מורשת יהדות מרוקו

שִׁירוֹ שִׁיר וָשֶׁבַח 

בתהילת ה׳ ובסיפור יציאת מצרים. לנשמת. שיר מעין אזור בן שתים עשרה מחרוזות ומדריך דו-טורי דו-צלעי. הצלע האחרונה במדריך מעמידה מילות קבע בראשי המחרוזות. בכל מחרוזת שני טורי ענף וטור אזור דו-צלעי.

חריזה: א/ב א/ב גגג/ב דדד/ב.

משקל: שתים עשרה הברות בטור.

כתובת: פיוט נועם ׳אל ארץ עזובה׳.

סימן: אני דויד בן חסין.

מקור: א- לד ע״א; ק- לו ע״א.

שִׁירוֹ שִׁיר וָשֶׁבַח / קְהָל עַם אֵמוּנַי
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח / פֶּסַח הוּא לַה'

פֶּסַח הוּא לַה'
אֱלֹהִים צְבָאוֹת
שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת
5- שִׁירִים וְהוֹדָאוֹת / אוֹדֶה אֶת ה'

פֶסַח הוּא לַה'
נַעֲשׂוּ שְׁפָטִים
בִּבְנֵי חַם בְּמַסּוֹת בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים
אָבְדוּ גּוֹי כְּרֵתִּים / מִלִּפְנֵי ה'

פֶּסַח הוּא לַה'
יִשְׂרָאֵל בְּחִירָיו

10- גְאָלָם מִיָּד צַר וַיַּךְ אָחוֹר צָרָיו
כִּי מָרוּ דְּבָרָיו / עָזְבוּ אֶת ה'

פֶּסַח הוּא לַה'
דָּנָם וְחִיְּבָם
וָיַהֲפֹךְ לָהֶם לְאוֹיֵב נִלְחַם בָּם
הֲמָמָם עִרְבְּבָם / בְּאַפּוֹ ה'

פֶּסַח הוּא לַה'
15- וְאָהוּב וְחָבִיב
וְנֶחְמָד וְנָעִים כְּמוֹ טַל וְרָבִיב
בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב / עַם נוֹשַׁע בַּה'

פֶּסַח הוּא לַה'
יוֹשֵׁב בַּשָׁמַיִם
גָּמַר אֹמֶר אֶשְׁפֹּךְ חַמָּתִי עַל גּוֹיִם
20- וְיָדְעוּ מִצְרַיִם / כִּי אֲנִי ה'

1. 1. קהל עם אמוני: כינוי לישראל. 2. ואמרתם…. לה׳: שמי יב, כז. 5. אודה את ה׳: על-פי בר׳ כט, לה. 7. בבני חם: כינוי למצרים, על-פי בר׳ י, כ. באותות ובמופתים: על-פי דב׳ ד, לד. 8. גוי כרתים: על־פי צפ׳ ב, ה. כרתים: מעמי יוון, אך כיוון לצורת ב נוני רבים משרש כר״ת, הגוי הנכרת. 10. גאלם… צריו: על-פי שילוב פסוקים: תה׳ קז, ב; עח, סו. 11. כי מרו דבריו: על-פי תה׳ קה, כח. עזבו את ה׳: על־פי יש׳ א, ד. 12. דנם: על-פי בר׳ טו, יד. 13. ויהפוך… בם: על-פי יש׳ סג, י. 14. הממם ערבבם: על-פי רש״י לשמ׳ יד, כד. 16-15. ואהוב… ונעים: על-פי ברכת הגאולה לק״ש בשחרית. 17. עם… בה׳: כינוי לעם ישראל, על-פי דב׳ לג, כט. 18. יושב בשמים: כינוי לה׳, על-פי תה׳ ב, ד. 19. אשפך… מים: על־פי יר׳ י, כה. 20. וידעו… ה׳: שמי ז, ה. 15.

פֶּסַח הוּא לַה'
דְּעוּ נִפְלָאוֹתָיו
וְגַם הַגִּידוּ בָּעַמִּים עֲלִילוֹתָיו
אוֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו / כִּי הוֹצִיא ה'

פֶּסַח הוּא לַה'
בֵּן נִמְאַס וְנִבְזֶה
25- עוֹד כִּימֵי מִצְרַיִם עֱנוּתוֹ תֶּחֱזֶה
הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה / שִׁמּוּרִים לָהּ'

פֶּסַח הוּא לַה'
חַי וְקַיָּם נִצַּח
בְּנָגְּפוֹ מִצְרַיִם עַל בָּתֵּינוּ פָּסַח
וּבְאוֹיבֵינוּ רָצַח / כָּל בְּכוֹר ה'

פֶּסַח הוּא לָה'
30- סַפְּרוּ אֱמוּנִים
כִּי הוּא רֹאשׁ מוֹעֲדִים וְחַגִּים וּזְמַנִּים
אָב יַגִּיד לְבָנִים / מַעֲשֵׂה ה'

פֶּסַח הוּא לָה'
יִהְיֶה זָכוּר לָנוּ
יְצִיאַת מִצְרַיִם כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ
35- וּבְבִיאַת מַלְכֵּנוּ / מְשִׁיחַ ה'

פֶּסַח הוּא לָה'
נָאוֹר אֵין לוֹ עֵרֶךְ
יַשְׂבִּיעַ מִטּוּבוֹ כָּל דִּכְפִין כָּל דִּצְרִיךְ

נִשְׁמַת כָּל תְּבָרֵךְ / אֶת שִׁמְךָ ה'

22. 22. הגידו… עלילותיו: על-פי תה׳ ט, יב. 23. אותותיו… ה׳: על-פי דב׳ ו, כב-כג. 24. נמאס ונבזה: כינוי לישראל הנרדף ומבוזה בגוים, על-פי תה׳ טו, ד. 27. חי וקיים: כינוי לה׳, על-פי ר״ה כה, ע״א. 28. בנגפו… פסח: על-פי שמי יב, כח. 29. רצח… ה׳: על-פי שמי יב, ל. 30. אמונים: כינוי לישראל על-פי יש׳ כו, ב. 31. ראש וזמנים: על-פי שמ׳ יב, ב. 32. אב… ח׳: על-פי שמי י, ב. 33-34. זכור… חיינו: על-פי דב׳ טז, ג. 35. ובביאת… משיח ה׳: על-פי דב׳ טז, ג ומדרשו ברכות יב, ע״ב. 36. נאור: כינוי לה׳, על-פי תה׳ עו, ה. 37. ישביע… דצרין: ה׳, הזן את העולם כולו בטובו. כל דכפין… דצריך: כל מי שרעב, כל מי שצריך, על-פי ההגדה של פסח, וכאן עניינו ישראל הרעבים לגאולה. 38. נשמת… ח׳: הפתיחה ל׳נשמת כל חי׳, ורמז לייעוד הפיוט.

עֲדָתִי, בְּיוֹם זֶה שִׁשִּׁי 

 בשבחה של תורה. שיר מעין אזור בעל מדריך דו-טורי דו-צלעי ושש מחרוזות. בכל מחרוזת ארבעה טורי ענף וטור אזור אחד. כל טור מתחלק לשתי צלעות. צלעות א באזור ובטור הרביעי חורזות בחריזה הסופית של הענף.

חריזה: א/ב א/ב ג/ד ג/ד ג/ד ה/ה ה/ב . ז/ח ז/ח ז/ח ט/ט ט/ב וכו׳.

משקל: שמונה הברות בצלע א, שבע הברות בצלע ב.

 כתובת: פיוט.

 סימן: אני דוד. [נ״י: פיוט נו׳ יונתי לשם תפארתי סי׳ אני דוד].

מקור: א- לו ע״א; ק- לט ע״ב; נ״י 3097 – 24 ע״ב.

עֲדָתִי, בְּיוֹם זֶה שִׁשִּׁי / וּפִצְחִי שִׁירָה וְזִמְרָה
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה / מִפְּנִינִים יְקָרָה

אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי / אָמְרָה תּוֹרָה תְּמִימָה
יִסְתּוֹפֵף יֶחְסֶה בְּצִלִּי / בְּכָל מַדָּע וְחָכְמָה
5- עֵצָה וְגַם תּוּשִׁיָּה לִי / גַּם גְּבוּרָה וְעָצְמָה
אֶתֵּן לִפְתָאִים עָרְמָה / וְלַנְעָרִים מְזִּמָּה
וְעִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה / אָשִׂים אוֹתָהּ בְּצוּרָה

נֵר לְרַגְלֵי דְּבָרֶיהָ / כַּכּוֹכָבִים מַזְהִירִים
פְּשָׁטֶיהָ רְמָזֶיהָ / עֲרוּכִים שְׁמוּרִים

10- כָּל לוֹמְדֶיהָ וְהוֹגֶיהָ / יִפְרְחוּ כַתְּמָרִים
וּכְמוֹ תָּבוֹר בֶּהָרִים / עַל עַמִּים נִסָּם תָּרִים
לָנֶצַח יִהְיוּ שְׁמוּרִים / מִכָּל צוּקָה וְצָרָה

יָמִים אֶהֱגֶה וְגַם לֵילוֹת / בְּאַיֶּלֶת אֲהָבִים
כְּרֵיחַ מֹר וַאֲהָלוֹת / שְׁמָנֶיהָ מָה טוֹבִים
15- אָסִיר עַל עַצְבוּת וְעַצְלוּת / אֶתְעַלֵּס בָּאֲהָבִים
וּבְתוֹךְ רֵעִים אֲהוּבִים / גַּם נְגִידִים וּנְצִיבִים
שְׂפָתַי יִהְיוּ דּוֹבְבִים / אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה

דְּבָרֶיהָ מָה נַעֲמוּ / מִצּוּף דְּבַשׁ מְתוּקִים
עַל סוֹדוֹתֶיהָ נִלְחָמוּ / כָּל מַלְאָכֵי שְׁחָקִים
20- לְרֹאשׁ וּלְגַרְגֶּרֶת כְּמוֹ / לִוְיַת חֵן וַעֲנָקִים
אַשְׁרֵי עַם בַּה 'דְּבֵקִים / בַּמִּסְתָּרִים הֵם עוֹסְקִים
בִּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים / בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא

וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁרִים / מַחֲזִיקִים חַלָּשִׁים
הַלֹּא הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים / מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵׁם
25- יִשְׂרָאֵל יַחַד חֲבֵרִים / כָּל הָעֵדָה קְדוֹשִׁים
נְעָרִים עִם יְשִׁישִׁים / מִבֶּטֶן הֵם עֲמוּסִים
וּבְשִׂפְתוֹתֵיהֶם רוֹחֲשִׁים / מִצְוַת ה' בָּרָה

דַּעַת וְיִרְאַת שָׁמַיִם / הָעוֹסְקִים בָּהּ יִנְחֲלוּ
עֵת אֲשֶׁר יִתְנוּ בַּגּוֹיִים / חִישׁ לְאַרְצָם יַעֲלוּ
30- לָהֶם תִּהְיֶה לְעֵץ חַיִּים / טוּב הָאָרֶץ יֹאכֵלוּ
יִשְׂמְחוּ וְיָגִילוּ / בָּהּ יִתְהַלָּלוּ
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ / נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה

1. 1. עדתי: פנייה לכנסת ישראל. ביום זה: הוא יום מתן תורה. ופצחי: בנ״י: ׳תנו׳ 2. תורה… משה: דב׳ לג, ד. מפנינים יקרה: על-פי מש׳ ג, טו. 3. אשרי… לי: על-פי מש׳ ח, לד. תורה תמימה: על-פי תה׳ יט, ח. 4. יסתופף… וחכמה: אלה דברי החכמה על-פי משלי, שם. 5. עצה… לי: על-פי מש׳ ח, יד. 6. אמן… מזימה: על־ פי מש׳ א, ד. 7. ועיר… חומה: על-פי מש׳ כה, כח. אשים אותה בצורה: שהתורה מגינה כחומה. 8. נר לרגלי דבריה: על־פי תה׳ קיט, קה. ככוכבים מזהירים: על-פי דני יב, ג. 9. פשטיה רמזיה: אלו דרכי לימוד התורה. ערוכים שמורים: על-פי שמ״ב כג, ה. 10. יפרחו כתמרים: על-פי תה׳ צב, יג 12. יהיו: לומדי התורה. 13. ימים… לילות: על־פי יהו׳ א, ח; תה׳ א, ב. באילת אהבים: כינוי לתורה על־פי מש׳ ה, יט. שמניה מה טובים: על-פי שה״ש א, ב. דובבים: הוגים ומשמיעים. 18. דבריה… מתוקים: על-פי תה׳ יט, יא. 19. על… שחקים: המלאכים ביקשו שהתורה תישאר בשמים ולא תינתן לישראל, על-פי שבת פח ע״ב. 20. לראש… וענקים: על-פי מש׳ א, ט. 22. בראש הומיות תקרא: מש׳ א, כא. 23. ותומכיה מאושרים: על-פי מש׳ ז, יח. 24. הלא… השם: על-פי בר׳ ו, ד. 25. ישראל יחד חברים: על-פי חגיגה כו ע״א. כל העדה קדושים: על-פי במ׳ טז, ג. 26. ומבטן הם עמוסים: על-פי יש׳ מו, ג. 27. מצות ה׳ ברה: על־פי תה׳ יט, ט. 29. יתנו: ישנו וילמדו תורה, על-פי הו׳ ח, י. יעלו: בזכות התורה. 32. אשרי… לו: תה׳ ק מד, טו. נר… אור: על-פי מש׳ ו, כג.

אֶצְעַק אֲהָהּ אֶהֱמֶה

 קינה בתבנית מעין אזורית בת עשרים וארבע מחרוזות שלושה טורי ענף וטור אזןר

חריזה: אאאב גגגב דדדב וכו'..

משקל: שבע הברות בתור

כתובת: קינה לט״ב (=לט׳ באב). תמרור ׳ציון הלא תשאלי׳ על חרבן הבית ועל הגלות.

