מורשת יהדות מרוקו

רבי ישראל אבוחצירא(בבא סאלי)

רבי ישראל אבוחצירא(1984-1889) צדיק ומקובל הידוע בכינוי ה״בבא סאלי". נולד במחוז תפילאלת שבמרוקו למשפחת מקובלים ובעלי מופתים, נכדו של ה״אביר יעקב״. מגיל צעיר הנהיג עצמו בסיגופים, ובגיל שמונה־עשרה החליף את אביו וקיבל את ראשות הישיבה. בראשית שנות החמישים עלה לארץ אך חזר למרוקו בשל המצב הרוחני הקשה ששרר בקהילות היהודיות שם. בשנת 1964 שב לארץ והתיישב בנתיבות. התפרסם בציבור כעושה מופתים ורבים צבאו על ביתו לקבל את ברכתו. היה מיודד מאוד עם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ומתומכי אגודת ישראל.

כוונה בתפילה

פעם אחת עמד הבבא סאלי בתפילה ופורעים ערבים ירו לעבר בית הכנסת. כל הקהל ברח, אך הוא נותר על מקומו בתפילת עמידה. כשסיים ״עושה שלום״ לא ראה איש בבית הכנסת ויצא החוצה לחפש את קהל המתפללים. כשמצאם בחוץ שאל, ״להיכן הלכתם?״ השיבו לו, ״וכי לא שמעת את היריות?!״ ״לא,״ ענה להם הבבא סאלי, ״לא שמעתי דבר.״ כשחזרו לבית הכנסת גילו קליע נעוץ בקיר הסמוך למקום שבו עמד. לימים דרש הרב מרדכי אליהו שהבבא סאלי נקרא כך בגלל כוח תפילתו, שכן המילה ״סאלי״ בערבית פירושה תפילה.

כיבוד הורים

פעם הגיע נער צעיר מלווה בשני הוריו לקבל עצה מפי הבבא סאלי. ההורים התלוננו כי הבן אינו מכבדם כראוי. לשמע הדברים החל הבבא סאלי לבכות בכי מר, פנה אל הנער והחל מספר לו עד כמה הוא מתגעגע להוריו שלו שנפטרו זה מכבר, והוסיף שהיה מוכן להפוך את העולם כדי לשהות במחיצתם ולו לעשר דקות, לחבקם ולנשקם בפעם האחרונה. הנער התרגש מן הדברים והבטיח לשנות דרכיו לאלתר.

כוח הדיבור

פעם שאל הרב מרדכי אליהו את הבבא סאלי מנין הכוח שיש לו, הגורם לברכותיו להתקיים. השיב לו הבבא סאלי שמקור הדבר בזכות אבות. התעקש הרב מרדכי אליהו ואמר לו, ״תורה היא וללמוד אנו צריכים.״ אז השיב לו הבבא סאלי שהסוד תלוי בפסוק ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִיו יַעֲשֶׂה״(במדבר, ל׳ ג). ״יש לחלק הפסוק לשניים,״ אמר. ״כאשר אדם ׳לא יחל דברו׳ – כלומר אינו מחלל את דיבורו ומפר הבטחותיו אלא להפך, הוא מקדש את דיבורו ־ אזי הוא זוכה ל׳ככל היצא מפיו יעשה׳: בשמים שומעים את דברו ועושים כפי שביקש.״

לקבל השבת מוקדם

בביתו של הבבא סאלי נהגו לקבל את השבת מוקדם. שבת אחת, דקות ספורות לאחר שהדליקה נרות שבת, נזכרה אשתו ששכחה להניח מאכל אחד על התנור. היא לא רצתה להניח את הסיר בעצמה וביקשה מהעוזרת לעשות כן. כעבור כמה רגעים נתקל מישהו מבני הבית בתנור וכל הסירים נפלו, ותוכנם נשפך על הארץ. שאל הבבא סאלי מה קרה וכשסיפרה לו הרבנית אמר, ״רצו להרוויח עוד מאכל והנה הפסידו את המאכלים כולם.״

פיוטים הם הם דברי תורה

פעם התארח אצלו בשבת תלמיד חכם. במהלך הסעודה שרו פיוטים רבים ובסיומה ביקשו לברך ברכת המזון. תמה האורח, ״מדוע לא אמר הרב דברי תורה?״ השיב לו הבבא סאלי, ״אצלנו הפיוטים הם הם דברי תורה.״

מצוות פרו ורבו

לבתו של הבבא סאלי נולדה בת. בחגיגת שמחת הבת אמר הבבא סאלי, ״יש מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי בשאלה מתי מקיים אדם את מצוות פרו ורבו. לפי בית הלל כאשר זוכים לבן ובת, ולפי בית שמאי כשנולדים שני זכרים. ואנו מכריעים כבית הלל. וסימן לדבר בעת מתן תורה בו נאמר ׳כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות י״ט ג), ודרשו חז״ל, לבית יעקב – אלו הנשים; לבני ישראל – אלו הגברים. את התורה ניתן לקבל רק כשיש שלמות וזו מחייבת שיהיו בקהל ה׳ גם אנשים וגם נשים.״

קדושה אני מבקש

פעם ראה את חתנו יוצא מן השירותים ורוחץ ידיו בברז ולא בעזרת נטלה. הוא ניגש אליו והעיר לו, ״תמיד טול ידיך עם כלי.״ השיב לו חתנו שדבר זה לא מוזכר בפוסקים. השיב לו הבבא סאלי, ״כאשר מדברים על קדושה לא מחפשים בפוסקים.״

מתוך הספר " חוכמה מקדם " חזי כהן

מה מופתים מהאדמו״ר בבא סאלי זיע״א

באותה שבת סיפר לי גבאי בית הכנסת מכלוף דהאן ז״ל שבתקופת מלחמת עולם השנייה, היו מצרכי מזון מחולקים בקיצוב לפי מספר נפשות של כל משפחה, והוא התעסק בשוק שחור בדברי מזון, ומשטרת המקום עקבו אחריו ואחרי כמה יהודים נכבדים ומשטרת המקום תפסה אותם ונשלחו למאסר בעיר ״בוערפא״ שהיתה סמוכה לעיר ארפוד מקום מגוריו של הבבא סאלי ע״ה, בינתיים עד שיתברר דינם בבית המשפט, היהודים הנ״ל פנו למושל המחוז שישחרר אותם לשבת, והבטיחו לבוא ביום ראשון לבית המאסר אמר להם המושל אם יבוא בבא סאלי בכבודו ובעצמו לתת ערובה עבורם ישחרר אותם ואם לאו ישארו בשבת בבית המאסר, היות וכב׳ האדמו״ר היה ידוע לשלטונות התקשרו אליו ואמרו לו אם יואיל כב׳ האדמו״ר לתת עבור קבוצת יהודים ערובה עד שיעבור שבת, והנה אדמו״ר ע״ה נעתר לבקשתם ובא בכבודו ובעצמו, וביקש מהמושל שיחדור עבור היהודים והם התאכסנו כל השבת אצל האדמו״ר וכיבד אותם בשפע של מזון רק שתיה חריפה היתה בצימצום מפני שלאדמו״ר היה רק בקבוק אחד של ערק ולא יספיק לכל האורחים, מה עשה כב' אדמו״ר ע״ה, שם מטפחת על הבקבוק והתחיל למזוג לכולם ואח״כ אכלו ושתו כל השבת ומאותו בקבוק שתו כולם ונשאר בבקבוק עוד משקה לסעודת מלווה מלכה, קם סקרן אחד מהמסובים ותפס את הבקבוק בידו ואמר לא יתכן שמאותו בקבוק שתינו ועוד נשאר, בהרימו את הבקבוק ללא רשות, נזף בו האדמו״ר, ואמר לו חבל שעבורו ייגמר עכשיו ערק מן הבקבוק ולא יהיה לבם מה לשתות.

*****

סיפר לי עוד על האדמו״ר בבא סאלי זיע״א ידידי מרדכי אביקסיס שפעם היה לו מיחוש בגב שלא יכול להתכופף וכל הזמן מתלונן בכאבים וביקר אצל רופאים שונים, וכולם בדעה שצריכים לנתח אותו בחוט השדרה ל״ע, מקום רגיש מאד וכל מי שעובר ניתוח כזה נשאר ב״מ משותק בחצי גוף וייעצו לו קרוביו שילך לקבל ברבה מהאדמו״ר לפני הניתוח, וניגש אליו וקיבל ברכתו והלך לו לביתו לשלום, ובתוך הירהוריו בביתו נמלך שלא לעשות ניתוח מפני שנקפו לבו, וב״ה אחרי ביקורו מהאדמו״ר הרגיש טוב ולא הצטרך לנתוח.

****

ועוד סיפר לי אחד מבאי בית הכנסת בשם חיים אמסלם שנסע אתו באוטובוס ביום ששי בבוקר והיו צריכים להגיע אחה״צ לעיר ארפוד והנה פתאום עצר הנהג ואמר להם רבותי הנוסעים, תצטרכו לעשות שבת במקום הזה, מפני שמסוכן לנהוג שהגלגל האחורי עוד מעט ויתפוצץ שנסדק באמצע, הלכו והודיעו לאדמו״ר שהיה בין הנוסעים שישב בשקט ובשלות נפש, אח״כ ירד אדמו׳׳ר ע״ה מן האוטובוס וקשר קשר על הגלגל האחורי ואמר לנהג תמשיך לנהוג בע״ה נגיע למחוז חפצינו לשלום, הנהג פנה לאדמו״ר על אחריותך אם יקרה מה שהוא, נזף בו ארמו׳׳ר ואמר לו אמרתי לך נגיע בשלום, וכן היה שהגיעו למחוז חפצם וברדת אחרון הנוסעים והנה הגלגל התפוצץ, והיה קידוש ד׳ לעיני כל הנוסעים.

*******

אחד מבאי בית הכנסת, בו אני ש״ץ, ושמו – מכלוף עשור – כל ער״ח היה מוזמן אצל אדמו״ר בבא סאלי לסעוד על שולחנו בעיר נתיבות, פעם אחת אחרי גמר סעודת ליל ר״ח, פנה אליו ואמר לו קח אותי להר הזיתים להשתטח על קברו של ר׳ חיים בן עטר הקדוש זיע״א, והיה ליל חורפי, אחרי ששתה כמות גדולה של ערק בתוך הסעודה וגמרו ברכת המזון, הכין האיש הנז׳ את מכוניתו בפקודת האדמו״ר וכמעט שיכור לחלוטין התחיל לנהוג וידיו רועדות מרוב שיכרות אחרי שניות אחדות פנה האדמו״ר לנהג ואמר לו אתה טועה בדרך, זה לא המסלול שלנו, רד מהמכונית, ירד ובדק ומצא שהאדמו״ר צודק הנהג הצטדק באומרו, שאינו יודע מה הוא עושה, האדמו״ר תיכף שם ידו על מצחו של הנהג, והנה פתאום הנהג נתפכח משכרותו והמשיכו בדרך הנכונה עד הגיעם לירושלים, והאדמו״ר השתטח על קבר הצדיק הקדוש ר׳ חיים בן עטר זיע״א ואחייב החזיר את האדמו״ר הביתה.

                                    ****

סחה לי אשה אחת משכנות ביהבנ״ס, על נס שקרה לה, שהיא רגילה כל ערב שבת להדליק נר לע״נ האדמו״ר המלוב״ן רבי יעקב אביחצירא זיע״א,

והנה מספרת שחסכה סכום כסף מסויים בשביל לקנות תנור אפיה עבור בנה שהתחתן לפני זמן מה, לא מצאה מקום בטוח איפה להחביא את כספה לכן החביאה אותם בתנור אפיה עד שיידרש הכסף לצורך בנה, והנה שכחה את כספה בתנור, והמשיכה לאפות בו בלי שימת לבה, לכספה הנמצא בתנור, לאחר זמן בא הבן לדרוש את הכסף מאמו עבור קניית תנור אפיה, והיא רצה בבהלה לעבר התנור לראות מה נשאר מארנקה עם הכסף, והנה פותחת דלת התנור, ולתמהונה הארנק עם הכסף נמצא שלם ובתוכו היה התמונה של האדמו׳׳ר ר׳ יעקב אביחצירא זיע״א שתמיד צמוד לארנקה בשלמות בלי פגע.

****

סיפרה לי גיסתי ברטה קומפינו עובדת כאחות מוסמכת ב״טיפת חלב״ בבאר שבע, שפעם סיפרו על אודות האדמו״ר בבא סאלי זיע״א ועל שהיה מחולל נסים ונפלאות וכל אדם שצר לו ונמצא במצוקה היה הולך לצדיק ומתפלל עבורו, כאן התערבה אחת האחיות בדברי גנאי על הצדיק ומחוסר אמונה בצדיקים פגעה בכבודו ואחרי גמר שיחתם, קמה האחות הדברנית שהסיחה דברים קשים נגד הצדיק כדי ללכת הביתה, והנה לא עלינו רגלה השמאלית התעקמה ולא יכלה לזוז במקומה, האחות יללה בכאב והבינה שזה תוצאה על מה שזלזלה בצדיק ומזה נלכדה בעוונה. האחיות שסובבוה אמרו לה לבקש מחילה מהצדיק וייטב לה, וכך היה בכתה וביקשה מחילה מהצדיק על דברים שהטיחה נגדו, ואחרי כן קיבלה על עצמה לבקר על קברו של הצדיק בנתיבות ולבקש במקום ציון הצדיק מחילה וסליחה, ומאותו יום והלאה נכנם בה אמונת החכמים, ומאז תלתה על צווארה קמיע ובו תמונת הצדיק.