מורשת יהדות מרוקו

מקנס — ירושלים דמרוקו

מו״ה חיים טולידאנו זצ״ל הרביעי בכהר״ר יהודה ז״ל בכמוהר״ר חיים זצ״ל חי במאה הששית ובסוף המאה החמישית והיה מו״ץ בק״ק סאלי עם מו״ה יעקב ביבאס ז״ל, עוד ראיתיו חותם בטופס אגרת א׳ ובקב״ע בשנת יש״ר ועמו חתום כהר״ר חיים ביבאס ז״ל, הניח אחריו פסקי דינים ועדיין המה בכתובים ויש בידי פס״ד משנת יש״ר שחתומים הרבנים הנז' בשניהם, ויש הסכמה ממנו בספר ״מים חיים׳׳ למו״ה אד״א זצ״ל, ובספר ״מעיין גנים״ להרב הנז׳ בשנת תקכ״ב, ונזכר בספר ״באר מים חיים״ בב״מ די״ג מ״ט, ונזכר בהקדמת מלאכת הקודש דף ד׳ ע״ב ובתהלה לדוד, דף ס״ו תיאר את מוהר״ח הנז׳ פאר החכמים, גזע ישישים, טוב בעיני אלהים ואדם, הרב הנז׳ נולד בערך שנת ת״ס ונתבש״מ ביום י״א שבט תקמ״ג, והוא למד לפני מו״ה משה בירדוגו זצ״ל, הרב הנז׳ זכה להיות זקן וישיש והשאיר אחריו כתבי יד לרוב, ואלה הם, שו״ת שנקרא שו״ת מוהרח״ט, וליקוטי דינים ודרושים, וקינות וקונטרס רשימת הנפטרים בו הזכיר שנות מות רבני המערב משנת תע״ד עד תקל״ג, הרב הנז׳ היה חסיד וקדוש, ושמענו עליו שבכל ערבי ימים טובים היה מחפש אחר אורחים עניים שבעיר להביאם אל ביתו לחוג על שלחנו ופעם אחת שלח השמש שלו לראות אם יש בנמצא אורח ולא מצא כי אם בן אדם אחד יושב בבית הקברות ודמעתו על לחייו מרוב יגונו ולא רצה להשיבו דבר, ובא ואמר לרב שלא מצא כי אם אותו עני, והלך לו הרב בעצמו לפייס אותו לחוג עמו, והעני השיב שלא יוכל לילן מבית הקברות מרוב צערו ויגונו, והפציר בו הרב להגיד לו מה אירע לו, ובע״ה יעשה מה שביכולתו להצילו, ולא הטה אזנו לשמוע, ולבסוף נשבע לו הרב להצילו, ואמר לו תדע אדוני שאני פלוני תושב העיר הזאת שהלכתי זה כמה שנים להסתתר מעבר לים, ועלתה בידי והצלחתי והיום באתי וכל הרכוש שהבאתי בידי היה מונח אצלי בתיבה אחת וכשהייתי יורד מהספינה אל האניה הקטנה ליכנס לעיר נפלה התיבה בים וכל יגיעי ועמלי שיגעתי זה כמה שנים נאבד ממני ברגע אחת מעתה טוב מותי מחיי, וחשב הרב לתת לו כל מה שיש לו בעבור שכבר נשבע לו להצילו וראה שכל רכושו לא יספיק לו לשליש ולרביע לעושר שנפל מידו, אזי אמר לו הרב לילך עמו על שפת הים להראות לו מקום שבו נפלה התיבה, והרב השביע שרו של ים להעלות התיבה, והתחילו עולים על פני המים כלים מכלים שונים שנפלו בים מימי קדם, ואמר לו הרב שלא יגע בשום דבר שאינו שלו, ובתוך הגלים עלתה התיבה בתוכם ותפסה בשמחה, חזר ואמר לרב שנפל לו בים סנדלו של רגל אחת, אזי העלה לו גם הסנדל, והלך עם הרב לחוג בשמחה, ובתוך המועד הגיד לרב שהוא פלוני שהיה נשוי עם אשה פלונית ולא ידע ממנה מיום שהלך, ומאת ד׳ נמצאת שאשתו מיום שהלך והיא משמשת בבית הרב, אז אמר לו הרב קום קח את אשתך ואתה בטוח שמיום שהלכת והיא משמשת בביתי ולא הלכה עם שום אדם כלל.

מו״ה הרב חיים טולידאנו ז״ל בכמוה״ר ברון ז״ל מחכמי מקנאס והזכירו מהר״י אלמאליח זצ״ל בשו״ת ״תקפו של יוסף״ ח״ב סי׳ י״ד.

מו״ה הרב חיים טולידאנו זצ״ל החמישי ב״ר יוסף זצ״ל מרבני מקנאס והוא שהיו אומרים לו רבי חיים הקטן שהוא היה בסוף ימיו של מו״ה חיים הרביעי יען הוא חי במאה החמישי והששי וכשכתב לו מוהר״ר שמואל אלבאז זצ״ל מעיר ספרו בשנת תקס״ט תארוהו בזה״ל יושב ועוסק בתורה למיגמר ולאגמורי דברים, ראש הדברים יושב בשערים המצויינים בהלכה לדרוש ולתור בחכמה מפי סופרים וספרים מדי יום ביומו לחדשי״ו ובק״ר חדשים לבקרים, הרב הנז׳ נתפס בבית הסוהר כי נאשם הוא מטעם הממשלה הוא וכמוהר״ר יוסף בירדוגו זצ״ל מחבר השרשים והביאום לבית האסורים לפאס, והרב הנז׳ היה נכבד ועשיר תורה וגדולה ומרוב יגונו נאסף אל עמיו בבית הסוהר שבפאס, ונקבר בפאס א׳ החתומים בה חכמי מקנאס זמנה שנת תקס״ד ומכללם מוהרח״ט הנז׳ ז״ל, וראיתי פס״ד א׳ זמנו ש׳ אתבונ״ן פ״ק היא שנת תק״ט וחתומים בו מוהר״ר חיים טולידאנו, ומוהר״ר יעקב בירדוגו ומוהר״ר חיים הנז׳ ז״ל, ובנו של מוהרח״ט הנז׳ הוא הכ״ר עייאד ז״ל, ובעיר מקנאס הראני חברי הטוב מו״ה ר׳ מכלוף טולידאנו זצ״ל

כרך א׳ ושמו ״טוב טעם״ שחיבר הרב טעמים לכמה דינים ודרושים.

מו״ה חיים טולידאנו זצ״ל ראיתי פס״ד זמנו בשנת תר״ב וחתום בו מוהר״ח טולידאנו זצ״ל, זה אינו מן הראשונים הנזכרים כי כולם לא הגיע גבול חייהם לשנה ההיא, ובודאי זה הוא ששימש ברבנות עם מוהר״ר יעקב בירדוגו זצ״ל ומוהר״ר יוסף בירדוגו ומוהר״ר יצחק אבן צור ז״ל שהיו בולם בזמן אחד.

מו״ה חיים טולידאנו ז״ל בכהר״ר יצחק זצ״ל מחכמי מקנאס ונתבש״מ בעיר אלקצר ביום ששי בשבת כ״ו תשרי שנת זעקת״י לפ״ק.

מוה״ר יהודה טולידאנו השלישי זצ״ל ב״ר יעקב מו״ץ במקנאס הוא חי במאה הששית ונתבש״מ יום ששי י״א בניסן ש׳ תקס״ד, חכם הנז׳ חיבר ספרים, שו״ת, וספר ״שדה צופים״ על נביאים והמה בכתב יד.

מו״ה יוסף טולידאנו הראשון הוא אביו של הרה״ג דניאל המגורש לפאס וביחס הכתובה תאורוהו בזה״ל החכה״ש הדו״מ הרב המובהק בוצינא קדישא כמוהר״ר יוסף זלה״ה, ויחסו טולידאנו הוא מפני שגלו מסוליטולא לאמר מעיר טולידו שבספרד, כשלא רצו לחזור לעיר זו אחרי תקופת האינקיוויזיציה הארורה שהיתה בזמן לרע יזכר וימחק שמו ושם רשעים ירקב טורקימאדא ימ״ש בשנת רנ״ב 1492 לספירתם, ותושבי עיר זו קרו להם טולידא־נו לא חוזרים אחרי המאורעות ולא חזרו, ויש מגורשים שמפרשים שמעיר טולידא־אנו.

מו״ה יוסף טולידאנו השני ב״ר דניאל זצ״ל מו״ץ במקנאס חי במאה הרביעית ואביו ר׳ דניאל זצ״ל בא מעיר סאלוניקי לפאס ושוב נסע ונתיישב בעיר מקנאס.

מו״ה יוסף טולידאנו השלישי זצ״ל ב״ר יהודה א׳ מחכמי מקנאס ונתבש״מ בבחרותו בגיל עשרים, בחודש כסלו שנת תע״ג לפ״ק.

מו״ה יוסף טולידאנו ב״ר משה זצ״ל מרבני מקנאס וחיבר פירושים על רש״י עה׳׳ת ופסקי דינים, נתבש״מ בחודש אלול תקמ״ח, ובקונטריט אפיריון למוה״י טולידאנו נר״ו הזכיר פי׳ רש״י הנז׳ וכי הוא כ״י משנת תקכ״א.

מו״ה יוסף טולידאנו ז״ל מעיר סאלי חי במאה החמישית.

מו״ה יוסף טולידאנו ב״ר אברהם ז״ל מעיר סאנז׳יר הוא חי במאה הששית.

מו״ה משה טולידאנו זצ״ל ב״ר חיים ז״ל רמו״ץ במקנאס והוא אחיו של מו״ה חביב טולידאנו זצ״ל ומוהר״מ הנז׳ הוא האח הגדול נולד שנת ת״ג־ת״ד ונתבש״מ ביום שב״ק ב״ב באדר ב׳ שנת תפ״ג כבן שמונים שנה, ופעולתו ברבנות נמשכה משנת ת״ע ואילך, והניח אחריו כמה ספרים שו״ת כ״י ודרושים כ״י, האחים הנז׳ שניהם מתו בלא בנים כמ״ש בהקדמת מלאת הקדש, וחתום בפס״ד עם מוהריב״ע ומו״ה אברהם אבן דנאן זצ״ל, ומוהר״ט הנז׳ בנה לו בית הכנסת הגמו״ן שמואל מאימיראן נ״ע ונתנה לו כמ״ש בספר גבול בנימין למו״ה בנימין לכרייף זצ״ל

מו״ה משה טולידאנו זצ״ל בנו של הרה״ג מו״ה חיים זצ״ל מחכמי מקנאס חי במאה הששית, ומצאתי מכתב ממנו וזמנו בסלו תר״ב פ״ק מעיר ראבאט לרבני פאס לבמוהר״ר יעקב סרירו ומו״ה יעקב אבן צור ומו״ה ידידיה מונסוניגו ומו״ה דוד אבן זמרא זכרונם לברכה, על אודות איש אחד שחשדוהו דלא ציית לדינא ומהר״מ הנז׳ כתב לרבנים הנז׳ להמליץ טוב בעדו ואמר להם בזה״ל פלוני הנז׳ בא לעשות משפט לפני ואם הייתי במדינה ולא יכול לבוא לפני וכו' מזה מוכח שהיה מו״ץ, בהקדמת ספר קול יעקב למו״ה יעקב בירדוגו זצ״ל החזיק טובה לב׳ שהעירוהו להדפיס, א׳ היה אברהם והב׳ צדיק כתמר יפרח משה שפיר קאמר מו״ץ בעי״ת ראבאט החה״ש הדו״ט בנש״ק בהה״ר משה טולידאנו יצ״ו ומצאתי פס״ד זמנו שנת תרב״ד כתבו בהיותו בעיר טאנז׳יר מסבים והולך על פס״ד כמוהר״ר מרדכי בן ז׳ו זצ״ל, עוד מצאתי הסכמה אחת מחכמי ראבאט וחותם אחד מוהר״ר יעקב אלמאליח ואחריו מוהר״מ הנז׳ ואחריהם בל חכמי ראבאט וזמן ההסכמה שנת תבר״ך.

מו״ה משה טולידאנו ז״ל מחכמי ז׳יבראלטאר בשנת תצ״ט פ״ק וחתומים בה מו״ה דוד כלפון ומוהר״ר משה הנז׳ ומו״ה משה בן אביטאן ז״ל.

מקנס — ירושלים דמרוקו-יצחק טולידאנו-התשס"ז-עמ' 195-189