 סימן: אנכי דוד בר אהרן אמיץ יצ״ו חזק.

מקור: ק- צב ע״א.

אֶצְעַק אֲהָהּ אֶהֱמֶה / יוֹם וָלַיְלָה לֹא אֶדְמֶה 
עַל בָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵ / עַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם

נָדְרוּ לַלֶּחֶם דָּרְשׁוּ / אָבוֹת בָּנִים לֹא חָסוּ 
הֲגַם תַּנִּים שַׁד חָלְצוּ / וְהֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶם

5 – כָּשַׁל כֹּחָם מִצָּרָה / וְחֶרְפָּה לִבָּם שָׁבְרָה 
עַד כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה / נֶהֶפְכוּ פְּנֵיהֶם

יוֹם קָם בָּא עֲלֵיהֶם צָר / כָּל שַׁעֲרֵיהֶם הֵצָר 
הֶחֱשִׁיךְ מְאוֹרָם וְסָר / צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם

דָּלוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ / שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעוּ 
10- כָּל רוֹאֵיהֶם יִקְרְעוּ / לִבָּם וּבִגְדֵיהֶם

וְהַנּוֹגְשִׂים בָּם אָצִים / לֵאמֹר : כַּלוּ מַעֲשִׂים 
בְּמַעֲנִיתָם חוֹרְשִׁים חָרְשׁוּ עַל גַּבֵּיהֶם

יְלָדִים מוּם אֵין בָּהֶם / וְטוֹבִים בְּמַרְאֵיהֶם 
קָשְׁרוּ בְּמִטּוֹתֵיהֶם / לְיַחְמֵנָּה לָהֶם

1. 1. אהה אהמה: אצעק מרוב צער. יום… אדמה: לא אחדל מלבכות, על-פי יר׳ יד, יז. 2. על… אביהם: על-פי ברכות ג ע״א. על ישראל שגלו מעיר האלהים. 3. צדדו ללחם: נדדו לחפש מזון, עדה״כ איוב טו, כג. אבות… חסו: לא ריחמו אבות על בניס, וכפי שמתואר בהמשך. 4. הגם… גוריהם: על-פי איכה שם, ג, ופירש״י ׳אפי׳ התנין שאכזרי הוא חלצו שד להניק גוריהם׳. 5. כשל כחם מצרה: כוחם נחלש מדאגה וייסורין, על־פי תה׳ סט, כא. 6. עד… פניהם: עד שהשחירו פניהם כתחתית הקדרה, על-פי מגילה יא ע״א. 7. יום… צר: ביום שבא נגדם האויב. כל… הצר: סגר עליהם. 8. סר צלם מעליהם: על-פי במי יד, ט. סר כוחם ומגעם. 9. דלו מאנוש נעו: על-פי איוב כח, ד. כאן: נידלדלו וניטלטלו מחברת בני אדם. שעו מות הגיעו: על-פי תה׳ קז, יח. 10. כל… ובגדיהם: מצער על מצבם הקשה. 11. והנוגשים… מעשים: האויבים לוחצים בהם ומכבידים את עולם, על-פי שמ׳ ה, יג. 12. במעניתם… גביהם: האויבים חרשו תלמים ופגעים על גבי ישראל, על-פי תה׳ קכט, ג, וראה דרשת הדברים בספרא בחוקותי א, ג. 14-13. ילדים… להם: האויבים קשרו למיטותיהם את ילדי ישראל כדי שילדו נאים כמותם. 13. ילדים… במראיהם: על-פי דג׳ א, ד. 14. ליחמנה להם: שילדו כיוצא בהם, על-פי בר׳ ל, מא.

15- דָּבָר מְכֹעָר כָּזֶה / אֵין עַיִן אוֹתוֹ תֶּחֱזֶה 
רוֹאִים שׁוֹמְעִים דָּבָר זֶה / תִּצְלֶינָה אָזְנֵיהֶם

בְּנֵי צִיּוֹן הַיְּקָרִים / מָשְּׁלוּ בָּהֶם אַכְזָרִים 
וּבִידֵיהֶם אֲסוּרִים / לִנְחֻשְׁתַּיִם רַגְלֵיהֶם

רָדוּ בָּם אַנְשֵׁי מִרְמָה / מֵהֶם הִכּוּ עַד חָרְמָה 
20- וּמֵהֶם לִדְבַר זִמָּה / נָתְנוּ בָם עֵינֵיהֶם

אֶת שֵׁם הָאֵל קִדְּשׁוּ / לָאֵשׁ וְלַיָּם קָפְצוּ 
וְאוֹיְבֵיהֶם לֹא יַעֲשׂוּ / בָּהֶם רְצוֹנֵיהֶם

הֲתִתְאַפֵּק עַל אֵלֶּה / אַתָּה אֶל עוֹשֶׂה פֶּלֶא 
אֵיךְ יֹאמְרוּ בְּפֶה מָלֵא / אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם ?

25- רְשָׁעִים דָּאֹה דָּאוּ / בְּנַחֲלָתָךְ בָּאוּ 
הֵיכַל קֹדֶשׁ טִמְּאוּ / שָׁם זָבְחוּ זִבְחֵיהֶם

וּלְמִי עוֹלַל כֹּה מָטָה / רְאֵה צוּרִי הַבִּיטָה 
בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךְ שִׁיתָה / פָּחַד מוֹרָא עֲלֵיהֶם

נְקָמָה יִרְאוּ עֵינַי / בְּשׂוֹטְנָי וְגַם מוֹנָי 
30- הָשֵׁב גְּמוּל ה' / כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם

16. 16. תצילנה אזניהם: ירעשו האזנים לשמע הזוועה הזאת. 17. בני ציון היקרים: על-פי איכה ד, ב. 18. ובידיהם… רגליהם: קשרו ידיהם ורגליהם בשלשלאות. 19. רדו… מרמה: שלטו בהם רשעים. 21־22. את… רצוניהם: הם העדיפו למסור עצמם על-קידוש ה׳ כדי שהאויב לא יעשה בהם כרצונו. 23. התתאפק על אלה: על־פי יש׳ סד, יא. אתה… פלא: על-פי תה׳ עז, טו. 24. יאמרו איה אלהיהם: על־פי תה׳ עט, י. 25־26. בנחלתך… טמאו: נכנסו לירושלים ולביהמ״ק וטמאו את ההיכל, על־פי תה׳ עט, א. 27. ולמי… הביטה: אתה ה׳ ראה למי אירע כאסון הזה בארץ, על־פי איכה ב, כ. 28. בגדול זרועך: על-פי שמי טו, טז. שיתה מורא להם: על-פי תה׳ ט, כא. 29. נקמה… מוני: אזכה לראות בנקמה לאויבי. שוטני וגם מוני: אויבי. 30. השב… ידיהם: הענישם על מעשיהם הרעים, על־פי תה׳ כח, ד.

    אִם גּוֹיִים קוֹלָם יִשְׁאוּ / זַכָּאִים בְּדִין יָצְאוּ 
    מֵהֶם בָּהֶם יָבוֹאוּ / יָעִידוּ עֲלֵיהֶם 

מַה זֶה עָשָׂה אַמְרָפֶל / אַבְרָהָם לְאֵשׁ הִפִּיל 
וּפַרְעֹה בָּנָיו הִשְׁפִּיל / וַיְמָרֵר חַיֵּיהֶם

35- יַגִּיד בְּפִיו יַעֲנֶה / מֶלֶךְ בָּבֶל נִקְרָא נְ 
בוּכָדֶנְצַּר צַר מוֹנֶה / הֶחֱשִׁיךְ מֵאוֹרֵיהֶם

צְאוּ רְאוּ מֶה הָיָה / לְדָנִיֵּאל חֲנִינְיָה 
מִישָׁאֵל וַעֲזָרֶיהָ / מָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם

יַעֲנוּ חִישׁ וְיֹאמְרוּ / אֶת פִּי ה' מָרוּ 
40- וְחֹק הַגָּזוּר עָבְרוּ / הִכְבִּידוּ עֻלֵּיהֶם

צוּרָם אִבְּדָם מְכָרָם / וַה' הִסְגִּירָם 
מִגֵּיהִנָּם פְּטָרָם / בִּלְתִּי שְׁלוֹט בָּהֶם

חוֹן עַל בָּנִים הִגְלִיתָם / קַיֵּם אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּם 
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם / בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם

45- זָכוֹר תִּזְכֹּר אֲלֵיהֶם / אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵיהֶם 
אַל תָּפֵר בְּרִית לָהֶם / וְלִבְנֵי בְּנֵיהֶם

קוּמָה ה'  נְשָׂא / יָדֶיךָ וְהָחִישָׁה 
קֶרֶן יִשְׂרָאֵל תִּשָּׂא / וְהָרֵם דִּגְלֵיהֶם.

31־32. אם… עליהם: על-פי ע״ז ג ע״א: ׳א״ל הקב״ה (לגויים) מכם יבואו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים… יבוא נבוכדנצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה  שלא השתחוו לצלם…׳ 33. מה… הפיל: הוא נמרוד אשר הפיל את אברהם לכבשן האש. 34. ופרעה… חייהם: יעיד ששעבד את ישראל. 35־36. יגיד… מאוריהם: גם הוא יעיד ששעבדם קשה, וראה גם ע״ז שם שם. 38-37. צאו… אליהם: שהושלכו לכבשן האש על-ידי נבוכדנצר, על-פי ע״ז שם. 39. יענו… מרו: הגוים יודו בפשעם נגד ישראל. 40. וחוק… עוליהם: מכוון על המצרים ששעבדו בישראל שעבוד כפול. 41. צורם… הסגירם: על-פי דב׳ לב, ל. 42. מגיהנם… בהם: שעל-ידי השעבוד נפטרו ישראל מדין גיהנם והשווה מדרש תנאים לדברים לב, מג. 43. חון… הגליתם: רחם על ישראל שהגליתם מארצם. קיים אשר הבטחתם: ומה היא ההבטחה? 44. ואף… אויביהם: שגם בהיותם בגולה ה׳ לא ישכחם. 46-44. ואף… להם: על-פי וי׳ כו, מד-מה. 47. קומה… ידיך: הראה כוחך לקיים שבועתך, על-פי תה׳, יב. והחישה: גאולתם של ישראל. 48. קרן… דגליהם: הרם קרן ישראל וכבודם בעמים. קרן ישראל: על-פי איכה ב, ג.

פָּתוֹחַ תִּפְתַּח אֱלֹהִים חַיִּים

תחינה לעצירת מטר. שיר בן ארבע עשרה מחרוזות ומחרוזת פתיחה(מעין מדריך) בראשו, בכל מחרוזת ארבעה טורים – שלושה טורי סטרופה וטור אזור.

חריזה; א/א ב/ב/ב/א ג/ג/ג/א וכו׳.

משקל: בין תשע לאחת עשרה הברות.

כתובת: תחינה יסדתי בהעצר שמים ולא היה מטר, לתפ״ץ (= לא תקום פעמים צרה).

נועם ׳אל חי יפתח אוצרות שמים׳.

סימן: אני דוד בר אהרון חסין.

מקור: ק- ד ע״ב.

 פָּתוֹחַ תִּפְתַּח אֱלֹהִים חַיִּים
אוֹצָרְךָ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם

אֶרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה
מֵחַרְבוֹנֵי קַיִץ נוֹתְרָה עֲרוּמָה
5 – כְּאַיִל תַּעֲרֹג אֵלֶיךָ בַצָּמָא
וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמָיִם.

נוֹתְרָה אֲדָמָה בּוּקָה וּמְבֻלָּקָה
מִתְאַוֶּה וָאַיִן, מִשְׁתּוֹקְקָה
לְאֵד מִן הָאָרֶץ יַעֲלֶה וְהִשְׁקָהּ
10 – תִּשְׁתֶּה מַיִם לִמְטַר הַשָּׁמַיִם.

יָדַעְנוּ רִשְׁעֵנוּ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ
פָּסְקוּ וּמָנְעוּ הַטּוֹב מִמֶּנּוּ
וְאַתָּה ה' הַעֵדֹתָה בָּנוֹ
הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם.

דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע
15 – תֹּוצֵא הָאָרֶץ תְּגַדֵּל פֶּרַע
נִטְפֵי מַיִם מִמֶּנָּה אַל תִּגְרַע
גֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם.

  וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֱלֹהִים תּוֹשִׁיעַ
הֵן עִם אֶחָד לַמָּוֶת הִגִּיעַ
20- בּוֹכֶה וּמְבַכֶּה, מִתְפַּלֵּל, מַפְגִּיעַ
וְכַפָיו פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמַיִם.

1. 1. פתוח תפתח: על-פי דב׳ טו, ח, יא. 3. ארץ הנשמה: על-פי יח׳ לו, לד. הנשמה: השוממה. 4. מחרבוני… ערומה: תה׳ לב, ד. הארץ נותרה ערומה מן ה 1. פתוח תפתח: על-פי דב׳ טו, ח, יא. 3. ארץ הנשמה: על-פי יח׳ לו, לד. הנשמה: השוממה. 4. מחרבוני… ערומה: תה׳ לב, ד. הארץ נותרה ערומה מן החורב ומן החום של הקיץ. 5. באייל… אליך: תה׳ מב, ב. הארץ הצחיחה צמאה למים, כאייל שעורג למים. 6. ואתה… השמים: מל״א ח, לב ועוד. 7. נותרה… ומבולקה: נחום ב, יא. בוקה… ומבולקה: מרוקנת, חורב ומן החום של הקיץ. 5. באייל… אליך: תה׳ מב, ב. הארץ הצחיחה צמאה למים, כאייל שעורג למים. 6. ואתה… השמים: מל״א ח, לב ועוד. 7. נותרה… ומבולקה: נחום ב, יא. בוקה… ומבולקה: מרוקנת, חרבה ושוממה. 8. מתאווה ואין: על־פי מש׳ יג, ד. 9. לאיד… והשקה: בר׳ ב, ו. 10. תשתה… השמים: דב׳ יא, יא. 11. ידענו רשענו: על-פי יר׳ יד, כ. 14-13. ואתה… והשמים: דב׳ ד, כו; שם ל, יט. העדות: דב׳ יא, יז: ׳ולא יהיה מטר…׳. 15-14. דשא… הארץ: בר׳ א, יא. תגדל פרע: על-פי במ׳ ו, ה. 16. נטפי… תגרע: אל תמנע מן האדמה את טיפות המים. על-פי איוב לו, כז. 17. גשם… השמים: יש׳ נה, י. 19-18. אם…הגיע: הבצורת קשה מאוד, ואם לא ירד הגשם מיד, נגיע עד לשערי מוות. 20. מפגיע: מפציר ומתפלל. 21. וכפיו… השמים: מל״א ח, נד.
   
   דַּלִּים וּשְׁפָלִים, אֶבְיוֹנִים, עֲנִיִּים
   גְּמוּלֵי חָלָב וְיוֹנְקֵי שָׂדָיִים
   נוֹאֲקִים, צוֹעֲקִים, מְבַקְשִׁים מַיִם
   25- מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם.
   
   בְּקָרָאִי עַנְנֵי, יָדִי מָטָה
   לָרָשׁ אֵין כֹּל, כָּלְתָה פְּרוּטָה
   בֵּיתִי רֵיקָן ה',הַשְׁקִיפָה, הַבִּיטָה
   מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם.

30- רַחֵם עַל הָאָרֶץ וְעַל הַבְּרִיּוֹת
עֵינֵיהֶם אֵלֶיךָ צוֹפִיּוּת תְּלוּיוֹת
אָדָם וּבְהֵמָה, עוֹפוֹת וְחַיּוּת
אֲשֶׁר תַּחַת הַשָּׁמַיִם

אֱלֹהִים, אַל תִּבְזֶה לֵב נִדְכֶּה וְנִשְׁבָּר
35- הָרִים וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָּר
גַּם יִרְעֲפוּן דֶּשֶׁן נְאוֹת מִדְבָּר
כִּי גָּדוֹל חַסְדֶּךָ מֵעַל הַשָּׁמָיִם.

הָב לַן חַיֵּי, הַב לָן מְזוֹנֵי
בְּצִדְקַת נִגְלֵיתָ אֵלָיו בַּסְּנֶה
40- טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַּעֲנֶה
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם.

23-22. דלים…שדיים: העם בדלותו על עולליו ויונקיו. 25. מאת… השמים: בר׳ יט, כד. 26. ידי מטה: על-פי וי׳ כה, לה. ופירושו – התרוששתי. 27. לרש… כל: שמ״ב יב, ג. כלתה… פרוטה: מתוך יוקר הבצורת לא נותר כסף. על-פי סנהדרין צ״ז ע״א: ׳אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס׳. 28־29. ה׳… השמים: דב׳ כו, סו. 32-31. עיגיהס… חיות: כל בעלי החיים, אדם ובהמה, מצפים לגשם ההצלה. 34. אלוקים… ונשבר: תה׳ נא, יט. 35. הרים… בר: תה׳ סה, יד. כלומר: יתכסו בתבואה, שתצמח עם בו הגשם. 36. ירעפון… מדבר: תה׳ סה, יב. ירעפון: יזלו, יטיפו. 37. בי גדול… השמים: תה׳ קח, ה. 38. הב…מזוני: תן לנו חיים, תן לנו מזונות, על-פי מ״ק כח ע״א. 39. נגלית…בסנה: בזכות משה, על־פי שמ׳ ג, ד. בצדקת: על-פי הפיוט לתיקון הגשם ׳אל חי יפתח אוצרות שמים׳. 40. טרם… תענה: יש׳ סה, כד. 41. אלה… השמים: בר׳ ב, ד.

 רַב הַעֲלִילִיהָ וּגְדוֹל הָעֵצָה
עָמָל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים פַּרְנָסָה
כִּי טַל וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אַרְצָה
45- בְּהֵחָסֵר, בְּהֵעָצֵר שָׁמָיִם.

וַיְהִי יָדֵינוּ עַד בּוֹא שֶׁמֶשׁ אֱמוּנָה
צָוְחִינַן, צָוְחִינַן וְלֵית מַשְּׁגַּח בַּנָּא
מִמַּאן דְּאִית לֵיהּ קָא בְּעֵינָא
קוֹנֶה אֶרֶץ וְשָׂמִים.

50- נָא אִם גָּדוֹל מִנְשׂא עֲוֹנִי
כְּכֶלֶב וְעוֹרֵב פַּרְנְסֵנִי
אִם הַעְלֵם תַּעֲלִים עַיִן מִמֶּנִּי
זוּלָתְךָ מִי לִי בְּשָׂמִים

חָסִין בְּטוּבוֹ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ
55- יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יִתֵּן בְּעִתּוֹ
כָּל הָעָם יָרֹנּוּ לְקוֹל תִּתּוֹ
הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמָיִם.

42. 42. רב… העצה: כינויים לקב״ה, על-פי יר׳ לב, יט. 43. עמן… פרנסה: ברכות ג ע״ב. 44. ומטר… ארצה: שמי ט, לג. 45. בהעצר שמים: מל״א ח, לה. 46. ויהי… אמונה: שמי יז, יב. כלומר: מתפללים אנו עד הערב. 48-47. צוחינן… בעינא: ׳אנו צווחים ואין משגיח בנו. ממי שיש לו אנו מבקשים׳, ועל כן אנו מקווים כי ניענה. 49. קונה… שמים: בר׳ יד, כב. ועל כן הוא כל יכול. 50. אם… עווני: בר׳ ד, יג. 51. ככלב… פרנסני: על-פי ב״ב ח ע״א: ׳פרנסני ככלב וכעורב׳. 53. מי… בשמים: תה׳ עג, כה. 54. חסין בטובו: מתוך התפילה ׳אנא בכוח׳, והוא כינוי לקב״ה. 55. יורה… בעיתו: דב׳ יא, יד. 56. כל… ירונו: וי׳ ט, כד. 56-57. לקול… בשמים: יר׳ י, יג. במחרוזת האחרונה מביע המשורר בטחונו, כי ה׳ ייענה לתפילת המבקשים על הגשמים.

אוֹחִיל יוֹם יוֹם אֶשְׁתָּאֶה 

אהבת ארץ ישראל. בשבחה של טבריה. שיר מעין אזור ובו מדריך דו-טורי, דו-צלעי, ושבע עשרה מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורים. הטור השלישי מתחלק לשתי צלעיות. הצלע השנייה בחריזה מעין אזורית.

 חריזה: אבאב גגגב דדדב. משקל: שבע הברות בצלע.

כתובת: פיוט יסדתי למעלת הלת מערות שבעיר טבריה תוב״ב(תבנה ותכוע במהרה בימינו).

נועם ׳כוכב עוזך. סי׳[מן]: אני דוד בר אהרן חסין חזק.

מקור: א־ ל ע״ב; ק-יז ע״ב.

אוֹחִיל יוֹם יוֹם אֶשְׁתָּאֶה / תָּמִיד עֵינִי צוֹפִיָּה
אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה / אַדְמַת קֹדֶשׁ טִבֶּרְיָה

נַעֲמָה יְשִׁיבָתָהּ
גַּם טוֹבָה רְאִיָּתָהּ
5- יָם כִּנֶּרֶת חוֹמָתָהּ / שַׁמָּה הָעִיר בְּנוּיָה

יְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם
נָחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם
בְּתוֹכָהּ קְבוּרָתָם / כֻּלָּם בְּנֵי עֲלִיָּה 

דֶּרֶךְ הָהָר יִתְבּוֹנָן
10- קֶבֶר רַבָּן יוֹחָנָן
בֵּן זַכַּאי שָׁם יִתְלוֹנָן / יָחִיד בְּדוֹרוֹ הָיָה

וַחֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים
צַדִּיקִים וַחֲסִידִים
מִזָּהָב נֶחְמָדִים / מוֹנֶה שְׁבָחָן הָיָה

15- דִּמָּה אֶחָד לְבוֹר סִיד
טַפָּהּ אַחַת לֹא יַפְסִיד
וּלְחַבְרוֹ קָרָא חָסִיד / וְחַד דְּחִיל חוֹבַיהָ

בָּם חָכָם בְּעֹז גִּבֵּר
כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר
20- אַשְׁרֵי יָלְדָה עַל מַשְׁבֵּר / אֶת בְּנוֹ שֶׁל חֲנַנְיָה

רֹאשׁ הָהָר שָׁם מַצֵּבָה
קֶבֶר רַבִּי עֲקִיבָא
עִמּוֹ עֶשְׂרִים וַאֲרָבָּ- / עָה אֶלֶף תַּלְמִידַיָא

אַשְׁרֵי הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו
25- לִרְאוֹת שָׁם נֶגֶד פָּנָיו
רַבִּי חִיָּא וּבָנָיו / יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה

הַר גָּבוֹהַּ וְרָם עַל 
הוּקַם עָלָיו מִמַּעַל
רַבִּי מֵאִיר הוּא בַּעַל / אָתַיָּא וְתִמְהיָּא

30- רַבִּי יוֹחָנָן חָנָה
שָׁם יַחַד עִם רַב הוּנָא
וְעִמָּהֶם רַב כָּהֲנָא / וְגַם רַבִּי יִרְמְיָּה

1. 1. אשתאה: אצפה ואייחל, על דרך בר׳ כו, כא, וראה שם בתרגום אונקלוס. 2. אעברה נא ואראה: על-פי בקשת משה, דב׳ ג, כה. 4. טובה ראייתה: על-פי מגילה ו ע״א: ׳ולמה נקרא שמה טבריהז שטובה ראייתה׳. 5. ים כנרת חומתה: ׳טבריה שימה – חומתה׳, מגילה ה ע״ב. [1] ישרים בלבותם: הם החכמים הצדיקים, על-פי תה׳ קכה, ד. 7. נחו על משכבותם: על-פי הלשון בתפילת האשכבה: ׳וינוחו בשלום על משכבם׳. 8. בתוכה קבורתם: וזהו שבח גדול לעיר שקברי הצדיקים מצויים בה. בצי עליה: אנשי סגולה, גדולי עולם (השווה: סוכה מח ע״א). 14-9. כל העניין על-פי אבות ב י-יא. 9. יתבונן: נראה, אפשר, להתבוע ולראות בו. 17. דחיל חובייא: ירא חי׳א וראה שם. 23. עשרים… תלמידייא: ראה: יבמות סב ע״ב. 26. רבי חייא ובניו: שחי בימי רבי. ראה: סנהדרין לח ע״א. 29. רבי מאיר: ראה עליו: ע״ז יח ע״ב. אתיא ותמהיא: ניסים ונפלאות, שעל כן נקרא רבי מאיר בעל הנס. 30. רבי יוחנן: מראשוני האמוראים בארץ־ישראל, וראה עליו: יבמות צו ע׳׳א. 31. רב הונא: כמתואר במ״ק כה ע״א, שנקבר במערת רבי חייא ובניו(טור 10). 32. רב כהנא: אף הוא מראשוני האמוראים. ראה: פסחים קיג ע״ב. רב ירמיה: ראה: כתובות עה ע״א.

   נִקְבַּר בְּתוֹכָהּ טָמוּן
   רַבִּי מֹשֶׁה בַּר מַימוֹן
   35- הוּא מְפָרֵשׁ דָּת אָמוֹן / וְרַב עַל כָּל חַכִּימַיָּה

   בְּרָם זָכוּר לְטוֹבָה
   הָרַב נִיהוּ רַבָּא
   עֵץ חַיִּים שָׁר הַצָּבָא / מִמִּשְׁפַּחַת אַבּוּלַעֲפִיא

נֵזֶר קֹדֶשׁ עַל רֹאשׁוֹ
40- אֵלָיו גּוֹיִים יִדְרֹשׁוּ
מִפִּיו תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ / מִצַּפְרָא וְעַד פַּנְיָא

חָסִין יָהּ אֵין כָּמוֹהוּ
אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא
בְּהֶבֶל רוּחַ פִּיהוּ / רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ

45- חִדֵּשׁ הָעִיר שִׁכְלְלָה
חוֹמָתָהּ וְגַם חֵלָּה
בֵּית מִדְרָשׁוֹ כִּלְכְּלָהּ / כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הָיָה

זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִחְיֶה
בְּקִנְיַן הַגּוּף יִהְיֶה
50- בְּרֵכַת הֶדְיוֹט אַל תִּהְיֶה / קַלָּה וְגַם בְּזוּיָה

קוֹל זִמְרַת רְנָנַי
אִמְרִי פִי וְהֶגְיוֹנִי
יִהְיוּ לִפְנֵי ה' / כְּמוֹ סֹלֶת נְקִיָּה

36. 36. ברם זכור לטובה: על-פי הלשון בסנהדרין יג ע״ב: ׳ברם זכור אותו האיש לטוב…׳. 37. הרב ניהו רבא: הרב הוא הגדול. 38. עץ… הצבא: דברי שבח לרבנו חיים אבולעפיה, מחדש היישוב בטבריה, ולשון ׳עץ חיים׳ רמז לחיבור בשם זה הכולל דרשות על התורה שכתב רבי חיים (איזמיר תפ״א). 39. נזר קודש על ראשו: סמל לגדולתו, על־פי שמי כט, ו. 40. אליו גויים ידרושו: על-פי יש׳ יא, י. תיאור גדולתו של רבי חיים וחשיבותו בעיני הגויים במקומו באיזמיר ואחר כך – בטבריה. 41. מפיו תורה יבקשו: על-פי מלא׳ ב, ז, שהיה רבי חיים גדול בתורה, לימד תורה וכתב ספרים הרבה. מצפרא ועד פניא: מבוקר ועד ערב. 42. הטין… כמוהו: על־פי תה׳ פט, ט, שאין חזק כאל, ורבי חיים הוא איש אלהים קדוש, על-פי מל״ב ד, ט. 44. בהבל רוח פיהו: בכל דבריו ואמירותיו. רשפי אש שלהבת יה: על-פי שה״ש ח, ו. 45. חדש העיר: חידש את היישוב העברי בטבריה, שעלה אליה בחברת תלמידיו ואנשיו בשנת ת״ק, ודאג לבניין העיר ולפריחת הקהילה היהודית כמסופר בהמשך. 47. בית מדרשו כלכלה: שדאג לכלכלת תלמידי הישיבה. כל ימיו אשר היה: כל ימי חייו. 49. בקנין הגוף יהיה: זרעו של רבי חיים יזכה לעושר ולנכסים, כדי שימשיך במעשה אביו. 50. ברכת… בזויה: על-פי בר׳ ד ע״א: ׳אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך׳. 52. אמרי פי והגיוני: על-פי תה׳ טו, טו. 53. כמו סלת נקיה: כקרבן מנחה העולה לרצון לפני ה׳ (וי׳ ב, א).

44 – אַל חַי מָעוֹז וּמַחֲסֶה

בתהילת ה׳ ובסיפור יציאת מצרים. שיר מעין אזור בעל מדריך דו־טורי ותשע מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור מעין אזור. כל טור מתחלק לשניים.

חריזה: א/ב א/ב ג/ד ג/ד ג/ד ג/ב ה/ו ה/ו ה/ו ו/ב.

משקל: שבע הברות בצלע א, שש הברות בצלע ב.

כתובת: פיוט נעם ׳תשבי צורי׳.

סימן: אני דוד חזק.

מקור: א-לד ע״ב; ק-לז ע״א.

אַל חַי מָעוֹז וּמַחֲסֶה / צִוָּה עַם תְּמִימִים 
חַג הַמַּצּוֹת תַּעֲשֶׂה / לְךָ שִׁבְעַת יָמִים

אֵלִי עֹז גַּאֲוָתִי / מִשְׂגָּב בְּעֵת צָרָה
הוּא עֻזִּי וְזִמְרָתִי / לִשְׁמוֹ אֲזַמְּרָה
5- מִנּוֹף הוֹצִיא עֲדָתִי / בִּזְרוֹעַ וּגְבוּרָה
בְּמַכּוֹת עֲשָׂרָה / דָּנָם צוּר עוֹלָמִים

נָם לְמֹשֶׁה בְּחִירוֹ / אֵל יוֹשֵׁב כְּרוּבִים
לִפְדּוֹת בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ / כִּשְׂבָּה בֵּין זְאֵבִים
אֶת חַיֵּיהֶם מֵרְרוּ / בָּם הָיוּ מַעֲלִיבִים
10- פַּתְרֻסִים לְהָבִים / לוּדִים וַעֲנָמִים

יְדִיד אֵל, נֶאֱמָן בֵּיתוֹ / בְּמִצְוַת צוּר יִשְׁעוֹ
נִזְדָּרֵז בִּשְׁלִיחוּתוֹ / הָלַךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה
לְגֹדֶל גַּאֲוָתוֹ / עָנָה לֹא יְדָעוֹ
עַד אֲשֶׁר הִכְנִיעוּ / גַּם עַמּוֹ הַקָּמִים

15- דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים / הֵבִיא יָהּ לְעֵיהֶם
עָרֹב, דֶּבֶר וּשְׁחָנִים / בָּרָד בְּמִקְנֵיהֶם
אַרְבֶּה, חֹשֶׁךְ אֱשׁוּנִים / נִבְעוּ מַצְפּוּנֵיהֶם
הָרַג בְּכוֹרֵיהֶם / גַּם זָקֵן בַּיָּמִים

וּבְצֵאת עַמִּי מֵאַרְצָם / עִם כָּל צִבְאוֹת מַעְלָה
20- שִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם / בְּגִיל וּבְצָהֳלָה
לָקְחוּ אֶת כָּל רְכוּשָׁם / בְּתוֹרַת שְׁאֵלָה
הִנִּיחוּ כִּמְצוּלָה / רֵיקָה עִיר הַדָּמִים

1. 1. מעוז ומחסה: על-פי יואל ד, טז. עם תמימים: כינוי לישראל. 2. חג… ןמים: על-פי שם׳ יב, טו, ועל-דרך דב׳ טז, יג. 3. משגב בעת צרה: על-פי תה׳ ט, י: ׳משגב לעתות צרה׳. 4. הוא עזי וזמרתי: על-פי שם׳ טו, ב. לשמו אזמרה: על-פי תה׳ יח, נ. 5. צוף: כינוי למצרים, על-פי יר׳ מו, יד ועוד. עדתי: כינוי לישראל, על-פי שם׳ יב, ג. בזרוע וגבורה: על־פי תה׳ פט, יד. 6. דנם: רמז לבר׳ טו, יד. צור עולמים: כינוי לקב״ה, על-פי יש׳ כו, ד. 7. נם: נאם, אמר. למשה בחירו: על-פי תה׳ קו, כג. אל יושב כרובים: על-פי מל״ב יט, טו. 8. לפדות בנו בכורו: את עם ישראל, על-פי שמי ד, כב. כשבה בין זאבים: על-פי המדרש באיכה רבתי א, נט. 9. את חייהם מררו: על-פי שמ׳ א, יד. מלעיבים: מלגלגים, מעליבים, על-פי דה״ב לו, טז. 10. פתרוסים… וענמים: כינויים למצרים, על-פי בר׳ י, יג־יד. 11. ידיד… ביתו: כינוי למשה, על-פי במ׳ יב, יז. 12-11. במצות… פרעה: במצוות ה׳ הלך לפני פרעה. 13. ענה לא ידעו: על-פי שמ׳ ה, ב: ׳לא ידעתי את ה״. 17-15. דם… אשונים: תשע המכות הראשונות, על-פי שמי ז, יז; י, כט. נבעו מצפוניהם: על-פי עו׳ א, ו: שבימי החושך ׳חפשו ישראל וראו את כליהם׳ (שמ״ר יד, ג) 18. הרג… בימים: מכת בכורות, על-פי שמ׳ יא, א-ו. 19. ובצאת עמי מארצם: על-דרך: ׳בצאת ישראל ממצרים׳ (תה׳ קיד, א). עם כל צבאות מעלה: על-פי שמי יב, נא. 20. שמחת… ובצהלה: על-פי יש׳ נא, יא. 21. לקחו… שאלה: על-פי שמ׳ ג, כב. 22. כמצולה: שהריקו את מצרים ׳כמצולה שאין בה דגים׳ על-פי ברכות ט ע״ב. עיר הדמים: על-פי נחום ג, א. כאן כינוי למצרים.

דָּם פֶּסַח וְדַם בְּרִית / הֵגֵנּוּ עָלֵינוּ
וְהִשְׁאִירוֹ שְׁאֵרִית / לְכָל עָדַתְנוּ
25- עֵת יָהּ בְּכוֹרוֹת הִכְרִית / פָּסַח עַל בָּתֵּינוּ
רֵיחַ פְּסָחֵינוּ / כִּקְטוֹרֶת הַסַּמִּים

חֲמוּשִׁים בְּצִדְקָתָם / יָצְאוּ עֶצֶם יוֹמָם
וִימַהֲרוּם בְּצֵאתָם / לָלֶכֶת מְעִמָּם
נָשְׂאוּ אֶת מִשְׁאֲרֹתָם / צְרוּרוֹת עַל שִׁכְמָם
30- מַצּוֹת אָפוּ לַחְמָם / מִפַּחַד וְאֵימִים

זָכוֹר תָּמִיד בְּפִיךָ / יָמִים וְגַם לֵילוֹת
יוֹם אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ / אֶל מִתַּחַת סְבָלוֹת
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ / נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת
אֶל נוֹרָא עֲלִילוֹת / רָם הוּא עַל כָּל רָמִים

35- קָדוֹשׁ בְּךָ בָּטַחְתִּי / תִּבְנֶה עִיר תְּהִלָּה
כִּי לְךָ צוּר יְשׁוּעָתִי / מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה
בְּשּׁוּבְךָ יָהּ שְׁבוּתִי / שִׁמְךָ אֲגַדְּלָה
תָּמִיד בַּעֲגָלָא / לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים

23. 23. דם פטה: קרבן הפסח. ודם ברית: ברית המילה, שכן קרבן הפסח אסור באכילה לערלים, על-פי רש״י לשמי יב, מח, והשווה שמו״ר יז, ג. 25. פסח על בתיגו: על-פי שמ׳ יב, כג. 27. חמושים בצדקתם: על-פי שמ׳ יג, יח, והעביר העניין אל זכותם וצדקתם, והשווה ירושלמי, שבת פ״ו ה״ד. יצאו עצם יומם: על-פי שמי יב, יז. 28. וימהרום… מעמם: על־פי שמי יב, לג. 29. נשאו שכמם: על-פי שמי יב, לד. 31. זכור תמיד בפין: על-פי דב׳ טז, ג, והשווה ברכות יב ע״ב. 33. והגדת לבנן: על־פי שמי יג, ח. 34. אל נורא עלילות: על-פי הפיוט לנעילה ׳אל נורא עלילה׳, וכאן מתחבר לשמ׳ י, ב: ׳אשר התעללתי במצרים׳. 35. קדוש: כינוי לקב״ה, על-פי תה׳ צט, ט ועוד. בן בטחתי: על-פי תה׳ לג, כא. עיר תהילה: כינוי לירושלים, על-פי יר׳ מט, כה. 36. כי… הגאולה: על-פי יר׳ לב, ז. צור ישועתי: על-פי תה׳ פט, כז. 37. בשובן יה שבותי: על-פי תה׳ יז, ד. 38. בעגלא: רמז לקדיש.

מַלְכִּי מִקֶּדֶם אֱלֹהִים 

 לשביעי של פסח. שיר מעין אזור בן שמונה מחרוזות ומחרוזת פתיחה הכוללת רפרין. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. כל הטורים דו־ צלעיים. הצלע הראשונה של האזור מתחרזת עם הצלע השנייה של טורי הענף.

חריזה: א/ב א/ב א/ב ג/ד ג/ד. / ה/ו ה/ו ה/ו ו/ד ז/ח ז/ח ז/ח ח/ד וכו׳.

משקל: שמונה הברות בכל צלע.

כתובת: פיוט ליום שביעי של פסח. נועם ׳שמים ושמי שמים׳.

סימן: מזמור לדוד, דוד בן חסין. [נ״י: נועם ׳אבוא בגבורות׳].

מקור: א־ לה ע״א; ק- לח ע״ב; נ״י 3097 – 22 ע״ב.

כפי שנאמר זהו אחד השירים הראשונים של רבי דו חסין, פיוט זה נכתב לכבוד שביעי של פסח.

  מַלְכִּי מִקֶּדֶם אֱלֹהִים / מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.
גָּבוֹהַּ עַל כָּל גְּבוֹהִים / מַבִּיט בְּנֶפֶשׁ שְׁפָלָה
פָּדָה בָּנִים מִשּׁוֹבֵיהֶם / בְּרֹן בְּחֶדְוָה וּבְגִילָה.
כַּסְפָּם וּזְהָבָם שָׁלְלוּ / וְיִרְדְּפוּם חִישׁ מְהֵרָה
5- מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה

  זֶה הַיָּם גָּדוֹל עֵת נִבְרָא / צוּר עוֹלָמִים הִתְנָה עִמּוֹ.
תְּנַאי כַּדָּת וְכַשּׁוּרָה / לִהְיוֹת נִקְרַע לִפְנֵי עַמּוֹ
הִקְדִּים רְפוּאָה לַצָּרָה / אֶל עֶלְיוֹן בְּתַעֲצוּמוֹ 
וּבְעֵת קָרַב וּבָא יוֹמוֹ / עָבְרוּ בּוֹ עֵדָה טְהוֹרָה
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה    

10 – מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם בְּעָמְדוֹ / וַיֵּט מַטֵּהוּ עַל יַמָּהּ
הִתְחִיל לְהַתְרִיס כְּנֶגְדּוֹ / בְּטַעֲנַת דִּין קְדִימָה.
עַד נָתַן יָדוֹ עַל יָדוֹ / ה' אִישׁ מִלְחָמָה.
יְמִין ה' רוֹמְמָה / כִּי בָּהּ נָתַן לָנוּ תּוֹרָה 

מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה      

וּבְשׁוּב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ / מִצְרַיִם לִקְרָאתוֹ נָסוּ.
15- צוּר הַמַּשְׁבִּיחַ שְׁאוֹנוֹ / רָמָה בּוֹ רוֹכֵב וְסוּסוֹ.
גַּם פַּרְעֹה שָׁבַר גְּאוֹנוֹ / וְהָעָם אֲשֶׁר בְּאַרְצוֹ.
כֻּלָּם בְּתוֹכוֹ נִרְמְסוּ / כְּמֵגִיס בְּתוֹךְ קְדֵרָה 
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה

1. 1. מלכי מקדם אלהים: אתה ה׳ מעולם הוא מלכי עדה״כ תה׳ עד, יב. מלכותו בכל משלה: על־פי תה׳ קג, יט. 2. גבוה… גבוהים: כינוי לה׳. מביט בנפש שפלה: בכל זאת שם לב לאדם. 3. פדה בנים משוביהם: גאל את ישראל ממצרים. ברון בחרוה ובגילה: כולם לשונות של שמחה. 4־5. כספם וזהבם שללו: ביזת מצרים וביזת הים, על-פי במ׳׳ר יג, יט. וירדפום חיש מהרה: המצרים רדפו את ישראל, כמתואר בשמ׳ יד, ט. מרכבות… ירה: על-פי שמי טו, ד. 7-6. זה… עמו: על-פי ב״ר ה, ה ׳התנה הקב״ה עם הים שיהא נקרע לפני ישראל הה״ד (שמי יד, כז) וישב הים לאיתנו לתנאו שהתנה עמו׳. זה הים גדול: על-פי תה׳ קד, כו. 8. הקדים רפואה לצרה: ע ל-ידי התנאי עם הים. 9. ובעת… טהורה: וכשהגיע עת בקיעת ים סוף עברו בו ישראל. בא יומו: על-פי יח׳ כא, ל. 10. משה בן עמרם: על-פי אס״ר ז, יג. ויט… ימה: על-פי שמ׳ יד, טז וכא. 11. התחיל להתריס כנגדו: התחיל הים לטעון כנגד משה. בטענת… ידו: על-פי שמו״ר כא, ו ׳כיון שהלך (משה) לקרוע את הים לא קבל עליו(הים) להיקרע א״ל הים מפניך איני נקרע. אני גדול ממך שאני נבראתי בג׳(ביום השלישי) ואתה נבראת בו׳. מה עשה הקב״הל נתן ימינו על ימינו מיד ראה הים וברח…׳. 12. ה׳ איש מלחמה: על-פי שמ׳ טו, ג. 13. ימין ד׳ רוממה: על-פי תה׳ קיח, טז. כי… תורה: כפי שנדרש בברכות ו ע״א ׳נשבע ה׳ בימינו(יש׳ סב, ח) בימינו־זו תורה שנא׳(דב׳ לג, ב) ׳מימינו אש דת למו׳. 14. ובשוב … נסו: כשהים חזר לתוקפו, למצבו הראשון, ה׳ ניער לתוכו את המצרים כמתואר בשט׳ יד, כז. 15. המשביח שאונו: המשפיל גלי הים, על-פי תה׳ פט, י. 16. שבר גאונו: השפיל את גאוותו. 17. בתוכו: בתוך הים. כמגיס בתוך קדרה: כבוחש ומערבב בתוך קדרה, הלשון על-פי מכשירין ה, יא. 18. ראתה… הים: על דרך מכילתא בשלח, ג ׳ראתה שפחה(שכינה) על הים, מה שלא ראה יחזקאל ושאר נביאים…׳. משה איש נאמן: על-פי במי יב, ז.

רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם / כִּרְאוֹת מֹשֶׁה אִישׁ נֶאֱמָן.
כְּבוֹד הָאֵל חַי וְקַיָּם / וְכָל נִסְתָּר וְכָל נִטְמַן
20- כְּאִישׁ בָּחוּר נִגְלָה בַּיָּם / וּבְסִינַי כְּזָקֵן רַחְמָן.
בְּתוֹךְ מֶרְכַּבְתּוֹ אַרְגָּמָן / אֵין לוֹ שִׁנוּי גַּם תְּמוּרָה. 
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה

לְגוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים / שִׁירָה שִׁבְחוֹ גְּאוּלִים.
בִּנְפֹּל בְּמַיִם אַדִּירִים / שָׁרִים רַבִּים כְּחוֹלְלִים.
לְנוֹגְנִים קִדְּמוּ שָׁרִים / נָצְחוּ מְצוּקִים אֶרְאֶלִּים.
25- כִּי עֲלֵיהֶם הֵם מְעֻלִּים / לְשֵׁם לִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרָה.
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה

19. 19. כבוד אלי: כינוי לשכינה. וכל… נטמן: ה ם סודות ה׳ ונפלאותיו. 20. כאיש… רחמן: על-פי פס״ר כא, ג ׳בשעה שנלחם למען ישראל בים, נתגלה אליהם כבחור. ובשעה שנתן להם את התורה, נתגלה להם כזקן׳. 21. בתון מרכבתו ארגמן: על־פי שה״ש ג, י ׳מרכבו ארגמן׳ ונדרש על כמה דברים: על השמים, השמש והכפורת. (במ״ר יב, ד). 22. לגוזר… לגזרים: על-פי תה׳ קלו,יג. שירח שבחו גאולים: מנוסח ׳אמת ויציב׳ ומכוון על שירת הים. במים אדירים: על-פי שט׳ סו, י. 23. בנפל… כחוללים: בעת שטבעו בים שרי מצרים. שרים כחוללים: על-פי תה׳ פז, ז. 24. לנוגנים קדמו שרים: על-פי תה׳ סח, כו, שהמשוררים התחילו לשיר ואחריהם ניגנו המנגנים בכלי הניגון ונדרש על ישראל ששירתם קדמה לשירת המלאכים (שמו״ר כג, ז). נצחו מצוקים אראלים: על-פי כתובות קד ע״א. המצוקים הם הצדיקים והאראלים הם המלאכים (רש״י שם). ונקראו מצוקים לפי שבזכותם העולם מתקיים (יומא לח ע״ב וסנהדרין כו ע״ב). 25. כי… מעולים: הצדיקים מעולים מן המלאכים. לשם… ולתפארה: מהוללים ומפוארים מהם לכן גם שירתם מעולה יותר.

    דָּחֲקוּ מַלְאָכִי מַעְלָה / לוֹמַר שִׁירִים לֵאלֹהֵנוּ.
    אַחַר עֵדָה הַכְּלוּלָה / בֵּינֵינוּ וּבֵין נָשֵׁינוּ.
    הִשְׁתִּיק אוֹתָם צוּר נַעֲלָה / עֲלִילוֹת אֵלָיו נִתְכָּנוּ
    וַיָּשִׁירוּ וַיָּרֹנּוּ / לְאַחֲרֵי כֻּלָּם שִׁירָה.
    מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה

 -30 וְגַם מִרְיָם הַנְּבִיאָה / אֶת הַתֹּף בְּיָדָה לָקְחָה.
עָנְתָה בִּרְעָדָה וְיִרְאָה / נְשֵׁי עַמִּי שִׁיר וּשְׁבָחָה.
שִׁירוֹ לַה' כִּי גָּאָה / עַל כָּל אֲשֶׁר דַּעְתּוֹ זָחָה.
עִבְדוּ ה' בְּשִׂמְחָה / הַמּוֹצִיאִי מִכָּל צָרָה.
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה

דּוֹד וְאָהוּב דָּגוּל בְּכָל / נְעִימוֹת חָסִין בְּשֵׁמוֹת.
35- עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בּוֹרֵא הַכֹּל / אֵלָיו נִגְלוּ תַּעֲלוּמוֹת.
תּוֹלֶה עוֹלָם כְּמוֹ אֶשְׁכֹּל / יִבְנֶה עָרִים הַנְּשָׁמוֹת 
אָז נִשְׁמַת כָּל חַי בְּאֵימוֹת / תְּהַלֵּל שְׁמוֹ בְּזִמְרָה 
אָז נִשְׁמַת כָּל חַי בְּאֵימוֹת / תְּהַלֵּל שְׁמוֹ בְּזִמְרָה    

29-26. דחקו… שירה: כפי שנדרש על הפסוק ׳קדמו שרים אחר נוגנים׳(תה׳ שם, שם) ׳כיון שיצאו ישראל מן הים, באו המלאכים להקדים שירה לפני הקב״ה. א״ל הקב״ה: יקדמו בני תחילה. וכן דוד אומר: קדמו שרים, אלו ישראל שעמדו על הים. אחר נוגנים, אלו המלאכים…׳. (שמו״ר כג, ז). עלילות אליו נתכנו: על-פי שמ״א ב, ג. ׳כל מעשי האדם נמנין לפניו׳(רש״י). אחרי כולם שירח: ואחרי שישירו ישראל ישירו המלאכים. 30־32. וגם… גאה: על-פי שט׳ טו, כ. זחה: יהירה. 33. עבדו ה׳ בשמחה: על-פי תה׳ ק, ב. 34. דוד ואהוב: כינויים לה׳. דגול בכל נעימות: משובח ומפואר בכל דבר נעים. חטין בשמות: בעל שמות רבים וחזקים ורמז גם לשם המשורר. 35. עו שה… הכל: מנוסח היוצר. אליו… תעלומות: י ודע כל דבר נעלם. 36. ערימ הנשמות: השוממות בציון, על-פי עמוס ט, יד. באימות: ריבוי של ׳אימה׳ לצורך החריזה. 37. נשמת כל חי: רמז לייעוד הפיוט.  

 אֲנִי לְשׁוֹכֵן רוּמָה

על עשרת הדברות. לנשמת. שיר מעין אזור בן עשר מחרוזות דו-ענפיות. בכל מחרוזת שני טורי ענף א, טור ענף ב וטור אזור. כל הטורים דו-צלעיים. שתי הצלעות הראשונות של טורי הענף הראשון מתחרזות ביניהן. הצלע האזורית הראשונה מתחרזת עם צלעות הטור הענפי השני.

חריזה: א/ב א/ב ג/ג ג/ד ה/ו ה/ו ז/ז ז/ד וכו'.

משקל: שבע הברות בצלע הראשונה וחמש הברות בצלע השנייה.

כתובת: פיוט על עשרת הדברות.

נועם ׳נאוה את וגם שיריך.

סימן: אני דוד בן חסין.

מקור: א – לז ע״א; ק- מא ע״א; נ״י 3097 – 26 ע״ב.

אֲנִי לְשׁוֹכֵן רוּמָה / דּוֹר צְרוֹר הַמֹּר
בְּנִיב שָׂפָה נְעִימָה / אֲשׁוֹרֵר מִזְמוֹר
יוֹם זֶה בְּסִיוָן שִׁשִּׁי / שִׂמְחַת גִּילִי וּמְשׂוֹשִׂי
בָּחַר בּוֹ צוּר קְדוֹשִׁי / אֱלֹהֵי אֲבוֹתַי

5- דָּבָר צִוָּה ה' / לְעַם אֱמוּנִים
הִתְקַדְּשׁוּ שְׂשׂוֹנָי / הֱיוּ נְכוֹנִים
אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ / אָנֹכִי הוֹצֵאתִיךָ
מֵרַהַב לָתֵת לְךָ / שְׁתֵּי תּוֹרוֹתַי

וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל / אַחֵר עַל פָּנָי
10- אָנֹכִי הוּא הַגּוֹאֵל / אֵין זִקְנָה לְפָנָי
לֹא תַּעֲבֹד שְׁנַיִם / גַּם לֹא תִּסְגֹּד אַפַּיִם
כִּי עַל יוֹצְאֵי מֵעַיִם / אֶפְקֹד חוֹבוֹתָי

דּוֹרוֹת שְׁנֵי אֲלָפִים / חַסְדֵי אֵיטִיבָה
לְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים / טוֹבָה מְרֻבָּה
15- וּבִשְׁמִי אַל תִּשָּׁבְעוּ / לַשָּׁוְא כִּי הַלֹּא תֵּדְעוּ
הָעוֹשֶׂה אַכְרִית זָרְעוֹ / מִסְּבִיבֹתָי

1. 1. שוכן רומה: כינוי לה׳ השוכן במרומים. דוד צרור המור: על-פי שה״ש א, יג, והם כינויים לה׳, וראה שהש״ר א, א. 2. בניב… מזמור: אשיר שיר לה׳ במיטב המליצה. 3. יום… ומשושי: יום ו׳ בסיוון הוא יום מתן תורה ויום שמחה דוגמת המדרש על הפסוק ׳ביום חתונתו וביום שמחת לבו׳(שה״ש ג, יא) ׳זה מתן תורה׳(במדב״ר יב, ח). 4. בחר… אבותי: ה׳ בחר בו בסיוון כיום מתן תורה. צור… אבותי: כינויים לה׳. 5. עם אמונים: כינוי לישראל השומרים אמונים לה׳, על דרך תה׳ לא, כד. 6. התקדשו… נכונים: להתקדש ולהיטהר שלושה ימים ולהתכונן ליום השלישי הוא יום ו׳ בסיוון, על-פי שט׳ יט, י-יא ורש״י שם. 7. אלהים… הוצאתיך: הוא הדיבר הראשון בי׳ הדברות ׳אנכי ה׳ אלהיך…׳(שמ׳ כ, ב). 8. מרהג: ממקום ׳גסי הרוח׳(רש״י) ממצרים, על-פי יש׳ ל, ז. שתי תורות: תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כפי שנדרש במקורות רבים, ראה לדוגמה שמו״ר מז, ג. 9. ולא… פני: זה הדיבר השני, על-פי שמי שם, ג. 11. לא תעבוד שניים: לא לשתף עם עבודת ה׳ אלהים אחרים. לא תסגוד אפיים: ׳לא תשתחוה להם׳ (שמי שם, ה). 12. בי… חובותי: אעניש גם את בני החוטאים, ככתוב בשמי שם, ה ׳פוקד עון אבות על בנים׳. 13. דורות… איטיבה: על-פי שמי שם, ו ׳ועושה חסד לאלפים׳, וכפי שנדרש בסוטה לא ע״א. 14. לאין… מרובה: ה׳ יתן שכר למי שאין לו אפוד ותרפים והם סוגים של אלילי-בית, על־פי שו׳ יח, כ. 15. ובשמי… לשוא: הוא הדיבר השלישי ׳לא תשא את שם אלהיך לשוא׳(שמ׳ שם, ז). 16. העושה… מסביבותי: העושה פסל או נשבע לשקר ייכרת.

בְּשֵׁשֶׁת יָמִים נִשְׁלָם / עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ
שָׁמַיִם וְכָל חֵילָם / גַּם הֵם נִבְרָאוּ
יוֹם שַׁבָּת תְּקַדְּשׁוּ / וּמְלָאכָה לֹא תַּעֲשׂוּ
20- בִּזְכוּתָהּ חִישׁ תָּחִישׁוּ / בִּנְיַן חָרְבוֹתָי

נָמוּ כָּל מַלְכֵי עוֹלַם / כָּבוֹד דָּרָשְׁתִּי
חָזְרוּ וְהֹדּוּ כֻּלָּם / בַּסּוֹף אָמָרְתִּי
בֵּן יְכַבֵּד אָב וְאֵם / וּבְמוֹרָאִי יִירָאֵם
לְבַד אִם מַחֲטִיאִים / אוֹתְךָ מֵאוֹרְחוֹתָי

25- חוּסָה לֹא תִּרְצַח נֶפֶשׁ / נָקִי וְצַדִּיק
דָּמָהּ אֶדְרֹשׁ, וְאָפֵס / בֵּית דִּין הַצֶּדֶק
לֹא תַּעֲשֶׂה זְנוּנִים / בִּמְחִיצָתִי אֵין חוֹנִים
אֶמְאַס אָבוֹת וּבָנִים / מִמִּשְׁכְּנוֹתַי

17. 17. בששת… ומלואו: כמתואר בשמי שם, יא. 18. ובל חילם: ׳וכל צבאם׳ (בר׳ ב, א) והם הכוכבים. 19. יום… תעשו: והוא הדיבר הרביעי, על פי שמי שם, ז. 20. בזכותה… חרבותי: בזכות שמירת שבת תזרזו את בנין ביהמ״ק והגאולה, על-פי שמו״ר כה,יב ׳אם משמרים ישראל את השבת כראוי אפילו יום אחד בן דוד בא׳. 23-21. נמו… ייראם: על-פי קידושין לא ע״א ׳בשעה שאמר הקב״ה ׳אנכי ולא יהיה לך׳(שמי כ, ב) אמרו אומות העולם: לכבוד עצמו הוא דורש כיון שאמר ׳כבד את אביך ואת אמך׳(שם שם, יב) חזרו והודו למאמרות הראשונות׳. נמו: נאמו, אמרו. 23. בן… ואם: הוא הדיבר החמישי ׳כבד את אביך ואת אמך׳(שמ׳ שם, יב). ובמוראי ייראם: על-פי וי׳ יט, ג ׳איש אמו ואביו תיראו׳. 24. לבד … מארחותי: רק במקרה שההורים מצווים לבן לחטוא אזי אין לכבדם. 25. חוסה: התנהג ברחמים והיזהר משפיכות דמים. לא תרצח: הוא הדיבר הששי, על-פי שמי שם, יג. צקי וצדיק: על-פי שמי כג, ז ׳ונקי וצדיק אל תהרג׳. 26. דמה… הצדק: כנגד המשך הפסוק שם ׳כי לא אצדיק רשע׳ וכפירש״י שם ׳אם יצא מידך זכאי (והוא חייב) יש לי שלוחים הרבה להמיתו במיתה שנתחייב בה׳. ואפס: בשעה שאפס שנעצר הצדק מבית הדין. 27. לא… חונים: כנגד הדיבר השביעי ׳לא תנאף׳(שמי כ, יג). 28. אמאס… ממשכנותי: אגרשם מן הארץ, ראה וי׳ יח, כח וכ_׳ כב.

    סוּר מִלִּגְנֹב אָחִיךָ / לָמָּה מוֹת תָּמוּת
    30- גַּם בְּאִישׁ עֲמִיתֶךָ / לֹא תַּעֲנֶה מִרְמוֹת
    לֹא תַּחְמֹד אֶת רְכוּשׁוֹ / גַּם לֹא בֵּיתוֹ וְאַרְצוֹ
    וְאִשְׁתוֹ וְשַׁמָּשׁוֹ / אֵלֶּה דִּבְרוֹתַי

יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֵף / לִשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי
מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף / יִקַּח כִּי שָׂנֵאתִי
35- אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ / עֹשֶׁר כָּבוֹד בִּשְׂמֹאלָהּ
וְרַב טוֹב הוּא צָפוּן לָהּ / בְּתוֹךְ אוֹצְרוֹתַי

נֶפֶשׁ נַעֲנָה תִּשְׂמַח / וְקֶרֶן תָּרִים
בְּבוֹא אִישׁ שְׁמוֹ צֶמַח / מְדַלֵּג עַל הָרִים
יוֹרֶנּוּ אֶת הַדֶּרֶךְ / נֵלֵךְ בָּהּ בְּלִי מֹרֵךְ
40- נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ / תּוֹךְ מִקְהֲלוֹתַי

29. 29. סור מלגנוב אחיך: והוא הדיבר השמיני, על-פי שמ׳ שם, שם. ׳לא תגנב׳ וכפרש״י שם ׳בגונב נפשות הכתוב מדבר – לא תגנובו (וי׳ יט, יא) בגונב ממון׳. למה מות תמות: לפי שעל גניבת נפש חייבין מיתת בית דין, ראה רש״י שם וסנהדרין פו ע״א. הלשון על-פי יח׳ לג, יא. 30. גם… מרמות: הוא הדיבר התשיעי ׳לא תענה ברעך עד שקר׳ (שמי שם, שם). 32-31. לא… ושמשו: כנגד הדיבר העשירי ׳לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו…׳(שמי שם, יד). אלה דברותי: הם עשרת הדברות. 33. ישמע חבם ויוסיף: על-פי מש׳ א, ה. 34. מוסרי… יקח: על-פי מש׳ ח, י. שנאתי: מוסב על כסף. על דרך נדרים לז ע״א ׳ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים – מה אני בחינם אף אתם בחינם׳. 35. ארך… בשמאלה: מוסב על התורה, על-פי מש׳ ג, יג. 36. ורב… צפון: לשומר התורה, על־פי תה׳ לא, כ ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. צפון… אוצרותי: על דרך דב׳ לב, לד ׳הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותיי. 37. נפש נענה: נפש מעונה, כאן: כינוי לישראל בגלות, על־פי יש׳ נח, י והוא פנייה לה׳. וקרן תרים: מוסב על ה׳ שיתקע בשופר לבשר על הגאולה. 38. צמח: כינוי למשיח, על-פי־יר׳ כג, ה. מדלג על הרים: על-פי שה״ש ב, ח ונדרש על גאולת ישראל, ראה לדוגמה שהש״ר ב, טו כא-כב. 39. יורנו… בה: על-פי יש׳ ב, ג והוא אחד מייעודי המשיח. בלי מרך: בלי פחד הגויים. 40. נשמת… תברך: רמז לייעוד הפיוט הנאמר סמוך לנשמת.

אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵילִילוּ

קינה בתבנית מעין אזורית בת שבע מחרוזות. בכל מחרוזת ארבעה טורי ענף וטור אזור.

חריזה: אאאאב גגגגב דדדדב וכר.

משקל: בין עשר לשתים עשרה הברות בכל טור.

כתובת: קינה קוננתי על בחור חכם שיצא מחוץ לעיר והרגוהו לסטים ולא נודע מקומו.

תמרור ׳איך נוי חטאתי׳.

סימן: אני דוד חסין.

מקור: א- סג ע״ב; ק- פב ע״א.

אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵילִילוּ
מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד הַגְדִּילוֹ
אֵל בָּחוּר יָמָיו מִנִּי רָץ קַלּוּ
בְּלִי חֶמְדָּה וּבְאֶפֶס תִּקְוָה כָּלוּ
5- אָבַד זִכְרוֹ גַּם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לוֹ

נוּדוּ הֶרֶב בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּכֶינָה
לְחֶסְרוֹן בָּחוּר בַּעַל דֵּעָה נְכוֹנָה
קָדַר שִׁמְשׁוֹ וְשָׁכְנָה עָלָיו עֲנָנָה
פֶּתַע פִּתְאֹם מֵת מִיתָה מְשֻׁנָּה
10- בָּזְזוּ זָרִים יְגִיעוֹ וַעֲמָלוֹ
אָבַד זִכְרוּ גַּם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לוֹ

יֶחֶרְדוּ יִתְמַהְמְהוּ וְיִתְמָהוֹ
כָּל קְרוֹבָיו יְבַקְּשׁוּ אַיֵּה אֵיפֹה הוּא
מָה הָיָה לוֹ לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ
מְקוֹם אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ
15- לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב עָלָיו יִשְׁאָלוּ
אָבַד זִכְרוּ גַּם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לוֹ

[1] אחינו בית ישראל: מתוך דברי הצער והפניה של ר׳ צדוק על מותו של כהן צעיר (יומא כג ע״א) ומתוך דברי ר״ע על מות בניו(מו״ק כא ע״ב) זהו גם נוסח הפנייה למניית שנות החורבן בליל ט׳ באב. הילילו: יללו על-פי יש׳ ג, ו. 3. ימיו… קלו: על-פי איוב ט, כה. בלי חמדה: בלי שהספיק להנות מן העולם, על-פי דה״ב כא, כ. 4. ימיו… כלו: על-פי איוב ז, ו. 5. אבד זכרו: על פי איוב יח, ז. גם קבורה… לו: על-פי קה׳ ו, ג. 6. נודו הרב: קוננו עליו הרבה. בית ישראל בכינה: על-פי שמ״ב א, כד. 8. קדר: חשך. עננה: חשכת הענן, אפילה. 9. פתע פתאום מת: על-פי במי ו, ט. זו מיתה חטופה (מו״ק כח ע״א) ומיתה משונה. 10. בזזו… ועמלו: לקחו כל רכושו. 11. יחרדו… ויתמהו: יהיו בחרדה ובתמהון זמן רב מגודל האסון. 13. לא…הכהו: על-פי דב׳ כא, א.

דָּבְקוּ בָזֶה צְעָרִים
צָרוֹת רָבוֹת וְרָעוֹת קָשִׁים וּמָרִים
שָׁפְכוּ אוֹיְבִים זֵדִים אֲרוּרִים אַכְזָרִים
דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים בַּחוּרִים
20- צַדִּיקִים אַף לֹא עַוְלָה פָּעֲלוּ
אָבַד זִכְרוּ גַּם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לוֹ

וְדָמוֹעַ תִּדְמַע תֵּרַד עֵינִי דִּמְעָה
אֵלָיו אָב יִצְעַק בְּקוֹל מַר כִּתְרוּעָה
דַּל אוֹר בְּנִי בְּלֹא עִתָּה שִׁמְשׁוּ שָׁקְעָה
חֶרֶב אוֹיֵב עַד צַוָּארוֹ הִגִּיעָה
25- אוֹי עַל שִׁבְרוֹ וְעַל רֹעַ מַזָּלוֹ
אָבַד זִכְרוּ גַּם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לוֹ

דּוֹדָיו וְרֵעָיו נֶאְנָקִים נֶאֱנָחִים
סוֹבְבִים בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה צוֹרְחִים
חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלֹא מִשְׁתַּכְּחִים 
יִסְפְּדוּ לוֹ אֲחִימוּ לֵיהּ וְאַחִים
30- וְעָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם יַעֲלוּ
אָבַד זִכְרוּ גַּם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לוֹ

חָסִין קָדוֹשׁ הוּא יִפֶן מִמְּקוֹמוֹ
יִנְקֹם נִקְמָתוֹ וְגַם יִדְרֹשׁ אֶת דָּמוֹ
כַּכָּתוּב הַרְנִינוּ גּוֹיִם עַמּוֹ
וַאֲבֵלָיו יְנַחֵם לְמַעַן שְׁמוֹ
35- בְּגַן עֵדֶן יְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ
בְּעוֹלָם טוֹב וּבְעוֹלָם אָרוּךְ כֻּלּוֹ

16. 16. דבקו… בזה: חידוד לשוני, על-פי שבת ל ע״א ׳דבקו שערים זה בזה׳. 17. צרות רבות ורעות: על-פי תה׳ עא, כ. 19. דם… נקיים: על-פי יר׳ ב, לד. 20. אף… פעלו: על-פי תה׳ קיט, ג. 21. ודמע… דמעה: על-פי יר׳ יג, יז. אם יצעק: צער האב הוא צער נוסף של האסון. 23. דל אור בני: נדלדל, ציור למות הבן. בלא… שקעה: שקיעת השמש היא משל למותם של אנשים כשרים, והלשון על-פי קה׳ א, ה ומדרשו בבר״ר נח, ב. 24. חרב הגיעה: תיאור הריגתו על-פי יש׳ ח, ח. 25. שברו: מכתו ואסונו. 27. ברחובות קריה: על-פי איכה ב, יא. 28. חבל… משתכחין: חבל על האובדים ואינם נמצאים. ביטוי של צער על פטירת צדיקים, ראה סנהדרין קיא, ע״א. 29. אחימו ליה ואחים: כפי שאמרו בשבת קנג ע״א ׳מהספדו של אדם ניכר אם בן העוה״ב הוא אס לאו… דמחמו ליה ואחים׳. (וראה רש״י שם). 31. חסין קדוש: כינוי לקב״ה, על-פי ׳אנא בכח׳. הוא יפן ממקומו: מנוסח קדושת ה׳כתר׳ למוסף. 33. הרנינו… עמו: על-פי דב׳ לב, מד. 34. למען שמו: על פי תה׳, קו, ח. 35. בגן… בהיכלו: מנוסח האשכבה. 36. בעולם… כולו: סיום של נחמה, על-פי קידושין לט ע״ב.

 בֶּכִי תַּמְרוּרִים

קינה בתבנית מעין אזורית בת תשע מחרוזות ומדריך בן שני טורים דו־צלעיים. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור.

משקל: אחת עשרה-שלוש עשרה הברות בכל טור.

כתובת: קינה לט״ב (לתשעה באב). תמרור ׳יום מאורי׳.

סימן: דוד בן חסין נר״ו.

  בֶּכִי תַּמְרוּרִים / אֶקְבַּע לְדוֹר דּוֹרִים.
אֶלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים / אֶתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים.

אֶל יוֹם זֶה נָאֶה לִסְפֹּד עַיִן תֵּרֵד מַיִם.
צָרוֹת בּוֹ נִכְפְּלוּ פְּעָמִים שׁוֹנוֹת.
5- אֶבְכֶּה אֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מָתְנָיִם
מִפְּנֵי גֵוָה תִּבְכֶּה בַּמִּסְתָּרִים

נוּדוּ סִפְדוּ עַמִּי, גּוֹלַת אֲרִיאֵל
הָהּ יוֹם בָּא אַכְזָר בְּכוֹחַ וָאֵל.
הָרַג כֹּהֲנִים לְוִיִּים יִשְׂרָאֵל.
10- זְקֵנִים נְעָרִים טַף וּבַחוּרִים.

  יוֹם הַזֶּה יוֹם עֶבְרָה חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת.
מִחוּץ שִׁכְּלָה חֶרֶב בַּבַּיִת כַּמָּוֶת.
מִתִּגְרַת צַר צוֹרֵר דַּרְכֵי מָוֶת.
הִרְוַנִי לַעֲנָה הִשְׁבִּיעַנִי מְרוּרִים. 

 15- דְּמוּת צוּרוֹת לְבָנוֹת נָשִׁים יְקָרוֹת.
כְּחַמָּה וּלְבָנָה הָיוּ מְאִירוֹת.
בְּיָד אַכְזָרִים הָיוּ מְסוּרוֹת.
זִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָן וּבְשַׂר חֲמוֹרִים. 

2-1. בכי… שחורים: אתאבל כל חיי. בכי תמרורים: על-פי יר׳ לא, יד. 2. אלבש… שחורים: על-פי קידושין מ ע״א. 3. אל יום: על יום. עין תרד מים: מרב בכי, על-פי איכה ג, מח. 4. צרות… שנים: לפי שבט׳ באב נחרב בית ראשון וגם בית שני, על-פי ר״ה יח ע״ב. 5. אאנח… מתנים: על־פי יח׳ כא, יא. 6. מפני… במסתרים: על-פי יר׳ יג, יז. ופרש״י: ׳מפני גדולה שלכם שתתבטל ד״א מפני גאותה של מלכות שמיים שתנתן לאלילים של כשדים׳. 7. נודו ספדו: אמרו קינה והספד. אריאל: ירושלים, על-פי יש׳ כט, א. גולת אריאל: כינוי לישראל, והשוה לפיוט ׳שביה עניה׳ לרשב״ג, מחרוזת אחרונה. 8. חח… ובחורים: אוי ליום שבא האויב וטבח בישראל. אכזר: כינוי לאויב. 11. יום… חשך: יום החורבן הוא יום אסון לאומי, על־פי צפ׳ א, טו. 12. מחוץ… כמות: על-פי איכה א, כ ופרש״י ׳בתוך הבית היתה אימת שדים ומזיקים ומלאכי מות ומחוץ חרב האויב משכלת׳. 13. מתגרת צר: ממריבת האויב והתגרותו, על-פי הסליחה ׳בזכרי על משכבי׳. צר צורר: אויב מעיק ומציק, על-פי במי י, ט. דרכי מות: תגרתו מובילה לדרכי מות. 14. הרוני… מרורים: הכביד עלי עולו הקשה. 15. דמות צורות לבנות: בנות ישראל היו יפות ודומות לצורות של לבנה, על-פי ע״ז מג ע״א ור״ה כד ע״א. 16. בחמה… מאירות: השווה שה״ש ו, י. 17. זרמת… חמורים: על־פי יח׳ כג, כ.

וָתִזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה.
20- עַל עִיר רַבָּתִי עִם אֵיךְ בָּדָד יָשְׁבָה.
הָיְתָה כְעַרְעָר בָּעֲרָבָה.
עַל מִשְּׁבָתֶיהָ שָׁחֲקוּ צָרִים.

דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ צִיּוּן מִכָּל אוֹהֲבֶיהָ.
מֵאָז רָאוּהָ בָּנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ.
25- בָּאוּ בָּהּ פְּרִיצִים וְיַחְלְלוּהָ.
שַׁמְּמוּ עָלֶיהָ כָּל שָׁבִים וְעוֹבְרִים.

  חָלְפוּ עָבְרוּ הָלְכוּ יָמִים וְשָׁנִים.
קִוִּינוּ לְאוֹר עוֹד אָנוּ בְּהֶסְתֵּר פָּנִים.
מָה מִלַּיְלָה מָה מִלֵּיל שׁוֹכֵן מְעוֹנִים.
30- הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים.

זָכוּר יָהּ אַל תָּפֵר אִתָּנוּ בְּרִיתְךָ.
כַּמָּה תִּרְאֶה אוֹיְבִים מְרַקְּדִים בְּבֵיתְךָ.
אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְבוֹת מְשִׁיחֶךָ.
וּכְלַפֵּי מַעְלָה הֵמָּה מְטִיחִים דְּבָרִים.

35- קוֹל בָּרָמָה נִשְׁמַע חַיָּלִים יִגְבַּר.
אִם יִתְמַהְמֵהַּ חַכֵּה ה' דִּבֵּר.
כִּי יָבוֹא וְיַרְא כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר.
עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים.

19. 19. ותזנח… טובה: מאסתי מלבקש שלום לנפשי ושכחתי מכל טוב והנאה, על־פי איכה ג, יז. 20. עיר… ישבה: על-פי איכה א, א. 21. כערער בערבה: על-פי יר׳ יז, ו. 22. על… צרים: האויבים שמחו על השבתת משושה ושמחתה של ירושלים. 23. דורש… ציון: אין שואל ומתעניין בשלומה, על־פי יר׳ ל, יז. 25. באו ויחללוה: הרשעים טימאו את ירושלים. 26. שממו… ועוברים: הכל משתוממים על מצבה. 27־28. קוינו… פנים: קוינו לגאולה אבל עדיין אנו בגלות. בהסתר פנים: של הקב״ה, על-פי דב׳ לא, יז. הביטוי במלואו על-פי חגיגה ה ע״א. 29. מה… מליל: עד מתי תמשך חשכת הגלות, על-פי יש׳ כא, יא, והוא משפט שאלה ופנייה לה׳. שוכן מעונים: כינוי לה׳ השוכן במרומים. 30. הצבי… גבורים: את, ארץ ישראל ףחמודה, איך נפלו בניך הגבורים. על-פי שמ״ב א, יט. 31. אל… בריתך: על-פי יר׳ יד, כא. 33. אשר… משיחן: על-פי תה׳ פט, נב. 34. וכלפי… דברים: הטיחו דברים קשים כלפי ה׳, הלשון על-פי במ״ר טז, יא. 38-35. קול… ירים: סיום הקינה בבשורת הגאולה. 35. קול ברמה נשמע: על-פי יר׳ לא, יד. חילים יגבר: הקול ישמע בחזקה, על-פי קה׳ י, י. 36. אם… חכה: גם אם יתעכב הגואל חכה לו, על-פי חב׳ ב, ג. ד׳ דבר: כי ה׳ דיבר ולא יפר הבטחתו כמתואר ביש׳ מ, ה. 37. כי… שבר: ה׳ יראה את מצבו הקשה של ישראל בגלות. כי יש שבר: על-פי בר׳ מב, א כאן: מלשון משבר, ישראל עדיין במשבר הגלות. 38. עוד חזון למועד: חזון הגאולה יתקיים במועד שגזר עליו ה׳, על-פי חב׳ שם, שם. זה… ירים: ה׳ ישפיל את האומות המשעבדות את ישראל וירומם את ישראל, על-פי תה׳ עה, ח.

172 – לְדָוִד בָּרוּךְ ה' צוּרִי

בשבח שבעה אבות עולם (׳כורתי ברית׳). שיר מעין אזור בעל חמש מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף, טור מעין אזור ורפרין המוצג במחרוזת הפתיחה. כל טור מתחלק לשתי צלעות.

חריזה: א/ב א/ב א/ב ג/ד ג/ד ה/ו ה/ו ה/ו ג/ד ג/ד.

משקל: עשר הברות בצלע.

כתובת: פיוט יסדתיו על שבעה כורתי ברית. אברהם, יצחק, יעקב, אהרן, משה,יוסף, דוד סי׳נמן]:

לדוד בן אהרן בן חסין ׳נועם נורא אל כדרש׳.

מקור: א־ יט ע״ב; ק- יד ע״א.

לְדָוִד בָּרוּךְ ה' צוּרִי / בּוֹרְאִי יוֹצְרִי עוֹשִׂי וְקוֹנִי
לֵךְ יְרַנְּנוּ לִבִּי וּבְשָׂרִי / שְׂפָתַי וְחִכִּי וּלְשׁוֹנִי
אַתָּה הוּא מַלְכִּי יִשְׁעִי וְאוּרִי / חַי חַי יוֹדְךָּ הַיּוֹם כָּמוֹנִי
אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי / כָּל תַּעֲלוּמוֹת לְךָ נִגְלִים
5- אָבִי רְאֵה גַּם הַכֵּר נָא לְמִי / הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים

בַּר וָלֶחֶם אוֹתָנוּ תַּשְׁבִּיעַ / אָבִינוּ רְעֵנוּ זוּנֵנוּ
זְכוּת אַב הֲמוֹן שִׁמְךָ הוֹדִיעַ / וַיַעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ
עַל מִזְבֵּחַ אוֹתוֹ הִגִּיעַ / רָץ לְהַקְרִיב אוֹתוֹ לִרְצוֹנוֹ
זְכוּתוֹ תָּגֵן תָּסֵךְ עָלֵינוּ / זְכוּת אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים

10- אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם, רָדְפֵהוּ / כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְפְנַי וְלִפְנִים
וְהָאִישׁ מֹשֶׁה לֹא קָם כָּמוֹהוּ / יוֹסֵף צַדִּיק בֶּן זְקוּנִים
אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ / תִּזְכֹּר צִדְקָתָם לִבְנֵי בָּנִים
זֶרַע יְשֻׁרוּן הֵמָּה בַּיְּשָׁנִים / רַחֲמָנִים וַחֲסָדִים גּוֹמְלִים

אָבִי בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ יֵשֵׁב עַל כִּסְאוֹ / עֲטֶרֶת פָּז יָשִׁית לְרֹאשׁוֹ
15- מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה יָבִיאוּ / אֵלָיו יַקְרִיבוּ וְיַגִּישׁוּ
בְּתֹף וְכִנּוֹר לִקְרָאתוֹ יֵצְאוּ / צַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ
מִזְמוֹר שִׁיר יִלְחֲשׁוּ / הָבוּ לָהּ' בְּנִי אֵלִים

חָסִין הֲיָראוּי בְּמַהֲלָלָיו / אֱלֹהִים חַיִּים מֶלֶךְ עוֹלָם
מִי יְשַׁלֵּם לוֹ אֶת כָּל גְּמוּלָיו / וּמִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם 
20- בָּשָׂר בָּן נִדָּח קוֹל לוֹ קוֹל אֵלָיו / אַל תֵּבוֹשׁ וְאֶל תִּהְיֶה נִכְלָם
סֹב דְּמֵה לְךָ אֶל חַי הַנֶּעְלָם / לִצְבִי וּלְעֹפֶר הָאַיָּלִים אָבִי רְאֵה

לדוד… צורי: על-פי תה׳ קמד, א. מראי… וקוני: כינויים לקב׳׳ה, על-פי ברכת הלבנה. 2. לן… ובשרי: תה׳ פד, ג. שפתי וחכי ולשוני: השווה איוב לג, ב-ג. 3. אתה… ואורי: על-פי תה׳ מד, ו. חי…כמוני: על-פי יש׳ לח, כ. חי חי: רק אדם חי יוכל להודות לך, וכיוון בזה אל ההמשך בבקשת הפרנסה והמחיה. 4. אתה… וקומי: על-פי תה׳ קלט, ב. כל… נגלים: על-פי תפילת זכרונות במוסף לר״ה. 5. אבי… למי: על-פי שמ״א כד, יב משולב בבר׳ לח, כה. 6. בר… זוננו: בקשה על הפרנסה, על-פי ברכת המזון. 7. זכות… הודיע: שילוב שני מדרשי חז״ל: בר״ר נא, יא; תד״א זוטא כה, א. ויעקוד… בנו: על-פי בר׳ כב, ט. 9. תסך עלינו: על-פי תה׳ ה, יג. איש תם: על-פי בר׳ כה, כז.

10. 10. אהרן… ורודפהו: שילוב לשון המשנה, אבות א, יב בתה׳ לד, טז. כהן… ולפנים: כינוי לכהן הגדול. 11. והאיש… זקונים: שילוב פסוקים: במ׳ יב, ג; בר׳ לז, ג. 12. אלהי… ארוממנהו: על-פי שמ׳ טו, ב; צדקתם לבני בנים: על-פי תה׳ קג, יח. 13. ביישנים… גומלים: על-פי יבמות עט ע״א. 14. בן ישי בראש: על-פי סנהדרין קב ע״א. עטרת… לראשו: על-פי תה׳ כא, ד. 15. מכל… ויגישו: על-פי תה׳ עב, י־יא. 16. בתף… יצאו: על-פי תה׳ קמט, ג. 17. הבו… אלים: תה׳ כט, א. 18. חסין: כינוי לה׳ שהוא חזק. הראוי במהלליו: כינוי לה׳. אלהים… עולם: מתוך ברכת ׳היוצר׳. 19. מי… גמוליו: על-פי תה׳ קלז, ח. ומי… וישלם: על-פי איוב ט, ד. הקשה: לא עשה כרצונו. וישלם: יצא בשלום ולא נענש.
11. 20. בן נידח: כינוי לישראל הפזורים בארצות הגלות הנידחות. קול… אליו: על-פי יומא ד ע״ב; במד״ר יד, כא וכיוון אל בשורת הגאולה. אל… נכלם: על-פי יש׳ מה, יז. 21. סב… האילים: על־פי שה״ש ח, יד. אל חי הנעלם: כינויים לקב״ה, והשווה ׳יגדל אלהים׳.

 73 – אֲנִי לְצוּר גְּאוֹנִי.

לשמיני עצרת. שיר מעין אזור בן אחת עשרה מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור.

חריזה: אאאב גגגב וכו׳.

משקל: שבע הברות בכל טור.

כתובת: פיוט לשמיני עצרת, רמוז בו פז״ר קש״ב(= פיס, זמן, רגל, קרבן, שירה, ברכה).

נועם יאזמרה בעודי׳. סימן: אני דוד בן חסין חזק.

מקור: א- לט ע״א; ק- מה ע״ב.    

   אֲנִי לְצוּר גְּאוֹנִי / אֲשׁוֹרֵר בְּהֶגְיוֹנִי

   בְּיוֹם הַשְּׁמִינִי / עֲצֶרֶת לה'

   דּוֹדִי שׁוֹכֵן שֶׁמִּיַּמָּה / נוֹתֵן לִפְתָאִים עָרְמָה

   צִוָּה עֵדָה שְׁלֵמָה / לָחֹג חַג ה'

   וְהִקְרַבְתֶּם בִּגְרִיעָה / פָּרִים עֲשָׂרוֹת שִׁבְעָה

   לְהַשְׁמִיד וְהַכְּנִיעָה / אוֹיְבֵי עַם ה'

   דִּגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה / נָסֵב יַחַד בִּמְסִבָּה

   יוֹם שְׁמִינִי בְּחִבָּה / גָּדוֹל יוֹם ה'

   בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה / גיצה רִנָּה וְגִילָה

   שִׂמְחִי עֵדָה כְּלוּלָה / יוֹם עָשָׂה ה'

   נחשה רֶגֶל מְיֻחָד / וּמֻזְמַן לֹא נִכְחַד

   וְגוֹרָל עַל פַּר אֶחָד / מִי יַקְרִיב לה'

   חֵלֶק שִׁבְעָה נִתְּנָה / וְגַם נוֹסִיף לִשְׁמוֹנֶה

   קָרְבָּן בְּשִׁיר וְרִנָּה / גָּדוֹל יוֹם ה'

   סדור אֶת תְּפִלָּתְךָ / וְהַזְכֵּר במוספיך

   גִּשְׁמֵי מָטָר אַרְצְךָ / יִפְתַּח לְךָ ה'

   יִהְיֶה הָיָה וְהוֹוֶה / יִשְׁלַח נָגִיד וּמְצַוֶּה

   סוֹדוֹתֶיךָ יְחַוֶּה / כִּי גָּדוֹל ה'

   נֹאמַר יַחַד כֻּלָּנוּ / הִנֵּה זֶה אֱלֹהֵינוּ

   בבא רוח אַפֵּינוּ / מָשִׁיחַ ה'

   חָזָק צוּר אֵין לוֹ עֵרֶךְ / בְּנֵה נָא אֶת דְּבִירֵךְ

   נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ / אֶת שֶׁמֶךְ ה'

1. 1. לצור גאוני: כינוי לה׳ שעליו חזקי וגאוותי. כהגיוני: ברחשי לבי. 2. כיום… לה׳: ליום שמיני עצרת של סוכות, על-פי במי כט, לה. 3. דודי: כינוי לה׳, על-פי שה״ש א, יג. נותן לפתאים ערמה: על-פי מש׳ א, ד. 5. והקרבתם… שבעה: הם שבעים פרים המקריבים בשבעת ימי חג הסוכות כמתואר בבמי כט, יב-לד. בגריעה: כל יום מפחיתים ממספר הקרבנות. 6. להשמיד… ה׳: על־פי רש״י במי כט יח; סוכה נה ע״ב ובמ״ר כא, כד. ולהכניעה: להכניע, צורה מאורכת של הפועל. 7. דגלו עלי אהבה: על-פי שה״ש ב, ד ונדרש על אהבת ה׳ את ישראל יותר מכל שבעים אומות (תנחומא במדבר, י). 8. יום שמיני בחיבה: לפיכך נקראת עצרת, מלשון עכבה, ׳עצרו מלצאת, התעכבו לי מעט ולשון חיבה היא זה כבנים הנפטרים מעל אביהם והוא אומרלהם: קשה עלי פרידתכם, עכבו יום אחד׳(רש״י במ׳ כט, לה־לו). ולפיכך מקריבים ביום השמיני פר אחד שהוא כנגד ישראל (רש״י שם, לו). גדול יום ה׳: הוא יום שמיני עצרת. ׳משל למלך בו״ד שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך׳(רש״י שם סוכה נהע״ב). 10. יום עשה ה׳: תה׳ קיח, כד. 11. נחשב רגל מיוחד: על-פי סוכה מח ע״א ׳שמיני (עצרת) רגל בפני עצמו הוא׳. ומזמן לא נכחד: לא נעלמה בו גם ברכת הזמן היא ברכת שהחיינו דבר המעיד על ייחודו כחג, על-פי סוכה שם ושו״ע או״ח סימן תרסח סעיף א׳. 12. וגורל… לה׳: על פר של יום שמיני עצרת מגרילים פיס, סוכה שם, שם. 13. חלק…לשמונה: על-פי קה׳ יא, ב, ונדרש ׳תן חלק לשבעה אלו ז׳ ימי הסוכה וגם לשמונה – ביום השמיני עצרת׳(קה״ר יא, ב). 14. קרבן בשיר: על-פי סוכה שם שם, והוא פר אחד שמקריבין בשמיני עצרת בשירה. גדול יום ה׳: על־פי יואל ב, יא כאן: יום שמיני עצרת הוא חג מיוחד. 15. שדור את תפילתך: ערוך תפילתך. והזכר במוספך: הזכר בתפילת מוסף של יום שמיני עצרת. 16. גשמי מטר ארצך: ׳משיב הרוח ומוריד הגשם׳, וראה טור ושו״ע או״ח שם סימן תרסח סעיף ב׳. יפתח לך ה׳: על־פי דב׳ כח, יב. 17. יהיה היה והווה: כינוי לה׳ על שום נצחיותו. ישלח נגיד ומצוה: שליח, הוא המשיח, על-פי יש׳ נה, ד. 18. כי גדול ה׳: יום הגאולה. 19. הנה זה אלהינו: עדה״כ יש׳ כה, ט. 20. רוח… ה׳: על-פי איכה ד, כ. 21. חזק צור: כינוי לה׳. אין לו ערך: אין שיעור ודמיון לגדולתו. בנה דבירך: בנה את מקדשך. 22. נשמת ה׳: רמז לייעוד השיר.

. אֲהַלֵּל יוֹשֵׁב כְּרוּבִים 

הודאה. שיר מעין אזור בן יא מחרוזות ומדריך דו-טורי דו־צלעי. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור.

חריזה: א/ב א/ב גגגב דדדב וכו׳.

משקל: שמונה הברות בטור.

כתובת: פיוט יסדתי ביום פקד ה׳ את עמו לתת להם גשם. סימן: דוד בן חסין.

מקור: א-כו ע״א; ק-כג ע״א.

אֲהַלֵּל יוֹשֵׁב כְּרוּבִים / לְתִפְלַת עֲבָדָיו נֶעְתָּר
הַמְּכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים / הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר

נָשָׂאתָ עָוֹן עַמֶּךָ 
צוּרִי, בִּרְצוֹתְךָ אַרְצֶךָ 
5- וְצִוִּיתָ עֲנָנֶיךָ
הָרִיקוּ עָלֶיהָ מֶטֶר

יוֹם זֶה נְפָשׁוֹת נִכְאָבוֹת 
שִׂמְחוּ בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת 
כִּי בּוֹ זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת 
10- וּשְׁחָקִים הִזִּילוּ מָטָר

דָּר בִּשְׁמֵי שַׁחַק וְרוּמָה
הִשְׁקָה אֶרֶץ הַנְּשַׁמָּה
מַיִם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
קוֹלוֹת אֱלֹהִים וּמָטָר

15- וְאֵד מֵהָאָרֶץ הֶעֱלָה
פִּלֵּג לַשֶׁטֶף תְּעָלָה
תִּתֵּן אֶרֶץ אֶת יְבוּלָהּ 
כִּי הִמְטִיר ה' מָטָר

יושב כרובים: כינוי לקב״ה, על-פי תה׳ צט, א. לתפילת עבדיו נעתר: נענה לתפילת ישראל שביקשו על הגשמים. 2. המכסה… מטר: תה׳ קמז, ח. 3. נשאת עון עמך: לשון הפסוק תה׳ פה, ג. 4. ברצותך ארצך: ראה שם, שם. פסוק קודם:׳רצית ה׳ ארצך׳. 5. וצוית ענניך: הורית לעננים. 6. הריקו עליה מטר:הציווי שנתן ה׳ לעננים, והוא על דרך ׳גשם על הארץ יריקו׳(קה׳ יא, יג). 7.יום זה: ביום זה שבו ירד גשם. נפשות נכאבות: הנפשות המצטערות על עצירת המטר.הלשון ׳נפשות נכאבות׳ בא בשירו של האר״י ז״ל ׳יום זה לישראל׳ (טור 7). 8.ב<שם נדבות: על-פי תה׳ סח, י: ׳גשם נדבות תניף אלקים׳. 9. בו: בגשם. זורמו מים עבות: על-פי תה׳ עז, יח. העבים הורידו גשם שוטף. 10. ושחקים הזילו מטר: על דרך הכתוב ביש׳ מב, ח: ׳ושחקים יזלו צדק׳. 11. דד… ורומה: כינוי לקב״ה, שוכן שמים. 12. השקה: בגשמיו. ארץ הנשמה: הארץ השוממה והחרבה מעצירת המטר. 14. קולות אלהים ומטר: שילוב פסוקים משמי ט, כח ומשמ״א יב, יז, יח.15. ואד… העלה: על-פי בר׳ ב, ו. העלה: הקב״ה.

דּוֹדִי, הַשּׁוֹכֵן בִּמְעוֹנִים
20- חָנָן עַל שֵׁד אֱמוּנִים
הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים
שָׁאֲלוּ מֵה' מָטָר

בְּעֻזֶּךָ, אֶל מִתְנַשֵּׂא
מִכָּל צָרָה אוֹתָם תִּפְצֶה
25- הֱיֵה לִי מִסְתּוֹר וּמַחְסֶה
מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר

נְקֹם נִקְמַת בֶּן הַנִּתְעָב
וְגוֹאֲלוֹ יִרְכַּב עַל עַב
וְלֹא יִקַּח חֶרְפַּת רָעָב
30- כִּי לֹא יֶחְדַּל עוֹד הַמָּטָר

16. 16. פלג לשטף תעלה: איוב לח, כה. חלק וחצה תעלה, מקום מעבר,לשטף, לזרם המים השוטפים. 17. תתן הארץ יבולה: על-פי וי׳ כו, ד ועוד. 18,כי… מטר: על-פי בר׳ ב, ה: ׳כי לא המטיר ה״. 19. דודי, שוכן מעונים: כינויים לקב״ה׳. 20. חנן… אמונים: חס וחמל על ישראל הנאמנים לו הנתונים בשד, באסון ובצרה. 21. העניים והאביונים: על-פי יש׳ מא, יז:׳העניים והאביונים מבקשים מים ואין, לשונם בצמא נשתה׳. 22. שאלו מה׳ מטר: זכ׳ י, א. במקור בלשון ציווי, וכאן ־ לשון עבר. 25. תפצה: תפדה ותציל. 27-26. מסתור… וממטר? על־פי יש׳ ד, ו: ׳ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר׳. 28. בן הנתעב: עמך ישראל שהם בניך, והגויים מתעבים אותם ומזלזלים בהם. 29. וגואלו… עב: על-פי יש׳ יט, א: ׳הנה ה׳ רכב על עב קל׳, כלומר יגיע במהרה. 30. ולא… רעב: על-פי יח׳ לו, ל: ׳לא תקחו עוד חרפת רעב בגויים׳.
    
    חוּשָׁה שַׂמֵּחַ אֶת לֵב דָּוֶה
    וְתַלְמִי נְשִׁיָּה עוֹד רַוֵּה
    שְׁלַח נָא נַגִּיד וּמְצַוֵּה
    וּבָא לָנוּ כְּגֶשֶׁם מָטָר
    
    35- סְמֹךְ אֹם עַל גָּלוּת נוֹשֵׂאת
    בְּגֶשֶׁם אֲשֶׁר תּוּכַל שְׂאֵת
    כָּאָמוּר יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת
    אוֹצָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת מָטָר
    
    יַשֵּׁב עוֹד רוּחוֹ וְיִתֵּן
    40- מַיִם לַעֲמוּסִים מִבֶּטֶן
    הָאֵל אֲשֶׁר הוּא הַנּוֹתֵן
    עַל פְּנֵי אֶרֶץ מָטָר
    
    נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי
    תֶּעֱרַב לְךָ רִנָּתִי
    45- וְתִזַל כַּטַּל אִמְרָתִי
    יַעֲרֹף לִקְחִי מָטָר
17. 31. כי… המטר: על-פי שמי ט, לד. 32. חושה: מהר. לב דוה: את לבנו העצב מעצירת הגשמים. 33. ותלמי… רוה: הוסף והורד גשם שירווה וישקה את התלמים החרושים באדמה. נשיה: כינוי לארץ ולאדמה, על-פי תה׳ פח, יג. 34. נגיד ומצוה: גואל מבית דוד שימשול בעם ישראל על-פי יש׳ נה, ד. 35. ובא… מטר: על-פי הוש׳ ו, ג. הגואל ישמחנו ויעזור לנו כגשם שהוא חיים לעולם. 36. סמוך: חזק והקם. אום… נושאת: את האומה הישראלית הנושאת וסובלת את עול הגלות הקשה. 37. בגשם… שאת: בגשמי ברכה שאפשר לשאתם ולא בגשמי זעף. 38. כאמור: ככתוב בתורה. 39-38. יפתח… מטר: דב׳ כח, יב ויש להמשיך הפסוק: ׳לתת מטר ארצך בעתו׳. 40. ישב עוד רוח: יגרום לרוח שתנשוב שוב. 41.לעמוטים מבטן: כינוי לישראל, על-פי יש׳ מו, ג. 43-42. הנותן… מטר: על-פי איוב ה, י. 44. נפשי, רוחי ונשמתי: כינויים של חיבה ושל דבקות לה׳. והם שלושת החלקים של הנפש לפי חכמת הקבלה (זוהר ח״א, פג, ע״א). 45. תערב לך רנתי: שירתי ותודה זו תהא ערבה לפניך. 46. ותזל… מטר: על־פי דב׳ לב,ב.