הגדת אגדיר- העיר ושברה – אורנא בזיז
החינוך היהודי
עד שנבנה בית החולים באגדיר בשנות העשרים, ילדו הנשים במוגדור. הרבה גדירים הגיעו לעיר בגיל חצי שנה. לרוב, עד גיל שש גדל ילד יהודי גדירי בביתו עם אחיו. הפאטמה, עוזרת הבית ו״המשנה לאימא", דואגת לכל צרכיו. בגיל שש הוא צועד לכיוון בית הספר. חלק מן ההורים היהודיים שולחים את ילדיהם למסגרות צרפתיות. בית הספר "בוסק״ (Ecole Bosc), הקרוי על שם אחד המורים החלוצים, הוא אחד מהם. אך רוב הילדים היהודיים לומדים בבית הספר היסודי "אליאנס״ (Alliance Israélite Universelle). הלימודים הם עד כיתה ו. פעם או פעמיים בשבוע הילדים הולכים לתלמוד תורה שליד בית הכנסת, לומדים עברית ויהדות, חגים ומועדים. לקראת בר המצווה הרב מכין את בני המצווה לעלייה לתורה. באגדיר אין המושג "בת מצווה״. בגיל תיכון נוצרת בעיה. אין המשך ל״אליאנס", המעניק חינוך יהודי רק עד גיל חסיבת הביניים. החפץ בחינוך יהודי לבנו ׳צטרך להיפרד ממנו ולשולחו לעיר הגדולה, קזבלנקה, לתיכון היהודי Ecole Normale, בית ספר יוקרתי בתנאי פנימייה. ייסדו אותו שני אנשים נאמנים, מר רוש והרב חזן, שהיה בזמנו הרב הראשי של הצבא הצרפתי במרוקו. שניהם היו ׳וצא׳ אלג׳יריה שהגיעו למרוקו בשליחות צבאית. הם נתקלו בהתנגדות חריפה מצד "אליאנס", שחרשה את מרוקו והגיעה לכל כפר נידח. השניים ראו את משימתם חיונית להמשך הקיום היהודי במרוקו. באותה תקופה היו צעירים שנסעו לצרפת להשתלמות במוסדות היהודיים, ולאחר הסמכתם להוראה חזרו ללמד במרוקו. רק משפחות עשירות יכלו לממן לימודים מחוץ לגבולות המדינה. לא תמיד היו אלה משפחות מסורתיות שהחינוך היהודי היה עיקר מאווייהן. לכן היה צריך לקיים מסגרת שתבטיח חינוך והוראה מבין אנשי המקום.
הלימודים בבית הספר Ecole Normale היו במסגרת התיכון ומעין סמינר למורים. מלבד לימודים לקראת בחינות הבגרות העיוניות בצרפתית, הכשירו את הצעירים בתורת הפדגוגיה, בעברית, בהיסטוריה יהודית, בתלמוד ובערבית, והעניקו להם השכלה רחבה ומבוססת. לאחר עצמאות מרוקו ב־1956 חייבה הממשלה המרוקנית את בתי הספר היהודיים ללמד בהם ערבית. על כן קיבלו התלמידים השכלה גם בערבית קלאסית. לבד מן המקצועות הרגילים, דהיינו צרפתית, חשבון, היסטוריה וגאוגרפיה, לימדו גם את המקצועות העבריים: לא רק תנ״ך ותלמוד, כ׳ אם גם היססוריה של עם ישראל, לשון וספרות. הודות ללימודים במתכונת זו היה בוגר Ecole Normale מסוגל לכהן כמחנך בבית הספר היסודי וללמד את כל המקצועות הנדרשים בו. תחילה לימד בכיתות הקטנות וביישובי ספר, בפריפריה, ואחר כך נשלח ללמד במרכזים עירוניים. והבנות ? הן לא עזבו את הבית עד מועד נישואיהן. בעיר יש תיכון ממלכתי, Lycée Ibn Tachfin, הנמצא במעלה ההר. הן רוכשות בו השכלה חילונית צרפתית וניגשות לבחינות בגרות. לאחר מכן הן נישאות או מחפשות מקום עבודה, או שני הדברים גם יחד. לעתים נשלחו הבנות בימות הקיץ לסמינר של חב״ד בעיר הצפונית, טנג׳ר (Tanger).
במעלות קדושים וטהורים – לזכרם של הנספים ברעידת האדמה באגדיר
בסוף חודש פברואר ימלאו 57 שנים לאסון באגדיר…מתוך ספרה של ד"ר אורנא בזיז, אני מביא את שמות הנספים בחלקים ….
יחד עם זה מכתבו של הראשון לציון הרב שלמה עמאר….
אביסרור בנימין בן מארי ויצחק
**************
אביסרור אסתר (קוק׳) לבית שוקרון
אביסרור דוד
אביסרור ז'אקוביטו בן אסתר ודוד (בן 2)
***************
אביסרור ז'ורז'
*************
אביסרור נסים
***************
אביסרור רוזה בת מירה ואלי(בת 18)
********************
אביסרור ז'ול״ט בת אסתר ושלמה אדרי(בת 31)
אביסרור שארל׳ בן ז'ול״ט וחיים
אביסרור רפי־ז'ואל בן ז'ול״ט וחיים
*********************
אביסרור מרים אסתר לבית שוקרון
אביסרור רוזט
אביסרור שמעיה
**********************
אביסרור פיב׳ בת מסעודה ורפאל(בת 32)
********************
אבנח״ם מוריס
******************
אבקסיס אסתר
אבקסים רחל
אבקסים סימון
אבקסים אניטה
*****************
אבקסים לאה
אבקסיס מרדכי
אבקסים ארמנד בן לאה ומרדכי
אבקסים אליהו בן לאה ומרדכי
אבקסים פלור׳ בת לאה ומרדכי
**************
אדרי מרגלית בת ז'וזף וסטיבה לוי (בת 19)
אדרי ז'אנו בן אסתר ושלמה (בן 24)
אדרי ליז בת מרגלית וז׳אנו
**********************
אוחיון חסיבה בת עוולה ומאיר בסידן (בת 47)
אוחיון אברהם בן זהרה וסאלם (בן 52)
אוחיון חיים בן חסיבה ואברהם(בן 17)
*******************
אוחיון ימנה