מורשת יהדות מרוקו

1. "אבּי'אצ' די חצ'אר – ונדאם

או אבּיאצ די מא חצ'ר

תרגום – אשרי [האדם] שנוכח [השתתף] – ושרד ואשרי מי שלא שרד.

הסבר – בביאת המשיח האדם שנשאר חי וראה את הקורה בעולם ושרד לביאת המשיח, ומאידך, אשרי מי שלא שרד לראות. האמונה אומרת כי בימי ביאת המשיח העולם יתהפך וההפכים יהפכו לנורמה. הדעת לא תבין את העולם ההפוך שנוצר. כמו ריבוי גניבת הדעת, רצח ללא סיבה. האדם יראה ולא יאמין למראה עיניו.

מי שנוכח וראה כל זה שרד, יש לו מזל. מי שלא נוכח לראות נחסך ממנו סבל.

הפועל حاضر חאצ'ר, משמעותו גם מוכן…כאשר רוצים לרצות דובר שפה ערבית,מחזירים לו ב"חאצ'ר יא סידי" מוכן אני אדוני….

2. ״אבי׳אצ' לי ענדו בוהּ –יתקקי"

תרגום – אשרי [האיש] שיש לו אב להישען [היכול להישען על אביו].      

יתקקי נאמר גם באדם שהלך קצת לנמנם…                                 

כאליה יתקקי סווייס—הנח לו לנום קמעא

1. "אוז'אהּ האד אל-נאס פחאל אוז'אהּ אל- כּלאבּ

اوزه هاد الناس فحال اوزه الكلاب

اوزه – כאן הוא שם אך יש פועל באותו ביטוי, ההבדל הוא שהאות "ז" במקרה אחד היא רםןייה כמון בתרגום – פנים

ובפועל, האות "ז" דגושה

והמשמעות במקרה זה, היא " שהסביר לו פנים – קיבל אותו בסבר פנים יפות, כיבד אותו

תרגום – פני האנשים כפני הכלבים.

הסבר – פני הדור כפני הכלב.

אומרים על אנשים שלא מתביישים להגיד כל מה שהם חושבים בפנים ולא עושים חשבון, הם כמו כלבים שלא מתביישים לקיים יחסים ברחוב ליד כולם.

עוד כמה פתגמים שקשורים במילה "אוז'הּ

נקולה-לו פאוז'הו

לומר את הדברים ישירות, פנים אל פנים

3טאר ותאח עלא אוז'הו

כשל ונפל על הפנים

עוד מילה נרדפת לפנים – כּמארא, מילה זו תמיד נאמרת במובן שלילי

״אוכּאן כּרסי- ז'אז׳ אוכּאן ראו מננא דז׳א־ז׳״

תרגום – אם בטני הייתה מזכוכית היו רואים בה תרנגולות. הסבר על-ידי סיפור –

פעם היו שתי שכנות. אחת כל הזמן הייתה מתגרה בשנייה ״מה אתם אוכלים אצלכם? מה הם המאכלים שלך?״ ענתה: ״אכלתי עוף ודברים טובים״. כי האוכל עוף נחשב לעשיר. המשיכה לדבר מה היא אוכלת, מה הכינה ובישלה עד שנמאס. ענתה לה: ״אוכּאן כרסי…״

אירוע היגודי – למה אני מספרת לן? הנה אנחנו יושבות ואני אוכלת מהעוגיות שיש כאן. אף אחד לא רואה אותנו, ואת לא נוגעת בעוגיות. אולי זה שייך למישהו אחר. מה, הבטן שלי מזכוכית? מי רואה מה אכלתי. אכלתי ונהניתי, זהו.

״אוכאן חבּונאה כיפאס חתבּונא, לאבאס עלא בונא״

תרגום – אם יאהבו / אהבו אותנו [בהמשך הנישואין] כפי שאירסו אותנו, שלום על ראשו של אבי [שמחתו של אבי תעלה לראשו]. הסבר – אכזבת האישה מחיי הנישואין וההשלמה עם מצבה החדש.

. ״אוכאן מא הזזוני מן תחתו אוכּאן קתלתו

תרגום – אם לא היו מרימים אותי מתחתיו ־ הייתי הורג אותו.

