ר' דוד חסין – אנדרי אלבז וא.חזן


רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו-  אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא כולל ביאור הפיוט

59 – אליכם אישים אקרא

 פיוט יסדתיו לכבוד שבת קודש.

   אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא / אֶל בְּנֵי אָדָם קוֹלִי.

   את דברי זאת השירה / האזינו שמעו לי.

   מנחה / שְׁבָחָה / אֶקָּחָה / לכבוד שבת נבחרת.

   לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

   5 – נתנהּ צור חלקנו / גדול קדוש ונורא.

   אל קהל עדתנו / עם הדינים בְּמָרָה

   רַבַּת / חִבַּת / שַׁבָּת / לשוני מספרת

   לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

   יסוד תבל בה נשלם / ארץ וגם שמימה.

   מבריאת העולם / מקדשא היא וקימא.

   10 – אֻמָּה / תַּמָּה / רָמָה / ממלאכה נשמרת

  לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

   דברי חול הם מבודלים / מרוחקים ממנה.

   אכן קודש הילולים / נתנו לה למנה.

   תּוֹרָה / בָּרָה / תִּקְרָא / ושפוך שיח עטרת            

   לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

   והזהיר בכבודה / שלום לו כנהרים.

   15 – יזכה ינחל על ידה / נחלה בלי מיצרים.

   צֶמַח / יִצְמַח / יִשְׂמַח / בנפש היותרת

   לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

   יחיד שוכן מעוני / במעמד הנורא.

   צונו על הר סיני / זכירה גם שמירה.

   זָכוֹר / שָׁמוֹר / אָמוֹר / שאין לשון דוברת          

   לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

   20 – דגולה היא שקולה / ככל התורה כולה.

   ומיתתו בסקילה / איש אשר מחללה.

   דִּרְשׁוּ / עָנְשׁוֹ / נַפְשׁוֹ / היא הכרת תכרת

   לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

   בכניסה קדש אותו / על יין גפנך.

   מכובד וכיבדתו / מעשות דרכיך.

   25 – בָּהִיר / מָהִיר / זָהִיר / תעשה לו משמרת

   לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

   נפשך ענג השביע / במטעמים ערבים.

   ומיטתך תסיע / במרבדים חשובים.

   תֶּחְדֶּה / תַּעְדֶּה / בִּגְדֵי / לבן הוד ועטרת

  לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

   חסין יה מי כמוכה / בסוד קדושים רבת.

 –  30  כּנה נטעה ימינך / אֹם נצורה כְּבָבַת.

   קַלָּה / דַּלָּה / גּוֹלָה / בין העמים שחרחורת.

   תתענג על ה' כאז תהיה גברת.

  לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

  1. 1. אליכם… קולי: על-פי מש׳ ח, ד. הזמנה לשמוע דברי שירתו. 2. את… לי: על־פי דב׳ לא, סד; לב, מד. 3. מנחה… נבחרת: דברי שירתי יהיו כמנחה. 4. לקדושה… ולתפארת: על-פי ברכת השבת בברכות שלאחר ההפטרה. 5. גדול קדוש ונורא: על-פי תה׳ צט, ג. 6. עם הדינים במרה: על-פי סנהדרין נו ע״ב, מצוות שבת וענייני משפט ודין נתנו לישראל במרה (שמי טו, כה). 7. רבת… מספרם: גדולת שבת וחיבתה אני מספר בשירי. 8. יסוד.. שמימה: שמלאכת הבריאה נשלמה בשבת, על־פי בר׳ ב, א-ג. 9. מבריאת… וקיימא: קדושת שבת קבועה ועומדת כנגד קדושת יום טוב הנקבעת על-פי הלוח וקידוש החודש. 11. דברי… מובדלים: על-פי שבת קיג ע״ב: ׳שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול׳. 12. קודש הלולים: על -פי וי׳ יט, כד. כאן כינוי לתורה. נתנו לה' למנה: התורה היא חלקה של השבת. ׳שלא ניתנה שבת אלא לתלמוד תורה׳ על-פי פס״ר כג, ט. 13. תקרא: תורה. ושפוד שיח עטרת: תתפלל לקב״ה, וצ״ל כנראה, עתרת. 14. שלום לו כנהרים: על-פי יש׳ סו, יב. 15. יזכה… מיצרים: ׳שכל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מיצרים׳, על-פי שבת קיח ע״א. 16. בנפש חיותרת: היא הנשמה היתרה, ראה: ביצה טז ע״א. 17. שוכן מעוני: כינוי לקב״ה על־פי דב׳ לג, כז. במעמד הנורא: מעמד הר סיני. 19-18. זכור… דוברת: ׳זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו׳, על-פי שבועות כ ע״ב. 20. דגולה… כולה: על-פי ירושלמי נדרים ג, ט ועוד. 21. מיתתו… מחללה: על־פי במ׳ טו, לו. 23. בכניטה… גפניד: שמצוה לקדש את השבת על היין, על-פי פסחים קו ע״א. 24. מכובד… דרכיך: על-פי יש׳ נח, יג. 25. משמרת: סייגים, שלא תבוא לידי חילול שבת, על-פי מ״ק ה ע״א. 27. תסיע: בשל חילופי מבטא ס/צ נכתב כך במקום: תציע. 29. הטין… כמון: על־פי תה׳ פט, ט. בסוד קדושים רבת: על-פי תה׳ פט, ח. 30. כנה נטעה ימינך: כינוי לישראל, על־פי תה׳ פ, טז. 31. קלה.. שחרחורת: תיאור מצבה של כנסת ישראל. שחרחורת: על־פי שה״ש א,ו. 32. תתענג…כאז: על פי יש' נח, יד.

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-פייטנה של מרוקו-מַאן בָּעֵי חַיֵּי-כולל ביאור

198 – מַאן בָּעֵי חַיֵּי

לח. מאן בעי חיי

תוכחה. שיר מעין אזור ובו מדריך בן שני טורים דו-צלעיים וכל טור מחולק לשתי צלעיות. בשיר עשרים ושתיים מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור אחד.

כתובת: תוכחת מעולה על ס׳ [דר] אלף בית. נועם ׳שובו נא שובר. מקור: א־ יג ע״א; ק-א ע״ב.

מא בעי חיי / סמא דכֹלָא

 שומע יהיה / תוכחת מגלה

 

אדם ילוד אשה זכר זאת והתאושש

 להכין לך צדה לנפשך תהי חושש

5 – עד אן תהיה נרדם בחשך תגשש

כאשר ימשש העור באפלה

 

ביאור: מאן… דכולא: מי מבקש סם חיים לכול, על-פי ע״ז יט ע״ב. סמא דכולא: תרופה לכל, על-פי מגילה יח ע״א ׳סמא דכולה ־ משתקה…׳. 2. תוכחת מגולה: על-פי משלי כז, ה. 3. אדם… אשה: על-פי איוב יד, א. 4. להכין… צדה: על-פי יהו׳ א׳, יא ועניינו התורה ומצוותיה שהם כצידה לעולם הבא. והשווה ריה״ל: ׳האורח רב קחי לך ארוחה׳ (שובי נפשי… יקרה, ירדן, ריה״ל עמ׳ 372), על-פי כתובות סז ע״ב. 5. עד… נרדם: על־פי יונה א, ו. 6. כאשר… באפלה: על-פי דב׳ כח, כט.

