מורשת יהדות מרוקו

חלום טוב – חלום יוסף

איש עשיר חי בעיר פלונית. ולאיש בן זקונים יפה תואר ויפה מראה, ואף פיקח, והיה הבן יחיד לאביו. אהב האב את בנו ומלא את רצונו. שכר לו מלמד עני אך מובחר, שלימד אותו את התורה ואת המצוות.

כשגמר המלמד לחנך את הילד קיבל את שכרו והלך לביתו, אלא שהכסף תם לפני חג הפסח ולא היו לו הוצאות לחג. הלך אל ביתו של העשיר ואמר לו: ״אדוני, שכחתי ללמד את בנך פסוק שחשיבותו גדולה״. שמע זאת העשיר, ואמר למלמד: ״בני לרשותך. קחהו ולמדהו״. נכנס המלמד עם הבן לחדר ביחידות ואמר לו: ״בני, כי תחלום חלום, אל תספרהו לאיש עד שיאמרו לך חלום טוב – חלום יוסף. ואם זאת לא יאמרו לך, אל נא תספר את החלום.״ ויצא. הלך אל העשיר, שנתן לו שכרו ביד רחבה. הספיקו למלמד להוצאות החג.

באחד הימים חלם הנער חלום. למחרת בבוקר אמר לאביו: ״אבי, חלמתי חלום.״ ענה האב: ״אם כך, ספר נא את החלום, בני.״ סרב הבן לספר. נדהם האב ושאל: ״מדוע, בני, לא תספר לי?״ אך הבן עמד על שלו. ״לא אספר״. האב לא שכח את החלום, ויום יום סירב הבן, ולבסוף נכנס בלב האב החשד, שמא בנו זומם משהו, והחליט החלטה.

באחד הימים אמר האב לבנו: ״הבה, בני, נצא לשיט ונקבל פני ציי החוזר מדרך ארוכה.״ ויצאו הבן והאב בספינה. משהגיעו ללב-ים, אמר האב לבנו: ״בני, ספר לי עתה את חלומך.״ ומשעמד הבן בסירובו, הדפו האב מהמעקה הימה, לא שעה לצעקות הבן ושב לביתו.

נישא הבן ע״י הגלים והוטל על חופה של עיר. מששב להכרתו, נכנס לעיר וחיפש לו מקום עבודה. כך הגיע לחנות קטנה. בעל החנות ביש גדא היה והקונים ברחו מחנותו. קיבל את הנער לעבודה עמו. אך נכנס הנער לעבודה, נכנס המזל לחנות, נהרו הקונים והסוחר ראה ברכה בעמלו. ברך את אלוהים ואמר לנער: ״נערי, מיום שנכנסת לחנותי, האיר לי המזל פנים. הישאר עמדי והיה בני, תחת הבנים שחסך אלוהים מעמי, ותהיי נחמתי בחיים ויורשי לאחר מותי.״ ניאות הנער ועבד עם בעל החנות ימים רבים.

ולמלכה של עיר זו היו שתי בנות, ששמן לא נודע מעולם. הכריז המלך, שהאיש שידע שמות בנותיו, ישא אותן לנשים, אך אם ייכשל – מות יומת. רבים הבחורים הצעירים שנסו מזלם ונכשלו. ראשיהם של המסכנים הוצגו לראווה על החומה.

יום אחד בא אותו נער אל בעל החנות ואמר לו: ״אבי, הולך אני אל הארמון כדי לנסות מזלי בניחוש שמות בנות-המלך.״ נבהל אביו החדש וזעק: ״אלך כשתלך ממני, כי אהבתיך כבן, ואתה מביא לי את המזל״ הבן לא שעה לתחנוני האב, והלך אל הארמון.

משראה אותו המלך אמר לו: ״בני, צעיר ונחמד אתה, חייך יקרים, מדוע תעמיד אותם מנגד?״ ענה לו הנער: ״בכל זאת רוצה אני לנסות״

הלבישהו המלך והושיבהו על כס מלכות. משירד הלילה נכנסו שתי בנותיו של המלך. האחת עמדה לימינו והשניה לשמאלו. המלך, שסקרנותו גברה עליו ביותר, ירד ממשכבו יחף, ללא כיסוי ראש, הלך והציץ דרך חור המנעול.

פתח הנער את פיו ואמר: ״חלום חלמתי״. ענו לו הבנות כאחת ״חלום טוב – חלום יוסף״. שמע הנער את המענה והתחיל מספר את חלומו: ״בחלומי, והנה אני יושב על כס מלכות, כשלימיני עומדת השמש ולשמאלי הלבנה, והמלך יחף, ללא כיסוי ראש, מציץ דרך חור המנעול.״

שמעו זאת הנסיכות, נפלו על צווארו, חיבקוהו ונישקוהו, כי שמה של הנערה שמימינו היה שמש וזאת שלשמאלו לבנה. נכנס המלך לחדר ונשקו. עוד באותו יום ערכו את החתונה. הזמין הבן את אביו-מולידו ומחל לו על מעשהו. ולאחר מות מלכה של העיר מלך הנער תחתיו – בחסד, בצדק ובמשפט.