רומניוטים Romaniots או Romagnotes


חילוקי מנהגים בנוגע לחלוקת הירושה

ג. חילוקי מנהגים בנוגע לחלוקת הירושהמקדם ומים כרך ב

גם בענייני חלוקת הירושה של אשה נשואה, שנפטרה ללא בנים, היו חילוקי מנהגים. לפי המנהג שנתפשט בקהילות רומאניאה, צריכים להחזיר הכול – נכסי מלוג ומתנות – ליורשי משפחתה. אולם לפי מנהג ספרד, חולקין בין הבעל ויורשי האשה. מאידך, הסכמה מוידין משנת 1377, שהיא כנראה הסכמה רומאניוטית, אומרת: ש׳׳אם ח״ו תמות האשה בחיי עולם בעלה ולא נשאר ממנה ולד של קיימא, ירש הבעל שליש של הנכסים שהכניסה לו ושני שלישים ליורשיה״. ואילו לפי ״ספר משנת ר׳ אליעזר״, דף קפ״ה, ע״ב:

בני רומניאה כשיש להם זרע של קיימא, חולקין הבעל עם הזרע שווה בשווה והמתנות שמקבלין מאבי החתן והכלה ושאר העם. וכן בנכסי מלוג נוטל הבעל ג׳ חלקים וזרע של קיימא חלק אחד. וכשאין להם זרע של קיימא, חולקין עם יורשי האשה שווה בשווה.

רומניוטים Romaniots או Romagnotes הוא הכינוי שניתן לעדה יהודית שאינה לא אשכנזית ולאספרדית שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה. נכון לתחילת המאה ה-21 מתגוררים חברי העדה בעיקר ביוון, במדינת ישראל ובעיר ניו יורק.

על פי המסורת הרומניוטית, מקור הקהילה מיהודים שיצאו מארץ ישראל לאחר חורבן הבית השניוהתיישבו באזורי אסיה הקטנה והבלקן. הרומניוטים דיברו ניב יווני קדום שנקרא יווניטיקה, ותפוצתם כללה את יוון, איי יוון, אסיה הקטנה, אלבניה ובולגריה. קהילות גדולות חיו בסלוניקי, בקורפו וביאנינה. קהילה קדומה הייתה קיימת ברומניה כשהגיעו יהודים רומניוטים לרומניהלחבל הדנובה לאחר הכיבוש הרומאי והתיישבו שם. הקהילה נטמעה ונשתכחה לאחר השתלטות הספרדים והאשכנזים על יהדות רומניה.

באיסטנבול ובאיזמיר נקברו הרומניוטים בנפרד משאר הקהלים ממגורשי ספרד (שכללו את הספרדיםוהפורטוגלים), יחד עם המוסתערבים והאשכנזים.

כל המנהגים הללו היו נוהגים כשהיו יודעים לאיזה קהל שייך האיש, אבל כשלא היה ידוע מאיזה קהל בא, מפאת הטמיעה שהחלה בין הקהלים, היו אז דנים אותו כבני ספרד.

ר׳ שמואל חיים- החכם באשי השני בימי שלטון מחמוד השני, במחצית הראשונה של המאה הי״ט – מעיד על כך:

״וכן ראיתי להרב דוד אגוזי שהיה אב בי״ד פה קושטא שכתב… דבדורינו זה דחולקין אפילו לבני רומניאה חולקין אפילו במתנות… והנה משראיתי להרבנים הגדולים ז״ל מזה חמישים שנה שהיו דנים בין לבני רומניאה ובין לבני ספרד לחלק בנדוניאה, אם הניח זרע, ואילו אצל הספרדים כשהניח זרע של קיימא אינו חולק הבעל עם האישה, אלא הכל לבעל״.

מכאן אנו מסיקים שעוד בדורו (במאה הי״ט) היו יהודים רומאניוטים בקושטא. הוא ממשיך לדון במקרים של נישואים בין עדות, אם האיש הוא מ״בני רומניאה״ והיא מבני ספרד ״המנהג הוא דעולה עמו ואינה יורדת. כן היו דנים בכל בתי־הדין של מתא באלטא ושל כפר האסקייואי״ (סביבת קושטא). כך הוא קיבל המנהג מפי הרבנים מהר׳׳א ענבי ומהר״ם אשכנזי ז״ל. חילוקי המנהגים היו גם בעניין פירוט הנדוניה. ״בני רומניאה״ היו כותבים בכתובה כל פריט וכל בלי וערכם הכספי, ואילו הספרדים היו כוללים את סך הכול של הרכוש ולא היה זכר למנהג.

ראינו, אפוא, קשת רחבה של מנהגים בתוך ״בני רומניאה״, וההבדל ביניהם ובין מגורשי ספרד.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר