ביקורו בג'יברלטאר של רבי שלמה חלואה
כמעט כל השירים המתייחסים לקהילות אלה מופיעים בדיוואן הראשון שלו, הנושא בראשיתו את התאריך של שנת תקמ״א (1781) ובסופו תקמ״ז(1787). את ביקורו בגיברלטר הוא ערך בשנות התשעים, כנראה שנה או שנתיים לאחר תום זוועות מולאי יזיד במרס 1792. השירים המתייחסים לנסיעה זו מופיעים בדיוואן השני שלו בלבד, שהוא ערך לאחר מאורעות אלה, ובכתיבה שונה מזו של יתר כתבי־היד. את התרגשותו הרבה מביקורו בגיברלטר ואת התלהבותו מהליכותיהם ומנדבנותם של בני הקהילה וגביריה הוא תיאר כך באחד משירי השבח המעניינים ביותר שלו:
למרבה המשרה ולשלום אין / קץ וקצבה, צרר יקדמכם;
בתיכם שלום מפחד, סואן / ברעש לא תשמע אזניכם;
תמיד אין צְוָחָה, אין פרץ, אין / יוצאת בכל רחובותיכם.
25 תבלו ימיכם ושנותכם / בטובה, שמורה ערוכה.
מה גדלו
מאירים לארץ ולדרים / עליה, מזכים הרבים,
רודפי צדק; פרנסים, גזברים, / עדת שועים, שרים ונציבים,
צורי, כנשוא נס על ההרים, / מזלכם ירים בין כוכבים.
לעולם שלמים וגם רבים, / ישימכם אדון הממלכה.
מה גדלו
25-22 המשורר מברך את בני הקהילה שימשיכו ליהנות עד סוף הימים ממעמדם הרם ומיחסי שלום עם שכניהם וביניהם. הוא מתפעל מהשקט, מהשלווה ומהרגשת הביטחון השוררים ברחובות העיר.
- למרבה המשרה… וקצבה: על פי ישעיה ט, ו.
- בתיכם שלום מפחד: על פי איוב כא, ט;
- סואן ברעש לא תשמע אזניכם: על פי ישעיה ט, ד.
- אין צוחה… בכל רחובותיכם: על פי תהלים קמד, יד.
- תבלו ימיכם ושנותכם בטובה: על פי איוב כא, יג!
- טובה שמורה ערוכה: שמורה ומזומנת לכל עת וזמן.
- מאירים לארץ ולדרים עליה: יהודי גיברלטר תורמים לשפע של המושבה, מאירים פנים לשכניהם ולאורחיהם (מעתק סמנטי מתוך לשון התפילה בתפילת היוצר);
- מזכים הרבים: על פי לשון חז״ל (אבות ה, יה: ״כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו״), והכוונה כאן שהם לא רק זוכים בקיום המצוות ובמידות התרומיות שהמשורר מנה בהם, אלא גם מזכים אחרים.
- פרנסים… ונציבים: המשורר מונה את כל אלה המשמשים במוסדות הקהילה ואת היהודים בעלי התפקידים הרמים בתוך המושבה, שהיו להם קשרים עם אנגליה ועם ארצות אחרות, ובמיוחד מרוקו, כדי לברך אותם על אירוחם הנאה ומתן הנדבות בעין טובה.
- צורי: בוראי, הקב״ה:
- כנשוא… ההרים: מעלה, מעלה, על פי ישעיה יח, ג:
- ירים מזלכם: כנראה תרגום בבואה של – אללאה יהָאז מְזַאלְכּוּם -בערבית יהודית, שהייתה לשון־אמו של המשורר.
לעולם: לנצח, לעולמי עד! שלמים וגם רבים: על פי נחום א, יב, אך כאן במובן השקוף של ברכה לקיום שלמותה של הקהילה ולהתרבותה:
אדון הממלכה: הקב״ה, אך ייתכן שהמשורר רומז כאן למלך אנגליה, שתחת חסותו ורשותו היהודים בגיברלטר חיים ומשגשגים
.
30 הדרת נוה צדק, מקדש עליון, / תבנה צור, שמה תִטַּעֵמוֹ:
בקרוב יֶחֱזוּ באפריון / עשה לו המלך שלמה;
ישירו במכתם וְשִׁגָּיוֹן / לויים עלי דוכנמו;
יְשֵׁינֵי עפר יקומו, / תהיה ליי המלוכה,
וברוב חסדו לכם ממרומו, / ישים שלום טובה וברכה.
ישים שלום
34-30 מחרוזת אחרונה זו מוקדשת כולה לתפילה לגאולה, לשיבת ציון, לבניין בית המקדש ואף לתחיית המתים. המשורר שוזר את מבורכיו בתפילה ומאחל להם שיזכו להשתתף במאורעות מיוחלים אלה.
הדרת נוה צדק: הכוונה לירושלים, שהיא ״הדרת קדש״, על פי תהלים קד, כח; כט, ב; מקדש עליון: בית המקדש שיבנה הקב״ה, שהוא ״עליון קנה שמים וארץ״ (בראשית יד, כב); שמה תטעמו: תשכן אותם, על פי שמות טו, יז.
אפריון עשה לו המלך שלמה: כינוי לבית המקדש בלשון הפיוט, אך אפשר גם שיש כאן רמז לבית הכנסת החדש ״נפוצות יהודה״, שהיה עתיד להיבנות, ושאת בנייתו יזם ר׳ שלמה אבודרהם. בית הכנסת הוקם בשנת תק״ס (1800). ראה על כך הירשברג, תולדות, ב, עמי 283, 365 הערה 79.
ישירו במכתם ושגיון: על פי תהלים ז, א;
לויים עלי דוכנמו: מלשון חז״ל ומלשון התפילה: ״ולויים על דוכנם״ בבית המקדש: עלי דוכנמו: הארכה פואטית משיקולי משקל וחריזה.
ישיני עפר: מלשון התפילה בתפילת שמונה־עשרה, על פי דניאל יב, ב:
תהיה לה׳ המלוכה: על פי עובדיה א, כא.
ברוב חסדו: על פי תהלים סט, יד:
ממרומו ישים שלום: ממקום שבתו במרומים, בשמים – על פי איוב כה, ב
ישים שלום טובה וברכה: על פי תפילת שמונה־עשרה.
סיום השיר, את חלקיו האחרים של השיר עם ביאורים, ניתן לראות בפוסטים הקודמים, השיר כולו מובא ברצף
אלי פילו – אתר מורשת מרוקו