הסבר – אומרים על אדם חלש שהפסיד בקרב וכדי לשמור על כבודו הוא מוצא תירוץ להפסדו. אם אנשים לא היו מרימים אותי מתחתיו הייתי הורג אותו.

אוכּאן מא ל-חסד- אודא חדד פלחדד

תרגום ־ אילמלא החשד [קנאה] – מה אכפת לאחד מן השני [מעניין זה אצל זה].

הסבר ־ אם אלוהים לא היה מביא לעולם את הקנאה, כל אחד היה לעצמו. העולם לא היה זז ומתפתח.

אוכּאן מא נערפכּ יא נסייסתי, נסמיכּ חזקא

תרגום – אלמלא הכרתי [אותך] עכוזי – הייתי [אומרת] מכנה אותך [בשם] נפיחה.

הסבר – אומרים על אדם שמספר שקרים ורוצה שיאמינו לו. אומרים לו ברמיזה את הפתגם שהרי כבר מכירים שהוא שקרן.

אוכּאן ערפת מאמא מא בּייא תסדד לי ראסי בחבל אל-מתנייה

תרגום – אם ידעה אמא מה [יש לי] בי, [הייתה קושרת] תקשור ראשי בחבל כפול.

הסבר ־ נאמר על תינוקות שמוציאים שיניים. או על אדם שלא מגלה את צרותיו/סודותיו.

פתגמים-יעל לזמי

פיה מפיק מרגליות

זוהאר תא טאח מן פמהא

ספר פתגמים מהווה עוד נדבך לשימור מורשת יהדות מרוקו… במלאכה סזיפית זו עסקה ד"ר יעל לזמי ובעמל רב אספי מפיה של אמה הי"ו, אוסף פתגמים מדהים שמעשיר את מורשת יהדות מרוקו…ועל כך אנו מודים לה…
כולנו חיים בעולם של פתגמים וסיפורי עם כמו ד"ר לזמי, אך לא כולנו יודעים לתעד ולשמר את זה…זה אולי המסר העקרי שמעבירה לנו יעל בספרה הנהדר "זוהאר תא טאח מן פמהא", פיה מפיק מרגליות

11. 11. "אום תא תסתתר ולז'ארא תא תפצ'ח"

תרגום – האם מכסה [עוטפת] והשכנה מגלה [מביישת, גורמת לבושה].

הסבר- האם מסתירה והשכנה מגלה את הסודות הרעים.

وم تا تصتر والزرا تا تفضح

 הערה – בערים מסויימות במרוקו ייאמר כא במקום תא.

12. ׳׳אומו תעבבי ח'ראיתו ובנתי תח'ייר ראיו

תרגום – אימו תיקח צרותיו [יגונותיו] וביתי תיקח את מה שהיא רוצה מחיצו [החץ שלו].

הסבר – אצלנו בשכונה ישנן שתי שכנות. אחת ילדה רק בנים ואחת רק בנות. זו שילדה בנים הייתה יוצאת לאחר הלידה עם הבן לרחוב ומתגאה בבנה. כן הייתה מרגיזה את השכנה שילדה רק בנות. השנייה הלכה לבכות לאמא שלה ואמרה לה: ״תראי איך היא יולדת בן ויוצאת ורוקדת איתו ״יא וולדי יא עיוני יא באי׳דתו״ [ילדי, בני, העיניים שלי, הוי אשכיו] האם אמרה לה: ״זה הכל? מחר תוציאי את הבת תרקדי איתה ותגידי לה ״אומו… ובנתי״.״. ומאז אם הבנים הבינה והפסיקה להקניט אותה.

לימים הבן הבכור של האחת נשא לאישה את בתה של השנייה. הפתגם נראה כמו נבואה.

״ראיו״ בספרדית הוא חך/קו. הכוונה בפתגם זה היא מינית.

اومو تعبي خرايتو اوبنتي تخيير رايو

13 – "אוקקפו עלא ראסו יעבבי באסו"

תרגום – [גם אם] העמד אותו על ראשו ייקח [רק את] הרע שלו.

הסבר – את הגורל לא ניתן לשנות, אפילו אם תעמיד אדם על ראשו ולא על רגליו הוא ייקח רק את הרע שמגיע לו.

وقفو على راسو يعبي باسو

• – "אוררי אל-ראז'ל תרמתךּ ומא תוררי לו אל-כּמאתךּ"

תרגום – הראי לגבר [שלך] עכוזך ואל תראי לו שאריות [האוכל על פיך]

הסבר – ״לא תיכלון נהמא באפי גברייכו״ [אל תאכלו לחם בפני בעליכן] [בבלי, שבת, ק״א, ע״ב]

פעם האישה הייתה אמורה להיות עדינה כאילו היא לא אוכלת ושותה, לפני בעלה. ככה הנשים אכלו את האוכל הכי טוב וטרי לפני שבא הבעל הביתה לאכול ולפניו הציגו הצגה כאילו שאינן אוכלות כלום.

اوري الراجل ترمتك اوما توري لو القماتك

• – ״אוררי אל-ראז'ל תרמתךּ ומא תוררי לו כּלאמתךּ

תרגום – הראי לבעל עכוזך ואל תראי לו את מילתך [חכמתך]

הסבר – אישה חכמה נחשבה פעם לפסולה לחתונה. גברים פחדו מאישה חכמה.

اوري الراجل ترمتك اوما توري لو كلمتك

הכיתוב בערבית הוא תוספת שלי-אלי פילו

פתגמים-יעל לזמי

פיה מפיק מרגליות

זוהאר תא טאח מן פמהא

ספר פתגמים מהווה עוד נדבך לשימור מורשת יהדות מרוקו… במלאכה סזיפית זו עסקה ד"ר יעל לזמי ובעמל רב אספי מפיה של אמה הי"ו, אוסף פתגמים מדהים שמעשיר את מורשת יהדות מרוקו…ועל כך אנו מודים לה…
כולנו חיים בעולם של פתגמים וסיפורי עם כמו ד"ר לזמי, אך לא כולנו יודעים לתעד ולשמר את זה…זה אולי המסר העקרי שמעבירה לנו יעל בספרה הנהדר "זוהאר תא טאח מן פמהא", פיה מפיק מרגליות

16- "אוררילו צ'או-יוריךּ אלט'למא [כמו צלמות]

תרגום – הראה לו אור – הוא יראה לך חושך. הסבר – אסור להראות לבעל או לילד את כל הטוב שבך אחרת הם ינצלו זאת לרעה. למשל: אם את טובה עם בעלך הוא חושב שאת בידיים שלו ויעשה בך מה שהוא רוצה. אז לבעלך תראי חושך כדי שהוא יחפש אצלך את האור.

17. "אחטבּ אל חטבּ מא חדדו רטבּ"

תרגום – חטוב העצים בעודם רטובים

הסבר – מתכוונים לילדים שיש לחנך אותם כל עוד הם צעירים.

כמו הכה בברזל בעודו חם.

18- "אַח' קלבּי –פסוק דלל (קינה) – אח' קלבי – מוּרַאדי נְכּוויכּ בּ-מסאמר דְל חדיד חתא י'תעוו'זו, נעמלכּ פ-סנדוק ונסדד עליכּ ונלוחכּ אל בחר וידוז'ו עליךּ אַל מואז"

תרגום – אוי ליבי אוי ליבי רוצה אני לשרוף אותך עם מסמרי פלדה עד שיתעקמו. אשים אותך בתוך קופסה, אסגור אותך ואשלח אותך על פני הים שיבואו גלים ויעלו עליך.

הסבר – שלא אקח עוד ללב.

19- "אח'           רית אל-ח'וואן יעללקוה"

תרגום- סוף הגנב- [ש]יתלו אותו

20.  ״אייואא די-רכּבּ לקסבּה, קולולו יז'יךּ מבּרוךּ לעוואד"

תרגום – יאללה, מי שרוכב על קני הסוף תגיד לו – מזל טוב [שיהיה לך סוס בעתיד] על הסוס. לקסבה = קני הסוף.

הסבר – ילדים היו נוהגים לקחת קסבה [קנה] בשתי ידיים, לרכוב עליו ולצעוק ״דיה סוסה״.

הקשר – אומרים על מישהו שאת מדברת אליו והוא לא מוכן לשמוע. הוא עושה מה שהוא רוצה, גם אם מעירים לו שהמעשה מזיק לו, או יזיק לו בעתיד. שוב מעירים לו והוא לא מוכן לשמוע לדרך הנכונה, שוב. כשמבינים שהוא לא ישתנה אומרים לו: שתהיה לך ברכה ותזכה אפילו לסוס. שהרי בן אדם שעושה שטויות ולא חוזר מהן, אז יאללה תגיד לו מזל טוב. גם ככה הוא לא שומע אז שיפול לאן שהוא רוצה.

21.  ״אייר תרפד אל-קמח בל עייאר״

תרגום – [חודש] אייר הרם חיטה במרדעת [במידה].

הסבר – בחודש אייר קוצרים את הקמה.

22.  ״אילא אוצל אל כּתף על אל כּתף-רד בּאלךּ אל תתלפא

תרגום – אם הגיעה הכתף [של הבת / הבן] מעל הכתף [של האם / האב] – היזהרי / היזהר [לטעות] מהטעות.

הסבר – הפתגם נאמר על הבנות והאמהות. אם הגיעה הכתף לגובה כתף האם יש להיזהר במילים. מילה של הבת שווה למילת האם

• אילא האד אל בּלע'א יבּקא חפי'אן

إيللا هاد البِلغَه يبقَا حَفيان

תרגום – אם [רק] הנעל [הזאת] – יישאר יחף.

הסבר – מפני שה״נעל״ [הבעל] לא מתאימה או לא יפה או לא איכותית.

ראה: זוהאר תא טאח מן פמהא-פיה מפיק מרגליות-יעל לזמי-עמ' 75

אם מתחתנים עם האיש הלא נכון, או הלא רצוי אומרים לאישה / לבחורה את הפתגם. מי שתגיד את הפתגם תהיה בדרך כלל אימא שלה.

הנעל = היא משל לגבר. ולמה? פעם נעליים היו מצרך יקר. לא לכל בני הבית היו נעליים. אבל הגבר הוא המפרנס והוא היה צריך לצאת החוצה להביא פרנסה אז דאגו בבית שלו כן יהיו נעליים. כשהיה בא לבית היה חולץ אותן ומניח בכניסה. מכאן תרבות צחצוח הנעליים והברקתן על-ידי ילדי הבית ונקיון רגליו של הגבר השב הביתה. ככה הגבר נמשל לנעל. הילדים והאישה שהיו בבית הסתפקו ב״נעליים״ העשויות מצמיגים או שהיו יחפים.

מי שנעל נעליים באותה תקופה נחשב לבעל מידות, בעל יכולת פרנסה. כבודו נמדד בנעליו.

סיטואציה היגודית –

אחד מילדיה של המפתגמת הביא בחורה הביתה. הבחורה שהתה בבית המפתגמת שבוע ימים. הבחורה כנראה לא מצאה חן בעיני המפתגמת ולא עצם שהייתה ללא הגבלה בביתה. היא לקחה את בנה לשיחה ואמרה לו: ׳׳איללא האד אל-בלע׳א עדיף תבקא חפי׳אף. אם רק הנעל הזו עדיף שתישאר יחף.

המפתגמת המירה את המסמן הראשוני של המילה ״נעל״ כמסמלת את הגבר, את כבודו ומעמדו בחברה. הכניסה לתוכה סממן חדשני המתאים לתקופה זו בה ה״נעל״ היא מסמן ל״חסר שכל״, ל״חסר ערך״. החליפה את נושא הפתגם מזכר לנקבה ויצרה סיטואציה פתגמית בעלת אלטרנטיבה שונה. כך – הבחורה הפכה למסומנת כנעל חסרת ערך. לפיכך המפתגמת ייעצה לבנה כי עדיף להישאר ״יחף״. ללא הבחורה הספציפית הזו.

• ״אילא וולאדי ידעיוו ל-לאדך וואלו

אילא וולאדך ידעיוו ל-וולאדי-יתוב פיהום כללסי

إيللا ولادي يضيوء لولادك، والو

إيللا ولادك يضيوء لولادي، يتوب فيهوم كلسي

 תרגום – אם ילדיי מקללים ילדיך – לא נורא [לא קרה כלום], אם ילדיך יקללו ילדיי – יחזור עליהם הכל. הסבר – פעם היו השכנות רבות ביניהן ומקניטות אחת את השנייה עד שאפילו קיללו ברמיזה את הילדים.

זוהאר תא טאח מן פמהא- زوهار تا يطيح من فومها-פיה מפיק מרגליות-יעל לזמי עמ' 77-76