פתגמים ואמרות ממקורות שונים


פתגמים ואמרות ממקורות שונים

פתגם מצרי

 

الشمش ما تتغطاش بالكف

אִל שַמְס מַא תִתְעַ'טַאש בִּאלְכַּף

את השמש לא ניתן לכסות בכף היד

השמש גדולה ומפיצה אור, ואין שום אפשרות להסתירה

דבר ברור וגלוי – טוב או רע – לא ניתן להסתירו ולטשטשו

פתגם מצרי

من حبك عند شي، كرهك عند انقطاعه

מִן חַבַּכּ עִנְד שַי, כַּרְהַכְּ עִנְד אנְקִטַאעא

האוהב אותך בשל סיבה, תפסק אהבתו עם הסתלקותה

אם נהגת לחלק נדבה ולהיטיב עם הבריו כששפר גורלך, הבריות ישנאו

אותך כאשר תחדל לתת להם, ואין זה משנה מדוע הפסקת

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

90 וולדתי וולד מליח, מא יעדם אלי יבויסו.

הולדת בן טוב, לא יחסר מי שינשק אותו.

 

 91 א־חדי עלא אל־ביד׳. אמא אל־פראךְ טארו.

 שמור על הבצים, כי האפרוחים עפו.

92 א־חטב אל־חטב, מא חדו רטב.

חטוב העצים בעודם לחים.

 

93 אלי מא עלמתו פ־סגרו, מא יתעלמו פ־כברו.

מה שלא לימדת אותו בילדותו, לא ילמד אותו בבגרותו.

 

94 מן סגר, יתעווג׳ אל ננקום.

 בקטנותו, מתעקם המלפפון.

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

95 אל־מרבי – מן ענד רבי.

ילד מחונך, רק מאת אלהים.

 

96  ד׳רבו עלא פומו, ינסא בוה ואומו.

 הכה הילד על פיו ישבח אמו ואביו.

 

 97 טאחת תורה פל־הידורא.

התורה שלמד מפי רבו, נשארה על ברית מושבו.

 

98 לא אלאהּ כ׳לקו, ולא אל־־עבד רבאהּ.

 לא אלהים בראו ולא אדם חינך אותו.

 

99 א־רבט חמארף מעא אל־חמיר,

 אידא מא תעללם שהיק, יתעללם נהיק.

קשור חמורך עם החמורים,

 אם לא ילמד לגהק, ילמד לפהק.

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

100 מן וולד אלי גלבו, נכּסר קלבו.

המוליד מי שעליו גבר, לבו נשבר.

101 א״ד׳רב אל־קראן, ירזיע ל־אצלו.

יסר הילד השובב, ישוב לסורו.

 

 

102  א־חדי בנך לא יבאת,

ווידא באת, א־עטיה ל־כּלבאת.

 

שמור על בנך שלא ילון בחוץ,

ואם עשה זאת, השא אותו אפילו לבלבה..

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

 

100 מן וולד אלי גלבו, נכּסר קלבו.

המוליד מי שעליו גבר, לבו נשבר.

 

101 א״ד׳רב אל־קראן, ירזיע ל־אצלו.

יסר הילד השובב, ישוב לסורו.

 

 

102  א־חדי בנך לא יבאת,

ווידא באת, א־עטיה ל־כּלבאת.

 

שמור על בנך שלא ילון בחוץ,

ואם עשה זאת, השא אותו אפילו לבלבה..

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

ילודה ותולדה

103 – א־שתא תג׳י ב־ריאח, ול־וולד ב־ציאח.

הגשם בא עם רוחות, והתינוק עם צווחות.

 

אדם בא לעולם בקול, ונפטר מן העולם בקול. (קהלת רבה הי).

בא בבכיה, ונפטר בבכיה. (קהלת רבה הי).

 כי נולד אדם ביללת בכי עכורה, וביללת בכי יובא חיש לקבורה. (״האהבה האוהבת דמעו ת 140).

רחם מוציאין ממנה בקולי קולות. שאול מכניסין בו בקולי קולות. (ברכותטר־סנהדרין עבי).

חיי אדם תחילתם צווחה, וסופם אנחה. (מ.י.וולך).

 

104 אל־עאפיא, הא תוולד א־רמאד׳.

האש מולידה האפר.

105 – דודו, יכ׳רג׳ מן עודו.

תולעת העץ – מהעץ עצמו.

אין הבשר מבאיש אלא מתוכו. (תנא דבי רבי אליהו רבה כ״ט).

אין האילן נעקר אלא בבן מינו. (תנא דרי אליהו רבה, רש׳)

 

106 – מנאין דאךּ, אל־ערייק? מן דאךּ תרייק!

מנין ענף זה? מעץ זה!

 

107 – אל־וורדא תוולד שובּא, ושובּא הוולד אל־וורדא.

פרח מוליד קוץ, וקוץ מוליד פרח.ולעת העץ – מהעץ עצמו.

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

108 – אלי תכּון אומו גיטא, ובוה זעטוטא

, הווא יכון טראר.

מי שאמו חליל, ואביו חצוצרה, הוא יהיה מתופף.

109 – אידא אל-וואלדין זעבובא, אל אולאד יכונו עיובא.

 אם ההורים – קנה נבוב, הבנים יהיו בעלי מום.

110 – פי צנעת בוךּ,לא יגלבוךּ

במקצוע אביך, לא ינצחו אותך.

111 – אולאד אל־עבד, כּלּהום עביד.

בניו של הכושי, כולם כושים.

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

מתוך הספר " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו " חנניה דהן ז"ל – כרך א'

112 – וולד אל־פאר, חפּאר-, אוו תקאב אל מזאווד.

בנו של העכבר – או חפרן או מכרסם שקים.

 

113 – אביאדךּ ואביאד אל־מרא די וולדתּ.

אשרך, ואשרי האשה שילדה אותך.

 

114 –  רבי יזיד מן דיךּ, ל־אילאדא.

 יוסיף האל מחולדה זו.

 

 115 – האכדא תכון אל־אילאדא, ולא תנתרךּ.

כזאת תהיה תולדה, או לא כלום.

 

116 – מא תוולד אולאדא, ולא סאדּא ב־חזאם.

 שלא תוליד כזה כל יולדת, או שתסגור רחמה.

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו – חנניה דהן ז"ל – כרך א'

117 –  תכּון אל־כּרש מטרטקא, די מנאץ כ׳רג׳ת.

תיבקע הבטן שממנה יצאת.

 [anti-both]

118 –  יכון אל־חזאמ מקפול, מנאין כ׳רג׳ת.

 תיסגר הרחם שממנה יצאת.

 

119 – אביאד אלי מא ראכש.

אשרי מי שלא ראה אותך.

120 – כאן נהאר כחל, פאין כ׳לאקת.

 שחור היה היום בו נולדת.

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

 

מתוך הספר " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו " חנניה דהן ז"ל

121 –  קאמת אל־מעזא, קאמו חתא אולאדהא.

קמה העז, קמו גם בניה. 22

 

122-  אלי בקא פל־ביד׳א, כפס מן אלי פקץ.

מה שנשאר בביצה, יותר גרוע ממה שיצא ממנה.

 

 123 חתא יכ׳לאק,עא דיתםמא יצחק.

לכשיוולד הילד, נקרא לו יצחק.

124 –  חבלא מן סידי, תוולדלנא וולד יהודי.

 נתעברה מאדוני, תוליד לנו ילד יהודי.

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

 

מתוך ספרו של חנניה דהן ז"ל " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו כרך א'.

השפעה ויחסי גומלין בין אבות ובנים

 

125 אלי תכל על ל־אולאד, עבאה אל־וואד.

 הבוטח בבנו, נחל יגרפנו.

 

126 עמר וולד אל־כ׳אדם,מא יפרח אומו.

בן השפחה, מעולם לא ישמח את אמו.

 

127 עלפו עאם, מא יעשיך לילא.

פטם אותו שנה, לא יאכילך ארוחה אחת.

 

128 – וולדת ורבאת, ופ־זינקא תבאת.

הולידה וגידלה, ובחוץ תלון.

 129 – מא נפעוניש אולאד צרתי, וואשעאך־ אולאד ד'רתי.

 לא הועילו בנים ילדתי, כל שכן בני צרתי.

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

 

131 –  לא תאמן ב־צבי, וואכ׳א יכון יביע ומשרי.

אל תבטח בבנך הזכר, גם אם עוסק הוא במסחר.

 

132 – אלי תעמל ל־וואלדיך, יעמלוהו – לך אולאדך.

מה שתעשה להוריך, יעשו לך בניך.

 

133 -אלי עמל שי ל־אולאד א־נאס,

יג׳יב רבי לי יעמלו ל־אולאדו.

 

134 – כ׳ופת נדחך, נפרח אימא.

מפחד אני לצחוק, פן אמי תשמח.

 

135 אידא תקאדו אל־כתאף,מאבקא ישראף

כשהכתפיים משתוות, לא נשאר יחם של כבוד.

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

136 – מא ערפני בויא, חתא סאסית עלא דארו.

לא נזכר בי אבי, עד שדפקתי על דלת ביתו.

 

137 –  אלי מא ג׳את מעא אל־ערוסא; מא תג׳י מעא בנתהא.

מה שלא הביאה הכלה, לא תביא גם הבת שלה.

 

  138 א־זין ב־חרופו, עביה ל־אומו – תשופו.

 יופי הבן, אצל אמו תמצאנו.

 

139 – אש יעמל אל כ׳רראז פ־צבאט בנו?

מה לא יעשה הסנדלר בנעל בנו?

 

140 וולד א־פסגר ל־־כּבר, וולד אל־כבר־ל־קבר.

בן־נעורים לימי זקנה, ובן זקונים לשעת קבורה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר