פיוט למעלת הרב ר׳ דניאל השומר

זיע״א, סימן אני אברהם אמסללם חזק

ישם אללאה נבארך בנהאר ובליל סאלאמו עליך יא רבי דניאל:

אביאצו ואביאד אומו די ולדתו איית שומר הייא קבילתו תכון'מעאנא זכות תורתו חנא ולחאצ'רין וזמיע ישראל:

ישם אללאה

נדכר סי מן עזאייבו לכבאר שמעו ותצננטו נתום יא זייאר. רבי דניאל השומר חאצ'ר פי כול אוקת מעא ישראל:

ישם אללאה

ישמו לעזיז עאלי וכביר. סידנא ר׳ דניאל

השומר עאמל נסים לזייאר ולכיר. פי

כול שעה בנהאר ובליל: ישם אללאה

אסאמעין רדו באלכום להאד נס. די עמל

לואחד ליהודי פי מרראכיס. עייט

להרב עיר וקדיש. ישמו כיף נביא דניאל:

ישם אללאה

אשיר שיר חדש ואזמר. לכבוד שוכני בתי

חומר. בם חכם סביר וגמיר. בתלמוד

וגזרה שווה וקל וחומר. הוא הרב

הקדוש רבי דניאל השומר

ברוחו יא נאס סכא ועאף. לאיין מן ידיה

ורזליה זחחאף. משא אלחכם וזאר

וסאף. סימא לחכם רבי דניאל:

ישם אללאה

רב ואזבו בלוזאב וקאל. נתין ברית קום סיר לצ'אר דגיא רכבו מעאה זייאר.

משאו פרחאנין מעאה פנץ ליל:

ישם אללאה

האדו נסים דיאלו מא ענדהום עדאד כא

יקבל צלאת צחאח ולמראה

חתא לעאגרא די מא ענדהא אולאד. יטלב עליהום ר׳ דניאל

מא יכון ענדכום ספק פי האד לומור. ונתום צקציו ר׳ דוד עצור. יעאוד שבח די מור דרור. סידנא רבי דניאל.

ישם אללאה

נפלאותיו כמה גדלו ורמו. שעשה לישראל עמו גדול אדוננו ורב שמו. במדינות ובכל מחוזי הוא הרב הקדוש רבי דניאל אשכנזי

אנאס די הווא מצרור. ימשי לרבי דניאל השומר יזור. ויקרא תמא מיא וכמסין מזמור. פוק לקבורה די רבי דניאל: ישם אללאה

מא ימשי חתא יואזבו. ויסוף בעיניה עזאיבו בלחק ללאה רזעו ותאייבו. קדדם צדיק רבי דניאל: ישם אללאה

סופו האד להלולא רסמנאהא. פי חודש אלול עמלנאהא. אביאד די יחצ'ר פיהא. ונפרחו חנא־וזמיע ישראל.

ישם אללאה

לילת להלולא נפרחו. חנא ולפקידים נצטחו פוזה צדיק ותממא נרייחו. סידנא לחכם רבי דניאל. ישם אללאה

יום יום אני מצפה לראותו. בכפר תגאגא קבורתו. עונה למשתטחים בישועתו באין דברים ואין אומר. הוא הרב הקדוש רבי דניאל השומר

ישם אללאה

לילת ראש חודש אלול נטלב בפמי ובקול יציפד רפואה לכול מצ'רור. ויקדי חואייזנא רבי דניאל. ישם אללאה

מאדא מן טליבאת נטלב מן לאמיר. הווא סידנא רבי דניאל השומר. ינצר פינא ויכמל בלכיר. אנא וזמיע ישראל.

ישם אללאה

חן ורחם ובטל האד לגזירה. בזכות לחכם ושוכני מערה. אמוד לנו די לצרה נצר וסוף פי גבן ישראל. ישם אללאה

זורו אנאס בצפאווא ונייא. וקררבו תממא להדייא. ותקבל טליבתנא בנייא קדד־ אם אללאה לזאליל. ישם אללאה

אשאל מכבודו ואומר. צדיק יפרח כתמר ימלא משאלות משה עמאר. שעמד על המצב הזה. בזכות הרב הקדוש רבי דניאל אשכנזי

קבל יא מולאנא האד לכלאם. ורסל משיח מול לעלאם. יפכנא מן האד צלאם. ויזמענא פי מדינת אסלאם.

ישם אללאה

ב־1976, כאשר שימשתי מנהל ראשון של המרכז לחקר יהדות צפוךאפריקה שבמכון בן־צבי, הצעתי לחברי הוועדה האקדמית של המכון לארגן כנס בינלאומי על יהודי צפון־אפריקה. כמה מחברי הוועדה תמהו על הצעה זו, ואחד החברים הבולטים שבה הקשה, אם יימצא פורום לקיום מפגש מן הסוג הזה.

שנה לאחר מכן, באפריל 1977, התקיים כנס בינלאומי שנושאו היה ״צפוךאפריקה בתקופה הקולוניאלית״, ובו השתתפו כשלושים חוקרים מהארץ ומחו״ל. מפגש זה היווה מפנה היסטורי בפיתוח תחום מדעי חשוב, וגרם לגיבוש תכנית מדעית ראשונית וכן לשיתוף פעולה פורה בין החוקרים. בכנס זה הונח גם היסוד לשיתוף פעולה בינלאומי עם אוניברסיטת Aix-en-Provence שבצרפת. מוסד זה אירח באוקטובר 1978 את הכנס השני; בכנס זה נטלו חלק כארבעים חוקרים, והוא הוקדש ליחסים בין היהודים לבין המוסלמים בצפון־אפריקה.

מאז עדים אנו להתפתחות מרשימה שבאה לידי ביטוי במערכת האוניברסיטאית, שבה טופחו ההוראה והמחקר בתחום זה. האוניברסיטה העברית בירושלים, שגם בתחום זה הייתה חלוצה, עודדה בהתמדה קורסים בהוראת יהדות צפון־אפריקה בחוגים שונים שרוכזו במרכז להוראת יהדות ספרד והמזרח בהנהלתו של פרופ׳ שלמה מורג. ביזמתו של פרופ׳ משה בר־אשר, כראש המכון למדעי היהדות, נוסד המרכז להוראת לשונות הדיבור של היהודים, שבמסגרתו ניתנו, לראשונה בארץ ואולי בעולם, קורסים ללימוד ערבית־יהודית של יהודי צפון־אפריקה מפי פרופ׳ יוסף שיטרית וחוקרים נוספים. גם בתחום המחקר והפרסום עדים אנו מאז לפריחה מחקרית מרשימה שפירותיה מפרנסים מגזרים רבים. משבר התקציב החמור שפגע באוניברסיטאות השונות החליש במידה ניכרת תנופה זו ומנע זרימת כוחות צעירים ומוכשרים שבלעדיהם אין קיום לענף מדעי זה.

כיום יש בארץ ובעולם כמאה חוקרים שעוסקים בהיקף זה או אחר בחקר יהדות צפון־אפריקה. המרכז הבין־ארצי להוראת תרבות ישראל באוניברסיטאות מקיים בשנים האחרונות סדנאות מיוחדות בנושאים שונים, וביניהם גם על יהדות צפוךאפריקה. בסדנה שהתקיימה ביולי 1990, ושנושאה היה ״היסטוריה ותרבות בצפוךאפריקה — הקשר בין צפוךאפריקה וספרד״, דנו בנושא זה כעשרים חוקרים מהארץ ומחו״ל במשך שבוע ימים בצורה אינטנסיבית ומעמיקה.

הקובץ שלפנינו מהווה מבחינת היקפו, משקל משתתפיו ותרומתם הייחודית תוספת נכבדה וציון דרך במחקר על יהדות צפון־אפריקה. שלושים חוקרים מהארץ ושלושה־עשר מחו״ל — המייצגים את צרפת, ארצות הברית, קנדה וברזיל — מגישים לקורא קשת רחבה מאוד של מחקרים בנושאים שונים ובתחומים שונים.

העיסוק האינטנסיבי ביהדות צפוךאפריקה בשנים האחרונות העלה שאלות קשות של תפיסות והדגשים של החוקרים השונים, ולכן נתבקש דיון על תפיסותיהם של ארבעה חוקרים־ חלוצים — דוד קורקוס, חיים זאב הירשברג, אנדרה שוראקי וחיים זעפרני(במאמרו של שלום בר־אשר). דיון בסוגיות היסטוריות מיוחדות אינו נעדר מקובץ זה (במאמרו של אליעזר בשן).

Recherches sur la culture des Juifs d'Afrique du Nord

Edite par

Issachar Ben-Ami

En 1976, alors que j'étais le premier directeur du Centre de Recherche du Judaïsme Nord-Africain, à l'Institut Ben-Zvi, je proposai aux membres de la commission scientifique d'organiser un Colloque International qui traiterait des Juifs d'Afrique du Nord. Certains d'entre-eux s'étonnèrent de mon idée et un membre éminent se demanda même s'il se trouverait suffisamment de chercheurs qui justifieraient une rencontre de ce genre? Une année plus tard, en avril 1977, eut lieu un Colloque International qui avait pour thème, L'Afrique du Nord à l'époque coloniale et auquel prirent part une trentaine de chercheurs d'Israël et de l'étranger. Cette rencontre qui marqua un tournant historique dans le développement de cet important domaine de la science, stimula la première élaboration d'un programme scientifique et une collaboration féconde entre chercheurs. Au cours de ce colloque on jeta également les fondements d'une coopération internationale avec l'Université d'Aix-en- Provence, en France et au mois d'Octobre 1978, cette dernière offrait déjà l'hospitalité à un deuxième colloque qui avait pour thème, Les relationsjudéo-musulmanes en Afrique du Nord, et auquel avaient pris part une quarantaine de chercheurs.