בני, דע אלהי אביך ועבדהו

 ובכל לב ונפש ומאד אהבהו

לגדולתו אין קץ ואין חקר כי הוא

 10 – סִבַּת כל הַסִּבּוֹת וְעִלַּת כל עִלָה

 

גמֹל דַלים, כבד ה' מהונך

פתוח תפתח את ידך לענייך

אם לא תבא אתה, בא בנך, בן בנך

 גלגל הוא הסובב וחוזר חלילה

 

15 – דע מאין באת ולאן אתה הולך

 לפני מי תתן דין וחשבון על פעלך

לפני רם ונשא אלהים חי מלך

 אשר אין לפניו לא שכחה ולא עולה

 

הוי קבל וקיים שָׁייף נָפֵיק וְעָיֵיל

 20 – פתח פמך קרי יממא וליל

קל כרוזא קרי ואמר בחיל

 שננא האי עלמא דמי לבי הלולא

 

וכל מעשיך לשם רב עֲלִילֹיָּה

 בל יתערב בהם מחשבה נכריה

25 – פן יאמרו נשרפו חטיך בעליה

 מימך מי מערה ואפרך אפר מקלה

  1. 7. בני… ועבדהו: על־פי דה״א כח, ט. 8. ובכל… אהבהו: על-פי דב׳ ו, ה. 9. לגדולתו… חקר: על-פי תה׳ קמה, ג. 10. סבת… עלות: על-פי לשונה של ספרות העיון בימי הביניים וראה חוה״ל, שער היחוד ועוד. 11. גמל דלים: על-פי שבת קד ע״ב. כבד… מהונן: על-פי מש׳ ג, ט. 12. פתח… לעניין: על-פי דב׳ טו, יא. 13. אם… בנך: הגלגל עלול להתהפך ואתה או צאצאיך תהפכו לעניים. 14. גלגל… חלילה: על-פי שבת קנא ע״ב: ׳גלגל הוא שחוזר בעולם׳ 16-15. דע… פעלך: על-פי אבות ג, יא. 16. פעלך: סיומת נקבית לתקנת החרוז. 17. רם ונישא: על-פי יש׳ נז, טו. אלהים חי: על-פי מל״ב יט, ד, ט״ז ועוד. 18. אין… עולה: על-פי אבות ד, כב. 19. הוי קבל וקיים: על־פי סנהדרין יד ע״א. שייף נפיק ועייל: הווה כופף (עצמך) יוצא ונכנס, השווה ב״ב ז ע״א. 20. פתח… וליל: פתח פיך וקרא יומם ולילה. השווה עירובין נד ע״א. 21. קל… בחיל: קול כרוז קורא ואומר בקול: על-פי דס ג, ד. 22. שיננא… הלולא: על-פי עירובין נד ע״א: ׳שנון! זה העולם דומה לבית המשתה׳. 23. וכל מעשיך: על-פי אבות ב, ז. רב עליליה: כינוי לקב״ה, על-פי יר׳ לב, יט. 24. בל… נכריה: לפי שמחשבה זרה פוגמת במעשה המצוה. 26-25. פן… מקלה: על-פי ב״מ מז ע״ב. כלומר מצוותיך אינן ראויות לשמן, שכן מעורבת בהן מחשבה זרה

זֵד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון

יצר לב האדם איש למה ואיש מדון

תחלתו הוא רש, אחריתו אדון

30 – מתנכל להרג בעצה ותחבולה

 

חרד יהיה אדם עוֹרֵךְ מלחמה נגדו

 יתגבר כארי לבל יפֹּל בידו

משוך ימשכהו בית מדרש תלמודו

 ובתורתו יהגה יומם ולילה

 

35 – טוב ה' לכל, מי כמוהו באלים

 ברא יצר הרע, ברא תורה תְּבָלִים

אמרות ה' מטמאה מעלים

 אל המנוחה ואל הנחלה

 

ילד מסכן, חכם טוב לשמע דבריו

40 – מִשְּׁמֹעַ עצת מלך זקן ושקריו

אך הבל נחלו הזונים אחריו

 יאבדו וירדו חיים שאולה

 

כבוד איך יתאוה אנוש נוצר ממים

 ועבר מעבר השתן פעמים

45 – לא ידע את עתו אם יום או יומים

 כדגים נתפשים במצודה במצולה

 

. 27. זד… זדון: על-פי מש׳ כא, כד, ועל-פי קידושין ל ע״ב. 28 יצר… האדם: על-פי בר׳ ח, כא. איש חמה: על-פי מש׳ טו, יח. איש מדון: על־פי יר׳ טו, י. 31. נגד: נגד יצר הרע. 32. יתגבר כארי: על-פי שולחן ערוך, אורח חיים, א, א. 33. משוך… תלמודו: על-פי קידושין ל ע״ב: ׳אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש׳. 34. ובתורתו… ולילה: על-פי תה׳ א, ב. 35. טוב… לכל: על־פי תה׳ קמה, נט. מי באלים: על-פי שמ׳ טו, יא. 36. ברא… תבלים: על-פי קידושין שם: ׳בראתי יצר הרע, ובראתי לו תורה תבלין׳. 37. אמרות ה׳: על־פי תה׳ יב, ז. 38. אל… הצהלה: על-פי דב׳ יט, ט. 39. ילד… חכם: על־פי קה׳ ד, יג. הוא יצר הטוב. 40. עצת מלך זקן: הוא יצר הרע. 41. חזונים אחריו: על-פי וי׳ כ, ה. 42. וירדו… שאולה: על-פי במי טז, ל; לג. 44-43. כבוד… פעמים: השווה ר״י קמחי, ׳אתמה על אדם׳, שירמן, השירה העברית ב, עמי 5. 45. אם… יומים: משחק לשון, על-פי שמ׳ כא, כא. 46-45.

 

לפני שבר גאון ולפני כשלון

 גבה רוח ירום כאלה ואלון

והוא חמת מלא צואה וקיא וקלון

50-  יתוש קטן בריה, קלה כנמלה

 

מי זה ואיזה הוא ישית לנגד עיניו

 עת למות יתמו יכלו ימיו ושניו

לא יועיל לו הונו ואשתו ובניו

 אכף עליו פיהו נפש, עמל לא עמלה

 

55- נפש היקרה עליו תבכה תאבל

 איך הומר כבודו, והוא לקברות יובל

תייליל ותזעק על דאבדין חבל

 וי לה לאזילא, וי לה לחבילא

 

סובלת רב צער ולובשת חרדה

 60- ממעטת על יד מפקידה לפקידה

והיא מרת נפש מקנה נדדה

 לא מצאה היונה מנוח לכף רגלה

 

עתים הם ידועים הולכת בלי כח

 עד אשר תטהר ותשקט ותנוח

65- תגל, תשיש, תשמח – מי יודע רוח

 בני האדם העלה היא למעלה

 

45-46 לא… במצולה: על פי קה׳ ט, יב. 47־48. לפני… רוח: על-פי מש׳ טז, יח. כאלות וכאלון: על־פי יש׳ ו, יג. 49. והוא… צואה: על-פי שבת קנב ע״א: ׳חמת מלא צואה׳. וקיא קלון: על-פי חב ב׳, טז. 50. יתוש קטן: על-פי אס׳ ז, ה. ישית… עיניו: על-פי תה׳ קא, ג. יראה לנגד עיניו. 52. עת למות: על-פי קה׳ ג, ב. 53. לא… הינו: על־פי מש׳ יא, ד. 54. אכף… עמלה: על-פי מש׳ טז, כו. 55. נפש היקרה: זו אשתו. על-פי מש׳ ו, כו בשינוי. 56. אין… כבודו: על-פי יר׳ ב, יא. והוא… יובל: על-פי יר׳ כא, לב. 57. תיליל… חבל: תילל ותזעק. על שאבד חבל: על־פי סנהדרין קיא ע״א. 58. וי… לחבילא: על-פי מ״ק כח ע״ב: ׳אוי לחבלים׳, =למצטערים. 59. סובלת… חרדה: על דרך תיאור סבל האשה, על-פי ויק״ר יט ה: ׳צער גדול נתן הקב״ה לאשה…׳ במחרוזות הבאות מושווה סבל הנפש לסבל האשה. 60. ממעטת… לפקידה: על-פי נידה צ ע״ב: ׳ומפקידה לפקידה ממעטת על יד׳. 61. והיא… נפש: על-פי שמ״א א, ו. מקנה נדדה: הנפש הנפרדת מהגוף. 62. לא… רגלה: על-פי בר׳ ח, ט׳ והיונה היא הנשמה. 63. הולכת… כח: על-פי איכה א, ו. 64. עד… ותנוח: על-פי איוב ג, כו. 66-65. מי… למעלה: על-פי קה׳ ג, כא.

 

פיה ביום הדין פתחת בחכמה

 מיום פרידתה עוף תעוף השמימה

והגוף כן יהגה : אני אבן דומיה

 70- לא אוכל לעשות קטנה או גדולה

 

צור תמים פעלו, יקרא אל השמים

וגם אל הארץ לדין אותם בִּשְׁנָיִם

כמקרה איש סומא עם נכה רגלים

 תחת יד שניהם הייתה המכשלה

 

75- קבל יקבלו יחד ענשם ודינם

בחבוט הקבר ובדינה של גהנם

עד מלאת הימים ירצו את עונם

 ומכל חאתם תהיה להם מחילה

 

רוכב בערבות, שומר נפשות חסידיו

 80- מחיה מתים ברחמיו וחסדיו

ומשלב שכר טוב לשומרי פקודיו

 על אחת כמה וכמה טובה כפולה

 

שמע אתה בני, לדעתי הט אזניך

 אל תפַּלֵ דבר מכל אשר צויתיך

85- דע כי נאמן הוא בעל מלאכתך

שישלם לך שכר הפעֻלה

 

  1. 67. פיה… בחכמה: על-פי מש׳ לא, כו. 69. והגוף… דומה: הגוף טוען כי בלעדי הנשמה לא היה יכול לעשות שום מעשה חטא. אבן דומה: על-פי חב׳ ב, יט: ׳אבן דומם׳. 70. לא… גדולה: על-פי במ׳ כב, יח. צור… פעלו: על-פי דב׳ לב, ד. 72-71. יקרא… לדין: על-פי תה׳ נ, ד. לדין… בשנים: הכוונה לדון את הנשמה והגוף כאחד. 73. סומא… רגלים: משל לתלות ההדדית, על־פי סנהדרין צא ע״ב וכן ויק״ר ד, ה, וראה חילופי נוסח במהדורת מרגליות, עמי פח. 74. תחת… המכשלה: על-פי יש׳ ג, ו. הגוף והנשמה אחראים במשותף למעשי האדם. 76. ובדינה… גיהנם: על־פי שבת קיח ע״א ועוד. 77. עד… הימים: על-פי במ׳ ו, ה. ירצו… עוונם: על-פי וי׳ כו, מג. 79. רוכב בערבות: כינוי לקב״ה, על-פי תה׳ סח, ה. שומר… חסידיו: על-פי תה׳ צז, י. 80. מחיה… ברחמים: על-פי הברכה השנייה בתפילת העמידה. 81. ומשלם… פיקודיו: על-פי דב׳ ז, ט. 82. על… כפולה: על-פי סדר הגדה של פסח ׳על אחת כמה וכמה טובה ומכופלת׳. 83. שמע… בני: על-פי מש׳ כג, יט. לדעתי… אזניך: על-פי מש׳ ה, א..

תוכחתי הקשיבו, שמעו זאת כל העמים

 למען תחיו וטוב לכם כל הימים

בקרבך שְׁלָמִים וכקטרת סמים

90- תֵּרָצֶה תֵחָשֶּב זאת התורה לָעוֹלָה.

 

84 אל… צויתיך: על-פי אס׳ ו, י. 86-85. דע… הפעולה: אבות, ב, יט: כא. 87. תוכחתי הקשיבו: על-פי איוב יג, ו. שמעו… העמים: על-פי תה׳ מט, ב. 88. למען… הימים: על-פי דב׳ ה, ל: אם תנהגו על-פי דברי תוכחתי. 90-89. כקרבן… לעולה: שירתי תתקבל על-ידי הקב״ה ותירצה בעיניו כקרבן עולה וכקטורת, על פי נוסח התפילה הנאמרת לפני פרק ׳איזהו מקומן׳ בתפילות השחר. 90. זאת… לעולה: על-פי וי׳ ז, לז.

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-לריב ניצב ה'

194 – לריב ניצב ה'

פיוט יסדתי לכבוד ראש השנה

לריב ניצב ה' ועומד לדין יצורים / מקטון ועד גדול כבני מרום הם עוברים

במאזנים לעלות בסקירה אחת נסקרים / אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים.

 

דעו אפוא לפני מי למשפט אתם עומדים / לפני מלך מלכים מעשיכם נפקדים.

הנה מלאכי אלהים בָכם עולים ויורדים / ביום זה נפתחים שלושה ספרים

                             אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים.

 

ויהי מורא שמים עליכם ופחדו / גדול יום ה' מי יעמוד בסודו.

כעבד דנו רבּו וממהר להעידו / היוכל עמוד אם יסתר במסתרים

                             אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים.

 

יאמר נא ישראל לפני ה' חביבין / נאה לאלָהָא רבא למשבק חובין רברבין

אם יהיו כשנים כשלג אותם ילבין / אשרינו לפני מי מטהרים

                             אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים.

 

דרשו את ה' בהמצאו לכם / ירצה תפילתכם יקבל תשובתכם

בימים נוראים הבאים לקראתכם / מראש השנה עד יום הכיפורים

                             אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים.

 

בחודש תקעו שופר תבַעת אתכם שאתו / הַמליכו אל עליכם יזכור לעולם בריתו

ברית יצחק הנעקד ובא איל תמורתו / שובו אל ה' קחו עמכם דברים.

                             אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים.

 

נחנו נעבור חלוצים לפני אלהים מלכנו / עינינו אליו תלויות יוציא לאור דיננו

ויחתום פי שטן ואל ישטין עלינו / נכתב לחיים ארוכים ולא קצרים

                             אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים.

 

חסין קדוש ונורא הָרָאוי במהלליו / ישמע קול העם ברעו יַלולי יליל ילליו

כי תרועת מלך בו בעמים אין דומה אליו / היטיבה ה' לטובים ולישרים.

                             אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים.

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-פיוט סליחה מאת רבי יהודה הלוי

פיוט סליחה מאת רבי יהודה הלוי, מתוך הספר – השירה העברית בספרד ובפרובאנס

שירמן.

סליחה 200

יָהּ לְמָתַי צָפַנְתָּ / חֶזְיוֹן תַּנְחוּמֶיךָ ?

עַד מָתַי מֵאַנְתָּ / לְהַשְׁקִיט שְׁאוֹן קָמֶיךָ ?

עַד מָתַי הִשְׁכַּנְתָּ / עָלַי עָנָן זַעְמֶךָ ?

עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ / בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ ?

 

ביאורים לשיר.

 

4 – עשנת – מרוב כעס

 

5 – הִתְיָאֲשׁוּ מַחְשְׁבוֹתַי / אֶת פָּנֶיךָ לִרְאוֹת

כִּי אֶחֱרוֹ עִתּוֹתַי / וְכָל הָעִתּוֹת בָּאוֹת

קוֹל מַר צָלֲלוֹ שְׂפָתַי / לְךָ, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת

אֲדֹנָי עַד מָתַי / קֵץ הַפְּלָאוֹת

כָּמוּס בַּאֲסָמֶיךָ / וְחָתוּם בְּחוֹתָמְךָ ?

 

6 – וכל העתות – אף על פי ששאר הנבואות מתמלאות

8 – קץ הפלאות – הקץ המסתורי

 

10 – וּבֵן שַׂמְתָּ מוֹשָׁבוֹ / מֵעַל כּוֹכְבֵי נְגֹהִים

אֵיךְ נָפַל כּוֹכָבוֹ / וּמְאוּרוֹתָיו כֵּהִים

וּמִתּוֹךְ נְוֵה אֶשְׁנַבּוֹ / נִכְסַף לְבֵיתְךָ וְיָהִים

מָתַי צוּרִי אָבוֹא / וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים

לִשְׁקֹד בְּאוּלַמֶּיךָ / וְלַחְזוֹת בְּמַנְעַמֶּיךָ ?

 

10 – נגוהים – אורות

11 – נפל – כאן מוסב על ישראל

12 – מתוך נוה אשנבו – שיעורו : ומתוך האשנב שבננווהו

 

15 – דַּלּוּתִי אֵיךְ אֶכְסֶה / אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִגְלֵיתִי ?

מַלְכוּת אֲגַג תִּנָּשֵׂא /  וְתִשָׁפֵל מַלְכוּתִי

וְשֵׂעִיר חַיִל עוֹשֶׂה / וְיִתְגַּבֵּר בֵּן אֲמָתִי

מָתַי צוּרִי, אֶעֱשֶׂה / גַּם אָנֹכִי לְבֵיתִי

בֵּית מִדְרָךְ פְּעָמֶיךָ / וְאָחוּז בִּמְרוֹמֶיךָ ?

 

15 – דלותי – איך אתגבר על דלותי לאחר שנגליתי מארצי ?

16 – מלכות אגג – העמלקים, לכאורה שם כולל לאויבי ישראל

17 – ושעיר – אדום, הנוצרים

בן אמתי – ישמעאל, המוסלמים

18 –  מתי – מוסב כאן על בית המקדש

19 – ואחוז במרומיך – בית קוד הקדשים של מעלן

 

20 – הֵן שׁוֹמְרִי לו יָנוּם / וַאֲנִי לֹא אֶנְשֶנוּ

אַךְ בְּחֶטְאִי הֶעָצוּם / כְּדֹב שַׁכּוּל אֶפְגְּשֶנוּ

מָתַי רֹאשִׁי יָרוּם / וְעֵת רָצוֹן אֶדְרְשֶנוּ ?

מָתַי צוּרִי, אָקוּם / אוֹסִיף עוֹד אֲבַקְשֶׁנוּ ?

בְּקַנֹּאתְךָ לִשְׁמֵךָ / וּלְעִירְךָ וּלְעַמֶּיךָ

21 – כדוב שכול – אך בגלל עוונותי הכבדים מתאכזר בי אלהים כדוב שכול

22 אדרשנו – שבה אוכל לדרשו

23 – אבקשנו – אלהים נזכר כאן בגוף שלישי ודם בגוף ראשון

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-ה' דומיה לך תהלה.  תחינה יסדתיה לראש השנה

130 – ה' דומיה לך תהלה.

 תחינה יסדתיה לראש השנה

 

    ה' דומיה לך תהילה / לך יום אף לך לילה     ה'

   הדר שחקים וארקים / קראתיך ממעמקים   ה'

   ה'  דן ידין היום עולמו / מי יעמוד לפני זעמו   ה'

   ה' דרשתיך אל נאמן / מי כמוך אב הרחמן    ה'

 

   ה' ובאי עולם יעברון / לפניך כבני מרון   ה'

   ה' ואתה לבותם חוקר / ובסקירה אחת סוקר   ה'

   ה' ובריום יום זה יפקדו / היוכלו האם יעמודו   ה'

   ה' ואיך יצדק ילוד אישה / ופניו כיסתה בושה   ה'

   ה' ומה אדבר מה אומר ? / בשרי מפחד, סמר   ה'

 

   ה' דברים קחתי נדבה / השיבני ואשובה   ה'

   ה' דמעי לך אנסך / חוט של חסד עלי המשך   ה'

   ה' דפקתי על דלתיך / כי הסליחה עמך   ה'

   ה' דלותי לי תושיע / וקמים עלי תכניע   ה'

 

   ה' בספרתך נכתבים / צדיקים וגם חיבים   ה'

   ה' נשארים הם בינוניים / עד עשור עומדים תלויים   ה'

   ה' חכם לבב אמיץ כוח / ראה עוני שפל רוח   ה'

   ה' סלח נא אני אבקש / הסר מני לבב עיקש   ה'

   ה' יום בדינך הן אעמוד / כמפעלי לי אל תמוד   ה'

 

   ה' נגזלה שינה מעיני / בזכרי את רוב זדוני   ה'

   ה' חלץ עבדך מקטוב / כל תישא עון וקח טוב   ה'

   ה' זאת נחמתי בעוניי / בשוב רשע חיה יחיה   ה'

   ה' קראתיך יה חושה לי / בקראי לך שמע קולי   ה'.

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-עת נחלי דמעה מעיני יורדים

 

225 – עת נחלי דמעה מעיני יורדים

 תחינה ליום הכיפורים על מיתת בני אהרן. מה נאה לאומרה בהוצאת ספר התורה

 

   עת נחלי דמעה מעיני יורדים

   על הצדיקים ועל החסידים

   למען שמך אל מושיב יחידים

   מנסתרות נקני וגם מזדים

      וסלחת לעוני כי רב הוא.

 

   אזכיר מעבדי נורא עלילה

   מלך ומלכותו בכל משלה

   לו מגיני ארץ מאוד נעלה

   הן במלאכיו הוא ישים תָהלה

      השתחוו להדום רגליו קדוש הוא.

 

   נורא קדוש שמו נקדש בקרוביו

   גם נשׂערה מאוד הוא אל סביביו

   אותו ייראו ויחתו מריביו

   בַארזיו נופלת אש להָבָיו

      אזוב מה יעשה במה נחשָב הוא.

 

   יום שמיני למלואים והיה

   מתו כוהנים מבני-עליה

   דבר גדול כזה הנשמע הַנהיָה

   מכל ביאות תורה ביאה זו שָניָא

      אנוש כמו צער בנפשו כן הוא.

 

   דֻבר בַיום ההוא עשר עטרות

   כולם נכוחים למבין וישרות

   איך נפלו גיבורים שני צַנתָרות ( כינוי לנדב ואביהוא )

   זהב טהור נקי ואור יקרות

      בני אהרן נדב ואביהוא.

  

   וּדְבר אלהינו בִצע אֶמרתו

   אשר דיבר ביד נאמן ביתו

   יום במשכן השרה זיו שכינתו

   במיודעיו קודש וכובד ביתו

      לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא.

 

   יום בסיני נגלה שוכן מעונה

   לרוב חיבתם לראות פני שכינה

   מלך ביפיו עיניהם תחזינה

   שם נגזר מיתתם, הדת נִתנה

      אותו יום כי משפט לאלוהים הוא.

 

   דינם נדחה לשמיני למִלואֹתָם

   מאת ה' אש שרפה נשמתם

   ומישאל אלצפן ספיר גזרתם

   קרבו וַישָאום בכֻתנותם

      מאת פני קודש מקדש מלך הוא

 

   בת עמינדב אלישבע כבודה

   את בעלה ראתה עובד עבודה

   נחשון אחיה, נשיא שבט יהודה

   וסגני כהונה ממעיה ילדה

      משה מֶלֶך ובן בְּנָהּ משוח הוא

 

   נשים יקרות לה ולהם בכינה

   יכולה היתה לבוא בטענה

   אהה, ה', איך מזלי נשתנה

   כל העם שמחים ואני אוננה

      למי עוללת כה מי הוא זה איזה הוא

 

   אשת חיל פיה בחכמה פתחה

   והיא מרת נפש ותשפוך שיחה

   ודברים כלפי מעלה לא הטיחה

   לא נצרכה אלה קיבלה בשמחה

      הטוב בעיניו יעשה הוא.

 

   אישי כהן גדול אהרן רב חובל

   אפרוחיו יעַלעו דם שָתק קִבל

   גזר דין, אל מעשה ידיו חִבל

   שמח וגם הסיר מלבו אבל

      ובמקום אשר נפלו חללים שם הוא

 

   הוללים אל תָהולו ואל תשמחו

   ביום טובה תהיו רעה תשגיחו

   מלבבכם אותה אל נא תשיחו

   מחסידי עליון מוסר תיקחו

      לעוברי רצונו קל וחומר הוא.

 

   ראו מקרה רע זה, עדת ישורון

   אירע ביום ההוא לבני אהרן

   כבד מאוד קשה משנֶה שבָּרון

   בהקריבם לפני ה' דורון

      אמרתי אך הבל וחולי רע הוא

 

   נמתי אל שחוק מהולל ולשמחה

   מה זו עושה אשר יש בה אנחה

   יום שמש צדקה עלינו זרחה

   מידת הדין עימה היתה מתוחה

      וערבה כל שמחה ונהפוך הוא.

 

   חרדו רגזו יחד אֻספו אסיפה

   בית ישראל תבכו את השריפה

   אשר שרף ה' קצף קציפה

   בחמת אל מתו, מיתה חטופה

      נשמה אך בשר בנפשו הוא.

 

   סָאון יסאן מעיר דברים תופלים   

   על יום בנעימים נפלו חבלים

   שלימים נכנסו יצאו חללים

   איך טיטוס הרשע עובד אלילים

      יצא בשלום גם לבו חזק הוא.

 

   ידעתי כי כמה ארך אפים

   לפניו כל עובדי רוח אש ומים

   עתיד להִפרע מהם כפלים

   וחסדו על יריאיו מעל שמים

      תמים פעלו צדיק וישר הוא.

 

   נודי תספֹר אל בספרתיך

   את דמעתי היום שים בנאדך

   ומחה והעבר חטאת עמך

   נשאו עיניהם, נתנו לבם אליך

      לכפר עליהם חוק לישראל הוא.

 

   חלקם בחיים וצפונך מלא נא

   זרע כהנים משפחות כהונה

   קרנם תרומם ותִשא, אל אמונה

   הנה כהנים שלוחי רחמנא

      שבט מישור משָחהו כי זה הוא.

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן

52 – אֶל נֶעֱרַץ בַּקְּדֻשָּׁה

 פיוט לסוכה.

אֵל נֶעֱרַץ בַּקְּדֻשָּׁה / אֵלָיו תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ

גָּאַל אֻמָּה קְדוֹשָׁה / מִתַּחַת עֲבוֹדַת פֶּרֶך

ְ

עֲנִיִּים כַּמְּחִצָּה / הִקִּיף אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ

לְעָבְדוֹ וּלְדִבְקָהּ בּוֹ / בָּחַר בָּם מִכָּל הָעַמִּים

כְּעֵין תָּדוּרוּ תֵּשְׁבוּ / בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

 

נְבוֹנֵי דַּעַת שִׁמְעוֹ נָא / הִלְכוֹת בֶּחָג בְּחִבָּה

אֲשֶׁר צִוָּה דָּר מֵעוֹנָה / לְמֹשֶׁה עַל הַר חָרְבָּה

עָשׂוּ סֻכָּה נְכוֹנָה / צִלָּתָהּ תִּהְיֶה מְרֻבֶּה

וְלֹא כַּבַּיִת מְעֻבָּה / לִרְאוֹת בָּהּ כּוֹכְבֵי מְרוֹמִים   

כְּעֵין תָּדוּרוּ תִּשְׁבּוּ / בְּסֻכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

 

י"ד סְעוּדוֹת כַּהֲלָכָה / שָׂם נֹאכַל בְּאַהֲבָה

לַיְלָה רִאשׁוֹנָה צְרִיכָה / שְׁאָר יָמִים אֵינָהּ חוֹבָה

הַמַּחְמִיר יִשָּׂא בְּרָכָה / מַיִם לֹא יִשְׁתֶּה כִּי אִם בָּהּ

שָׁמָּה גִּרְסָה וּשְׁכִיבָה / בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים     

כְּעֵין תָּדוּרוּ תִּשְׁבּוּ / בְּסֻכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

 

דּוּמִיָּה לְךָ תְּהִלָּה / מִלְּבָרֵךְ עֵת עֲשִׂיָּה

עַד שְׁעַת הָאֲכִילָה / אֲזַי בִּרְכָּתְךָ רְצוּיָה

קָדוֹשׁ הַיּוֹם בַּתְּחִלָּה / אַחֲרָיו סֻכָּה שְׁנִיָּה

בִּרְכַּת זְמַן שְׁלִישִׁיָּה / עַל שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו תָּמִים

 

כְּעֵין תָּדוּרוּ תִּשְׁבּוּ / בְּסֻכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

 

וּלְקַחְתֶּם בָּרִאשׁוֹן לָכֶם / לוּלָב מִכַּפּוֹת תְּמָרִים

גָּזוּל שָׂנֵא אֱלֹהֵיכֶם / גַּם שָׁאוּל מֵאֲחֵרִים

מִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם / אַף אִם לָכֶם יִהְיוּ חוֹזְרִים

לְהַלֵּל אֶל יוֹצֵר הָרִים / עַל גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים

כְּעֵין תָּדוּרוּ תִּשְׁבּוּ / בְּסֻכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

 

דְּבוּקִים לוֹ בִּפְתִיל צָמִיד / שְׁלוֹשָׁה בַּדֵּי עֵץ עָבוֹת

וְהוּא בֵּין הֲדַסִּים תַּעֲמִיד / לְפָנָיו שְׁתֵּי עֲרָבוֹת

אתרג דָּר בָּאִילָן תָּמִיד / אַרְבַּעְתָּם יִהְיוּ נקרבות

דֶּרֶךְ שֶׁפָּרוֹת וְרַבּוֹת / תִּקְּחוּ אוֹתָם שִׁבְעַת יָמִים

כְּעֵין תָּדוּרוּ תִּשְׁבּוּ / בְּסֻכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

 

בֵּן חָסִין בְּמִצְוָתְךָ / חֲזַק בַּעַל הַיְּכֹלֶת

יָגֹל יִשְׂמַח בִּבְנוֹתְךָ / סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת

נָפְשׁוּ תָּמִיד לִישׁוּעָתְךָ / מְצַפָּה מְיַחֶלֶת

לִהְיוֹת מְהַלֶּלֶת / לְפָנֶיךָ בְּלֵב תָּמִים

נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ שִׁמְךָ / אָדוֹן הָעוֹלָמִים.

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן

78 – אסדר תושבחתא

 

שירים לחג הסוכות על הלכות סוכה ועל ארבעה מינים שבלולב. וזה יצא ראשונה על שבעה אושפזין קדישין סימן אני דוד בן אהרן חזק נר"ו

 

אסדר תשבחתא / במלין ורחשין

ליקר אבהתא / אשפזין קדישין

 

אסדר תושבחתא – אערוך שבחים

במלין ורחשין – במלים ובקולות לפי שהפיוט נועד להיות מושר בסוכה

ליקר אבהתא – לכבוד האבות, הפוקדים את הסוכה והם האושפזין הקדישין על פי הזוהר

 

אשפזין קדישין / אילנין תקיפין

קימין דעלמא / אחידי שיפין

ומארי דגדפין / עלינא  מכסין

 

אושפזין קדישין – האורחים הקדושים

אילנין תקיפין – אילנות חזקין והוא כינוי לאושפזין המגנים על העולם כאילן

קיימין דעלמא – מקיימי העולם, בזכותם העולם קיים

אחידי שייפין – אוחזים חרבות ( להגן על שיראל )

ומארי דגדפין – ובעלי כנפיים – בדמותם של מלאכים

עלינא מכסין – עלינו הם מכסים מגינים

 

 

אשפזין קדישין / נזמן להון השתא

יעלון יתבון ייכלון / נהמא דאוריתא

בהדין מטללתא / יתאמרון חדושין

 

נזמן להון השתא – נזמין אותם עכשיו

יעלון יתבון יכלון – ייכנסו, ישבו יאכלו

נהמא דאורייתא – לחם התורה

בהדין מטללתא – בתוך הסוכה הזאת

יתאמרון חידושין – ייאמרו חידושי תורה

 

אשפזין קדישין / יומין שבעא נינהו

מגנא ומצלא / תהי זכותיהו

באכסניא כלהו / יהון מתכנשין

 

יומין שבעה נינהו – שבעה ימים וכנגדם שבעת האושפזין

מגנא ומצלא – מגינה ומצילה

תהי זכותייהו – תהא זכותם

באכסניא כלהו – זו הסוכה המשמשת מקום אכסניה לאושפזין

יהון מתכנשין – יתכסו

 

אשפזין קדישין / דרועא ימינא

רב חסד"א רב חנ"א / אברהם אבונא

מאריה דרחצנא / ובדיק בנסין

דרועא ימינא – זרוע ימין המסמלת את החסד והוא הכינוי לספירה הרביעית מי' הספירות על פי פתיחת אליהו " חסד דרועא ימנא "

רב חסד"א ורב חנ"א – רב החסד ורב החן הם חידודי לשון לציון מדת החסד של אברהם אבינו. האושפיז של יום א' של סוכות

מאריה דרוחצנא – בעל מידת הביטחון

ובדיק בנסין – ומנוסה בניסיונות על פי אבות ה, ג', בערה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולן.

 

אשפזין קדישין / ותמן ניחא

ליצחק דאעקד / על גבי מדבחא

ואלה על רוחא / רחמוי נפישין

 

ותמן נייחא – ושם מנוחה

ליתחק…מדבחא – ליצחק אבינו, שנעקד על גבי המזבח, והוא האושפיז של היום השני של סוכות

ואלה כל רוחא – ואלהי כל הרוחות

רחמוי נפישין – רחמיו מרובים – ואמר לאברהם " אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה "

 

אשפזין קדישין / דן הדר יתקרי

יעקב שלימא / אחר בתרין סטרי

אתגבר על גברי / ועירין קדישין

 

דין הדר יתקרי – זה ( יעקב ) הדר יתקרא

יעקב שלימא – יעקב השלם – " ויעקב איש תם " והוא האושפיז של יום ג' של סוכות

אחיד בתרין סטרי – אחוז ונתמך בשני הצדדים הם האבות שלפניו אברהם ויצחק

אתגבר….קדישין – גבר ( ניצח ) על אנשים ומלאכים קדושים.

 

אשפזין קדישין / בר-עמרם לויא

משה רבוננה / ריש כל נביאיא

הוא מהימנא רעיא / אוריתא לן אחסן

 

בר…ריבוננא – משה רבינו בן עמרם הלוי, והוא האושפיז של יום רביעי של סוכות

ריש כל נביאייא – משה רבן כל הנביאים

הוא מהימנא רעיא – הוא הרועה המאמן, הביטוי מצוי באיכ"ר פתיחתא, כה ואליו מיוחסים קטעי זוהר הקרויים " רעיא מהימנא "

אורייתא לן אחסין – את התרוה הורישו לנו

 

אשפזין קדישין / אהרן כהנא

במדברא הוה / בזכותיה עננא

ועלי חובנא / קרבנוי מרצין

 

אהרן כהנא – אהרן הכהן, והוא האושפיז של יום חמישי של סוכות

במדברא…עננא – הענן במדבר היה בזכותו

ועלי…מרצין – ועל עוונותינו קרבנותיו מרצין ומכפרין כמתואר בשמות ל, י

 

 

אשפזין קדישין / חסידא פרישא

יוסף צדיק נטיר / קימא רדישא

כד ערק טש טישא / ואנח לבושין

 

יוסף….קדישא – יוסף הצדיק והוא האושפיז ליום ו' של סוכות

כד ערק – כשברח ( מאשת פוטיפר ) כמתואר בבראשית לט " וינס ויצא החוצה "

טש טישא – כמו טס טיסה

ואנח לבושין – והניח בגדיו אצל אשת פוטיפר " ויעזב בגדו אצלה "

 

אשפזין קדישין / זכאה אחסנתיה

דדוד משיחא / בת שבע אנתתיה

 על כרסי מלכותיה / יתיב ולית אושין

 

זכאה אחסנתיה – אשרי חלקו

דדו משיחא – של דוד המשיח

בת שבע אנתתיה – בת שבע ( היא ) אשתו. זהו אישור לחוקיותה שלבת שבע כאשת דוד,ועל פי סנהדרין קז ע"א " ראויה הייתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית אלא שבאה אליו במכאוב "

על כורסי מלכותיה – על כסא מלכותו

יתיב ולית אוושין – יישב ואין מערער וזו גם הוכחה לחוקיותה של בת שבע כאשתו. שלא נתערערה מלכותו בשל כך

 

 

אשפזין קדישין / קדם רבון עלמין

יקומון לקבל / רישי שבעין אמין

יתן יטר יטמין / מכל עקתין בישין

 

קדם רבון עלמין – לפני רבון העולמים

יקומון – יעמדו האושפזין להגן על ישראל

לקבל…אומין – כנגד ראשי שבעים אומות, שכנגדן אנו מקריבין שבעים פרים על פי סוכה נה ע"ב " שבעים פרים כנגד מי ? כנגד שבעים אומות.

יתן יטיר יטמין – ישמור ויסתיר אותנו

מכל עקתין בישין – מכל צרות רעות על פי הזוהר שם

 

אשפזין קדישין / נעטר מותבהון

כל יומא ברישא חד מנהון

ולעילא מכלהון / רישא דכל רישין

 

נעטר מותביהון – נעטר ונקשט את מושבם

כל….מנהון – כל יום אחד מהם יהיה בראש

ועילא …רישין – ולמעלה מכולם – יהיה ראש כל הראשים, והוא הקב"ה

 

אשפזין קדישין / רב המנונא סבא

כד עיל לגוה / אמר מלה טבא

עולו לאותבא / אשפזין קדישין

 

רב מהנונא סבא – כמובא בזוהר, להלן

כד עייל לגווה – כאשר היה נכנס לתוך הסוכה

אמר מלא טבא – היה אומר מלה טובה, ומה היה אומר ?

עולו…קדישין – היכנסו לשבת אורחים קדושים על פי הזוהר. הנוסח שם הוא " יתיבו אושפיזין עילאין תיבו תיבו אושפזין מהימנותא תיבו "

 

אשפזין קדישין / וגברין גברין

זכאי חולקנא / דעלו לאתרין

עלן יהון שרין / ברכאן די נפישין עלן

 

וגוברין גברין – ואנשים גיבורים, על פי תרגום אונקלוס לבראשית מט, ה

זכאי חולקנא – אשרי חלקנו

דעלו לאתרין – שנכנסו האושפזין למקומנו ולסוכתנו

עלן יהון שרין – עלינו תהיינה שורות

ברכאן די נפישין – ברכות מרובות

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן

 

   178 – לוּלָבוּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים

 

                    פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב

 

לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים

אָבוֹא בָּם אוֹדֶה שׁוֹכֵן מעונים

 

אַזְכִּיר חַסְדֵי אֶל וְנִפְלְאוֹתָיו

אשר שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו

וְגַם קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו

וְצִוָּנוּ עַל אַרְבָּעָה מִינִים

 

נוֹדַעַת לָנוּ חִבָּה יְתֵרָה

כַּאֲשֶׁר נִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה

כְּדִבְרֵי אֶל חַי נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה

אֶל הָאִישׁ מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים

 

יִקַּח אִישׁ לוּלָב בַּיָּד יְמִינוֹ

פְּרִי עֵץ הָדָר בִּשְׂמֹאל דִּינוֹ

עֲצֵי יַעַר אָז יְרַנְּנוּ

מִלִּפְנֵי אָדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים

 

דְּעוּ לָכֶם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים

דִּין אַיֵּהוּ הָדָר מְחֻבָּרִים

נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה מְאִירִים

טַעַם וְרֵיחַ שְׁנֵיהֶם חוֹנִים

 

וּלְעֻמַּת לוֹמְדֵי דָּת יקותיאל

כַּפּוֹת תְּמָרִים חֹק לְיִשְׂרָאֵל

עֲנַף עֵץ עָבוֹת שׁוֹמְרֵי מִצְוַת אֶל

עַרְבֵי נַחַל אֲנָשִׁים רֵיקָנִים

 

דּוֹמֶה הַהֲדַס אֶל הָעֵינַיִם

וְהָעֲרָבָה לַשְּׂפָתַיִם

לוּלָב צְלָעוֹת וְשִׁדְרָה בֵּינְתַיִם

וְאֶתְרוֹג כַּלֵּב בְּתוֹךְ מַצְפּוּנִים

 

בַּדֵּי הַהֲדַס הֵם לְזִכָּרוֹן

שְׁלוֹשָׁה אָבוֹת יַשְּׁנִי חֶבְרוֹן

עֲרָבִי נַחַל הֵם מֹשֶׁה אַהֲרֹן

נְבִיאֵי אֱמֶת צִירִים אֱמוּנִים

 

נִרְמַז בָּהֶם עוֹד שְׁמוֹ יִתְעַלֶּה

שֵׁם הַמְּיֻחָד בההי"ן מָלֵא

בָּם נֶאֱמָר, אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה

בְּתָמָר אוֹחֲזָהּ בְּסַנְסַנִּים

 

חָכְמַת שלמה באתרוג נקבע

מלכות בית דָּוִד נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע

ה"א אַחֲרוֹנָה מִשֵּׁם בֵּן אַרְבַּע

וְזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל מִלְּפָנִים

 

סוֹדוֹת עֲצוּמִים וְגַם גְּדוֹלִים

בְּאַרְבַּע מִינִים הֵמָּה כְּלוּלִים

וְאֶל יוֹדְעֵי חֵן הֵמָּה מְגֻלִּים

שִׂפְתוֹתֵיהֶם שׁוֹשַׁנִּים – שְׂשׂוֹנִים

 

יַעֲשֶׂה בָּהֶם אָדָם בִּתְבוּנָה

נִעְנוּעִים מִסְפָּר עֶשֶׂר וּשְׁמוֹנָה

בִּקְרִיאַת הַלֵּל, הוֹדוּ וְאָנָּא

לְשֵׁשׁ קְצָווֹת הָעוֹלָם פּוֹנִים

 

נוֹדֶה וּנְהַלֵּל יָהּ צוּר עוֹלָמִים

אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִן הָעַמִּים

לִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתָיו כָּל הַיָּמִים

לְחַיּוֹתֵנוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים

 

חַי דָּר שָׁמַיִם צוּר מָגִנֵּנוּ

זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ

קַבֵּל בְּרָצוֹן תְּפִלּוֹתֵינוּ

יִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ בְּשִׁיר וּרְנָנִים

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן

48 – אֶלמוּל הַדְרַת אַפִּרְיון –

 נאה לאומרו ביום שמחת תורה על סדר האלף בית

אֶל מוּל הַדְרַת אַפִּרְיוֹן אֶקֹּד אֶשְׁתַּחֲוֶה

לִפְנֵי אֵל רָם וְעֶלְיוֹן יוֹם זֶה קִדָּה אַחֲוֶה

 

בְּנוֹת צִיּוּן צאינה בַּמֶּלֶךְ שלמה

בעטרה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ

 

גַּם אֲפַזֵּז אֲכַרְכֵּר בְּכֹחִי וְאוֹנִי

ונקלותי עוֹד מִזֹּאת לִפְנֵי יוֹצְרֵי קוֹנִי

 

דּוּד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מִי גָּדוֹל כָּמוֹהוּ

לֹא הִבִּיט אֶל כְּבוֹדוֹ כִּי בָּמָה נֶחְשָׁב הוּא

 

הֵן שְׂפָתַי לֹא אֲכַלֶּהָ בְּעֶשֶׂר הִלּוּלִים

אֲבָרֵךְ אֶת ה במקהלים

 

וּמִסְפָּרָם כְּמִסְפָּר הַסְּפִירוֹת

וְדִבְּרוֹת וְעֶשֶׂר מֵאֲמָרוֹת

 

זֶרַע קֹדֶשׁ זַמְּרוּ לָאֵל אֶל תֶּחֱשׁוּ

הַלְלוּיָהּ הַלְּלוּ אֵל בְּקַדְּשׁוֹ

 

חֶדְוַת הָאֵל מָעֻזְּכֶם כֶּסֶף זָהָב בָּזוּ

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בָּרָקִיעַ עֻזּוֹ

 

טוֹב וְיָשָׁר ה עָמְקוֹ מַחְשְׁבוֹתָיו

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בִּגְבוּרוֹתָיו

 

יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ בָּחַר נַחֲלָה לוֹ

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ כְּרָב גֻּדְּלוּ

 

כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל וְכָל שׁוֹכְנֵי עָפָר

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בְּתֶקַע שׁוֹפָר

 

לְפָנָיו נגד נַפֵּק נְהַר דִּי נוּר

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ וְכִנּוֹר

 

מַבְדִּיל בֵּין אוֹר לַחֹשֶׁךְ וּבֵין קֹדֶשׁ לְחוֹל

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל

 

נוֹרָא שְׁמוֹ בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בְּמִינִים ועוגב

 

סְגֻלָּה מִכָּל עַמִּים צַעֲקַתְכֶם יִשְׁמַע

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע

 

עוֹד תִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִמְּעֻיְּנֵי הַיְּשׁוּעָה

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְּרוּעָה

 

פִּי אֶפְצַח בְּחַצְרוֹת מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ

שָׂמַחְתִּי בָּאוֹמְרִים לִי בַּיִת ה נֵלֵךְ

 

צוּר יִשְׂרָאֵל נָגִילָה בָּךְ בְּתוֹרָתְךָ

בְּךָ בְּיִרְאָתְךָ בְּךָ בִּישׁוּעָתְךָ

 

קוֹל רִנָּה וְקוֹל תּוֹדָה אָשִׁיר אֲשַׁבֵּחַ

יַפִּי לְךָ אַפִּרְיוֹן יֹפִי לְךָ מִזְבֵּחַ

 

רֹנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוּן מֶלֶךְ אֱלֹהַיִךְ

עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בשעריך

 

שוש אָשִׂישׂ בָּהּ אֶעֱשֶׂה סְעוּדָה

בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהִי רְעָדָה

 

תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה בִּנְעִים זֶמֶר

קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן

26 – אחי בשירה רוממו

 

 פיוט יסדתי בחתונת הנבון וחשוב כהר"ר שמואל אבודרהם

 

אחי, בשירה רוממו

חתן, אמריו נעמו

מה טוב טעמו / ונאומו

            שמואל בקוראי שמו

 

נפלאות אל חי יגידו

שהכל ברא לכבודו

ועל עבדו / גבר חסדו

         יצר אדם בצלמו

 

יחיד נאזר בגבורה

מצלעו בנה לו עזרה

אחיו שומרה / גם מאירה

       עיניו, ואופָה לחמו

 

דבר טוב רחש לבבי

לכבוד חתן דומה לצבי

אקריב אביא / מהללי ניבי

       כצפיחית בדבש טעמו

 

ועוד אשיר שיר תהלה

לכוד כלה מהללה

גם מעלה / איש בגללה

    יעזב אביו ואמו

 

יקר רוח איש תבונה

נתן לך האל למנה

בת הגונה / כלבנה

     ירח יקר בן יומו

 

דגלך ומזלך ירים

אלהים יוצר מאורות

וכל צרים / בך נֶחֱרִים

      הן יבושו ויכלמו

 

חסד ואמת שניהם

וכתר תורה על גביהם

תדבק בהם / כי עליהם

       העמיד שדי עולמו

 

זבח משפחה אליך

יום נכנסת לחפתך

אל ירצך / ועליך

          יפרס סכת שלומו

 

קום, יפה מראה וצורה

לקרא בספר תורה

קח תשורה / שי למורא

       ברוך הוא וברוך שמו

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן

 

38 – אל אלהים עזנו

 

 פיוט לפורים

 

אל אלהים עזנו / הרנינו כבוד תנו

משירי אהודנו / זמרה אליו אערכה

 

נפלאות עשה לנו / באויבינו צרינו

על במותם דרכנו / כמו גת הדרוכה

 

יום קם זר עובד חמן / איש צר ואויב המן

לאבד עם לא אלמן / תוחלתו ממשכה

 

דל ורש בזוי היה / ממשפחה בזויה

כגדר הדחויה / לא ריכא לא בר ריכא ( לא מלך ולא בן מלך )

 

ולא שם לו במתא / לבד בן המדתא ( אין לו שם בעיר, אינו חשוב כלל )

יהי שמו בשמתא / בקללה לא ברכה ( תבוא עליו הקללה )

 

יום כביר מצאה ידו / גדל מאד כבודו

חקק פסל בבגדו / ואלהי מסכה

 

דבר המלך יצא / אשר כל איש ואשה

ישתחוו לו ארצה / בכריעה ובבריכה ( על פי לשון התחנון למוסף יום הכיפורים )

 

בעשרת אלפים / ככר אלף צרופים

בהוצאה חריפים / קנה עדה נסוכה ( מזומנים, עבורים לסוחר )

 

 

נועץ ערב אל לבו / באדר יריק חרבו

בשלשה עשר יום בו / תהיה קשתו דרוכה

 

אבד האל עצתו / ועל פניו שליתו

הפך ויתלו אותו / עלי קורה ארוכה

 

הנה אלה רשעים / בניו זרע מרעים

רמי קומה גדועים / ערב שמשם וחשכה

 

רבין היו רודפינו / דמו לאבדנו

לולא שהיה לנו / אל אדון הממלכה

 

נס ופלא נעשה / על ידי איש ואשה

מרדכי והדסה / היא אסתר הברוכה

 

חובה לשלוח מנות / מבשר ומגדנות

ולאביונים מתנות / שעה להם צריכה

 

סופרים ראשונים קבעו / יאכלו רעים ישבעו

ישכרו עד לא ידעו / בין קללה לברכה

 

יום י"ד וט"ו שניהם / שם פורים קראו להם

מה הגיע אליהם / ומה ראו על ככה

 

נזכרים ונעשים / הימים ימי נסים

בישראל קדושים / בכל דור וממלכה

 

חזקו עמי וגילו / בה תתהללו

שירו לו זמרו לו / ה' מי כמוכה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 130 מנויים נוספים

יוני 2019
א ב ג ד ה ו ש
« מאי    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר