לניצחון בעלות הברית בשנת 1945 המונצחת בתמונה : " אני רואה את הגברת בן עטר מהג'וינט עם אבי, מרימים כוסית. הם היו מוקפים בעשרות צעירי שרל נטר, וחגגו את הניצחון של בעלות הברית, מלאי תקווה ".
בשנת 1946 השתתפה באסיפה הכללית של הצופים בפאריס, הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה. לאותה מועצה הביאה עמה תשעה מרכזי פעילות של שרל נטר, שלא היו צופים, אולם נטלו חלק באותה משנה חינוכית רב גוונית זו, שיישמו בתנועת שרל נטר במרוקו.
היא מדגישה כי " להיות בשרל נטר זה להשתייך לגרעין ממשי במובן של התנועה החלוצית. תחושת היחד והקשר הייתה מאוד חזקה ".
להבנתה, חותמה החינוכי של שרל נטר היה כפול : ראשית, התנועה העצימה את הזהות היהודית ; שנית, התנועה הבהירה כי יהודי מרוקו אינם אזרחים סוג ב' – תחושה שביקשו המתיישבים הצרפתים להעניק ליהודים. לדבריה, " מפעל כמו שרל נטר גאווה יהודית אזרחית ".
התנועה אפשרה לבני המללאח לצאת ממנו, הו מבחינה פיסית והם מבחינה רוחנית, ולחולל נורמליזציה של חייהם, לאחר שלבוגרים הוענקו התמודדות עם חייהם היהודיים בעתות מודרנה. התנועה העניקה זקיפות גן לבוגריה.
ריבוי הזהויות שיווה לתנועה פלורליזם תרבותי והטרוגניות מיטיבה ומעשירה : ארץ ישראל, ציונית, יהדות, אקטיביזם המאפיין בני נוער, התנדבות, עזרה הדדית בשעות מצוקה, צוותא ומניעת אנטגוניזם, נכונות בכל עת.
לשאלתי היא משיבה בחיוך : " אכן, הייתי האישה היחידה בצוות ההנהלה של שרל נטר.
איבט קלאמארו פיימן הייתה פעילה בתנועה עד שנת 1947, עת נישאה ועזבה לטולוז בצרפת, שם פעל בעלה כמפקד אזורי של תנועת " הצופים ". מאוחר יותר הגיעו לפאריס, ולבסוף שבו לדרום צרפת. כל ימי חייהם תרמו מכישוריהם לפעילות חברתית קהילתית.
לאחרונה עסקו באיתור " חסידי אומות העולם " בשיתוף פעולה עם " יד ושם " בירושלים, וארגנו את טקסי הענקת המדליות " חסידי אומות העולם " מטעם מדינת ישראל.
עליית הנוער ותנועת ש.נטר-י.ש
הנוער בעלייה.
תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.
סיפורה של תנועת " שרל נטר " אינו רק סיפור של תנועת נוער. הוא סיפור של מסד יסודי שעליו כוננה פעילות חינוכית חברתית ופעילות ציונית כללית ודתית – ארוכת טווח ורבת השלכות.
עקיבא קשת ( קסטנבוים )
יליד העיירה מיכלובצה במזרח סלובקיה 1915. למד שפות שמיות – עברית, ערבית וסורית – ותנ"ך באוניברסיטת פראג הצ'כית. כמו כן למד בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה צרפתית – שפה שלימים סייעה בידו רבות בשליחותיו החינוכיות, שלא כמו שליחים ישראלים רבים אחרים שלא שלטו די הצורך בשפה, שבר שהיווה מגבלה לא קטנה.
לימודי הדוקטורט שלו נקטעו באבם בשל מלחמת העולם השנייה והשואה שהכחידה את כל משפחתו. עקיבא קשת הוא איש חינוך והוראה מובהק, איש אשכולות ותלמיד חכם, מחברם של מאמרים וספר בתחום התנ"ך ופרשנותו.
הוא עלה ארצה בשנת 1940, ועבד במקווה ישראל כמדריך חקלאי. ב-1944 נשלח מכפר עציון למצרים והרצה שם על יהדות. שב לארץ למקווה ישראל במסגרת הקיבוץ הדתי, ושהה שם עד 1949. בשנה זו ייסד את חוות הנוער במבואות אל עריש וביפו, ולאחר מכן היה בין מייסדי " גבעת ושינגטון ".
בשנת 1952 נשלח למרוקו בשליחות המחלקה התורנית של ההסתדרות הציונית העולמית, כראש המחלקה לצפון אפריקה, וכיהן בתפקיד עד שנת 1956. לימים חזר לאגף הדתי של הסוכנות היהודית ולבסוף שימש כנציג מחלקת העלייה בג'נבה לענייני העלייה מאפריקה הצפונית ומרומניה. במסגרת זו היה שותף לעלייה ההמונית ממרוקו בשנת 1961.
עם הגיעו למרוקו, בשבת " פרשת אמור ", התוודע לתנועת " שרל נטר ", דווקא בבית התפילה של התנועה. הוא התפלל בבית הכנסת שבסניף " שרל נטר ", תוך שהוא מתוודע לציבור דובר ספרדית, שרובו הגיע ממרוקו הספרדית ( בעיקר מטנג'יר ).
הוא מרבה בשבח התפילה המסודרת ובשבח הקריאה בתורה ללא רבב של בעל קריאה מתיטואן, הוא דניאל לוי. בית כנסת זה פעל בעיקר בשבתות, בראשי חודשים, בחגים ובימים הנוראים. בימים אלה היה מלא מפה לפה. היה בו ציבור גדול שנטה להיות אירופאי, דובר ספרדית וצרפתית. מעטים בקהל דברו מרוקאית ערבית.
עקיבא קשת התערה היטב בציבור זה. הוא נתבקש לשאת דרשות בצרפתית, השגורה על פיו היטב מימי לימודיו בצ'כוסלובקיה ; הוא נתן שיעורים בשבתות בפרשת השבוע ; הוא הורה את הפרשנים רש"י והרמב"ן ומעט ראב"ע.
עקיבא קשת…..
הוא מרבה בשבח התפילה המסודרת ובשבח הקריאה בתורה ללא רבב של בעל קריאה מתיטואן, הוא דניאל לוי. בית כנסת זה פעל בעיקר בשבתות, בראשי חודשים, בחגים ובימים הנוראים. בימים אלה היה מלא מפה לפה. היה בו ציבור גדול שנטה להיות אירופאי, דובר ספרדית וצרפתית. מעטים בקהל דברו מרוקאית ערבית.
עקיבא קשת התערה היטב בציבור זה. הוא נתבקש לשאת דרשות בצרפתית, השגורה על פיו היטב מימי לימודיו בצ'כוסלובקיה ; הוא נתן שיעורים בשבתות בפרשת השבוע ; הוא הורה את הפרשנים רש"י והרמב"ן ומעט ראב"ע.
במיוחד דרך הרמב"ן, הפילוסוף והוגה הדעות, ביקש להחדיר בהם את " מורשת אבות ספרד ". הוא הורה תלמוד לאנשים מבוגרים, בתוכם גם מורים ממתפללי בית הכנסת של " שרל נטר " ו " בית המדרש למורים "
מתוך ויקיפדיה.
רמב"ן נולד בגירונה, קטלוניה, צפון מזרח ספרד המודרנית, בשנת 1194, ונפטר בשנת 1270 בארץ ישראל. שמו הרשמי (בקטלאנית) Bonastruc ça Porta, ועם זאת בספרדית הוא קרוי כמו ברוב השפות הלטיניות Nahmánides.
רמב"ן נמנה בין גדולי רבני ישראל בימי הביניים. גם בתקופת תור הזהב של גדולי הראשונים, אך מעטים השתוו להתפרסותו על מקצועותיה השונים של תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על עולם התורה. ספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה.
תלמידו הרשב"א כותב עליו "לא היה גדול ממנו בחכמה במנין וביראת החטא", החיד"א כתב שהוא "אחד מיוחד ברבוותא קמאי אשר משאתו יגורו אלים… והאמת היא דגבהו דרכי הרמב"ן ודעתו הרחבה והעמוקה דכולא תלמודא כמאן דמנח בכיסתיה דמי", והריב"ש מוסיף "ועליו סומכין בכל גלילות קטלוניא כמשה מפי הגבורה".
הרמב"ן שלח ידו במספר רב של תחומים – היה פרשן מקרא, חכם תלמודי, רופא, הוגה דעות, מקובל ואף שלח ידו מעט בשירה.
האזור בו חי ופעל רמב"ן נמצא בין ספרד הנוצרית לספרד המוסלמית ולכן ניכרים עקבות השתיים בהגותו. הוא ממזג בכתיבתו את הפילוסופיה הספרדית יחד עם שיטת הניתוח של חכמי אשכנז.
הוא היה בן דודו של רבי יונה גירונדי וקיים אתו קשרי התכתבות. תלמידיו המפורסמים היו רבי שלמה בן אדרת(רשב"א) ורבי אהרן בן יוסף הלוי מברצלונה (הרא"ה). רמב"ן שימש כרב הראשי של קטלוניה לאחר מותו של רבייונה גירונדי ב-1264. הוא שימש גם יועץ למלך חיימה הראשון והשתתף כמפשר בוויכוח על ספרי הרמב"ם.
הרמב"ן הותיר ארבעה בנים: נחמן, שלמה, יוסף ויהודה ומספר בנות שלא נודע לנו שמן. עד כאן מויקיפדיה.
עקיבא קשת מציין כי האפיק של " שרל נטר " היווה את הדרך האופטימאלית ליצור קשרים עם אנשי הציונות הדתית ברחבי מרוקו, מבלי לנסות להכניס אותם למסגרות הפולטיות הצרות כפי שנתגבשו בארץ ישראל.
כשם שלא עודד את כניסתם לקלחת הפוליטית הישראלית, כן מנע מגורמים ארץ ישראליים לא דתיים מלחדור ל " שרל נטר " : " לי היה עניין יותר לשמור על מהותם המרוקאית המסורתית, שהיא ציונית דתית בעיקרה.
בהשראת " שרל נטר , התקיים חוג אינטלקטואלי, שהתכנס ארבע פעמים בשנה, ובמסגרתו נערכו הרצאות וחילופי דעות. עקיבא קשת היה מהמרצים המבוקשים בחוג זה. מרצה לא פחות מבוקש היה במחנות הקיץ של התנועה על מרכיביה השונים, בסמינר למדריכים.
עליית הנוער ותנועת ש.נטר-י.ש
הנוער בעלייה.
תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.
כתנועה ציונית דתית קידמה " שרל נטר , את בוגריה לעלייה. היו שהגיעו לניר עציון, במסגרת הגרעין שארגן אשר אוחיון, והיו שהגיעו לעין הנצי"ב, במסגרת גרעיני " קאסטור "
ניתוחו החינוכי סוציולוגי של עקיבא קשת מקיף ומרתק. לדבריו, " שרל נטר , התמודדה על ההגירה הפנימית במרוקו. בהיותה תנועה המורכבת בעיקר מבני נוער משכילים הלומדים בבית ספר תיכון, נרתמה לדאוג לשכבה חברתית נחשלת שהיגרה לערים הגדולות.
עם כניסת הצבא האמריקאי לערים הצפוניות של מרוקו בשנות הארבעים, נוצר מוקד משיכה כלכלי חברתי ליהודי הדרום במרוקו. עקב כך החלה הגירה מהכפרים והעיירות הקטנות לערים הגדולות בצפון.
הדרום היה אמנם יפה אבל עני, והתושבים ביקשו להיטיב את מצבם הכלכלי בפנותם לערים הגדולות. המאפיין את הדרום הוא קיומן של משפחות ברוכות ילדים, עד שנים עשר או שלושה עשר ילדים. משפחות אלה הגיעו בעיקר לקזבלנקה והן שנקלטו במללאח והפכו לאוכלוסייתו.
נוצר פיצוץ אוכלוסין על השלכותיו החברתיות והתרבותיות השליליות : דירות של שנים שלושה חדרים אכלסו שתיים שלוש משפחות. המסגרות החינוכיות של כל ישראל חברים ו " אוצר התורה " לא יכלו לקלוט את הילדים הרבים.
כמו כן, תנועת " הצופים " לא יכלה לקלוט אותם משום שמבחינה ציוויליזטורית היו ברמה נמוכה " – אומר עקיבא – " זהו הרקע למעורבותה החברתית של " שרל נטר ". " אני אומר " שרל נטר ", אולם עלי לומר אלפונסו צבע, כי הוא היה ההתגלמות של שרל נטר.
זה אפוא הרקע ליוזמת " היחידות העממיות " – Unites Populaires, שבהן נקלטו בני הנוער שהיגרו מהדרום. אלה היות מסגרות פרה-סקולאריות. הג'וינט תמך כי אלפונסו צבע היה האיש הנאמן והמהימן, ואיליו נרתמו הרבנים בהנהגת הרב רוש.
וכאמור, בשיטה הפרה- סקולארית למדו הילדים צרפתית, חשבון ויהדות, וקיבלו אוכל ובגדים ובקיץ השתתפו במחנות הקיץ, שהיו בעבורם חוויה חברתית חינוכית בריאותית, משום שהילדים שהו באוויר צח למשך שבועיים שלושה. התפללו שלוש פעמים ביום. היו תרגילי סדר ומשחקים, היו סיפורים ושירים. כל אלה היו בהשראת תנועת הצופים ולא חלק אינטגראלי ממנה ".
מחלקת " עליית הנוער " ששאבה את " הגייסות " שלה בשנות הארבעים והחמישים בעיקר מילדי מרוקו – שאבה את חניכיה מהמאגר האנושי שהיה מצוי ב " יחידות העממיות " ומבוגרי " שרל נטר " האחרים. הייתה בעיה להחליט מי יישלח לחינוך דתי ומי לחינוך כללי.
סיפורה של תנועת " שרל נטר " אינו רק סיפור של תנועת נוער. הוא סיפור של מסד יסודי שעליו כוננה פעילות חינוכית חברתית ופעילות ציונית כללית ודתית – ארוכת טווח ורבת השלכות.
בהשפעת עקיבא קשת דרש אלפונסו צבע להכריע בסוגיה על פי ההגדרה העצמית של ההורים, ולא על פי ההבחנה המקובלת – לפיה ילדי בית הספר " אוצר התורה " ו " אם הבנים " מופנים למגזר הדתי של " עליית הנוער ", ותלמידי בית הספר של כל ישראל חברים למגזר הכללי.
אלפונסו צבע ביקש לדאוג שלהורים תהיה השפעה בעניין זה. בשל לחץ זה נפסקה עליית הנוער לזמן מה. נשמעה דרישה כמעט אולטימטיבית " " או שאתם מעניקים חינוך דתי או שאין עליית נוער במרוקו "
רבני מרוקו היו שרויים בדילמה, ואף קשה היה להשפיע עליהם, שכן מצד אחד הם היו מפורסמים באהבתם ללא תנאי לארץ ישראל, ומצד שני לא יכלו להאמין שיש בארץ ישראל חינוך לא דתי. עקיבא קשת האיץ ברבנים להתערב בבעיה זו : אכן יש חינוך לא דתי בארץ ישראל, ישנם קיבוצים לא דתיים וילדים גלויי ראש. על הרבנים היה להתמודד עם סוגיות אלה. להלן תורחב סוגיה זו.
עקיבא קשת פעל בד בבד בשני מישורים – בקרב האוכלוסייה המודרנית יותר ובקרב זו המסורתית יותר- באותו יחס של כבוד והערכה : היה לנו עניין להיכנס ליהדות מרוקו של מחר דרך " בית מדרש לרבנים " ובתי ספר של כל ישראל חברים, שהיו יותר משכילים, ולפיכך שולבו שליחינו לתוך המסגרות הללו בהשפעתו של אלפונסו צבע ", מדגיש עקיבא.
במשך תקופה מסוימת לימד עקיבא קשת מחשבת ישראל בבית מדרש לרבנים ברבאט, אחת לחודש. בבית מדרש זה היה שליח ; שם התוודע לרב דוד עובדיה, רבה של קהילת צפרו ומנהיגה. לדבריו, בית הספר " אם הבנים " בקהילת צפרו עלה ברמתו היהודית והכללית על בית הספר של כל ישראל חברים, הודות למסירותו של הרב דוד עובדיה, שדאג גם לחינוך הבנות.
" בצפרו הקטנה הזאת, הציורית הזאת, התקיימו חיי קהילה תוססים – אם לא בא לבית הכנסת יהודי ביום ב', ג,, היו פוקדים את ביתו לביקור חולים, מצוידים בפיתות. הרב דוד עובדיה היה איש ציבור מובהק משרת ציבור במסירות אין קץ, עובד ה', עובד הציבור.
לא ראיתי כמוהו בכל אפריקה הצפונית. הוא לא נתן שילדים יעלו לסקטור הכללי של " עליית הנוער ", בין אם למד ב " אם הבנים " בין אם למד בכל ישראל חברים.
מפעל מרשים של שיעורי ערב לעברית ויהדות לילדים ולנוער פעל ברחבי מרוקו בהשפעת אלפונסו צבע בהשראה ארגונית של " שרל נטר ". ליושב ראש הוועדה הזו נתמנה דניאל לוי. בכל מרוקו התקיימו שיעורים בכל ערב בימי א' ובמרוצת הקיץ.
שיעורים אלה הקיפו כמה אלפים של משתתפים. שיעורים אלה נועדו להשלים לימודי יהדות עבור תלמידי כל ישראל חברים, שבבתי הספר שלהם לימודי העברית והיהדות היו צנועים.
עקיבא קשת היה קשור לפעילות לא שגרתית במרוקו – שידורי יהדות ושיעורים של פרשת השבוע ברדיו מרוקו, בכל יום שישי. השידורים נמשכו עד שנת 1958, גם לאחר שחזר ארצה, משום שהיו להם הקלטות של שיעוריו.
תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.
הנוער בעלייה.
תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.
עקיבא קשת מסיים את עדותו המרתקת והמלומדת בתיאור של אישיותו של אלפונסו צבע :
" אלפונסו צבע אדם צנוע, ירא שמים אמיתי, אוהב תורה, אדם המאפיין במתן בסתר. אני זוכר שביום הבר מצווה של בנו, יום-טוב, הוא קנה טלית ותפילין לעשרה ילדים עניים והלבישם, מבלי שידעו מי המממן כל אלה. אינני יודע מי החזיק את " שרל נטר .
לעניות דעתי הוא צדיק נסתר ויחד עם זה יהודי מרוקאי זקוף גו. בחיוך כבש את הג'וינט, גם ב " עליית הנוער " אותו מלא יכלו להונות. הגיע לארץ לברר את העובדות לאשורן. כשאמרתי לו כי יש ב " עליית הנוער " מקומות כלליים התקשה להאמין לי וביקש לוודא זאת בעיניו.
למרות עיסוקיו המאוד אחראיים הן ברמה המקומית והן ברמה הבין לאומית, התפנה תמיד לענייני ציבור וחינוך. לא ראיתי איש כמוהו. הוא יגיד שאני מגזים. כל מה שאמרתי לך הוא מעט. גרנו זה לצד זה בקזבלנקה, ובלילות שבת לאחר התפילה היינו מלווים האחד את השני ומשוחחים רבות עד למחצית השעה ודנים בדברים שברומו של עולם.
אני אומר לך, הוא צדיק. ראיתי בימי חיי הרבה אנשים, אבל אלפונסו צבע היה הפתעת חיי, וכל אשר אמרתי הוא לכבודו של אלפונסו צבע. "
לבסוף עקיבא קשת מעיר הערב מהותית לגבי אופיה של " שרל נטר " : " שרל נטר " היה מוסד יותר מתנועה. מוסד רב זרועות וענפים, אליו היו קשורים תנועות ומפעלים תרבותיים בכירים ".
פרק ג' – המשנה הערכית והחינוכית של התנועה " שרל נטר ".
מתוך תיאור הדמויות ששורטטו לעיל נצטיירו נקודות שונות המשקפות את תפיסת העולם שהניעה את התנועה " שרל נטר " בפעילותה החינוכית – חברתית ציבורית המבורכת ומגוונת כל כך. היבטים שונים משמשים בערבוביה בתמונה המצטיירת. בפרק זה תוצג משנה שיטתית יותר ושלמה יותר של האסטרטגיה והיעדים שהנחו את התנועה.
בביטאון התנועה של " שרל נטר ", " נוער ", מופיע מאמר ראשון על " תנועתנו שרל נטר ", ובו מוצג המצע של התנועה. בכותרת הראשית נכתב : " מטרתנו להרים את הרמה המוסרית, הפיסית והאינטלקטואלית של הנוער שלנו, תוך משמעת עצמית וכיבוד החוק ".
ראשי התנועה ראו את עצמם כגורם ראשון במעלה בתהליך השיקום של יהדות מרוקו והחזרת הנוער למעגל העשייה בקהילה, לאחר מלחמת העולם השנייה.
עם הולדת התנועה חיפשו שם, כותרת, סמל. השם " שרל נטר ", שנשא אותו יהודי צרפתי גדול שהשכיל ללמדנו כי ניתן להיות אזרח טוב מבלי להתנכר לשורשיו ולקהילה היהודית – נמצא הולם ביותר. בהשראת דמות מופת זו ניסחו את יעדי התנועה.
1- התנועה מבקשת להוות מרכז שיעודד רוחנית ואמנותית ועשייה ספורטיבית.
2 – התנועה תיצור פעילויות בילוי בריאות.
3 – התנועה תנחיל את מורשתו של שרל נטר, ממייסדי " כל ישראל חברים " ובית ספר חקלאי ראשון בארץ ישראל – דמות המהווה סינתזה בין הפטריוטיזם הצרפתי לבין הנאמנות היהודית
4 – אנו מתחייבים לעשות זאת תוך העלאת ערכה של המשמעת העצמית וכיבוד החוק, על פי העיקרון היהודי עתיק היומין " דינא דמלכותא דינא ".
במסגרת התנועה תוכננו פעילויות מגוונות :
פעילות ספורטיבית – בתנועה רכשה מגרש ספורט ברחוב " רנייה " פינת רחוב " שאטו-בריאה " הכולל בין היתר מגרש כדורסל, מגרש כדורעף, מתקן קפיצה, קורה אתלטית ומתקנים נוספים. במחסן הסמוך למגרש אוחסן ציוד מחנאות וצופיות עבור המחנות. התנועה יצרה זיקה עם מועדוני ספורט כלליים וראתה בזה מעשה של אחווה אוניברסאלית.
פעילות אינטלקטואלית – בתנועה עסקו בלימוד היסטוריה יהודית. בשיחות ספרותיות והגותיות, תוך העלאת סוגיות אקטואליות הקשורות בעם ישראל ובארץ ישראל.
עסקו בהכרת ארון הספרים היהודי ובלימוד השפות העברית והצרפתית. כשלושת אלפים תלמידים ברחבי מרוקו למדו עברית במסגרת " שרל נטר ". כמו כן התנהלו שיעורים ללימוד השפה האנגלית, סטנוגרפיה והנהלת חשבונות.
פעילות אומנותית – בתנועה התקיימו פעילות מוסיקליות, פעילות ספרותית שכולה הקראה שירה ופיוט, ואף דרמה ותיאטרון יהודי, בליווי מוסיקלי. נוסף לכך התקיימו בימי א' אחר הצהריים " ריקודי סלון " עבור נערים ונערות יהודים, וזאת כדי להניאם מלהגיע למגרות צרפתיות דומות.
פעילות חברתית סוציאלית
אנשי התנועה ביקשו לאתר את החוליות החברתיות החלשות ולהירתם לפתרון בעיותיהם השונות : מצוקת המללאח ; בעיות קהילתיות הנעוצות בבתי הדין הרבניים ; ביקור חולים ; גיוס כספים לגמילות חסדים ; גיוס תלמידים לבתי מלאכה והכשרה מקצועית ; תמיכה משפטית חינם.
פעילות דתית רוחנית – תפילות ערב שבת התקיימו בצוותא ובשירה בציבור המעוררת שמחה, רגישות והתעלות. פעילות זו החלה בקזבלנקה, ביוזמתו של דניאל לוי. לימים התפשט נוהג זה ברחבי מרוקו ונחל הצלחה גדולה.
סייעו בידו בארגון מניינים אלה אחיו ז'אק לוי, אלפונסו צבע והארכיטקט יצחק לוי. בכך הדגישו כי התנועה בהחלט מקיימת חופש מצפון ודת ואינה כופה כל תפיסת עולם, אולם מתוך סברה כי שי את הרגשות הדתיים עתיקי היומין.
ב " שרל נטר " האמינו כי יחסי גומלין עם תנועות הנוער היהודיות בצרפת, באנגליה, בארצות הברית ובמצרים יניבו השראה לפעילות החינוכית והפריה הדדית.
בביטאון " נוער " מופיע מאמר הפורס בצורה שירית את מגמות תנועת " שרל נטר ". זהו מאמר האמור לגייס חניכים לתנועה ואף מצהיר זאת בפירוש. אין ספר שהמאמר זכה להצלחה, בשל טוב טעמו. חתום עליו " עמנואל ", והא פונה באורח חברי וחושף את נשמת התנועה ויעדיה :
…………היהדות חיה. יש לה כל הנתונים להוות מערכת חברתית ורוחנית. " שרל נטר " קבעה לעצמה להבליט נתונים אלה. עם ישראל חי. עברו הנחוש והפורה, הוא ההוכחה לעתיד עשיר עוד יותר. " שרל נטר " קבעה לעצמה להצביע על התהוות עתידו וללמוד את גורמי התפתחותו.
הנוער היהודי ממתין לשעתו היפה. הוא מבטיח. " שרל נטר " נחוש להעניק לנוער זה את מלוא התנאים האופטימליים לפריחתו….למי שהבין שהקהילה היהודית זקוקה לנערים ונערות בריאים בגוף וברוח, הגאים ביהדותם ובעלי שמחת חיים, הרואים עצמם אלמנטים פעילים בעתיד, חייבים להצטרף לפעילויותינו.
אליך חניך התנועה, מן העיר או מהמללאח, מופנות שורות אלה :
1 – חלץ עצמותיך ורענו שריריך במגרש, בסניף, בכדור סל ובמשחק פינג פונג. השתתף בתחרויות והרבה בניצחונות. עליך להתמודד עם בזבוז האנרגיה המאפיין את החיים המודרניים….הספורט הוא המזון החיוני ביותר. הוא גורם מאזן מאין כמוהו – את מערכת השרירים והמערכת העצבית, את הגוף והנפש.
2 – השתלב ספונטאנית בקבוצות תנועת " שרל נטר ",בהן אתה רוכש את חוש הצוותא, היחד, את ערך השייכות והיותך מועיל ותורם לחברה, את ערך הסולידריות. ערכים אלו הם, הם החוטים הטווים את בגרותך הנפשית – בגרות שמשמעותה, תחושת היותך נדבך חיוני ביציבות המבנה, חרוז רב חשיבות במחרוזת .
עליית הנוער ותנועת שרל נטר-יוסף שרביט
זה העת לטפח ערכי הקבוצתיות ושיתוף הפעולה של מנת שיגברו על נורמות של אינדיוידואליזם וסוליזם ; זו העת להזדהות עם חיי צוות במישור הלאומי המגולמים בחיי הקיבוץ בארץ ישראל ; זו העת להזדהות עם קיבוץ הגלויות וקיבוץ האנרגיות המפוזרות, וליצור גוש, וליצור אחדות בחיים החברתיים, המוסריים והרוחניים וזו גם העת גם לפתח בך את תכונותיך כאיש צוות.
3 – למד עברית בשיעורים המאורגנים על ידי צעירים. העברית אינה שפה מתה. היא אינה נלמדת עוד כשפה מתה. הודות לשיטות הדידקטיות המודרניות תוכל ללמוד את השפה באורח סביר במשך מספר קטן של חודשים. תגלה את עושרה הבלתי נדלה של השפה, תבין טוב יותר את הפלא ששמו עם ישראל החי על גדות הירדן וגדות המיסיסיפי…..
…….תחדור לנבכי חיי העם הזה, שכם שפתו היא הברומטר של התפתחותו מאז ועד הנה, ללמוד את השפה העברית זה להניע את יסוד ההגשמה היהודית שבך.
4 – השתתף בחוגי הלימוד, הרשם בהקדם. מספר המשתתפים הוא מצומצם בכוונת מכוון : חוגים אלו רוצים להעמיק. בהם תלמד, תקיים שיחות נפש, תעיין בספרים, במסמכים שירחיבו את השכלתך היהודית. תתוודע לתרבות היהודית מימי אברהם עד ימינו, לחוט השני השזור לאורך ימים אלה ובו תשתזר אף אישיותך.
5 – הכרת העברית, שפת אבותינו ושפת אחינו, הכרת המורשת ההיסטורית והתודעה היהודית – יאפשרו לך התערות טבעית בתוך המניינים והתפילות הנערכות על ידי הנוער. זהו יתרונה של אווירה צעירה, יצירתית. נערים ונערות שרים את התפילה, דרשה נמסרת בשפה הצרפתית. זוהי מסורת כה יפה, שלך ובשבילך – עליך לשומרה.
ולבסוף גולת הכותרת של מניין צעירים זה הוא " עונג שבת. מסורת עתיקת יומין המאפשרת לנו להתענג על קדושת השבת ; מסורת יותר צעירה בקרב החסידות המזרח אירופאית שהעשירה את " עונג השבת " בשיחות רעים, בלימוד תורה, בלימוד התלמוד ותולדות ישראל בשילוב סעודת מצווה……
אנו מסים לא לנתק את השלשלת החשובה. עליך, צעיר שבחבורה, להטות שכם. ב " עונג שבת " תלמד על פרשת השבוע ותגלה שהיא מלאת משמעות, אף תגלה בשמחה כי התנ"ך רווי אמיתות נצח…..לימוד האתמול כולו רלוונטי להיום.
תחוש זקן שבע ימים כתורה, בשל ושבע ניסיון כעמך בן ארבעת אלפים שנה וצעיר כעמך מלא המרץ החי בימינו אנו…..ב " עונג שבת " נהנים מקריאת שירה עברית ומגלים את הספרות העברית. ב " עונג שבת " אנו שרים הכל שרים בשירה בציבור מלאת התלהבות.
אנו לומדים לשיר שירים בעברית בני אלפי שנים. בני עשרות שנים, שירים מלאי תקווה למחר קרוב ורחוק. " עונג השבת " היא שעה של קורת רוח, של שמחה בריאה, של התרגעות, לאור המסורת. מקומך ב " עונג השבת ", תזכה בה, תתרום לה.
אם תגיע למגרש הספורט, לסניף התנועה, לשיעור עברית ויהדות, לבית הכנסת ול " עונג השבת ; אם בכל מקום תהיה שלם עם עצמך, דהיינו תהיה מודע לאחראיותך כאדם יהודי, אם ברצונך לפתח את נתוניך הפיסיים והרוחניים, הרי ש " שרל נטר " הצליחה להנחיל מורשת יהודית מאוזנת, שכן היא עיצבה אדם מאוזן הבריא בבריאות הגוף והנפש, הרי הוא יהודי המחר שאותה מורשת מצפה לו.
אין ביטוי יותר נאות ממסמך זה למשנתה של תנועת " שרל נטר ". זו הייתה התורה. ומה היה המעשה ? בכך יעסקו הפרקים הבאים.
הנוער בעלייה-יוסף שרביט
תנועת " שרל נטר " – הלכה למעשה.
" נוער " – שופרה של תנועה.
בדצמבר 1945 חגגה תנועת " שרל נטר , את פרסום העלון הראשון של ביטאונה " נוער ", שהפך עד מהרה לשופרה המובהק של התנועה. זהו עיתון המעורר עניין רב להיסטוריון, באשר הוא מבטא נאמנה את מאווייה של התנועה ואת מורכבותה.
עיתון זה אושר על ידי משרד ההסברה של נציבות הפרוטקטוראט, לאחר מאבקים לא מעטים – מדגיש אלפונסו צבע.
במאמר המערכת פרוספר כהן מביע את תקוותו כי עיתון זה יהפוך לבמה פתוחה לכל בני הנוער של הקהילה היהודית במרוקו – על האידיאלים שלה, שאיפותיה והגיגיה. הוא מקווה כי עיתון זה יהפוך לידיד אמת, שיאפשר לכל אשר יחפוץ בכך " לחלוק את כאביו ושמחותיו, דאגותיו ואף משאלותיו וכמו כן יבטא את מחשבותיו, דעותיו ואמונותיו.
עורך העיתון רואה בו אמצעי הפצה של המידע החיוני הקשור בנוער היהודי ; הוא רואה בו במה לכל הביטויים הביקורתיים והכנים באשר לתמונת המצב של הנוער ; דרכו יוכל ללמוד על התרבות היהודית לדורותיה ועל גדולי העם היהודי שהפיצו את מאורותיהם.
במילה אחת, עיתון זה שכה ייחלתם לו יהווה מלט מאחד, אחדות שאנו כה משוועים לה, המהווה את תוחלתנו היחידה. כמידת השקעתם בו כך ייראה…..כמידת עניינכם בו, כך תהא מידת הצלחתו.
אלי אוחיון מעורכי העיתון הראשונים, מביע אף הוא את שמחתו העצומה לרגל פרסום העלון הראשון, שכן לדבריו היה על צוות העריכה לעמול לא מעט כדי להוציא מתחת ידיו מוצר מוגמר ומגובש.
הוא שואל מה יהיו תכלית העיתון ומטרותיו : " עיתון זה אינו מתכוון להיות עיתון פוליטי כלל וכלל. אין זה עיתון בו נדבר גבוהה גבוהה. מה שהוא עשוי להיות, בעזרתך אתה הקורא, זה עיתון לצעירים, בו ודרכו אתם תמצאו את עצמכם….הוא יהווה בעבורך מקור של עידוד, נחמה והשראה ".
"עיתון זה מבקש להיות גורם מקשר ומאחד, כדרך שחבל מונע מעידתם של אלפיניסטים, בדרך עלייתם…הפסגה גבוהה…., המסלול בדרך אליה קשה אולם יודעים הם כי ביום מן הימים הם יעפילו אליה וממנה ישקיפו על נוף מדהים ביופיו.
לעולם לא יתחרטו על מאמציהם בדרך לפסגה. אלפיניסטים אלה הם בני הנעורים : אין אנו מצטערים על מאמצינו ; ההר הוא מסלול הכשרתנו ; החבל הוא הוא עיתוננו ; ופסגת ההר היא היא משאלתנו כתנועת נוער, דהיינו התעלות והתחזקות פיסית, אינטלקטואלית, מוראלית של הנוער היהודי ;
כלומר נוער יהודי בעל נפש בריאה בגוף בריא המודע לייעודו ולחובתו כלפי היהדות והקהילה. לסיכום בעתיד לכשאנו ניטול על שכמנו את האחריות על הנוער היהודי, עלינו להיות ולגלם שתי מלים במלוא מובנן : יהודים ואנשים ".
העיתון זה לתפוצה נרחבת והפך אט אט לאחד העיתונים הקהילתיים המרכזיים ביותר. בשנת 19502 הגיע העיתון לתפוצת שיא של ארבעת אלפים עותקים.
התמודדות חינוכית. לימוד יהדות ועברית, פעילות מקצועית, ספורט ומחנות קיץ.
התמודדות חינוכית.
לימוד יהדות ועברית, פעילות מקצועית, ספורט ומחנות קיץ.
על רקע דימוי עצמי חיובי הולך וגובר, נטלה על שכמה תנועת הנוער " שרל נטר " התמודדות חינוכית רבת אתגרים :
זוהי עובדה מוגמרת – הנוער היהודי במרוקו הינו מציאות תוססת..אכן הנוער היהודי אינו חדל להפתיע בהתפתחותו בפריחתו, בלהט והאמונה במקננים בו. אלמנט חדש בקהילה היהודית המרוקאית משווה לקהילתנו פנים חדשות לעומת מה שהיה לפני עשור.
עשור זה אכן ראה בלידתן של תנועות נוער המעניקות לבנינו פעילות חברתית, אמנותית וספורטיבית מגוונת. האירועים הגדולים על ידי " שרל נטר " וה " צופים " מוכיחים את דבר הדינמיות של נוער שלא יכזב, שעליו אנו יכולים לתלות את תקוותנו לעתיד :
נוער זה בעל יכולת הגשמה כבירה. ואם יהדות מרוקו ניעורה ובעיצומה של תנופה ותחיה הרי שהדבר בזכות בני הנעורים שלנו…הנוער שלנו לוקח אחריות על עתידו. הוא מבקש להכשיר את הקרקע של קהילת המחר, הקהילה הממזגת את מתן התשובה לצרכיה החומריים יחד עם האידאלים היהודיים האותנטיים המעניקים בכורה למורשת הרוחנית, הלאומית והתרבותית של עם ישראל.
אין להינתק משום מרכיב ממרכיבי החיים היהודיים כפי שנתעצבו במשך אלפי שנים. מטרת הנוער שלנו היא להגשים אותם חיים יהודיים במלוא עושרם ובד ובבד לקרוא תיגר על זרם ההתבוללות אשר החל לסחוף אותנו ולהשיב למקום הבכורה מסורותינו הנאות של יהדות עתיקת יומין…
בנתיב החינוכי המאפיין את " שרל נטר " מתוך שאיפה להרים את כבוד האדם היהודי בחברה הסובבת, עמדו לרשות התנועה אמצעים רבי חשיבות. הבולטים שבהם בחיי היום יום פעילות מקצועית ופרודוקטיבית ; לימודי היהדות והעברים המלווים את התנועה בפעילויות שבועיות בד ובד עם פעילות ספורטיבית, ולבסוף גולת הכותרת של התנועה אחת לשנה – מחנות הקיץ, הכוללים פעילות חינוכית מגוונת.
בהציגו את תנועת הנוער " שרל נטר " מדגיש העיתון " נוער " בתחילת דרכו – דצמבר 1945 – את הרבגוניות שבפעילות החינוכית :
פעילויותינו :
1 – הפעילות הספורטיבית – יש בידינו אצטדיון עם מקלחות, מגרש כדורסך, כדור עף וכו'…..החינוך הגופני הוא חובה לכל חבר פעיל בתנועה……האצטדיון שלנו שוהה בפינת הרחובות
האימונים יתחילו בהקדם. יש בידינו ציוד מחנאות שעמו נוכל לצאת לטיולים אל חיק הטבע.
Regner & Chateaubriand
2 – פעילות אינטלקטואלית – בני הנוער יכינו שיחות ביהדות ובספרות עברית, ילמדו היסטוריה יהודית תוך עיסוק בסוגיות המרכזיות הניצבות בפני עם ישראל.. הם מקיימים פעילות ייחודית לרגל החגים וימים מיוחדים. השיעורים בהיסטוריה יהודית כבר מתקיימים.
בעת הזאת לומדים, מאתיים שלושים נערים ונערות, צרפתית ועברית ב " מגן דוד ". בהקדם אנו נתחיל שביעור חשבונאות, אנגלית וקצרנות. ספרייתנו הולכת ומתעשרת ביצירות חינוכיות, בחינוך הפורמאלי והלא פורמאלי וניתן לפקוד אותה ולעיין בפרסומים הצרפתיים והיהודיים.
3 – הפעילות האומנותית – כמה קבוצות מתמחות באומנות. יש הלומדים מוסיקה ; יש העוסקים בדרמה ויש העוסקים בשירה ; זה עתה התוודענו למוסיקה המתאימה לדרמה ותיאטרון יהודיים……
4 – העילות החברתית – תחקירים על המללאח ; סוגיות קהילתיות הקשורות בבתי הדין הרבניים ; ביקורים בבתי חולים ; התנדבות בארגוני חסד ; גיוס בני נוער והכוונתם לעילות מקצועית ; תמיכה משפטית חינם – כל אלה מהווים את האטמוספרה החינוכית הברתית שלנו לצד הישגים נאים.
5 – הפעילות הרוחנית – מתקיימת תפילה כל ערב שבת במניין בסניף, ההולך ונעשה יפה יותר מיום ליום. שירת השבת מרגשת את בני הנוער שלנו בשרים בשמחה.
פעילות דתית זו מתקיימת תוך כיבוד החירות המחשבתית ; כל אחד בן חורין לחשוב כאוות נפשו. כל השקפת עולם מכובדת כל בעליה. ברצוננו רק לעודד את רגשות הכבוד והרגשות הדתיים למסורת היהודית בת אלפי שנים……
עליית הנוער ותנועת שרל נטר-י.שרביט-חינוך גופני.
חינוך גופני.
" שרל נטר " הקימה את התשתית הספורטיבית היותר מסודרת במרוקו. המתקנים הספורטיביים היו מן המשוכללים ושירתו את הנוער היהודי המרוקאי בגאון. הדינאמיקה הספורטיבית שנוצרה בקרב הנוער המרוקאי בכלל ובתנועת " שרל נטר " בפרט, הייתה מן המרשימות בשלהי הפרוטקטוראט הצרפתי במרוקו.
" אגודת שרל נטר " אינה רואה בספורט מטרה לעצמה אלא אמצעי להעניק לבני הנוער בריאות פיסית ורוחנית. ואכן ניכרת השפעת מדריכי הספורט על רוח הנוער שלנו ".
מקס יפרח ניהל משנת 1945 את הפעילות הספורטיבית ב " שרל נטר ". הוא דאג לסנף את כל הפעילויות הספורטיביות של " שרל נטר " בכל הליגות הספורטיביות המרוקאיות, לבנים ולבנות. בתחומים שונים היא אף הייתה אלופת מרוקו – כמו באיגרוף ופינג פונג. וכל זאת כמובן מנקודת מבט חינוכית ולאור הביטוי היהודי " נפש בריאה בגוף בריא ".
האדרת החינוך הגופני היא אמונה צרופה ב " שרל נטר " :
סוף, סוף ארבעת אלפים ילדים רצים, משחקים, שרים וטובלים בשמש. ארבעת אלפים ילדים מגיל עשר עד שמונה עשרה, רק מהעיר קזבלנקה, מחלצים עצמותיהם ומפתחים את שריריהם הצעירים בחן ובאור, כל יום. צעדיהם נרשמים על האדמה שעליה דורכים, ידיהם רושמות את תנועתן במהלך השחרור והחרות.
ארבעת אלפים ילדים המללאח ומהעיר, בנים ובנות, עניים ועשירים, משתלבים בקצב הכובש אותם, תוך שמגלים את כוחותיהם. בעיניהם ניכרת השמחה שבלבם…..הם מגלים מחדש את נעוריהם…ההתלהבות הניכרת בהם ב " שטח ", מבהירה היטב שהספורט הינו סיסמתם המובהקת של הילדים……
רק תמול שלשום היו צעדיהם כושלים, תנועתם הייתה נטולת עצמאות, היו חסרי אינסטינקט של חירות, היו חסרים את אותו לוקסוס פיסי המשפר את יכולות הרוח….חלמנו כי הספורט ישיב להם את ילדותם וינער אותם מהבגרות היתרה הנעוצה באישיותם. ואכן צלחה ידינו.
יתר על כן, מקס יפרח פרסם מאמר שהציג בו את המרכזיות והמשמעות החברתית של החינוך הגופני עבור האדם בכלל והיהודי בפרט לאורך ההיסטוריה בכלל וזו היהודית בפרט – ההתפתחות החברתית ליוותה את התפתחות החינוך הגופני :
היוונים, חלוצי החברה המודרנית, מיסדו את הספורט באולימפיאדות, המהוות עד היום את במת התכנסות האתלטית היותר גדולה בעולם והסמל של האחווה והכוח המשרתים יחדיו את הרוח.
…..בעבור היהודי, במיוחד זה החי אל מחוץ לארץ ישראל, הספורט נועד להחדיר בו את הכבוד לזולת…האגרוף, האתלטיזם, הכדורגל, הכדורסל, הרמת המשקולות מעניקים ליהודי ביטחון עצמי ויכולת הגנה עצמית. זה שהיהודים פונים לסוגי הספורט הללו מלמד על בגרות הנפש המאפיינת אותם …..
…..הנוער היהודי זקוק לאצטדיונים לא פחות מאשר לבתי ספר….עלינו לחדול מהאינטלקטואליזם המזויף, הנעדר פעילות גופנית. לא די ברו איתנה. זו צריכה לשכון בגוף בריא. הדוגמא של האינטליגנציה העולה מאירופה לארץ ישראל היא קלאסית באיור דבריי :
הרופאים, עורכי הדין והמלומדים עולים, ממירים את תפקידם לחקלאים וטרקטוריסטים…עלינו לעודד את בני הנוער היהודי, ללא הבדל מעמד חברתי, להתאמן ולעסוק בחינוך גופני – הוא יעצב דורות בעלי עוצמה פיסית, רוחנית וכבוד עצמי.
לקראת תחרויות ספורט נחלץ כל הנוער היהודי המרוקאי לתחרויות ספורטיביות בקזבלנקה, בניצוחה של תנועת " שרל נטר " :
החל מהעשה שמונה בערב, כל הספורטאים נפגשים באצטדיונים של " שרל נטר " שבהם יתחרו על הגביע המוענק על ידי " שרל נטר ", לזכר אלברט אניג'אר
La Section Sports de Charles Netter a la memoire d'Albert Anidjar.
עליית הנוער ממרוקו ותנועת שרל נטר
הרבה קבוצות ממוגדור, סאליי, מראכש, פורט ליוטיי, הגיעו לתחרויות. קבוצות מטנג'יר, פאס, רבאט ומכנאס לא יכלו להגיע….לאחר המשחקים המרתקים, שחקנים וצופים התכנסו בסניף של " שרל נטר " לסעודת רעים.
הנשיא מר אלפונסו צבע בירך את כל באי התחרויות, על רוח הספורטיבית שאיפיינה את כל התחרויות. הוא בירך את המנצחים והמנוצחים על התנהגותם המופתית. הוא ביקש להדגיש כי לא הייתה זו התכנסות רגילה כי אם מפגן של נוער יהודי השואף תמיד להוסיף נדבך של אחדות והגשמה……..
הגיוון הספורטיבי ב " שרל נטר " היה עצום : כדורגל, כדורעף, כדורסל, פינג פונג, אגרוף, שחייה, שח מט, אתלטיקה ועוד ; יתר על כן " שרל נטר " ביקשה לצרף את בני הנוער בכל המגרות אוז"ה, " מגן דוד ", " אם הבנים " – לכלל מסגרת ספורטיבית אחת.
כמו כן הוקמה קבוצה בשם " קדימה ", של בעלי מקצוע ומלאכה שמצאו בתום עבודתם מרגוע ומפגש חברתי בפעילויות הספורטיביות והחברתיות של " שרל נטר ", במסגרת הסניף עצמו ובמסגרת מחנות הקיץ.
העיתון " נוער " העניק מקום נרחב מאוד לסיקור התחרויות וכמובן לניצחונות של " שרל נטר ", שהיו מקור גאוותה, וזאת באשר למקום הבכורה שהוענק לספורט במשנה החינוכית של " שרל נטר ". " שרל נטר " נטלה חלק בתחרויות ספורט מקומיות, ארציות ואף ב " מכביות " בארץ.
לימוד יהדות ועברית.
לימוד יהדות ועברית המעצבים את הזהות היהודית היו יסוד מוסד של ההתמודדות החינוכית של " שרל נטר " : הרצאות ביהדות, דיונים ושיעורי עברית. זאת במיוחד על רקע הדאגה להתגברות תהליך החילון ואימוץ התרבות הצרפתית הפוקד את יהדות מרוקו מזה, והיחלשות הזהות היהודית מזה.
מרצים שונים העשירו את עולמה התרבותי של " שרל נטר ", ביניהם מרצים מבית ספר הקאדרים של הצופים בפאתי פאריס, " אורסאי " – מיכאל אנסקי, מרכז " המחלקה לתיעוד יהדות בני זמננו, ושמעון המל – " שאמו ", הרצו על הנוער היהודי בעת החדשה וייעודו. " שאמו " הרצה בשנת 1946 על הצופים מבאמצעות הסרט " חזק " שהפיק יחד עם ז'אק לאזארוס.
בשנת 1946 ארגנו ב " שרל נטר " שיעורי צרפתית ועברית בשעות הערב בארבע עשרה כיתות, במסגרת " מגן דוד ", " אם הבנים " וכלצ ישראל חברים ; בצפרו מנו בשנת 1956 270 תלמידים לעברית במסגרת " חובבי השפה ".
תוכניתה החינוכית של תנועת הצופים במרוקו כפי שנתגבשה בשנת 1949, " לאבירי ישראל ", מורכבת מסעיפים רבי חשיבות בעברית וביהדות : תנ"ך, תולדות עם ישראל, ארץ ישראל והציונות, חגי ישראל ומחזור השנה יהודית ואחרונה אחרונה חביבה – השפה העברית
ראוי להזכיר שהמדריכים של " תנועת הצופים היוו את הקאדרים של " שרל נטר " והיחידות העממיות ".
בית המדרש לעברית ראה את עצמו גוף חינוכי המכין עתודה של מורים לעברית וליהדות שילמדו בבתי הספר של כל ישראל חברים במרוקו. ההכשרה של עתודה זו הייתה אמורה להתבצע במשך ארבע שנים, בכיתות ו-ט.
תוכנית הלימודים כללה עברית ויהדות ותכנים של תרבות כללית. מגמת בית המדרש הייתה להגשים לתעודות גמר שלב א'
Brevet d'Etudes du Premier Cycle.
בתום שלב זה המשיכו הבוגרים שנת לימודים נוספת לצורך התמחות פדגוגית מעשית ללימודי חינוך ופסיכולוגיה.
על הזיקה ההדוקה בין Ecole Normale Hebraique ל " שרל נטר " מצד אחד ועל מרכזיות הוראת העברית ולימודי היהדות ב " שרל נטר " – באמצעות " מגן דוד " ו " חובבי השפה " – מצד שני, אפשר ללמוד מן המאמר ב " נוער " המתעד ביקור של קברניטי יהדות צרפת ומרוקו בבית המדרש לעברית.
בבוקרו של יום ג' ה-23 במרס 1948, האדונים ליאון מייס, נשיא הקונסטיטוציה המרכזית של צרפת, גרימברג, נציג אורט צרפת, מאגי, נציג " הליגה היהודית הימית " במרסיי הוזמנו על ידי האדונים ג'ול ברונשוויג, סגן נשיא כל ישראל חברים ש"ד לוי, נשיא אגודת " מגן דוד " וטאג'ורי נציג בתי הספר של כל ישראל חברים במרוקו.
הללו הוזמנו לבקר ב E.N.H. אליהם הצטרפו האדונים ג'ול סנוף SENOUF, נשיא אורט מרוקו ומר אלפונסו צבע, נשיא אגודת " שרל נטר ".
הם התקבלו על ידי הרב רוש, מנהל בית המדרש. לאחר סקירה כללית על מטרות המוסד השתתפו האורחים בשיעורים פרונטאליים עם ילדים בכיתות ו' – ז'.
תוכנית יום הלימודים הייתה מגוונת : דקדוק עברי, ספרות עברית מודרנית, היסטוריה יהודית ותלמוד. ההוראה הייתה בשתי השפות – צרפתית ועברית – ועוררה תשומת לב עצומה. הכול ציפו לביקור פורמאלי, אלא שהביקור הפך לספונטאני ונעים מאוד, והודות לברק שעיניהם הנבונות של התלמידים. מצופים שקטים הפכו האורחים למשתתפים פעילים ושאלו שאלות את התלמידים.
ברונשייג המוכר בבקיאותו במחשבת ישראל, התעניין דווקא בדקדוק עברי ; גרימברג, תלמודיסט מובהק, ביקש מילד לפרש טקסט מהגמרא, ולבקשת ש"ד לוי, מחובבי תחיית שפת הקודש, אף תרגם אותו לעברית.
טאנוג'י, שוחר השירה העברית המודרנית, ביקש כי ייקראו את השיר " אני מאמין " של המשורר בן האלמוות שאול טשרניחובסקי. מייס שאל אם מכירים את פרשן התורה רש"י, והפתע מבקיאות התלמידים על רש"י, המכונה " פרשנדתא ", כשדקלמו את תולדות חייו בעברית ובצרפתית.
לאחר טבלו בים ההלכה והאינטלקט פנו האורחים לים האגדה, אחותה של האומנות, בהאזנה למקהלה בית המדרש, ששוררה מהשירה המקומית והארץ ישראלית.
האורחים ביטאו את הערכתם הרבה למפעל חינוכי כביר זה, על שמבטיח הנהגה רוחנית בעלת שיעור קומה.
מאמר נוסף על ה – E.N.H שופך אור על תרומתו של בית מדרש זה על האקלים התרבותי יהודי שהיה ללא ספק מקור רב השראה ל " שרל נטר " בלימודי היהדות שהנחיל :
בכל שבת בטרם תפילת מנחה, ראש בית המדרש מכנס את הבוגרים שבתלמידים ומציג בפניהם את הזרמים הראשיים שבמחשבת ישראל בימי הביניים. כעת הם עסוקים בחיבור התיאולוגי " חובות הלבבות " של רבנו בחיי אבן פקודה הספרדי.
חיבור זה תורגם לעברית, לטינית, ספרדית, גרמנית, אנגלית וערבית יהודית. נפקד עד כה מקומו של התרגום הצרפתי וזאת עשה חברנו, אנדרה שוראקי, דוקטור למשפטים וסגן המזכיר הכללי של כל ישראל חברים בפאריס.
הוראת העברית גופא הייתה בבחינת מרכיב פדגוגי מרכזי ב , שרל נטר ". בתנועה ראו בהוראת השפות בכלל ושפת הקודש בפרט גורם חברתי מלכד ומעצב. שיטות ההוראה המודרניות אומצו על ידיהם ובמידת מה קראו תיגר על ההוראה המסורתית.
" יש ללמד את השפה העברית כדרך שמלמדים צרפתית ויש לנקוט מחויבות ושיטתיות כלפי שפת הקודש המתחדשת " סברו ב " שרל נטר ".
" החברה להפצת השפה העברית במרוקו – חובבי השפה ", היוותה זרוע חשובה של " שרל נטר " במסגרת השפה העברית ולימודי היהדות – משנה, תנ"ך, דינים, עברית, צופיות ושירה דתית -, במיוחד בשעות הפנאי, כמו בימי בחופש הגדול.
בחודשי הקיץ נפתחו בין שמונה לשלוש עשרה כיתות, שמנו בין מאתיים לשלוש מאות תלמידים. בעיר פאס נתקבל הרב זאב גולד על ידי חברת " חובבי השפה " באפריל 1954. ההכנסות הכספיות של החברה מחגיגות הפורים שארגנה, נועדו לשיעורי ערב לעברית בקהילה.
פעילות חינוכית מגוונת.תנועת שרל נטר
פעילות חינוכית מגוונת.
תחרות כדור סל במסגרת כי"ח
דרמה בנושאים יהודיים, מקהלת נוער ואף מופע מוסיקלי שימשו אמצעים נוספים להעברת מסרים יהודיים ותרבותיים, ובמיוחד במה לביטוי מקורי ולחיזוק הביטחון העצמי. קברניטי " שרל נטר " שמחו לגלות שחקנים חדשים בעלי יכולת ביטוי, משחק וביצוע. בשנת 1949 הציגו שחקני החוג לדרמה של " שרל נטר " את מחזהו של סטפן צוויג " הדרך הנצחית " ואת מחזהו של המשורר והמחזאי היהודי עמנואל היידו " הקורבן ". לעתים ארגנו ב " שרל נטר " פעילויות בעלות תוכן תרבותי כללי, כמו העלאת מחזה של מולייר או קונצרטים של מוסיקה קלאסית.
עבודה, מלאכת כפיים ופרודוקטיביזציה היו סממנים מובהקים של המשנה החינוכית של כל ישראל חברים, אורט ו " שרל נטר ". נשיא אורט, ליאון מייס, מיטיב לבטא ערך זה באומרו " היהודים נולדו חקלאים, הם נולדו למלאכה אדם לעמל יולד. אנו נחושים להשיב לערך העבודה את מקומו היאות, ערך שלא היינו צריכים לנטוש. העבודה מכבדת את בעליה, העבודה מכבדת ומעצבת את בעליה, מרוממת את האדם לפסגות חברתיות ".
הכוונתם של בני נוער ללימוד מקצועות ומלאכות הייתה דבר יום ביומו. " הנוער היהודי המרוקאי לא נמשך רק למסחר ולמקצועות חופשיים, אלא אף למלאכת אומנות. בעבורם להפעיל מכונו אינו בבחינת סוד ". הם ראו לנכון לעודד מגמות פרודוקטיביות אלה : בכל שנה הוענק פרס על שם יום טוב צבע לתלמידים מצטיינים בבתי ספר מקצועיים במרוקו. אחד המפעלים המיוחדים של אורט הוא הקמת בית הספר הימי במרסיי בשיתוף פעולה עם הליגה הימית היהודית. Ligue Maritime Juive. בעלת הסמל שך עוגן ומגן דוד בתבעי כחול לבן במרס 1947.
נלמדו שם מקצועות דוגמת מלחים, נגרים ימיים ואף צוללים, טכנאי קשר וקציני צי הסוחר. מבין 37 הנערים שלמדו שם בשנה הראשונה, נקלטו 16 בני נוער מ " שרל נטר ". בשנת 1946 התחדשו השיעורים באנגלית, בחשבונאות ובקצרנות – שיעורים שהמלחמה העולמית השנייה קטעה באבם. בינואר 1946 נחתו במרסיי שלוש קבוצות נוער מתנועת " שרל נטר " והופנו לחוות חקלאות בלארוש, ולטירות במסגרת אורט. עבודות טבחות, גננות, חקלאות, חליבה, רפת ולול שימשו בערבוביה באווירה ארץ ישראלית, יהודית ותורנית. כמו כן התקיים שיתוף פעולה של " שרל נטר " עם האגף להכשרה מקצועית של תנועת הצופים.
מחנות קיץ. עליית הנוער ותנועת שרל נטר-יוסף שרביט
מחנות קיץ.
כאמור היו מחנות הקיץ את המה לכל מרכיבי ה " אני מאמין " של תנועת " שרל נטר ". מחנות הקיץ היוו מבחינות רבות שיא במאוויים החינוכיים של התנועה. תוכנית הסמינר הכשרת מדריכים לקראת אותם מחנות מלמדת ומאיירת את הגיוון במסגרת המחנות : תורה, דינים, נביאים, עברית, היסטוריה יהודית, מולדת, התיישבות, אישים ודמויות, מלחמת השחרור, חינוך, עבודה מעשית, שירים ריקודים וצופיות.
משאת הנפש בתנועת " שרל נטר " הייתה לראות את בניה, ובמיוחד את אלה הנחשלים, " רצים, משחקים, שרים וטובלים בשמש ".
מחנות קיץ התקיימו במקומות שונים באטלס התיכון :
Ain-Kalaa
Ben-Smine
Thioumiline
Ras-el-Maa
Ain-Kerzouza
Aicha-ben-M'Bark
בשנת 1946 התקיימו מחנות בבן סמין וקמפ-בולאו. כ-250 בני נוער הגיעו מכל רחבי מרוקו – קזבלנקה, מכנאס, צפרו, סאפי, אגאדיר וטנג'יר. מחנה זה כונה " מחנה שילה ". במחנה התקיימו פעילויות לפי נושא מקראי : חציית נהר הירדן וכיבוש יריחו והעי, בעקבות יהושע בכיבושו את ארץ ישראל.
מבן סימון הקימו מחנות נודדים עד לוולוביליס, מכנאס, איזימור, איפראן Volubilis-Meknes-Immouzer-Ifrane-Azrou ואזרו. השם " שילה " נבחר " לזכר האתר שבין שכם ויריחו, שבו חילק יהושע, יורשו של משה, את ארץ ישראל לשנים עשר שבטי ישראל ".
כל הפעילויות – ההתכנסויות, מתן שם לכל השבטים, קומזיצים, משחקי ילדים, סיורים וצעדות – נסובו סביב נושא זה של המחנה. ראשי המחנות סבן ואניג'ר דאגו כי במחנה לא תהיה רק פעילות פיסית גרידא כי אפ פעילות חינוכית רוחנית, הן במפגשי עונג בת ובתפילות והן בלימוד העברית ובשיחות בנושאי יהדות. טבע ויהדות נתפסו כמסרים אותנטיים וטהורים שיש להנחיל במגרת המחנות. קבוצות ביל"ו ו " פלג " נהנו במסגרת מחנה זה מאוטונומיה מלאה, לשביעות רצונם הרבה.
מכתבים ממחנה בן סמין מלמדים על הארגון המופתי והלוגיסטיקה המורכבת : " השירות והלוגיסטיקה הם לב המחנה. כשהילדים הגיעו למחנה כבר היו האוהלים מוקמים ומתוחים, השבילים מסומנים, המטבחים על כנם. אם בד של אוהל נקרע, בחזרם מן הטיול אוהל חדש על כנו.
המדריכים הטרודים בפעילות החינוכית אינם דואגים לכל השירותים שמסביב. הארוחות מוכנות בזמן והן שופעות מכל טוב. אם אורח מגיע הוא מיד מקבל את מקומו בחדר האוכל, מיטה מוצעת באוהל. בלילה הילדים ישנים בשלווה בחסות המשטרה הדואגת לביטחון האזור. בקיץ 1951 נמנו 1255 בני נוער מ " היחידות העממיות " שפקדו את המחנות בעיירות האטלס התיכון, בהדרכתם של מדריכי הצופים ב " שרל נטר ".
אחד השיאים שבמחנות הקיץ היה בעיר הקיט מזאגאן, הלא רחוקה מקזבלנקה. דווקא הקרבה לקזבלנקה היא זו שהקלה לא מעט על הלוגיסטיקה של מחנות הקיץ, וועד מהרה הפכה העיר הזו למקום מסורתי לקיום מחנות הקיץ בהפעלת " שרל נטר " המחנה הזה נועד בעיקר לבני המללאח בקזבלנקה, שמספרם הגיע עד לכ – 400 בני נוער. מנוחה, ארוחות מסודרות ובמיוחד שחייה בים, עשו את המחנה למהנה מאוד והפכו את המסורת לססגונית.
יש בידינו דיווח מלא על אודות מחנה הקיץ במזאגאן ובצפרו בקיץ 1946. מדוח זה מצטיירות בבהירות הר4צינות וההשקעה העצומה בארגון המחנו. למזאגאן הגיעו שלושה מחזורים – שניים של בנים – 278 ואחד של בנות – 135. לצפרו הגיעו שני מחזורים – אחד של בנים – 83 ואחד של בנות – 65. גאוותם של המארגנים על המיטות האמריקאיות הנשיות, הנוחות והקלות שהצליחו לארגן עבור הילדים. על הציוד האישי שכל ילד קיבל – סנדלים, בגדי ים, חולצה לבנה, מגבת, כובע קש ולבוש תחתון. חדרי בית הספר של כל ישאל חברים במקום שימשו את המשתתפים ; אספקת מזון טרי וציוד נדרש נעשתה בסדר מופתי, ואכן הילדים שמנו מהאוכל הרב והבריא. הפעילות הספורטיבית ופעילות נופש ליוו את הפעילות החינוכית במחנה, לשביעות רצונם של הילדים ושל המארגנים.
תנועת שרל נטר-הלכה למעשה
הנוער בעלייה
תנועת " שרל נטר " במרוקו
יוסף שרביט
תיאור מרנין לב של היציאה למחנות הקיץ מופיע ב " נוער ". ויש בו כדי להעביר את הניתוח המיוחד המצוי ביציאתם של מאות בני נוער לחופשה בטבע ובאווירה יהודית. מאמר זה מעביר את ההתרגשות המחשמלת בקרב בני הנוער, ובד בבד את המורכבות הלוגיסטית הכרוכה בארגון המחנות.
" ה – 7 ביולי 1947 : השעה 20.30. תחנת הרכבת של קזבלנקה מלאה המון ילדים מכל הגילים, במכנסיים קצרים תכולים וחולצה לבנה. זו קבוצת ביל"ו, מתנועת הנוער " שרל נטר ", בדרכה למנות הקיץ באזור עזרו Azrou. הרבה סדר, הרבה משמעת, אלה הדברים הניכרים, גם אצל הזאטוטים שבהם. הרכבת שורקת, יוצאת לדרכה להרפתקה הגדולה שלה מייחלים כל ימות השנה…..כבכל שנה, " שרל נטר "מוציאה מחנות נוער בחסות " השירות לנוער ולספורט ". במשך שלושה שבועות נשמו ילדינו את האוויר הצח של עין קרזוזה, של טומלילין ובן סמין. אליהם הצטרפו בני הנוער של " שרל נטר " מרחבי מרוקו : צפרו, מראכש, פאס, מכנאס – וחברו יחד למחנה אזורי רווי חברות וידידות, תוך חלוקה למחנות נפרדים של בנים או בנות, בחיק טבע בראשיתי…….השכם בבוקר מתחיל יום בהתעמלות בוקר ושטיפת פנים במעיין מפכה, תפילת בוקר וארוחת בוקר בחיק הטבע סביב שולחנות מעץ. במרוצת שעות הבוקר מתחילה פעילות הבוקר – מלאכת יד, משחקי חברה ; אחר הצהרים – טיולים בחיק היערות ומשחקי " חיפוש מטמון ". הערב – הכול חוזרים עייפים ויגעים למקלחת חמה ושינה עריבה. ראש המחנה לן באוהל לבן, סמוך לסמל " מגן דוד " המעוצב מאבנים לבנות. כל בוקר מניפים את דגל המחנה…….מצויים שבעה מחנות נודדים מסביב למחנה המרכזי. לכל מחנה נודד אוטונומיה משלו ומשותפת לכולם התוכנית החינוכית : הקמת מחנה אוהלים, משחקי אינדיאנים ופרשים ולבסוף לימוד הפולקלור של יהדות מרוקו ושורשיה. קומזיצים ועינוגי שבת משותפים מחזקים את המשותף לכל המחנות…….
גם בשלהי שלטון הפרוטקטוראט הצרפתי במרוקו – 1955 – בעת שהביטחון האישי ליהודים הלך ודעך, ויותר יותר יהודים התדפקו על שערי העלייה לארץ – הוסיפו לקיים במסגרת " שרל נטר", ביוזמתם של אשר אוחיון ואדגר גדג', מחנות נוער. אמנם מספר הילדים המשתתפים פחת בשל צמצום תקציב הג'וינט, אולם מעורבות " שרל נטר " לא פחתה. מספר אשר אוחיון : " החלטתי להתרכז במיוחד במחנה של הצופים, שריכז שבעה גדודים מערים שונות. להתאים את תוכניותיי לתוכנית הכללית שהייתה מלאה וגדושה. הפכתי למדריך צופי והשתתפתי בהנהלת המחנה. פשוט חייתי עם הילדים חיי יומיום, בזמן האוכל, בלימוד קשרים במחנאות, בתפילה, במשחקים. בזמן המנוחה שוחחנו, העלינו בעיות חברה וקיבוץ, יהדות והשקפה דתית, קיום מצוות במחנה ובחברת הצופים. נוצר קשר אינטימי יותר, שלא יכולתי בעיר ליצור בקלות…….עונגי שבת כלליים אורגנו פעמיים וגם תפילות בשבתות.
" התקיימו גם שני כינוסים של ראשי הקבוצות – בני 15 – 18, שבהם הנחיתי שתי פעולות : 1 – דע לפני מי אתה עומד ( בתפילה ) ; 2 – שיחה כללית על דרכינו כתנועה צופית יהודית.
" נקודה אחרת שנראית חשובה בעיניי היא " ההבטחה הצופית ". אפשר לומר שבתנועות הצופים ההבטחה היא ה " בר מצווה " של הצופה. עד כה לא היה לטקס ההבטחה אופי יהודי מיוחד, ועל זה עמדתי כבר לפני המחנות. כעת נתקבלה החלטה המחייבת את כל הגדודים במרוקו, והחידוש העיקרי היה שהצופה מתעטף בטלית, מברך שהחיינו לפני ההבטחה, וקורא קטע נבחר מספר תהלים. בשתי המדורות שהתקיימו במחנה הדגשתי את חובות המבטיח לשמור על ערכי היהדות ולקיים את המצוות כדי לשמש דוגמה לאחרים. בסיכום, ההבטחה לבשה כיום צורה יהודית והתחייבות יותר דתית מאשר צופית. " עבדתי על משחק גדול שהקיף את כל הילדים, על הנושא " כובשי כנען " עם קריאת פרקים שונים גם מספר דברים ויהושע.
הפעילות החינוכית " בבני עקיבא " ובבח"ד בשנים 1946 – 1956 הייתה מקור השראה לתנועת " שרל נטר ", ולא פעם התקיימה פעילות זו ביוזמת " שרל נטר " וקברניטיה, שפעלו בד בבד ב " הפועל המזרחי ", כאמור לעיל. היעד החינוכי, הכנת החניכים להגשמה חלוצית דתית בארץ ישראל ולקליטתם בה – היווה את הציר המרכזי של העשייה החינוכית ש " בני עקיבא ". יעד זה קיבל משנה חשיבות לרגל העלייה הגדולה ממרוקו, החל משנת 1948. לצורך הגשמת יעדים אלה התקיימה בתנועה פעילות חינוכית מגוונת, שהתקיימה על ידי שליחי " בני עקיבא " שליחי " הפועל המזרחי " במחלקת העלייה ובמחלקה התורנית שבהסתדרות הציונית.
לימוד הלשון העברית : שיחות בתולדות הציונות ובמשנה הציונית הדתית ; העלאת מחזות עבריים ; קיום מקהלה ומניין לצעירים ; טיולים ופעילות ספורטיבית ; מסיבות " שאלו שלום ירושלים " לקהל הרחב – בעיקר בשבתות, שבהן הוקראו ידיעות מעיתונות ארץ ישראל ולעתים נדונו בהן רעיונות " תורה ועבודה ". שיעורים תורניים בשבתות, ולקראת החגים – הרצאות בענייני דיומא ; חגיגות ימי העצמאות לאחר הקמת המדינה, במתכונת חגיגות התנועה הציונית הדתית בארץ ; פעילות הקשורה בהכנתם הרוחנית של הקבוצות העולות לרגל העלייה בשנים 1948 – 1951 ; כינוסי נוער ואירועים בסניפי בני עקיבא בעקבות ביקורי אנשי התנועה מארץ ישראל. מחנות וסמינרים ארציים ובין ארציים, שניתנו בהם הרצאות ושיעורים על ידי רבנים, אנשי רוח ופעילי תנועת הקיבוץ הדתי – כל אלה היו תכנים חינוכיים שהושפעו מתנועת בני עקיבא על " שרל נטר " ולהיפך.
עליית הנוער ותנועת ש.נטר-יוסף שרביט
עם תום מלחמת העולם השנייה החלה מחלקת הנוער והחלוץ בסוכנות היהודית לפרסם כתבי עת בשפה הצרפתית, " רביבים " ו Visages d'Israel , שזכו להצלחה רבה בקרב הנוער היהודי בצפון אפריקה, בעיקר בשל כמה מדורים המתייחסים ליהדות ולארץ ישראל.
במרוקו נוצרו יחסי גומלין משמעותיים בין הציונות הדתית מבית מדרשה הארץ ישראלי לבין ארגוני הנוער הגדולים במרוקו – " שרל נטר " שכללה את " חובבי השפה ", הצופים היהודיים, D.E.J.J " והיחידות העממיות ". יחסי הגומלין אלה התחזקו הודות למסורותיהם ולדתיותם של קברניטי " שרל נטר " והארגונים הכפופים לה, ובמיוחד בדמותם של אלפונסו צבע ודניאל לוי, מצד אחד, ופתיחותם לציונות ולהגשמה החלוצית, מן הצד השני. הצטרפותם של כוחות ציוניים דתיים מארץ ישראל, בדמותם של עקיבא קשת מהמחלקה התורנית, שמעון המל – ממנהגי הצופים היהודיים בצרפת, בעל השפעה בארגון הצופים במרוקו ואיש הקיבוץ הדתי, ואשר אוחיון – חניך הצופים במרוקו, איש " הפועל המזרחי " והקיבוץ הדתי – רק חיזקה את יחסי הגומלין שבין הציונות השתית הארץ ישראלית לבין " שרל נטר " ואת התשתית למשנה החינוכית הציונית דתית.
עקיבא קשת, שמעון המל – " שאמו " – ואלפונסו צבע היו שותפים לא רק לפעולה החינוכית בארגוני הנוער אלא גם להערכת בעייתו של הנוער המרוקאי ולפתרונה. הם סברו כי לנוער זה, הנתון לתמורות בעידן הקולוניאלי, אורבת סכנת חילון ואיבוד הזהות העצמית. לדידם, תנועות הנוער הציוניות מזיקות לו בגלל חילוניותן ומפלגתיותן. לפיכך סברו כי יש להנחיל את ערכי הציונות הדתית ללא פוליטיזציה ; יש להתחיל את החינוך היהודי והציוני דתי מבראשית, לבנות נדבך אחר נדבך ביסודיות ובשיטתיות. הלמידה " האפורה " היום יומית היא הדרך הנכונה ויש לנקוט בה מגן הילדים דרך בית צהספר, הישיבות וארגוני הנוער ; ולבסוף, אין צורך ב " ייבוא " של מגרות חינוכיות מחוץ למרוקו, אלא יש לפעול במגרות הקיימות השונות – בתי ספר, " חדרים ", ישיבות, בתי כנסת וארגוני נוער צופיים – בתוכן צריך לפעול ומתוכן יש לכוון.
אלטון ויטאליס, ממחנכי כל ישראל חברים והצופים, מציג אותו כאדם שהתגייס כל כולו לטובת הנוער היהודי בקזבלנקה ובכך הגשים את ייעודו. ויקטור אביטבול שם את לבו במיוחד לחוליות החלשות והנחשלות של החברה היהודית בקזבלנקה. " ידידותו, חיבתו לכול, פשטותו, מצב הרוח הנינוח שלו, חיוכו וחוש ההומור שלו, כבשו קטון וגדול…ויקטור יקירי, ממקום מנוחתך, אתה מן הסתם דואג לעבודה החינוכית שעוד נותר לעשות. אל דאגה, תנוח על משכבך בשלום. הלפיד שאתה ושכמותך, בעלי לב, מסרתם למאות בני נוער, לא יכבה לאור דוגמתך האישית. לא יכולנו לנצח את מותך אבל ננצח את השכחה וזכרך לא ימוש ".
אלברט לוי הספידו בשם " שרל נטר ". הוא ציין והדגיש מכי כבר בגיל צעיר, גיל 15, החל את פעילותו החברתית באלמוניות מעוררת התפעלות. כמו כן הוא הבליט את אישיותו המשומרת מצוות, השומרת מכל משמר על מורשת אבות.
גם אלי אוחיון הספידו בשם " שרל נטר ". אוחיון הדגיש את הליכתו המהירה שהפכה לאגדה בתנועת " שרל נטר " : " לאן אתה רץ, שאלוהו חברים. " אני רוצה להגיע בזמן לפעילות, היה משיב. לא, לא, הוא אף פעם לא הגיע בזמן אלא הקדים את כולם, לוודא שהכול כשורה והכול מוכן כדבעי….היה מונע מאנרגיה בלתי נדלית. יכול הוא לגדולים ממנו בכוח שכנועו שנבע מרכותו ומדוגמתו האישית.
" הוא ניחן בכוח הפיוס. ידע למצוא את המילים הנכונות לבל ייפגש איש מדבריו. מאחרי רכותו וגמישות הרוח שלו, הסתתרה נחישות, היה כסלע אל מול חוסר הסדר והמשמעת או חוסר האיזון הפנימי והחיצוני שבתנועה – וכל זאת מתוך טוב עצום – שנועד לרכך את מסריו. הוא נמנה ללא ספק על העילית שבחבורה, הניחן בטוהר בלתי רגיל….לא פעם ייצג את " שרל נטר " בפני מוסדות ואינסטנציות שונות, בחן רב ושכל ישר, תוך שמירה על האינטרסים של התנועה, למרות גילו הצעיר ואולי דווקא משום כך.
לא נפטר אדם פרטי כי אם הבטחה ותקווה שנגוזו עמו ". כמה נאה וכמה יאה לסיים את פרק ההתמודדות החינוכית של " שרל נטר " בדמות מופת זו, בתלמיד אחד מיני רבים שהעמידה תנועת " שרל נטר ".