מורשת יהדות מרוקו

מיד בקריאתם חש הקורא באהבה ובחיבה המקיפות את השד"ר מצד הקהילה בכלל ומצד המשורר בפרט : לא זזתי מחבבו – וקראתיו אבי' . דגלו עלי אהבה בלי קצבה' . תיאור אישיותו המופלאה של השלוח . גדולתו בתורה ומידות טובות שיש בו – כל אלה מתוארים בהרחבה ובנדיבות. וכמובן , המשורר קורא לקהל לסייע לשד"ר למלא שליחותו , היינו לתרום בעין יפה וביד רחבה לארץ ישראל . המשורר מברך מקרב לב את השלוח . ובמיוחד שיזכה לשוב בשלום וללא פגע לארץ הקודש , מדרך החלאות שהוא הולך בה. השירים מדגישים את זיקת השלוח לשולחיו , שכן חלק לא-מבוטל מהתרשמות בני הקהילה מהשד"ר היה מבוסס על מכתבי השליחות' והמלצות חכמי ארץ ישראל . כמו בשירי-שבח בכלל , אף בשירים אלה מנצל המשורר את שמות המהוללים למישחקי לשון , שיבוצי פסוקים ורמזי מקורות. באופן טבעי מבליטים שירים אלה את עניין שליחות המצווה ואת זכות ארץ- ישראל ושבחיה ותולים שבחים אלה אף בשלוח

עוד יש לציין בשירים שלפנינו את החריזה על-פי המבטא המקובל בצפון אפריקה כגון : תרצה-אשה-מתנשא ; את השימוש ברובדי-הלשון : לשון המקרא , לשון חכמים ואף בלשון הארמית, זה בצד זה וזה בתוך זה , והוא ממאפייני לשון שירתו של רבי דוד חסין . בעניין זה בולטים השיבוץ 'שבחו רבנן לדצבי' , וכן השיבוץ שהוא תרגומו של אונקלוס לאבני החושן )שמות כח : יז ( , 'סדרא קדמאה ברקן סמקן ירקן מרמצן ובהקן בתוך מרחבי  מעניין גם מישחק הלשון 'מה נאה . . .

נר זה מישחק המילים נר- ניר מתאפשר על-פי המיבטא של יהודי צפון אפריקה, ההוגים צירה וסגול כחיריק ולהיפך . נוסיף כי גם שיבוצי המקראות בסיומות המקראיות  ובתוך הטורים הם מלאכת מחשבת נאה , כגון ברכתו של המשורר לרבי שלום עמאר במחרוזת האחרונה ) אני היום אשירה(

נורא דגול מרבבה

ינחילך בארץ טובה

שם תַּעֲלֶה וראה ב-

נִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם !

הסיומת המקראית  )תהילים קכח : ו( כבר הובאה בטור שלפני האחרון , וחילק המשורר מלת 'בנים' והעמיד הברתה הראשונה בחריזת הסטרופה ושאר הפסוק מסיים את המחרוזת, אלא שהמשורר קיצץ בהמשך הפסוק 'שלום על ישראל' , והפך מלת 'שלום' לפנייה נרגשת לשלוח המבורך .

נעבור עתה אל השירים עצמם .

אקריב היום תשורה שי למורא

שיר שבח לכבוד שלוח ירושלים , צבי הלוי , ששהה במארוקו קרוב לשנת תקמ"ב- 1782 הפייטן מתאר את מעלותיו של ר' צבי ובעיקר את גדולתו בתורה .כתובת השיר : 'פיוט יסדתי לכבוד שליח ירושלים תוב"ב  ]תבנה ותכונן במהרה בימינו[ החכם השלם כהר"ר ]כבוד הרב רבי[ צבי הלוי .נועם 'קומי יעלת הישר' סימן 'אני דוד בן חסין חזק ' .

תיאור : 15 מחרוזות דו-טוריות, וכל טור מתחלק לשתי צלעיות. ב 3 – הצלעיות הראשונות חרוז הסטרופה ובצלעית האחרונה חרוז האזור. העובר לאורך השיר . חריזה : אב, אב / גג , גב / דד , דב / וכו' .

משקל : 11 הברות בטור )השוואים והחטפים מן המניין ( ," באות אחרונה של מלת האקרוסטיכון הוא מעמיד 14 הברות בטור. מקור : תהלה לדוד, דף מ ע "א .

90 – אקריב היום תשורה

פיוט יסדתי לכבוד שליח ירושלים תוב"ב החכם השלם כבוד הרב רי צבי הלוי. סימן אני דוד בן חסין חזק.

אַקְרִיב הָיּוֹם תְּשׁוּרָה / שִׁי לַמּוֹרָא

לִצְפִירַת תִּפְאָרָה / עֲטֶרֶת צְבִי

נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בּוֹ / שֶׁהַכֹּל בּוֹ

לֹא זַזְתִי מֵחַבְּבוֹ / וּקְרָאתִיו : אָבִי

יָפֶה דּוֹדִי אַף נָעִים / רֹאשׁ נְדִיבִיםְ וְשׁוֹעִים

מִבְחַר אֲהוּבִים וְרֵעִים / עֵינַי וְלִבִּי

דִּגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה / בְּלִי קִצְבָּה

וְּכמֹו אֵשׁ לֶהָבָה / בוֹעֵר בְּלִבִי

וְעַל טוּב אֶזְכְּרֵהוּ / וְאַנְוֵהוּ

אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא / עָדִיף מִנָבִיא

דֵּין אִיהוּ נִיהוּ הֲדַר / אֲשֶׁר נִשְׁבַּע וְנָדַר

לַאֲבִיר יַעֲקבֹ דָּר / בְּאֶרֶץ הַצְּבִי

בְּדַת הָאֵל יִתְבּוֹנָן / כִּתְרֵי מִנָּן

שַׁבְּחוּ רַבָּנַן / לְדִצְבִי

נָגִיד רַב וְנֶאֱמָן / וְנַעֲמָן

מִנֹּפֶת צוּף וָמָן / מָתוֹק בְּקִרְבִּי

חֲסָדִים מָלֵא כֻלּוֹ / וְנֹגַהּ וְגַם אוֹר לוֹ

כָּשֶּׁמֶשׁ בְּהִלוּ / נֵר מַעֲרָבִי

סִדְרָא קַדְמָאָה בָּרְקָן / סָמְקָן יָרְקָן

מְרַמְּצָן וּבָהְקָן / בְּתוֹךְ מֶרְחָבִי

יִפְתַּח אִישׁ אֶת יָדוֹ / מִמְּאֹדוֹ

וְלִפְנֵי כְבוֹדוֹ / אוֹתוֹ יָבִיא

נְדָבָה לוֹ תֵרָצֶה / כְּמוֹ קְּרְבָּן אִשֶּׁה

לִפְנֵי צוּר מִתְנַשֵּׂא / אֱלֹהֵי אָבִי

חָכָם יָרֵא וְתָם / שְׁלַחוּ מִתָּם

וּלְקַיֵּם מִצְוָתָם / רָץ כַּצְּבִי

זְכוּתָם תִּהְיֶה אִתוֹ / בְּעֵת לֶכְתּוֹ

בְּבוֹאוֹ וּבְצֵאתוֹ / וּזְכוּת הַתִּשְׁבִּי

קַבֵּל נָא, מִכְלַל יֹפִי / שִׁירַת זִמְרַת צִפְצוּפִי

לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי / וְהֶגְיוֹן לִבִּי